קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 15), התשע"ו–2016
[מס' כ/618; "דברי הכנסת", חוב' י"ט, עמ' ; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר יואל חסון:
הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 15), התשע"ו–2016, לקריאה שנייה ושלישית. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה והבריאות חבר הכנסת אלי אלאלוף – בבקשה, אדוני.
אלי אלאלוף (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חברים, אדוני השר, שר החקלאות, האמת שהחוק הזה הוא פרי עבודתם של שני חברי כנסת שהחליטו להתאחד כדי להביא הצעת חוק, שהיא הייתה מיותרת אם החברה הייתה צודקת יותר, מוסרית יותר; לא היינו צריכים לדרוש בחוק דבר שהטבע האנושי הטוב שלנו היה צריך להתבטא.
אבל כשהחברה לא יודעת לעשות את מה שהיא צריכה לעשות אז באים צדיקים ועושים בשבילה, בתיקון הזה. ולכן, אני מברך אותם, את חברי הכנסת איציק שמולי, יואב קיש, והרבה מאוד חברי כנסת נוספים.
אני מתכבד להביא בפניכם לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 15) – חבר'ה, אפשר לוותר קצת על דיונים בצד?
היו"ר יואל חסון:
חבר הכנסת ביטן, אני יודע שאתה מושך את כולם אליך, אבל יש פה חדרים מאחורה. תעשה את הפגישות שלך שם, עדיף. אי-אפשר את כל הרעש הזה והריכוז הזה. בבקשה.
אלי אלאלוף (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
תיקון מס' 15, תשע"ו–2016.
כידוע לכם, קיימת כבר יותר מ-15 שנה חובת ייצוג הולם לאנשים עם מוגבלויות אצל מעסיקים שמעסיקים יותר מ-25 עובדים, אולם עד היום חובה זאת ממומשת, אם בכלל, בצורה חלקית מאוד. כדי לתת מענה לצורך של האוכלוסייה של אנשים עם מוגבלויות ולשלב אותם במעגל העבודה, נדרשים יעדים ברורים, אמצעי אכיפה. על כך באה הצעת החוק הזו לתת מענה.
הצעת חוק זו קובעת לגבי גופים ציבוריים, כגון שירות המדינה – גם הוא צריך מוסר; הכנסת – שדווקא עושה בזה; צבא ההגנה לישראל – שלא היה קל, המשא-ומתן אתו; משטרת ישראל – גם כן לא היה קל; רשויות מקומיות, ועוד גופים, כי לפחות 5% מקרב עובדיו של כל גוף ציבורי שמעסיק יותר מ-100 עובדים, לפחות, צריכים לשלב אנשים עם מוגבלויות בצורה משמעותית.
אדוני היושב-ראש, זה מפריע לי – הטון הכי חשוב הוא בסיעה שלי.
היו"ר יואל חסון:
חבר הכנסת גואטה, חבר הכנסת גואטה, אני מבקש לשבת. חבר הכנסת ילין. השר גלנט, השר גלנט. חבר הכנסת גואטה, אני פונה אליך, נכון? אז אני מבקש שתשב.
יגאל גואטה (ש"ס):
אני יושב.
היו"ר יואל חסון:
אני לא רואה. תודה רבה.
אלי אלאלוף (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
חבר'ה, אנחנו מדברים על אוכלוסייה שכל אחד מאתנו חייב לעמוד דום כשהוא מסתכל - -
היו"ר יואל חסון:
זה באמת דיון חשוב.
אלי אלאלוף (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
- - רואה אותה – לשלב אותה, לשרת אותה. לזלזל בדיון על המוגבלים, אני חושב שזה זלזול שאין כדוגמתו. אדוני, חבר הכנסת דוד ביטן, תפסיק לדבר בטלפון כשאני מדבר על האוכלוסייה שאני מדבר עליה, ואני אחכה עד שתפסיק לדבר.
