חוק - נוסח לא רשמי

חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023* תיקון חוק מס רכוש וקרן פיצויים – הוראת שעה – מס' 33 1. בתקופה שמיום פרסומו של חוק זה עד יום ל' בכסלו התשפ"ה (31 בדצמבר 2024) (בסעיף זה ובסעיפים 2 ו־3 – תקופת הוראת השעה), יקראו את חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א–1961‏ (להלן – חוק מס רכוש), כך: בתקופה שמיום פרסומו של חוק זה עד יום ל' בכסלו התשפ"ה (31 בדצמבר 2024) (בסעיף זה ובסעיפים 2 ו־3 – תקופת הוראת השעה), יקראו את חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א–1961‏ (להלן – חוק מס רכוש), כך: בתקופה שמיום פרסומו של חוק זה עד יום ל' בכסלו התשפ"ה (31 בדצמבר 2024) (בסעיף זה ובסעיפים 2 ו־3 – תקופת הוראת השעה), יקראו את חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א–1961‏ (להלן – חוק מס רכוש), כך: בתקופה שמיום פרסומו של חוק זה עד יום ל' בכסלו התשפ"ה (31 בדצמבר 2024) (בסעיף זה ובסעיפים 2 ו־3 – תקופת הוראת השעה), יקראו את חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א–1961‏ (להלן – חוק מס רכוש), כך: בתקופה שמיום פרסומו של חוק זה עד יום ל' בכסלו התשפ"ה (31 בדצמבר 2024) (בסעיף זה ובסעיפים 2 ו־3 – תקופת הוראת השעה), יקראו את חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א–1961‏ (להלן – חוק מס רכוש), כך: בתקופה שמיום פרסומו של חוק זה עד יום ל' בכסלו התשפ"ה (31 בדצמבר 2024) (בסעיף זה ובסעיפים 2 ו־3 – תקופת הוראת השעה), יקראו את חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א–1961‏ (להלן – חוק מס רכוש), כך: בתקופה שמיום פרסומו של חוק זה עד יום ל' בכסלו התשפ"ה (31 בדצמבר 2024) (בסעיף זה ובסעיפים 2 ו־3 – תקופת הוראת השעה), יקראו את חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א–1961‏ (להלן – חוק מס רכוש), כך: (1) אחרי סעיף 36א יבוא: (1) אחרי סעיף 36א יבוא: (1) אחרי סעיף 36א יבוא: (1) אחרי סעיף 36א יבוא: (1) אחרי סעיף 36א יבוא: (1) אחרי סעיף 36א יבוא: (1) אחרי סעיף 36א יבוא: "העברה, שעבוד או עיקול של פיצוי ומקדמה בשל נזק מלחמה בתקופה הקובעת "העברה, שעבוד או עיקול של פיצוי ומקדמה בשל נזק מלחמה בתקופה הקובעת "העברה, שעבוד או עיקול של פיצוי ומקדמה בשל נזק מלחמה בתקופה הקובעת 36ב. (א) זכות לפיצוי ולמקדמה בשל נזק מלחמה שנגרם בתקופה הקובעת כהגדרתה בסעיף 38ג, אינה ניתנת להעברה, לשעבוד או לעיקול בכל דרך שהיא, אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מהזכאי לפיצוי ולמקדמה לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך. (א) זכות לפיצוי ולמקדמה בשל נזק מלחמה שנגרם בתקופה הקובעת כהגדרתה בסעיף 38ג, אינה ניתנת להעברה, לשעבוד או לעיקול בכל דרך שהיא, אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מהזכאי לפיצוי ולמקדמה לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך. (א) זכות לפיצוי ולמקדמה בשל נזק מלחמה שנגרם בתקופה הקובעת כהגדרתה בסעיף 38ג, אינה ניתנת להעברה, לשעבוד או לעיקול בכל דרך שהיא, אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מהזכאי לפיצוי ולמקדמה לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך. (ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על פיצוי ומקדמה כאמור בו ששולמו באמצעות בנק או החברה כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו–1986‏, בנותנה שירותים לפי סעיף 88א לאותו חוק, במשך 90 ימים מיום ששולמו כאמור."; (ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על פיצוי ומקדמה כאמור בו ששולמו באמצעות בנק או החברה כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו–1986‏, בנותנה שירותים לפי סעיף 88א לאותו חוק, במשך 90 ימים מיום ששולמו כאמור."; (ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על פיצוי ומקדמה כאמור בו ששולמו באמצעות בנק או החברה כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו–1986‏, בנותנה שירותים לפי סעיף 88א לאותו חוק, במשך 90 ימים מיום ששולמו כאמור."; (2) אחרי סעיף 38ב יבוא: (2) אחרי סעיף 38ב יבוא: (2) אחרי סעיף 38ב יבוא: (2) אחרי סעיף 38ב יבוא: (2) אחרי סעיף 38ב יבוא: (2) אחרי סעיף 38ב יבוא: (2) אחרי סעיף 38ב יבוא: "פרק שמיני 1 – מסלול נוסף לפיצוי על נזק עקיף – חרבות ברזל "פרק שמיני 1 – מסלול נוסף לפיצוי על נזק עקיף – חרבות ברזל "פרק שמיני 1 – מסלול נוסף לפיצוי על נזק עקיף – חרבות ברזל "פרק שמיני 1 – מסלול נוסף לפיצוי על נזק עקיף – חרבות ברזל "פרק שמיני 1 – מסלול נוסף לפיצוי על נזק עקיף – חרבות ברזל "פרק שמיני 1 – מסלול נוסף לפיצוי על נזק עקיף – חרבות ברזל "פרק שמיני 1 – מסלול נוסף לפיצוי על נזק עקיף – חרבות ברזל הגדרות – פרק שמיני 1 הגדרות – פרק שמיני 1 הגדרות – פרק שמיני 1 38ג. בפרק זה – בפרק זה – בפרק זה – "הוצאות השכר בתקופת הזכאות" – אחד מאלה, לפי העניין, בהפחתת סכומים שהמוסד לביטוח לאומי שילם למעסיק לשם החזר תגמולי מילואים שהמעסיק שילם לעובד לפי פרק י"ב לחוק הביטוח הלאומי: "הוצאות השכר בתקופת הזכאות" – אחד מאלה, לפי העניין, בהפחתת סכומים שהמוסד לביטוח לאומי שילם למעסיק לשם החזר תגמולי מילואים שהמעסיק שילם לעובד לפי פרק י"ב לחוק הביטוח הלאומי: "הוצאות השכר בתקופת הזכאות" – אחד מאלה, לפי העניין, בהפחתת סכומים שהמוסד לביטוח לאומי שילם למעסיק לשם החזר תגמולי מילואים שהמעסיק שילם לעובד לפי פרק י"ב לחוק הביטוח הלאומי: (1) לעניין ניזוק שאינו מוסד ציבורי זכאי או קיבוץ – הסכום הנמוך מבין אלה: (1) לעניין ניזוק שאינו מוסד ציבורי זכאי או קיבוץ – הסכום הנמוך מבין אלה: (א) 75% משכר העבודה אשר שולם לעובדים בעד התקופה המזכה לעניין שכר, כפי שדווח לפקיד השומה בטופס 102 לפי תקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה), התשנ"ג–1993‏ (להלן – תקנות ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה), כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב־1.25; (ב) השכר הממוצע לחודש כמשמעותו בסעיף 2(ב) לחוק הביטוח הלאומי, כפי שהיה ידוע בחודש אוקטובר 2023, מוכפל במספר העובדים ששולם להם שכר בעד התקופה המזכה לעניין שכר, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב־1.25; (2) לעניין ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי – הסכום הנמוך מבין אלה: (2) לעניין ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי – הסכום הנמוך מבין אלה: (א) 75% משכר העבודה אשר שולם לעובדים בעד התקופה המזכה לעניין שכר, כפי שדווח לפקיד השומה בטופס 102 לפי תקנות ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת בשיעור המתקבל מחלוקת סכום הכנסתו של הניזוק בשנת הבסיס, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי סעיף 131 לפקודה, שאינה הכנסה מתמיכות ותרומות, בסכום הכנסתו בשנת הבסיס כפי שדווחה כאמור, הכולל תמיכות ותרומות, ותוצאת המכפלה המתקבלת מוכפלת ב־1.325; (ב) תוצאת המכפלה האמורה בפסקה (1)(ב) להגדרה זו, שהוא מוכפל בשיעור האמור בפסקת משנה (א); (3) לעניין ניזוק שהוא קיבוץ – הסכום הנמוך מבין אלה: (3) לעניין ניזוק שהוא קיבוץ – הסכום הנמוך מבין אלה: (א) 75% משכר העבודה של עובד שאינו חבר הקיבוץ, או עובד שהוא חבר הקיבוץ העובד בתעשייה, במסחר, בשירותים, בחקלאות או בתיירות בקיבוץ, ולמעט חבר הקיבוץ העוסק במתן שירותים לחברי הקיבוץ עצמם, אשר שולם לעובד כאמור בעד התקופה המזכה לעניין שכר, כפי שדווח לפקיד השומה בטופס 102 לפי תקנות ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב־1.25; (ב) השכר הממוצע לחודש כמשמעותו בסעיף 2(ב) לחוק הביטוח הלאומי, כפי שהיה ידוע בחודש אוקטובר 2023, מוכפל במספר העובדים כאמור בפסקת משנה (א), כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב־1.25; לעניין הגדרה זו, "התקופה המזכה לעניין שכר" – אחת מאלה, לפי העניין: לעניין הגדרה זו, "התקופה המזכה לעניין שכר" – אחת מאלה, לפי העניין: (1) לעניין תקופת הזכאות כאמור בפסקה (1) להגדרה "תקופת הזכאות" – חודש אוקטובר 2023; (2) לעניין תקופת הזכאות כאמור בפסקה (2) להגדרה "תקופת הזכאות" – חודש נובמבר 2023; "הוצאות מזכות" – ההוצאות הקבועות בתוספת חלק השכר המזכה, והכול עד לסכום כמפורט להלן, לפי העניין: "הוצאות מזכות" – ההוצאות הקבועות בתוספת חלק השכר המזכה, והכול עד לסכום כמפורט להלן, לפי העניין: "הוצאות מזכות" – ההוצאות הקבועות בתוספת חלק השכר המזכה, והכול עד לסכום כמפורט להלן, לפי העניין: (1) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 100 מיליון שקלים חדשים – 600 אלף שקלים חדשים; (1) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 100 מיליון שקלים חדשים – 600 אלף שקלים חדשים; (2) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 100 מיליון שקלים חדשים ואינו עולה על 300 מיליון שקלים חדשים – 600 אלף שקלים חדשים בתוספת 0.3% מחלק מחזור עסקאותיו בשנת הבסיס העולה על 100 מיליון שקלים חדשים; (2) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 100 מיליון שקלים חדשים ואינו עולה על 300 מיליון שקלים חדשים – 600 אלף שקלים חדשים בתוספת 0.3% מחלק מחזור עסקאותיו בשנת הבסיס העולה על 100 מיליון שקלים חדשים; (3) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 300 מיליון שקלים חדשים ואינו עולה על 400 מיליון שקלים חדשים – 1.2 מיליון שקלים חדשים; (3) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 300 מיליון שקלים חדשים ואינו עולה על 400 מיליון שקלים חדשים – 1.2 מיליון שקלים חדשים; "הוצאות קבועות" – אחד מאלה, לפי העניין: "הוצאות קבועות" – אחד מאלה, לפי העניין: "הוצאות קבועות" – אחד מאלה, לפי העניין: (1) לעניין ניזוק שאינו מנוי בפסקאות (2) או (3) – סך כל התשומות השוטפות בשנה הקודמת, מחולק ב־12 ומוכפל במקדם ההוצאות הקבועות; (1) לעניין ניזוק שאינו מנוי בפסקאות (2) או (3) – סך כל התשומות השוטפות בשנה הקודמת, מחולק ב־12 ומוכפל במקדם ההוצאות הקבועות; (2) לעניין ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי – סך כל ההוצאות הקשורות למכירת שירותים או מוצרים המסופקים באופן שוטף ובמהלך רוב חודשי השנה, שהוצאו בשנה הקודמת, מחולק במספר חודשי הפעילות של הניזוק בשנה הקודמת ומוכפל במקדם ההוצאות הקבועות; (2) לעניין ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי – סך כל ההוצאות הקשורות למכירת שירותים או מוצרים המסופקים באופן שוטף ובמהלך רוב חודשי השנה, שהוצאו בשנה הקודמת, מחולק במספר חודשי הפעילות של הניזוק בשנה הקודמת ומוכפל במקדם ההוצאות הקבועות; (3) לעניין ניזוק שהוא עוסק הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי הוראות סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף – סך התשומות השוטפות שהיה מדווח לרשות המסים בישראל בשל השנה הקודמת אילולא היה רשום כעוסק אחד עם עוסק אחר, מחולק ב־12 ומוכפל במקדם ההוצאות הקבועות; (3) לעניין ניזוק שהוא עוסק הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי הוראות סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף – סך התשומות השוטפות שהיה מדווח לרשות המסים בישראל בשל השנה הקודמת אילולא היה רשום כעוסק אחד עם עוסק אחר, מחולק ב־12 ומוכפל במקדם ההוצאות הקבועות; "חוק הביטוח הלאומי" – חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995‏; "חוק הביטוח הלאומי" – חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995‏; "חוק הביטוח הלאומי" – חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995‏; "חוק מס ערך מוסף" – חוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975‏; "חוק מס ערך מוסף" – חוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975‏; "חוק מס ערך מוסף" – חוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975‏; "חלק השכר המזכה" – סכום הוצאות השכר בתקופת הזכאות, מוכפל בשיעור הירידה במחזור העסקאות; "חלק השכר המזכה" – סכום הוצאות השכר בתקופת הזכאות, מוכפל בשיעור הירידה במחזור העסקאות; "חלק השכר המזכה" – סכום הוצאות השכר בתקופת הזכאות, מוכפל בשיעור הירידה במחזור העסקאות; "מוסד ציבורי זכאי" – מוסד ציבורי כהגדרתו בסעיף 9(2)(ב) לפקודה (בפרק זה – מוסד ציבורי), שמתקיימים בו שני אלה: "מוסד ציבורי זכאי" – מוסד ציבורי כהגדרתו בסעיף 9(2)(ב) לפקודה (בפרק זה – מוסד ציבורי), שמתקיימים בו שני אלה: "מוסד ציבורי זכאי" – מוסד ציבורי כהגדרתו בסעיף 9(2)(ב) לפקודה (בפרק זה – מוסד ציבורי), שמתקיימים בו שני אלה: (1) 25% לפחות מהכנסתו בשנת המס 2022, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי סעיף 131 לפקודה, לא היה מתמיכות ותרומות; (1) 25% לפחות מהכנסתו בשנת המס 2022, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי סעיף 131 לפקודה, לא היה מתמיכות ותרומות; (2) 25% לפחות מהכנסתו בשנת המס 2022 כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי סעיף 131 לפקודה, שאינה מתמיכות ותרומות, היה ממכירת שירותים או מוצרים באופן שוטף ובמהלך רוב חודשי השנה; (2) 25% לפחות מהכנסתו בשנת המס 2022 כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי סעיף 131 לפקודה, שאינה מתמיכות ותרומות, היה ממכירת שירותים או מוצרים באופן שוטף ובמהלך רוב חודשי השנה; "מחזור עסקאות" – אחד מאלה, לפי העניין: "מחזור עסקאות" – אחד מאלה, לפי העניין: "מחזור עסקאות" – אחד מאלה, לפי העניין: (1) לעניין ניזוק שאינו מנוי בפסקאות (2) או (3) – מחזור עסקאות כמשמעותו בחוק מס ערך מוסף; במחזור עסקאות כאמור לא ייכללו כל אלה: (1) לעניין ניזוק שאינו מנוי בפסקאות (2) או (3) – מחזור עסקאות כמשמעותו בחוק מס ערך מוסף; במחזור עסקאות כאמור לא ייכללו כל אלה: (א) עסקאות שסעיפים 20 או 21 לחוק מס ערך מוסף חלים עליהן; (ב) מכר טובין או מתן שירות מאת עוסק לקרובו, אלא אם כן אישר המנהל, לבקשת עוסק, כי לגבי מכר או מתן שירות כאמור לקרובו מתקיימים אותם מאפיינים המתקיימים לגבי עסקת מכר או שירות כאמור בין עוסק לאדם שאינו קרובו; (ג) פיצוי ששולם לפי החוק; (ד) מכירות הוניות; (2) לעניין ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי – סכום ההכנסה ממכירת שירותים או מוצרים, שהתמורה בשלהם מתקבלת ממתן השירות או הספקת המוצר בפועל, כפי שדווח לרשות המסים בדוח לפי סעיף 131 לפקודה שאישר לעניין זה רואה חשבון או יועץ מס; (2) לעניין ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי – סכום ההכנסה ממכירת שירותים או מוצרים, שהתמורה בשלהם מתקבלת ממתן השירות או הספקת המוצר בפועל, כפי שדווח לרשות המסים בדוח לפי סעיף 131 לפקודה שאישר לעניין זה רואה חשבון או יועץ מס; (3) לעניין ניזוק שהוא עוסק פטור כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף – מחזור העסקאות, כפי שדווח לרשות