הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2006247
הכנסת העשרים
יוזם: חבר הכנסת מיקי רוזנטל
______________________________________________
פ/3332/20
הצעת חוק לתיקון פקודת הראיות (חיסיון עיתונאי), התשע"ו–2016
דברי הסבר
העיתונות הישראלית היא שופר לדמוקרטיה הישראלית, וככזו כוחה הרב בכך שהיא משמשת מנגנון לשמירה על ערכי הדמוקרטיה ופועלת לחשיפת שחיתות שלטונית, עוולות, ומחדלים שלטוניים שונים, שמהם סובל הציבור. מוסד החיסיון העיתונאי אינו חדש בעולם או בשיח הישראלי, ואף כי עד היום הוא הוכר אך בפסיקה, חשיבותו רבה לעידוד בעלי מידע חשוב ומהותי לפנות אל העיתונות ולפרסמו, תוך שמירה על כללי האתיקה העיתונאיים ותוך שמירת זהותם של מקורות המידע בסוד, מחשש פן יבולע להם. עם זאת, לעתים קיים צורך לחשוף זהות של מקור עיתונאי, לצורך קידום חקירה חשובה או עשיית צדק במשפט. במקרים אלו מתנגש הערך של קידום השיח העיתונאי וחשיפת שחיתויות, עם ערך עשיית הצדק.
במטרה לפתור בעיה זו הוקמה בשנת 1993 ועדה לבדיקת סוגיית החיסיון העיתונאי בראשות ד"ר (כתארו אז) אשר מעוז. הוועדה קבעה כי יש לתקן את פקודת הראיות וליצור חיסיון עיתונאי יחסי גם על זהות מקור המידע וגם על המידע עצמו, כשבית המשפט רשאי לבטלו במקרים מסוימים.
הצעת חוק זו מושתתת על הצעות חוק דומות שהוגשו בעבר וכן על המלצותיה של ועדת מעוז, תוך מתן בכורה לחשיבות הסוגיה בשיח הציבורי ולחשיבות של שמירה על עיתונות חופשית כאחד ממנגנוני השמירה של הדמוקרטיה. הצעת חוק זו מוגשת כהצעה לתיקון פקודת הראיות, שבה נטועים ההסדרים העיקריים בהם נדרש עיגון חקיקתי לחיסיון העיתונאי.
על-פי הצעת החוק, יוכל אדם להגדיר עצמו עיתונאי בהתאם לצורך להחיל את החיסיון, בעת שתתעורר דרישה למסירת מידע או לחשיפת מקור תוך הפרתו. אין דרישה שעיתונאי יצהיר מלכתחילה כי הוא פועל בהתאם לתקנון אתיקה מקצועית מקובל. בהגדרת שותף מקצועי – הכוונה לצוותים טכניים בעיקרם העובדים בשיתוף פעולה עם עיתונאים, כגון צלם, מקליט, תאורן, עורך וידיאו, נהג ועוד.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ח בתמוז התשע"ו – 3.8.16
הוספת פרק ג1 בפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א–1971, אחרי סעיף 51 יבוא: בפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א–1971, אחרי סעיף 51 יבוא: בפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א–1971, אחרי סעיף 51 יבוא: בפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א–1971, אחרי סעיף 51 יבוא: בפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א–1971, אחרי סעיף 51 יבוא: בפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א–1971, אחרי סעיף 51 יבוא:
"פרק ג1 חיסיון עיתונאי "פרק ג1 חיסיון עיתונאי "פרק ג1 חיסיון עיתונאי "פרק ג1 חיסיון עיתונאי "פרק ג1 חיסיון עיתונאי "פרק ג1 חיסיון עיתונאי
הגדרות הגדרות הגדרות 51א. בפרק זה – בפרק זה –
"מידע" – כל מידע כתוב, מוקלט, מוסרט, מצולם, ממוחשב, וכן מידע המועבר באמצעי הצגה, המחשה או אגירה אחר; "מידע" – כל מידע כתוב, מוקלט, מוסרט, מצולם, ממוחשב, וכן מידע המועבר באמצעי הצגה, המחשה או אגירה אחר;
"עיתונאי" – אדם או ישות משפטית או קבוצת אנשים לא מאוגדת, הפועלים בהתאם לתקנון אתיקה מקצועית מקובל ומוכר בעולם העיתונות והם אחד מאלה – "עיתונאי" – אדם או ישות משפטית או קבוצת אנשים לא מאוגדת, הפועלים בהתאם לתקנון אתיקה מקצועית מקובל ומוכר בעולם העיתונות והם אחד מאלה –
(1) עוסקים באופן קבוע, מתמשך או מקצועי באיסוף, עריכה, עיבוד או הפצה של מידע המופץ או מפורסם לציבור;
(2) משתתפים חופשיים במקצועות התקשורת. הגדרה זו תחול לעניין חיקוק זה בלבד;
"שותף מקצועי לעיתונאי" – אדם שנחשף למידע שמסר מקור לעיתונאי או לזהות מקור, מעצם יחסיו המקצועיים עם עיתונאי או במהלך איסוף, עיבוד, עריכה או הפצה של המידע; "שותף מקצועי לעיתונאי" – אדם שנחשף למידע שמסר מקור לעיתונאי או לזהות מקור, מעצם יחסיו המקצועיים עם עיתונאי או במהלך איסוף, עיבוד, עריכה או הפצה של המידע;
"מקור" – מי שמסר לעיתונאי מידע שיש בו עניין ציבורי, ושלפי טיבו של המידע או בהתאם לבקשת המקור, הוא ניתן מתוך כוונה שיחול עליו או על זהות המקור חיסיון. "מקור" – מי שמסר לעיתונאי מידע שיש בו עניין ציבורי, ושלפי טיבו של המידע או בהתאם לבקשת המקור, הוא ניתן מתוך כוונה שיחול עליו או על זהות המקור חיסיון.
