הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2006430
הכנסת העשרים
יוזמים: חברי הכנסת יעקב פרי
יעקב מרגי
עפר שלח
מאיר כהן
חיים ילין
עיסאווי פריג'
יהודה גליק
נחמן שי
יחיאל חיליק בר
______________________________________________
פ/3326/20
הצעת חוק לקידום החינוך המוסיקלי בישראל, התשע"ו–2016
דברי הסבר
מטרתו של חוק זה להסדיר ולמסד את ההכרה בחינוך מוסיקלי, באמצעות קונסרבטוריונים ובתי ספר מקצועיים למוסיקה ולהבטיח את קיומם, מתוך הכרה בחשיבותם החינוכית, התרבותית והחברתית, לצד הבטחת מקורות המימון למימוש מטרה זו.
הצעת חוק זו מוגשת על רקע קריסתם הכלכלית של הקונסרבטוריונים במדינת ישראל, כפי שהתברר בדיון המהיר שערכה ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת ביום 23.3.16. לצורך הכנת הצעת חוק זו ערך מרכז המחקר והמידע של הכנסת מחקר מעמיק בנושא הקונסרבטוריונים ומקומם בחינוך המוסיקלי במערכת החינוך (להלן – הדוח).
לפי הדוח, במחקר שנערך בבריטניה אודות חשיבות שילוב המוסיקה בחינוך, כחלק מתכנית לאומית ללימוד מוסיקה, נמצא כי לימודי המוסיקה יכולים לתרום תרומה חיובית משמעותית לחינוך ולהתפתחות של ילדים ויש להם מגוון רחב של יתרונות החל מהשפעה חיובית על הישגי תלמידים, דרך שיפור יכולות חברתיות ותרומה כללית להתפתחות. כמו כן, יש קשר ישיר בין מוסיקה לשיפור מיומנויות קריאה והבנת הנקרא בקרב תלמידים. ישנן עדויות על השפעה משמעותית על מיומנויות קריאה של תלמידים מתקשים. בנוסף, המחקר הצביע על קשר בין מתמטיקה למוסיקה ונמצא כי חלק מסוגי הוראת המוסיקה עשויים לתרום להישגים במתמטיקה. עוד הראו מחקרים קשר בין מוסיקה ליצירתיות וכן כי ללימודי המוסיקה ישנה השפעה חיובית על ההתפתחות האישית והחברתית של הלומדים, לרבות שיפור בעצמאות, בטחון ודימוי עצמי, בתחושת הישג וביכולת התקשורת עם אחרים. מחקרים אחרים הראו יתרונות שונים להשתתפות בהרכבים מוסיקליים הפועלים ביחד להשגת יעד משותף לרבות בשיתוף פעולה, יכולת עבודה בקבוצות, אחריות ומיומנויות חברתיות. יצוין, כי ההשפעה החיובית של החינוך המוסיקלי על התלמיד תלויה במספר גורמים, ביניהם, איכות ההוראה, סוג הכלי והמוסיקה הנלמדת. על פי נתוני משרד החינוך, העיסוק במוסיקה בגישה בין תחומית עשוי להעשיר את חווית הלימוד כמעט בכל תחום: מתמטיקה, היסטוריה, גיאוגרפיה, שפות זרות וכדומה ולהפוך אותה למהנה ולמעמיקה.
נוכח האמור ועל רקע המחקרים שנערכו בתחום, החינוך המוסיקלי מהווה דיסציפלינה חשובה הן כמקצוע והן כתחביב.
כמו כן, רבים מבוגרי החינוך המוסיקלי המקצועי בישראל, הקונסרבטוריונים, מהווים את עתודת האמנים והיוצרים המוסיקליים המשפיעים על התרבות הישראלית ואף מייצגים את ישראל בכבוד ברחבי העולם בתחרויות והופעות שונות.
ועדה ציבורית שמונתה על ידי המזכירות הפדגוגית על מנת לבחון את החינוך האמנותי במערכת החינוך בישראל (להלן – הוועדה הציבורית) הדגישה כי החסר העיקרי במערך החינוך המוסיקלי של משרד החינוך נעוץ בעובדה שהוראת הנגינה בכלים מקצועיים המחייבים אימון ולימוד רציף אינה מתממשת במסגרת ההוראה בבית הספר וכי העלות הכספית של לימודים אלה גבוהה.
