הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2004631
הכנסת העשרים
יוזמים: חברי הכנסת אלי אלאלוף
קארין אלהרר
מירב בן ארי
______________________________________________
פ/3308/20
הצעת חוק השמה חוץ ביתית של ילדים, התשע"ו–2016
דברי הסבר
הצעת החוק באה להסדיר את תהליך ההשמה החוץ ביתית בישראל שכיום אינו מוסדר בחקיקה באופן מערכתי. ההצעה מציגה תהליכי עבודה מפורטים שיעמדו בבסיס מערך השמה חוץ ביתית יעיל בישראל. אולם, חשוב מכך, ההצעה מממשת תפיסת עולם מודרנית בנוגע למעמד הילד והטיפול שראוי להקנות לו. החוק עוצב מתוך תפיסה רחבה של זכויות הילד. הזכויות העומדות ביסודו כוללות בין השאר את: הזכות להתפתחות, הזכות להגנה, זכות הילד להשתתף בהחלטות הנוגעות לו, זכות הילד לקיים קשר עם הוריו, הזכות ליחס שוויוני עבור ילדים עם מוגבלות, הזכות ליציבות, הזכות לפרטיות והזכות לחינוך.
ועדות תכנון טיפול והערכה פועלות כיום ודנות בהוצאת ילדים מחיק משפחתם, בהסכמת הוריו, וקביעת המסגרת החוץ ביתית אליה יישלח. למרות האחריות האדירה שיש לוועדות, והרגישות הנדרשת בעת שהן מקבלות את החלטותיהן, עבודתן אינה מעוגנת בחקיקה ואינה נשענת על סט ערכים שנקבע על-ידי נבחרי הציבור. הצעת החוק מסדירה בחקיקה לראשונה את עבודת ועדות אלה. בין השאר קובעת ההצעה עילות לדיון, הרכב הוועדות וסדרי עבודה, סמכויות הוועדה, מעורבות הילד והמשפחה בתהליכי קבלת החלטות, הצעת תהליכי ערר, ועקרונות יסוד לגיבוש תכניות טיפול.
ההצעה מגדירה את תהליך ההשמה החוץ ביתי כתהליך רציף ושלם הכולל התחלה ברורה, אבני דרך, וסיום מובחן. בין השאר מפורטים בהצעה אופן הליווי הילד, חובת עדכון תוכנית הטיפול של הילד לאורך תקופת השמתו, ותהליך חלוקת האחריות על הילד בין הגורמים האמונים עליו באופן ברור. קביעת הליך שכזה מאפשרת לקבל החלטות מותאמות לצרכי הילד שמונעות מהרצון לשמור על רווחתו ולעודד את התפתחותו, תוך תיעוד של תהליך השמתו, שמירת זכויותיו לאורך הדרך, וליווי הדוק שלו.
המטרה המרכזית של החוק היא שמירה על טובת הילד. מנגד, כאשר רווחת הילד אינה בסכנה מבקשת הצעת החוק להגן על זכות הורי הילד להיות בקשר עם ילדם, לקבל מידע עליו ולהשתתף בקבלת החלטות על גורלו. מוצע לעגן את מעמד ההורים מול גורמי ההשמה החוץ ביתית באופן ברור, שמחייב את גורמי ההשמה לערב את ההורים ולשתפם בהחלטות לגבי ילדיהם.
הגדרת קריטריונים לסיום תהליך ההשמה הכרחית. ראשית, מטרתה של ההשמה החוץ ביתית להיות זמנית ולאפשר חזרה של הילד לסביבתו הטבעית לאחר שגורמי הסיכון בה צומצמו, ועל-כן יש לקבוע את המועד הנכון להשבת הילד למשפחתו. שנית, ילד עשוי לחוות מצוקה גדולה במסגרת בה הושם במידה ואין התאמה בינה ובין צרכיו, לכן יש לאפשר מעבר בין מסגרות. הצעת החוק קובעת מתי וכיצד יש לסיים השמה, וכיצד יתבצע המעבר בין המסגרות.
חזרה למשפחה לאחר תקופה מחוץ לבית עשויה להיות קשה ביותר הן עבור הילד והן עבור המשפחה. לא פחות קשה הוא סיום תקופת השמה בשל הגעה לבגרות ומעבר ממסגרת ההשמה לעצמאות בקהילה. בשל כך, הצעת החוק מחייבת הכנה וליווי של הילד לקראת סיום תקופת השמתו.
בנוסף, ההצעה מתווה הקמה של מנגנון מערך השמה חוץ ביתית לאומי. מנגנון זה יכלול אחראי ארצי, מנגנון פיקוח, מנגנון הכשרה והדרכה, ומנגנון תלונות פנימי וחיצוני. בנוסף ההצעה קובעת כי יוקם מאגר מידע של מערכת ההשמה החוץ ביתי למערך ולוועדות ההחלטה להתנהל בצורה אפקטיבית.
הצעת החוק המוצעת מבוססת על הצעת החוק שהוצעה בדו"ח של ועדת המשנה, שפעלה במסגרת הוועדה לבחינת עקרונות יסוד בתחום הילד והמשפט ביישומה בחקיקה בראשות השופטת רוטליו.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ח בתמוז התשע"ו – 3.8.16
פרק א': עקרונות יסוד פרק א': עקרונות יסוד
מטרה 1. חוק זה מטרתו לעגן את זכויותיהם של ילדים בתהליך השמה חוץ ביתית, ואת חובת המדינה להבטיח את טובתם ואת זכויותיהם, מתוך הכרה בפגיעותם הייחודית ובזכותם להגנה ולעזרה מיוחדות ובלי לגרוע מאחריות הוריהם, מחובתם ומזכותם להבטיח את טובת ילדיהם ואת זכויותיהם. חוק זה מטרתו לעגן את זכויותיהם של ילדים בתהליך השמה חוץ ביתית, ואת חובת המדינה להבטיח את טובתם ואת זכויותיהם, מתוך הכרה בפגיעותם הייחודית ובזכותם להגנה ולעזרה מיוחדות ובלי לגרוע מאחריות הוריהם, מחובתם ומזכותם להבטיח את טובת ילדיהם ואת זכויותיהם.
הגדרות 2. בחוק זה – בחוק זה –
"מסגרת השמה חוץ ביתית" – חלופת בית עבור ילד שגורם מוסמך החליט להוציאו מבית הוריו, האחראית לפעול למען טובת הילד, לספק לילד את מכלול צרכיו וליישם את זכויותיו בהתאם להוראות חוק זה; "מסגרת השמה חוץ ביתית" – חלופת בית עבור ילד שגורם מוסמך החליט להוציאו מבית הוריו, האחראית לפעול למען טובת הילד, לספק לילד את מכלול צרכיו וליישם את זכויותיו בהתאם להוראות חוק זה;
"אחראי על ילד בהשמה" – כהגדרתו בסעיף 44 לחוק זה; "אחראי על ילד בהשמה" – כהגדרתו בסעיף 44 לחוק זה;
"אחראי ארצי על השמה חוץ ביתית" – מי שמונה לפי סעיף 78; "אחראי ארצי על השמה חוץ ביתית" – מי שמונה לפי סעיף 78;
"בוגר של מסגרת השמה חוץ-ביתית" – מי שמלאו לו 18 שנים במהלך שהייתו במסגרת השמה חוץ ביתית, וטרם מלאו לו 21 שנים; "בוגר של מסגרת השמה חוץ-ביתית" – מי שמלאו לו 18 שנים במהלך שהייתו במסגרת השמה חוץ ביתית, וטרם מלאו לו 21 שנים;
"בית משפט" – כהגדרתו בחוק הנוער (טיפול והשגחה), ולרבות בית משפט לענייני משפחה בשבתו כבית משפט לנוער; "בית משפט" – כהגדרתו בחוק הנוער (טיפול והשגחה), ולרבות בית משפט לענייני משפחה בשבתו כבית משפט לנוער;
"גורם מוסמך" – גורם כאמור בסעיף 36 המוסמך להחליט על השמת ילד במסגרת השמה חוץ ביתית; "גורם מוסמך" – גורם כאמור בסעיף 36 המוסמך להחליט על השמת ילד במסגרת השמה חוץ ביתית;
"גורם מקצועי" – עובד סוציאלי, האחראי על הילד בהשמה, עובד סוציאלי המטפל בילד או במשפחתו או מפקח על מסגרת השמה; "גורם מקצועי" – עובד סוציאלי, האחראי על הילד בהשמה, עובד סוציאלי המטפל בילד או במשפחתו או מפקח על מסגרת השמה;
"גורם מפעיל של מסגרת השמה" או "גורם מפעיל" – תאגיד שהוא בעלים או מפעיל של מסגרת השמה אחת או יותר, לרבות תאגיד שהתקשר עם המשרד בהתקשרות להפעלת מסגרת השמה חוץ-ביתית; "גורם מפעיל של מסגרת השמה" או "גורם מפעיל" – תאגיד שהוא בעלים או מפעיל של מסגרת השמה אחת או יותר, לרבות תאגיד שהתקשר עם המשרד בהתקשרות להפעלת מסגרת השמה חוץ-ביתית;
"ועדת תכנון טיפול והערכה" – ועדה שהוקמה לפי סעיף 22; "ועדת תכנון טיפול והערכה" – ועדה שהוקמה לפי סעיף 22;
"חוק הנוער (טיפול והשגחה)" – חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך–1960; "חוק הנוער (טיפול והשגחה)" – חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך–1960;
"חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות" – חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח–1998; "חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות" – חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח–1998;
"המדינה או מי מטעמה" או "המשרד או מי מטעמו" – לרבות רשויות מקומיות; "המדינה או מי מטעמה" או "המשרד או מי מטעמו" – לרבות רשויות מקומיות;
"המפקח הארצי על ההשמה החוץ-ביתית" – מי שמונה לפי סעיף 63; "המפקח הארצי על ההשמה החוץ-ביתית" – מי שמונה לפי סעיף 63;
"מפקח על מסגרת ההשמה" – מפקח שימנה השר לכל סוג של מסגרות השמה לפי הוראות סעיף 66; "מפקח על מסגרת ההשמה" – מפקח שימנה השר לכל סוג של מסגרות השמה לפי הוראות סעיף 66;
"המשרד" – משרד הרווחה והשירותים החברתיים. "המשרד" – משרד הרווחה והשירותים החברתיים.
"ילד" – מי שטרם מלאו לו 18 שנה או שטרם סיים י"ב כיתות במוסד חינוך; "ילד" – מי שטרם מלאו לו 18 שנה או שטרם סיים י"ב כיתות במוסד חינוך;
"ילד עם מוגבלות" – אדם עם מוגבלות כהגדרתו בחוק שוויון לאנשים עם מוגבלות, שטרם מלאו לו 18 שנים או שטרם סיים י"ב כיתות במוסד חינוך; "ילד עם מוגבלות" – אדם עם מוגבלות כהגדרתו בחוק שוויון לאנשים עם מוגבלות, שטרם מלאו לו 18 שנים או שטרם סיים י"ב כיתות במוסד חינוך;
"מוסד חינוך" – כהגדרתו בחוק לימוד חובה, התש"ט–1949; "מוסד חינוך" – כהגדרתו בחוק לימוד חובה, התש"ט–1949;
"עובד סוציאלי" – כהגדרתו בחוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ו-1996; "עובד סוציאלי" – כהגדרתו בחוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ו-1996;
"עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה)" – כהגדרתו בחוק הנוער (טיפול והשגחה); "עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה)" – כהגדרתו בחוק הנוער (טיפול והשגחה);
"צוות הגורם המפעיל" – לרבות מנהל הגורם המפעיל ואנשי הצוות החינוכי, הטיפולי, הרפואי והמינהלי של הגורם המפעיל; "צוות הגורם המפעיל" – לרבות מנהל הגורם המפעיל ואנשי הצוות החינוכי, הטיפולי, הרפואי והמינהלי של הגורם המפעיל;
"השר" – שר הרווחה והשירותים החברתיים. "השר" – שר הרווחה והשירותים החברתיים.
זכויות הילד 3. (א) זכותו הטבעית של ילד לגדול בבית הוריו, ואם הוצא ממנו – לחזור אליו, אלא במקרים שבהם טובת הילד מחייבת את גידולו מחוץ לבית הוריו, ובכפוף לכל דין; חובת המדינה לסייע במימוש זכות זו. (א) זכותו הטבעית של ילד לגדול בבית הוריו, ואם הוצא ממנו – לחזור אליו, אלא במקרים שבהם טובת הילד מחייבת את גידולו מחוץ לבית הוריו, ובכפוף לכל דין; חובת המדינה לסייע במימוש זכות זו.
(ב) ילד בהשמה חוץ ביתית זכאי לכל הזכויות שזכאי להן כל ילד בישראל; בלי לגרוע מהוראות כל דין, כל פעולה או החלטה בעניינו של ילד הנוגעת להשמתו מחוץ לביתו, ייעשו תוך הבטחת מכלול זכויותיו, לרבות הבטחת הזכויות המנויות בחוק זה. (ב) ילד בהשמה חוץ ביתית זכאי לכל הזכויות שזכאי להן כל ילד בישראל; בלי לגרוע מהוראות כל דין, כל פעולה או החלטה בעניינו של ילד הנוגעת להשמתו מחוץ לביתו, ייעשו תוך הבטחת מכלול זכויותיו, לרבות הבטחת הזכויות המנויות בחוק זה.
טובת הילד 4. (א) בכל פעולה המתבצעת לגבי ילד לפי חוק זה או החלטה המתקבלת בעניינו, תהא טובת הילד שיקול מכריע; בהתנגשות בין טובתו של ילד מסוים שעניינו נדון ובין טובתם של ילדים אחרים, יינתן משקל ראוי לטובתו של הילד שעניינו נדון. (א) בכל פעולה המתבצעת לגבי ילד לפי חוק זה או החלטה המתקבלת בעניינו, תהא טובת הילד שיקול מכריע; בהתנגשות בין טובתו של ילד מסוים שעניינו נדון ובין טובתם של ילדים אחרים, יינתן משקל ראוי לטובתו של הילד שעניינו נדון.
(ב) בקביעת טובת הילד לפי חוק זה יישקלו מכלול האינטרסים, הצרכים והזכויות, של הילד, ובין השאר השיקולים שלהלן: (ב) בקביעת טובת הילד לפי חוק זה יישקלו מכלול האינטרסים, הצרכים והזכויות, של הילד, ובין השאר השיקולים שלהלן:
(1) שלומו הגופני והנפשי של הילד;
(2) גילו וכשריו המתפתחים;
(3) רצונו, רגשותיו, דעותיו ועמדתו בעניין הנדון;
(4) ממד הזמן בחיי הילד;
(5) מין הילד, מאפייניו ותכונותיו וכן הרקע האתני, הדתי, התרבותי והלשוני שלו;
(6) ההשפעה הצפויה של החלטה או פעולה לפי חוק זה על חייו בטווח הקצר ובטווח הארוך;
(7) קשריו ויחסיו עם הוריו ועם אנשים משמעותיים אחרים בחייו, ושמירה על רציפות בקשרים אלו;
(8) עמדת הוריו או אפוטרופסו ואנשים משמעותיים אחרים בחייו בעניין הנדון;
(9) יכולת הוריו ויכולתו של כל אדם או מסגרת אחרים הנוגעים לעניין, לספק את צרכי הילד;
(10) הידע המקצועי הרלוונטי לעניין הנדון;
(11) כל שיקול אחר הנוגע לקביעת טובת הילד.
(ג) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), החלטה של גורם מוסמך בעניינו של ילד לפי חוק זה, תהיה מנומקת ובכתב, ותתייחס ליישום עקרון טובת הילד לאור השיקולים המפורטים בסעיף קטן (ב). (ג) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), החלטה של גורם מוסמך בעניינו של ילד לפי חוק זה, תהיה מנומקת ובכתב, ותתייחס ליישום עקרון טובת הילד לאור השיקולים המפורטים בסעיף קטן (ב).
עקרונות במימוש זכויות ובמתן שירותים 5. מימוש זכויות ומתן שירותים לילד לפי חוק זה ייעשו בהתאם לעקרונות אלה: מימוש זכויות ומתן שירותים לילד לפי חוק זה ייעשו בהתאם לעקרונות אלה:
(1) שמירה על כבוד הילד והגנה על פרטיותו; (1) שמירה על כבוד הילד והגנה על פרטיותו;
(2) שמירה על שוויון בין ילד לילד בכפוף לצרכיו הייחודיים של כל ילד; (2) שמירה על שוויון בין ילד לילד בכפוף לצרכיו הייחודיים של כל ילד;
(3) הקפדה על יישום לוחות זמנים שנקבעו וצמצום עיכובים במתן שירותים, בקבלת החלטות או בביצוע פעולות בנוגע לילד; (3) הקפדה על יישום לוחות זמנים שנקבעו וצמצום עיכובים במתן שירותים, בקבלת החלטות או בביצוע פעולות בנוגע לילד;
(4) הקפדה על תכנון מוקדם של הטיפול בילד ובמשפחתו בתכנית טיפול מפורטת ההולמת את זכויותיו ונותנת מענה לצרכיו; (4) הקפדה על תכנון מוקדם של הטיפול בילד ובמשפחתו בתכנית טיפול מפורטת ההולמת את זכויותיו ונותנת מענה לצרכיו;
(5) הקפדה על זכותו של הילד לביקורת תקופתית על החלטות המתקבלות בקשר אליו ועל פעולות המתבצעות לגביו, לרבות בנוגע למסגרת ההשמה ולהתקדמות הטיפול בו בהתאם לתכנית הטיפול שהוכנה עבורו, ובנוגע לצורך לבצע שינויים בתכנית; (5) הקפדה על זכותו של הילד לביקורת תקופתית על החלטות המתקבלות בקשר אליו ועל פעולות המתבצעות לגביו, לרבות בנוגע למסגרת ההשמה ולהתקדמות הטיפול בו בהתאם לתכנית הטיפול שהוכנה עבורו, ובנוגע לצורך לבצע שינויים בתכנית;
(6) הקפדה על נימוק ותיעוד החלטות המתקבלות בקשר לילד ועל פעולות המתבצעות לגביו, והשיקולים שביסודן. (6) הקפדה על נימוק ותיעוד החלטות המתקבלות בקשר לילד ועל פעולות המתבצעות לגביו, והשיקולים שביסודן.