המסים בהצהרה לפי תקנה 15 לתקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל"ו–1976, ואם התקופה שלגביה נבחן המחזור אינה נכללת בהצהרה כאמור – מחזור העסקאות כפי שהצהיר עליו הניזוק לעניין זה; (3) לעניין ניזוק שהוא עוסק פטור כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף – מחזור העסקאות, כפי שדווח לרשות המסים בהצהרה לפי תקנה 15 לתקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל"ו–1976, ואם התקופה שלגביה נבחן המחזור אינה נכללת בהצהרה כאמור – מחזור העסקאות כפי שהצהיר עליו הניזוק לעניין זה; "מחזור עסקאות בשנת הבסיס" – מחזור עסקאות כפי שדווח לגבי שנת הבסיס, מחולק במספר חודשי הפעילות בשנת הבסיס ומוכפל ב־12, ולעניין ניזוק הרשום כשותפות לפי חוק מס ערך מוסף או ניזוק שהוא עוסק הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי סעיף 56 לחוק האמור – לפי מחזור העסקאות המאוחד של השותפות או של העוסקים הרשומים יחד, לפי העניין; "מחזור עסקאות בשנת הבסיס" – מחזור עסקאות כפי שדווח לגבי שנת הבסיס, מחולק במספר חודשי הפעילות בשנת הבסיס ומוכפל ב־12, ולעניין ניזוק הרשום כשותפות לפי חוק מס ערך מוסף או ניזוק שהוא עוסק הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי סעיף 56 לחוק האמור – לפי מחזור העסקאות המאוחד של השותפות או של העוסקים הרשומים יחד, לפי העניין; "מחזור עסקאות בשנת הבסיס" – מחזור עסקאות כפי שדווח לגבי שנת הבסיס, מחולק במספר חודשי הפעילות בשנת הבסיס ומוכפל ב־12, ולעניין ניזוק הרשום כשותפות לפי חוק מס ערך מוסף או ניזוק שהוא עוסק הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי סעיף 56 לחוק האמור – לפי מחזור העסקאות המאוחד של השותפות או של העוסקים הרשומים יחד, לפי העניין; "מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס" – אחד מאלה, לפי העניין: "מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס" – אחד מאלה, לפי העניין: "מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס" – אחד מאלה, לפי העניין: (1) לעניין ניזוק כמפורט להלן שפתח את עסקו לפני יום ו' באלול התשפ"ב (2 בספטמבר 2022), מחזור העסקאות כמפורט לצידו: (1) לעניין ניזוק כמפורט להלן שפתח את עסקו לפני יום ו' באלול התשפ"ב (2 בספטמבר 2022), מחזור העסקאות כמפורט לצידו: (א) לעניין ניזוק שהוא עוסק פטור או מוסד ציבורי זכאי – מחזור עסקאותיו בתקופת הבסיס; (ב) לעניין ניזוק המדווח בשיטה חד־חודשית – מחזור עסקאותיו של הניזוק בתקופת הבסיס, כפי שדווח לרשות המסים בישראל על פי דין, עד יום כ"א בתשרי התשפ"ד (6 באוקטובר 2023); (ג) לעניין ניזוק המדווח בשיטה דו־חודשית – מחזור עסקאותיו של הניזוק בתקופת הבסיס כפי שדווח לרשות המסים בישראל על פי דין, עד יום כ"א בתשרי התשפ"ד (6 באוקטובר 2023); (2) לעניין ניזוק כמפורט להלן, שפתח את עסקו בתקופה שמיום ו' באלול התשפ"ב (2 בספטמבר 2022) עד יום י"ד באלול התשפ"ג (31 באוגוסט 2023), והודיע לרשות המסים בישראל על פתיחת עסקו עד יום י"ד באלול התשפ"ג (31 באוגוסט 2023), מחזור העסקאות כמפורט לצידו: (2) לעניין ניזוק כמפורט להלן, שפתח את עסקו בתקופה שמיום ו' באלול התשפ"ב (2 בספטמבר 2022) עד יום י"ד באלול התשפ"ג (31 באוגוסט 2023), והודיע לרשות המסים בישראל על פתיחת עסקו עד יום י"ד באלול התשפ"ג (31 באוגוסט 2023), מחזור העסקאות כמפורט לצידו: (א) לעניין ניזוק שהוא עוסק פטור או מוסד ציבורי זכאי – מחזור עסקאותיו מיום שפתח את עסקו עד יום ט"ו בתשרי התשפ"ד (30 בספטמבר 2023), מחולק במספר חודשי הפעילות; (ב) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד־חודשית – מחזור עסקאותיו מיום 1 בחודש שלאחר תום תקופת הדוח התקופתי הראשון שהגיש לפי סעיף 67 או 67א לחוק מס ערך מוסף עד יום ט"ו בתשרי התשפ"ד (30 בספטמבר 2023), כפי שדווח לרשות המסים בישראל על פי דין, מחולק במספר חודשי הפעילות; (ג) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה דו־חודשית – מחזור עסקאותיו מיום 1 בחודש שלאחר תום תקופת הדוח התקופתי הראשון שהגיש לפי סעיף 67 או 67א לחוק מס ערך מוסף עד יום י"ד באלול התשפ"ג (31 באוגוסט 2023), כפי שדווח לרשות המסים בישראל על פי דין, מחולק במספר חודשי הפעילות ומוכפל ב־2; (ד) לעניין ניזוק שעיסוקו בחקלאות – מחזור עסקאותיו מיום 1 בחודש שלאחר תום תקופת הדוח התקופתי הראשון שהגיש לפי סעיף 67 או 67א לחוק מס ערך מוסף עד יום י"ד באלול התשפ"ג (31 באוגוסט 2023), כפי שדווח לרשות המסים בישראל על פי דין, מחולק במספר חודשי הפעילות ומוכפל ב־4; (3) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד־חודשית שפתח את עסקו בתקופה שמיום ט"ו באלול התשפ"ג (1 בספטמבר 2023) עד יום ט"ו בתשרי התשפ"ד (30 בספטמבר 2023) – מחזור עסקאותיו מיום שפתח את עסקו עד יום ט"ו בתשרי התשפ"ד (30 בספטמבר 2023); (3) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד־חודשית שפתח את עסקו בתקופה שמיום ט"ו באלול התשפ"ג (1 בספטמבר 2023) עד יום ט"ו בתשרי התשפ"ד (30 בספטמבר 2023) – מחזור עסקאותיו מיום שפתח את עסקו עד יום ט"ו בתשרי התשפ"ד (30 בספטמבר 2023); (4) על אף האמור בפסקאות (1) עד (3), לעניין קבלן ביצוע – מחזור עסקאותיו בתקופה שמיום ח' בטבת התשפ"ג (1 בינואר 2023) או מ־1 בחודש שלאחר תום תקופת הדוח התקופתי הראשון שהגיש לפי סעיף 67 או 67א לחוק מס ערך מוסף, לפי המאוחר, עד יום ט"ו בתשרי התשפ"ד (30 בספטמבר 2023), מחולק במספר חודשי הפעילות; (4) על אף האמור בפסקאות (1) עד (3), לעניין קבלן ביצוע – מחזור עסקאותיו בתקופה שמיום ח' בטבת התשפ"ג (1 בינואר 2023) או מ־1 בחודש שלאחר תום תקופת הדוח התקופתי הראשון שהגיש לפי סעיף 67 או 67א לחוק מס ערך מוסף, לפי המאוחר, עד יום ט"ו בתשרי התשפ"ד (30 בספטמבר 2023), מחולק במספר חודשי הפעילות; "מס תשומות" – כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף; "מס תשומות" – כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף; "מס תשומות" – כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף; "מקדם הוצאות קבועות" – אחד מאלה: "מקדם הוצאות קבועות" – אחד מאלה: "מקדם הוצאות קבועות" – אחד מאלה: (1) לעניין ניזוק כמפורט להלן, שאינו ניזוק כאמור בפסקה (2) עד (5): (1) לעניין ניזוק כמפורט להלן, שאינו ניזוק כאמור בפסקה (2) עד (5): (א) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד־חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 25% ואינו עולה על 40%, ולעניין ניזוק שמדווח בשיטה דו־חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 12.5% ואינו עולה על 20% – 7%; (ב) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד־חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 40% ואינו עולה על 60%, ולעניין ניזוק שמדווח בשיטה דו־חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 20% ואינו עולה על 30% – 11%; (ג) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד־חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 60% ואינו עולה על 80%, ולעניין ניזוק שמדווח בשיטה דו־חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 30% ואינו עולה על 40% –15%; (ד) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד־חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 80%, ולעניין ניזוק שמדווח בשיטה דו־חודשית ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 40% – 22%; (2) לעניין ניזוק שהוא עוסק במסחר סיטונאי או קמעונאי בדלק, ומתקיים לגביו האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של פסקה (1) להגדרה זו – השיעור כאמור בסיפה של אותן פסקאות משנה, לפי העניין, מוכפל ב־0.35; (2) לעניין ניזוק שהוא עוסק במסחר סיטונאי או קמעונאי בדלק, ומתקיים לגביו האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של פסקה (1) להגדרה זו – השיעור כאמור בסיפה של אותן פסקאות משנה, לפי העניין, מוכפל ב־0.35; (3) לגבי ניזוק שבשנות המס 2022 ו־2023 חל עליו הפטור לפי סעיף 33 לחוק מס ערך מוסף, ומתקיים לגביו האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של פסקה (1) להגדרה זו – השיעור כאמור בסיפה של אותן פסקאות משנה, לפי העניין, מוכפל ב־0.19; (3) לגבי ניזוק שבשנות המס 2022 ו־2023 חל עליו הפטור לפי סעיף 33 לחוק מס ערך מוסף, ומתקיים לגביו האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של פסקה (1) להגדרה זו – השיעור כאמור בסיפה של אותן פסקאות משנה, לפי העניין, מוכפל ב־0.19; (4) לעניין ניזוק שהוא קבלן ביצוע, ומתקיים לגביו האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של פסקה (1) להגדרה זו – השיעור כאמור בסיפה של אותן פסקאות משנה, לפי העניין, מוכפל ב־0.68; (4) לעניין ניזוק שהוא קבלן ביצוע, ומתקיים לגביו האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של פסקה (1) להגדרה זו – השיעור כאמור בסיפה של אותן פסקאות משנה, לפי העניין, מוכפל ב־0.68; (5) לעניין ניזוק שעיסוקו בחקלאות, ומתקיים לגביו האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של פסקה (1) להגדרה זו – השיעור כאמור בסיפה של אותן פסקאות משנה, לפי העניין, מוכפל ב־2.135; (5) לעניין ניזוק שעיסוקו בחקלאות, ומתקיים לגביו האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של פסקה (1) להגדרה זו – השיעור כאמור בסיפה של אותן פסקאות משנה, לפי העניין, מוכפל ב־2.135; (6) מקדם בשיעור אחר שקבע המנהל, לגבי ניזוק מסוים שהוא ניזוק כאמור בפסקה (1) להגדרה זו, אם שוכנע כי ההוצאות הקבועות של העסק במקרה של אי־הפעלתו גבוהות או נמוכות, ובלבד שהמקדם שיקבע לא יעלה על 1.5 מהמקדם אשר היה נקבע לניזוק לפי אותה פסקה; (6) מקדם בשיעור אחר שקבע המנהל, לגבי ניזוק מסוים שהוא ניזוק כאמור בפסקה (1) להגדרה זו, אם שוכנע כי ההוצאות הקבועות של העסק במקרה של אי־הפעלתו גבוהות או נמוכות, ובלבד שהמקדם שיקבע לא יעלה על 1.5 מהמקדם אשר היה נקבע לניזוק לפי אותה פסקה; "נזק עקיף" – הפסד או מניעת רווח כתוצאה מנזק מלחמה, כהגדרתו בסעיף 35, או בשל אי־אפשרות לנצל נכסים עקב פעולות מלחמה על ידי הצבאות הסדירים של האויב או עקב פעולות איבה אחרות נגד ישראל, או עקב פעולות מלחמה על ידי צבא הגנה לישראל; "נזק עקיף" – הפסד או מניעת רווח כתוצאה מנזק מלחמה, כהגדרתו בסעיף 35, או בשל אי־אפשרות לנצל נכסים עקב פעולות מלחמה על ידי הצבאות הסדירים של האויב או עקב פעולות איבה אחרות נגד ישראל, או עקב פעולות מלחמה על ידי צבא הגנה לישראל; "נזק עקיף" – הפסד או מניעת רווח כתוצאה מנזק מלחמה, כהגדרתו בסעיף 35, או בשל אי־אפשרות לנצל נכסים עקב פעולות מלחמה על ידי הצבאות הסדירים של האויב או עקב פעולות איבה אחרות נגד ישראל, או עקב פעולות מלחמה על ידי צבא הגנה לישראל; "ניזוק" – עוסק, למעט כל אחד מאלה, שנגרם לו נזק עקיף: "ניזוק" – עוסק, למעט כל אחד מאלה, שנגרם לו נזק עקיף: "ניזוק" – עוסק, למעט כל אחד מאלה, שנגרם לו נזק עקיף: (1) המדינה; (1) המדינה; (2) גוף מתוקצב או תאגיד בריאות כהגדרתם בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985‏; (2) גוף מתוקצב או תאגיד בריאות כהגדרתם בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985‏; (3) קופת חולים; (3) קופת חולים; (4) מוסד ציבורי שאינו מוסד ציבורי זכאי; (4) מוסד ציבורי שאינו מוסד ציבורי זכאי; (5) תאגיד שהוקם בחוק או לפיו; (5) תאגיד שהוקם בחוק או לפיו; (6) מוסד פיננסי כמפורט להלן: (6) מוסד פיננסי כמפורט להלן: (א) תאגיד בנקאי כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981‏, לרבות תאגיד עזר כהגדרתו בחוק האמור; (ב) מבטח כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981‏; (ג) חבר בורסה כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח–1968‏; (ד) חברה מנהלת כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה–2005‏; (ה) מנהל קרן כמשמעותו בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד–1994‏; (7) מי שעיסוקו במכירת זכות במקרקעין, המהווה מלאי עסקי בידו; לעניין זה, "מכירת זכות במקרקעין" – כהגדרת "מכירה", לעניין זכות במקרקעין, בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג–1963‏; (7) מי שעיסוקו במכירת זכות במקרקעין, המהווה מלאי עסקי בידו; לעניין זה, "מכירת זכות במקרקעין" – כהגדרת "מכירה", לעניין זכות במקרקעין, בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג–1963‏; (8) מי שיותר מ־50% מהעבודות שביצע בשנת המס 2022 או 2023 היו עבודות שמשך ביצוען עולה על שנה, למעט קבלן ביצוע; (8) מי שיותר מ־50% מהעבודות שביצע בשנת המס 2022 או 2023 היו עבודות שמשך ביצוען עולה על שנה, למעט קבלן ביצוע; (9) מי שדיווח לרשות המסים בישראל על סגירת עסקו, לפני יום ט"ז בתשרי התשפ"ד (1 באוקטובר 2023); (9) מי שדיווח לרשות המסים בישראל על סגירת עסקו, לפני יום ט"ז בתשרי התשפ"ד (1 באוקטובר 2023); (10) מי שדיווח על מחזור עסקאות בשיעור אפס לגבי ארבעת החודשים שלפני המועד האמור בפסקה (9), אלא אם כן שוכנע המנהל שהעסק היה פעיל עד תום חודשיים מתום התקופה הקובעת; (10) מי שדיווח על מחזור עסקאות בשיעור אפס לגבי ארבעת החודשים שלפני המועד האמור בפסקה (9), אלא אם כן שוכנע המנהל שהעסק היה פעיל עד תום חודשיים מתום התקופה הקובעת; (11) מי שעסקו לא היה פעיל לפני יום ט"ז בתשרי התשפ"ד (1 באוקטובר 2023); לעניין זה, יראו עוסק כמי שעסקו לא היה פעיל אם הוא לא הגיש לרשות המסים בישראל שניים מתוך שלושת הדוחות האחרונים שהיה חייב בהגשתם לפי חוק מס ערך מוסף, לגבי התקופה שלפני המועד האמור, אלא אם כן הוכיח, להנחת דעתו של המנהל, שעסקו היה פעיל; (11) מי שעסקו לא היה פעיל לפני יום ט"ז בתשרי התשפ"ד (1 באוקטובר 2023); לעניין זה, יראו עוסק כמי שעסקו לא היה פעיל אם הוא לא הגיש לרשות המסים בישראל שניים מתוך שלושת הדוחות האחרונים שהיה חייב בהגשתם לפי חוק מס ערך מוסף, לגבי התקופה שלפני המועד האמור, אלא אם כן הוכיח, להנחת דעתו של המנהל, שעסקו היה פעיל; "עוסק" – חייב במס כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף; "עוסק" – חייב במס כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף; "עוסק" – חייב במס כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף; "עוסק המדווח על בסיס מזומן" – עוסק שמתקיימים בו כל אלה: "עוסק המדווח על בסיס מזומן" – עוסק שמתקיימים בו כל אלה: "עוסק המדווח על בסיס מזומן" – עוסק שמתקיימים בו כל אלה: (1) הוא מתחייב במס ערך מוסף לפי פרק ו' לחוק מס ערך מוסף עם קבלת התמורה לעסקה; (1) הוא מתחייב במס ערך מוסף לפי פרק ו' לחוק מס ערך מוסף עם קבלת התמורה לעסקה; (2) הוא מקבל את עיקר התקבולים השוטפים לעסקו בחודש העוקב לחודש שבו בוצעה העסקה; (2) הוא מקבל את עיקר התקבולים השוטפים לעסקו בחודש העוקב לחודש שבו בוצעה העסקה; (3) שיעור הירידה במחזור