עוד עלה מממצאי הוועדה הציבורית כי ישנה חשיבות לשיתוף הפעולה בין החינוך הפורמאלי והבלתי פורמאלי בתחום המוסיקה. על פי דוח הוועדה הציבורית, נודעת חשיבות מיוחדת לקיים במערכת החינוך קשר מודע, מתוכנן וממוסד בין בית הספר לבין המוסדות הבלתי פורמאליים לחינוך לאמנות. בכל הנוגע לחינוך המוסיקלי ציינה הוועדה הציבורית כי לימוד הנגינה בכלי הינו חלק אינטגרלי של כל חינוך מוסיקלי ראוי לשמו וכי שיעורים אלה חייבים להיחשב כחלק מחינוכו המוסיקלי של הילד הניתן לו על ידי המדינה. בהתאם לכך, הציעה הוועדה כי הלימוד בקונסרבטוריונים המוכרים יהיה ללא תשלום ויהווה חלק בלתי נפרד מהמערך החינוכי של המדינה.
בישראל, חלק משמעותי מהחינוך המוסיקלי מתרחש מחוץ למערכת החינוך בבתי הספר. קיימות מסגרות רבות המעניקות הוראה מוסיקלית ואולם על רובו הגדול אין פיקוח של משרד החינוך ואין כל מידע לגבי איכות ההוראה בו ורמת ההסמכה של המורים.
על פי הנחיות משרד החינוך, תלמידים הלומדים במגמת מוסיקה בחינוך העל-יסודי מחויבים ללמוד נגינה או שירה גם מחוץ לכותלי בית הספר באופן פרטני באמצעות הקונסרבטוריונים או מורים פרטיים שעלותם רבה. הנחיות משרד החינוך מדגישות את חשיבות שיתוף הפעולה והתיאום בין מגמת המוסיקה לקונסרבטוריונים.
בישראל פועלים כיום כ-184 קונסרבטוריונים, מתוכם רק 39 (כ-20%) מוכרים, מתוקצבים ומפוקחים על ידי משרד החינוך (להלן – הקונסרבטוריונים המוכרים).
מבדיקת מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה כי קיים מתאם בין שיעור הלומדים בקונסרבטוריונים לבין המדד החברתי – כלכלי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בהתאם לכך, ברשויות חזקות לומדים יותר תלמידים בקונסרבטוריונים המוכרים של משרד החינוך. נתון זה מחזק את הצורך במתן תמיכה רחבה יותר לרשויות מקומיות חלשות כלכלית, השייכות לאשכולות אחד עד חמש לפי המדד החברתי-כלכלי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. יצוין, כי חרף הפריסה הגיאוגרפית הרחבה יחסית של הקונסרבטוריונים המוכרים בישראל, רק קונסרבטוריון אחד ממוקם ברשות מקומית ערבית, שפרעם.
לעניין ההוראה בקונסרבטוריונים, עולה כי המורים בקונסרבטוריונים אינם מועסקים על ידי משרד החינוך והמשרד אינו מעורב כלל בקביעת אופן ותנאי ההעסקה שלהם. נמסר על ידי משרד החינוך כי אחד הקשיים העומדים בפני הקונסרבטוריונים המוכרים הוא גיוס מורים מקצועיים ברמה גבוהה. בדוח צוין כי ייתכן ולהיעדר ההסדרה של תנאי העסקה נאותים של המורים, תרומה נכבדה למצב זה.