חובת המדינה להבטחת טובת הילד 6. המדינה אחראית להבטחת טובת ילדים בהשמה חוץ ביתית בכל עת. המדינה אחראית להבטחת טובת ילדים בהשמה חוץ ביתית בכל עת.
פרק ב': זכויות ילדים בהשמה חוץ ביתית פרק ב': זכויות ילדים בהשמה חוץ ביתית
זכאות לזכויות של ילד בהשמה חוץ ביתית 7. ילד הנמצא בתהליך השמה חוץ ביתית זכאי, בין השאר, לזכויות לפי פרק זה לשם הבטחת יכולתו לחיות במסגרת חלופית לבית הוריו, המספקת לו את מכלול צרכיו, פועלת לשמירת טובתו ומיישמת את זכויותיו לפי חוק זה; בחירת מסגרת ההשמה עבור הילד תיעשה מתוך חתירה למימוש זכויות אלה. ילד הנמצא בתהליך השמה חוץ ביתית זכאי, בין השאר, לזכויות לפי פרק זה לשם הבטחת יכולתו לחיות במסגרת חלופית לבית הוריו, המספקת לו את מכלול צרכיו, פועלת לשמירת טובתו ומיישמת את זכויותיו לפי חוק זה; בחירת מסגרת ההשמה עבור הילד תיעשה מתוך חתירה למימוש זכויות אלה.
הזכות להתפתחות אישית 8. זכותו של ילד לחיות בתנאים ובסביבה אשר יאפשרו לו, ככל הניתן, התפתחות אישית ומימוש היכולות והפוטנציאל שלו, לרבות התפתחות גופנית, נפשית, רגשית, שכלית וחברתית. זכותו של ילד לחיות בתנאים ובסביבה אשר יאפשרו לו, ככל הניתן, התפתחות אישית ומימוש היכולות והפוטנציאל שלו, לרבות התפתחות גופנית, נפשית, רגשית, שכלית וחברתית.
הזכות להגנה מפני ניצול, פגיעה, טיפול אכזרי וענישה 9. זכותו של ילד להיות מוגן מפני כל צורה של ניצול ופגיעה, לרבות פגיעה פיזית, נפשית או מינית, הזנחה והתעללות, וכן להיות מוגן מפני כל צורה של טיפול אכזרי, בלתי אנושי או משפיל, ושל ענישה גופנית, נפשית או משפילה. זכותו של ילד להיות מוגן מפני כל צורה של ניצול ופגיעה, לרבות פגיעה פיזית, נפשית או מינית, הזנחה והתעללות, וכן להיות מוגן מפני כל צורה של טיפול אכזרי, בלתי אנושי או משפיל, ושל ענישה גופנית, נפשית או משפילה.
הזכות לקשר עם הורים ובני משפחה 10. זכותו של ילד שנמצא במסגרת השמה חוץ-ביתית לדעת מיהם הוריו, להכיר את הוריו ואת בני משפחתו, ולשמור על קשר אישי עמם. זכותו של ילד שנמצא במסגרת השמה חוץ-ביתית לדעת מיהם הוריו, להכיר את הוריו ואת בני משפחתו, ולשמור על קשר אישי עמם.
הזכות לגדול בבית ההורים והזכות ליציבות 11. (א) זכותו של ילד שייעשה מאמץ מרבי, לרבות מתן שירותים ואמצעים לילד, להוריו ולקהילה, כדי למנוע את הצורך להוציאו מביתו. (א) זכותו של ילד שייעשה מאמץ מרבי, לרבות מתן שירותים ואמצעים לילד, להוריו ולקהילה, כדי למנוע את הצורך להוציאו מביתו.
(ב) זכותו של לד שנמצא במסגרת השמה חוץ-ביתית שייעשה מאמץ מרבי, כדי ליצור את התנאים שיאפשרו חזרתו לבית הוריו, לרבות באמצעות מתן שירותים ואמצעים לילד, להוריו ולקהילה. (ב) זכותו של לד שנמצא במסגרת השמה חוץ-ביתית שייעשה מאמץ מרבי, כדי ליצור את התנאים שיאפשרו חזרתו לבית הוריו, לרבות באמצעות מתן שירותים ואמצעים לילד, להוריו ולקהילה.
(ג) זכותו של ילד שנמצא במסגרת השמה חוץ-ביתית, כי ייעשה מאמץ מרבי למניעת העברתו בין מסגרת השמה חוץ- ביתית אחת לאחרת. (ג) זכותו של ילד שנמצא במסגרת השמה חוץ-ביתית, כי ייעשה מאמץ מרבי למניעת העברתו בין מסגרת השמה חוץ- ביתית אחת לאחרת.
הזכות לרציפות תרבותית ולזהות אישית ותרבותית 12. (א) זכותו של ילד, כי בחירת מסגרת ההשמה החוץ-ביתית שבה יושם תיעשה תוך חתירה לשמירת רציפות ויציבות בקשריו הרגשיים, בחינוכו, ברקע האתני, הדתי, התרבותי והלשוני שלו ובמאפייניו הייחודיים האחרים. (א) זכותו של ילד, כי בחירת מסגרת ההשמה החוץ-ביתית שבה יושם תיעשה תוך חתירה לשמירת רציפות ויציבות בקשריו הרגשיים, בחינוכו, ברקע האתני, הדתי, התרבותי והלשוני שלו ובמאפייניו הייחודיים האחרים.
(ב) זכותו של ילד כי תישמר זהותו האישית והתרבותית בהשמתו, ובכלל זה שמו, שפתו, דתו ותרבותו, (ב) זכותו של ילד כי תישמר זהותו האישית והתרבותית בהשמתו, ובכלל זה שמו, שפתו, דתו ותרבותו,
הזכות להשתתפות 13. (א) זכותו של ילד להביע את רצונו, רגשותיו, דעותיו ועמדתו ולהישמע בחופשיות, בכל עניין הנוגע לו לפי חוק זה, לאחר שניתן לו מידע כאמור בסעיף 14, והכול בהתחשב בגילו, בכשריו המתפתחים ובצרכיו המיוחדים. (א) זכותו של ילד להביע את רצונו, רגשותיו, דעותיו ועמדתו ולהישמע בחופשיות, בכל עניין הנוגע לו לפי חוק זה, לאחר שניתן לו מידע כאמור בסעיף 14, והכול בהתחשב בגילו, בכשריו המתפתחים ובצרכיו המיוחדים.
(ב) זכותו של ילד שלרצונו, לרגשותיו, לדעותיו ולעמדה שגיבש בעניין הנדון יינתן משקל ראוי בהתחשב בגילו ובכשריו המתפתחים. (ב) זכותו של ילד שלרצונו, לרגשותיו, לדעותיו ולעמדה שגיבש בעניין הנדון יינתן משקל ראוי בהתחשב בגילו ובכשריו המתפתחים.
(ג) גורם מוסמך הדן בעניינו של ילד לפי חוק זה ישמע את הילד בהתאם להוראות סעיף זה, ואולם על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), הגורם המוסמך הדן בעניינו של ילד רשאי שלא לשמוע אותו הילד, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, אם שוכנע כי תיגרם לילד פגיעה ממשית מהבאת הנושא בפניו, העולה על הפגיעה שתיגרם מאי-הבאתה. (ג) גורם מוסמך הדן בעניינו של ילד לפי חוק זה ישמע את הילד בהתאם להוראות סעיף זה, ואולם על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), הגורם המוסמך הדן בעניינו של ילד רשאי שלא לשמוע אותו הילד, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, אם שוכנע כי תיגרם לילד פגיעה ממשית מהבאת הנושא בפניו, העולה על הפגיעה שתיגרם מאי-הבאתה.
(ד) נדרש הגורם המוסמך להחליט בעניינו של ילד, רשאי העומד בראש הגורם המוסמך, שלא להביא בפני מי מן הצדדים או המוזמנים לדיון דברים שהביע הילד לגבי רצונו, רגשותיו, דעותיו ועמדתו, כפי שהביעם, כולם או חלקם, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, אם שוכנע כי הפגיעה שתיגרם לילד אילו יובאו הדברים עולה על הפגיעה מאי-הבאתם. (ד) נדרש הגורם המוסמך להחליט בעניינו של ילד, רשאי העומד בראש הגורם המוסמך, שלא להביא בפני מי מן הצדדים או המוזמנים לדיון דברים שהביע הילד לגבי רצונו, רגשותיו, דעותיו ועמדתו, כפי שהביעם, כולם או חלקם, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, אם שוכנע כי הפגיעה שתיגרם לילד אילו יובאו הדברים עולה על הפגיעה מאי-הבאתם.
(ה) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), זכותו של ילד להביע את רצונו, רגשותיו, דעותיו ועמדתו בפני גורם מוסמך גם באמצעות אפוטרופוס לדין או עורך דין, שמינה בית משפט. (ה) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), זכותו של ילד להביע את רצונו, רגשותיו, דעותיו ועמדתו בפני גורם מוסמך גם באמצעות אפוטרופוס לדין או עורך דין, שמינה בית משפט.
הזכות למידע 14. (א) זכותו של ילד לקבל בעת ההשמה ובכל שלב של ההשמה מידע על מצבו, צרכיו, להליכים שמתקיימים בעניינו, תכניות הנוגעות אליו, החלטות שנתקבלו לגביו, מסגרת ההשמה שבה הוא מושם, וכן על דרכים לבירור תלונות שהוא יכול לפנות אליהם ועל זכויותיו לפי חוק זה, והכול בהתחשב ביכולתו להבין מידע זה. (א) זכותו של ילד לקבל בעת ההשמה ובכל שלב של ההשמה מידע על מצבו, צרכיו, להליכים שמתקיימים בעניינו, תכניות הנוגעות אליו, החלטות שנתקבלו לגביו, מסגרת ההשמה שבה הוא מושם, וכן על דרכים לבירור תלונות שהוא יכול לפנות אליהם ועל זכויותיו לפי חוק זה, והכול בהתחשב ביכולתו להבין מידע זה.
(ב) המידע יוסבר לילד על ידי גורם מקצועי מתאים, בשפה המובנת לו ובאופן התואם את גילו, את כשריו המתפתחים ואת צרכיו המיוחדים. (ב) המידע יוסבר לילד על ידי גורם מקצועי מתאים, בשפה המובנת לו ובאופן התואם את גילו, את כשריו המתפתחים ואת צרכיו המיוחדים.
(ג) על אף האמור בסעיף זה, לא יימסר המידע במלואו לילד שאינו מעוניין לקבלו, או אם הגורם המקצועי האחראי על מסירת המידע, ושוכנע, נימוקים שיירשמו, כי במימוש זכותו למידע תיגרם לילד העולה על הפגיעה שתיגרם לו מאי-מימושה. (ג) על אף האמור בסעיף זה, לא יימסר המידע במלואו לילד שאינו מעוניין לקבלו, או אם הגורם המקצועי האחראי על מסירת המידע, ושוכנע, נימוקים שיירשמו, כי במימוש זכותו למידע תיגרם לילד העולה על הפגיעה שתיגרם לו מאי-מימושה.
הזכות לפרטיות 15. זכותו של ילד כי פרטיותו וצנעת חייו יישמרו, לרבות בכל הנוגע למידע אודותיו, בכפוף למגבלות הדרושות לשם שמירה על טובתו או על טובתם של ילדים אחרים הנמצאים במסגרת ההשמה החוץ ביתית ובמידה הנדרשת לשם כך. זכותו של ילד כי פרטיותו וצנעת חייו יישמרו, לרבות בכל הנוגע למידע אודותיו, בכפוף למגבלות הדרושות לשם שמירה על טובתו או על טובתם של ילדים אחרים הנמצאים במסגרת ההשמה החוץ ביתית ובמידה הנדרשת לשם כך.
הזכות לחינוך 16. (א) זכותו של ילד בהשמה חוץ ביתית כי בעת בחירת מסגרת ההשמה החוץ-ביתית עבורו תובא בחשבון זכותו לחינוך על פי כל דין, ויינתן משקל ראוי לאפשרותו להגשימה במסגרת ההשמה שתיבחר עבורו. (א) זכותו של ילד בהשמה חוץ ביתית כי בעת בחירת מסגרת ההשמה החוץ-ביתית עבורו תובא בחשבון זכותו לחינוך על פי כל דין, ויינתן משקל ראוי לאפשרותו להגשימה במסגרת ההשמה שתיבחר עבורו.
(ב) זכותו של ילד בהשמה חוץ ביתית שלא להיות מופלה במימוש זכותו לחינוך על פי כל דין, בשל השמתו במסגרת השמה חוץ- ביתית. (ב) זכותו של ילד בהשמה חוץ ביתית שלא להיות מופלה במימוש זכותו לחינוך על פי כל דין, בשל השמתו במסגרת השמה חוץ- ביתית.
(ג) לא יפלו מוסד חינוך או רשות מקומית תלמיד בשל השתייכותו למסגרת השמה חוץ ביתית לרבות בכל הנוגע לכל אחד מאלה: (ג) לא יפלו מוסד חינוך או רשות מקומית תלמיד בשל השתייכותו למסגרת השמה חוץ ביתית לרבות בכל הנוגע לכל אחד מאלה:
(1) רישומו למוסד חינוך, קבלתו למוסד חינוך או הרחקתו ממנו;
(2) תכנית לימודים;
(3) זכויות וחובות התלמידים במוסד החינוכי לרבות כללי המשמעת במוסד והפעלתם.
הזכות לפנאי 17. זכותו של ילד במסגרת השמה חוץ-ביתית לפנאי ולמנוחה, בין השאר וככל שניתן, באמצעות יצירת מגוון אפשרויות לילד להשתתף בפעילויות תרבות, ספורט ואמנות. זכותו של ילד במסגרת השמה חוץ-ביתית לפנאי ולמנוחה, בין השאר וככל שניתן, באמצעות יצירת מגוון אפשרויות לילד להשתתף בפעילויות תרבות, ספורט ואמנות.
הזכות להגיש תלונה 18. זכותו של ילד במסגרת השמה חוץ ביתית להגיש תלונה באופן חופשי בכל עניין הנוגע לו לפי חוק זה, בדרך התואמת את גילו, את כשריו המתפתחים ואת צרכיו המיוחדים, ותוך הגנה על פרטיותו. זכותו של ילד במסגרת השמה חוץ ביתית להגיש תלונה באופן חופשי בכל עניין הנוגע לו לפי חוק זה, בדרך התואמת את גילו, את כשריו המתפתחים ואת צרכיו המיוחדים, ותוך הגנה על פרטיותו.
זכויות ילדים עם מוגבלויות 19. זכותו של ילד עם מוגבלות שנקבע לגביו כי טובתו מחייבת את השמתו מחוץ לביתו, שמסגרת ההשמה החוץ-ביתית תספק לו את מכלול צרכיו ותדאג למימוש זכויותיו בהתחשב במוגבלותו ובהתאמות אם יידרשו, ותוך חתירה לבחירה במסגרת השמה אשר תאפשר לו נגישות לשירותים התואמים את מוגבלותו, והכל ברוח עקרונות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. זכותו של ילד עם מוגבלות שנקבע לגביו כי טובתו מחייבת את השמתו מחוץ לביתו, שמסגרת ההשמה החוץ-ביתית תספק לו את מכלול צרכיו ותדאג למימוש זכויותיו בהתחשב במוגבלותו ובהתאמות אם יידרשו, ותוך חתירה לבחירה במסגרת השמה אשר תאפשר לו נגישות לשירותים התואמים את מוגבלותו, והכל ברוח עקרונות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.
פרק ג': ועדת תכנון טיפול והערכה וועדות ערר פרק ג': ועדת תכנון טיפול והערכה וועדות ערר
הגדרה 20. בפרק זה, "מסגרת השמה חוץ ביתית" – לרבות מסגרת השמה חוץ ביתית המופעלת על ידי משרד החינוך. בפרק זה, "מסגרת השמה חוץ ביתית" – לרבות מסגרת השמה חוץ ביתית המופעלת על ידי משרד החינוך.
ועדת תכנון טיפול והערכה 21. השר אחראי להקמת ועדות תכנון טיפול והערכה למטרת תכנון הטיפול בילד שנשקלת לגביו הוצאה מביתו, או שהוצא מביתו בלא תכנית טיפול, ומעקב אחר ביצוע תכנית הטיפול בעניינו, והכל בהתאם להוראות חוק זה. השר אחראי להקמת ועדות תכנון טיפול והערכה למטרת תכנון הטיפול בילד שנשקלת לגביו הוצאה מביתו, או שהוצא מביתו בלא תכנית טיפול, ומעקב אחר ביצוע תכנית הטיפול בעניינו, והכל בהתאם להוראות חוק זה.
תפקידי ועדת תכנון טיפול והערכה 22. תפקידי ועדת תכנון טיפול והערכה לגבי ילד שעניינו נדון בפניה, הם: תפקידי ועדת תכנון טיפול והערכה לגבי ילד שעניינו נדון בפניה, הם:
(1) ריכוז המידע הקשור לילד ולמשפחתו, מהגורמים שבידם מידע כזה; (1) ריכוז המידע הקשור לילד ולמשפחתו, מהגורמים שבידם מידע כזה;
(2) הערכה כוללת ומעמיקה של מצב הילד, של משפחתו וסביבתו, והגדרת הסוגיות שדורשות מענה מבחינת הטיפול בילד; (2) הערכה כוללת ומעמיקה של מצב הילד, של משפחתו וסביבתו, והגדרת הסוגיות שדורשות מענה מבחינת הטיפול בילד;
(3) בחינת דרכי הטיפול האפשריות, יתרונותיהן וחסרונותיהן; (3) בחינת דרכי הטיפול האפשריות, יתרונותיהן וחסרונותיהן;
(4) החלטה על דרך הטיפול המתאימה לילד ולמשפחתו, וקביעת תכנית טיפול בהתאם לה; (4) החלטה על דרך הטיפול המתאימה לילד ולמשפחתו, וקביעת תכנית טיפול בהתאם לה;
(5) עריכת ביקורת תקופתית על מצב הילד ועל ביצוע תכנית הטיפול בעניינו, בהתאם להוראות חוק זה. (5) עריכת ביקורת תקופתית על מצב הילד ועל ביצוע תכנית הטיפול בעניינו, בהתאם להוראות חוק זה.