העסקאות שלו בתקופת הדיווח הכולל את חודש אוקטובר 2023 היה נמוך מאחד מאלה, לפי העניין: (3) שיעור הירידה במחזור העסקאות שלו בתקופת הדיווח הכולל את חודש אוקטובר 2023 היה נמוך מאחד מאלה, לפי העניין: (א) אם היה העוסק מדווח בשיטת דיווח חד־חודשית – 40%; (ב) אם היה העוסק מדווח בשיטת דיווח דו־חודשית – 20%; "קבלן ביצוע" – קבלן לעבודות הנדסה בנאיות, כהגדרתו בחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ"ט–1969, הרשום בפנקס, כמשמעותו באותו חוק; ובלבד שאם במסגרת עיסוקו הוא מבצע מכירת זכויות במקרקעין, כהגדרתה בפסקה (7) להגדרה "ניזוק" – החלק של עסקו שבו אינו מבצע מכירת זכויות במקרקעין כאמור; "קבלן ביצוע" – קבלן לעבודות הנדסה בנאיות, כהגדרתו בחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ"ט–1969, הרשום בפנקס, כמשמעותו באותו חוק; ובלבד שאם במסגרת עיסוקו הוא מבצע מכירת זכויות במקרקעין, כהגדרתה בפסקה (7) להגדרה "ניזוק" – החלק של עסקו שבו אינו מבצע מכירת זכויות במקרקעין כאמור; "קבלן ביצוע" – קבלן לעבודות הנדסה בנאיות, כהגדרתו בחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ"ט–1969, הרשום בפנקס, כמשמעותו באותו חוק; ובלבד שאם במסגרת עיסוקו הוא מבצע מכירת זכויות במקרקעין, כהגדרתה בפסקה (7) להגדרה "ניזוק" – החלק של עסקו שבו אינו מבצע מכירת זכויות במקרקעין כאמור; "קרוב" – כהגדרתו בסעיף 88 לפקודה; "קרוב" – כהגדרתו בסעיף 88 לפקודה; "קרוב" – כהגדרתו בסעיף 88 לפקודה; "שיעור הירידה במחזור העסקאות" – מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, בהפחתת מחזור העסקאות בתקופת הזכאות, כשהתוצאה המתקבלת מחולקת במחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס; "שיעור הירידה במחזור העסקאות" – מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, בהפחתת מחזור העסקאות בתקופת הזכאות, כשהתוצאה המתקבלת מחולקת במחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס; "שיעור הירידה במחזור העסקאות" – מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, בהפחתת מחזור העסקאות בתקופת הזכאות, כשהתוצאה המתקבלת מחולקת במחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס; "שנת הבסיס" – אחת מאלה, לפי העניין: "שנת הבסיס" – אחת מאלה, לפי העניין: "שנת הבסיס" – אחת מאלה, לפי העניין: (1) לעניין ניזוק שפתח את עסקו לפני יום כ"ח בטבת התשפ"ב (1 בינואר 2022) – שנת 2022; (1) לעניין ניזוק שפתח את עסקו לפני יום כ"ח בטבת התשפ"ב (1 בינואר 2022) – שנת 2022; (2) לעניין ניזוק שפתח את עסקו בשנת 2022 או לאחריה – התקופה שמהמועד שבו החל לפעול לראשונה או מיום ח' בטבת התשפ"ג (1 בינואר 2023), לפי המאוחר, עד המועד המפורט להלן, לפי העניין: (2) לעניין ניזוק שפתח את עסקו בשנת 2022 או לאחריה – התקופה שמהמועד שבו החל לפעול לראשונה או מיום ח' בטבת התשפ"ג (1 בינואר 2023), לפי המאוחר, עד המועד המפורט להלן, לפי העניין: (א) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד־חודשית, מוסד ציבורי זכאי ועוסק פטור – יום ט"ו בתשרי התשפ"ד (30 בספטמבר 2023); (ב) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה דו־חודשית – עד יום י"ד באלול התשפ"ג (31 באוגוסט 2023); "השנה הקודמת" – אחת מאלה, לפי העניין: "השנה הקודמת" – אחת מאלה, לפי העניין: "השנה הקודמת" – אחת מאלה, לפי העניין: (1) לעניין ניזוק שאינו מפורט בפסקה (2) או (3) – התקופה שמיום ה' באלול התשפ"ב (1 בספטמבר 2022) עד יום י"ד באלול התשפ"ג (31 באוגוסט 2023); (1) לעניין ניזוק שאינו מפורט בפסקה (2) או (3) – התקופה שמיום ה' באלול התשפ"ב (1 בספטמבר 2022) עד יום י"ד באלול התשפ"ג (31 באוגוסט 2023); (2) לעניין ניזוק שפתח את עסקו ביום ה' באלול התשפ"ב (1 בספטמבר 2022) או לאחריו – התקופה שמהמועד שבו החל לפעול לראשונה עד יום י"ד באלול התשפ"ג (31 באוגוסט 2023); (2) לעניין ניזוק שפתח את עסקו ביום ה' באלול התשפ"ב (1 בספטמבר 2022) או לאחריו – התקופה שמהמועד שבו החל לפעול לראשונה עד יום י"ד באלול התשפ"ג (31 באוגוסט 2023); (3) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד־חודשית שפתח את עסקו בתקופה שמיום ט"ו באלול התשפ"ג (1 בספטמבר 2023) עד יום ט"ו בתשרי התשפ"ד (30 בספטמבר 2023) – התקופה שמהמועד שבו החל לפעול לראשונה עד יום ט"ו בתשרי התשפ"ד (30 בספטמבר 2023); (3) לעניין ניזוק שמדווח בשיטה חד־חודשית שפתח את עסקו בתקופה שמיום ט"ו באלול התשפ"ג (1 בספטמבר 2023) עד יום ט"ו בתשרי התשפ"ד (30 בספטמבר 2023) – התקופה שמהמועד שבו החל לפעול לראשונה עד יום ט"ו בתשרי התשפ"ד (30 בספטמבר 2023); "תמיכות ותרומות" – תמיכה לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985, תמיכה מאת רשות מקומית, או תרומות; "תמיכות ותרומות" – תמיכה לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985, תמיכה מאת רשות מקומית, או תרומות; "תמיכות ותרומות" – תמיכה לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985, תמיכה מאת רשות מקומית, או תרומות; "התקופה הקובעת" – התקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד יום י"ז בכסלו התשפ"ד (30 בנובמבר 2023) או עד תום תקופת ההארכה אם נקבעה לפי סעיף 38יז; "התקופה הקובעת" – התקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד יום י"ז בכסלו התשפ"ד (30 בנובמבר 2023) או עד תום תקופת ההארכה אם נקבעה לפי סעיף 38יז; "התקופה הקובעת" – התקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד יום י"ז בכסלו התשפ"ד (30 בנובמבר 2023) או עד תום תקופת ההארכה אם נקבעה לפי סעיף 38יז; "תקופת הבסיס" – התקופה המקבילה בשנת 2022 לתקופת הזכאות; "תקופת הבסיס" – התקופה המקבילה בשנת 2022 לתקופת הזכאות; "תקופת הבסיס" – התקופה המקבילה בשנת 2022 לתקופת הזכאות; "תקופת הזכאות" – אחת מאלה, לפי העניין: "תקופת הזכאות" – אחת מאלה, לפי העניין: "תקופת הזכאות" – אחת מאלה, לפי העניין: (1) לעניין ניזוק שאינו עוסק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה חד־חודשית, עוסק פטור ומוסד ציבורי זכאי, כל אחד מאלה: (1) לעניין ניזוק שאינו עוסק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה חד־חודשית, עוסק פטור ומוסד ציבורי זכאי, כל אחד מאלה: (א) חודש אוקטובר 2023; (ב) חודש נובמבר 2023; (2) לעניין ניזוק שאינו עוסק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה דו־חודשית, כל אחד מאלה: (2) לעניין ניזוק שאינו עוסק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה דו־חודשית, כל אחד מאלה: (א) חודשים ספטמבר ואוקטובר 2023; (ב) חודשים נובמבר ודצמבר 2023; (3) לעניין ניזוק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה חד־חודשית, עוסק פטור ומוסד ציבורי זכאי, ולעניין קבלן ביצוע, כל אחד מאלה: (3) לעניין ניזוק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה חד־חודשית, עוסק פטור ומוסד ציבורי זכאי, ולעניין קבלן ביצוע, כל אחד מאלה: (א) חודש נובמבר 2023; (ב) חודש דצמבר 2023; (4) לעניין ניזוק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה דו־חודשית, כל אחד מאלה: (4) לעניין ניזוק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה דו־חודשית, כל אחד מאלה: (א) חודשים נובמבר ודצמבר 2023; (ב) חודשים נובמבר ודצמבר 2023; (5) לעניין ניזוק שעיסוקו בחקלאות – חודשים ספטמבר עד דצמבר 2023; (5) לעניין ניזוק שעיסוקו בחקלאות – חודשים ספטמבר עד דצמבר 2023; "תשומות שוטפות" – סך כל התשומות, שנוכה בשלהן מס תשומות בהתאם לחוק מס ערך מוסף, כפי שדווחו לרשות המסים בישראל באמצעות דוח תקופתי לפי סעיף 67 או 67א לחוק מס ערך מוסף, לפי העניין, לרבות תשומות החייבות בשיעור מס ערך מוסף אפס, ובלבד שאם העוסק פתח את עסקו לפני יום ט"ו באלול התשפ"ג (1 בספטמבר 2023), הדוח כאמור הוגש עד יום כ"א בתשרי התשפ"ד (6 באוקטובר 2023), למעט אלה: "תשומות שוטפות" – סך כל התשומות, שנוכה בשלהן מס תשומות בהתאם לחוק מס ערך מוסף, כפי שדווחו לרשות המסים בישראל באמצעות דוח תקופתי לפי סעיף 67 או 67א לחוק מס ערך מוסף, לפי העניין, לרבות תשומות החייבות בשיעור מס ערך מוסף אפס, ובלבד שאם העוסק פתח את עסקו לפני יום ט"ו באלול התשפ"ג (1 בספטמבר 2023), הדוח כאמור הוגש עד יום כ"א בתשרי התשפ"ד (6 באוקטובר 2023), למעט אלה: "תשומות שוטפות" – סך כל התשומות, שנוכה בשלהן מס תשומות בהתאם לחוק מס ערך מוסף, כפי שדווחו לרשות המסים בישראל באמצעות דוח תקופתי לפי סעיף 67 או 67א לחוק מס ערך מוסף, לפי העניין, לרבות תשומות החייבות בשיעור מס ערך מוסף אפס, ובלבד שאם העוסק פתח את עסקו לפני יום ט"ו באלול התשפ"ג (1 בספטמבר 2023), הדוח כאמור הוגש עד יום כ"א בתשרי התשפ"ד (6 באוקטובר 2023), למעט אלה: (1) תשומות של עוסק בשל רכישת טובין או קבלת שירות מעוסק שהוא קרובו, זולת אם אישר המנהל, לבקשת העוסק, כי מתקיימים לגבי התשומה אותם מאפיינים המתקיימים לגבי תשומה כאמור בשל רכישה או קבלת שירות בידי העוסק מאדם שאינו קרובו; (1) תשומות של עוסק בשל רכישת טובין או קבלת שירות מעוסק שהוא קרובו, זולת אם אישר המנהל, לבקשת העוסק, כי מתקיימים לגבי התשומה אותם מאפיינים המתקיימים לגבי תשומה כאמור בשל רכישה או קבלת שירות בידי העוסק מאדם שאינו קרובו; (2) תשומות ציוד שנרכש לצורכי העסק; (2) תשומות ציוד שנרכש לצורכי העסק; "תשומות שוטפות בשנה הקודמת" – סך התשומות השוטפות כפי שדווח לרשות המסים בישראל לגבי השנה הקודמת, מחולק במספר חודשי הפעילות בשנה הקודמת ומוכפל ב־12. "תשומות שוטפות בשנה הקודמת" – סך התשומות השוטפות כפי שדווח לרשות המסים בישראל לגבי השנה הקודמת, מחולק במספר חודשי הפעילות בשנה הקודמת ומוכפל ב־12. "תשומות שוטפות בשנה הקודמת" – סך התשומות השוטפות כפי שדווח לרשות המסים בישראל לגבי השנה הקודמת, מחולק במספר חודשי הפעילות בשנה הקודמת ומוכפל ב־12. פיצויים בשל נזקים בתקופה הקובעת פיצויים בשל נזקים בתקופה הקובעת פיצויים בשל נזקים בתקופה הקובעת 38ד. (א) ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עלה על 300 אלף שקלים חדשים, זכאי לפיצויים בגובה הוצאותיו המזכות, בעד נזק עקיף שנגרם לו במהלך התקופה הקובעת, אם מתקיימים לגביו כל אלה: (א) ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עלה על 300 אלף שקלים חדשים, זכאי לפיצויים בגובה הוצאותיו המזכות, בעד נזק עקיף שנגרם לו במהלך התקופה הקובעת, אם מתקיימים לגביו כל אלה: (א) ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עלה על 300 אלף שקלים חדשים, זכאי לפיצויים בגובה הוצאותיו המזכות, בעד נזק עקיף שנגרם לו במהלך התקופה הקובעת, אם מתקיימים לגביו כל אלה: (1) מחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 400 מיליון שקלים חדשים; (1) מחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 400 מיליון שקלים חדשים; (2) שיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 25%, ואם הוא מדווח בשיטה דו־חודשית – על 12.5%; (2) שיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 25%, ואם הוא מדווח בשיטה דו־חודשית – על 12.5%; (3) הירידה במחזור העסקאות כאמור בפסקה (2) נגרמה כתוצאה מנזק עקיף; (3) הירידה במחזור העסקאות כאמור בפסקה (2) נגרמה כתוצאה מנזק עקיף; (4) הוא פתח את עסקו לפני יום ט"ו באלול התשפ"ג (1 בספטמבר 2023); (4) הוא פתח את עסקו לפני יום ט"ו באלול התשפ"ג (1 בספטמבר 2023); (5) הוא הגיש לפקיד השומה, עד יום הגשת תביעה לקבלת פיצויים לפי פרק זה, את המסמכים המפורטים להלן: (5) הוא הגיש לפקיד השומה, עד יום הגשת תביעה לקבלת פיצויים לפי פרק זה, את המסמכים המפורטים להלן: (א) דוח תקופתי לפי סעיף 67, 67א או 71א לחוק מס ערך מוסף, לחודשים ספטמבר ואוקטובר בשנים 2022 ו־2023, או הצהרה לפי תקנה 15 לתקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל"ו–1976, לשנת 2022, לפי העניין, אם היה חייב בהגשתם לפי חוק מס ערך מוסף; (ב) דין וחשבון בטופס 102 בשל חודש אוקטובר 2023, והכול לפי תקנות ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה; (6) לא מתקיים לגביו אף אחד מאלה: (6) לא מתקיים לגביו אף אחד מאלה: (א) הוא היה חייב בניהול פנקסים לשנת המס 2023 ולא ניהלם; (ב) פנקסיו לשנת המס 2023 נקבעו כבלתי קבילים, בקביעה שאינה ניתנת לערר או לערעור. (ב) ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עלה על 12 אלף שקלים חדשים ולא עלה על 300 אלף שקלים חדשים, זכאי לפיצויים בסכום כמפורט בפסקאות שלהלן, לפי העניין, בעד נזק עקיף שנגרם לו במהלך התקופה הקובעת, ובלבד שמתקיימים לגביו התנאים הקבועים בפסקאות (2) עד (6) בסעיף קטן (א): (ב) ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עלה על 12 אלף שקלים חדשים ולא עלה על 300 אלף שקלים חדשים, זכאי לפיצויים בסכום כמפורט בפסקאות שלהלן, לפי העניין, בעד נזק עקיף שנגרם לו במהלך התקופה הקובעת, ובלבד שמתקיימים לגביו התנאים הקבועים בפסקאות (2) עד (6) בסעיף קטן (א): (ב) ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עלה על 12 אלף שקלים חדשים ולא עלה על 300 אלף שקלים חדשים, זכאי לפיצויים בסכום כמפורט בפסקאות שלהלן, לפי העניין, בעד נזק עקיף שנגרם לו במהלך התקופה הקובעת, ובלבד שמתקיימים לגביו התנאים הקבועים בפסקאות (2) עד (6) בסעיף קטן (א): (1) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 50 אלף שקלים חדשים – סכום של 1,750 שקלים חדשים; (1) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 50 אלף שקלים חדשים – סכום של 1,750 שקלים חדשים; (2) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 50 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 90 אלף שקלים חדשים – סכום של 3,150 שקלים חדשים; (2) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 50 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 90 אלף שקלים חדשים – סכום של 3,150 שקלים חדשים; (3) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 90 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 107 אלף שקלים חדשים – סכום של 4,200 שקלים חדשים; (3) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 90 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 107 אלף שקלים חדשים – סכום של 4,200 שקלים חדשים; (4) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 107 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 150 אלף שקלים חדשים – סכום של 2,650 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק; (4) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 107 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 150 אלף שקלים חדשים – סכום של 2,650 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק; (5) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו לשנת הבסיס עולה על 