קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 63), התשע"ו–2016 [מס' כ/588; "דברי הכנסת", חוב' כ"ב, עמ' ; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר טלי פלוסקוב: אנחנו עוברים להצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 63), התשע"ו–2016. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת הכלכלה, חבר הכנסת איתן כבל. מרב מיכאלי (המחנה הציוני): איתן, קצר, קצר. קריאה: הוא קצר, מה את רוצה? הוא קצר. איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה): חברים, אני לא יודע מה זה "קצר". ענת ברקו (הליכוד): אתה קצר. מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): תגידו לו "נמוך", הוא יבין. מרב מיכאלי (המחנה הציוני): איתן, בושם מתיזים ממש קצת, ממש ממש קצת. איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה): מיקי, זה שלך. מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): אה, ואללה? טוב, בסדר. דוד ביטן (הליכוד): איתן, לא יותר מדי ארוך. איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה): זה לא קשור, אני רוצה להבין מה העברתי. שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): היממת את כולם. איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה): כן. גברתי היושבת-ראש, רשמת פרלמנטרית, אדוני השר, חברותי וחברי חברי הכנסת, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 63), התשע"ו–2016, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. עניינה של הצעת החוק המונחת בפניכם הוא תיקון לסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), המכונה "חוק הספאם"; במסגרתו מוצע להחיל את האיסור הקיים על משלוח פרסומת, גם על פרסומת לשם קבלת תרומות או תעמולה, מה שנקרא "קבר רחל אמנו", כמשל. את הצעת החוק יזמו עוד בכנסת ה-19 חברי הכנסת מיקי רוזנטל ועדי קול, ובכנסת זו הוחל עליה דין רציפות. אני רוצה לברך את יוזמי ההצעה, ובעיקר את חברי, חבר הכנסת מיקי רוזנטל, שהשקיע רבות בהצעת חוק חשובה זו, שתשפר, כך אני מקווה, כך אנחנו מקווים, את איכות החיים שלנו. ועדת הכלכלה קיימה כמה דיונים מורכבים ומעמיקים, שבמהלכם נאלצנו להתמודד עם לחצים כפי שאפרט בהמשך דברי. בהצעת החוק המונחת בפניכם מוצע כאמור לתקן את סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), האוסר על שיגור דבר פרסומת באמצעות מערכת פקסימיליה, מערכת חיוג אוטומטי, הודעה אלקטרונית או מסרון בלא קבלת הסכמה מפורשת מראש של הנמען, ולקבוע שהאיסור יחול גם על מסר המופץ לציבור הרחב שמטרתו בקשת תרומות או הפצת תעמולה. בהתאם להחלטת ועדת השרים לענייני חקיקה, החרגנו בהגדרה "תרומה" – תרומות לשם התמודדות בפריימריז למפלגות, להתמודדות בבחירות לכנסת ובבחירות לראש רשות מקומית או לרשימת מועמדים ברשות מקומית, והכוונה היא גם למועצות מקומיות ואזוריות. גם בהגדרה "תעמולה", החרגנו תעמולה שיש בה מסר פוליטי, ובכלל זה תעמולת בחירות. במהלך הדיונים בוועדה קיבלנו פניות רבות מעמותות שונות ומחברות לתועלת הציבור שטענו כי נוסח הצעת החוק עלול לפגוע