עילות לדיון בעניינו של ילד 23. ועדת תכנון טיפול והערכה תקיים דיון בעניינו של ילד על פי סעיף 24, לפי החלטת יושב ראש הוועדה, לצורך כל אחד מאלה: ועדת תכנון טיפול והערכה תקיים דיון בעניינו של ילד על פי סעיף 24, לפי החלטת יושב ראש הוועדה, לצורך כל אחד מאלה:
(1) שקילת הוצאת ילד מביתו למסגרת של השמה חוץ ביתית; (1) שקילת הוצאת ילד מביתו למסגרת של השמה חוץ ביתית;
(2) ביקורת תקופתית לפי הוראות חוק זה, או בחינה מחודשת של תכנית הטיפול עקב שינוי נסיבות או לפי הוראות חוק זה; (2) ביקורת תקופתית לפי הוראות חוק זה, או בחינה מחודשת של תכנית הטיפול עקב שינוי נסיבות או לפי הוראות חוק זה;
(3) שקילת הוצאת ילד מביתו למסגרת של השמה חוץ ביתית לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), לרבות בהליכים לפי סעיף 11 ו-12 לאותו חוק, ככל הניתן לפני הוצאתו; (3) שקילת הוצאת ילד מביתו למסגרת של השמה חוץ ביתית לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), לרבות בהליכים לפי סעיף 11 ו-12 לאותו חוק, ככל הניתן לפני הוצאתו;
((4) קביעת תכנית טיפול לילד שהוצא ילד מביתו במסגרת הליכים לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), לרבות בהליכי ביניים ובהליכי חירום; ככל האפשר, תקבע ועדת תכנון טיפול והערכה תכנית טיפול לילד לפני דיון בבית המשפט בדבר דרכי הטיפול שיש לנקוט לגבי הילד לפי החוק האמור; ((4) קביעת תכנית טיפול לילד שהוצא ילד מביתו במסגרת הליכים לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), לרבות בהליכי ביניים ובהליכי חירום; ככל האפשר, תקבע ועדת תכנון טיפול והערכה תכנית טיפול לילד לפני דיון בבית המשפט בדבר דרכי הטיפול שיש לנקוט לגבי הילד לפי החוק האמור;
(5) קביעת תכנית טיפול או התאמתה, לפי החלטת בית משפט; (5) קביעת תכנית טיפול או התאמתה, לפי החלטת בית משפט;
(6) קביעת תכנית טיפול לגבי ילד שמתגורר מחוץ לביתו שלא על פי חוק. (6) קביעת תכנית טיפול לגבי ילד שמתגורר מחוץ לביתו שלא על פי חוק.
ייזום דיון בוועדת תכנון טיפול והערכה 24. (א) ועדת תכנון טיפול והערכה תתכנס ביוזמת יושב ראש הוועדה או לפי בקשתו של גורם אחר, לרבות כל אחד מאלה אחד מאלה, ובלבד שיושב ראש הוועדה מצא יושב ראש כי כינוסה נדרש לצורך האמור בסעיף 23: (א) ועדת תכנון טיפול והערכה תתכנס ביוזמת יושב ראש הוועדה או לפי בקשתו של גורם אחר, לרבות כל אחד מאלה אחד מאלה, ובלבד שיושב ראש הוועדה מצא יושב ראש כי כינוסה נדרש לצורך האמור בסעיף 23:
(1) גורם מקצועי כהגדרתו בפרק זה;
(2) חבר ועדת תכנון טיפול והערכה;
(3) ילד, לגבי ענייניו הוא;
(4) הורה, לגבי ילדו;
(5) אומן, לגבי ילד שהושם אצלו באומנה;
(6) הממונה על מנגנון התלונות לפי חוק אומנה לילדים, התשע"ו–2016.
(ב) (1) ניתן צו על פי סעיף 23(א)(3) או 23(א)(4), יפנה הגורם המקצועי ליושב ראש ועדת תכנון טיפול והערכה בבקשה לכנס ועדת תכנון טיפול והערכה, וזה יכנסה בתוך שבועיים מיום מתן הצו.
(2) קיבלה רשות רווחה דיווח כאמור בסעיף 23(א)(6) תדווחן לגורם מקצועי, וזה יפנה ליושב ראש ועדת תכנון טיפול והערכה בהקדם האפשרי בבקשה שיקיים דיון בוועדה.
(ג) (1) בקשה של מי שמנוי בסעיף קטן (א)(3) עד (5) מותנית בפניה מוקדמת לגורם מקצועי שיזמן דיון.
(2) אדם שאינו כאמור בסעיף קטן (א)(1) עד (6) שסבור כי שמצבו וצרכיו של ילד מצביעים לכאורה על הצורך להוציאו מביתו או על הצורך להביא עניינו של ילד שהוצא מביתו לדיון בוועדת תכנון טיפול והערכה, יכול לפנות בפנייה מנומקת לגורם מקצועי בבקשה להביא עניינו של ילד לדיון בוועדת תכנון טיפול והערכה.
(3) קבע גורם מקצועי כי אין מקום להפנות עניין שהופנה לעיונו לפי פסקאות (1) ו-(2) לדיון בוועדת תכנון טיפול והערכה, יודיע על החלטתו לפונה; קבע כי יש מקום להפנותו לדיון, יבקש מיושב ראש הוועדה להביא העניין לדיון בוועדת תכנון טיפול והערכה, תוך יידוע הגורם שפנה אליו על כך.
(4) על החלטת הגורם המקצועי שלא להביא עניינו של ילד לדיון בוועדת תכנון טיפול והערכה יכול האדם שפנה לגורם המקצועי לפנות בבקשה לעיון מחודש בבקשתו זו ליושב ראש ועדת תכנון טיפול והערכה.
(5) על החלטת יושב ראש ועדת תכנון טיפול והערכה בבקשה לעיון מחדש לפי פסקה (4) ניתן להגיש ערר בהתאם להוראות סעיף 32.
(ד) בקשה לכינוס ועדת תכנון טיפול והערכה תהיה בכתב, ויצורפו אליה מידע ומסמכים מתאימים הנדרשים לשם החלטה ביחס לבקשה. (ד) בקשה לכינוס ועדת תכנון טיפול והערכה תהיה בכתב, ויצורפו אליה מידע ומסמכים מתאימים הנדרשים לשם החלטה ביחס לבקשה.
הרכב ועדת תכנון טיפול והערכה 25. בוועדת תכנון טיפול והערכה שלושה חברים שהם: בוועדת תכנון טיפול והערכה שלושה חברים שהם:
(1) מנהל המחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית או עובד סוציאלי מהמחלקה שמנהל כאמור מינה לכך בדרך קבע, והוא יהיה היושב ראש; (1) מנהל המחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית או עובד סוציאלי מהמחלקה שמנהל כאמור מינה לכך בדרך קבע, והוא יהיה היושב ראש;
(2) נציג שמינה מנהל מחלקת החינוך ברשות המקומית; (2) נציג שמינה מנהל מחלקת החינוך ברשות המקומית;
(3) נציג שימנה האחראי על שירותי בריאות הנפש ברשות המקומית. (3) נציג שימנה האחראי על שירותי בריאות הנפש ברשות המקומית.
חברי ועדת תכנון טיפול והערכה נוספים 26. (א) בדיון בעניינו של ילד שנמצא במסגרת של השמה חוץ-ביתית יהיה חבר בוועדה גם האחראי על הילד בהשמה; (א) בדיון בעניינו של ילד שנמצא במסגרת של השמה חוץ-ביתית יהיה חבר בוועדה גם האחראי על הילד בהשמה;
(ב) בדיון בעניינו של ילד שנמצא במשמורתו או בטיפולו של עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), או שנשקלת לגביו מעורבות של עובד סוציאלי כאמור, יהיה חבר בוועדה גם עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה); (ב) בדיון בעניינו של ילד שנמצא במשמורתו או בטיפולו של עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), או שנשקלת לגביו מעורבות של עובד סוציאלי כאמור, יהיה חבר בוועדה גם עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה);
(ג) בדיון בעניינם של ילדים שטרם מלאו להם שש שנים יהיו חברים בוועדה גם כל אלה: (ג) בדיון בעניינם של ילדים שטרם מלאו להם שש שנים יהיו חברים בוועדה גם כל אלה:
(1) נציג של התחנה לבריאות המשפחה במקום מגורי הילד;
(2) נציג של השירות לילד ולנוער במשרד;
(3) נציג השירות למען הילד במשרד.
(ד) עובד סוציאלי לעניין סדרי דין ישתתף בכל דיון לגבי ילד אשר בעניינו או בעניין הוריו מתנהל הליך בבית המשפט לענייני משפחה שבו מעורב עובד סוציאלי כאמור, או כשיש לערבו בהליכים כאמור בהיבטים המשליכים על קביעת תכנית הטיפול של הילד. (ד) עובד סוציאלי לעניין סדרי דין ישתתף בכל דיון לגבי ילד אשר בעניינו או בעניין הוריו מתנהל הליך בבית המשפט לענייני משפחה שבו מעורב עובד סוציאלי כאמור, או כשיש לערבו בהליכים כאמור בהיבטים המשליכים על קביעת תכנית הטיפול של הילד.
(ה) בדיון בעניינו של ילד הגר בבית הוריו והמטופל על ידי עובד סוציאלי מהמחלקה לשירותים חברתיים במקום מגורי הוריו, יהיה חבר בוועדה גם העובד הסוציאלי המטפל בו כאמור. (ה) בדיון בעניינו של ילד הגר בבית הוריו והמטופל על ידי עובד סוציאלי מהמחלקה לשירותים חברתיים במקום מגורי הוריו, יהיה חבר בוועדה גם העובד הסוציאלי המטפל בו כאמור.
מוזמנים לוועדת תכנון טיפול והערכה 27. (א) ועדת תכנון טיפול והערכה, באמצעות יושב ראש הוועדה, רשאית לזמן לדיוניה כל מי שיש לו נגיעה לילד שעניינו נדון בפני הוועדה, בין מחמת מידע שברשותו ויש בו כדי להשליך על הדיון ובין מחמת קרבתו לילד ותפקידו בחיי הילד, וחובת מי שהוזמן כאמור להופיע לדיון בוועדה. (א) ועדת תכנון טיפול והערכה, באמצעות יושב ראש הוועדה, רשאית לזמן לדיוניה כל מי שיש לו נגיעה לילד שעניינו נדון בפני הוועדה, בין מחמת מידע שברשותו ויש בו כדי להשליך על הדיון ובין מחמת קרבתו לילד ותפקידו בחיי הילד, וחובת מי שהוזמן כאמור להופיע לדיון בוועדה.
(ב) (1) ילד שעניינו נדון בוועדת תכנון טיפול והערכה זכאי להשתתף בכל דיון בוועדת תכנון טיפול והערכה הנוגע לו, והכל בהתאם להוראות חוק זה; על השתתפותו של ילד בדיוני ועדת תכנון טיפול והערכה יחולו הוראות סעיף 13.
(2) ילד יקבל הכנה מתאימה לקראת השתתפותו בדיוני וועדת תכנון טיפול והערכה, בהתאם לגילו, לכשריו המתפתחים ולצרכיו המיוחדים, ככל שישנם, בידי גורם שיקבע יושב ראש ועדת התכנון טיפול והערכה לפני קיום הדיון בוועדה.
(3) באחריות יושב ראש ועדת תכנון טיפול והערכה לוודא כי קוימה הכנה מתאימה לילד כאמור בפסקה (2), בטרם יופיע בפני הוועדה.
(ג) (1) הורה שעניינו של ילדו נדון בפני ועדת תכנון טיפול והערכה זכאי להשתתף בכל דיוניה, וכן רשאי להיות מיוצג בדיונים אלה בידי נציג מטעמו.
(2) על אף האמור בפסקה (1), סברה ועדת תכנון טיפול והערכה כי השתתפות הורה בדיונים, כולם או חלקם, תפגע בטובת הילד שעניינו נדון בפניה, רשאית היא להחליט בהחלטה מנומקת בכתב כי ההורה ישתתף רק בחלק מדיוני הוועדה או שלא ישתתף כלל בדיוניה, ובלבד שתאפשר לו להביע את תחושותיו, דעתו ועמדתו בפניה.
(3) הורה יקבל הכנה מתאימה לקראת השתתפותו בדיוני וועדת תכנון טיפול והערכה בידי העובד הסוציאלי המטפל בו; באחריות יושב ראש ועדת תכנון טיפול והערכה לוודא כי קוימה הכנה מתאימה להורה כאמור, בטרם יופיע בפני הוועדה.
(ד) ילד שעניינו נדון בפני ועדת תכנון טיפול והערכה או הורה של ילד שעניינו נדון בה רשאי לבקש מן הוועדה לזמן לדיון בעניינו של הילד אדם אחר שיש לו תפקיד משמעותי בחייו של הילד ושהילד או ההורה, לפי העניין, מעוניין כי יביא בפני הוועדה את דעתו ועמדתו ביחס למצבו של הילד ולדרכי הטיפול הראויות בעיניו. (ד) ילד שעניינו נדון בפני ועדת תכנון טיפול והערכה או הורה של ילד שעניינו נדון בה רשאי לבקש מן הוועדה לזמן לדיון בעניינו של הילד אדם אחר שיש לו תפקיד משמעותי בחייו של הילד ושהילד או ההורה, לפי העניין, מעוניין כי יביא בפני הוועדה את דעתו ועמדתו ביחס למצבו של הילד ולדרכי הטיפול הראויות בעיניו.
(ה) החלטתו של יושב ראש ועדת תכנון טיפול והערכה שלא לזמן לדיון בפני הוועדה גורם שהתבקש לזמנו לדיון כאמור, תהיה מנומקת בכתב; ואולם, ועדת תכנון טיפול והערכה שמתכנסת בעניין שלשמו נתבקש גם זימון גורם שיושב ראש הוועדה החליט שלא לזמנו כאמור, רשאית להחליט כי אותו גורם יישמע בפניה. (ה) החלטתו של יושב ראש ועדת תכנון טיפול והערכה שלא לזמן לדיון בפני הוועדה גורם שהתבקש לזמנו לדיון כאמור, תהיה מנומקת בכתב; ואולם, ועדת תכנון טיפול והערכה שמתכנסת בעניין שלשמו נתבקש גם זימון גורם שיושב ראש הוועדה החליט שלא לזמנו כאמור, רשאית להחליט כי אותו גורם יישמע בפניה.
מניין חוקי 28. (א) דיוני ועדת התכנון טיפול והערכה יתקיימו בהרכב חבריה המנויים בסעיפים 25 ו-26. (א) דיוני ועדת התכנון טיפול והערכה יתקיימו בהרכב חבריה המנויים בסעיפים 25 ו-26.
(ב) החלטות ועדת תכנון טיפול והערכה יתקבלו ברוב דעות של חבריה. (ב) החלטות ועדת תכנון טיפול והערכה יתקבלו ברוב דעות של חבריה.
מועדים פרוטוקול והחלטה 29. (א) ועדת תכנון טיפול והערכה תתכנס בתוך 21 יום ממועד הפניה לוועדה לשם התכנסותה, ותקבל החלטה בעניינו של הילד שלגביו התכנסה בתוך 21 יום מיום שנתכנסה בעניינו לראשונה; (א) ועדת תכנון טיפול והערכה תתכנס בתוך 21 יום ממועד הפניה לוועדה לשם התכנסותה, ותקבל החלטה בעניינו של הילד שלגביו התכנסה בתוך 21 יום מיום שנתכנסה בעניינו לראשונה;
(ב) החלטת ועד תכנון טיפול והערכה תהיה מנומקת בכתב; להחלטת ועדת תכנון טיפול והערכה יצורף פרוטוקול שיכלול את שמות הנוכחים בדיונים, בציון מיקומם ומועדיהם, ואת עיקרי העמדות שהושמעו בדיונים. (ב) החלטת ועד תכנון טיפול והערכה תהיה מנומקת בכתב; להחלטת ועדת תכנון טיפול והערכה יצורף פרוטוקול שיכלול את שמות הנוכחים בדיונים, בציון מיקומם ומועדיהם, ואת עיקרי העמדות שהושמעו בדיונים.
יושב ראש ועדת תכנון טיפול והערכה 30. יושב ראש ועדת תכנון טיפול והערכה אחראי לכינוסה ולניהולה של הוועדה ושל ישיבותיה ולביצוע תפקידיה, כסדרם ובמועדם, והכל בהתאם להוראות חוק זה, ולסמכויותיו על פיו, וכפי שיקבע השר בתקנות. יושב ראש ועדת תכנון טיפול והערכה אחראי לכינוסה ולניהולה של הוועדה ושל ישיבותיה ולביצוע תפקידיה, כסדרם ובמועדם, והכל בהתאם להוראות חוק זה, ולסמכויותיו על פיו, וכפי שיקבע השר בתקנות.
סמכויות 31. לוועדת תכנון טיפול והערכה יהיו הסמכויות הנתונות לוועדת חקירה לפי סעיפים 9 עד לחוק ועדות חקירה, התשכ"ט–1968. לוועדת תכנון טיפול והערכה יהיו הסמכויות הנתונות לוועדת חקירה לפי סעיפים 9 עד לחוק ועדות חקירה, התשכ"ט–1968.