מהות החיסיון העיתונאי והיקפו מהות החיסיון העיתונאי והיקפו מהות החיסיון העיתונאי והיקפו 51ב. (א) עיתונאי אינו חייב למסור ראיה על אחד מאלה: (א) עיתונאי אינו חייב למסור ראיה על אחד מאלה:
(1) זהות מקור;
(2) מידע שמסר לו מקור, ואין נפקא מינא אם מידע זה פורסם, אם לאו;
(3) מידע, שהעיתונאי תיעד במרחב הציבורי, העשוי להסגיר את זהות המקור;
(ב) החיסיון לא יחול אם ויתר המקור על החיסיון. (ב) החיסיון לא יחול אם ויתר המקור על החיסיון.
הסרת החיסיון הסרת החיסיון הסרת החיסיון 51ג. (א) בית המשפט רשאי להורות לעיתונאי לגלות את מקורותיו, אם מצא כי נעשה שימוש לרעה בחיסיון העיתונאי בידי המקור, או בהתקיים כל אלה: (א) בית המשפט רשאי להורות לעיתונאי לגלות את מקורותיו, אם מצא כי נעשה שימוש לרעה בחיסיון העיתונאי בידי המקור, או בהתקיים כל אלה:
(1) הגילוי הוא בעל תרומה מכרעת להליך הנדון בבית משפט, או לניהול חקירה;
(2) הגילוי נדרש לשם עשיית משפט צדק בנושא מהותי או בעבירת פשע, או לשם מניעת פגיעה חמורה וקרובה לודאית בביטחון המדינה;
(3) אין אפשרות להישען על ראיות אחרות מבלי לדרוש את הגילוי.
(ב) החליט בית המשפט להסיר את החיסיון העיתונאי באופן מלא או חלקי, לא יורה על גילוי הראיות או המידע שברשות העיתונאי במידה העולה על הנדרש לצורך בירור השאלה המשפטית; (ב) החליט בית המשפט להסיר את החיסיון העיתונאי באופן מלא או חלקי, לא יורה על גילוי הראיות או המידע שברשות העיתונאי במידה העולה על הנדרש לצורך בירור השאלה המשפטית;
(ד) נטען חיסיון לפי סעיף זה, רשאי בית המשפט לקיים את הדיון בטענה, כולו או חלקו, במעמד צד אחד ובדלתיים סגורות. (ד) נטען חיסיון לפי סעיף זה, רשאי בית המשפט לקיים את הדיון בטענה, כולו או חלקו, במעמד צד אחד ובדלתיים סגורות.
קבלת צווים לגילוי מידע חסוי קבלת צווים לגילוי מידע חסוי קבלת צווים לגילוי מידע חסוי 51ד. (א) קצין משטרה מוסמך לא יפעיל את סמכותו לפי סעיף 4 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת), התשס"ח–2007 לשם קבלת נתוני תקשורת שיש בהם כדי להפר חיסיון עיתונאי, למעט כאשר העיתונאי או המקור חשוד בעבירה או לשם הצלת חיי אדם. (א) קצין משטרה מוסמך לא יפעיל את סמכותו לפי סעיף 4 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת), התשס"ח–2007 לשם קבלת נתוני תקשורת שיש בהם כדי להפר חיסיון עיתונאי, למעט כאשר העיתונאי או המקור חשוד בעבירה או לשם הצלת חיי אדם.
