הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2003460 הכנסת העשרים יוזמים: חברי הכנסת תמר זנדברג דב חנין אורלי לוי אבקסיס מיכל רוזין ______________________________________________ פ/3396/20 הצעת חוק השכירות והשאילה (תיקון – הגבלה על העלאת דמי השכירות), התשע"ז–2016 דברי הסבר בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה משמעותית ומתמשכת במחירי השכירות ברחבי הארץ. עליות דמי השכירות פוגעות במיוחד באוכלוסיות החלשות והלא מבוססות: עולים, פנסיונרים, משפחות חד-הוריות, סטודנטים וצעירים. אוכלוסיות אלו לרוב אינן נהנות מהכנסה גבוהה וחלק משמעותי מהכנסתן משמש לכיסוי הוצאות הדיור. על רקע התייקרות המחייה בישראל, אוכלוסיות אלו מוצאות את עצמן נאבקות תחת נטל דמי השכירות העולים משנה לשנה, ללא אופק לשיפור מצבן הכלכלי או ביסוסו. כ- 27 אחוזים מתושבי ישראל, 2 מיליון תושבים, גרים היום בשכירות. מטרת השינויים המוצעים לעיל היא להקל נטל השכירות, ובפרט את נטל השכירות המוטל על כתפיהן של אוכלוסיות מעוטות יכולת. חקיקה דומה המגבילה את העלאת דמי השכירות בדירות מושכרות קיימת במדינות רבות בעולם, ובמדינות המערביות בפרט. דוגמאות בולטות הן בסן פרנסיסקו, שם שיעור העלאת שכר הדירה השנתי ביחידות הדיור הנתונות לפיקוח מוגבל בהתבסס על מדד המחירים לצרכן, ומפורסם על ידי גוף עירוני; בטורונטו שיעור העלאת שכר הדירה השנתי המרבי מוגבל בחוק ומפורסם מדי שנה על ידי הממשלה בהתבסס על מדד המחירים לצרכן; ובוושינגטון די סי, העלאה שנתית של דמי השכירות אפשרית בהצמדה למדד המחירים לצרכן בתוספת 2 אחוזים. הצעת חוק בנושא דומה הונחה על שולחן הכנסת העשרים על ידי חברת הכנסת תמר זנדברג (פ/604/20). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ט בתשרי התשע"ז – 31.10.16 תיקון סעיף 2 1. בחוק השכירות והשאילה, התשל"א–1971 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 2(ג), בסופו יבוא "ואולם הוראות סימן ג'1 יחולו על אף כל הסכם, אלא אם כן הותנה עליהן לטובת שוכר דירת מגורים, כמשמעותו בסימן האמור". בחוק השכירות והשאילה, התשל"א–1971 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 2(ג), בסופו יבוא "ואולם הוראות סימן ג'1 יחולו על אף כל הסכם, אלא אם כן הותנה עליהן לטובת שוכר דירת מגורים, כמשמעותו בסימן האמור". בחוק השכירות והשאילה, התשל"א–1971 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 2(ג), בסופו יבוא "ואולם הוראות סימן ג'1 יחולו על אף כל הסכם, אלא אם כן הותנה עליהן לטובת שוכר דירת מגורים, כמשמעותו בסימן האמור". בחוק השכירות והשאילה, התשל"א–1971 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 2(ג), בסופו יבוא "ואולם הוראות סימן ג'1 יחולו על אף כל הסכם, אלא אם כן הותנה עליהן לטובת שוכר דירת מגורים, כמשמעותו בסימן האמור". בחוק השכירות והשאילה, התשל"א–1971 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 2(ג), בסופו יבוא "ואולם הוראות סימן ג'1 יחולו על אף כל הסכם, אלא אם כן הותנה עליהן לטובת שוכר דירת מגורים, כמשמעותו בסימן האמור". הוספת סימן ג'1 2. אחרי סעיף 17 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 17 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 17 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 17 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 17 לחוק העיקרי יבוא: "סימן ג'1: העלאת דמי השכירות "סימן ג'1: העלאת דמי השכירות "סימן ג'1: העלאת דמי השכירות "סימן ג'1: העלאת דמי השכירות "סימן ג'1: העלאת דמי השכירות הגדרות הגדרות הגדרות 17א. בסימן זה – "דירה" – מושכר שלפי תנאי השכירות משמש למגורים; "מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; "השר" – שר הבינוי והשיכון. דמי שכירות דמי שכירות דמי שכירות 17ב. דמי השכירות של דירה למגורים ייקבעו על ידי המשכיר והשוכר בהתאם לתנאי השוק החופשי; בסעיף זה, "דמי שכירות" – דמי השכירות החודשיים שקיבל משכיר שנקבעו בתקופת השכירות. העלאת דמי שכירות העלאת דמי שכירות העלאת דמי שכירות 17ג. משכיר לא יעלה את דמי השכירות של דירה, אלא בכפוף להוראות סימן זה. מועד העלאת דמי שכירות מועד העלאת דמי שכירות מועד העלאת דמי שכירות 17ד. משכיר דירה למגורים לא יעלה את דמי השכירות של דירה אלא בתום תקופת השכירות, ובלבד שדמי השכירות לא יועלו בטרם חלפה שנה מתחילת התקופה שבעדה על השוכר לשלם דמי שכירות. שיעור העלאת דמי שכירות שיעור העלאת דמי שכירות שיעור העלאת דמי שכירות 17ה. (א) משכיר רשאי להעלות את דמי השכירות במועד האמור בסעיף 17ד בשיעור שלא יעלה על עליית המדד בתוספת 2%. (ב) לפי בקשת המשכיר ובנסיבות שיקבע השר, רשאי בית הדין, כמשמעותו בחוק הגנת הדייר [נוסח משולב] התשל"ב–1972, לקבוע שיעור גבוה מהאמור בסעיף קטן (א). (ג) שיעור העלאת דמי השכירות לא יהווה עילה לפינוי שוכרים מן הדירה בתום תקופת השכירות. דין דמי שכירות העולים על המותר דין דמי שכירות העולים על המותר דין דמי שכירות העולים על המותר 17ו. הועלו דמי השכירות של דירה בסכום או בשיעור גבוה מהמותר לפי הוראות פרק זה (בסעיף זה – סכום עודף), לא יהיה המשכיר רשאי לקבל את הסכום העודף, על אף כל הסכם, ואם שילם השוכר סכום עודף הוא יהיה זכאי לקבלו מהמשכיר בתוך שישה חדשים מיום התשלום, לרבות בדרך של ניכוי מדמי שכירות המגיעים למשכיר או בכל דרך אחרת."