150 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 200 אלף שקלים חדשים – סכום של 3,125 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק; (5) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו לשנת הבסיס עולה על 150 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 200 אלף שקלים חדשים – סכום של 3,125 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק; (6) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו לשנת הבסיס עולה על 200 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 250 אלף שקלים חדשים – סכום של 4,000 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק; (6) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו לשנת הבסיס עולה על 200 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 250 אלף שקלים חדשים – סכום של 4,000 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק; (7) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו לשנת הבסיס עולה על 250 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 300 אלף שקלים חדשים – סכום של 4,675 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק. (7) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו לשנת הבסיס עולה על 250 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 300 אלף שקלים חדשים – סכום של 4,675 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק. (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), היה סכום הפיצויים שניזוק כאמור באותו סעיף קטן זכאי לו נמוך מסכום הפיצויים שאותו ניזוק היה זכאי לו לפי הוראות סעיף קטן (ב)(7), אם מחזור העסקאות שלו בשנת הבסיס היה כאמור באותו סעיף קטן, יהיה הניזוק זכאי לקבל את סכום הפיצוי לפי אותו סעיף קטן. (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), היה סכום הפיצויים שניזוק כאמור באותו סעיף קטן זכאי לו נמוך מסכום הפיצויים שאותו ניזוק היה זכאי לו לפי הוראות סעיף קטן (ב)(7), אם מחזור העסקאות שלו בשנת הבסיס היה כאמור באותו סעיף קטן, יהיה הניזוק זכאי לקבל את סכום הפיצוי לפי אותו סעיף קטן. (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), היה סכום הפיצויים שניזוק כאמור באותו סעיף קטן זכאי לו נמוך מסכום הפיצויים שאותו ניזוק היה זכאי לו לפי הוראות סעיף קטן (ב)(7), אם מחזור העסקאות שלו בשנת הבסיס היה כאמור באותו סעיף קטן, יהיה הניזוק זכאי לקבל את סכום הפיצוי לפי אותו סעיף קטן. (ד) שינה ניזוק את שיטת הדיווח שלו מהשיטה שבה דיווח לגבי מחזור עסקאותיו בתקופת הבסיס, יראו אותו, לעניין חישוב מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס וחישוב מחזור העסקאות בתקופת הזכאות, כמי שמדווח בשיטה דו־חודשית. (ד) שינה ניזוק את שיטת הדיווח שלו מהשיטה שבה דיווח לגבי מחזור עסקאותיו בתקופת הבסיס, יראו אותו, לעניין חישוב מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס וחישוב מחזור העסקאות בתקופת הזכאות, כמי שמדווח בשיטה דו־חודשית. (ד) שינה ניזוק את שיטת הדיווח שלו מהשיטה שבה דיווח לגבי מחזור עסקאותיו בתקופת הבסיס, יראו אותו, לעניין חישוב מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס וחישוב מחזור העסקאות בתקופת הזכאות, כמי שמדווח בשיטה דו־חודשית. (ה) בסעיף זה, "מקדם הנזק" – אחד מאלה, לפי העניין: (ה) בסעיף זה, "מקדם הנזק" – אחד מאלה, לפי העניין: (ה) בסעיף זה, "מקדם הנזק" – אחד מאלה, לפי העניין: (1) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 12.5% ואינו עולה על 20% – 1; (1) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 12.5% ואינו עולה על 20% – 1; (2) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 20% ואינו עולה על 30% – 1.5; (2) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 20% ואינו עולה על 30% – 1.5; (3) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 30% ואינו עולה על 40% – 2.4; (3) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 30% ואינו עולה על 40% – 2.4; (4) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 40% – 3. (4) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 40% – 3. מניעת כפל פיצויים מניעת כפל פיצויים מניעת כפל פיצויים 38ה. אין בהוראות לפי פרק זה כדי לגרוע מזכותו של ניזוק לפיצויים לפי פרק שמיני, ואולם ניזוק שזכאי לפיצויים לפי פרק זה ולפי פרק שמיני, בשל נזקים שנגרמו לו בתקופה הקובעת, הברירה בידו לבחור בפיצויים לפי אחד מהם. אין בהוראות לפי פרק זה כדי לגרוע מזכותו של ניזוק לפיצויים לפי פרק שמיני, ואולם ניזוק שזכאי לפיצויים לפי פרק זה ולפי פרק שמיני, בשל נזקים שנגרמו לו בתקופה הקובעת, הברירה בידו לבחור בפיצויים לפי אחד מהם. אין בהוראות לפי פרק זה כדי לגרוע מזכותו של ניזוק לפיצויים לפי פרק שמיני, ואולם ניזוק שזכאי לפיצויים לפי פרק זה ולפי פרק שמיני, בשל נזקים שנגרמו לו בתקופה הקובעת, הברירה בידו לבחור בפיצויים לפי אחד מהם. תביעה לקבלת פיצויים תביעה לקבלת פיצויים תביעה לקבלת פיצויים 38ו. (א) עוסק המבקש פיצויים לפי פרק זה יגיש למנהל תביעה לפיצויים כאמור החל מ־16 בחודש העוקב לתום תקופת הזכאות הרלוונטית ועד תום 90 ימים מהמועד האמור; המנהל רשאי לדחות את מועד התחילה להגשת תביעה בתקופה אחת שלא תעלה על 15 ימים, אם מתקיימות נסיבות שבשלהן לא ניתן להגיש את התביעה באופן מקוון החל במועד האמור. (א) עוסק המבקש פיצויים לפי פרק זה יגיש למנהל תביעה לפיצויים כאמור החל מ־16 בחודש העוקב לתום תקופת הזכאות הרלוונטית ועד תום 90 ימים מהמועד האמור; המנהל רשאי לדחות את מועד התחילה להגשת תביעה בתקופה אחת שלא תעלה על 15 ימים, אם מתקיימות נסיבות שבשלהן לא ניתן להגיש את התביעה באופן מקוון החל במועד האמור. (א) עוסק המבקש פיצויים לפי פרק זה יגיש למנהל תביעה לפיצויים כאמור החל מ־16 בחודש העוקב לתום תקופת הזכאות הרלוונטית ועד תום 90 ימים מהמועד האמור; המנהל רשאי לדחות את מועד התחילה להגשת תביעה בתקופה אחת שלא תעלה על 15 ימים, אם מתקיימות נסיבות שבשלהן לא ניתן להגיש את התביעה באופן מקוון החל במועד האמור. (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף 51, המנהל רשאי להאריך את התקופה המרבית להגשת תביעה כאמור בסעיף קטן (א), בתקופה נוספת, אחת או יותר, דרך כלל או לעוסק מסוים, אם נוכח כי ישנה סיבה מספקת לכך, ובלבד שסך כל תקופות ההארכה לא יעלה על 180 ימים; האריך המנהל את התקופה כאמור דרך כלל, תפורסם הודעה על כך גם באתר האינטרנט של רשות המסים. (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף 51, המנהל רשאי להאריך את התקופה המרבית להגשת תביעה כאמור בסעיף קטן (א), בתקופה נוספת, אחת או יותר, דרך כלל או לעוסק מסוים, אם נוכח כי ישנה סיבה מספקת לכך, ובלבד שסך כל תקופות ההארכה לא יעלה על 180 ימים; האריך המנהל את התקופה כאמור דרך כלל, תפורסם הודעה על כך גם באתר האינטרנט של רשות המסים. (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף 51, המנהל רשאי להאריך את התקופה המרבית להגשת תביעה כאמור בסעיף קטן (א), בתקופה נוספת, אחת או יותר, דרך כלל או לעוסק מסוים, אם נוכח כי ישנה סיבה מספקת לכך, ובלבד שסך כל תקופות ההארכה לא יעלה על 180 ימים; האריך המנהל את התקופה כאמור דרך כלל, תפורסם הודעה על כך גם באתר האינטרנט של רשות המסים. (ג) תביעה לפי סעיף זה תוגש באופן מקוון, ותכלול את הפרטים הדרושים לשם בחינת עמידתו של העוסק בתנאים לקבלת הפיצויים לפי פרק זה ולשם תשלום הפיצויים לפי הוראות פרק זה. (ג) תביעה לפי סעיף זה תוגש באופן מקוון, ותכלול את הפרטים הדרושים לשם בחינת עמידתו של העוסק בתנאים לקבלת הפיצויים לפי פרק זה ולשם תשלום הפיצויים לפי הוראות פרק זה. (ג) תביעה לפי סעיף זה תוגש באופן מקוון, ותכלול את הפרטים הדרושים לשם בחינת עמידתו של העוסק בתנאים לקבלת הפיצויים לפי פרק זה ולשם תשלום הפיצויים לפי הוראות פרק זה. קביעת הזכאות לפיצויים ותשלום מקדמה קביעת הזכאות לפיצויים ותשלום מקדמה קביעת הזכאות לפיצויים ותשלום מקדמה 38ז. (א) הגיש עוסק למנהל תביעה לפיצויים לפי הוראות סעיף 38ו, יקבע המנהל בהחלטה מנומקת את זכאותו של העוסק לפיצויים ואת סכום הפיצויים, בתוך 8 חודשים ממועד הגשת התביעה, ואם ביקש מהעוסק פרטים נוספים – רשאי הוא להאריך את התקופה האמורה בתקופות נוספות שלא יעלו יחד על 30 ימים; לא נתן המנהל את החלטתו במהלך התקופה האמורה, לרבות אם הוארכה, יראו את התביעה כאילו התקבלה. (א) הגיש עוסק למנהל תביעה לפיצויים לפי הוראות סעיף 38ו, יקבע המנהל בהחלטה מנומקת את זכאותו של העוסק לפיצויים ואת סכום הפיצויים, בתוך 8 חודשים ממועד הגשת התביעה, ואם ביקש מהעוסק פרטים נוספים – רשאי הוא להאריך את התקופה האמורה בתקופות נוספות שלא יעלו יחד על 30 ימים; לא נתן המנהל את החלטתו במהלך התקופה האמורה, לרבות אם הוארכה, יראו את התביעה כאילו התקבלה. (א) הגיש עוסק למנהל תביעה לפיצויים לפי הוראות סעיף 38ו, יקבע המנהל בהחלטה מנומקת את זכאותו של העוסק לפיצויים ואת סכום הפיצויים, בתוך 8 חודשים ממועד הגשת התביעה, ואם ביקש מהעוסק פרטים נוספים – רשאי הוא להאריך את התקופה האמורה בתקופות נוספות שלא יעלו יחד על 30 ימים; לא נתן המנהל את החלטתו במהלך התקופה האמורה, לרבות אם הוארכה, יראו את התביעה כאילו התקבלה. (ב) המנהל רשאי, ביוזמתו או לפי דרישת העוסק, לתקן את קביעתו כאמור בסעיף קטן (א), בתוך 4 שנים מיום שניתנה, אם התגלו עובדות חדשות או אם מצא כי נפלה טעות בקביעה זו. (ב) המנהל רשאי, ביוזמתו או לפי דרישת העוסק, לתקן את קביעתו כאמור בסעיף קטן (א), בתוך 4 שנים מיום שניתנה, אם התגלו עובדות חדשות או אם מצא כי נפלה טעות בקביעה זו. (ב) המנהל רשאי, ביוזמתו או לפי דרישת העוסק, לתקן את קביעתו כאמור בסעיף קטן (א), בתוך 4 שנים מיום שניתנה, אם התגלו עובדות חדשות או אם מצא כי נפלה טעות בקביעה זו. (ג) ביקש המנהל מהעוסק פרטים נוספים כאמור בסעיף קטן (א), לא יובא במניין התקופה למתן החלטה כאמור באותו סעיף קטן פרק הזמן שבו העוסק לא מסר למנהל את הפרטים כאמור. (ג) ביקש המנהל מהעוסק פרטים נוספים כאמור בסעיף קטן (א), לא יובא במניין התקופה למתן החלטה כאמור באותו סעיף קטן פרק הזמן שבו העוסק לא מסר למנהל את הפרטים כאמור. (ג) ביקש המנהל מהעוסק פרטים נוספים כאמור בסעיף קטן (א), לא יובא במניין התקופה למתן החלטה כאמור באותו סעיף קטן פרק הזמן שבו העוסק לא מסר למנהל את הפרטים כאמור. תשלום הפיצויים ותשלום מקדמות תשלום הפיצויים ותשלום מקדמות תשלום הפיצויים ותשלום מקדמות 38ח. (א) נקבעה זכאותו של העוסק לפיצויים לפי הוראות סעיף 38ז(א), ישולמו לו הפיצויים בהקדם ולא יאוחר מתום 14 ימים מיום קביעת הזכאות. (א) נקבעה זכאותו של העוסק לפיצויים לפי הוראות סעיף 38ז(א), ישולמו לו הפיצויים בהקדם ולא יאוחר מתום 14 ימים מיום קביעת הזכאות. (א) נקבעה זכאותו של העוסק לפיצויים לפי הוראות סעיף 38ז(א), ישולמו לו הפיצויים בהקדם ולא יאוחר מתום 14 ימים מיום קביעת הזכאות. (ב) לא הודיע המנהל לעוסק על החלטתו לפי סעיף 38ז בתוך 21 ימים מיום הגשת התביעה, ישלם לו מקדמה בשיעור של 60% מסכום הפיצויים המגיע לעוסק, להנחת דעתו של המנהל, ויחולו לעניין מניין התקופה כאמור הוראות סעיף 38ז(ג). (ב) לא הודיע המנהל לעוסק על החלטתו לפי סעיף 38ז בתוך 21 ימים מיום הגשת התביעה, ישלם לו מקדמה בשיעור של 60% מסכום הפיצויים המגיע לעוסק, להנחת דעתו של המנהל, ויחולו לעניין מניין התקופה כאמור הוראות סעיף 38ז(ג). (ב) לא הודיע המנהל לעוסק על החלטתו לפי סעיף 38ז בתוך 21 ימים מיום הגשת התביעה, ישלם לו מקדמה בשיעור של 60% מסכום הפיצויים המגיע לעוסק, להנחת דעתו של המנהל, ויחולו לעניין מניין התקופה כאמור הוראות סעיף 38ז(ג). (ג) אין במקדמה שתשולם לפי סעיף קטן (ב) ובגובהה כדי לקבוע את זכאותו הסופית של העוסק לפיצויים. (ג) אין במקדמה שתשולם לפי סעיף קטן (ב) ובגובהה כדי לקבוע את זכאותו הסופית של העוסק לפיצויים. (ג) אין במקדמה שתשולם לפי סעיף קטן (ב) ובגובהה כדי לקבוע את זכאותו הסופית של העוסק לפיצויים. (ד) לא הודיע המנהל לעוסק על החלטתו לפי סעיף 38ז בתוך 150 ימים מיום הגשת התביעה, ישלם לעוסק מקדמה נוספת בשיעור של 10% מסכום הפיצויים המגיע לעוסק, להנחת דעתו של המנהל. (ד) לא הודיע המנהל לעוסק על החלטתו לפי סעיף 38ז בתוך 150 ימים מיום הגשת התביעה, ישלם לעוסק מקדמה נוספת בשיעור של 10% מסכום הפיצויים המגיע לעוסק, להנחת דעתו של המנהל. (ד) לא הודיע המנהל לעוסק על החלטתו לפי סעיף 38ז בתוך 150 ימים מיום הגשת התביעה, ישלם לעוסק מקדמה נוספת בשיעור של 10% מסכום הפיצויים המגיע לעוסק, להנחת דעתו של המנהל. (ה) על סכום הפיצויים המשולמים לפי פרק זה ייווספו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה לפיצויים עד יום התשלום. (ה) על סכום הפיצויים המשולמים לפי פרק זה ייווספו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה לפיצויים עד יום התשלום. (ה) על סכום הפיצויים המשולמים לפי פרק זה ייווספו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה לפיצויים עד יום התשלום. העברה, שעבוד או עיקול של פיצוי בשל נזק עקיף ומקדמה העברה, שעבוד או עיקול של פיצוי בשל נזק עקיף ומקדמה העברה, שעבוד או עיקול של פיצוי בשל נזק עקיף ומקדמה 38ט. (א) זכות לפיצויים ולמקדמה לפי פרק זה לעוסק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 300 אלף שקלים חדשים, אינה ניתנת להעברה, לשעבוד ולעיקול, בכל דרך שהיא, אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מעוסק הזכאי לפיצויים או למקדמה לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך. (א) זכות לפיצויים ולמקדמה לפי פרק זה לעוסק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 300 אלף שקלים חדשים, אינה ניתנת להעברה, לשעבוד ולעיקול, בכל דרך שהיא, אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מעוסק הזכאי לפיצויים או למקדמה לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך. (א) זכות לפיצויים ולמקדמה לפי פרק זה לעוסק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 300 אלף שקלים חדשים, אינה ניתנת להעברה, לשעבוד ולעיקול, בכל דרך שהיא, אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מעוסק הזכאי לפיצויים או למקדמה לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך. (ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על פיצויים או מקדמה כאמור ששולמו באמצעות בנק או החברה כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו–1986, בנותנה שירותים לפי סעיף 88א לאותו חוק, במשך 90 ימים מיום ששולמו כאמור. (ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על פיצויים או מקדמה כאמור ששולמו באמצעות בנק או החברה כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו–1986, בנותנה