ערר 32. (א) על החלטת ועדת תכנון טיפול והערכה או על החלטת יושב ראש ועדת תכנון טיפול והערכה שלא לכנס את הוועדה, רשאי ילד שעניינו נדון בפני הוועדה, הורהו של הילד, או נציג מסגרת ההשמה שבה שוהה הילד, להגיש ערר לוועדת ערר, בתוך שבעה ימים מיום שקיבלו את ההחלטה. (א) על החלטת ועדת תכנון טיפול והערכה או על החלטת יושב ראש ועדת תכנון טיפול והערכה שלא לכנס את הוועדה, רשאי ילד שעניינו נדון בפני הוועדה, הורהו של הילד, או נציג מסגרת ההשמה שבה שוהה הילד, להגיש ערר לוועדת ערר, בתוך שבעה ימים מיום שקיבלו את ההחלטה.
(ב) ועדת ערר תדון בערר לגבי פגם שנפל בהליך קבלת ההחלטות בוועדת תכנון טיפול והערכה, לרבות פגם המתייחס לסדרי הדיון, לשלביו, או לזכויות ולחובות הצדדים השונים הנוגעים לעניין על פי דין. (ב) ועדת ערר תדון בערר לגבי פגם שנפל בהליך קבלת ההחלטות בוועדת תכנון טיפול והערכה, לרבות פגם המתייחס לסדרי הדיון, לשלביו, או לזכויות ולחובות הצדדים השונים הנוגעים לעניין על פי דין.
(ג) ועדת ערר רשאית: (ג) ועדת ערר רשאית:
(1) לקבל את הערר ולהחזיר את העניין לוועדת תכנון טיפול והערכה לדיון נוסף, עם הוראות או בלעדיהן;
(2) להורות לוועדת תכנון טיפול והערכה לדון בעניין, שיושב ראש הוועדה החליט שלא לכנסה לדון בו;
(3) לדחות את הערר.
(ד) ועדת ערר תיתן החלטתה תוך 21 ימים מיום שהוגש ערר, זולת אם האריכה את המועד מטעמים מיוחדים שיירשמו. (ד) ועדת ערר תיתן החלטתה תוך 21 ימים מיום שהוגש ערר, זולת אם האריכה את המועד מטעמים מיוחדים שיירשמו.
(ה) החלטת ועדת ערר תתקבל ברוב דעות חבריה. (ה) החלטת ועדת ערר תתקבל ברוב דעות חבריה.
(ו) השר רשאי לקבוע את סדרי עבודת ועדת הערר. (ו) השר רשאי לקבוע את סדרי עבודת ועדת הערר.
מינוי ועדת ערר 33. השר ימנה ועדות ערר בת שלושה חברים שהם: השר ימנה ועדות ערר בת שלושה חברים שהם:
(1) משפטן שאינו עובד מדינה ואינו עובד הרשות המקומית, הכשיר לשמש כשופט שלום, ובעל היכרות עם תחומי הרווחה והשירותים החברתיים, והוא יהיה היושב ראש; (1) משפטן שאינו עובד מדינה ואינו עובד הרשות המקומית, הכשיר לשמש כשופט שלום, ובעל היכרות עם תחומי הרווחה והשירותים החברתיים, והוא יהיה היושב ראש;
(2) עובד סוציאלי או פסיכולוג, שיש לו ניסיון של שלוש שנים לפחות בטיפול בילדים ובנוער, או פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער, ובלבד שאינו עובד שירותי הרווחה ברשות המקומית או במשרד; (2) עובד סוציאלי או פסיכולוג, שיש לו ניסיון של שלוש שנים לפחות בטיפול בילדים ובנוער, או פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער, ובלבד שאינו עובד שירותי הרווחה ברשות המקומית או במשרד;
(3) אחד מאלה: עובד סוציאלי ראשי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), המפקח הארצי על ההשמה החוץ-ביתית או האחראי הארצי על ההשמה החוץ ביתית, או בעל תפקיד בכיר אחר מטעם. (3) אחד מאלה: עובד סוציאלי ראשי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), המפקח הארצי על ההשמה החוץ-ביתית או האחראי הארצי על ההשמה החוץ ביתית, או בעל תפקיד בכיר אחר מטעם.
פרק ד': תכנית טיפול פרק ד': תכנית טיפול
תכנית טיפול 34. (א) החליטה ועדת תכנון טיפול והערכה כי יש להעביר ילד למסגרת של השמה חוץ ביתית, או יש להשאיר ילד שנמצא מחוץ לביתו בלא תכנית טיפול, בהשמה חוץ-ביתית, תורה הוועדה על עיקרי תכנית טיפול. (א) החליטה ועדת תכנון טיפול והערכה כי יש להעביר ילד למסגרת של השמה חוץ ביתית, או יש להשאיר ילד שנמצא מחוץ לביתו בלא תכנית טיפול, בהשמה חוץ-ביתית, תורה הוועדה על עיקרי תכנית טיפול.
(ב) עיקרי תכנית הטיפול ייקבעו לאחר דיון בהשתתפות הילד והוריו והיוועצות עם מוזמנים לוועדה, ומידע שיימסר לוועדה על ידם, והכל בהתאם להוראות חוק זה. (ב) עיקרי תכנית הטיפול ייקבעו לאחר דיון בהשתתפות הילד והוריו והיוועצות עם מוזמנים לוועדה, ומידע שיימסר לוועדה על ידם, והכל בהתאם להוראות חוק זה.
(ג) עיקרי תכנית הטיפול יתייחסו, בין השאר לעניינים אלה: (ג) עיקרי תכנית הטיפול יתייחסו, בין השאר לעניינים אלה:
(1) מטרת תכנית הטיפול בעניינו של הילד;
(2) סוג מסגרת ההשמה המתאימה לילד ומאפייניה, לרבות מסגרת החינוך המיועדת עבורו, וכן קביעה או אישור של מסגרת ההשמה המסוימת שאליה יופנה הילד;
(3) משכה הצפוי של ההשמה;
(4) האמצעים והפעולות שיש לנקוט והשירותים שיש להעניק כדי להשיג את מטרות תכנית הטיפול, לרבות האמצעים שיש לנקוט על מנת לסייע להורים ביצירת תנאים שיאפשרו את שמירת הקשר הרציף עם ילדם ואת חזרת הילד לביתם, אם תכנית הטיפול כוללת מטרה זו;
(5) מאפייני הקשר של הילד עם הוריו ומשפחתו, דרכיו ותדירותו;
(6) קביעת הגורם האחראי על הילד בהשמה, באופן קבוע או זמני, בהתאם להוראות סעיף 44;
(7) קביעת הגורמים האחראים לביצוע כל אחת מן הפעולות שיש לערוך במסגרת התכנית ודרכי התיאום ביניהם;
(8) קביעת לוחות הזמנים להשגת מטרות תכנית הטיפול, לשירותים שיש להעניק על פי התכנית ולפעולות שיש לבצע על פיה, לרבות המועד לביצוע ביקורת תקופתית בעניינו של הילד בהתאם להוראות חוק זה.
(ד) עיקרי תכנית הטיפול שקבעה הוועדה יתועדו בכתב ויאושרו בחתימת יושב ראש הוועדה. (ד) עיקרי תכנית הטיפול שקבעה הוועדה יתועדו בכתב ויאושרו בחתימת יושב ראש הוועדה.
(ה) לצורך קבלת החלטה בדבר מסגרת ההשמה המסוימת המיועדת עבור הילד, תעיין ועדת תכנון טיפול והערכה במידע הרלוונטי למצבו ולצרכיו של הילד לרבות בדוח סוציאלי, דוח חינוכי ודוח רפואי שהגישו לה אנשי המקצוע לפי הנחיית יושב ראש הוועדה; הדוחות כאמור יתייחסו, בין השאר, לרצונותיו של הילד בנוגע לתכנית הטיפול בעניינו בתחומים השונים שלגביהם מתייחסים הדוחות. (ה) לצורך קבלת החלטה בדבר מסגרת ההשמה המסוימת המיועדת עבור הילד, תעיין ועדת תכנון טיפול והערכה במידע הרלוונטי למצבו ולצרכיו של הילד לרבות בדוח סוציאלי, דוח חינוכי ודוח רפואי שהגישו לה אנשי המקצוע לפי הנחיית יושב ראש הוועדה; הדוחות כאמור יתייחסו, בין השאר, לרצונותיו של הילד בנוגע לתכנית הטיפול בעניינו בתחומים השונים שלגביהם מתייחסים הדוחות.
(ו) יושב ראש ועדת תכנון טיפול והערכה יעביר העתק מעיקרי תכנית הטיפול של ילד שהוחלט על השמתו במסגרת של השמה חוץ ביתית למנהל מסגרת ההשמה שאליה נשלח הילד עם קביעת מסגרת ההשמה המסוימת בוועדת תכנון טיפול והערכה. (ו) יושב ראש ועדת תכנון טיפול והערכה יעביר העתק מעיקרי תכנית הטיפול של ילד שהוחלט על השמתו במסגרת של השמה חוץ ביתית למנהל מסגרת ההשמה שאליה נשלח הילד עם קביעת מסגרת ההשמה המסוימת בוועדת תכנון טיפול והערכה.
(ז) (1) באחריות האחראי על הילד בהשמה להשלים את הכנת תכנית הטיפול לילד לתכנית טיפול מפורטת, בהתבסס על עיקרי תכנית הטיפול שנקבעו על ידי ועדת תכנון טיפול והערכה, בתוך שלושה חודשים מעת הגעת הילד למסגרת ההשמה.
(2) תכנית טיפול מפורטת תכלול השלמות לעיקרי תכנית הטיפול לרבות בכל הנוגע למסגרת ההשמה המסוימת שאליה נשלח הילד, לשירותים שיש להעניק לילד ולפעולות שיש לנקוט לגביו, בין היתר בשים לב לשינויים בצרכי הילד בתקופה זו, ולאור ההיכרות של מסגרת ההשמה עם הילד; בתכנית יצוינו פרטי האחראי שנקבע לילד במסגרת ההשמה.
(ח) תכנית טיפול מפורטת תובא לאישור ועדת תכנון טיפול והערכה לא יאוחר משישה חודשים מעת הגעת הילד למסגרת ההשמה, ותיחתם על ידי יושב ראש ועדת תכנון טיפול והערכה. (ח) תכנית טיפול מפורטת תובא לאישור ועדת תכנון טיפול והערכה לא יאוחר משישה חודשים מעת הגעת הילד למסגרת ההשמה, ותיחתם על ידי יושב ראש ועדת תכנון טיפול והערכה.
פרק ה': תהליך ההשמה ומסגרותיה פרק ה': תהליך ההשמה ומסגרותיה
השמה חוץ ביתית 35. (א) השמה חוץ-ביתית תיעשה בהחלטה של גורם מוסמך להוציא ילד מבית הוריו למסגרת השמה חוץ ביתית, לטווח קצר או לטווח ארוך. (א) השמה חוץ-ביתית תיעשה בהחלטה של גורם מוסמך להוציא ילד מבית הוריו למסגרת השמה חוץ ביתית, לטווח קצר או לטווח ארוך.
(ב) תהליך ההשמה יימשך כל עוד הילד הוא בגדר ילד לפי חוק זה ונמצא במסגרת השמה חוץ-ביתית וטרם ניתן לגביו אחד מאלה: (ב) תהליך ההשמה יימשך כל עוד הילד הוא בגדר ילד לפי חוק זה ונמצא במסגרת השמה חוץ-ביתית וטרם ניתן לגביו אחד מאלה:
(1) החלטת הגורם המוסמך על החזרתו לבית הוריו;
(2) החלטת הגורם המוסמך על העברתו למסגרת השמה חוץ-ביתית אחרת;
(3) צו לפי חוק אימוץ ילדים, התשמ"א–1981 .
(ב) מטרת ההשמה החוץ ביתית להבטיח את טובת הילד; ככל שהדבר ניתן, ובכפוף לטובת הילד, תיעשה ההשמה מתוך שאיפה להחזיר את הילד מוקדם ככל הניתן לבית הוריו.
גורם מוסמך להחלטה על השמת ילד במסגרת השמה חוץ-ביתית 36. החלטה על השמת ילד במסגרת השמה חוץ ביתית יכול שתתקבל בידי כל אחד מאלה: החלטה על השמת ילד במסגרת השמה חוץ ביתית יכול שתתקבל בידי כל אחד מאלה:
(1) על פי החלטת ועדת תכנון טיפול והערכה בהתאם להוראות חוק זה, ובהסכמת הוריו להוצאתו מהבית ולמסגרת ההשמה שהציעה ועדת תכנון טיפול והערכה; (1) על פי החלטת ועדת תכנון טיפול והערכה בהתאם להוראות חוק זה, ובהסכמת הוריו להוצאתו מהבית ולמסגרת ההשמה שהציעה ועדת תכנון טיפול והערכה;
(2) על פי צו שנתן בית משפט בהתאם להוראות חוק הנוער (טיפול והשגחה); (2) על פי צו שנתן בית משפט בהתאם להוראות חוק הנוער (טיפול והשגחה);
(3) על פי החלטת עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), מכוח הוראות סעיף 11 לחוק הנוער (טיפול והשגחה); (3) על פי החלטת עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), מכוח הוראות סעיף 11 לחוק הנוער (טיפול והשגחה);
(4) לגבי ילד שהוא אדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית – בהתאם להחלטת ועדת אבחון וועדת השמה או בצו שניתן על ידי בית המשפט בהתאם להוראות חוק הסעד (טיפול במפגרים), התשכ"ט–1969; (4) לגבי ילד שהוא אדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית – בהתאם להחלטת ועדת אבחון וועדת השמה או בצו שניתן על ידי בית המשפט בהתאם להוראות חוק הסעד (טיפול במפגרים), התשכ"ט–1969;
חובת העמדת מסגרת השמה 37. לכל ילד שנקבע לגביו על ידי גורם מוסמך כי יש להוציאו מביתו למסגרת של השמה חוץ ביתית, הזכות להיות מושם במסגרת השמה המתאימה לו ולתכנית הטיפול שנקבעה עבורו. לכל ילד שנקבע לגביו על ידי גורם מוסמך כי יש להוציאו מביתו למסגרת של השמה חוץ ביתית, הזכות להיות מושם במסגרת השמה המתאימה לו ולתכנית הטיפול שנקבעה עבורו.
מסגרת השמה חוץ ביתית 38. מסגרת השמה חוץ-ביתית יכול שתהיה, בין היתר, באלה: מסגרת השמה חוץ-ביתית יכול שתהיה, בין היתר, באלה:
(1) אומנה לפי חוק אומנה לילדים, התשע"ו–2016; (1) אומנה לפי חוק אומנה לילדים, התשע"ו–2016;
(2) מעון משפחתי, שהיא מסגרת טעונת רישיון הפועלת במודל משפחתי, ומושמים בה בין שישה ל-12 ילדים; (2) מעון משפחתי, שהיא מסגרת טעונת רישיון הפועלת במודל משפחתי, ומושמים בה בין שישה ל-12 ילדים;
(3) פנימיה, שהיא מסגרת טעונת רישיון, שיש בה יותר מ-12 ילדים שהושמו בה לפי חוק זה ושאינה מעון משפחתי. (3) פנימיה, שהיא מסגרת טעונת רישיון, שיש בה יותר מ-12 ילדים שהושמו בה לפי חוק זה ושאינה מעון משפחתי.
בחירת מסגרת ההשמה 39. בחירת מסגרת ההשמה עבור ילד שהוצא מביתו תיעשה בהתאם לטובתו, תוך חתירה למציאת מסגרת ההשמה המתאימה ביותר לצרכי הילד המסוים, ותוך שמירה על העקרונות הבאים: בחירת מסגרת ההשמה עבור ילד שהוצא מביתו תיעשה בהתאם לטובתו, תוך חתירה למציאת מסגרת ההשמה המתאימה ביותר לצרכי הילד המסוים, ותוך שמירה על העקרונות הבאים:
(1) ההשמה תהיה ככל הניתן, בקרב קרובי משפחתו של הילד, ואם לא ניתן – במסגרת הדומה ככל הניתן למסגרת משפחתית; (1) ההשמה תהיה ככל הניתן, בקרב קרובי משפחתו של הילד, ואם לא ניתן – במסגרת הדומה ככל הניתן למסגרת משפחתית;
ׁ(2) כשנדרשת השמה חוץ ביתית של ילד ושל אחיו או אחיותיו, תיבחר ככל הניתן מסגרת השמה שתוכל לקלוט את כל האחים והאחיות יחדיו, ושתמנע את הצורך בהפרדתם; ׁ(2) כשנדרשת השמה חוץ ביתית של ילד ושל אחיו או אחיותיו, תיבחר ככל הניתן מסגרת השמה שתוכל לקלוט את כל האחים והאחיות יחדיו, ושתמנע את הצורך בהפרדתם;
(3) ההשמה תהיה במסגרת המאפשרת לילד לשמור על קשרים משמעותיים עם בני משפחתו, וככל הניתן בקרבה גיאוגרפית אליהם; (3) ההשמה תהיה במסגרת המאפשרת לילד לשמור על קשרים משמעותיים עם בני משפחתו, וככל הניתן בקרבה גיאוגרפית אליהם;
(4) ההשמה תהיה ככל הניתן במסגרת המאפשרת שילובו של הילד בקהילה; (4) ההשמה תהיה ככל הניתן במסגרת המאפשרת שילובו של הילד בקהילה;
(5) ההשמה תהיה במסגרת המאפשרת לילד ללמוד במסגרת חינוכית המתאימה לו; (5) ההשמה תהיה במסגרת המאפשרת לילד ללמוד במסגרת חינוכית המתאימה לו;
(6) ההשמה תהיה במסגרת התואמת, ככל הניתן, את דתו של הילד ואת אורח החיים הדתי שלו. (6) ההשמה תהיה במסגרת התואמת, ככל הניתן, את דתו של הילד ואת אורח החיים הדתי שלו.