השתתפות המדינה במימון הקונסרבטוריונים במרוצת השנים הלך ופחת. בעוד שבשנת 1985 נמצא כי סבסוד משרד החינוך לקונסרבטוריונים הגיע עד ל-24% מעלות אחזקתו של המוסד, נכון לשנת 2015 משרד החינוך משתתף רק בכ-8.7% בלבד מהעלות השנתית, בעוד יתר העלות נופלת בעיקר על ההורים (כ-47% בממוצע) ועל הרשויות המקומיות (כ-32% בממוצע). יצוין, כ-40% מהקונסרבטוריונים נאלצים להיעזר בתרומות כמקורות מימון נוספים. עוד עולה כי בשנת 2015, למעלה מ-50% מתקציב משרד החינוך לתמיכה בקונסרבטוריונים המוכרים התחלק בין 12 קונסרבטוריונים מתוך 39. בדוח עולה כי כ-42% מתמיכת משרד החינוך בקונסרבטוריונים המוכרים הועברה לקונסרבטוריונים ברשויות מקומיות מאשכולות שבע עד תשע על פי המדד החברתי-כלכלי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אף שבאשכולות אלה לומדים 22% מכלל התלמידים בבתי הספר. כ-39% מתקציב משרד החינוך הועבר לקונסרבטוריונים ברשויות מקומיות מאשכולות חמש ושש וברשויות אלה לומדים כ-32% מן התלמידים בבתי הספר. 19% מן התקציב שהוקצה לקונסרבטוריונים בשנת 2015 נועד לקונסרבטוריונים מרשויות מקומיות מאשכולות שלוש וארבע במדד החברתי-כלכלי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אף שבאשכולות אלה למדו 30% מן התלמידים בבתי הספר.
חלק מהרשויות המקומיות מממנות חלק ניכר מתקציבי הקונסרבטוריונים הפועלים ברשות ותמיכתם חיונית לפעילות. יחד עם זאת, בערים כדוגמת ירושלים, חיפה ושפרעם תמיכת הרשות המקומית בקונסרבטוריון היא בשיעור של 0-3% מתקציבו השנתי הכולל. נמצא כי ככל שהרשות המקומית נמצאת במקום גבוה יותר מבחינת הרמה החברתית-כלכלית, כך ישנו מתאם מבחינת ההיקף הממוצע של תמיכת הרשות בקונסרבטוריון המקומי.
כאמור לעיל, ההורים נאלצים לשאת בחלק ניכר מעלות התפעול השוטף של הקונסרבטוריונים והם משלמים בממוצע 5,965 שקלים לתלמיד לשנה. כאשר שכר הלימוד השנתי הנמוך ביותר הוא 2,980 שקלים והגבוה ביותר 8,950 שקלים לשנה. בחלק מהקונסרבטוריונים שיעור המימון של המשתתפים עמד על למעלה מ-75% מהעלות השנתית. ככלל, ככל שתמיכת הרשות המקומית גבוהה יותר, שיעור ההשתתפות של ההורים בתקציב הקונסרבטוריון נמוך יותר.
משרד החינוך מכיר בקונסרבטוריונים באמצעות תבחינים המפורטים במבחני משרד החינוך לחלוקת כספים. קריטריונים אלה גובשו בשנת 2009. כל 39 הקונסרבטוריונים המוכרים כיום הוכרו לפני שנת 2009 ושלא באמצעות קול קורא מוסדר.
מוצע להסדיר בחוק זה את נושא החינוך המוסיקלי המקצועי על מנת להבטיח את קיומם של בתי הספר המקצועיים למוסיקה, מתוך הכרה בחשיבותם החינוכית, התרבותית והחברתית. סעיף 3 עוסק בתנאי ההכרה במוסד לחינוך מוסיקלי מקצועי. מוצע כי שר החינוך יקבע הוראות לעניין זה, באישור ועדת החינוך, התרבות והספורט, לרבות תוך התייחסות לתנאים הפיזיים והבטיחותיים הנדרשים לפעילותו של המוסד לחינוך מוסיקלי, תנאי הכשירות וההכשרה הנדרשים ממורים במוסד ופיתוחם המקצועי, אופן ותנאי העסקתם. במסגרת זו מוצע לאפשר למנהל הכללי של משרד החינוך להכיר במוסד לחינוך מוסיקלי באופן זמני, לתקופה שלא תעלה על שנתיים, מתוך הכרה כי קיימים מוסדות לחינוך מוסיקלי מקצועי הראויים להכרה ולתקצוב למרות שאינם עומדים בכל הקריטריונים הנדרשים כפי שנקבע בחוק זה. במהלך השנתיים של ההכרה הזמנית יפעלו המוסדות לתיקון הליקויים הנדרשים על מנת לעמוד בדרישות החוק באופן מלא.