שירותים לפי סעיף 88א לאותו חוק, במשך 90 ימים מיום ששולמו כאמור. (ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על פיצויים או מקדמה כאמור ששולמו באמצעות בנק או החברה כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו–1986, בנותנה שירותים לפי סעיף 88א לאותו חוק, במשך 90 ימים מיום ששולמו כאמור. תשלום ביתר תשלום ביתר תשלום ביתר 38י. (א) שולמו לניזוק פיצויים, לרבות מקדמה, בסכום העולה על סכום הפיצויים שהוא זכאי להם לפי פרק זה, יחזיר הניזוק את ההפרש שבין סכומים אלה (בסעיף זה – סכום היתר) בתוך 90 ימים מיום שהמציא לו המנהל דרישה להחזר, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית על סכום היתר, מיום ששולם סכום היתר עד יום ההחזר. (א) שולמו לניזוק פיצויים, לרבות מקדמה, בסכום העולה על סכום הפיצויים שהוא זכאי להם לפי פרק זה, יחזיר הניזוק את ההפרש שבין סכומים אלה (בסעיף זה – סכום היתר) בתוך 90 ימים מיום שהמציא לו המנהל דרישה להחזר, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית על סכום היתר, מיום ששולם סכום היתר עד יום ההחזר. (א) שולמו לניזוק פיצויים, לרבות מקדמה, בסכום העולה על סכום הפיצויים שהוא זכאי להם לפי פרק זה, יחזיר הניזוק את ההפרש שבין סכומים אלה (בסעיף זה – סכום היתר) בתוך 90 ימים מיום שהמציא לו המנהל דרישה להחזר, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית על סכום היתר, מיום ששולם סכום היתר עד יום ההחזר. (ב) על סכום היתר ועל הפרשי ההצמדה כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות פקודת המסים (גבייה)‏, כאילו היה מס, וכן יחולו עליהם הוראות חוק קיזוז מסים, התש"ם–1980‏, כאילו היו חוב מס. (ב) על סכום היתר ועל הפרשי ההצמדה כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות פקודת המסים (גבייה)‏, כאילו היה מס, וכן יחולו עליהם הוראות חוק קיזוז מסים, התש"ם–1980‏, כאילו היו חוב מס. (ב) על סכום היתר ועל הפרשי ההצמדה כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות פקודת המסים (גבייה)‏, כאילו היה מס, וכן יחולו עליהם הוראות חוק קיזוז מסים, התש"ם–1980‏, כאילו היו חוב מס. תשלום בחסר תשלום בחסר תשלום בחסר 38יא. שולם לניזוק פיצוי בסכום נמוך מהסכום שהוא זכאי לו, ישולם ההפרש בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה. שולם לניזוק פיצוי בסכום נמוך מהסכום שהוא זכאי לו, ישולם ההפרש בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה. שולם לניזוק פיצוי בסכום נמוך מהסכום שהוא זכאי לו, ישולם ההפרש בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה. קנס בשל הגשת תביעה ביתר קנס בשל הגשת תביעה ביתר קנס בשל הגשת תביעה ביתר 38יב. (א) בסעיף זה, "סכום ההפרש" – ההפרש שבין סכום הפיצויים שכלל ניזוק בתביעה שהגיש לפי סעיף 38ו ובין סכום הפיצויים שהמנהל קבע שהוא זכאי לו לפי הוראות סעיף 38ז(א). (א) בסעיף זה, "סכום ההפרש" – ההפרש שבין סכום הפיצויים שכלל ניזוק בתביעה שהגיש לפי סעיף 38ו ובין סכום הפיצויים שהמנהל קבע שהוא זכאי לו לפי הוראות סעיף 38ז(א). (א) בסעיף זה, "סכום ההפרש" – ההפרש שבין סכום הפיצויים שכלל ניזוק בתביעה שהגיש לפי סעיף 38ו ובין סכום הפיצויים שהמנהל קבע שהוא זכאי לו לפי הוראות סעיף 38ז(א). (ב) עוסק שסכום ההפרש לגביו עולה על 50% מסכום הפיצויים שכלל בתביעה שהגיש לפי סעיף 38ו ולא הוכיח להנחת דעתו של המנהל שלא התרשל בעריכת התביעה שהגיש, יהיה חייב בקנס בשיעור של 25% מסכום ההפרש. (ב) עוסק שסכום ההפרש לגביו עולה על 50% מסכום הפיצויים שכלל בתביעה שהגיש לפי סעיף 38ו ולא הוכיח להנחת דעתו של המנהל שלא התרשל בעריכת התביעה שהגיש, יהיה חייב בקנס בשיעור של 25% מסכום ההפרש. (ב) עוסק שסכום ההפרש לגביו עולה על 50% מסכום הפיצויים שכלל בתביעה שהגיש לפי סעיף 38ו ולא הוכיח להנחת דעתו של המנהל שלא התרשל בעריכת התביעה שהגיש, יהיה חייב בקנס בשיעור של 25% מסכום ההפרש. (ג) עוסק שסכום ההפרש לגביו עולה על 15,000 שקלים חדשים וכן עולה על 50% מסכום הפיצויים שכלל בתביעה שהגיש לפי סעיף 38ו, וסכום ההפרש נובע מפעולה שנקבע לגביה בקביעה סופית כי היא עסקה מלאכותית לפי סעיף 38יג, ובלבד שהעוסק לא דיווח עליה, או שהיא עסקה בדויה לפי הסעיף האמור, יהיה חייב בקנס בשיעור של 40% מסכום ההפרש. (ג) עוסק שסכום ההפרש לגביו עולה על 15,000 שקלים חדשים וכן עולה על 50% מסכום הפיצויים שכלל בתביעה שהגיש לפי סעיף 38ו, וסכום ההפרש נובע מפעולה שנקבע לגביה בקביעה סופית כי היא עסקה מלאכותית לפי סעיף 38יג, ובלבד שהעוסק לא דיווח עליה, או שהיא עסקה בדויה לפי הסעיף האמור, יהיה חייב בקנס בשיעור של 40% מסכום ההפרש. (ג) עוסק שסכום ההפרש לגביו עולה על 15,000 שקלים חדשים וכן עולה על 50% מסכום הפיצויים שכלל בתביעה שהגיש לפי סעיף 38ו, וסכום ההפרש נובע מפעולה שנקבע לגביה בקביעה סופית כי היא עסקה מלאכותית לפי סעיף 38יג, ובלבד שהעוסק לא דיווח עליה, או שהיא עסקה בדויה לפי הסעיף האמור, יהיה חייב בקנס בשיעור של 40% מסכום ההפרש. (ד) על קנס כאמור בסעיף זה יחולו הוראות סעיף 38י(ב). (ד) על קנס כאמור בסעיף זה יחולו הוראות סעיף 38י(ב). (ד) על קנס כאמור בסעיף זה יחולו הוראות סעיף 38י(ב). עסקה מלאכותית או עסקה בדויה עסקה מלאכותית או עסקה בדויה עסקה מלאכותית או עסקה בדויה 38יג. היה המנהל סבור כי עסקה פלונית המגדילה או העלולה להגדיל את סכום הפיצוי המשתלם לפי פרק זה היא מלאכותית או בדויה, או כי אחת ממטרותיה העיקריות של עסקה פלונית היא הגדלה בלתי נאותה של סכום הפיצוי האמור, רשאי הוא להתעלם מן העסקה, והפיצוי לאדם הנוגע בדבר יחושב לפי זה; לעניין זה – היה המנהל סבור כי עסקה פלונית המגדילה או העלולה להגדיל את סכום הפיצוי המשתלם לפי פרק זה היא מלאכותית או בדויה, או כי אחת ממטרותיה העיקריות של עסקה פלונית היא הגדלה בלתי נאותה של סכום הפיצוי האמור, רשאי הוא להתעלם מן העסקה, והפיצוי לאדם הנוגע בדבר יחושב לפי זה; לעניין זה – היה המנהל סבור כי עסקה פלונית המגדילה או העלולה להגדיל את סכום הפיצוי המשתלם לפי פרק זה היא מלאכותית או בדויה, או כי אחת ממטרותיה העיקריות של עסקה פלונית היא הגדלה בלתי נאותה של סכום הפיצוי האמור, רשאי הוא להתעלם מן העסקה, והפיצוי לאדם הנוגע בדבר יחושב לפי זה; לעניין זה – (1) ניתן לראות פעולה כבלתי נאותה גם אם אינה נוגדת את החוק; (1) ניתן לראות פעולה כבלתי נאותה גם אם אינה נוגדת את החוק; (1) ניתן לראות פעולה כבלתי נאותה גם אם אינה נוגדת את החוק; (2) "עסקה" – לרבות פעולה. (2) "עסקה" – לרבות פעולה. (2) "עסקה" – לרבות פעולה. השגה וערר השגה וערר השגה וערר 38יד. (א) (1) הרואה את עצמו נפגע מהחלטת המנהל בנוגע לפיצויים הניתנים לפי פרק זה, לרבות בנוגע להטלת קנס בשל הגשת תביעה ביתר, רשאי להגיש השגה לעובד רשות המסים בישראל שהמנהל הסמיכו לשם כך, בתוך 60 ימים מיום קבלת ההחלטה; ההחלטה בהשגה תהיה מנומקת. (1) הרואה את עצמו נפגע מהחלטת המנהל בנוגע לפיצויים הניתנים לפי פרק זה, לרבות בנוגע להטלת קנס בשל הגשת תביעה ביתר, רשאי להגיש השגה לעובד רשות המסים בישראל שהמנהל הסמיכו לשם כך, בתוך 60 ימים מיום קבלת ההחלטה; ההחלטה בהשגה תהיה מנומקת. (2) השגה תוגש בטופס מקוון שיקבע המנהל ותכלול את הפרטים הדרושים לשם בחינת טענותיו של מבקש הפיצויים ועמידתו בתנאי הזכאות לפיצויים. (2) השגה תוגש בטופס מקוון שיקבע המנהל ותכלול את הפרטים הדרושים לשם בחינת טענותיו של מבקש הפיצויים ועמידתו בתנאי הזכאות לפיצויים. (3) העובד המוסמך להחליט בהשגה רשאי לדון ולהכריע בה על פי טענות וראיות שיוגשו בכתב. (3) העובד המוסמך להחליט בהשגה רשאי לדון ולהכריע בה על פי טענות וראיות שיוגשו בכתב. (4) העובד המוסמך להחליט בהשגה ייתן למשיג את החלטתו המנומקת בכתב בתוך שמונה חודשים מיום שנמסרה לו הודעת ההשגה או בתוך 30 ימים מיום שאישר כי המשיג המציא את כל המסמכים והפרטים שנדרש להמציאם, לפי המאוחר; המנהל יהיה רשאי, מטעמים מיוחדים, להאריך את התקופה האמורה עד תום שנה מהיום שנמסרה לו הודעת ההשגה. (4) העובד המוסמך להחליט בהשגה ייתן למשיג את החלטתו המנומקת בכתב בתוך שמונה חודשים מיום שנמסרה לו הודעת ההשגה או בתוך 30 ימים מיום שאישר כי המשיג המציא את כל המסמכים והפרטים שנדרש להמציאם, לפי המאוחר; המנהל יהיה רשאי, מטעמים מיוחדים, להאריך את התקופה האמורה עד תום שנה מהיום שנמסרה לו הודעת ההשגה. (5) לא נתן העובד המוסמך להחליט בהשגה את החלטתו למשיג במהלך התקופה האמורה בפסקה (4), לרבות תקופה שהוארכה, יראו את ההשגה כאילו התקבלה. (5) לא נתן העובד המוסמך להחליט בהשגה את החלטתו למשיג במהלך התקופה האמורה בפסקה (4), לרבות תקופה שהוארכה, יראו את ההשגה כאילו התקבלה. (ב) על החלטה בהשגה לפי סעיף קטן (א) ניתן לערור לפני ועדת ערר כאמור בסעיף 38טו, בתוך 60 ימים מיום שנמסרה לעורר ההחלטה, בצירוף הודעה על זכות הערר ועל המועד להגשתו. (ב) על החלטה בהשגה לפי סעיף קטן (א) ניתן לערור לפני ועדת ערר כאמור בסעיף 38טו, בתוך 60 ימים מיום שנמסרה לעורר ההחלטה, בצירוף הודעה על זכות הערר ועל המועד להגשתו. (ב) על החלטה בהשגה לפי סעיף קטן (א) ניתן לערור לפני ועדת ערר כאמור בסעיף 38טו, בתוך 60 ימים מיום שנמסרה לעורר ההחלטה, בצירוף הודעה על זכות הערר ועל המועד להגשתו. ועדת ערר ועדת ערר ועדת ערר 38טו. ועדת ערר שהוקמה לפי סעיף 21 לחוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש"ף–2020‏, תהיה מוסמכת לדון בעררים כאמור בסעיף 38יד(ב), ויחולו לעניין הערר ולעניין ועדת ערר ההוראות לפי סעיף 21 לחוק האמור. ועדת ערר שהוקמה לפי סעיף 21 לחוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש"ף–2020‏, תהיה מוסמכת לדון בעררים כאמור בסעיף 38יד(ב), ויחולו לעניין הערר ולעניין ועדת ערר ההוראות לפי סעיף 21 לחוק האמור. ועדת ערר שהוקמה לפי סעיף 21 לחוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש"ף–2020‏, תהיה מוסמכת לדון בעררים כאמור בסעיף 38יד(ב), ויחולו לעניין הערר ולעניין ועדת ערר ההוראות לפי סעיף 21 לחוק האמור. רשות לייצג רשות לייצג רשות לייצג 38טז. סעיף 236 לפקודה יחול על ייצוג עוסק לעניין פרק זה, בשינויים המחויבים. סעיף 236 לפקודה יחול על ייצוג עוסק לעניין פרק זה, בשינויים המחויבים. סעיף 236 לפקודה יחול על ייצוג עוסק לעניין פרק זה, בשינויים המחויבים. תקנות תקנות תקנות 38יז. (א) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להאריך בתקופה נוספת את התקופה הקובעת, כך שפיצויים לפי פרק זה יינתנו לגבי נזקים שאירעו בתקופה הנוספת כאמור, שתסתיים לא יאוחר מיום י"ט בטבת התשפ"ד (31 בדצמבר 2023), וכן לקבוע את התיאומים הנדרשים בשל הארכה כאמור, ובלבד שאם האריך את התקופה כאמור, תהיה תקופת הזכאות של כלל הניזוקים חודשים נובמבר ודצמבר 2023, וכחלק מהתיאומים יוכפלו שיעורי הירידה במחזור העסקאות, הקבועים בהגדרה "מקדם ההוצאות הקבועות" בסעיף 38ג לגבי עוסק המדווח בשיטה דו־חודשית, שיעור הירידה הקבוע בסעיף 38ד(א)(2) ושיעורי הירידה הקבועים בהגדרה "מקדם הנזק" שבסעיף 38ד(ה). (א) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להאריך בתקופה נוספת את התקופה הקובעת, כך שפיצויים לפי פרק זה יינתנו לגבי נזקים שאירעו בתקופה הנוספת כאמור, שתסתיים לא יאוחר מיום י"ט בטבת התשפ"ד (31 בדצמבר 2023), וכן לקבוע את התיאומים הנדרשים בשל הארכה כאמור, ובלבד שאם האריך את התקופה כאמור, תהיה תקופת הזכאות של כלל הניזוקים חודשים נובמבר ודצמבר 2023, וכחלק מהתיאומים יוכפלו שיעורי הירידה במחזור העסקאות, הקבועים בהגדרה "מקדם ההוצאות הקבועות" בסעיף 38ג לגבי עוסק המדווח בשיטה דו־חודשית, שיעור הירידה הקבוע בסעיף 38ד(א)(2) ושיעורי הירידה הקבועים בהגדרה "מקדם הנזק" שבסעיף 38ד(ה). (א) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להאריך בתקופה נוספת את התקופה הקובעת, כך שפיצויים לפי פרק זה יינתנו לגבי נזקים שאירעו בתקופה הנוספת כאמור, שתסתיים לא יאוחר מיום י"ט בטבת התשפ"ד (31 בדצמבר 2023), וכן לקבוע את התיאומים הנדרשים בשל הארכה כאמור, ובלבד שאם האריך את התקופה כאמור, תהיה תקופת הזכאות של כלל הניזוקים חודשים נובמבר ודצמבר 2023, וכחלק מהתיאומים יוכפלו שיעורי הירידה במחזור העסקאות, הקבועים בהגדרה "מקדם ההוצאות הקבועות" בסעיף 38ג לגבי עוסק המדווח בשיטה דו־חודשית, שיעור הירידה הקבוע בסעיף 38ד(א)(2) ושיעורי הירידה הקבועים בהגדרה "מקדם הנזק" שבסעיף 38ד(ה). (ב) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע דרך אחרת לקביעת מחזור העסקאות בתקופת הזכאות או מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, לעניין עוסק שהייתה לו פעילות מופחתת בשל אחת העילות המנויות בסעיף 6 או 7 לחוק עבודת נשים, התשי"ד–1954, או עוסק עצמאי שהייתה לו פעילות מופחתת בשל ימי שירות מילואים לפי חוק שירות המילואים, התשס"ח–2008, ורשאי הוא לקבוע כאמור גם לגבי סוגי ניזוקים או קבוצות של ניזוקים אחרים; תקנות כאמור יובאו לאישור ועדת הכספים של הכנסת בתוך 30 ימים מיום תחילתו של חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023."; (ב) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע דרך אחרת לקביעת מחזור העסקאות בתקופת הזכאות או מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, לעניין עוסק שהייתה לו פעילות מופחתת בשל אחת העילות המנויות בסעיף 6 או 7 לחוק עבודת נשים, התשי"ד–1954, או עוסק עצמאי שהייתה לו פעילות מופחתת בשל ימי שירות מילואים לפי חוק שירות המילואים, התשס"ח–2008, ורשאי הוא לקבוע כאמור גם לגבי סוגי ניזוקים או קבוצות של ניזוקים אחרים; תקנות כאמור יובאו לאישור ועדת הכספים של הכנסת בתוך 30 ימים מיום תחילתו של חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023."; (ב) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע דרך אחרת לקביעת מחזור העסקאות בתקופת הזכאות או מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, לעניין עוסק שהייתה לו פעילות מופחתת בשל אחת העילות המנויות בסעיף 6 או 7 לחוק עבודת נשים, התשי"ד–1954, או עוסק עצמאי שהייתה לו פעילות מופחתת בשל ימי שירות מילואים לפי חוק שירות המילואים, התשס"ח–2008, ורשאי הוא לקבוע כאמור גם לגבי סוגי ניזוקים או קבוצות של ניזוקים אחרים; תקנות כאמור יובאו לאישור ועדת הכספים של הכנסת בתוך 30 ימים מיום תחילתו של חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023."; (3) בסעיף 61 – (3) בסעיף 61 – (3) בסעיף 61 – (3) בסעיף 61 – (3) בסעיף 61 – (3) בסעיף 61 – (3) בסעיף 61 – (א) בכותרת השוליים, בסופה יבוא "לפי פרק שמיני"; (א) בכותרת השוליים, בסופה יבוא "לפי פרק שמיני"; (א) בכותרת השוליים, בסופה יבוא "לפי פרק שמיני"; (א) בכותרת השוליים, בסופה יבוא "לפי פרק שמיני"; (א) בכותרת השוליים, בסופה יבוא "לפי פרק שמיני"; (א) בכותרת השוליים, בסופה יבוא "לפי פרק שמיני"; (ב) במקום "לפי חוק זה" יבוא "לפי פרק שמיני". (ב) במקום "לפי חוק זה" יבוא "לפי פרק שמיני". (ב) במקום "לפי חוק זה" יבוא "לפי פרק שמיני". (ב) במקום "לפי חוק זה" יבוא "לפי פרק שמיני". (ב) במקום "לפי חוק זה" יבוא "לפי פרק שמיני". (ב) במקום "לפי חוק זה" יבוא "לפי פרק שמיני". תיקון חוק מס רכוש וקרן פיצויים – תחולה 2. הוגשה תביעה לפיצויים לפי סעיף 38ו לחוק מס רכוש, כנוסחו בחוק זה, בתקופת הוראת השעה, יחולו הוראות פרק שמיני 1 לחוק האמור, כנוסחו בחוק זה, לעניין אותה תביעה, גם לאחר תום התקופה האמורה. הוגשה תביעה לפיצויים לפי סעיף 38ו לחוק מס רכוש, כנוסחו בחוק זה, בתקופת הוראת השעה, יחולו הוראות פרק שמיני 1 לחוק האמור, כנוסחו בחוק זה, לעניין אותה תביעה, גם לאחר תום התקופה האמורה. הוגשה תביעה לפיצויים לפי סעיף 38ו לחוק מס רכוש, כנוסחו בחוק זה, בתקופת הוראת השעה, יחולו הוראות פרק שמיני 1 לחוק האמור, כנוסחו בחוק זה, לעניין אותה תביעה, גם לאחר תום התקופה האמורה. הוגשה תביעה לפיצויים לפי סעיף 38ו לחוק מס רכוש, כנוסחו בחוק זה, בתקופת הוראת השעה, יחולו הוראות פרק שמיני 1 לחוק האמור, כנוסחו בחוק זה, לעניין אותה תביעה, גם לאחר תום התקופה האמורה. הוגשה תביעה לפיצויים לפי סעיף 38ו לחוק מס רכוש, כנוסחו בחוק זה, בתקופת הוראת השעה, יחולו הוראות פרק שמיני 1 לחוק האמור, כנוסחו בחוק זה, לעניין אותה תביעה, גם לאחר תום התקופה האמורה. הוגשה תביעה לפיצויים לפי סעיף 38ו לחוק מס רכוש, כנוסחו בחוק זה, בתקופת הוראת השעה, יחולו הוראות פרק שמיני 1 לחוק האמור, כנוסחו בחוק זה, לעניין אותה תביעה, גם לאחר תום התקופה האמורה. הוגשה תביעה לפיצויים לפי סעיף 38ו לחוק מס רכוש, כנוסחו בחוק זה, בתקופת הוראת השעה, יחולו הוראות פרק שמיני 1 לחוק האמור, כנוסחו בחוק זה, לעניין אותה תביעה, גם לאחר תום התקופה האמורה. תיקון חוק בתי משפט לעניינים מינהליים – הוראת שעה – מס' 138 3. בתקופת הוראת השעה יקראו את חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס–2000‏, כך שבתוספת השנייה, בפרט 28, בסופו יבוא "ובסעיף 38יד לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א–1961". בתקופת הוראת השעה יקראו את חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס–2000‏, כך שבתוספת השנייה, בפרט 28, בסופו יבוא "ובסעיף 38יד לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א–1961". בתקופת הוראת השעה יקראו את חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס–2000‏, כך שבתוספת השנייה, בפרט 28, בסופו יבוא "ובסעיף 38יד לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א–1961". בתקופת הוראת השעה יקראו את חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס–2000‏, כך שבתוספת השנייה, בפרט 28, בסופו יבוא "ובסעיף 38יד לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א–1961". בתקופת הוראת השעה יקראו את חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס–2000‏, כך שבתוספת השנייה, בפרט 28, בסופו יבוא "ובסעיף 38יד לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א–1961". בתקופת הוראת השעה יקראו את חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס–2000‏, כך שבתוספת השנייה, בפרט 28, בסופו יבוא "ובסעיף 38יד לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א–1961". בתקופת הוראת השעה יקראו את חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס–2000‏, כך שבתוספת השנייה, בפרט 28, בסופו יבוא "ובסעיף 38יד לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א–1961". תיקון חוק בתי דין מינהליים – מס' 19 4. בחוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב–1992‏, בתוספת, בסופה יבוא: בחוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב–1992‏, בתוספת, בסופה יבוא: בחוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב–1992‏, בתוספת, בסופה יבוא: בחוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב–1992‏, בתוספת, בסופה יבוא: בחוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב–1992‏, בתוספת, בסופה יבוא: בחוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב–1992‏, בתוספת, בסופה יבוא: בחוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב–1992‏, בתוספת, בסופה יבוא: "31. ועדת ערר לפי סעיף 21 לחוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש"ף–2020." "31. ועדת ערר לפי סעיף 21 לחוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש"ף–2020." "31. ועדת ערר לפי סעיף 21 לחוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש"ף–2020." "31. ועדת ערר לפי סעיף 21 לחוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש"ף–2020." "31. ועדת ערר לפי סעיף 21 לחוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש"ף–2020." "31. ועדת ערר לפי סעיף 21 לחוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש"ף–2020." "31. ועדת ערר לפי סעיף 21 לחוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש"ף–2020." תיקון חוק הביטוח הלאומי – הוראת שעה – מס' 239 5. בתקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד תום התקופה הקובעת כהגדרתה בסעיף 38יז לחוק מס רכוש כנוסחו בחוק זה, יקראו את חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי), כך: בתקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד תום התקופה הקובעת כהגדרתה בסעיף 38יז לחוק מס רכוש כנוסחו בחוק זה, יקראו את חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי), כך: בתקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד תום התקופה הקובעת כהגדרתה בסעיף 38יז לחוק מס רכוש כנוסחו בחוק זה, יקראו את חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי), כך: בתקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד תום התקופה הקובעת כהגדרתה בסעיף 38יז לחוק מס רכוש כנוסחו בחוק זה, יקראו את חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי), כך: בתקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד תום התקופה הקובעת כהגדרתה בסעיף 38יז לחוק מס רכוש כנוסחו בחוק זה, יקראו את חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי), כך: בתקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד תום התקופה הקובעת כהגדרתה בסעיף 38יז לחוק מס רכוש כנוסחו בחוק זה, יקראו את חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי), כך: בתקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד תום התקופה הקובעת כהגדרתה בסעיף 38יז לחוק מס רכוש כנוסחו בחוק זה, יקראו את חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי), כך: (1) בסעיף 32, בסופו יבוא: (1) בסעיף 32, בסופו יבוא: (1) בסעיף 32, בסופו יבוא: (1) בסעיף 32, בסופו יבוא: (1) בסעיף 32, בסופו יבוא: (1) בסעיף 32, בסופו יבוא: (1) בסעיף 32, בסופו יבוא: "(יא) אוצר המדינה ישפה את המוסד בעד דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות שלא נגבו ממעסיקים בעד עובדיהם בשל הוראות סעיף 371ג."; "(יא) אוצר המדינה ישפה את המוסד בעד דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות שלא נגבו ממעסיקים בעד עובדיהם בשל הוראות סעיף 371ג."; "(יא) אוצר המדינה ישפה את המוסד בעד דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות שלא נגבו ממעסיקים בעד עובדיהם בשל הוראות סעיף 371ג."; "(יא) אוצר המדינה ישפה את המוסד בעד דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות שלא נגבו ממעסיקים בעד עובדיהם בשל הוראות סעיף 371ג."; "(יא) אוצר המדינה ישפה את המוסד בעד דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות שלא נגבו ממעסיקים בעד עובדיהם בשל הוראות סעיף 371ג."; "(יא) אוצר המדינה ישפה את המוסד בעד דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות שלא נגבו ממעסיקים בעד עובדיהם בשל הוראות סעיף 371ג."; (2) בסעיף 176, בסופו יבוא: (2) בסעיף 176, בסופו יבוא: (2) בסעיף 176, בסופו יבוא: (2) בסעיף 176, בסופו יבוא: (2) בסעיף 176, בסופו יבוא: (2) בסעיף 176, בסופו יבוא: (2) בסעיף 176, בסופו יבוא: "(ג) זכאי לדמי אבטלה שיש לו הכנסה כאמור בסעיף קטן (א), מעבודתו כעובד עצמאי, תחושב הכנסתו לעניין הניכוי שלפי סעיף זה בתקופה הקובעת, על אף האמור בסעיף 345 או לפיו, על פי אישור של רואה חשבון או יועץ מס בדבר הכנסותיו בתקופה הקובעת."; "(ג) זכאי לדמי אבטלה שיש לו הכנסה כאמור בסעיף קטן (א), מעבודתו כעובד עצמאי, תחושב הכנסתו לעניין הניכוי שלפי סעיף זה בתקופה הקובעת, על אף האמור בסעיף 345 או לפיו, על פי אישור של רואה חשבון או יועץ מס בדבר הכנסותיו בתקופה הקובעת."; "(ג) זכאי לדמי אבטלה שיש לו הכנסה כאמור בסעיף קטן (א), מעבודתו כעובד עצמאי, תחושב הכנסתו לעניין הניכוי שלפי סעיף זה בתקופה הקובעת, על אף האמור בסעיף 345 או לפיו, על פי אישור של רואה חשבון או יועץ מס בדבר הכנסותיו בתקופה הקובעת."; "(ג) זכאי לדמי אבטלה שיש לו הכנסה כאמור בסעיף קטן (א), מעבודתו כעובד עצמאי, תחושב הכנסתו לעניין הניכוי שלפי סעיף זה בתקופה הקובעת, על אף האמור בסעיף 345 או לפיו, על פי אישור של רואה חשבון או יועץ מס בדבר הכנסותיו בתקופה הקובעת."; "(ג) זכאי לדמי אבטלה שיש לו הכנסה כאמור בסעיף קטן (א), מעבודתו כעובד עצמאי, תחושב הכנסתו לעניין הניכוי שלפי סעיף זה בתקופה הקובעת, על אף האמור בסעיף 345 או לפיו, על פי אישור של רואה חשבון או יועץ מס בדבר הכנסותיו בתקופה הקובעת."; "(ג) זכאי לדמי אבטלה שיש לו הכנסה כאמור בסעיף קטן (א), מעבודתו כעובד עצמאי, תחושב הכנסתו לעניין הניכוי שלפי סעיף זה בתקופה הקובעת, על אף האמור בסעיף 345 או לפיו, על פי אישור של רואה חשבון או יועץ מס בדבר הכנסותיו בתקופה הקובעת."; (3) לפני כותרת פרק ח' יבוא: (3) לפני כותרת פרק ח' יבוא: (3) לפני כותרת פרק ח' יבוא: (3) לפני כותרת פרק ח' יבוא: (3) לפני כותרת פרק ח' יבוא: (3) לפני כותרת פרק ח' יבוא: (3) לפני כותרת פרק ח' יבוא: "סימן ז': הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה – חרבות ברזל "סימן ז': הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה – חרבות ברזל "סימן ז': הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה – חרבות ברזל "סימן ז': הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה – חרבות ברזל "סימן ז': הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה – חרבות ברזל "סימן ז': הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה – חרבות ברזל "סימן ז': הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה – חרבות ברזל הגדרות – סימן ז' הגדרות – סימן ז' הגדרות – סימן ז' 179טז. בסימן זה – בסימן זה – בסימן זה – "הפסקת העסקה", של עובד – הפסקת העסקתו של עובד באחד מאלה: "הפסקת העסקה", של עובד – הפסקת העסקתו של עובד באחד מאלה: "הפסקת העסקה", של עובד – הפסקת העסקתו של עובד באחד מאלה: (1) הודעת המעסיק על פיטורי העובד; (1) הודעת המעסיק על פיטורי העובד; (2) הוצאת העובד לחופשה ללא תשלום בתנאים הקבועים בסעיף 177א, אולם בסעיף 177א(1), במקום "30" יקראו "14"; (2) הוצאת העובד לחופשה ללא תשלום בתנאים הקבועים בסעיף 177א, אולם בסעיף 177א(1), במקום "30" יקראו "14"; "התקופה הקובעת" – כהגדרתה בסעיף 38ג לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א–1961. "התקופה הקובעת" – כהגדרתה בסעיף 38ג לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א–1961. "התקופה הקובעת" – כהגדרתה בסעיף 38ג לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א–1961. הוראות מיוחדות לעניין תקופת האכשרה הוראות מיוחדות לעניין תקופת האכשרה הוראות מיוחדות לעניין תקופת האכשרה 179יז. (א) על אף האמור בפרק זה, מבוטח שהופסקה העסקתו בתקופה הקובעת ואינו זכאי לדמי אבטלה לפי פרק זה רק בשל כך שלא השלים תקופת אכשרה בת 12 חודשים כאמור בסעיף 161, אך צבר תקופת אכשרה כאמור באותו סעיף בת שישה חודשים לפחות, יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות סעיף 171. (א) על אף האמור בפרק זה, מבוטח שהופסקה העסקתו בתקופה הקובעת ואינו זכאי לדמי אבטלה לפי פרק זה רק בשל כך שלא השלים תקופת אכשרה בת 12 חודשים כאמור בסעיף 161, אך צבר תקופת אכשרה כאמור באותו סעיף בת שישה חודשים לפחות, יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות סעיף 171. (א) על אף האמור בפרק זה, מבוטח שהופסקה העסקתו בתקופה הקובעת ואינו זכאי לדמי אבטלה לפי פרק זה רק בשל כך שלא השלים תקופת אכשרה בת 12 חודשים כאמור בסעיף 161, אך צבר תקופת אכשרה כאמור באותו סעיף בת שישה חודשים לפחות, יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות סעיף 171. (ב) מבוטח כאמור בסעיף קטן (א), שהוא אדם עם מוגבלות, יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות סעיף 171 אם צבר תקופת אכשרה, כאמור בסעיף קטן (א), בת שלושה חודשים לפחות; בסעיף קטן זה, "אדם עם מוגבלות" – מי שזכאי לקצבת נכות לפי הסכם בדבר תשלום מענק חד־פעמי בעד חודש אפריל 2020 למי שמשתלמות לו קצבאות מסוימות ומי שזכאי לפטור ממס לפי סעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה. (ב) מבוטח כאמור בסעיף קטן (א), שהוא אדם עם מוגבלות, יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות סעיף 171 אם צבר תקופת אכשרה, כאמור בסעיף קטן (א), בת שלושה חודשים לפחות; בסעיף קטן זה, "אדם עם מוגבלות" – מי שזכאי לקצבת נכות לפי הסכם בדבר תשלום מענק חד־פעמי בעד חודש אפריל 2020 למי שמשתלמות לו קצבאות מסוימות ומי שזכאי לפטור ממס לפי סעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה. (ב) מבוטח כאמור בסעיף קטן (א), שהוא אדם עם מוגבלות, יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות סעיף 171 אם צבר תקופת אכשרה, כאמור בסעיף קטן (א), בת שלושה חודשים לפחות; בסעיף קטן זה, "אדם עם מוגבלות" – מי שזכאי לקצבת נכות לפי הסכם בדבר תשלום מענק חד־פעמי בעד חודש אפריל 2020 למי שמשתלמות לו קצבאות מסוימות ומי שזכאי לפטור ממס לפי סעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה. (ג) הוראות סעיף 161(ג)(2) לעניין הכללת ימי שירות סדיר על פי חוק שירות ביטחון, בתקופת האכשרה, לא יחולו לעניין חישוב תקופת האכשרה לפי סעיף זה. (ג) הוראות סעיף 161(ג)(2) לעניין הכללת ימי שירות סדיר על פי חוק שירות ביטחון, בתקופת האכשרה, לא יחולו לעניין חישוב תקופת האכשרה לפי סעיף זה. (ג) הוראות סעיף 161(ג)(2) לעניין הכללת ימי שירות סדיר על פי חוק שירות ביטחון, בתקופת האכשרה, לא יחולו לעניין חישוב תקופת האכשרה לפי סעיף זה. הארכת תקופת התשלום המרבית לדמי אבטלה הארכת תקופת התשלום המרבית לדמי אבטלה הארכת תקופת התשלום המרבית לדמי אבטלה 179יח. על אף הוראות פרק זה, מבוטח שהופסקה