הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2006796 הכנסת העשרים יוזמות: חברות הכנסת רחל עזריה יפעת שאשא ביטון ______________________________________________ פ/3359/20 הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – הארכת תקופת לידה והורות), התשע"ו–2016 דברי הסבר חוק עבודת נשים, התשי"ד–1954, שנחקק בשנת 1954, קבע תקופת לידה והורות בת 12 שבועות; בעקבות שורת הצעות חוק שהונחו בכנסת השבע-עשרה, ואישורן באופן חלקי, הוארכה תקופת הלידה וההורות ל-14 שבועות. בכנסת השמונה-עשרה הוארכה התקופה ל-26 שבועות לעובדת שלפני יציאתה לתקופת לידה והורות עבדה 12 חודשים לפחות אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה, אולם הזכאות המלאה לתשלום דמי לידה נותרה בעבור 14 שבועות בלבד, ועובדת כאמור זכאית לוותר על יתרת תקופת הלידה וההורות שמעבר ל-14 שבועות אלה. כעת, מוצע להאריך את התקופה שבעדה ישולמו דמי לידה ושלא ניתן יהיה לוותר עליה. על פי מחקר מקיף שנערך באירופה, נוכחות אחד ההורים בחודשים הראשונים בחיי התינוקות משפרת את ביטחונם העצמי של התינוקות. נוכחות זו מונעת מהתינוקות את הקשיים הכרוכים בהתמודדות החברתית המאוד מוקדמת במעון היום, עוד לפני שהם מסוגלים להתמודד עמה כראוי. חוזק ועצמאות, טוען המחקר, צומחים במקום שבו יש אהבה, ביטחון וקבלה ללא תנאי, האופייניים לטיפול ההורי (Early Child Development and Care, 2008, 178(2):177-209). שיעור התעסוקה של הנשים בישראל הוא מהגבוהים במדינות הOECD- (מעל ל-70%). מאחר שאין באפשרותן של נשים לשהות עם התינוק מבלי לחזור לעבודה ולהשתכר, על המדינה לענות על הצורך של האמהות והילדים לשהות עוד זמן מה ביחד. תוספת של שבועיים לתקופת הלידה וההורות, תעניק לתינוק מעבר קל יותר למוסדות לגיל הרך ותחושת ביטחון. כמו כן, הארכת תקופת הלידה וההורות תצמצם את מספר המקרים בהם נשים פורשות מהעבודה בשל קשיים במציאת סידור מניח את הדעת לתינוק. על כן מוצע להאריך את תקופת הלידה וההורות לגביה ישנה זכאות לתשלום דמי לידה מ-14 שבועות ל-16 שבועות, ובכך לסייע למשפחות המעוניינות בכך לשהות עם ילדיהם שבועיים נוספים בטרם שילובם במוסד לגיל הרך. הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת (פ/241/19) ועל שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת (פ/1135/20). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ח בתמוז התשע"ו – 3.8.16 תיקון סעיף 6 תיקון סעיף 6 1. 1. בחוק עבודת נשים, התשי"ד–1954 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 6 – בחוק עבודת נשים, התשי"ד–1954 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 6 – בחוק עבודת נשים, התשי"ד–1954 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 6 – (1) בסעיף קטן (ב) – (1) בסעיף קטן (ב) – (1) בסעיף קטן (ב) – (א) בפסקה (2), במקום "מארבעה עשר שבועות" יבוא "משישה עשר שבועות"; (א) בפסקה (2), במקום "מארבעה עשר שבועות" יבוא "משישה עשר שבועות"; (ב) בפסקה (5), במקום "ארבעה עשר שבועות" יבוא "שישה עשר שבועות"; (ב) בפסקה (5), במקום "ארבעה עשר שבועות" יבוא "שישה עשר שבועות"; (2) בסעיף קטן (ח)(1א), במקום "ארבעה עשר שבועות" יבוא "שישה עשר שבועות". (2) בסעיף קטן (ח)(1א), במקום "ארבעה עשר שבועות" יבוא "שישה עשר שבועות". (2) בסעיף קטן (ח)(1א), במקום "ארבעה עשר שבועות" יבוא "שישה עשר שבועות". תיקון סעיף 7 תיקון סעיף 7 2. 2. בסעיף 7(ד)(1) לחוק העיקרי, בכל מקום, במקום "ארבעה עשר שבועות" יבוא "שישה עשר שבועות". בסעיף 7(ד)(1) לחוק העיקרי, בכל מקום, במקום "ארבעה עשר שבועות" יבוא "שישה עשר שבועות". בסעיף 7(ד)(1) לחוק העיקרי, בכל מקום, במקום "ארבעה עשר שבועות" יבוא "שישה עשר שבועות". תיקון חוק הביטוח הלאומי תיקון חוק הביטוח הלאומי 3. 3. בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, בסעיף 50(א)(1) במקום "14 שבועות" יבוא "16 שבועות". בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, בסעיף 50(א)(1) במקום "14 שבועות" יבוא "16 שבועות". בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, בסעיף 50(א)(1) במקום "14 שבועות" יבוא "16 שבועות". תחילה ותחולה תחילה ותחולה 4. 4. תחילתו של חוק זה ביום פרסומו, והוא יחול על עובדת או עובד שיצאו לתקופת לידה והורות ביום תחילתו של חוק זה ואילך. תחילתו של חוק זה ביום פרסומו, והוא יחול על עובדת או עובד שיצאו לתקופת לידה והורות ביום תחילתו של חוק זה ואילך. תחילתו של חוק זה ביום פרסומו, והוא יחול על עובדת או עובד שיצאו לתקופת לידה והורות ביום תחילתו של חוק זה ואילך.