סעיף 4 להצעת החוק קובע כי מוסד לחינוך מוסיקלי יוכל להגיש בקשה להכרה על ידי משרד החינוך. זאת מתוך הבנה כי ככל שיש מוסד לחינוך מוסיקלי העומד בתנאי החוק, הוא יהא זכאי לזכויות על פי חוק זה מבלי שיהיה תלוי בקול קורא של משרד החינוך. מוצע כי המנהל הכללי של משרד החינוך יחליט בבקשה ויודיע על כך למבקש תוך 3 חודשים מיום הגשתה.
פרק ד' להצעת החוק מתייחס לאופן מימון המוסדות לחינוך מוסיקלי מקצועי. מוצע כי מימון המוסדות לחינוך מוסיקלי יתחלק בין המדינה, הרשויות המקומיות והתלמידים. בתוך כך, סעיף 5(א) קובע כי תקצוב המוסדות לחינוך מוסיקלי מקצועי יהיה על פי תקציב שנתי שיוקצה לכך בתכנית נפרדת בסעיף תקציב משרד החינוך בחוק התקציב השנתי ולא בסעיף התמיכות כפי שקורה בפועל כיום. סעיף 5(ב) קובע כי רשות מקומית תחויב בהשתתפות בהוצאות המוסד לחינוך מוסיקלי, בשיעורים שיקבע שר החינוך. סעיף 5(ג) קובע כי השתתפות ההורים תהיה בשיעורים שיקבע השר. דרך מימון זו כמפורט בהצעה מטרתה להבטיח שוויוניות בין הלומדים בכלל הארץ, כך שתלמידים הנמצאים ברשויות שלא נהגו עד היום לשאת בנטל התקציב לא ייפגעו.
סעיף 6 קובע כי השר, בהסכמת שר האוצר ושר הפנים, יקבע, בצו, את שיעורי ההשתתפות של רשויות חינוך מקומיות כאמור בסעיף 5(ב), בהתאם לדירוג החברתי-כלכלי שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. החוק יאפשר למדינה, על פי קביעת שר החינוך, לשאת בנטל גדול יותר מתקציב מוסד לחינוך מוסיקלי מקצועי, מקום בו הרשות המקומית זקוקה לתמיכה תקציבית נוספת כדי לאפשר שוויוניות בין הרשויות ולאפשר את השוויוניות בתשלומים בהם נושאים התלמידים והוריהם.
סעיף 7 קובע כי בנוסף למימון באמצעות חוק התקציב השנתי, משרד החינוך יקבע בסעיף תמיכות קריטריונים לתמיכה עבור מוסדות חינוך מוסיקלי שלא הוכרו באמצעות חוק זה מתוך הבנה כי קיימים מוסדות חינוך מוסיקלי ראויים ואיכותיים, אך נבצר מהם מלעמוד בכל תנאי חוק זה.
פרק ו' להצעת החוק קובע כי משרד החינוך יעניק מלגות לתלמידים הלומדים במוסד לחינוך מוסיקלי אשר עומדים בקריטריונים אחידים וברורים לקבלת המלגה. זאת מתוך כוונה כי כל ילד הרוצה ללמוד במוסד לחינוך מוסיקלי מקצועי יוכל לעשות כן, גם אם ידו אינה משגת. מוצע כי מבין הקריטריונים לחלוקת המלגות יתייחס השר לנושא מצבו הכלכלי של התלמיד, כלי הנגינה הנלמדים וכן סדרי קדימות לחלוקת המלגות. מוצע כי תלמיד המבקש מלגה יגיש בקשה מתאימה כפי שיקבע שר החינוך. בקשה לקבלת מלגה תוגש בכל שנת לימוד וכספי המלגה יועברו ישירות למוסד לחינוך מוסיקלי מקצועי. שר החינוך יפרסם מדי שנה באתר האינטרנט של המשרד הודעה על הגשת בקשות למלגות לפי חוק זה שבה יפורט אופן הגשת הבקשה. בתוך כך, מוצע לאפשר למי שרואה עצמו נפגע מההחלטה בעניין המלגה לערער בפני ועדת ערר בתוך 45 מהיום שבו נמסרה לו ההודעה על ההחלטה.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ח בתמוז התשע"ו – 3.8.16
פרק א': מטרת החוק פרק א': מטרת החוק
מטרת החוק 1. מטרתו של חוק זה להסדיר ולמסד את ההכרה בחינוך מוסיקלי באמצעות בתי ספר מקצועיים למוסיקה ולהבטיח את קיומם, מתוך הכרה בחשיבותם החינוכית, התרבותית והחברתית, לצד הבטחת מקורות המימון למימוש מטרה זו. מטרתו של חוק זה להסדיר ולמסד את ההכרה בחינוך מוסיקלי באמצעות בתי ספר מקצועיים למוסיקה ולהבטיח את קיומם, מתוך הכרה בחשיבותם החינוכית, התרבותית והחברתית, לצד הבטחת מקורות המימון למימוש מטרה זו.
