קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס' 5), התשע"ו–2016 [מס' מ/1076; "דברי הכנסת", חוב' ל"ו, עמ' ; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר טלי פלוסקוב: אנחנו עוברים להצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס' 5), התשע"ו–2016. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת הכלכלה, חבר הכנסת איתן כבל. בבקשה, אדוני. איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה): גברתי היושבת-ראש, רשמות פרלמנטריות, אדוני השר, חברותי וחברי חברי הכנסת, אתם יכולים להתרווח, קחו את הזמן שלכם, אני מתחיל. אני אעשה את מה שעשיתם לי שבועיים. אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס' 5), התשע׳׳ו–2016, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. הצעת החוק הזאת היא מיזוג של הצעת חוק ממשלתית והצעת חוק שיזם חבר הכנסת נחמן שי. בהצעת החוק המונחת בפניכם מוצעת דחייה נוספת של מועד – דוד, אני לא אשם שיש לך ירידת שמיעה ואתה לא שומע איך אתה צועק. אי-אפשר. דוד ביטן (הליכוד): תקשיב מה אמרתי, הם נתנו תודות שעה. אם אף אחד לא אומר - - - איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה): דוד, אני, יש לי הצעת ייעול; יואב קיש, יש לי הצעה לגבי תודות, יואב, נעשה רולר, פה, נקרין פה כל פעם את כל התודות. בהצעת החוק המונחת בפניכם – דוד, דוד, בחייך – מוצעת דחייה נוספת של מועד תחילת שידורי תאגיד השידור הישראלי, כך שבמקום שיום התחילה, היום שבו יתחיל תאגיד השידור הישראלי את שידוריו, יהיה ביום 30 בספטמבר 2016, הוא יידחה ל-30 באפריל 2017. אזכיר לכולם כי זוהי דחייה חמישית של יום התחילה, ואני לא רק מקווה, אלא תובע, שזו תהיה גם הדחייה האחרונה. הדחיות החוזרות ונשנות של תאריך התחילה יוצרות חוסר ודאות לגבי מועד תחילת שידוריו של תאגיד השידור, ומיותר כמובן להזכיר עד כמה חוסר ודאות שכזה קשה הן לעובדים הקיימים ברשות השידור ועד כמה הוא עלול להקשות בגיוס עובדים לתאגיד החדש. לא ברור כיצד אפשר לצפות מאנשי מקצוע לעזוב את מקום עבודתם ולהצטרף לתאגיד כאשר אין ודאות מתי הוא יוקם. אשר לדחייה הנוכחית, פורסם תחילה כי בהתאם להסכמות בין ראש הממשלה ובין יושב-ראש ההסתדרות, אבי ניסנקורן, יום התחילה יהיה 1 בינואר 2018. מייד עם היוודע הדבר, כינסתי את ועדת הכלכלה לדיון דחוף שבסופו יצאה הבהרה חד-משמעית כי מועד זה אינו מקובל על רוב חברי הכנסת, וכי לא ניתן יד לדחייה כה ארוכה, שאין לה הצדקה. בסופו של דבר, בהצעת החוק הממשלתית הוצע שיום התחילה יהיה 30 באפריל 2017, נוסף על מנגנון המאפשר את הקדמת המועד ליום 1 בינואר 2017, באחד משני מסלולים: האחד, אם המועצה הודיעה לשר התקשורת ולשר האוצר, בהודעה מנומקת בכתב, כי התאגיד ערוך להתחיל בשידורים במועד הקודם ליום התחילה, אך, כאמור, לא לפני 1 בינואר 2017, והיא מתייחסת בהודעה גם ליכולתו של התאגיד להיערך מבחינה טכנית והנדסית לקיים את השידורים, ולקיומו של לוח שידורים. במקרה זה יהיו השרים רשאים להקדים, בצו, בתוך 14 ימים מיום הודעת המועצה, את יום התחילה למועד