תהליכי התאמת מסגרת ההשמה 40. (א) כדי לוודא כי מסגרת השמה שנקבעה על ידי ועדת תכנון טיפול והערכה מתאימה לצרכי הילד וטובתו, יקבל מנהל גורם מפעיל מנהל מסגרת ההשמה המיועדת לקלוט ילד מהעובד הסוציאלי האחראי על הילד, מידע הנוגע למצבו ולצרכיו של הילד לרבות עיקרי תכנית הטיפול של הילד והמידע המפורט בסעיף 34(ה). (א) כדי לוודא כי מסגרת השמה שנקבעה על ידי ועדת תכנון טיפול והערכה מתאימה לצרכי הילד וטובתו, יקבל מנהל גורם מפעיל מנהל מסגרת ההשמה המיועדת לקלוט ילד מהעובד הסוציאלי האחראי על הילד, מידע הנוגע למצבו ולצרכיו של הילד לרבות עיקרי תכנית הטיפול של הילד והמידע המפורט בסעיף 34(ה).
(ב) מסגרת השמה רשאית לבקש לקבל גם דוחות נוספים שיידרשו לה לשם בחינת התאמת המסגרת לעיקרי תכנית הטיפול של הילד, לפי העניין, ובמידה שנדרשים. (ב) מסגרת השמה רשאית לבקש לקבל גם דוחות נוספים שיידרשו לה לשם בחינת התאמת המסגרת לעיקרי תכנית הטיפול של הילד, לפי העניין, ובמידה שנדרשים.
מיצוי זכויות 41. מנהל מסגרת השמה חוץ-ביתית ומנהל הגורם המפעיל, אחראים לפעול לקידום מיצוי זכויותיו של הילד בתחומי החיים השונים ועל פי כל דין. מנהל מסגרת השמה חוץ-ביתית ומנהל הגורם המפעיל, אחראים לפעול לקידום מיצוי זכויותיו של הילד בתחומי החיים השונים ועל פי כל דין.
שיוך לרשות מקומית 42. (א) ילד שהושם במסגרת של השמה חוץ ביתית, יהיה זכאי לכל הזכויות, השירותים וההטבות שלהם זכאי ילד שהוא תושב הרשות המקומית שבה נמצאת מסגרת ההשמה לרבות בכל הנוגע לשיוכו למוסדות חינוכיים ברשות המקומית ולפעילויות העשרה, פנאי ונופש בה. (א) ילד שהושם במסגרת של השמה חוץ ביתית, יהיה זכאי לכל הזכויות, השירותים וההטבות שלהם זכאי ילד שהוא תושב הרשות המקומית שבה נמצאת מסגרת ההשמה לרבות בכל הנוגע לשיוכו למוסדות חינוכיים ברשות המקומית ולפעילויות העשרה, פנאי ונופש בה.
(ב) אין באמור בסעיף קטן (א) כדי לגרוע מכל זכות, שירות או הטבה שלהם זכאי הילד ברשות המקומית שבה מתגוררים הוריו בעת שהוא נמצא בבית הוריו. (ב) אין באמור בסעיף קטן (א) כדי לגרוע מכל זכות, שירות או הטבה שלהם זכאי הילד ברשות המקומית שבה מתגוררים הוריו בעת שהוא נמצא בבית הוריו.
מסגרת השמה חסויה 43. (א) מסגרת השמה חסויה היא מסגרת השמה אשר מיקומה הגיאוגרפי או פרטים מזהים אחרים הנוגעים לה חסויים מפני הורי הילד המושם בה או מפני גורמים אחרים, שנקבעו על ידי בית המשפט. (א) מסגרת השמה חסויה היא מסגרת השמה אשר מיקומה הגיאוגרפי או פרטים מזהים אחרים הנוגעים לה חסויים מפני הורי הילד המושם בה או מפני גורמים אחרים, שנקבעו על ידי בית המשפט.
(ב) קביעת חסיון מסגרת השמה והאנשים מפניהם תהיה חסויה תיעשה על ידי בית משפט; אין בהוראת סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות הנתונות לעובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה). (ב) קביעת חסיון מסגרת השמה והאנשים מפניהם תהיה חסויה תיעשה על ידי בית משפט; אין בהוראת סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות הנתונות לעובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה).
(ג) מצאה ועדת תכנון טיפול והערכה כי נדרשת השמת ילד במסגרת השמה חסויה, תפנה לעובד סוציאלי לסדרי דין יביא הבקשה לחסיון מסגרת ההשמה לאישור בית משפט; אושר חסיון מסגרת ההשמה, יצוין הדבר בתכנית הטיפול של הילד. (ג) מצאה ועדת תכנון טיפול והערכה כי נדרשת השמת ילד במסגרת השמה חסויה, תפנה לעובד סוציאלי לסדרי דין יביא הבקשה לחסיון מסגרת ההשמה לאישור בית משפט; אושר חסיון מסגרת ההשמה, יצוין הדבר בתכנית הטיפול של הילד.
(ד) על מסגרת השמה חסויה יחולו הוראות חוק זה, בשינויים המחויבים מתוקף היותה חסויה, והוראות בית משפט. (ד) על מסגרת השמה חסויה יחולו הוראות חוק זה, בשינויים המחויבים מתוקף היותה חסויה, והוראות בית משפט.
(ה) ועדת תכנון טיפול והערכה הקובעת השמה במסגרת חסויה תפרט בתכנית הטיפול של הילד המושם בה הוראות לגבי אופן הקשר שיקיים הילד עם הוריו בעת שהותו במסגרת החסויה, הפעולות שיש לנקוט לשם הבטחת חסיונה של מסגרת ההשמה והגורמים שבאחריותם לנקוט בהן, ולהתאמות אחרות שנדרשות לאור היות מסגרת ההשמה חסויה, והכל בהתאם להוראות בית המשפט. (ה) ועדת תכנון טיפול והערכה הקובעת השמה במסגרת חסויה תפרט בתכנית הטיפול של הילד המושם בה הוראות לגבי אופן הקשר שיקיים הילד עם הוריו בעת שהותו במסגרת החסויה, הפעולות שיש לנקוט לשם הבטחת חסיונה של מסגרת ההשמה והגורמים שבאחריותם לנקוט בהן, ולהתאמות אחרות שנדרשות לאור היות מסגרת ההשמה חסויה, והכל בהתאם להוראות בית המשפט.
(ו) כל גורם שפועל או מחליט בהתאם לחוק זה ייתן דעתו להיות מסגרת ההשמה חסויה בפעולותיהם ובהחלטותיהם, וינקוט את כל הפעולות הנדרשות לשם שמירת חסיונה, לרבות יידוע גורמים נוספים על חסיון ההשמה, ככל שהדבר נדרש. (ו) כל גורם שפועל או מחליט בהתאם לחוק זה ייתן דעתו להיות מסגרת ההשמה חסויה בפעולותיהם ובהחלטותיהם, וינקוט את כל הפעולות הנדרשות לשם שמירת חסיונה, לרבות יידוע גורמים נוספים על חסיון ההשמה, ככל שהדבר נדרש.
פרק ו': הכנה, ליווי ומעקב אחר ילד בהשמה פרק ו': הכנה, ליווי ומעקב אחר ילד בהשמה
אחראי על ילד בהשמה 44. (א) ילד שהושם במסגרת של השמה חוץ ביתית, ימנה לו מנהל מסגרת ההשמה מעת הגיעו למסגרת ההשמה עובד סוציאלי אשר ישמש כאחראי על הילד במסגרת ההשמה; מנהל מסגרת ההשמה ידווח לוועדת תכנון טיפול והערכה בסמוך להגעת הילד למסגרת ההשמה, דיווח על מינוי אחראי לילד בצירוף פרטיו. (א) ילד שהושם במסגרת של השמה חוץ ביתית, ימנה לו מנהל מסגרת ההשמה מעת הגיעו למסגרת ההשמה עובד סוציאלי אשר ישמש כאחראי על הילד במסגרת ההשמה; מנהל מסגרת ההשמה ידווח לוועדת תכנון טיפול והערכה בסמוך להגעת הילד למסגרת ההשמה, דיווח על מינוי אחראי לילד בצירוף פרטיו.
(ב) קבע גורם מוסמך כי ילד יושם במסגרת של השמה חוץ ביתית, תקבע ועדת תכנון טיפול והערכה בעל תפקיד שישמש אחראי על הילד עד להגעתו למסגרת ההשמה (בפרק זה – אחראי זמני על ילד בהשמה); הוראות פרק זה לעניין אחראי על ילד בהשמה יוחלו על אחראי זמני על ילד בהשמה, בשינויים המחויבים. (ב) קבע גורם מוסמך כי ילד יושם במסגרת של השמה חוץ ביתית, תקבע ועדת תכנון טיפול והערכה בעל תפקיד שישמש אחראי על הילד עד להגעתו למסגרת ההשמה (בפרק זה – אחראי זמני על ילד בהשמה); הוראות פרק זה לעניין אחראי על ילד בהשמה יוחלו על אחראי זמני על ילד בהשמה, בשינויים המחויבים.
(ג) אחראי על ילד בהשמה יקיים קשר אישי ורציף עם הילד במהלך כל תקופת שהותו במסגרת ההשמה, ויעקוב אחר מצבו של הילד במסגרת ההשמה ומחוצה לה, יעקוב אחר יישום תכנית הטיפול של הילד וידאג לקיום ביקורת תקופתית בעניינו, ולקידום טובתו; (ג) אחראי על ילד בהשמה יקיים קשר אישי ורציף עם הילד במהלך כל תקופת שהותו במסגרת ההשמה, ויעקוב אחר מצבו של הילד במסגרת ההשמה ומחוצה לה, יעקוב אחר יישום תכנית הטיפול של הילד וידאג לקיום ביקורת תקופתית בעניינו, ולקידום טובתו;
(ד) האחראי את הילד בהשמה יקיים מפגשים אישיים עם הילד, אחת לחודש לפחות, ובהתאם לתכנית הטיפול של הילד ולמצבו; המפגשים האלו יתועדו בתיקו האישי של הילד. (ד) האחראי את הילד בהשמה יקיים מפגשים אישיים עם הילד, אחת לחודש לפחות, ובהתאם לתכנית הטיפול של הילד ולמצבו; המפגשים האלו יתועדו בתיקו האישי של הילד.
(ה) עם הגיע הילד למסגרת ההשמה יידע האחראי על הילד את הילד בדבר היותו האחראי עליו, בדבר תפקידיו ובדבר הדרכים שבהן יכול הילד ליצור עמו קשר. (ה) עם הגיע הילד למסגרת ההשמה יידע האחראי על הילד את הילד בדבר היותו האחראי עליו, בדבר תפקידיו ובדבר הדרכים שבהן יכול הילד ליצור עמו קשר.
(ו) אחראי על ילד בהשמה ידווח על מצב הילד, בכתב, מעת לעת למפקח על מסגרת ההשמה. (ו) אחראי על ילד בהשמה ידווח על מצב הילד, בכתב, מעת לעת למפקח על מסגרת ההשמה.
(ז) נודע לאחראי על הילד בהשמה כי הילד מעוניין לסיים השמתו במסגרת ההשמה שבה הוא שוהה, יבחן את העניין ואם סבר כי נדרשת בחינה מחדש של תכנית הטיפול של הילד, ייזום את הבאת העניין לדיון בוועדת תכנון טיפול והערכה. (ז) נודע לאחראי על הילד בהשמה כי הילד מעוניין לסיים השמתו במסגרת ההשמה שבה הוא שוהה, יבחן את העניין ואם סבר כי נדרשת בחינה מחדש של תכנית הטיפול של הילד, ייזום את הבאת העניין לדיון בוועדת תכנון טיפול והערכה.
(ח) נודע לאחראי על ילד בהשמה כי קיים חשש לטובתו של הילד במסגרת ההשמה, יפעל להסרת הגורם המסכן את טובת הילד באמצעים ובלוח הזמנים המתחייבים מן המצב, ואם סבר כי נדרשת בחינת תכנית הטיפול של הילד בעקבות האמור, ייזום את הבאת העניין לדיון בוועדת תכנון טיפול והערכה. (ח) נודע לאחראי על ילד בהשמה כי קיים חשש לטובתו של הילד במסגרת ההשמה, יפעל להסרת הגורם המסכן את טובת הילד באמצעים ובלוח הזמנים המתחייבים מן המצב, ואם סבר כי נדרשת בחינת תכנית הטיפול של הילד בעקבות האמור, ייזום את הבאת העניין לדיון בוועדת תכנון טיפול והערכה.
הכנה להשמה ולמעבר בין מסגרות השמה 45. (א) לפני העברת ילד למסגרת השמה חוץ-ביתית, או למסגרת חדשה, תיערך לכל הגורמים המעורבים בדבר הכנה מתאימה לשינוי, בשים לב, בין היתר, למשך ההשמה המתוכנן. (א) לפני העברת ילד למסגרת השמה חוץ-ביתית, או למסגרת חדשה, תיערך לכל הגורמים המעורבים בדבר הכנה מתאימה לשינוי, בשים לב, בין היתר, למשך ההשמה המתוכנן.
(ב) ועדת תכנון טיפול והערכה תקבע בתכנית הטיפול את דרכי ההכנה והאחראים לביצועה. (ב) ועדת תכנון טיפול והערכה תקבע בתכנית הטיפול את דרכי ההכנה והאחראים לביצועה.
הערכה ראשונית 46. לא יאוחר משלושה חודשים מעת הגעת הילד למסגרת ההשמה, תגבש מסגרת ההשמה הערכה ראשונית לגבי הילד, יכולותיו, צרכיו ומצבו, לצורך תוכנית הטיפול של הילד. לא יאוחר משלושה חודשים מעת הגעת הילד למסגרת ההשמה, תגבש מסגרת ההשמה הערכה ראשונית לגבי הילד, יכולותיו, צרכיו ומצבו, לצורך תוכנית הטיפול של הילד.
ביקורת תקופתית 47. (א) יושב ראש ועדת תכנון טיפול והערכה יכנס את הוועדה לשם קיום ביקורת תקופתית על מצבו של הילד שקבעה לגביו תכנית טיפול, ועל יישומה של תכנית הטיפול. (א) יושב ראש ועדת תכנון טיפול והערכה יכנס את הוועדה לשם קיום ביקורת תקופתית על מצבו של הילד שקבעה לגביו תכנית טיפול, ועל יישומה של תכנית הטיפול.
(ב) בעת ביצוע ביקורת תקופתית תבחן הוועדה, בין השאר, את התקדמות הטיפול בילד בהתאם לתכנית הטיפול והגשמת מטרות הטיפול כפי שהוגדרו בה, את מידת ההתאמה של מסגרת ההשמה והמסגרת החינוכית שנקבעו בתכנית הטיפול, לצרכי הילד, וכן תבחן אם השירותים שנקבעו בתכנית הטיפול ניתנים לילד, להוריו, ולמסגרת ההשמה החוץ ביתית. (ב) בעת ביצוע ביקורת תקופתית תבחן הוועדה, בין השאר, את התקדמות הטיפול בילד בהתאם לתכנית הטיפול והגשמת מטרות הטיפול כפי שהוגדרו בה, את מידת ההתאמה של מסגרת ההשמה והמסגרת החינוכית שנקבעו בתכנית הטיפול, לצרכי הילד, וכן תבחן אם השירותים שנקבעו בתכנית הטיפול ניתנים לילד, להוריו, ולמסגרת ההשמה החוץ ביתית.
(ג) הוועדה תבחן את הצורך בשינויים בתכנית, ותקבע את השינויים הנדרשים. (ג) הוועדה תבחן את הצורך בשינויים בתכנית, ותקבע את השינויים הנדרשים.
(ד) ביקורת תקופתית תיערך אחת לשנה לפחות; ואולם, לגבי ילד שטרם מלאו לו שש שנים ולגבי ילד הנמצא בשנה הראשונה לכניסתו למסגרת השמה חדשה, תיערך ביקורת תקופתית אחת לשישה חודשים. (ד) ביקורת תקופתית תיערך אחת לשנה לפחות; ואולם, לגבי ילד שטרם מלאו לו שש שנים ולגבי ילד הנמצא בשנה הראשונה לכניסתו למסגרת השמה חדשה, תיערך ביקורת תקופתית אחת לשישה חודשים.
(ה) על-אף האמור בסעיף קטן (ד) תקיים ועדת תכנון טיפול והערכה דיון בעניינו של ילד לפני מועד הביקורת התקופתית אם חל שינוי נסיבות המצריך בחינה מיידית של תכנית הטיפול שנקבעה לו או אם התגלו קשיים במימוש תכנית הטיפול המצריכים בחינתה המחודשת. (ה) על-אף האמור בסעיף קטן (ד) תקיים ועדת תכנון טיפול והערכה דיון בעניינו של ילד לפני מועד הביקורת התקופתית אם חל שינוי נסיבות המצריך בחינה מיידית של תכנית הטיפול שנקבעה לו או אם התגלו קשיים במימוש תכנית הטיפול המצריכים בחינתה המחודשת.
הערכה תקופתית 48. (א) לקראת עריכת ביקורת תקופתית כאמור בסעיף 47, תגבש מסגרת השמה הערכה תקופתית בדבר מצבו של הילד, צרכיו ויכולותיו; ההערכה התקופתית תוגש לוועדת תכנון טיפול והערכה לפני הדיון בביקורת התקופתית. (א) לקראת עריכת ביקורת תקופתית כאמור בסעיף 47, תגבש מסגרת השמה הערכה תקופתית בדבר מצבו של הילד, צרכיו ויכולותיו; ההערכה התקופתית תוגש לוועדת תכנון טיפול והערכה לפני הדיון בביקורת התקופתית.
(ב) במסגרת ההערכה התקופתית כאמור בסעיף קטן (א) תיכלל גם חוות דעת של האחראי על הילד בהשמה, לעניין מצבו של הילד. (ב) במסגרת ההערכה התקופתית כאמור בסעיף קטן (א) תיכלל גם חוות דעת של האחראי על הילד בהשמה, לעניין מצבו של הילד.