פרק ב': הגדרות פרק ב': הגדרות
הגדרות 2. בחוק זה – בחוק זה –
"חינוך מוסיקלי" – חינוך בתחומי הנגינה, השירה ותורת המוסיקה וטיפוח אוכלוסיית התלמידים במטרה להבטיח עתודה של יוצרים, מבצעים, מורים למוסיקה וקהל שוחרים; "חינוך מוסיקלי" – חינוך בתחומי הנגינה, השירה ותורת המוסיקה וטיפוח אוכלוסיית התלמידים במטרה להבטיח עתודה של יוצרים, מבצעים, מורים למוסיקה וקהל שוחרים;
"מוסד לחינוך מוסיקלי" – מוסד לחינוך מוסיקלי לתלמידים שהוכר לפי הוראות חוק זה; "מוסד לחינוך מוסיקלי" – מוסד לחינוך מוסיקלי לתלמידים שהוכר לפי הוראות חוק זה;
"המשרד" – משרד החינוך; "המשרד" – משרד החינוך;
"תלמיד" – ילד או נער עד גיל 18 שלומד במוסד לחינוך מוסיקלי; "תלמיד" – ילד או נער עד גיל 18 שלומד במוסד לחינוך מוסיקלי;
"השר" – שר החינוך. "השר" – שר החינוך.
פרק ג': הכרה במוסד לחינוך מוסיקלי פרק ג': הכרה במוסד לחינוך מוסיקלי
הכרה במוסד לחינוך מוסיקלי 3. (א) המנהל הכללי של משרד החינוך או מי שהוא הסמיך לעניין זה (להלן – המנהל הכללי), יכיר במוסד לחינוך מוסיקלי לפי הוראות שקבע שר החינוך, באישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, לעניין דרך ההכרה במוסד לחינוך מוסיקלי ולעניין התנאים להכרה כאמור. (א) המנהל הכללי של משרד החינוך או מי שהוא הסמיך לעניין זה (להלן – המנהל הכללי), יכיר במוסד לחינוך מוסיקלי לפי הוראות שקבע שר החינוך, באישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, לעניין דרך ההכרה במוסד לחינוך מוסיקלי ולעניין התנאים להכרה כאמור.
(ב) הוראות כאמור בסעיף קטן (א) יכול שיתייחסו, בין היתר, ליכולתו הכספית והארגונית של מוסד לחינוך מוסיקלי ולתנאים הפיזיים והבטיחותיים הנדרשים לפעילותו, לתנאי הכשירות וההכשרה הנדרשים ממורים במוסד ופיתוחם המקצועי, ולאופן ותנאי העסקתם; ההוראות ייקבעו תוך הבטחת עצמאותו הרעיונית והחינוכית של מוסד לחינוך מוסיקלי, ובלבד שמטרות ותכני הפעילות בו עולים בקנה אחד עם מטרות החינוך הממלכתי כמפורט בסעיף 2 לחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג–1953. (ב) הוראות כאמור בסעיף קטן (א) יכול שיתייחסו, בין היתר, ליכולתו הכספית והארגונית של מוסד לחינוך מוסיקלי ולתנאים הפיזיים והבטיחותיים הנדרשים לפעילותו, לתנאי הכשירות וההכשרה הנדרשים ממורים במוסד ופיתוחם המקצועי, ולאופן ותנאי העסקתם; ההוראות ייקבעו תוך הבטחת עצמאותו הרעיונית והחינוכית של מוסד לחינוך מוסיקלי, ובלבד שמטרות ותכני הפעילות בו עולים בקנה אחד עם מטרות החינוך הממלכתי כמפורט בסעיף 2 לחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג–1953.
(ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) רשאי המנהל הכללי של משרד החינוך או מי שהוא הסמיך לעניין זה, להכיר במוסד לחינוך מוסיקלי הכרה זמנית, אף אם לא עמד בכל התנאים המנויים בחוק זה; תוקפה של הכרה זמנית יהיה לתקופה של שנתיים או עד לקבלת הכרה לפי סעיף קטן (א), לפי המוקדם. (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) רשאי המנהל הכללי של משרד החינוך או מי שהוא הסמיך לעניין זה, להכיר במוסד לחינוך מוסיקלי הכרה זמנית, אף אם לא עמד בכל התנאים המנויים בחוק זה; תוקפה של הכרה זמנית יהיה לתקופה של שנתיים או עד לקבלת הכרה לפי סעיף קטן (א), לפי המוקדם.
אופן הגשת בקשה להכרה במוסד לחינוך מוסיקלי 4. (א) בקשה להכרה כאמור בסעיף 3 תוגש למנהל הכללי ותכלול פרטים כפי שקבע השר בתקנות, לרבות בעניינים המפורטים בסעיף 3(ב). (א) בקשה להכרה כאמור בסעיף 3 תוגש למנהל הכללי ותכלול פרטים כפי שקבע השר בתקנות, לרבות בעניינים המפורטים בסעיף 3(ב).
(ב) המנהל הכללי יחליט בבקשה ויודיע על כך למבקש תוך 3 חודשים מיום הגשתה. (ב) המנהל הכללי יחליט בבקשה ויודיע על כך למבקש תוך 3 חודשים מיום הגשתה.
פרק ד': תקציב פרק ד': תקציב
תקציב 5. (א) השתתפות אוצר המדינה במימון מוסד מוכר לחינוך מוסיקלי תהיה על פי תקציב שנתי שיוקצה לכך בתכנית נפרדת בסעיף תקציב משרד החינוך בחוק התקציב השנתי; לעניין זה, "תכנית" ו"סעיף תקציב" – כהגדרתם בחוק תקציב שנתי, כמשמעותו בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985. (א) השתתפות אוצר המדינה במימון מוסד מוכר לחינוך מוסיקלי תהיה על פי תקציב שנתי שיוקצה לכך בתכנית נפרדת בסעיף תקציב משרד החינוך בחוק התקציב השנתי; לעניין זה, "תכנית" ו"סעיף תקציב" – כהגדרתם בחוק תקציב שנתי, כמשמעותו בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985.
(ב) נוסף על התקציב האמור בסעיף קטן (א), תשתתף רשות חינוך מקומית שבתחום שיפוטה מצוי מוסד מוכר לחינוך מוסיקלי, במימון המוסד כאמור, בשיעורים שייקבעו לפי סעיף 6. (ב) נוסף על התקציב האמור בסעיף קטן (א), תשתתף רשות חינוך מקומית שבתחום שיפוטה מצוי מוסד מוכר לחינוך מוסיקלי, במימון המוסד כאמור, בשיעורים שייקבעו לפי סעיף 6.
(ג) רשות חינוך מקומית שבתחום שיפוטה נמצא מוסד מוכר לחינוך מוסיקלי, רשאית באישור השר, לגבות מההורים תשלומים, בשיעורים שיקבע השר, למימון חלק מחלקה בתקציב כאמור בסעיף קטן (ב); התשלומים שייגבו מההורים כאמור ייקבעו בידי השר בהתאם לאמות מידה כלכליות-חברתיות, באישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת. (ג) רשות חינוך מקומית שבתחום שיפוטה נמצא מוסד מוכר לחינוך מוסיקלי, רשאית באישור השר, לגבות מההורים תשלומים, בשיעורים שיקבע השר, למימון חלק מחלקה בתקציב כאמור בסעיף קטן (ב); התשלומים שייגבו מההורים כאמור ייקבעו בידי השר בהתאם לאמות מידה כלכליות-חברתיות, באישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת.