בהן, שכן ההצעה מונעת מהן להפיץ את משנתן ולקבל תרומות לקידום פעילויותיהן. אני מבקש לציין, כי חלק מהלחצים שהופעלו היו בלתי ראויים, לרבות הצגת ההצעה בצורה מוטעית. למרות זאת, יוזם הצעת החוק, חבר הכנסת מיקי רוזנטל, יחד עם יתר חברי הוועדה ואנוכי, שקלנו את כל הטענות, ולמיטב הבנתי קיבלנו החלטות מאוזנות, שמביאות בחשבון את כל האינטרסים הלגיטימיים. כך, בהתאם למוצע, מותר יהיה להמשיך ולשלוח דבר פרסומת לציבור הרחב באמצעות דואר אלקטרוני לשם קבלת תרומה או הפצת תעמולה על-ידי מפרסם שהוא עמותה או חברה לתועלת הציבור, ובלבד שהנמען לא הודיע על סירובו לקבל את דבר הפרסומת באחת מהדרכים הקבועות בחוק. כלומר, החלנו מנגנון של opt-out לגבי פניות בדואר אלקטרוני, אי-מייל, ובדרך זו בלבד, כך שהעמותות והחברות לתועלת הציבור יוכלו להמשיך לשלוח מסרים באימייל כל עוד הנמען לא הביע את סירובו לקבל מהם מסרים. זאת, בשונה משיחות טלפון ושליחת מסרונים, שלגביהם הוחל המנגנון הקיים של opt-in, דהיינו, איסור לשלוח אלא אם כן הנמען נתן הסכמתו לכך. כך, למעשה, יצרנו את האיזון בין הרצון לאפשר לעמותות לפעול ולהפיץ לציבור את מסריהן או לבקש תרומות, ובין הרצון להגן על הציבור, מתוך ראייה שדואר אלקטרוני שונה מקבלת שיחת טלפון או מסרון שלהם נדרשת התייחסות מיידית. יש לזכור כי הטלפון הנייד הפך כבר מזמן למכשיר הקרוב והשימושי ביותר של כל אחד מאתנו, וכפיית קבלת הודעות סמ"ס או שיחות טלפון שאיננו מעוניינים בהן מהווה תופעה, לא רק מטרידה, אלא שיש בהן גם חדירה לפרטיות, ועל כן יש לעצור את התופעה. בהקשר זה אני מבקש להביא לידיעתכם כי חלק מהעמותות ביקשו כאמור להרחיב את שיטת ה- opt-outגם על הודעות מסר לטלפון הנייד, מסרונים, בתנאי שבהודעות אלה תהיה אפשרות ללחוץ על החייגן כדי להסיר את השם מרשימת התפוצה. בפני הוועדה הופיעו נציגי מטה הסייבר הלאומי, הרשות הלאומית להגנת הסייבר והרשות למידע – לא נמצא פה - - - היו"ר טלי פלוסקוב: מי? איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה): אראל, כי אמרתי סייבר. עמר בר-לב (המחנה הציוני): אני מחליף אותו בענייני סייבר. מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): עוד מעט הוא מגיע. איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה): - - - משפט וטכנולוגיה, שטענו כי שיטה זו נפוצה ביותר לתקיפת הטלפון הנייד והמחשבים, ולפיכך ראוי לצמצם ככל האפשר לחיצה על מקש כלשהו או על קישור כדי להימנע מתקיפת סייבר. בנסיבות אלה אך ברור הוא שגם מטעם זה לא היה מקום להיענות לאותן בקשות. ואגב, הדגשתי את המילים "לציבור הרחב", שכן הצעת החוק כלל אינה מתייחסת למשלוח פרסומות, לרבות לשם קבלת תרומה או תעמולה, לרשימות מוגדרות של אנשים, אלא רק, כאמור, לציבור הרחב. כמו כן, בהצעת החוק כללנו הוראה שלפיה אם שוגר דבר הפרסומת באמצעות מערכת חיוג אוטומטי, דהיינו שיחת טלפון מוקלטת, אף אם הנמען נתן הסכמתו לקבל הודעות בדרך זו, יציין המפרסם בתחילת כל שיחה שהנמען רשאי לבקש להסיר את שמו מרשימת התפוצה של המפרסם ויאפשר לו מיד לאחר מכן להסיר את שמו מרשימת התפוצה על-ידי לחיצה