פרק ז': סיום השמה פרק ז': סיום השמה
תכנית מעבר לחזרת הילד לבית הוריו 49. (א) החליטה ועדת תכנון טיפול והערכה על חזרת ילד לבית הוריו, תיקבע לילד תכנית מעבר שתכלול: (א) החליטה ועדת תכנון טיפול והערכה על חזרת ילד לבית הוריו, תיקבע לילד תכנית מעבר שתכלול:
(1) לוח זמנים להשבתו לבית הוריו;
(2) הפעולות שיש לנקוט עד להשבתו לרשות הוריו ולאחריה, ואת האחראים לביצוען;
(3) המועדים לביצוע ביקורת תקופתית בעניינו של הילד בהתאם להוראות סעיף 47;
(4) האמצעים והשירותים שיש להעניק לילד ולמשפחתו עד לחזרתו לרשות הוריו ולאחריה, כדי לקדם את השתלבותו ואת הישארותו בביתו;
(5) תהליכי ההכנה שיש לערוך לילד, להוריו ולמסגרת ההשמה, בטרם תתבצע החזרה לבית הוריו, ולאחריה;
(6) תיאום המעבר עם הלשכה לשירותים חברתיים במקום מגורי הילד והעברת מידע נדרש לגורמים המתאימים בלשכה;
(7) קביעת אחראי חדש על הילד מעת הגיעו לביתו שימלא תפקידי האחראי על הילד בהשמה כהגדרתם בסעיף 44, בשינויים המחויבים, כל עוד לא הסתיים הטיפול בילד;
(8) כל שינוי אחר שיש לבצע בתוכנית הטיפול בילד.
(ב) הוועדה תיידע את הגורמים האחראים לביצוע הפעולות כאמור בסעיף קטן (א), והגורם האחראי לפקח על יישום הביצוע, בדבר אחריותם כאמור. (ב) הוועדה תיידע את הגורמים האחראים לביצוע הפעולות כאמור בסעיף קטן (א), והגורם האחראי לפקח על יישום הביצוע, בדבר אחריותם כאמור.
תכנית מעבר לשינוי מסגרת ההשמה 50. (א) קבעה ועדת תכנון טיפול והערכה כי יש מקום להורות על שינוי מסגרת ההשמה החוץ ביתית שבה שוהה הילד, תקבע את מסגרת ההשמה החוץ ביתית ותכלול בתוכנית הטיפול תכנית מעבר. (א) קבעה ועדת תכנון טיפול והערכה כי יש מקום להורות על שינוי מסגרת ההשמה החוץ ביתית שבה שוהה הילד, תקבע את מסגרת ההשמה החוץ ביתית ותכלול בתוכנית הטיפול תכנית מעבר.
(ב) תכנית המעבר תכלול: (ב) תכנית המעבר תכלול:
(1) לוח זמנים למעבר למסגרת החדשה;
(2) הפעולות שיש לנקוט לצורך המעבר למסגרת ההשמה החדשה לרבות תיאום המעבר עם מסגרות החינוך ועם כל הגורמים הרלוונטיים המטפלים בעניינו של הילד וקביעת האחראים לביצוען של פעולות אלו;
(3) תהליכי ההכנה שיש לערוך לילד, להוריו ולמסגרת ההשמה הקודמת והחדשה, בטרם תתבצע ההעברה למסגרת החדשה;
(4) קביעת אחראי חדש על הילד מעת הגיעו למסגרת ההשמה החדשה שימלא תפקידי האחראי על הילד כאמור בסעיף 44;
סיום השמה בשל אי התאמה במסגרת ההשמה 51. מצא צוות פנימייה שבה הושם ילד, כי על אף מאמצים סבירים שנקט, אין ביכולתו להביא ליישום תכנית הטיפול של הילד, וכי טובת הילד לעבור למסגרת אחרת של השמה חוץ ביתית, יזום האחראי על הילד בהשמה את הבאת עניינו של הילד לדיון בפני ועדת תכנון טיפול והערכה. מצא צוות פנימייה שבה הושם ילד, כי על אף מאמצים סבירים שנקט, אין ביכולתו להביא ליישום תכנית הטיפול של הילד, וכי טובת הילד לעבור למסגרת אחרת של השמה חוץ ביתית, יזום האחראי על הילד בהשמה את הבאת עניינו של הילד לדיון בפני ועדת תכנון טיפול והערכה.
דיווח על תפקוד לקוי של מסגרת השמה 52. הסתיימה השמתו של ילד במסגרת השמה חוץ-ביתית בנסיבות הקשורות בתפקוד לקוי של מסגרת ההשמה, תעביר ועדת תכנון טיפול והערכה דיווח למפקח על מסגרת ההשמה, לשם בחינת הצורך לערוך שינויים ברישיון המסגרת לרבות בחינת הצורך לבטלו. הסתיימה השמתו של ילד במסגרת השמה חוץ-ביתית בנסיבות הקשורות בתפקוד לקוי של מסגרת ההשמה, תעביר ועדת תכנון טיפול והערכה דיווח למפקח על מסגרת ההשמה, לשם בחינת הצורך לערוך שינויים ברישיון המסגרת לרבות בחינת הצורך לבטלו.
סיום השמה בדחיפות 53. (א) התקיימו נסיבות המחייבות הוצאת ילד ממסגרת השמה חוץ-ביתית בדחיפות, ובטרם נמצאה לו מסגרת השמה חלופית, יביא מנהל מסגרת ההשמה את העניין לאישור המפקח על מסגרת ההשמה. (א) התקיימו נסיבות המחייבות הוצאת ילד ממסגרת השמה חוץ-ביתית בדחיפות, ובטרם נמצאה לו מסגרת השמה חלופית, יביא מנהל מסגרת ההשמה את העניין לאישור המפקח על מסגרת ההשמה.
(ב) אישר המפקח על מסגרת ההשמה להעביר ילד ממסגרת השמה שבה שהה למסגרת אחרת, יפעל המפקח למציאת מסגרת השמה ראויה לילד ההולמת את תכנית הטיפול. (ב) אישר המפקח על מסגרת ההשמה להעביר ילד ממסגרת השמה שבה שהה למסגרת אחרת, יפעל המפקח למציאת מסגרת השמה ראויה לילד ההולמת את תכנית הטיפול.
(ג) הוצא ילד ממסגרת השמה בדחיפות, יזום האחראי על הילד בהשמה את הבאת עניינו לדיון בוועדת תכנון טיפול והערכה, ללא דיחוי. (ג) הוצא ילד ממסגרת השמה בדחיפות, יזום האחראי על הילד בהשמה את הבאת עניינו לדיון בוועדת תכנון טיפול והערכה, ללא דיחוי.
(ד) מצא מפקח על מסגרת השמה כי נתקיימו במסגרת ההשמה החוץ ביתית נסיבות המחייבות להוציא מהמסגרת באופן דחוף את הילדים השוהים בה, כולם או חלקם, יפעל להוצאתם בדחיפות כאמור, ובהתאם להוראות סעיף זה, ואם הוצאו ילדים לפי סעיף קטן זה מפנימיה, יביא את העניין בפני השר לשקילת הצורך לערוך שינויים ברישיון המסגרת לרבות בחינת הצורך לבטלו. (ד) מצא מפקח על מסגרת השמה כי נתקיימו במסגרת ההשמה החוץ ביתית נסיבות המחייבות להוציא מהמסגרת באופן דחוף את הילדים השוהים בה, כולם או חלקם, יפעל להוצאתם בדחיפות כאמור, ובהתאם להוראות סעיף זה, ואם הוצאו ילדים לפי סעיף קטן זה מפנימיה, יביא את העניין בפני השר לשקילת הצורך לערוך שינויים ברישיון המסגרת לרבות בחינת הצורך לבטלו.
(ה) אין בהוראות פרק זה כדי לגרוע מסמכויות חירום הנתונות לעובד סוציאלי לפעול לשם הסרת סיכון מיידי לשלומו הפיזי או הנפשי של הילד, לרבות באמצעות הוצאתו המיידית ממסגרת ההשמה. (ה) אין בהוראות פרק זה כדי לגרוע מסמכויות חירום הנתונות לעובד סוציאלי לפעול לשם הסרת סיכון מיידי לשלומו הפיזי או הנפשי של הילד, לרבות באמצעות הוצאתו המיידית ממסגרת ההשמה.
תכנית מעבר ממסגרת השמה בבגירות 54. (א) כשנה לפני עזיבתו המתוכננת של ילד את מסגרת ההשמה החוץ ביתית לקראת חיי בגרות בקהילה, תוכן לו תכנית מעבר אישית, שמטרתה להכינו לחיים עצמאיים לאחר הגיעו לגיל בגרות, ולעניין ילד עם מוגבלות – להכינו לחיים בעצמאות מירבית ובכבוד בקהילה. (א) כשנה לפני עזיבתו המתוכננת של ילד את מסגרת ההשמה החוץ ביתית לקראת חיי בגרות בקהילה, תוכן לו תכנית מעבר אישית, שמטרתה להכינו לחיים עצמאיים לאחר הגיעו לגיל בגרות, ולעניין ילד עם מוגבלות – להכינו לחיים בעצמאות מירבית ובכבוד בקהילה.
(ב) תכנית המעבר האישית תוכן על ידי האחראי על הילד בהשמה, בהתייעצות עם הצוות הטיפולי והחינוכי במסגרת ההשמה, ותובא לאישור ועדת תכנון טיפול והערכה. (ב) תכנית המעבר האישית תוכן על ידי האחראי על הילד בהשמה, בהתייעצות עם הצוות הטיפולי והחינוכי במסגרת ההשמה, ותובא לאישור ועדת תכנון טיפול והערכה.
(ג) תכנית המעבר תכלול, בין היתר, התייחסות לכל אלה: (ג) תכנית המעבר תכלול, בין היתר, התייחסות לכל אלה:
(1) הכנה נפשית ורגשית של הילד, ייעוץ והכוונה לקראת סיום שהייתו בהשמה;
(2) הכנה לכישורי חיים בסיסיים שלהם יידרש לאחר הגיעו לבגרות;
(3) הענקת מידע, לרבות לעניין זכויותיו עם הגיעו לבגירות, מסגרות שאליהן יוכל להשתייך ובהן יוכל להסתייע, שירותים ותשלומים המגיעים לו לפי דין, ככל שמגיעים, וגורמים במשרדי הממשלה השונים שעימם יוכל להיוועץ ובהם יוכל להסתייע;
(4) ילדים עם מוגבלות יקבלו מידע גם לגבי זכויות, שירותים ותשלומים ייחודים המגיעים להם בהתאם למצבם; לא היה הילד יכול, בשל מוגבלותו, לקבל את המידע, יימסר מידע כאמור להוריו או לאפוטרופסו;
(5) הכנה לשינויים שיחולו בקשר שבין הילד לבין מסגרת ההשמה שבה שהה וצוותה, לאחר סיום ההשמה;
(6) הענקת מידע והסברים לילד על הגורמים במשרד או מטעמו וככל שישנם – במסגרת ההשמה אשר תפקידם יהיה לייעץ, להכווין ולהדריך את הילד מעת הגיעו לבגירות ועד הגיעו לגיל 21 שנים;
(7) לגבי ילד עם מוגבלות תתייחס התוכנית לצורך למנות לו אפוטרופוס עם הגיעו לבגרות, אם ייקבע כי מתקיים צורך שכזה, תעביר על כך ועדת תכנון טיפול והערכה המלצה ליועץ המשפטי לממשלה.
(ד) הילד, מסגרת ההשמה ובכפוף להחלטת האחראי על הילד בהשמה בעניין – הוריו, יהיו שותפים בהכנת תכנית המעבר האישית. (ד) הילד, מסגרת ההשמה ובכפוף להחלטת האחראי על הילד בהשמה בעניין – הוריו, יהיו שותפים בהכנת תכנית המעבר האישית.
(ה) באחריות האחראי על הילד במסגרת ההשמה לעקוב אחר יישום השלבים בתוכנית אשר יש לבצעם עד הגיע הילד לבגרות. (ה) באחריות האחראי על הילד במסגרת ההשמה לעקוב אחר יישום השלבים בתוכנית אשר יש לבצעם עד הגיע הילד לבגרות.
(ו) התוכנית תוכן על בסיס תכנית כללית שהשר יקבע בתקנות. (ו) התוכנית תוכן על בסיס תכנית כללית שהשר יקבע בתקנות.
(ז) (1) השר ימנה עובד המשרד שיהיה אחראי על מתן שירותי הייעוץ, ההכוונה וההדרכה לבוגרי מסגרות השמה חוץ ביתית, וכן על מעקב אחר מצבם, בתדירות ובדרכים כפי שיקבעו השר בתקנות;
(2) מי שמונה לפי פסקה (1) יעודד את מסגרות ההשמה להמשך הקשר עם בוגריהן, לרבות באמצעות העמדת שירותי ייעוץ, הכוונה והדרכה מטעמן לבוגרים.
סיוע 55. (א) בוגר של מסגרת השמה חוץ ביתית זכאי לסיוע מאת המדינה, בתחומי טיפול, מגורים, השכלה, תעסוקה וקיום, והכל בהתאם לתנאים ולהוראות שיקבע השר בתקנות. (א) בוגר של מסגרת השמה חוץ ביתית זכאי לסיוע מאת המדינה, בתחומי טיפול, מגורים, השכלה, תעסוקה וקיום, והכל בהתאם לתנאים ולהוראות שיקבע השר בתקנות.
(ב) השר יפעל להעמדת מסגרות מגורים לבוגרים של מסגרות השמה חוץ שאינם יכולים להתגורר בקרב משפחתם, או במסגרת ההשמה החוץ ביתית שבה שהו או במסגרת אחרת. (ב) השר יפעל להעמדת מסגרות מגורים לבוגרים של מסגרות השמה חוץ שאינם יכולים להתגורר בקרב משפחתם, או במסגרת ההשמה החוץ ביתית שבה שהו או במסגרת אחרת.
(ג) סיוע כאמור בסעיף קטן (א) יכול שיינתן גם בדרך של תמיכה במסגרת ההשמה שבה שהה הבוגר, שלוקחת חלק בסיוע לבוגר. (ג) סיוע כאמור בסעיף קטן (א) יכול שיינתן גם בדרך של תמיכה במסגרת ההשמה שבה שהה הבוגר, שלוקחת חלק בסיוע לבוגר.
סיום טיפול על ידי ועדת תכנון טיפול והערכה 56. ועדת תכנון טיפול והערכה רשאית לקבוע, בהחלטה מנומקת שתצורף לתיקו האישי של הילד, כי טיפול בילד הסתיים, ואם קבעה כך, תעדכן את כל הגורמים הנוגעים בדבר סיום הטיפול. ועדת תכנון טיפול והערכה רשאית לקבוע, בהחלטה מנומקת שתצורף לתיקו האישי של הילד, כי טיפול בילד הסתיים, ואם קבעה כך, תעדכן את כל הגורמים הנוגעים בדבר סיום הטיפול.
פרק ח': מעמד ההורים פרק ח': מעמד ההורים
קשר ההורים עם ילדם 57. (א) אחריותו, חובתו וזכותו של הורה שילדו הושם בהשמה חוץ-ביתית, לקיים קשר אישי עמו, בכפוף לתכנית הטיפול שנקבעה לילד ולהחלטת בית המשפט. (א) אחריותו, חובתו וזכותו של הורה שילדו הושם בהשמה חוץ-ביתית, לקיים קשר אישי עמו, בכפוף לתכנית הטיפול שנקבעה לילד ולהחלטת בית המשפט.
(ב) הורה שאין בידו את האמצעים לקיים קשר רציף כאמור עם ילדו, תעניק לו המדינה סיוע שיאפשר לו לקיים קשר רציף כאמור. (ב) הורה שאין בידו את האמצעים לקיים קשר רציף כאמור עם ילדו, תעניק לו המדינה סיוע שיאפשר לו לקיים קשר רציף כאמור.
השתתפות הורים וקבלת מידע 58. (א) כל פעולה או החלטה בנוגע להשמה חוץ-ביתית של ילד ייעשו מתוך הכרה באחריותם, בחובותיהם ובזכויותיהם של ההורים כלפי ילדם ובשותפות עמם, ככל האפשר; להוריו של הילד זכות להביע דעתם בתהליכי תכנון טיפול והחלטה לגבי ילדם, ויינתן משקל ראוי לדעתם. (א) כל פעולה או החלטה בנוגע להשמה חוץ-ביתית של ילד ייעשו מתוך הכרה באחריותם, בחובותיהם ובזכויותיהם של ההורים כלפי ילדם ובשותפות עמם, ככל האפשר; להוריו של הילד זכות להביע דעתם בתהליכי תכנון טיפול והחלטה לגבי ילדם, ויינתן משקל ראוי לדעתם.
(ב) השמת ילד במסגרת של השמה חוץ ביתית תיעשה ככל שניתן מתוך חתירה לקבלת הסכמת הורי הילד לעצם הוצאתו מן הבית ולמסגרת ההשמה המסוימת. (ב) השמת ילד במסגרת של השמה חוץ ביתית תיעשה ככל שניתן מתוך חתירה לקבלת הסכמת הורי הילד לעצם הוצאתו מן הבית ולמסגרת ההשמה המסוימת.
(ג) להוריו של ילד הזכות להשתתף בתהליכי תכנון ובהחלטות לגבי ילדם, וזכותם שלדעתם יינתן משקל ראוי. (ג) להוריו של ילד הזכות להשתתף בתהליכי תכנון ובהחלטות לגבי ילדם, וזכותם שלדעתם יינתן משקל ראוי.