היו"ר יואל חסון:
הוא לא שומע. דוד, חבר הכנסת ביטן, חבר הכנסת ביטן, הטלפון לא במליאה. תודה רבה לך.
אלי אלאלוף (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
אציין כי הוועדה חידשה את דיוניה בהצעת החוק כדי לקבוע כי הוראותינו חלות גם על הרשויות המקומיות ותאגידים סטטוטוריים שאינם חלק ממשרדי הממשלה או מהגופים שציינתי.
כאדם עם מוגבלויות בצורה משמעותית ייחשב מי שנקבעו לו 40% נכות לפחות, או מי שנקבעו לו 20% לפחות, והוא בהליכי שיקום תעסוקתיים. כמו כן – אדם שנקבע לו שכר מינימום מותאם או שהוכר בידי אגפים מסוימים במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים.
כדי לאפשר בדיקה עמידה ביעד הייצוג ההולם ירכז המוסד לביטוח לאומי, ואני חייב לציין את נכונותו והתנדבותו לעמוד ולתת את השירות הזה. החל משנת 2017 הוא ירכז את הנתונים שיועברו אליו על-ידי הגופים השונים על המידע שיש בידיהם.
את תוצאות הבדיקה תפרסם נציבות שוויון הזכויות לאנשים עם מוגבלויות. על-פי תוצאות אלה חייב גוף ציבורי שלא עמד ביעד הייצוג במלואו להכין באותה שנה תוכנית שנתית לקידום ושילוב של אנשים עם מוגבלויות בתעסוקה בתחום שלהם. דבר זה יפורסם, כמובן, באינטרנט.
נציבות שוויון הזכויות לאנשים עם מוגבלות רשאית לתת צו ייצוג הולם למעסיק שלא פרסם את התוכנית או שלא יישם אותה. הפרתו של צו זה מהווה עבירה פלילית. בנוסף, הנציבות לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות תוכל לתת צו למסירת מידע, שהפרתו תיחשב עבירה פלילית. זאת ועוד, יהיו לה גם סמכויות בתביעה אזרחית בשם הרשות או בשם אנשים פרטיים.
שר העבודה והרווחה והשירותים החברתיים הוסמך לקבוע בצו, בהתייעצות עם גורמים נוספים ובאישור הוועדה, כי עובדים בתפקידים מסוימים לא ייכללו במניין העובדים לצורך חישוב יעד הייצוג בשל אופי ומהותו של התפקיד.
לגבי משטרת ישראל, שירות בתי-הסוהר, אגודת מגן-דוד-אדום וצה"ל נקבעו הוראות מיוחדות התואמות את אופי העיסוקים.
בנוסף לכל אלה, מוצע בהצעת החוק לחייב כל גוף ציבורי המעסיק יותר מ-25 עובדים למנות ממונה על הייצוג ההולם של אנשים עם מוגבלות.
להצעת החוק הזו, לפחות זה נראה טוב, לא הוצגו הסתייגויות. ולכן, אני ממליץ שנעביר את זה בקריאה שנייה ושלישית עוד היום.
תרשו לי רק להודות, כי פה יש עבודה אדירה שנעשתה לאורך הזמן – אמרתי את שמותיהם, אבל אני גאה לחזור על זה – לחבר כנסת איציק שמולי, לחבר הכנסת יואב קיש; לחברי הוועדה בכלל, שהשתתפו בצורה מאוד מרשימה ברוב הדיונים; ליועצים המשפטיים של כל הגופים שציינתי. כל הגופים, ולא אחזור אחד-אחד כדי לא לטעות, כולם השקיעו והלכו וחיפשו דרכים, אם זה במשרד זה או אחר. כולם מגיע להם לציין אותם לשבח.
אבל יש ברכה מאוד מיוחדת לצוות הוועדה וליועצים המשפטיים של הוועדה ולכל מי שעזר בהכנת החוק הזה. אני מקווה שההצבעה תהיה כפי שכל אחד מאתנו מקווה שתהיה. תודה.