על החייגן. אני סבור כי מדובר בהצעת חוק חשובה שהייתה צריכה להיחקק כבר בעת חקיקת הסעיף המקורי. לאורך השנים, גופים שונים ניצלו לרעה את היעדר האיסור על משלוח מסרים שמטרתם בקשות תרומה או תעמולה והטרידו רבות את הציבור הרחב. כאמור, ההוראות שקבענו הביאו בחשבון את כל האינטרסים והן מהוות פשרה ראויה. למרות זאת הוגשו כמה הסתייגויות, שאם יתקבלו יגבירו את כמות ההודעות המטרידות, גם בטלפונים הניידים, ויגבירו כאמור את הסיכון לתקיפות סייבר. לפיכך, אבקשכם לדחות את כל הסתייגויות שהוגשו להצעת החוק ולאשר אותה בנוסח המונח לפניכם, בקריאות השנייה והשלישית. ואני רוצה, ברשותכם לנצל את ההזדמנות שוב ולהודות ליועצת המשפטית, עורכת-דין מרב תורג'מן, על עזרתה הרבה בטיפול בהצעת החוק הזו, ללאה ורון, ד"ר עידית חנוכה, דקלה טקו, יפעת לוי-ישראל, כוכי שבתאי וליאור רותם. אני אעשה אחרי כל הצעות החוק האלה "רולר" פה ופשוט נקרין אותו. היו"ר טלי פלוסקוב: נכון. איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה): תודה לכם. היו"ר טלי פלוסקוב: תודה. תודה רבה ליושב-ראש ועדת הכלכלה, חבר הכנסת איתן כבל. כאמור, הוגשו הסתייגויות, אני פונה לנציגים של הרשימה המשותפת, האם אנחנו דנים בהסתייגויות? כן דנים? עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת): לא, לא. היו"ר טלי פלוסקוב: לא דנים. כל ההסתייגויות הוסרו? כך אני מבינה את זה. קריאה: כן, כן. היו"ר טלי פלוסקוב: אוקיי, רבותי. עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת): יש לנו הסתייגות בעניין הפריימריז - - - איתן כבל (יו"ר ועדת הכלכלה): לא, זה ירד, זה ירד. עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת): זה ירד? לא, זה לא ירד. היו"ר טלי פלוסקוב: מה קשור לפריימריז? הצעת חוק המפלגות כבר אחרינו, אנחנו בחוק התקשורת. עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת): כן, זה חוק התקשורת. יעל גרמן (יש עתיד): לאף אחד אסור לשלוח, אבל לפריימריז מותר – לא שמת לב? עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת): כן. נו, אז זה נשאר? היו"ר טלי פלוסקוב: אדוני, אני שואלת שוב: להצביע או לא להצביע? עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת): להצביע. אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): הוא רוצה להצביע. יש לו הסתייגות, להצביע עליה. היו"ר טלי פלוסקוב: זו הסתייגויות של כל הרשימה. אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): מצביעים על כל - - - היו"ר טלי פלוסקוב: אז מצביעים על ההסתייגויות? עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת): כן. היו"ר טלי פלוסקוב: אוקיי. מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): לא על כולן, על אחת הוא רוצה. היו"ר טלי פלוסקוב: כעת אנחנו נצביע על קריאה שנייה, כולל לוח תיקונים. רבותי, הסתייגויות. לסעיף 1 הסתייגות מס' 2 – כמובן, כמובן. רבותי, אנחנו כעת נצביע על הסתייגויות מס' 1 לסעיף 2 - - - יואב קיש (הליכוד): מה עם סעיף 1? היו"ר טלי פלוסקוב: אנחנו כעת נצביע על הסתייגות מס' 1 לסעיף 1 – של