(ד) להוריו של ילד הזכות לקבל מידע מלא בטרם קבלת ההחלטות לגבי ילדם, על תהליכי התכנון וההחלטות, ועל השיקולים שביסודם, לגבי השמת ילדם במסגרת השמה חוץ ביתית ועל הליכי ערר וזכויותיהם בהם וכל מידע אחר הנוגע למסגרת ההשמה שבה יושם ילדם. המידע יימסר להורים בצורה המובנת להם ובאופן התואם את צורכיהם המיוחדים, לרבות מוגבלותם, ככל שישנם. (ד) להוריו של ילד הזכות לקבל מידע מלא בטרם קבלת ההחלטות לגבי ילדם, על תהליכי התכנון וההחלטות, ועל השיקולים שביסודם, לגבי השמת ילדם במסגרת השמה חוץ ביתית ועל הליכי ערר וזכויותיהם בהם וכל מידע אחר הנוגע למסגרת ההשמה שבה יושם ילדם. המידע יימסר להורים בצורה המובנת להם ובאופן התואם את צורכיהם המיוחדים, לרבות מוגבלותם, ככל שישנם.
(ה) להוריו של ילד המצוי במסגרת השמה חוץ ביתית האחריות והזכות לקבל מידע על אודות ילדם בעת שהייתו במסגרת, לרבות מידע הנוגע למצבו הנפשי והגופני, הישגיו הלימודיים, תפקודו, התנהגותו והתפתחותו, ובכפוף להוראות כל דין. (ה) להוריו של ילד המצוי במסגרת השמה חוץ ביתית האחריות והזכות לקבל מידע על אודות ילדם בעת שהייתו במסגרת, לרבות מידע הנוגע למצבו הנפשי והגופני, הישגיו הלימודיים, תפקודו, התנהגותו והתפתחותו, ובכפוף להוראות כל דין.
(ו) בלי לגרוע מהוראות כל דין, לא יועבר מידע לפי סעיף זה אם קיים חשש ממשי כי מסירת המידע להורים עלולה לגרום לילד פגיעה נפשית או פיזית. (ו) בלי לגרוע מהוראות כל דין, לא יועבר מידע לפי סעיף זה אם קיים חשש ממשי כי מסירת המידע להורים עלולה לגרום לילד פגיעה נפשית או פיזית.
הסכמות והסכמים עם ההורים 59. (א) ילד שהוריו נתנו את הסכמתם להשמת ילדם במסגרת של השמה חוץ ביתית, יחתמו על כתב הסכמה להוצאה מהבית, מול המשרד או הרשות המקומית. (א) ילד שהוריו נתנו את הסכמתם להשמת ילדם במסגרת של השמה חוץ ביתית, יחתמו על כתב הסכמה להוצאה מהבית, מול המשרד או הרשות המקומית.
(ב) (1) נקבעה מסגרת השמה מסוימת עבור הילד, יחתמו הוריו על הסכם עם המשרד או הרשות המקומית, שיוכן, ככל הניתן, בשיתוף כל הצדדים להסכם.
(2) ההסכם יכלול את הסכמתם להשמת הילד במסגרת המסוימת שנקבעה לו בתכנית הטיפול, וכן יפרט את מכלול אחריות, חובות וזכויות ההורים כלפי ילדם, כלפי המשרד והרשות המקומית וכלפי המסגרת בתקופת שהיית ילדם בה ואת חובות המשרד, הרשות המקומית והמסגרת כלפי ההורים וכלפי הילד.
(3) ההסכם יהיה לתקופת ההשמה על-פי תכנית הטיפול של הילד, וישונה על-פי הצורך בהתאם לשינויים שיחולו בתכנית הטיפול.
(ג) הוצא ילד מביתו בצו, ייעשה מאמץ להביא הוריו להסכמה להשמתו במסגרת ההשמה המסוימת שנבחרה עבורו, ולחתימת הסכם כאמור בסעיף קטן (ב). (ג) הוצא ילד מביתו בצו, ייעשה מאמץ להביא הוריו להסכמה להשמתו במסגרת ההשמה המסוימת שנבחרה עבורו, ולחתימת הסכם כאמור בסעיף קטן (ב).
(ד) באחריות העובד הסוציאלי המטפל בהורי הילד לחדש את ההסכם עם ההורים על-פי הצורך, ובהתאם לתכנית הטיפול של הילד; לא חודש ההסכם כאמור בשל סירוב ההורים לחדשו או בשל קושי באיתורם, ייזום העובד הסוציאלי האחראי על הורי הילד את הבאת עניינו של הילד לדיון בפני ועדת תכנון טיפול והערכה. (ד) באחריות העובד הסוציאלי המטפל בהורי הילד לחדש את ההסכם עם ההורים על-פי הצורך, ובהתאם לתכנית הטיפול של הילד; לא חודש ההסכם כאמור בשל סירוב ההורים לחדשו או בשל קושי באיתורם, ייזום העובד הסוציאלי האחראי על הורי הילד את הבאת עניינו של הילד לדיון בפני ועדת תכנון טיפול והערכה.
חזרה מהסכמה 60. הורים שנתנו את הסכמתם להשמת ילדם במסגרת השמה מסוימת, ומבקשים לחזור בהם מהסכמתם להשמתו מחוץ לביתו בכלל, או להשמתו בסוג המסגרת המסוימת, יימסרו לעובד הסוציאלי המטפל בהם הודעה בכתב על חזרתם מהסכמה כאמור, בהקדם האפשרי ולפחות שלושה חודשים מראש לפני המועד שבו הם מעוניינים להביא לסיום השמת ילדם לפי העניין כאמור. הורים שנתנו את הסכמתם להשמת ילדם במסגרת השמה מסוימת, ומבקשים לחזור בהם מהסכמתם להשמתו מחוץ לביתו בכלל, או להשמתו בסוג המסגרת המסוימת, יימסרו לעובד הסוציאלי המטפל בהם הודעה בכתב על חזרתם מהסכמה כאמור, בהקדם האפשרי ולפחות שלושה חודשים מראש לפני המועד שבו הם מעוניינים להביא לסיום השמת ילדם לפי העניין כאמור.
אפוטרופסות 61. (א) ילד שבעת ההחלטה על השמתו במסגרת של השמה חוץ ביתית אין לו אפוטרופוס כדין, יפעל האחראי על הילד בהשמה, באופן מיידי, למינוי של אפוטרופוס לילד. (א) ילד שבעת ההחלטה על השמתו במסגרת של השמה חוץ ביתית אין לו אפוטרופוס כדין, יפעל האחראי על הילד בהשמה, באופן מיידי, למינוי של אפוטרופוס לילד.
(ב) הוראות פרק זה יחולו אף על אפוטרופוס, במקום שבו הוריו של הילד אינם אפוטרופסיו. (ב) הוראות פרק זה יחולו אף על אפוטרופוס, במקום שבו הוריו של הילד אינם אפוטרופסיו.
(ג) היה לילד אפוטרופוס שאינו יכול למלא את חובותיו לפי כל דין כלפי הילד, כולן או חלקן, או שהוא נמנע בלא סיבה סבירה מלמלא את חובותיו האמורות כלפי הקטין, באחריות האחראי על הילד כהגדרתו בחוק זה לבדוק את הצורך במינוי אפוטרופוס לילד, ואם מתקיים צורך שכזה – לפעול למינויו כנדרש. (ג) היה לילד אפוטרופוס שאינו יכול למלא את חובותיו לפי כל דין כלפי הילד, כולן או חלקן, או שהוא נמנע בלא סיבה סבירה מלמלא את חובותיו האמורות כלפי הקטין, באחריות האחראי על הילד כהגדרתו בחוק זה לבדוק את הצורך במינוי אפוטרופוס לילד, ואם מתקיים צורך שכזה – לפעול למינויו כנדרש.
(ד) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין יצירת מאגר של פרטי אנשים שיוכלו לשמש כאפוטרופוסים של ילדים בהשמה, ולעניין התנאים לכך. (ד) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין יצירת מאגר של פרטי אנשים שיוכלו לשמש כאפוטרופוסים של ילדים בהשמה, ולעניין התנאים לכך.
(ה) הורה אשר אפוטרופסותו נשללה ממנו לא יחולו עליו הוראות פרק זה, אלא אם כן נקבע אחרת בתכנית הטיפול של ילדו או בצו בית המשפט. (ה) הורה אשר אפוטרופסותו נשללה ממנו לא יחולו עליו הוראות פרק זה, אלא אם כן נקבע אחרת בתכנית הטיפול של ילדו או בצו בית המשפט.
פרק ט': פיקוח פרק ט': פיקוח
מטרות הפיקוח ויעדיו 62. במטרה להבטיח את שלומם וטובתם של ילדים שהושמו בהשמה חוץ-ביתית ואת זכויותיהם, יקיים המשרד פיקוח מקצועי על תהליכי הטיפול בילדים בהשמה החוץ ביתית, על התנאים הפיזיים במסגרות ההשמה, על כוח האדם הקשור בתהליכי ההשמה לרבות כוח האדם במסגרת הרשות המקומית האחראי לביצוע תהליכי ההשמה, כוח האדם במסגרות ההשמה ובגורם המפעיל את מסגרות ההשמה. במטרה להבטיח את שלומם וטובתם של ילדים שהושמו בהשמה חוץ-ביתית ואת זכויותיהם, יקיים המשרד פיקוח מקצועי על תהליכי הטיפול בילדים בהשמה החוץ ביתית, על התנאים הפיזיים במסגרות ההשמה, על כוח האדם הקשור בתהליכי ההשמה לרבות כוח האדם במסגרת הרשות המקומית האחראי לביצוע תהליכי ההשמה, כוח האדם במסגרות ההשמה ובגורם המפעיל את מסגרות ההשמה.
מינוי מפקח ארצי על ההשמה החוץ ביתית 63. להגשמת מטרות הפיקוח ויעדיו, ימנה השר מפקח ארצי על ההשמה החוץ ביתית, למעט ההשמה במסגרת האומנה, גורם אשר יהיה אחראי לקיים פיקוח ארצי על ההשמה החוץ ביתית, למעט באומנה. להגשמת מטרות הפיקוח ויעדיו, ימנה השר מפקח ארצי על ההשמה החוץ ביתית, למעט ההשמה במסגרת האומנה, גורם אשר יהיה אחראי לקיים פיקוח ארצי על ההשמה החוץ ביתית, למעט באומנה.
כשירות 64. המפקח הארצי על ההשמה החוץ ביתית יהיה עובד מדינה שהמתקיימים בו שני אלה: המפקח הארצי על ההשמה החוץ ביתית יהיה עובד מדינה שהמתקיימים בו שני אלה:
(1) הוא עובד סוציאלי, בעל תואר שני לפחות, בעבודה סוציאלית; (1) הוא עובד סוציאלי, בעל תואר שני לפחות, בעבודה סוציאלית;
(2) הוא צבר שמונה שנות ניסיון לפחות בעבודה סוציאלית. (2) הוא צבר שמונה שנות ניסיון לפחות בעבודה סוציאלית.
תפקידי המפקח הארצי על ההשמה החוץ ביתית 65. (א) המפקח הארצי על ההשמה החוץ ביתית יהיה אחראי בין היתר לנושאים המפורטים להלן, ולנושאים נוספים כפי שיקבע השר בתקנות: (א) המפקח הארצי על ההשמה החוץ ביתית יהיה אחראי בין היתר לנושאים המפורטים להלן, ולנושאים נוספים כפי שיקבע השר בתקנות:
(1) הבניית הפיקוח, לרבות הבניה מפורטת של נוהלי הפיקוח, דרכי ביצועו ובחינה תקופתית של מידת התאמתו והצלחתו במטרותיו;
(2) ייעוץ, הנחייה, הדרכה והכשרה של כוח האדם במערך הפיקוח על ההשמה החוץ ביתית, ופיקוח על הכשרה והדרכה של כוח האדם הקשור בתהליכי ההשמה לרבות כוח האדם ברשות המקומית האחראי לביצוע תהליכי ההשמה, כוח האדם במסגרות ההשמה וכוח האדם בגורם המפעיל את מסגרות ההשמה;
(3) פיקוח על כוח האדם הקשור בתהליכי ההשמה החוץ ביתית, לרבות כוח האדם במערך הפיקוח, ברשות המקומית, במסגרות ההשמה וכוח האדם בגורם המפעיל את מסגרות ההשמה;
(4) פיקוח על ועדות התכנון טיפול והערכה ועל עבודתן, בכל הנוגע לילדים בהשמה חוץ ביתית;
(5) פיקוח על ביצוע תכניות טיפול של ילדים בהשמה ועל הבאתן לביקורת תקופתית בפני ועדות תכנון טיפול והערכה במועד;
(6) פיקוח על מילוי הוראות כל דין לעניין ניהול מסגרות של השמה חוץ-ביתית והפעלתן, לרבות פיקוח על קיום רישיון ועמידה בתנאי רישיון של מסגרות השמה חוץ ביתית;
(7) בקרה ומעקב אחר פעולת הגופים המפעילים את מסגרות ההשמה החוץ ביתית, אופן ניהולם ומקצועיותם;
(8) בקרה ומעקב אחר מנגנוני תלונה נגישים לילדים הנמצאים במסגרות ההשמה, ולהוריהם, ואחר הטיפול בתלונותיהם;
(9) קבלת דיווח ומעקב אחר קיומו של טיפול הולם באירועים חריגים;
(10) מעקב ובקרה אחר התקיימותו של תיעוד מנומק והולם לגבי הילדים ולגבי מסגרות ההשמה, בהתאם להוראות כל דין;
(11) מעקב ובקרה אחר הניהול התקציבי של מסגרות ההשמה ושל מפעיליהן, ואחר העברת התשלומים המיועדים לילדים אשר הופנו למסגרת ההשמה על ידי ועדת תכנון טיפול והערכה, לייעדם;
(12) העברת מדיניות המשרד לגורמים המפעילים את מסגרות ההשמה ולמסגרות ההשמה עצמן, ומעקב אחר ביצועה.
(ב) המפקח רשאי לבצע את תפקידיו על פי חוק זה בעצמו או באמצעות מפקחים על מסגרת ההשמה. (ב) המפקח רשאי לבצע את תפקידיו על פי חוק זה בעצמו או באמצעות מפקחים על מסגרת ההשמה.
מינוי מפקח על מסגרת ההשמה 66. השר ימנה לגבי כל סוג של מסגרת השמה מפקחים על מסגרת ההשמה. השר ימנה לגבי כל סוג של מסגרת השמה מפקחים על מסגרת ההשמה.
דרכי פיקוח 67. הפיקוח יכול שיתבצע, בין השאר, בדרך של ביקורים, בכל עת, ואף ללא תיאום מראש, במסגרת ההשמה, מפגשים עם ילדים בהשמה, עם כוח האדם במסגרת ההשמה, ועם הורי הילדים, ועיון בתיעוד על אודות הילדים ועל אודות מסגרת ההשמה, לרבות תיעוד הנוגע לדיוני ועדת התכנון טיפול והערכה. הפיקוח יכול שיתבצע, בין השאר, בדרך של ביקורים, בכל עת, ואף ללא תיאום מראש, במסגרת ההשמה, מפגשים עם ילדים בהשמה, עם כוח האדם במסגרת ההשמה, ועם הורי הילדים, ועיון בתיעוד על אודות הילדים ועל אודות מסגרת ההשמה, לרבות תיעוד הנוגע לדיוני ועדת התכנון טיפול והערכה.
סמכויות פיקוח 68. למפקח הארצי על ההשמה החוץ ביתית ולמפקחים על מסגרות ההשמה נתונות סמכויות אלה: למפקח הארצי על ההשמה החוץ ביתית ולמפקחים על מסגרות ההשמה נתונות סמכויות אלה:
(1) להיכנס לכל מסגרת השמה חוץ ביתית אשר נתונה לפיקוחו, בכל עת ואף ללא תיאום מראש; (1) להיכנס לכל מסגרת השמה חוץ ביתית אשר נתונה לפיקוחו, בכל עת ואף ללא תיאום מראש;
(2) לחקור אדם שהוא סבור שיש לו ידיעות או מסמכים הנוגעים לילד השוהה במסגרת של השמה חוץ ביתית, או לניהולה או להפעלתה של מסגרת של השמה חוץ ביתית, או לדרוש ממנו להציג או למסור לו כל מסמך כאמור, לרבות תיקו האישי של הילד או תיקו הרפואי, וכן רשאי הוא להעתיק כל מסמך כאמור, או לתופסו; (2) לחקור אדם שהוא סבור שיש לו ידיעות או מסמכים הנוגעים לילד השוהה במסגרת של השמה חוץ ביתית, או לניהולה או להפעלתה של מסגרת של השמה חוץ ביתית, או לדרוש ממנו להציג או למסור לו כל מסמך כאמור, לרבות תיקו האישי של הילד או תיקו הרפואי, וכן רשאי הוא להעתיק כל מסמך כאמור, או לתופסו;
(3) לצרכי ביצוע חקירה כאמור בפסקה (2), יהיו למפקח סמכויות בהתאם להוראות סעיפים 2 ו-3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות); תפס המפקח מסמך כאמור בפסקה (2), יחזירו למי שממנו נלקח תוך שישים ימים מיום תפיסתו אלא אם כן הועבר המסמך בתקופה זו למשטרה לשם נקיטת הליכים פליליים; (3) לצרכי ביצוע חקירה כאמור בפסקה (2), יהיו למפקח סמכויות בהתאם להוראות סעיפים 2 ו-3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות); תפס המפקח מסמך כאמור בפסקה (2), יחזירו למי שממנו נלקח תוך שישים ימים מיום תפיסתו אלא אם כן הועבר המסמך בתקופה זו למשטרה לשם נקיטת הליכים פליליים;
(4) לדרוש דיווח כספי מאת מסגרת ההשמה מאת מפעיל של מסגרת השמה. (4) לדרוש דיווח כספי מאת מסגרת ההשמה מאת מפעיל של מסגרת השמה.
תחולת הפיקוח 69. פיקוח לפי פרק זה יחול על כל מסגרת של השמה חוץ ביתית אשר ניהולה או הפעלתה טעונים רישיון. פיקוח לפי פרק זה יחול על כל מסגרת של השמה חוץ ביתית אשר ניהולה או הפעלתה טעונים רישיון.