היו"ר יואל חסון:
תודה רבה לך חבר הכנסת אלאלוף. אין הסתייגות לחוק, כפי שנאמר. יש בקשת רשות דיבור אחת. חבר הכנסת קיש – בבקשה. עד חמש דקות לרשותך.
יואב קיש (הליכוד):
תודה, כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, התחלתי את הבוקר בעיריית רמת-השרון. ראש העיר אבי גרובר הזמין אותנו והיה גאה להכריז שהם העירייה הראשונה שהולכת לעמוד ביעד הזה של שילוב אנשים עם מוגבלויות, 5%, מהמגזר הציבורי. הייתה גאווה גדולה.
אנחנו, כמו שהחבר שלי פה במליאה אוהב להגיד, אנחנו כולנו אנשים עם מוגבלויות – אני מתכוון לאילן גילאון. בין אם זה עכשיו, בין אם זה מחר ובין אם כשנהיה זקנים, זה העולם שלנו ופה אנחנו חיים. אני יכול להגיד לכם שכל מי שנגע בחוק הזה ונרתם להעביר את החוק הזה, קרוב איכשהו לעולם הזה. אני חושב שפעם אחת שאתה נחשף לקשיים ולמגבלות שאנחנו בחברה מעמיסים על אותם אנשים, אי-אפשר להישאר אדיש. כולנו נמצאים שם וזה הדרייב שדוחף אותנו קדימה. אני יכול להגיד שאני רואה פה איזה צעד של סגירת מעגל, שהייתה לי מאוד חשובה. אני בטוח שככה גם אצלך, ידידי איציק שמולי ואצל כל מי שעסק בחוק הזה.
החוק הזה הוא בעיני חוק מוסרי מהמדרגה הראשונה. הוא חוק טוב לחברה, הוא ממצב אותנו כחברה טובה יותר. הוא חוק שהוא טוב לאותם אנשים, שימצאו עבודה בזכות החקיקה הזאת והוא גם טוב לכלכלה.
בבית הזה לפעמים אנחנו מחוקקים יותר מדי. בחוק הזה, אני יכול להגיד שאין חוק צודק וראוי יותר ממנו. אבל זה לא העניין היחיד. איציק שמולי, ידידי, אנחנו עכשיו נצטרך להיאבק על היישום שלו. אנחנו נצטרך לראות שהדבר הזה קורה. קורה במשרדי הממשלה, קורה בעיריות, קורה בכל החברות, בכל המקומות. אני יכול להגיד לך דבר אחד, ושנינו ראינו את זה בוועדה: לצערי, והזכיר את זה ידידי אורן הלמן היום בעיריית רמת-השרון, נחשפנו בוועדה למושג כואב, NIMBY.
מירב בן ארי (כולנו):
זה לא חדש, זה שנים.
יואב קיש (הליכוד):
לא, אבל בואי, זה היה שם בצורה הכי בוטה, NIMBY, not in my back yard : אני בעד, החוק מצוין, אבל תשמעו – אתה יודע מה? לא נעים לי להגיד ואני לא רוצה לעשות פה שיימינג – אבל אצלנו זה אי-אפשר, כי האנשים שלנו הם ככה וככה, אני בעד.
אין דבר כזה. אי-אפשר להתנהל ככה. כל אחד צריך לאכוף על עצמו לעמוד בעניין הזה. אנחנו לא נוותר. אנחנו נדאג שלחוק הזה יהיה שיניים. יש לו אפשרות גם להעניש את אותם גופים שלא יעמדו ביעד שלהם. לא ביום אחד זה יקרה, השינוי הזה יתקדם. אנחנו מדברים היום על סדר גודל של כ-2% במגזר הציבורי. אנחנו כל שנה נדאג ונראה שנעלה במספרים האלה. מדובר בעשרות אלפי משרות במגזר הציבורי. זה משנה חיים שלמים של אנשים.