שעליו הודיעה המועצה. במהלך הדיונים בוועדה, וכדי לאפשר לעובדים לקבל הודעה מוקדמת של 30 ימים לפחות על מועד הפסקת עבודתם, הוספנו הוראה שלפיה על המועצה לתת את הודעתה 45 ימים לפחות לפני יום התחילה הנקוב בה, לפרסמה באתר האינטרנט של התאגיד ולמסור העתק ממנה למפרק ולוועדת הכלכלה. השני – הסמכה לשר התקשורת ולשר האוצר, לאחר התייעצות עם המועצה, להקדים בצו את יום התחילה למועד שלא יקדם ליום 1 בינואר 2017, זאת אף אם המועצה לא מסרה הודעה כאמור. גם כאן החלטנו בוועדה להוסיף הוראה, ולפיה הצו יפורסם 35 ימים לפחות לפני יום התחילה הנקוב בו. כאמור, שני מסלולים אלה מאפשרים הקדמה של מועד התחילה. אני מקווה ומשוכנע שלמרות שבהתאם לנוסח ניתנה לשרים סמכות להפעיל שיקול דעת אם להקדים את יום התחילה, החלטתם המשותפת תונחה משיקולים ענייניים בלבד. עניין משמעותי נוסף הכלול בהצעת החוק הוא חובתו של תאגיד השידור הישראלי לשדר מירושלים. סעיף 5 לחוק המקורי קובע כי עיקר שידוריו של התאגיד ישודרו מירושלים. סליחה –בהצעת החוק הוצע להתיר לתאגיד לשדר לא בירושלים עד יום 1 ביוני 2018. כידוע לכם, סביב נושא ירושלים התנהלו ויכוחים ודיונים נוקבים, הן בוועדה והן מחוץ לוועדה. אני לא מתכוון לפרט את כל השלבים והנפתולים שעברנו בנושא זה, אך אני שמח שלאחר שניהלנו משא-ומתן עיקש עם ראשי התאגיד, האוצר ומשרד התקשורת, כל המעורבים התגייסו למצוא פתרונות לקשיים האובייקטיביים שהתעוררו בעניין זה. הושגה פשרה, ולפיה מיום 1 בינואר 2017 יתקיימו ישיבות הנהלת תאגיד השידור והמועצה בירושלים, ומהדורות החדשות של "קול ישראל" ישודרו מירושלים. מ-1 ביולי 2017 לפחות מחצית מעובדי התאגיד יעבדו בירושלים, ומחודש יוני 2018 יחולו הוראות סעיף 5 לחוק, הקובע כי "עיקר שידוריו של תאגיד השידור הישראלי ישודרו מירושלים", ככתבם, ללא פרשנויות או התחמקויות. לשם הבטחת ביצוען של הוראות אלה, אף הוספו להצעת החוק הוראות בדבר עיכוב תקציבים לתאגיד אם לא יעמוד בשלבי המעבר לירושלים, היכולים להגיע עד ל-10 מיליון שקלים חדשים בעד כל חודש של אי-קיום אותן הוראות. נושא נוסף שנכלל בהצעת החוק הוא פינוי מתחם רשות השידור ברוממה. בהצעת החוק המקורית נכלל סעיף ובו הוראה לעניין פינוי מתחם רשות השידור בשרונה. לאחר דין ודברים, הוראה זו הוסרה מהנוסח, אולם במהלך הדיונים בוועדה ביקשה הממשלה להוסיף הוראה לעניין פינוי מתחם - - - נחמן שי (המחנה הציוני): תשתה מים. איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה): ביקשה הממשלה להוסיף הוראה לעניין פינוי מתחם רשות השידור ברוממה, כך שעד יום 30 באפריל 2017 המתחם יפונה. על-אף שמלכתחילה סברתי שאין מקום לכלול הוראה זו בהצעת החוק, גם כאן, לאחר דין ודברים עם השר ליצמן שדרש בוועדת השרים כי הוראה זו תיכלל בתיקון; ולאחר שנציגי רשות השידור הודיעו לוועדה כי לא יוכלו בשום פנים ואופן גם להמשיך בשידורים עד יום התחילה וגם לפנות את המתחם באותו היום; ולאחר שהובהר שגם לאחר הפסקת השידורים ממתחם זה יש לעשות פעולות שונות לפינוי כל הציוד, ובכלל זה את ארכיון רשות השידור והאנטנות, החליטה