פרק י': הנמקה, תיעוד ומאגר מידע פרק י': הנמקה, תיעוד ומאגר מידע
תיק אישי 70. (א) לגבי ילד בהשמה חוץ ביתית יתנהל בלשכה לשירותים חברתיים במקום מגורי הוריו ובמסגרת ההשמה החוץ-ביתית תיק אישי; בתיק האישי יתועד כל המידע הנוגע לילד, ובכלל זה דוחות שהתקבלו לגבי הילד במסגרת ההשמה, מידע שהועבר למסגרת ההשמה מאת הלשכה לשירותים חברתיים, תכניות הטיפול של הילד, ומידע שיועבר ממסגרות השמה קודמות, אם ישנו. (א) לגבי ילד בהשמה חוץ ביתית יתנהל בלשכה לשירותים חברתיים במקום מגורי הוריו ובמסגרת ההשמה החוץ-ביתית תיק אישי; בתיק האישי יתועד כל המידע הנוגע לילד, ובכלל זה דוחות שהתקבלו לגבי הילד במסגרת ההשמה, מידע שהועבר למסגרת ההשמה מאת הלשכה לשירותים חברתיים, תכניות הטיפול של הילד, ומידע שיועבר ממסגרות השמה קודמות, אם ישנו.
(ב) השר יקבע הוראות לעניין פרטי מידע נוספים שייכללו בתיק האישי, תקופת עדכון הפרטים, סדרי הטיפול, העיון והאבטחה של התיק וסגירתו. (ב) השר יקבע הוראות לעניין פרטי מידע נוספים שייכללו בתיק האישי, תקופת עדכון הפרטים, סדרי הטיפול, העיון והאבטחה של התיק וסגירתו.
תיעוד והנמקה 71. (א) כל החלטה עקרונית או מיוחדת או שיש בה כדי להשליך באופן משמעותי על תכנית הטיפול שהתקבלה לגבי ילד בהשמה חוץ ביתית, תנומק בכתב, תוך פירוט השיקולים שביסודה ותתויק בתיקו האישי של הילד; ההנמקה תכלול בין היתר התייחסות לשיקולים שביסוד ההחלטה או הפעולה ולהשלכותיה המשוערות. (א) כל החלטה עקרונית או מיוחדת או שיש בה כדי להשליך באופן משמעותי על תכנית הטיפול שהתקבלה לגבי ילד בהשמה חוץ ביתית, תנומק בכתב, תוך פירוט השיקולים שביסודה ותתויק בתיקו האישי של הילד; ההנמקה תכלול בין היתר התייחסות לשיקולים שביסוד ההחלטה או הפעולה ולהשלכותיה המשוערות.
(ב) השר יקבע הוראות בדבר אופן הנגשת במידע שבתיקו האישי של הילד לגורמים המטפלים בו שהמידע חיוני עבורם לצורך טיפול בילד. (ב) השר יקבע הוראות בדבר אופן הנגשת במידע שבתיקו האישי של הילד לגורמים המטפלים בו שהמידע חיוני עבורם לצורך טיפול בילד.
דיווח ודיון שנתיים 72. (א) אחת לשנה יגיש האחראי הארצי על ההשמה החוץ ביתית לשר דוחות על אודות מסגרות ההשמה החוץ ביתית, מצבן בשנה החולפת ואודות פעילות ועדת טיפול תכנון והערכה. (א) אחת לשנה יגיש האחראי הארצי על ההשמה החוץ ביתית לשר דוחות על אודות מסגרות ההשמה החוץ ביתית, מצבן בשנה החולפת ואודות פעילות ועדת טיפול תכנון והערכה.
(ב) השר או מי מטעמו יקיים אחת לשנה לפחות דיון על מצב ההשמה החוץ ביתית מתוך מטרה לשפר את תפקוד מערך ההשמה ולהגביר התאמתו לצרכי הילדים בפועל; הדיון יתייחס גם להערכה התקציבית בדבר התקציב הדרוש בשנה הבאה לשם יישום הוראות חוק זה, שתוכן בין היתר בהתבסס על הדוחות כאמור בסעיף קטן (א). (ב) השר או מי מטעמו יקיים אחת לשנה לפחות דיון על מצב ההשמה החוץ ביתית מתוך מטרה לשפר את תפקוד מערך ההשמה ולהגביר התאמתו לצרכי הילדים בפועל; הדיון יתייחס גם להערכה התקציבית בדבר התקציב הדרוש בשנה הבאה לשם יישום הוראות חוק זה, שתוכן בין היתר בהתבסס על הדוחות כאמור בסעיף קטן (א).
מאגר מידע על ההשמה החוץ ביתית 73. (א) האחראי הארצי על ההשמה יקים מאגר מידע על ההשמה החוץ ביתית אשר ירכז מידע על הילדים המושמים במסגרות ההשמה השונות ועל אודות מסגרות ההשמה. (א) האחראי הארצי על ההשמה יקים מאגר מידע על ההשמה החוץ ביתית אשר ירכז מידע על הילדים המושמים במסגרות ההשמה השונות ועל אודות מסגרות ההשמה.
(ב) מטרת המאגר לסייע למשרד בשיפור ובייעול מערך ההשמה לרבות בשיפור ההתאמה שבין הצרכים למענים בכל הנוגע למסגרות ההשמה השונות ולילדים הנזקקים להן. (ב) מטרת המאגר לסייע למשרד בשיפור ובייעול מערך ההשמה לרבות בשיפור ההתאמה שבין הצרכים למענים בכל הנוגע למסגרות ההשמה השונות ולילדים הנזקקים להן.
(ג) האחראי הארצי על ההשמה החוץ ביתית יהיה אחראי על מאגר המידע. (ג) האחראי הארצי על ההשמה החוץ ביתית יהיה אחראי על מאגר המידע.
(ד) השר יקבע בתקנות הוראות לעניין הפעלת המאגר, שמירת המידע בו ואבטחתו ומורשי הגישה אליו והוראות אחרות לעניין הפעלת המאגר. (ד) השר יקבע בתקנות הוראות לעניין הפעלת המאגר, שמירת המידע בו ואבטחתו ומורשי הגישה אליו והוראות אחרות לעניין הפעלת המאגר.
פרק י"א: השמה חוץ ביתית לילדים עם מוגבלות פרק י"א: השמה חוץ ביתית לילדים עם מוגבלות
העמדת מצאי הולם של מסגרות השמה 74. המדינה תפעל להעמדת מצאי הולם של מסגרות השמה לילדים עם מוגבלויות, באופן שיענה, מבחינת המגוון, האיכות והכמות, על צרכי הילדים עם המוגבלויות שנזקקים למסגרות השמה חוץ-ביתיות; בכלל זה יעודד השר פעולות לפיתוח ולהקמה של מסגרות השמה חדשות בהתאם לצרכים. המדינה תפעל להעמדת מצאי הולם של מסגרות השמה לילדים עם מוגבלויות, באופן שיענה, מבחינת המגוון, האיכות והכמות, על צרכי הילדים עם המוגבלויות שנזקקים למסגרות השמה חוץ-ביתיות; בכלל זה יעודד השר פעולות לפיתוח ולהקמה של מסגרות השמה חדשות בהתאם לצרכים.
ביצוע לגבי ילדים עם מוגבלויות 75. כל פעולה, החלטה, מתן שירותים ומימוש זכויות לפי חוק זה לעניין ילד עם מוגבלות, ייעשו בהתאם לצרכיו המיוחדים של הילד, ולעקרונות העומדים בבסיס חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. כל פעולה, החלטה, מתן שירותים ומימוש זכויות לפי חוק זה לעניין ילד עם מוגבלות, ייעשו בהתאם לצרכיו המיוחדים של הילד, ולעקרונות העומדים בבסיס חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.
תקנות לעניין ילדים עם מוגבלות 76. השר בהתייעצות עם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ועם ארגונים ציבוריים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, יקבע התאמות הנדרשות בביצוע הוראות חוק זה, לעניין הטיפול בילדים עם מוגבלות; תקנות כאמור בסעיף זה יכול שיהיו כלליות או לפי סוגי המוגבלות. השר בהתייעצות עם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ועם ארגונים ציבוריים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, יקבע התאמות הנדרשות בביצוע הוראות חוק זה, לעניין הטיפול בילדים עם מוגבלות; תקנות כאמור בסעיף זה יכול שיהיו כלליות או לפי סוגי המוגבלות.
פרק י"ב: בעלי תפקידים פרק י"ב: בעלי תפקידים
בעלי תפקידים 77. (א) השר יקבע הוראות לעניין אנשי מקצוע מתאימים ליישום הוראות חוק זה, ובכלל זה הוראות בדבר תנאי כשירות, לרבות הכשרה וניסיון, ובדבר סמכויות, הגדרת תפקידים ואחריות. (א) השר יקבע הוראות לעניין אנשי מקצוע מתאימים ליישום הוראות חוק זה, ובכלל זה הוראות בדבר תנאי כשירות, לרבות הכשרה וניסיון, ובדבר סמכויות, הגדרת תפקידים ואחריות.
מינוי אחראי ארצי על ההשמה החוץ-ביתית 78. (א) לשם יישום הוראות חוק זה ויעדיו, ימנה השר, מבין עובדי המדינה, אחראי ארצי על ההשמה החוץ–ביתית. (א) לשם יישום הוראות חוק זה ויעדיו, ימנה השר, מבין עובדי המדינה, אחראי ארצי על ההשמה החוץ–ביתית.
(ב) כשיר לכהן כאחראי ארצי על השמה חוץ-ביתית מי שהוא עובד סוציאלי, בעל תואר שני לפחות בעבודה סוציאלית, ובעל ניסיון של שמונה שנים לפחות בעבודה סוציאלית. (ב) כשיר לכהן כאחראי ארצי על השמה חוץ-ביתית מי שהוא עובד סוציאלי, בעל תואר שני לפחות בעבודה סוציאלית, ובעל ניסיון של שמונה שנים לפחות בעבודה סוציאלית.
(ג) תפקידי האחראי הארצי על ההשמה החוץ-ביתית הם: (ג) תפקידי האחראי הארצי על ההשמה החוץ-ביתית הם:
(1) פיתוח תכניות לילדים בהשמה חוץ ביתית ולמסגרות ההשמה;
(2) הקמת מאגר המידע על ההשמה החוץ ביתית והפעלתו, לרבות איסוף, ריכוז, עיבוד וניתוח הנתונים שייכללו בו;
(3) בקרה ומעקב אחר העמדת מצאי הולם של מסגרות השמה חוץ-ביתית לסוגיהן, במגוון ובכמות התואמים את צרכי הילדים המופנים למסגרות של השמה חוץ ביתית;
(4) תכנון שוטף לגבי פיתוח, עדכון ושיפור של מערך ההשמה ומסגרותיו, לרבות תכנון תקציבי תואם;
(5) בחינה מעת לעת של בעלי התפקידים במערך ההשמה, לרבות סוגיהם ומספרם, וגיבוש המלצות לעדכון ההוראות לעניין כשירות בעלי התפקידים, סוגיהם, הגדרת תפקידם ומספרם;
(6) דיווח לשר על אודות מצב ההשמה החוץ ביתית בהתאם להוראות סעיף 72 לחוק זה;
(7) כל תפקיד אחר שהשר הטיל עליו לעניין חוק זה.
הכשרה והדרכה 79. (א) המשרד אחראי לקיומן של הכשרות והדרכות לכוח-האדם הפועל במסגרת מערך ההשמה החוץ ביתית, ובכלל זה , אנשי צוות, ומנהלים במסגרות השמה חוץ-ביתית, חברים ויושבי ראש בוועדת ערר ובוועדת תכנון טיפול והערכה; ההכשרות וההדרכות יהיו בתדירות, באיכות ובמגוון על-פי צרכי התפקיד של כל אחד מבעלי התפקידים. (א) המשרד אחראי לקיומן של הכשרות והדרכות לכוח-האדם הפועל במסגרת מערך ההשמה החוץ ביתית, ובכלל זה , אנשי צוות, ומנהלים במסגרות השמה חוץ-ביתית, חברים ויושבי ראש בוועדת ערר ובוועדת תכנון טיפול והערכה; ההכשרות וההדרכות יהיו בתדירות, באיכות ובמגוון על-פי צרכי התפקיד של כל אחד מבעלי התפקידים.
(ב) מנהל פנימייה אחראי לקיים הכשרה והדרכה שוטפת לאנשי הצוות בפנימייה, והמפקח על הפנימייה יקיים בקרה על התקיימותם. (ב) מנהל פנימייה אחראי לקיים הכשרה והדרכה שוטפת לאנשי הצוות בפנימייה, והמפקח על הפנימייה יקיים בקרה על התקיימותם.
(ג) מנהל גורם מפעיל אחראי לקיים הכשרה והדרכה לאנשי הצוות בגורם המפעיל והמפקח על מסגרת ההשמה יוודא כי הן מתקיימות. (ג) מנהל גורם מפעיל אחראי לקיים הכשרה והדרכה לאנשי הצוות בגורם המפעיל והמפקח על מסגרת ההשמה יוודא כי הן מתקיימות.
(ד) בלי לגרוע מהאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), המפקח הארצי על ההשמה החוץ-ביתית אחראי לקיים הכשרה והדרכה לאלה: (ד) בלי לגרוע מהאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), המפקח הארצי על ההשמה החוץ-ביתית אחראי לקיים הכשרה והדרכה לאלה:
(1) כוח האדם במערך הפיקוח על ההשמה החוץ ביתית;
(2) כוח האדם הקשור בהליכי ההשמה ברשות המקומית.
פרק י"ג: שונות פרק י"ג: שונות
סודיות 80. אדם אשר הגיע אליו מידע על ילד בהשמה חוץ ביתית במסגרת תפקידו, חובה עליו לשומרו בסוד ואינו רשאי לגלותו אלא לצורך ביצוע תפקידו ובהתאם להוראות כל דין. אדם אשר הגיע אליו מידע על ילד בהשמה חוץ ביתית במסגרת תפקידו, חובה עליו לשומרו בסוד ואינו רשאי לגלותו אלא לצורך ביצוע תפקידו ובהתאם להוראות כל דין.
מחקר 81. המשרד יבצע, בעצמו או באמצעות מי מטעמו, מחקרים בסוגיות הנוגעות להשמה חוץ ביתית במטרה לקדם ולהעמיק את הידע על אודותיהן, כדי לקדם את התאמת מערך ההשמה לצרכי הילדים הנזקקים לו ואת טובת ילדים אלו במסגרתו; נושאי המחקרים והיקפיהם ייבחרו בהתאם לנדרש לפי ניתוח הדוחות שיוגשו לשר לפי סעיף 72. המשרד יבצע, בעצמו או באמצעות מי מטעמו, מחקרים בסוגיות הנוגעות להשמה חוץ ביתית במטרה לקדם ולהעמיק את הידע על אודותיהן, כדי לקדם את התאמת מערך ההשמה לצרכי הילדים הנזקקים לו ואת טובת ילדים אלו במסגרתו; נושאי המחקרים והיקפיהם ייבחרו בהתאם לנדרש לפי ניתוח הדוחות שיוגשו לשר לפי סעיף 72.
חובת ביטוח 82. (א) ילד בהשמה חוץ-ביתית יהיה מבוטח על ידי המשרד בכל עת בביטוח מתאים. (א) ילד בהשמה חוץ-ביתית יהיה מבוטח על ידי המשרד בכל עת בביטוח מתאים.
(ב) באחריות המשרד להבטיח כי אנשי הצוות במסגרות ההשמה החוץ ביתית ובמשפחות המארחות יהיו מבוטחים בביטוח מתאים לעניין הפעולות הננקטות על ידם. (ב) באחריות המשרד להבטיח כי אנשי הצוות במסגרות ההשמה החוץ ביתית ובמשפחות המארחות יהיו מבוטחים בביטוח מתאים לעניין הפעולות הננקטות על ידם.
עונשין 83. אלה דינם מאסר שנתיים: אלה דינם מאסר שנתיים:
(1) המגלה מידע בניגוד להוראות סעיף 80 לחוק זה; (1) המגלה מידע בניגוד להוראות סעיף 80 לחוק זה;
(2) המוציא ילד או המסייע להוצאתו ממסגרת השמה, לרבות לשם החזרתו לביתו או השמתו במסגרת השמה חלופית, שלא לפי הוראות חוק זה או צו שנתן בית משפט; (2) המוציא ילד או המסייע להוצאתו ממסגרת השמה, לרבות לשם החזרתו לביתו או השמתו במסגרת השמה חלופית, שלא לפי הוראות חוק זה או צו שנתן בית משפט;
(3) המפריע למפקח הארצי על ההשמה החוץ ביתית או למי שהוסמך על ידו בביצוע תפקיד שהוטל עליו על פי חוק זה או מסרב לדרישת מפקח כאמור, להציג או למסור לו מסמך או להשיב על שאלה, כאמור בסעיף 68 לחוק זה; (3) המפריע למפקח הארצי על ההשמה החוץ ביתית או למי שהוסמך על ידו בביצוע תפקיד שהוטל עליו על פי חוק זה או מסרב לדרישת מפקח כאמור, להציג או למסור לו מסמך או להשיב על שאלה, כאמור בסעיף 68 לחוק זה;
(4) המפריע לממונה על ילד בהשמה, לפקיד סעד או לעובד סוציאלי אחר, בביצוע תפקיד שהוטל עליו על-פי חוק זה, או על-פי החלטת ועדת טיפול תכנון והערכה, ועדת ערר או בית משפט. (4) המפריע לממונה על ילד בהשמה, לפקיד סעד או לעובד סוציאלי אחר, בביצוע תפקיד שהוטל עליו על-פי חוק זה, או על-פי החלטת ועדת טיפול תכנון והערכה, ועדת ערר או בית משפט.
תחולה על אומנה 84. לגבי ילדים המצויים באומנה לפי חוק אומנה לילדים, התשע"ו–2016, יחולו הוראות חוק זה, בכל עניין שלא נקבעו לגביו הוראות בחוק האמור. לגבי ילדים המצויים באומנה לפי חוק אומנה לילדים, התשע"ו–2016, יחולו הוראות חוק זה, בכל עניין שלא נקבעו לגביו הוראות בחוק האמור.