אנחנו צריכים שהמגזר הציבורי יהיה הדוגמה לכל המשק. אני מודה שעד היום אנחנו קצת פיגרנו במגזר הציבורי לעומת מה שקורה בשוק הפרטי. אני מקווה שאחרי הצעד הזה ואחרי שאנחנו נילחם ונראה שמיישמים אותו, אז המגזר הציבורי יוביל את המשק.
נשארה לי עוד דקה וחצי. אני רוצה לסיים בדברי תודה לאנשים שהיו שותפים ונתנו כתף לאורך כל הדרך. כמובן, חבר הכנסת איציק שמולי, שביחד הובלנו את זה. אין ספק – אתה עוד נלחמת על העניין הזה מהכנסת הקודמת. כשאני הצטרפתי, אני חושב שהשילוב הזה של קואליציה ואופוזיציה עזר להשלים את זה; חברת הכנסת אורית קורן, אם קודם דיברתי על נגיעה אישית, אז גם היא במקום הזה, אני יודע. נמצאים פה אתנו מספר חברים שהם שותפים מלאים לכל החקיקה: אורן הלמן, סמנכ"ל "סיכוי שווה", שכמו שאמרנו, לא רק דואג לחקיקה אלא גם עושה ודואג להשמה של אותם אנשים. עו"ד ולאדי גור-אריה, הדס גלילי, תמי דורסט, אלעד דורסט, אוריאל אפריאט.
וכמובן כמובן, לצוות הוועדה בראשות יושב-ראש הוועדה אלי אלאלוף. אני זוכר שדיברנו ואמרנו: איך אנחנו דואגים לסיים את זה כמה שיותר מהר? אמרנו: בואו נעביר בקריאה ראשונה במושב הקודם, כדי רגע אחד לשים את החותמת, ונמשיך הלאה. התגייסת עכשיו. לא היינו עומדים פה ביום האחרון של המליאה להעביר את החוק הזה בלי העזרה שלך ואני מודה לך על כך. כמובן כמובן, ליועצת המשפטית ענת כהן-שמואלי. אני חושב שלא נתקלתי במעורבות כזאת מחייבת וערכית, השעות שהקדשת יחד אתנו. הייתה תקופה שאני ואיציק התחלפנו: בהתחלה אני קצת יותר, אחרי זה איציק קצת יותר; את היית שם כל הזמן ואני באמת רוצה להודות לך על העשייה הזאת.
עו"ד ערן תמיד מנציבות שוויון לאנשים עם מוגבלויות, עו"ד דן אורן ממשרד המשפטים, שהוא לא פה, ולמרות שעם משרד המשפטים לא תמיד היה קל, אתו היה קל, בואו נגדיר את זה כך. המוסד לביטוח לאומי, שהרים את הכפפה – אני רוצה לספר לכם, תבינו, יש באמת נקודות אור במקום הזה. גברת רבקה פריאור, כשאנחנו נתקלנו בבעיה איך אנחנו מסנכרנים בין מצד אחד לשמור על הפרטיות של האנשים, שלא יסגירו מיהם ומצד שני כן לבדוק אם עומדים ביעד או לא עומדים ביעד, המוסד לביטוח לאומי הרים את הכפפה ואני מודה להם. להסתדרות, בראשות יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן שהגיע לוועדה וגם תמך בוועדה ונלחם על ההצעה הזאת ועושה עבודה מדהימה גם בעניין הזה; גיא שמחי מההסתדרות. ואחרונים, כרגיל, העוזרים שלי, עמרי חייק שיושב פה ואלעד זמיר. תודה רבה.
היו"ר יואל חסון:
תודה רבה לך על דבריך. אנחנו עוברים להצבעה. אין הסתייגויות לחוק, לכן אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שנייה, כמקשה אחת. נא לשבת, אנחנו יוצאים להצבעה. אני בטוח שרבים מחברי הכנסת רוצים לזכות ולהצביע בעד החוק הזה, כמקשה אחת, קריאה שנייה.