קביעת שיעורי ההשתתפות של הרשויות המקומיות 6. (א) השר, בהסכמת שר האוצר ושר הפנים, יקבע, בצו, את שיעורי ההשתתפות של רשויות חינוך מקומיות כאמור בסעיף 5(ב), בהתאם לדירוג החברתי-כלכלי על פי הפרסום האחרון לאפיון רשויות מקומיות וסיווגן לפי הרמת החברתית-כלכלית של האוכלוסייה, שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. (א) השר, בהסכמת שר האוצר ושר הפנים, יקבע, בצו, את שיעורי ההשתתפות של רשויות חינוך מקומיות כאמור בסעיף 5(ב), בהתאם לדירוג החברתי-כלכלי על פי הפרסום האחרון לאפיון רשויות מקומיות וסיווגן לפי הרמת החברתית-כלכלית של האוכלוסייה, שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי השר, בהסכמת שר האוצר ושר הפנים, לקבוע שיעורי השתתפות שונים מהשיעורים שנקבעו לפי סעיף קטן (א), לרשויות חינוך מקומיות שמתקיימות לגביהן נסיבות מיוחדות שקבע, לרבות מצב כלכלי מיוחד (להלן – שיעורי השתתפות מיוחדים). (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי השר, בהסכמת שר האוצר ושר הפנים, לקבוע שיעורי השתתפות שונים מהשיעורים שנקבעו לפי סעיף קטן (א), לרשויות חינוך מקומיות שמתקיימות לגביהן נסיבות מיוחדות שקבע, לרבות מצב כלכלי מיוחד (להלן – שיעורי השתתפות מיוחדים).
(ג) רשות חינוך מקומית הטוענת כי מתקיימות לגביה הנסיבות המיוחדות שנקבעו לפי סעיף קטן (ב), רשאית להגיש לוועדה שתוקם לפי סעיף קטן (ד), בקשה להחיל עליה את שיעורי ההשתתפות המיוחדים. (ג) רשות חינוך מקומית הטוענת כי מתקיימות לגביה הנסיבות המיוחדות שנקבעו לפי סעיף קטן (ב), רשאית להגיש לוועדה שתוקם לפי סעיף קטן (ד), בקשה להחיל עליה את שיעורי ההשתתפות המיוחדים.
(ד) לצורך קביעת הזכאות לשיעורי השתתפות מיוחדים, תוקם ועדה שחבריה יהיו נציגים שימנה השר מבין עובדי משרדו ובהם חשב המשרד, וכן נציג שימנה שר הפנים מבין עובדי משרדו, ואולם אי-מינוי נציג שר הפנים כאמור לא יפגע בקיום הוועדה, בסמכויותיה ובתוקף פעולותיה. (ד) לצורך קביעת הזכאות לשיעורי השתתפות מיוחדים, תוקם ועדה שחבריה יהיו נציגים שימנה השר מבין עובדי משרדו ובהם חשב המשרד, וכן נציג שימנה שר הפנים מבין עובדי משרדו, ואולם אי-מינוי נציג שר הפנים כאמור לא יפגע בקיום הוועדה, בסמכויותיה ובתוקף פעולותיה.
(ה) הוועדה תדון בבקשה שהגישה רשות חינוך מקומית לפי סעיף קטן (ג), ותחליט לעניין זכאות רשות החינוך המקומית לשיעורי השתתפות מיוחדים; כל עוד לא החליטה הוועדה על זכאות כאמור, יחולו על רשות החינוך המקומית שיעורי ההשתתפות שנקבעו לפי סעיף קטן (א). (ה) הוועדה תדון בבקשה שהגישה רשות חינוך מקומית לפי סעיף קטן (ג), ותחליט לעניין זכאות רשות החינוך המקומית לשיעורי השתתפות מיוחדים; כל עוד לא החליטה הוועדה על זכאות כאמור, יחולו על רשות החינוך המקומית שיעורי ההשתתפות שנקבעו לפי סעיף קטן (א).
פרק ה': תמיכות פרק ה': תמיכות
תמיכות 7. השר יקבע מבחנים לתמיכה במוסדות ציבור כאמור בסעיף 3א לחוק יסודות התקציב, לשם תמיכה במוסדות לחינוך מוסיקלי שלא מתקיימים בהם התנאים להכרה לפי סעיף 3. השר יקבע מבחנים לתמיכה במוסדות ציבור כאמור בסעיף 3א לחוק יסודות התקציב, לשם תמיכה במוסדות לחינוך מוסיקלי שלא מתקיימים בהם התנאים להכרה לפי סעיף 3.