העסקתו בתקופה הקובעת ואינו זכאי לדמי אבטלה לפי פרק זה רק בשל כך שתקופת התשלום המרבית הקבועה לגביו לפי סעיף 171א הסתיימה לפני התקופה הקובעת או במהלכה, והתאריך הקובע לגביו חל בתקופה הקובעת, יהיה זכאי לדמי אבטלה בהתאם להוראות פרק זה עד היום שבו מסתיימת התקופה הקובעת. על אף הוראות פרק זה, מבוטח שהופסקה העסקתו בתקופה הקובעת ואינו זכאי לדמי אבטלה לפי פרק זה רק בשל כך שתקופת התשלום המרבית הקבועה לגביו לפי סעיף 171א הסתיימה לפני התקופה הקובעת או במהלכה, והתאריך הקובע לגביו חל בתקופה הקובעת, יהיה זכאי לדמי אבטלה בהתאם להוראות פרק זה עד היום שבו מסתיימת התקופה הקובעת. על אף הוראות פרק זה, מבוטח שהופסקה העסקתו בתקופה הקובעת ואינו זכאי לדמי אבטלה לפי פרק זה רק בשל כך שתקופת התשלום המרבית הקבועה לגביו לפי סעיף 171א הסתיימה לפני התקופה הקובעת או במהלכה, והתאריך הקובע לגביו חל בתקופה הקובעת, יהיה זכאי לדמי אבטלה בהתאם להוראות פרק זה עד היום שבו מסתיימת התקופה הקובעת. הארכת תקופת התשלום המרבית לדמי אבטלה למבוטח המתגורר ביישוב שפונה הארכת תקופת התשלום המרבית לדמי אבטלה למבוטח המתגורר ביישוב שפונה הארכת תקופת התשלום המרבית לדמי אבטלה למבוטח המתגורר ביישוב שפונה 179יט. על אף האמור בסעיפים 161(ה), 171 ו־171א, מבוטח המתגורר ביישוב שפונה לפי החלטת הממשלה בתקופה הקובעת, ותקופת התשלום המרבית הקבועה לגביו לפי סעיף 171 או 171א, לפי העניין, הסתיימה לפני התקופה הקובעת או במהלכה או שחלפו 12 חודשים מהתאריך הקובע שנקבע לגביו לפי סעיף 158 במהלך התקופה הקובעת, יראו את התאריך הקובע האמור כתאריך הקובע לגבי כל התקופה שבה יהיה זכאי לדמי אבטלה בהתאם להוראות פרק זה עד היום שבו מסתיימת התקופה הקובעת. על אף האמור בסעיפים 161(ה), 171 ו־171א, מבוטח המתגורר ביישוב שפונה לפי החלטת הממשלה בתקופה הקובעת, ותקופת התשלום המרבית הקבועה לגביו לפי סעיף 171 או 171א, לפי העניין, הסתיימה לפני התקופה הקובעת או במהלכה או שחלפו 12 חודשים מהתאריך הקובע שנקבע לגביו לפי סעיף 158 במהלך התקופה הקובעת, יראו את התאריך הקובע האמור כתאריך הקובע לגבי כל התקופה שבה יהיה זכאי לדמי אבטלה בהתאם להוראות פרק זה עד היום שבו מסתיימת התקופה הקובעת. על אף האמור בסעיפים 161(ה), 171 ו־171א, מבוטח המתגורר ביישוב שפונה לפי החלטת הממשלה בתקופה הקובעת, ותקופת התשלום המרבית הקבועה לגביו לפי סעיף 171 או 171א, לפי העניין, הסתיימה לפני התקופה הקובעת או במהלכה או שחלפו 12 חודשים מהתאריך הקובע שנקבע לגביו לפי סעיף 158 במהלך התקופה הקובעת, יראו את התאריך הקובע האמור כתאריך הקובע לגבי כל התקופה שבה יהיה זכאי לדמי אבטלה בהתאם להוראות פרק זה עד היום שבו מסתיימת התקופה הקובעת. תחילת תשלום דמי האבטלה תחילת תשלום דמי האבטלה תחילת תשלום דמי האבטלה 179כ. לעניין תשלום דמי אבטלה בעד התקופה הקובעת, יקראו את סעיף 172 כך שבסופו יבוא "למעט בתקופה הראשונה שחלה בתקופה הקובעת". לעניין תשלום דמי אבטלה בעד התקופה הקובעת, יקראו את סעיף 172 כך שבסופו יבוא "למעט בתקופה הראשונה שחלה בתקופה הקובעת". לעניין תשלום דמי אבטלה בעד התקופה הקובעת, יקראו את סעיף 172 כך שבסופו יבוא "למעט בתקופה הראשונה שחלה בתקופה הקובעת". סייג לתחולה סייג לתחולה סייג לתחולה 179כא. הוראות סעיף 320(ז)(4ב) לא יחולו לעניין תשלום דמי אבטלה בעד התקופה הקובעת."; הוראות סעיף 320(ז)(4ב) לא יחולו לעניין תשלום דמי אבטלה בעד התקופה הקובעת."; הוראות סעיף 320(ז)(4ב) לא יחולו לעניין תשלום דמי אבטלה בעד התקופה הקובעת."; (4) אחרי סעיף 371ב יבוא: (4) אחרי סעיף 371ב יבוא: (4) אחרי סעיף 371ב יבוא: (4) אחרי סעיף 371ב יבוא: (4) אחרי סעיף 371ב יבוא: (4) אחרי סעיף 371ב יבוא: (4) אחרי סעיף 371ב יבוא: "פטור מתשלום דמי ביטוח בעד עובד שהיה בחופשה ללא תשלום – הוראת שעה – חרבות ברזל "פטור מתשלום דמי ביטוח בעד עובד שהיה בחופשה ללא תשלום – הוראת שעה – חרבות ברזל "פטור מתשלום דמי ביטוח בעד עובד שהיה בחופשה ללא תשלום – הוראת שעה – חרבות ברזל 371ג. על אף האמור בסעיף 371(א) ובהוראות שנקבעו לפיו, היה עובד בחופשה ללא תשלום בהסכמת המעסיק במשך 14 ימים רצופים לפחות בתקופה הקובעת כהגדרתה בסעיף 179טז ומעסיקו היה חייב בתשלום דמי ביטוח בעדו בהתאם להוראות שנקבעו לפי סעיף 371(א), יהיה מעסיקו פטור מתשלום דמי ביטוח בעדו עבור התקופה שבה היה העובד בחופשה ללא תשלום בתקופה הקובעת."; על אף האמור בסעיף 371(א) ובהוראות שנקבעו לפיו, היה עובד בחופשה ללא תשלום בהסכמת המעסיק במשך 14 ימים רצופים לפחות בתקופה הקובעת כהגדרתה בסעיף 179טז ומעסיקו היה חייב בתשלום דמי ביטוח בעדו בהתאם להוראות שנקבעו לפי סעיף 371(א), יהיה מעסיקו פטור מתשלום דמי ביטוח בעדו עבור התקופה שבה היה העובד בחופשה ללא תשלום בתקופה הקובעת."; על אף האמור בסעיף 371(א) ובהוראות שנקבעו לפיו, היה עובד בחופשה ללא תשלום בהסכמת המעסיק במשך 14 ימים רצופים לפחות בתקופה הקובעת כהגדרתה בסעיף 179טז ומעסיקו היה חייב בתשלום דמי ביטוח בעדו בהתאם להוראות שנקבעו לפי סעיף 371(א), יהיה מעסיקו פטור מתשלום דמי ביטוח בעדו עבור התקופה שבה היה העובד בחופשה ללא תשלום בתקופה הקובעת."; (5) בסעיף 406, בסופו יבוא: (5) בסעיף 406, בסופו יבוא: (5) בסעיף 406, בסופו יבוא: (5) בסעיף 406, בסופו יבוא: (5) בסעיף 406, בסופו יבוא: (5) בסעיף 406, בסופו יבוא: (5) בסעיף 406, בסופו יבוא: "(ד) תשלומים לפי הסכמים שנערכו לפי הוראות סעיף 9 בשל המצב הביטחוני המיוחד, לא ייחשבו הכנסה לעניין כל דין, אלא אם כן נקבע אחרת בהסכם כאמור; לעניין זה, "המצב הביטחוני המיוחד" – המצב הביטחוני השורר במדינה, שבשלו הוכרז מצב מיוחד בעורף כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א–1951, ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023)." "(ד) תשלומים לפי הסכמים שנערכו לפי הוראות סעיף 9 בשל המצב הביטחוני המיוחד, לא ייחשבו הכנסה לעניין כל דין, אלא אם כן נקבע אחרת בהסכם כאמור; לעניין זה, "המצב הביטחוני המיוחד" – המצב הביטחוני השורר במדינה, שבשלו הוכרז מצב מיוחד בעורף כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א–1951, ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023)." "(ד) תשלומים לפי הסכמים שנערכו לפי הוראות סעיף 9 בשל המצב הביטחוני המיוחד, לא ייחשבו הכנסה לעניין כל דין, אלא אם כן נקבע אחרת בהסכם כאמור; לעניין זה, "המצב הביטחוני המיוחד" – המצב הביטחוני השורר במדינה, שבשלו הוכרז מצב מיוחד בעורף כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א–1951, ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023)." "(ד) תשלומים לפי הסכמים שנערכו לפי הוראות סעיף 9 בשל המצב הביטחוני המיוחד, לא ייחשבו הכנסה לעניין כל דין, אלא אם כן נקבע אחרת בהסכם כאמור; לעניין זה, "המצב הביטחוני המיוחד" – המצב הביטחוני השורר במדינה, שבשלו הוכרז מצב מיוחד בעורף כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א–1951, ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023)." "(ד) תשלומים לפי הסכמים שנערכו לפי הוראות סעיף 9 בשל המצב הביטחוני המיוחד, לא ייחשבו הכנסה לעניין כל דין, אלא אם כן נקבע אחרת בהסכם כאמור; לעניין זה, "המצב הביטחוני המיוחד" – המצב הביטחוני השורר במדינה, שבשלו הוכרז מצב מיוחד בעורף כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א–1951, ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023)." "(ד) תשלומים לפי הסכמים שנערכו לפי הוראות סעיף 9 בשל המצב הביטחוני המיוחד, לא ייחשבו הכנסה לעניין כל דין, אלא אם כן נקבע אחרת בהסכם כאמור; לעניין זה, "המצב הביטחוני המיוחד" – המצב הביטחוני השורר במדינה, שבשלו הוכרז מצב מיוחד בעורף כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א–1951, ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023)." שיפוי המוסד לביטוח לאומי 6. אוצר המדינה ישפה את המוסד לביטוח לאומי לגבי כל סכום שהוצא בשל כל גמלה או תוספת גמלה המשתלמת לפי הוראות חוק הביטוח הלאומי כנוסחו בחוק זה ושלא הייתה משולמת אלמלא הוראות סעיף 5 לחוק זה. אוצר המדינה ישפה את המוסד לביטוח לאומי לגבי כל סכום שהוצא בשל כל גמלה או תוספת גמלה המשתלמת לפי הוראות חוק הביטוח הלאומי כנוסחו בחוק זה ושלא הייתה משולמת אלמלא הוראות סעיף 5 לחוק זה. אוצר המדינה ישפה את המוסד לביטוח לאומי לגבי כל סכום שהוצא בשל כל גמלה או תוספת גמלה המשתלמת לפי הוראות חוק הביטוח הלאומי כנוסחו בחוק זה ושלא הייתה משולמת אלמלא הוראות סעיף 5 לחוק זה. אוצר המדינה ישפה את המוסד לביטוח לאומי לגבי כל סכום שהוצא בשל כל גמלה או תוספת גמלה המשתלמת לפי הוראות חוק הביטוח הלאומי כנוסחו בחוק זה ושלא הייתה משולמת אלמלא הוראות סעיף 5 לחוק זה. אוצר המדינה ישפה את המוסד לביטוח לאומי לגבי כל סכום שהוצא בשל כל גמלה או תוספת גמלה המשתלמת לפי הוראות חוק הביטוח הלאומי כנוסחו בחוק זה ושלא הייתה משולמת אלמלא הוראות סעיף 5 לחוק זה. אוצר המדינה ישפה את המוסד לביטוח לאומי לגבי כל סכום שהוצא בשל כל גמלה או תוספת גמלה המשתלמת לפי הוראות חוק הביטוח הלאומי כנוסחו בחוק זה ושלא הייתה משולמת אלמלא הוראות סעיף 5 לחוק זה. אוצר המדינה ישפה את המוסד לביטוח לאומי לגבי כל סכום שהוצא בשל כל גמלה או תוספת גמלה המשתלמת לפי הוראות חוק הביטוח הלאומי כנוסחו בחוק זה ושלא הייתה משולמת אלמלא הוראות סעיף 5 לחוק זה. תיקון חוק עבודת נשים – הוראת שעה – מס' 64 7. בתקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד תום התקופה הקובעת כהגדרתה בסעיף 38יז לחוק מס רכוש כנוסחו בחוק זה, יקראו את סעיף 9(ג) לחוק עבודת נשים, התשי"ד–1954, כך שאחרי פסקה (2) יבוא: בתקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד תום התקופה הקובעת כהגדרתה בסעיף 38יז לחוק מס רכוש כנוסחו בחוק זה, יקראו את סעיף 9(ג) לחוק עבודת נשים, התשי"ד–1954, כך שאחרי פסקה (2) יבוא: בתקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד תום התקופה הקובעת כהגדרתה בסעיף 38יז לחוק מס רכוש כנוסחו בחוק זה, יקראו את סעיף 9(ג) לחוק עבודת נשים, התשי"ד–1954, כך שאחרי פסקה (2) יבוא: בתקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד תום התקופה הקובעת כהגדרתה בסעיף 38יז לחוק מס רכוש כנוסחו בחוק זה, יקראו את סעיף 9(ג) לחוק עבודת נשים, התשי"ד–1954, כך שאחרי פסקה (2) יבוא: בתקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד תום התקופה הקובעת כהגדרתה בסעיף 38יז לחוק מס רכוש כנוסחו בחוק זה, יקראו את סעיף 9(ג) לחוק עבודת נשים, התשי"ד–1954, כך שאחרי פסקה (2) יבוא: בתקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד תום התקופה הקובעת כהגדרתה בסעיף 38יז לחוק מס רכוש כנוסחו בחוק זה, יקראו את סעיף 9(ג) לחוק עבודת נשים, התשי"ד–1954, כך שאחרי פסקה (2) יבוא: בתקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד תום התקופה הקובעת כהגדרתה בסעיף 38יז לחוק מס רכוש כנוסחו בחוק זה, יקראו את סעיף 9(ג) לחוק עבודת נשים, התשי"ד–1954, כך שאחרי פסקה (2) יבוא: "(2א) (א) הוציא מעסיק עובד או עובדת לחופשה ללא תשלום במהלך התקופה הקובעת לתקופה רצופה של 14 ימים לפחות, שחלה כולה או חלקה ב־60 הימים כאמור בפסקה (1א) או (2), לא תובא תקופת החופשה ללא תשלום במניין 60 הימים; בפסקה זו, "התקופה הקובעת" – כהגדרתה בסעיף 38ג לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א–1961. (א) הוציא מעסיק עובד או עובדת לחופשה ללא תשלום במהלך התקופה הקובעת לתקופה רצופה של 14 ימים לפחות, שחלה כולה או חלקה ב־60 הימים כאמור בפסקה (1א) או (2), לא תובא תקופת החופשה ללא תשלום במניין 60 הימים; בפסקה זו, "התקופה הקובעת" – כהגדרתה בסעיף 38ג לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א–1961. (א) הוציא מעסיק עובד או עובדת לחופשה ללא תשלום במהלך התקופה הקובעת לתקופה רצופה של 14 ימים לפחות, שחלה כולה או חלקה ב־60 הימים כאמור בפסקה (1א) או (2), לא תובא תקופת החופשה ללא תשלום במניין 60 הימים; בפסקה זו, "התקופה הקובעת" – כהגדרתה בסעיף 38ג לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א–1961. (א) הוציא מעסיק עובד או עובדת לחופשה ללא תשלום במהלך התקופה הקובעת לתקופה רצופה של 14 ימים לפחות, שחלה כולה או חלקה ב־60 הימים כאמור בפסקה (1א) או (2), לא תובא תקופת החופשה ללא תשלום במניין 60 הימים; בפסקה זו, "התקופה הקובעת" – כהגדרתה בסעיף 38ג לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א–1961. (א) הוציא מעסיק עובד או עובדת לחופשה ללא תשלום במהלך התקופה הקובעת לתקופה רצופה של 14 ימים לפחות, שחלה כולה או חלקה ב־60 הימים כאמור בפסקה (1א) או (2), לא תובא תקופת החופשה ללא תשלום במניין 60 הימים; בפסקה זו, "התקופה הקובעת" – כהגדרתה בסעיף 38ג לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א–1961. (א) הוציא מעסיק עובד או עובדת לחופשה ללא תשלום במהלך התקופה הקובעת לתקופה רצופה של 14 ימים לפחות, שחלה כולה או חלקה ב־60 הימים כאמור בפסקה (1א) או (2), לא תובא תקופת החופשה ללא תשלום במניין 60 הימים; בפסקה זו, "התקופה הקובעת" – כהגדרתה בסעיף 38ג לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א–1961. (ב) על אף האמור בפסקה (1א), השר רשאי להתיר פיטורים של עובד או עובדת שהוצאו לחופשה ללא תשלום כאמור בפסקת משנה (א), אם שוכנע כי הפיטורים אינם בקשר ללידה, לתקופת הלידה וההורות או להיעדרות כאמור בפסקה (1א) או (2), ובלבד שחלפו 60 ימים מתום תקופת הלידה וההורות או ההיעדרות." (ב) על אף האמור בפסקה (1א), השר רשאי להתיר פיטורים של עובד או עובדת שהוצאו לחופשה ללא תשלום כאמור בפסקת משנה (א), אם שוכנע כי הפיטורים אינם בקשר ללידה, לתקופת הלידה וההורות או להיעדרות כאמור בפסקה (1א) או (2), ובלבד שחלפו 60 ימים מתום תקופת הלידה וההורות או ההיעדרות." (ב) על אף האמור בפסקה (1א), השר רשאי להתיר פיטורים של עובד או עובדת שהוצאו לחופשה ללא תשלום כאמור בפסקת משנה (א), אם שוכנע כי הפיטורים אינם בקשר ללידה, לתקופת הלידה וההורות או להיעדרות כאמור בפסקה (1א) או (2), ובלבד שחלפו 60 ימים מתום תקופת הלידה וההורות או ההיעדרות." (ב) על אף האמור בפסקה (1א), השר רשאי להתיר פיטורים של עובד או עובדת שהוצאו לחופשה ללא תשלום כאמור בפסקת משנה (א), אם שוכנע כי הפיטורים אינם בקשר ללידה, לתקופת הלידה וההורות או להיעדרות כאמור בפסקה (1א) או (2), ובלבד שחלפו 60 ימים מתום תקופת הלידה וההורות או ההיעדרות." (ב) על אף האמור בפסקה (1א), השר רשאי להתיר פיטורים של עובד או עובדת שהוצאו לחופשה ללא תשלום כאמור בפסקת משנה (א), אם שוכנע כי הפיטורים אינם בקשר ללידה, לתקופת הלידה וההורות או להיעדרות כאמור בפסקה (1א) או (2), ובלבד שחלפו 60 ימים מתום תקופת הלידה וההורות או ההיעדרות." (ב) על אף האמור בפסקה (1א), השר רשאי להתיר פיטורים