הוועדה, בהסכמתו של השר ליצמן – ואני מברך אותו על הגמישות שגילה – כי מתחם רשות השידור ברוממה יפונה בתוך שישה חודשים מיום התחילה. בשל עומס הדיונים היום אינני נכנס ליתר פרטי ההצעה המונחת כאן לפניכם. אני מוכרח לומר בכנות, התחייבתי לממשלה לדאוג לכך שוועדת הכלכלה בראשותי תאשר את הצעת החוק בנוסח שהממשלה הציעה, או בשינויים שהממשלה תסכים להם. בהתאם לכך, כל תיקון שנעשה בוועדה תואם עם נציגיה. אילו יכולתי, הייתי פועל לשילוב תיקונים נוספים, בעיקר בנושא עובדי רשות השידור, ששוב ושוב נחמץ לבנו למחיר הגבוה שרבים מהם נאלצים לשלם כדי לאפשר את הקמת התאגיד ופעילותו במתכונת החדשה. אך הדבר היה בלתי אפשרי, שכן אני נוהג לכבד הסכמים. לפיכך, הודעתי בוועדה כי אני מקים צוות של שלושה אנשים, שחבריו יהיו: יושב-ראש ההסתדרות, הממונה על השכר ואנוכי. אני מודיע שאני מתכנן ללוות באופן אישי את ההתנהלות ביחס לעובדי רשות השידור ולוודא שזכויותיהם נשמרות. אני לא אפקיר את העובדים. אני שב ומבקש גם מעל במה זו מכל נציגי הממשלה והתאגיד לנהוג בעובדים ברגישות גבוהה, לאפשר להם למצות את זכויותיהם ולמצוא פתרון נאות לכל אחת ואחד מהם. די בחוסר הוודאות שהם חיים אתה זה זמן רב. בנוסף, בתום הדיון בוועדה התייחסתי גם לנושא הארכיון של רשות השידור. ארכיון זה הוא אחד מאבני היסוד של התרבות במדינת ישראל, ושימורו הוא בנפשנו. מעת חקיקת חוק השידור הציבורי ועד היום אני מלווה גם נושא זה באופן אישי, יחד עם היועצת המשפטית לוועדה הגברת אתי בנדלר. יש כאן אחריות גדולה, ואני מקווה שהעברת הארכיון והליך הדיגיטציה שלו ייעשו באחריות מרבית ובפרק ומן קצר ככל האפשר. לסיום, אני מבקש להודות לחברי הוועדה, וליתר חברי הכנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה שלקחו חלק בדיונים ואפשרו להגיע להסכמות. להצעת החוק הזו הוגשו הסתייגויות ובקשות רשות דיבור. אני מבקש מהכנסת לדחות את ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בקריאות השנייה והשלישית בנוסח שאישרה הוועדה. תודה. אני אחר כך אעלה להגיד תודות. היו"ר טלי פלוסקוב: בסדר גמור. תודה רבה ליושב-ראש ועדת הכלכלה חבר הכנסת איתן כבל. כאמור, הוגשו הסתייגויות. וכעת תציג לנו הסתייגויות חברת הכנסת יעל גרמן. יעל גרמן (יש עתיד): גברתי היושבת-ראש, חברי וחברותי, אנחנו לא מתנגדים לחוק. אני רוצה להזכיר שלמעשה החוק הזה נולד בתקופה שאנחנו היינו בממשלה, ומי שהובילה אותו בכישרון רב הייתה חברתנו קארין אלהרר, שעמדה בראש הוועדה שגיבשה את המתכונת ואת המתווה שהיום אנחנו באים לאשר. אבל הכוונה הייתה להתחיל בספטמבר השנה. בחודש הבא הכוונה הייתה להתחיל. כל ניסיונות הדחייה וכל הניסיונות לבוא ולנסות ולהצדיק את הדחייה – אין להם שום הצדקה. מנכ"ל התאגיד אמר לכמה אנשים שהוא מסוגל בספטמבר להקים את התאגיד ולהתחיל את פעולתו. ולכן, אנחנו נימנע, אני אמנע, מפני שלדעתנו התאגיד צריך היה להתחיל את פעולתו בחודש הבא. היו"ר טלי פלוסקוב: תודה רבה לחברת הכנסת יעל גרמן. חבר הכנסת אילן גילאון, בבקשה. דוד ביטן (הליכוד): חבר'ה, תבואו כולם. היו"ר טלי פלוסקוב: בבקשה, אדוני. אילן גילאון (מרצ): תודה רבה, גברתי. במעמדים כאלה בדרך כלל נהוג להודות לכל המשתתפים ביצירת החוק. אני רוצה במעמד הזה לבקש סליחה ומחילה מכמה אנשים, בעיקר על שום כך שלא יכולנו להגן עליהם כפי שהיה צריך לעשות. אני רוצה במעמד הזה לבקש סליחה ומחילה מן המאפרות, מן הטכנאים, מהצלמים, מהגריפ, מנערת המים, מהעורכים, מהמגישים, כאלה שנשארו ברשות הישנה; ולבקש סליחה מאלה שכבר התקבלו לתאגיד החדש ללא זכויות, כאילו התחילו את עבודתם מן היום הראשון; אני רוצה לבקש סליחה מן היוצרים, משום שלא ברור לי שאחרי חמישה עיכובים זה העיכוב האחרון. בדרך כלל מספר חמש זה מספר של ברכה ומזל – אצלנו אני לא בטוח שבמקרה הזה. ברור שהדברים האלה היו צריכים להתרחש אחרת. חגגה פה ציניות, חוסר התחשבות, חוסר אחריות, חוסר כבוד. אני רוצה לבקש סליחה מהארכיון. לפני שבוע עשיתי סיור ב"נקדי", ומול עיני עבר הנכס הזה שהיה רשות שידור פעם. אני רוצה לבקש סליחה למפרע מן השידור הציבורי, שהוא לא יושלם עד שההתאמות הפוליטיות שיהיו מתאימות למי שעשה את הפירוק הזה יגיעו למיצויים. אני מבקש ממך, חבר הכנסת כבל, איפה הוא? קריאה: הוא פה, הוא פה. קריאה: איתן. איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה): כן. אילן גילאון (מרצ): כל מה שחשוב כרגע זה למזער את הנזקים, כי המחילה היא גם מאותם אנשים שבאים לביתם וצריכים לתת מחר בבוקר או בעוד חודש עיניים עם ילדיהם. אלה שחמסנו את כבודם והוצאנו אותם ממעגל החיוניות, בלא תמורה, אגב – למזער את הנזקים ככל שניתן, שיהיו לנו כמה שפחות נפגעים. ביקשנו, חבר הכנסת כבל, אני ביקשתי, שתי הסתייגויות בלבד: האחת, שתהיה ועדת חריגים – ואני מבקש ממך, איתן כבל, אני מבקש ממך, מתחנן אליך, תקפיד על כך שתהיה ועדת חריגים, שלפחות את החלשים ביותר – סליחה עליזה, באמת סליחה – שתדאג לאנשים הללו שתהיה ועדת חריגים, כי צריכה להיות התחשבות באנשים מסוימים, לקלוט מהר ככל שניתן את הישנים בתאגיד החדש. אני מבקש שתלווה את העניין של היוצרים, כי בסופו של דבר, איך שזה לא נופל כמו נחום-תקום על הראש, תמיד הם מקופחים, ואני מבקש לגבי תאריך התחולה ביציאה לפנסיה לא להיות קמצניים ובלתי נדיבים על ימים ספורים, ולכן התחולה צריכה להיות מן היום האחרון שאנחנו קובעים אותו בתאריך ומן היום האחרון שבפועל הרשות תיסגר. יש הרבה פצועים והרבה מעט טוב בכל העניין הזה שנעשה. אני מודה, ערך היעילות הוא ערך מאוד חשוב בעיני, הוא לא ערך עליון. לו הלכנו בעקרונות האלה שטיפלנו בשידור הציבורי להקים את מדינת ישראל, המדינה הזאת לא הייתה קמה. ולכל הציניקנים והפוליטיקאים שמנתחים את המדינה הזאת כמו עסק, אני מציע שפעם אחת ינסו למכור אותה במחיר שהושקע כדי לקיים אותה וכדי להקים אותה, ואז הם יגלו שרק ציניות יכולה להביא אנשים למסקנות שכאלה. עשינו מעשה לא טוב, עשינו נבלה באופן כללי למדינה. פירקנו ערך חשוב והוכחנו שהשלטון הזה, שאני בשמו מתנצל, כי אני מחויב – כי אני והחברים שלי צריכים לתת דין-וחשבון מדוע היינו כל כך חלשים ולא יכולנו להגן על האנשים כאן – זהו שלטון ציני, שמסתכל על בני-האדם כאמצעים