קבוצת הרשימה המשותפת – חברי הכנסת איימן עודה, מסעוד גנאים, ג'מאל זחאלקה, אחמד טיבי, עאידה תומא סלימאן, עבד אל חכים חאג' יחיא, חנין זועבי, דב חנין, טלב אבו עראר, יוסף ג'בארין, באסל גטאס, אוסאמה סעדי ועבדאללה אבו מערוף. מי בעד? מי נגד ההסתייגות? נא להצביע. הצבעה מס' 137 בעד ההסתייגות – 5 נגד – 35 נמנעים – אין ההסתייגות (1) של קבוצת סיעת הרשימה המשותפת לסעיף 1 לא נתקבלה. היו"ר טלי פלוסקוב: בעד – חמישה חברי כנסת, 35 מתנגדים, אין נמנעים. הסתייגות מס' 1 לסעיף 1 לא התקבלה. וכעת אנחנו נצביע לחלופין, מי בעד? מי נגד לחלופין? דוד ביטן (הליכוד): לא, לא צריך, לא צריך. היו"ר טלי פלוסקוב: הורדתם? הורדתם, אוקיי. אם כן, ההצבעה מבוטלת. אני מכריזה על כך. כעת נצביע על סעיף 1 כנוסח הוועדה בקריאה שנייה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 139 בעד סעיף 1, כהצעת הוועדה – 35 נגד – אין נמנעים – 5 סעיף 1, כהצעת הוועדה, נתקבל. היו"ר טלי פלוסקוב: 35 חברי כנסת בעד, אין מתנגדים, חמישה נמנעו. סעיף 1 אישרנו בקריאה שנייה כנוסח הוועדה. וכעת נצביע על הסתייגות מס' 2 לאחרי סעיף 1. לא מצביעים? אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): מורידים את כל ההסתייגויות. היו"ר טלי פלוסקוב: לא מצביעים. כל ההסתייגויות הוסרו. אין סעיף 2. אוקיי, תמה קריאה שנייה. וכעת אנחנו מצביעים על הצעת חוק התקשורת בזק ושידורים (תיקון מס' 63), התשע"ו–2016, כולל לוח תיקונים בקריאה שלישית. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 140 בעד החוק – 35 נגד – אין נמנעים – 5 חוק תקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 63), התשע"ו–2016, נתקבל. היו"ר טלי פלוסקוב: 35 חברי כנסת בעד, אין מתנגדים, חמישה נמנעו. הצעת חוק תקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 63), התשע"ו–2016, עברה בקריאה שנייה ושלישית ונכנסת לספר החוקים של מדינת ישראל. היוזם חבר הכנסת מיקי רוזנטל מבקש לברך. בבקשה, אדוני. מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): תודה רבה, גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, טוב, זה החוק היחידי כמעט שלא צריך להסביר אותו כי לכל מי שיש טלפון סובל כל הזמן מההטרדות הללו, אם הצעה לקיצור תורים ב"הדסה" או זיווג מקבר רחל. ואני מקווה שבעקבות החוק הזה נשתחרר קצת מההטרדות הללו. אני רוצה להודות לסיון כהן מהתוכנית "הכול כלול" שאצלה הצטברו עשרות תלונות בעניין הזה , והרעיון לחוק נולד בתוכנית שלה. ולחברתי חברת הכנסת עדי קול שהיא שותפה לחוק – הייתה בכנסת הקודמת – וכמובן לצוות המופלא שיושב שם, ואני מקנא באיתן כל הזמן, לעורכת-הדין אתי בנדלר, היועצת המשפטית, ללאה ורון, מנהלת הוועדה, לעורכת-דין מרב תורג'מן מהלשכה המשפטית של ועדת הכלכלה. יש לכם אחלה ועדה, זה ממש מעורר קנאה, באמת. לחבר הכנסת איתן כבל שלא נכנע ללחצים המכוערים שהופעלו עליו בקשר לחוק הזה. וכמובן ליועצים שלי אדם רינגל ואסף גולדפרב. ולביטן שלא שייך לחוק הזה, אבל סתם הוא לוחץ עליי לסיים, ביי. היו"ר טלי פלוסקוב: תודה רבה לחבר הכנסת מיקי רוזנטל.