הצבעה מס' 104
בעד סעיפים 1–10 – 39
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–10 נתקבלו.
היו"ר יואל חסון:
39 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 15), התשע"ו–2016, עברה בקריאה שנייה.
אנחנו עוברים לקריאה שלישית. אני מוסיף את חברת הכנסת יעל כהן-פארן ואת יכולה להצביע גם בקריאה השלישית. אנחנו מצביעים על החוק במלואו בקריאה שלישית, בבקשה.
הצבעה מס' 105
בעד החוק – 41
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 15), התשע"ו–2016, נתקבל.
היו"ר יואל חסון:
41 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות (תיקון מס' 15), התשע"ו–2016 אושר בקריאה שלישית ונכנס לספר החוקים של מדינת ישראל.
אחד היוזמים הבולטים והפעילים ביותר בחוק היה חבר הכנסת שמולי. אני מבקש ממנו לעלות ולברך. חבר הכנסת שמולי, בבקשה. יישר כוח על החוק. יש לך כמה דקות לברך.
איציק שמולי (המחנה הציוני):
אדוני היושב ראש, חברי חברי הכנסת, אני ממש מתרגש. עבורנו היום הזה הוא בסך הכול עוד יום; עבור 800,000 אנשים עם מוגבלות במדינת ישראל, מדובר ברגע היסטורי, לא פחות.
לפני קצת פחות מ-20 שנה התכנס הבית הזה והכריז על יום עצמאות נוסף. מחוקקים מימין ומשמאל התאגדו כדי להעביר כאן בבית הזה את חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. אזרחים מכל קצוות המדינה עשו את הדרך לכאן כדי להיות חלק מהרגע ההיסטורי הזה, שבו, אולי בפעם הראשונה, ניתנה באמת הזדמנות שווה לכול. רגע שממנו יכול היה כל אדם עם מוגבלות לפרוץ את השער הנעול ולצאת לעידן חדש של שוויון, של חופש, של עצמאות.
20 שנה מאוחר יותר, ואנחנו מציינים היום את האירוע הזה, ואת כל מה שהפך להיות אפשרי בעקבותיו: בזכותו, מקומות כמו בתי-ספר, בתי-קולנוע, אוטובוסים הונגשו והפכו באמת להיות נגישים ושייכים לכולם; בזכותו ילד עם שני קביים, אבל עם אותם חלומות כמו של בני הכיתה שלו, כבר לא נשכח מאחור; בזכותו לאלפי ישראלים ניתנה הזכות להשתלב, להתערות, להיות חלק. ועכשיו, אפילו לאחר שני עשורים, יותר מדיי חסמים עדיין ניצבים. הכניסה לשוק התעסוקה הייתה העיקרית שבהם. אנשים עם מוגבלות עודם סובלים מסגרגציה ומאפליה רק מחמת מוגבלותם. לעתים קרובות מדי אנחנו שמולם נוטים לחשוב שמוגבלים ביכולת הם אולי חסרי יכולת, ומעריכים אותם לפי מה שאנחנו חושבים שהם מסוגלים לעשות, ולא לפי מה שהם מסוגלים לעשות בפועל. מתמקדים בעיקר במוגבלותם במקום ביכולתם.
יותר מדי שנים הבטחנו לעצמנו שהשינוי יקרה מעצמו, שהמילים הגדולות לבדן יהפכו למציאות. אבל האנשים עם המוגבלות נותרו מאחור כשזה הגיע לשוק התעסוקה, עם שיעורי תעסוקה מחפירים בעיקר במגזר הציבורי. אפילו כשהם מסוגלים לעבוד, אפילו כשהם רוצים לעבוד אפילו שיש להם כל כך הרבה מה ללמוד, הם נותרו בחוץ. אתה לא יכול לתמוך בשילוב ולנעול את שערי שוק התעסוקה. אתה לא יכול להגיד לבן שלך שנכון לשלב בכיתה שלו, בגן שלו חבר עם מוגבלות, עם צרכים מיוחדים, אבל כשזה נוגע למקום העבודה שלך, להגיד שאתה מתנגד או נרתע מזה.