ולא כמטרות. זה מה שעושה את כל ההבדל, לא שמאל ולא ימין. גברתי, משפט אחרון, היום היה פיאסקו גדול באזכרה לז'בוטינסקי, פיאסקו חסר תקדים. עוד לא קרה כדבר הזה, שראש ממשלה עולה לתקן את דבריו פעם שנייה באזכרה. אני מבטיח לך, גברתי, שלו ז'בוטינסקי היה כאן באולם, הוא לא היה מזהה את יורשיו, לא היה מזהה אותם בכלל. תודה, גברתי. היו"ר טלי פלוסקוב: תודה. תודה רבה לחבר הכנסת אילן גילאון. רבותי, כל בקשות הדיבור בוטלו, ולכן אנחנו נגיע להסתייגויות. חברת הכנסת יעל גרמן, האם להצביע על ההסתייגויות שלכם? יעל גרמן (יש עתיד): כן. היו"ר טלי פלוסקוב: כן להצביע. אוקיי, רבותי, אם כך, אנחנו מגיעים להצבעות. אני מבקשת מכל חברי הכנסת לחזור למקומם. על סעיפים 1 ו-2 לא יהיו הסתייגויות, ולכן אנחנו נצביע על הסעיפים האלה בקריאה שנייה, כנוסח הוועדה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 128 בעד סעיפים 2-1 – 40 נגד – 2 נמנעים – 4 סעיפים 2-1 נתקבלו. היו"ר טלי פלוסקוב: בעד – 40, שני מתנגדים. אילן גילאון (מרצ): - - - היו"ר טלי פלוסקוב: אז דקה אדוני, אני הסברתי ואמרתי שלסעיפים 1 ו-2 אין הסתייגויות. אילן גילאון (מרצ): אני הצבעתי - - - היו"ר טלי פלוסקוב: אוקי, את זה נרשום בפרוטוקול כרגע. בעד – 40 חברי כנסת, שני מתנגדים, ארבעה נמנעו. לפרוטוקול, חבר הכנסת אילן גילאון הצביע בעד במקום נגד. סעיפים 1 ו-2 אושרו בקריאה שנייה, כנוסח הוועדה. לסעיף 3 יש לנו הסתייגות מס' 1 – מצביעים. כעת אנחנו נצביע על הסתייגות מס' 1 לסעיף 3, של קבוצת יש עתיד: חברי הכנסת יאיר לפיד, יעל גרמן, מאיר כהן, יעקב פרי, עפר שלח, חיים ילין, קארין אלהרר, יואל רוזבוזוב, עליזה לביא, מיקי לוי ואלעזר שטרן. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 129 בעד ההסתייגות – 9 נגד – 37 נמנעים – 5 ההסתייגות (1) של קבוצת סיעת יש עתיד לסעיף 3 לא נתקבלה. היו"ר טלי פלוסקוב: בעד – 9 חברי כנסת, 37 מתנגדים, חמישה נמנעים. הסתייגות מס' 1 לסעיף 3 לא התקבלה. כעת נצביע על הסתייגות מס' 2. חברת הכנסת יעל גרמן, מצביעים? יעל גרמן (יש עתיד): כן. היו"ר טלי פלוסקוב: הסתייגות מס' 2. מי בעד ומי נגד הסתייגות מס' 2 לסעיף 3? הצבעה מס' 130 בעד ההסתייגות – 8 נגד – 38 נמנעים – 5 ההסתייגות (2) של קבוצת סיעת יש עתיד לסעיף 3 לא נתקבלה. היו"ר טלי פלוסקוב: בעד – 8, 38 מתנגדים, חמישה נמנעים. הסתייגות מס' 2 לסעיף 3 לא התקבלה. הסתייגות מס' 3 של חבר הכנסת מיקי רוזנטל, האם להצביע? מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): מסיר. היו"ר טלי פלוסקוב: מסיר, לא מצביעים. אם כך, הוסרו כל ההסתייגויות לסעיף 3, ולכן נצביע על סעיף 3 כנוסח הוועדה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 131 בעד סעיף 3, כהצעת הוועדה – 40 נגד – 3 נמנעים – 7 סעיף 3, כהצעת הוועדה, נתקבל. היו"ר טלי פלוסקוב: בעד – 40 חברי כנסת, שלושה מתנגדים, שבעה נמנעו. סעיף 3 אושר בקריאה שנייה, כנוסח הוועדה. הסתייגות לסעיף 4, מס' 4. חבר הכנסת אילן גילאון, האם להצביע? אילן גילאון (מרצ): כן. היו"ר טלי פלוסקוב: כעת אנחנו מצביעים להסתייגות מס' 4 לסעיף 4, של קבוצת סיעת יש עתיד וקבוצת מרצ: חברי הכנסת זהבה גלאון, אילן גילאון, עיסאווי פריג', מיכל רוזין ותמר זנדברג. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 132 בעד ההסתייגות – 5 נגד – 39 נמנעים – 7 ההסתייגות של קבוצת סיעת מרצ וקבוצת סיעת יש עתיד לסעיף 4 לא נתקבלה. היו"ר טלי פלוסקוב: בעד – 5 חברי כנסת, 39 מתנגדים, שבעה נמנעים. הסתייגות מס' 4 לסעיף 4 לא התקבלה. וכעת, רבותי, אנחנו נצביע על סעיפים 4–8, כנוסח הוועדה, בקריאה השנייה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 133 בעד סעיפים 4–8, כהצעת הוועדה– 43 נגד – 3 נמנעים – 5 סעיפים 4–8, כהצעת הוועדה, נתקבלו. היו"ר טלי פלוסקוב: בעד – 43 חברי כנסת, שלושה מתנגדים, חמישה נמנעים. סעיפים 4–8, כולל, אושרו בקריאה שנייה כנוסח הוועדה. כעת, רבותי, אנחנו נצביע על הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס' 5), התשע"ו–2016, בקריאה שלישית. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 134 בעד החוק – 41 נגד – 3 נמנעים – 6 חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס' 5), התשע"ו–2016, נתקבל. סגן שר הביטחון אלי בן-דהן: - - - לא לפרוטוקול. היו"ר טלי פלוסקוב: 41 חברי כנסת בעד, שלושה מתנגדים, שישה נמנעים. הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון מס' 5), התשע"ו–2016, עברה בקריאה שנייה ושלישית ונכנסת לספר החוקים של מדינת ישראל. אנחנו עוברים להצעת חוק - - - איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה): גברתי, גברתי. היו"ר טלי פלוסקוב: סליחה, סליחה. יושב-ראש ועדת הכלכלה חבר הכנסת איתן כבל מבקש לברך. סליחה, סליחה, סליחה. איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה): אני רוצה קודם כול לומר שזה היה מבצע לולייני, שכבר שנים לא נראו כמותו, שאני מהאופוזיציה רוצה להעביר חוק נגד חברים בקואליציה, כשאת החוק הציע ראש הממשלה. זאת אומרת, עוד לא היה מצב כזה. באמת, זה הצריך לוליינות שעוד לא נראתה כדוגמתה. יצחק כהן (ש"ס): זה מסי? איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה): זה מסי? זה צריך להיות שילוב גם של ניימאר, גם סוארס וגם מסי כדי לעשות את זה. ואני ברשותכם רוצה להודות קודם כול לחברי בוועדה, לנחמן ולמיקי רוזנטל, שבאמת היו שותפים מלאים, ותודה לכם, למרות שאתם לא חברים מן המניין. אני רוצה להודות ליועצת המשפטית, המשנה ליועץ המשפטי אתי בנדלר, שכמו תמיד, את מדהימה. ללא העזרה שלך וללא הרעיונות והיכולות שלך לסייע לצדי, אני לא יודע איך היינו יוצאים מזה, וכמובן ליד ימינך בעניין הזה, לאביטל סומפולינסקי על העזרה – ולמי? קריאה: מרב תורג'מן. איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה): ככה זה כשלא רושמים לי את זה. קריאה: מרב, מרב. איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה): למרב תורג'מן, שעזרה לך – אני אומר, את יודעת שאני אומר. לא רשמת, אנחנו אחר כך נתווכח על זה – למרב תורג'מן. באמת תודה, תודה, תודה, מעומק הלב, וכמובן ללאה ורון, אשת