(ב) מבלי לגרוע מהוראות סעיף 3 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת), רשאי בית המשפט ליתן צו לקבלת נתוני תקשורת של עיתונאי אם מצא שנתקיימו כל התנאים המנויים בסעיף 51ג(א). (ב) מבלי לגרוע מהוראות סעיף 3 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת), רשאי בית המשפט ליתן צו לקבלת נתוני תקשורת של עיתונאי אם מצא שנתקיימו כל התנאים המנויים בסעיף 51ג(א).
(ג) בבקשות לצווים על פי סעיף זה, מוסמך לדון נשיא של בית משפט שלום ובהיעדרו ידון בה סגנו; (ג) בבקשות לצווים על פי סעיף זה, מוסמך לדון נשיא של בית משפט שלום ובהיעדרו ידון בה סגנו;
(ד) החלטה של בית המשפט לפי סעיף זה תהא ניתנת לערעור בזכות בתוך שבעה ימים בפני שופט של בית המשפט המחוזי. (ד) החלטה של בית המשפט לפי סעיף זה תהא ניתנת לערעור בזכות בתוך שבעה ימים בפני שופט של בית המשפט המחוזי.
(ה) הוראות פרק זה יחולו על עיתונאי ושותף מקצועי לעבודת עיתונאי גם לאחר שחדלו מעבודתם העיתונאית. (ה) הוראות פרק זה יחולו על עיתונאי ושותף מקצועי לעבודת עיתונאי גם לאחר שחדלו מעבודתם העיתונאית.
חיפוש חומר עיתונאי חיפוש חומר עיתונאי חיפוש חומר עיתונאי 51ה. (א) לא ייערך חיפוש על גופו או בביתו או במקום עבודתו של עיתונאי לשם גילוי מידע עיתונאי, אלא על-פי צו בית משפט ובהתקיים התנאים האמורים בסעיף 51ג(א); (א) לא ייערך חיפוש על גופו או בביתו או במקום עבודתו של עיתונאי לשם גילוי מידע עיתונאי, אלא על-פי צו בית משפט ובהתקיים התנאים האמורים בסעיף 51ג(א);
(ב) חיפוש כאמור שנערך שלא לשם גילוי מידע עיתונאי וטען אותו אדם לחיסיון לפי פרק זה, יוכנס החומר שנמצא בחיפוש למעטפה חתומה, ולא ייפתח אלא באישור בית המשפט כאמור. (ב) חיפוש כאמור שנערך שלא לשם גילוי מידע עיתונאי וטען אותו אדם לחיסיון לפי פרק זה, יוכנס החומר שנמצא בחיפוש למעטפה חתומה, ולא ייפתח אלא באישור בית המשפט כאמור.
הגנות בתביעה אזרחית או פלילית הגנות בתביעה אזרחית או פלילית הגנות בתביעה אזרחית או פלילית 51ו. (א) בתביעה אזרחית על הפרת הסכם סודיות בין עיתונאי למקור, תהא זו הגנה טובה לעיתונאי, אם פעל בהתאם להוראות חוק זה, אף אם גילה את המידע או זהות המקור לפי הוראת בית המשפט; (א) בתביעה אזרחית על הפרת הסכם סודיות בין עיתונאי למקור, תהא זו הגנה טובה לעיתונאי, אם פעל בהתאם להוראות חוק זה, אף אם גילה את המידע או זהות המקור לפי הוראת בית המשפט;
(ב) באישום פלילי, תהא זו הגנה טובה לעיתונאי, שבית המשפט קבע שהוא גילה את המידע או נמנע מלגלותו, בהתאם לתקנון אתיקה מקצועית מקובל ומוכר בעולם העיתונות (ב) באישום פלילי, תהא זו הגנה טובה לעיתונאי, שבית המשפט קבע שהוא גילה את המידע או נמנע מלגלותו, בהתאם לתקנון אתיקה מקצועית מקובל ומוכר בעולם העיתונות
הצדדים לדיון הצדדים לדיון הצדדים לדיון 51ז. בכל עניין המסור לבית המשפט לפי פרק זה רשאי כל אדם להתייצב ולהשמיע את דברו, וכן רשאי היועץ המשפטי לממשלה או בא-כוחו, אם הוא סבור שיש בכך ענין לציבור, לפתוח בכל הליך משפטי לפי פרק זה, לרבות ערעור. בכל עניין המסור לבית המשפט לפי פרק זה רשאי כל אדם להתייצב ולהשמיע את דברו, וכן רשאי היועץ המשפטי לממשלה או בא-כוחו, אם הוא סבור שיש בכך ענין לציבור, לפתוח בכל הליך משפטי לפי פרק זה, לרבות ערעור.