פרק ו': מלגות פרק ו': מלגות
מלגות 8. משרד החינוך יקצה מלגות לימודים במסגרת חלוקת מלגות על ידי המשרד, לתלמידים במוסדות לחינוך מוסיקלי; השר יקבע בכללים אמות מידה לחלוקת המלגות, בין היתר, לפי מצבו הכלכלי-חברתי של התלמיד, כלי הנגינה הנלמדים וכן סדרי קדימות לחלוקת המלגות כאמור. משרד החינוך יקצה מלגות לימודים במסגרת חלוקת מלגות על ידי המשרד, לתלמידים במוסדות לחינוך מוסיקלי; השר יקבע בכללים אמות מידה לחלוקת המלגות, בין היתר, לפי מצבו הכלכלי-חברתי של התלמיד, כלי הנגינה הנלמדים וכן סדרי קדימות לחלוקת המלגות כאמור.
בקשה למלגה 9. תלמיד המבקש מלגה (להלן – המבקש) יגיש בקשה למי שהשר הסמיכו לעניין זה מבין עובדי משרדו על גבי טופס ובצירוף מסמכים כפי שקבע השר בתקנות; בקשה למלגה יכול שתועבר באמצעות דואר אלקטרוני, שדר פקסימיליה או בדואר רשום. תלמיד המבקש מלגה (להלן – המבקש) יגיש בקשה למי שהשר הסמיכו לעניין זה מבין עובדי משרדו על גבי טופס ובצירוף מסמכים כפי שקבע השר בתקנות; בקשה למלגה יכול שתועבר באמצעות דואר אלקטרוני, שדר פקסימיליה או בדואר רשום.
תקופת הזכאות 10. תקופת הזכאות למלגה לפי חוק זה, תהיה למשך תקופת הלימודים במוסד לחינוך מוסיקלי. תקופת הזכאות למלגה לפי חוק זה, תהיה למשך תקופת הלימודים במוסד לחינוך מוסיקלי.
ערר 11. (א) הרואה עצמו נפגע מהחלטה בעניין מלגה לפי חוק זה, רשאי לערור עליה בפני ועדת ערר בתוך 45 ימים מהיום שנמסרה לו הודעה על ההחלטה. (א) הרואה עצמו נפגע מהחלטה בעניין מלגה לפי חוק זה, רשאי לערור עליה בפני ועדת ערר בתוך 45 ימים מהיום שנמסרה לו הודעה על ההחלטה.
(ב) ועדת הערר לפי סעיף זה תהיה בת שלושה חברים שימנה השר, ואלה חבריה: (ב) ועדת הערר לפי סעיף זה תהיה בת שלושה חברים שימנה השר, ואלה חבריה:
(1) שני חברים שימנה השר מבין עובדי משרדו;
(2) חבר לפי המלצת שר האוצר מבין עובדי משרדו.
פרק ז': הוראות שונות פרק ז': הוראות שונות
שמירת דינים 12. אין בהוראות חוק זה כדי למנוע מתן כל הטבה או זכות לתלמידים לפי כל הסדר או דין אחר. אין בהוראות חוק זה כדי למנוע מתן כל הטבה או זכות לתלמידים לפי כל הסדר או דין אחר.
פרסום 13. השר יפרסם מדי שנה באתר האינטרנט של המשרד הודעה על הגשת בקשות למלגות לפי חוק זה שבה יפורט אופן הגשת הבקשה כאמור. השר יפרסם מדי שנה באתר האינטרנט של המשרד הודעה על הגשת בקשות למלגות לפי חוק זה שבה יפורט אופן הגשת הבקשה כאמור.
תחילה ותקנות ראשונות 14. (א) תקנות לפי סעיפים 3 עד 5, 8 ו-9 וצו לפי סעיף 6 יותקנו בתוך 6 חודשים מיום תחילתו של חוק זה. (א) תקנות לפי סעיפים 3 עד 5, 8 ו-9 וצו לפי סעיף 6 יותקנו בתוך 6 חודשים מיום תחילתו של חוק זה.
(ב) תחילתו של חוק זה ביום_________*. (ב) תחילתו של חוק זה ביום_________*.