ומה שנדרש היה איזה חוק שיפתח את שוק התעסוקה עבורם, וזה מה שאנחנו עושים כאן היום. מפקידים בידיים שלהם את המפתח המתאים, הגדול, לשילוב חברתי מלא, שעובר קודם כול בשוק התעסוקה. זהו חוק שההנחה הבסיסית שטמונה בו היא שאנשים עם מוגבלות הם קודם כול אנשים, ורק אחר כך בעלי מוגבלות.
אבל כמו רגעים נפלאים אחרים, הרגע הזה לא התחיל וגם לא נגמר בכנסת, הוא התחיל, עבורי, בשכונת פועלים ברמת-גן, עם אנשים כמו אבי סלומה, שהראו יום-יום שהם מסוגלים לתרום לסביבתם ללא קשר למוגבלותם או לחוסר התמיכה והמודעות של אחרים.
זה התחיל כשהם סירבו לקבל לא רק את הדרך שבה העולם רואה אותם אלא גם את הדרך שבהם הם תפסו עד אז את עצמם. ובכל פעם שאני מדבר על הנושא הזה, אני רואה את אבי מולי, בעל שיתוק מוחין, שהתגורר ממש מול בית הורי. איש חזק, וחייכן ואנרגטי שקם כל יום למאבק. הוא לא הניע המונים למחאה, אבל נאבק כל בוקר על הדברים הטריוויאליים, הפשוטים באמת של החיים – לקום, להתלבש, לנעול נעליים, ללכת לעבודה.
הוא עשה זאת בתקופה שהחוק הזה עדיין לא היה קיים. בתקופה שבה כל בוקר מחדש היה עליו להיאבק שהוא עדיין מסוגל, שהוא בעל ערך. מעולם הוא לא הפסיד יום עבודה, מעולם לא ביקש יחס מועדף, מעולם לא התלונן, גם אם היה עליו לקום שעה אחת קודם כדי ללבוש חולצה ולהגיע בזמן לעבודה. לא היה דשא מספיק טובעני או גרם מדרגות מספיק עקשן שיכלו לעצור אותו כשרצה לצפות במשחק הכדורסל של בנו.
ורק בזכות הכוח שבדוגמה האישית הוא פתח לי את העיניים, ולרבים אחרים. מה שהיה נדרש זה חוק שיפתח את שערי שוק התעסוקה גם לשונים, וזה מה שאנחנו עושים כיום. בתקופה שבה כל כך הרבה ספקות עלו ביחס ליכולת של אנשים עם מוגבלות להשתתף בחברה ולתרום לכלכלה, החוק הזה קובע שהם יכולים. אנשים עם מוגבלות לא מבקשים צדקה, רחמים או יחס מועדף, הם דורשים יחס הוגן והזדמנות שווה. הם רעבים לסיכוי וצמאים להזדמנות מחודשת, והם יספקו לך תפוקה וגאווה אם רק תעניק להם אותה.
אז החוק הזה, אדוני היושב-ראש, מראה לעולם כולו את המחויבות של הבית הזה לזכויות אנשים עם מוגבלות. ימים כמו אלה עוד ייחרתו, כמאורע חגיגי, בהיסטוריה שלנו, אבל גם כהזדמנות שנקרתה לנו כדי להבין בפני אלו אתגרים אנחנו עדיין עומדים.
היו"ר יואל חסון:
תודה.
איציק שמולי (המחנה הציוני):
עוד דקה.
אני גאה היום במה שאנחנו שואפים להשיג, אבל עוד יותר במה שכבר השגנו. כחברה עלינו להבטיח המשך הכללה – במרחב הציבורי, במערכת החינוך, בשוק העבודה – ולהתיר כל חסם – בלבבות, במחשבות ובמציאות עצמה. כשאנו עושים את זה אנחנו הופכים לחברה שלמה יותר, מאוחדת יותר, חזקה יותר.