הברזל, לצדי, בצד שמאל, שמחזיקה את כולנו קצר – גם אותי. אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): קצר. איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה): תתפלא, אפשר להיות עוד יותר קצר ממני. תשאל את יצחק כהן. יצחק כהן (ש"ס): - - - קריאה: - - - איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה): היתרון הוא – אתה רוצה שאני אחזור על היתרונות להיות בגודל שלי ושל איציק כהן? אני אגיד את זה לכם שוב: טרפנטין מוכרים בחביות, בושם – בבקבוקונים. קריאה: אההה. איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה): אני רוצה להודות ללאה ורון, לדוקטור עידית חנוכה, לדקלה טקו, ליפעת לוי ישראל, לכוכי שבתאי ולדובר, ליאור רותם. תודה, תודה. אני באמת מתפלל שבעזרת השם, ואני אומר את זה באמת: שהחיינו וקיימנו שהתאגיד ייצא ב-1 בינואר 2017 לדרך, וכולנו נהיה שותפים לעשייה גדולה. אמן. תודה. היו"ר טלי פלוסקוב: תודה רבה ליושב-ראש ועדת הכלכלה, חבר הכנסת איתן כבל. חבר הכנסת נחמן שי, גם אתה ביקשת לברך – ההצעה שהוצמדה להצעה הממשלתית. בבקשה. נחמן שי (המחנה הציוני): גברתי היושבת-ראש וחברי חברי הכנסת, ברשותכם, אני אומר כמה מילים אישיות. בשבילי, רשות השידור היא לא מקום עבודה סתם; לפני 48 שנה התחלתי שם ככתב צעיר, וכל ההתחלה של הקריירה העיתונאית שלי, שהייתה מה שהייתה, אני חייב לרשות השידור, לרדיו ולטלוויזיה. לפני 15 שנה חזרתי לשם כיושב-ראש, ויכולתי לראות את השינויים, לטובה ולרעה, שהתחוללו במקום הזה. אני חייב הרבה מאוד לרשות, לעובדים שלה, למנהלים שלה, ובשבילי זה יום קשה לראות אותה הולכת למקום שלא חוזרים ממנו. לכן אני חושב שאנחנו חייבים סליחה פה, היום. אנחנו חייבים לבקש סליחה מאלפי עובדים, שעבדו שם לאורך השנים, אנשים ישרים, אנשים מקצועיים, אנשים שעשו את עבודתם על הצד הטוב ביותר, מתוך אמונה, מתוך שליחות, והם משלמים עכשיו – ממשיכיהם או ממשיכי ממשיכיהם – את המחיר הכבד של שחיתות שפשתה בארגון הזה והביאה לכך שאנחנו נאלצים לסגור אותו היום. הם לא אשמים, אבל הם, בדרך הרעה הזאת, משלמים את המחיר על חטאיהם של אחרים. אני רוצה גם להביע תקווה לאלה שנשארים עכשיו, ולאלה שממשיכים, שימשיכו להפיח ברשות הזאת את הרוח המקצועית, האמינה, הישרה, הרוח הישראלית שלו, רוח שמנסים להוציא מתוך הארגון הקיים, ואני מקווה שתמשיך לנשב גם בארגון החדש. אני רוצה מפה להבטיח כי אנחנו, אני וחברי – אני משוכנע, בשם רובכם אם לא כולכם – נמשיך לתמוך בהם כדי שיוכלו לעשות את העבודה הזאת. אני רוצה להודות לעוזרי, לפיד לוי, יותם דביר ורוני עזוז, שסייעו לי, ולך, איתן – איפה הוא? נעלם לי בכלל – שבאמת משך את העגלה הזאת בקצה כוחותיו וכוחותינו עד לנקודת הסיום. לך, אתי, ולך, לאה. יעקב מרגי (ש"ס): - - - נחמן שי (המחנה הציוני): לא חשוב. זה רגיל פה בכנסת. יחד אני מתפלל, באמת, שנזכה באמת לראות מהתאגיד החדש ומנהליו ועובדיו החדשים והישנים, באמת להעניק לכנסת ולציבור בארץ את מה שהוא ראוי לו – עיתונות טובה. תודה רבה. היו"ר טלי פלוסקוב: תודה. תודה לחבר הכנסת נחמן שי.