אני רוצה במשפט סיכום להודות, קודם כול ליושב-ראש הוועדה. אדוני היושב-ראש, בלעדיך ובלי המחויבות שלך לא היינו עומדים פה היום ומציגים את החוק הזה. באמת, תודה לך על כל מה שאתה עושה בוועדת העבודה והרווחה. אני רוצה להודות באופן מיוחד לצוות של ועדת עבודה ורווחה – לענת, וליהלום של הוועדה הזאת, היועצת המשפטית נעה בן-שבת, שעמלה קשות על הצעת החוק.
אני רוצה להודות ליושב-ראש ההסתדרות, שהסתער יחד אתנו על החוק הזה. אני רוצה להודות ליואב קיש על השותפות ועל החברות ועל המהלך המשותף, ולכל חברי הכנסת. אני רוצה להודות לאורן הלמן, שיושב פה. לוולאדי גור-ארי, שכתב את הצעת החוק, ולכל עמותת "סיכוי שווה" ושאר הארגונים החברתיים.
אני רוצה להודות לעוזרים הפרלמנטריים שלי שיושבים פה: לאלעד, לארז, ליריב, וכמובן למתמחים – חיים, ושאר האנשים. אני רוצה להודות בעיקר לבחור אחד בשם אבי מרמת-גן, שנתן לי את אחד השיעורים הכי חשובים בחיים – שלא לוותר, וללכת כמה שאפשר נגד הרוח.
ואני אומר לכם, עד שכל ישראלי עם מוגבלות יוכל להגיש מועמדות לעבודה מבלי לחשוש מאפליה, יש לנו עוד עבודה לעשות. אבל ביום הזה אני גאה על מה שהשגנו, ועוד יותר על מה שאנו עוד שואפים להשיג. תודה רבה.
היו"ר יואל חסון:
חברים, זאת הצעת חוק באמת מיוחדת ומרגשת, ולכן אפשרתי את הזמן הזה. אני אאפשר גם לנורית קורן. בבקשה יותר קצר, ממש קצר, ואחר כך חבר הכנסת קיש מהמקום יתקן איזושהי אמירה שהוא אמר.
נורית קורן (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, תודה רבה שאפשרת לי לדבר. אכן, זה יום חג, ואנחנו נצעיד את החוק הזה, שלא יהיה אות מתה, שאכן הוא יבוצע, והוא יבוצע, כי אנחנו נעמוד על המשמר.
אני רוצה להודות גם לחבר הכנסת איציק שמולי וגם לחבר הכנסת יואב קיש, וגם ליושב-ראש הוועדה אלי אלאלוף, וגם לכל הצוות המשפטי של הוועדה וכולם, שהשתתפו ועשו הכול בישיבות האין-סופיות, ונלחמו בכל הגופים שניסו להיאבק ולא להחיל את האחוזים שרצינו, וכדי שהם לא יהיו חלק מזה. ואכן, זה באמת יום חג, ולהודות לאורן, לוולאדי, להדס, לכולם שיושבים כאן. תודה רבה.
היו"ר יואל חסון:
תודה רבה לך, חברת הכנסת נורית קורן. מהמקום, חבר הכנסת קיש.
יואב קיש (הליכוד):
היושב-ראש, תודה שנתת לי. אני חייב לתקן טעות שעשיתי. אמרתי, אילן, כולנו עם מוגבלויות, אז אני גם, בנושא שמות אני קצת מעופף. נעה בן-שבת, אני רוצה להודות לך מכל הלב. אני אומר שוב מה שאמר איציק – היהלום שבכתר של החבורה, וזה בא מהלב שלך כמו שזה בא מהלב שלנו. תודה רבה.
היו"ר יואל חסון:
תודה רבה לך על דבריך.