של עובד או עובדת שהוצאו לחופשה ללא תשלום כאמור בפסקת משנה (א), אם שוכנע כי הפיטורים אינם בקשר ללידה, לתקופת הלידה וההורות או להיעדרות כאמור בפסקה (1א) או (2), ובלבד שחלפו 60 ימים מתום תקופת הלידה וההורות או ההיעדרות." הארכת הוראת השעה לעניין חוק הביטוח הלאומי וחוק עבודת נשים 8. האריך שר האוצר את התקופה הקובעת, כהגדרתה בסעיף 38ג לחוק מס רכוש כנוסחו בחוק זה, לפי סעיף 38יז לחוק האמור, תוארך תקופת הוראת השעה לעניין חוק הביטוח הלאומי וחוק עבודת נשים עד תום תקופת ההארכה. האריך שר האוצר את התקופה הקובעת, כהגדרתה בסעיף 38ג לחוק מס רכוש כנוסחו בחוק זה, לפי סעיף 38יז לחוק האמור, תוארך תקופת הוראת השעה לעניין חוק הביטוח הלאומי וחוק עבודת נשים עד תום תקופת ההארכה. האריך שר האוצר את התקופה הקובעת, כהגדרתה בסעיף 38ג לחוק מס רכוש כנוסחו בחוק זה, לפי סעיף 38יז לחוק האמור, תוארך תקופת הוראת השעה לעניין חוק הביטוח הלאומי וחוק עבודת נשים עד תום תקופת ההארכה. האריך שר האוצר את התקופה הקובעת, כהגדרתה בסעיף 38ג לחוק מס רכוש כנוסחו בחוק זה, לפי סעיף 38יז לחוק האמור, תוארך תקופת הוראת השעה לעניין חוק הביטוח הלאומי וחוק עבודת נשים עד תום תקופת ההארכה. האריך שר האוצר את התקופה הקובעת, כהגדרתה בסעיף 38ג לחוק מס רכוש כנוסחו בחוק זה, לפי סעיף 38יז לחוק האמור, תוארך תקופת הוראת השעה לעניין חוק הביטוח הלאומי וחוק עבודת נשים עד תום תקופת ההארכה. האריך שר האוצר את התקופה הקובעת, כהגדרתה בסעיף 38ג לחוק מס רכוש כנוסחו בחוק זה, לפי סעיף 38יז לחוק האמור, תוארך תקופת הוראת השעה לעניין חוק הביטוח הלאומי וחוק עבודת נשים עד תום תקופת ההארכה. האריך שר האוצר את התקופה הקובעת, כהגדרתה בסעיף 38ג לחוק מס רכוש כנוסחו בחוק זה, לפי סעיף 38יז לחוק האמור, תוארך תקופת הוראת השעה לעניין חוק הביטוח הלאומי וחוק עבודת נשים עד תום תקופת ההארכה. תיקון חוק מענק הסתגלות מיוחד לבני 67 ומעלה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) – מס' 3 9. בחוק מענק הסתגלות מיוחד לבני 67 ומעלה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020 – בחוק מענק הסתגלות מיוחד לבני 67 ומעלה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020 – בחוק מענק הסתגלות מיוחד לבני 67 ומעלה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020 – בחוק מענק הסתגלות מיוחד לבני 67 ומעלה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020 – בחוק מענק הסתגלות מיוחד לבני 67 ומעלה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020 – בחוק מענק הסתגלות מיוחד לבני 67 ומעלה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020 – בחוק מענק הסתגלות מיוחד לבני 67 ומעלה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020 – (1) בשם החוק, במקום "מענק הסתגלות מיוחד" יבוא "מענק מיוחד" ובמקום "נגיף הקורונה החדש" יבוא "מקרים מיוחדים"; (1) בשם החוק, במקום "מענק הסתגלות מיוחד" יבוא "מענק מיוחד" ובמקום "נגיף הקורונה החדש" יבוא "מקרים מיוחדים"; (1) בשם החוק, במקום "מענק הסתגלות מיוחד" יבוא "מענק מיוחד" ובמקום "נגיף הקורונה החדש" יבוא "מקרים מיוחדים"; (1) בשם החוק, במקום "מענק הסתגלות מיוחד" יבוא "מענק מיוחד" ובמקום "נגיף הקורונה החדש" יבוא "מקרים מיוחדים"; (1) בשם החוק, במקום "מענק הסתגלות מיוחד" יבוא "מענק מיוחד" ובמקום "נגיף הקורונה החדש" יבוא "מקרים מיוחדים"; (1) בשם החוק, במקום "מענק הסתגלות מיוחד" יבוא "מענק מיוחד" ובמקום "נגיף הקורונה החדש" יבוא "מקרים מיוחדים"; (1) בשם החוק, במקום "מענק הסתגלות מיוחד" יבוא "מענק מיוחד" ובמקום "נגיף הקורונה החדש" יבוא "מקרים מיוחדים"; (2) לפני סעיף 1 יבוא: (2) לפני סעיף 1 יבוא: (2) לפני סעיף 1 יבוא: (2) לפני סעיף 1 יבוא: (2) לפני סעיף 1 יבוא: (2) לפני סעיף 1 יבוא: (2) לפני סעיף 1 יבוא: "פרק א' – הגדרות"; "פרק א' – הגדרות"; "פרק א' – הגדרות"; "פרק א' – הגדרות"; "פרק א' – הגדרות"; "פרק א' – הגדרות"; "פרק א' – הגדרות"; (3) אחרי סעיף 1 יבוא: (3) אחרי סעיף 1 יבוא: (3) אחרי סעיף 1 יבוא: (3) אחרי סעיף 1 יבוא: (3) אחרי סעיף 1 יבוא: (3) אחרי סעיף 1 יבוא: (3) אחרי סעיף 1 יבוא: "פרק ב' – מענק הסתגלות מיוחד – נגיף הקורונה החדש"; "פרק ב' – מענק הסתגלות מיוחד – נגיף הקורונה החדש"; "פרק ב' – מענק הסתגלות מיוחד – נגיף הקורונה החדש"; "פרק ב' – מענק הסתגלות מיוחד – נגיף הקורונה החדש"; "פרק ב' – מענק הסתגלות מיוחד – נגיף הקורונה החדש"; "פרק ב' – מענק הסתגלות מיוחד – נגיף הקורונה החדש"; "פרק ב' – מענק הסתגלות מיוחד – נגיף הקורונה החדש"; (4) אחרי סעיף 8א יבוא: (4) אחרי סעיף 8א יבוא: (4) אחרי סעיף 8א יבוא: (4) אחרי סעיף 8א יבוא: (4) אחרי סעיף 8א יבוא: (4) אחרי סעיף 8א יבוא: (4) אחרי סעיף 8א יבוא: "פרק ג' – מענק מיוחד – חרבות ברזל "פרק ג' – מענק מיוחד – חרבות ברזל "פרק ג' – מענק מיוחד – חרבות ברזל "פרק ג' – מענק מיוחד – חרבות ברזל "פרק ג' – מענק מיוחד – חרבות ברזל "פרק ג' – מענק מיוחד – חרבות ברזל "פרק ג' – מענק מיוחד – חרבות ברזל הגדרות – פרק ג' הגדרות – פרק ג' הגדרות – פרק ג' 8ב. בפרק זה – בפרק זה – בפרק זה – "הכנסה מעבודה" – ההכנסה מעבודה כעובד שכיר בעד שלושת החודשים שבהם היה שכרו הגבוה ביותר מתוך ששת החודשים האחרונים שלפני מועד הפסקת ההעסקה, שבעדה שולמו דמי ביטוח כמשמעותם בחוק הביטוח הלאומי; "הכנסה מעבודה" – ההכנסה מעבודה כעובד שכיר בעד שלושת החודשים שבהם היה שכרו הגבוה ביותר מתוך ששת החודשים האחרונים שלפני מועד הפסקת ההעסקה, שבעדה שולמו דמי ביטוח כמשמעותם בחוק הביטוח הלאומי; "הכנסה מעבודה" – ההכנסה מעבודה כעובד שכיר בעד שלושת החודשים שבהם היה שכרו הגבוה ביותר מתוך ששת החודשים האחרונים שלפני מועד הפסקת ההעסקה, שבעדה שולמו דמי ביטוח כמשמעותם בחוק הביטוח הלאומי; "התקופה הקובעת" – כהגדרתה בסעיף 38ג לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א–1961. "התקופה הקובעת" – כהגדרתה בסעיף 38ג לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א–1961. "התקופה הקובעת" – כהגדרתה בסעיף 38ג לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א–1961. זכאות למענק מיוחד – חרבות ברזל זכאות למענק מיוחד – חרבות ברזל זכאות למענק מיוחד – חרבות ברזל 8ג. מי שמתקיימים לגביו כל התנאים כמפורט להלן, זכאי למענק מיוחד לפי הוראות פרק זה: מי שמתקיימים לגביו כל התנאים כמפורט להלן, זכאי למענק מיוחד לפי הוראות פרק זה: מי שמתקיימים לגביו כל התנאים כמפורט להלן, זכאי למענק מיוחד לפי הוראות פרק זה: (1) בתקופה הקובעת מתקיימים לגביו התנאים שבסעיף 2(1)(א) ו־(ב); (1) בתקופה הקובעת מתקיימים לגביו התנאים שבסעיף 2(1)(א) ו־(ב); (1) בתקופה הקובעת מתקיימים לגביו התנאים שבסעיף 2(1)(א) ו־(ב); (2) הוא פוטר מעבודתו או הוצא לחופשה ללא תשלום, ביוזמת מעסיקו, בתקופה הקובעת לתקופה רצופה של 14 ימים לפחות (בפרק זה – הפסקת העסקה); (2) הוא פוטר מעבודתו או הוצא לחופשה ללא תשלום, ביוזמת מעסיקו, בתקופה הקובעת לתקופה רצופה של 14 ימים לפחות (בפרק זה – הפסקת העסקה); (2) הוא פוטר מעבודתו או הוצא לחופשה ללא תשלום, ביוזמת מעסיקו, בתקופה הקובעת לתקופה רצופה של 14 ימים לפחות (בפרק זה – הפסקת העסקה); (3) הוא היה עובד שכיר בתקופה של שלושה חודשים רצופים לפחות שבתכוף לפני החודש שבו חל מועד הפסקת העסקתו כאמור בסעיף קטן (1)(ג). (3) הוא היה עובד שכיר בתקופה של שלושה חודשים רצופים לפחות שבתכוף לפני החודש שבו חל מועד הפסקת העסקתו כאמור בסעיף קטן (1)(ג). (3) הוא היה עובד שכיר בתקופה של שלושה חודשים רצופים לפחות שבתכוף לפני החודש שבו חל מועד הפסקת העסקתו כאמור בסעיף קטן (1)(ג). מענק מיוחד – חרבות ברזל מענק מיוחד – חרבות ברזל מענק מיוחד – חרבות ברזל 8ד. (א) מענק מיוחד בעד התקופה הקובעת ישולם למי שמועד הפסקת העסקתו חל בתקופה הקובעת, והיה מחוסר עבודה 14 ימים רצופים לפחות. (א) מענק מיוחד בעד התקופה הקובעת ישולם למי שמועד הפסקת העסקתו חל בתקופה הקובעת, והיה מחוסר עבודה 14 ימים רצופים לפחות. (א) מענק מיוחד בעד התקופה הקובעת ישולם למי שמועד הפסקת העסקתו חל בתקופה הקובעת, והיה מחוסר עבודה 14 ימים רצופים לפחות. (ב) המענק המיוחד יהיה בשיעור של 75% מהכנסתו מעבודה כשהיא מחולקת ב־90, אך לא יותר מ־134 שקלים חדשים ליום, כפול מספר הימים בחודש שבהם היה מחוסר עבודה. (ב) המענק המיוחד יהיה בשיעור של 75% מהכנסתו מעבודה כשהיא מחולקת ב־90, אך לא יותר מ־134 שקלים חדשים ליום, כפול מספר הימים בחודש שבהם היה מחוסר עבודה. (ב) המענק המיוחד יהיה בשיעור של 75% מהכנסתו מעבודה כשהיא מחולקת ב־90, אך לא יותר מ־134 שקלים חדשים ליום, כפול מספר הימים בחודש שבהם היה מחוסר עבודה. פרק ד' – שונות"; פרק ד' – שונות"; פרק ד' – שונות"; פרק ד' – שונות"; פרק ד' – שונות"; פרק ד' – שונות"; פרק ד' – שונות"; (5) בסעיף 9 – (5) בסעיף 9 – (5) בסעיף 9 – (5) בסעיף 9 – (5) בסעיף 9 – (5) בסעיף 9 – (5) בסעיף 9 – (א) בכותרת השוליים, המילים "הסתגלות מיוחד" – יימחקו; (א) בכותרת השוליים, המילים "הסתגלות מיוחד" – יימחקו; (א) בכותרת השוליים, המילים "הסתגלות מיוחד" – יימחקו; (א) בכותרת השוליים, המילים "הסתגלות מיוחד" – יימחקו; (א) בכותרת השוליים, המילים "הסתגלות מיוחד" – יימחקו; (א) בכותרת השוליים, המילים "הסתגלות מיוחד" – יימחקו; (ב) בסעיף קטן (א) – (ב) בסעיף קטן (א) – (ב) בסעיף קטן (א) – (ב) בסעיף קטן (א) – (ב) בסעיף קטן (א) – (ב) בסעיף קטן (א) – (1) ברישה, אחרי "מענק הסתגלות מיוחד" יבוא "או בקשה לקבלת מענק מיוחד – חרבות ברזל"; (1) ברישה, אחרי "מענק הסתגלות מיוחד" יבוא "או בקשה לקבלת מענק מיוחד – חרבות ברזל"; (1) ברישה, אחרי "מענק הסתגלות מיוחד" יבוא "או בקשה לקבלת מענק מיוחד – חרבות ברזל"; (1) ברישה, אחרי "מענק הסתגלות מיוחד" יבוא "או בקשה לקבלת מענק מיוחד – חרבות ברזל"; (1) ברישה, אחרי "מענק הסתגלות מיוחד" יבוא "או בקשה לקבלת מענק מיוחד – חרבות ברזל"; (2) בפסקה (7), לפני "תקופת ההעסקה" יבוא "מי שלא הוגש לגביו דיווח מקוון כמשמעו בסעיף 355(1א)(ב) לחוק הביטוח הלאומי"; (2) בפסקה (7), לפני "תקופת ההעסקה" יבוא "מי שלא הוגש לגביו דיווח מקוון כמשמעו בסעיף 355(1א)(ב) לחוק הביטוח הלאומי"; (2) בפסקה (7), לפני "תקופת ההעסקה" יבוא "מי שלא הוגש לגביו דיווח מקוון כמשמעו בסעיף 355(1א)(ב) לחוק הביטוח הלאומי"; (2) בפסקה (7), לפני "תקופת ההעסקה" יבוא "מי שלא הוגש לגביו דיווח מקוון כמשמעו בסעיף 355(1א)(ב) לחוק הביטוח הלאומי"; (2) בפסקה (7), לפני "תקופת ההעסקה" יבוא "מי שלא הוגש לגביו דיווח מקוון כמשמעו בסעיף 355(1א)(ב) לחוק הביטוח הלאומי"; (6) בסעיף 10, האמור בו יסומן "(א)", ובו, במקום "לפי חוק זה" יבוא "הסתגלות מיוחד לפי הוראות פרק ב'" ואחריו יבוא: (6) בסעיף 10, האמור בו יסומן "(א)", ובו, במקום "לפי חוק זה" יבוא "הסתגלות מיוחד לפי הוראות פרק ב'" ואחריו יבוא: (6) בסעיף 10, האמור בו יסומן "(א)", ובו, במקום "לפי חוק זה" יבוא "הסתגלות מיוחד לפי הוראות פרק ב'" ואחריו יבוא: (6) בסעיף 10, האמור בו יסומן "(א)", ובו, במקום "לפי חוק זה" יבוא "הסתגלות מיוחד לפי הוראות פרק ב'" ואחריו יבוא: (6) בסעיף 10, האמור בו יסומן "(א)", ובו, במקום "לפי חוק זה" יבוא "הסתגלות מיוחד לפי הוראות פרק ב'" ואחריו יבוא: (6) בסעיף 10, האמור בו יסומן "(א)", ובו, במקום "לפי חוק זה" יבוא "הסתגלות מיוחד לפי הוראות פרק ב'" ואחריו יבוא: (6) בסעיף 10, האמור בו יסומן "(א)", ובו, במקום "לפי חוק זה" יבוא "הסתגלות מיוחד לפי הוראות פרק ב'" ואחריו יבוא: "(ב) בקשה למענק מיוחד – חרבות ברזל לפי הוראות פרק ג' תוגש עד שנים עשר חודשים מיום תחילתו של חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023."; "(ב) בקשה למענק מיוחד – חרבות ברזל לפי הוראות פרק ג' תוגש עד שנים עשר חודשים מיום תחילתו של חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023."; "(ב) בקשה למענק מיוחד – חרבות ברזל לפי הוראות פרק ג' תוגש עד שנים עשר חודשים מיום תחילתו של חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023."; "(ב) בקשה למענק מיוחד – חרבות ברזל לפי הוראות פרק ג' תוגש עד שנים עשר חודשים מיום תחילתו של חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023."; "(ב) בקשה למענק מיוחד – חרבות ברזל לפי הוראות פרק ג' תוגש עד שנים עשר חודשים מיום תחילתו של חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023."; "(ב) בקשה למענק מיוחד – חרבות ברזל לפי הוראות פרק ג' תוגש עד שנים עשר חודשים מיום תחילתו של חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023."; (7) בסעיף 11, אחרי "עד 8א" יבוא "ואת המענק המיוחד – חרבות ברזל לפי הוראות פרק ג'"; (7) בסעיף 11, אחרי "עד 8א" יבוא "ואת המענק המיוחד – חרבות ברזל לפי הוראות פרק ג'"; (7) בסעיף 11, אחרי "עד 8א" יבוא "ואת המענק המיוחד – חרבות ברזל לפי הוראות פרק ג'"; (7) בסעיף 11, אחרי "עד 8א" יבוא "ואת המענק המיוחד – חרבות ברזל לפי הוראות פרק ג'"; (7) בסעיף 11, אחרי "עד 8א" יבוא "ואת המענק המיוחד – חרבות ברזל לפי הוראות פרק ג'"; (7) בסעיף 11, אחרי "עד 8א" יבוא "ואת המענק המיוחד – חרבות ברזל לפי הוראות פרק ג'"; (7) בסעיף 11, אחרי "עד 8א" יבוא "ואת המענק המיוחד – חרבות ברזל לפי הוראות פרק ג'"; (8) בסעיף 12(א), במקום "המיוחד ואת מענק ההסתגלות המיוחד בשיעור חלקי" יבוא "המיוחד, את מענק ההסתגלות המיוחד בשיעור חלקי ואת המענק המיוחד – חרבות ברזל לפי הוראות פרק ג'"; (8) בסעיף 12(א), במקום "המיוחד ואת מענק ההסתגלות המיוחד בשיעור חלקי" יבוא "המיוחד, את מענק ההסתגלות המיוחד בשיעור חלקי ואת המענק המיוחד – חרבות ברזל לפי הוראות פרק ג'"; (8) בסעיף 12(א), במקום "המיוחד ואת מענק ההסתגלות המיוחד בשיעור חלקי" יבוא "המיוחד, את מענק ההסתגלות המיוחד בשיעור חלקי ואת המענק המיוחד – חרבות ברזל לפי הוראות פרק ג'"; (8) בסעיף 12(א), במקום "המיוחד ואת מענק ההסתגלות המיוחד בשיעור חלקי" יבוא "המיוחד, את מענק ההסתגלות המיוחד בשיעור חלקי ואת המענק המיוחד – חרבות ברזל לפי הוראות פרק ג'"; (8) בסעיף 12(א), במקום "המיוחד ואת מענק ההסתגלות המיוחד בשיעור חלקי" יבוא "המיוחד, את מענק ההסתגלות המיוחד בשיעור חלקי ואת המענק המיוחד – חרבות ברזל לפי הוראות פרק ג'"; (8) בסעיף 12(א), במקום "המיוחד ואת מענק ההסתגלות המיוחד בשיעור חלקי" יבוא "המיוחד, את מענק ההסתגלות המיוחד בשיעור חלקי ואת המענק המיוחד – חרבות ברזל לפי הוראות פרק ג'"; (8) בסעיף 12(א), במקום "המיוחד ואת מענק ההסתגלות המיוחד בשיעור חלקי" יבוא "המיוחד, את מענק ההסתגלות המיוחד בשיעור חלקי ואת המענק המיוחד – חרבות ברזל לפי הוראות פרק ג'"; (9) אחרי סעיף 12א יבוא: (9) אחרי סעיף 12א יבוא: (9) אחרי סעיף 12א יבוא: (9) אחרי סעיף 12א יבוא: (9) אחרי סעיף 12א יבוא: (9) אחרי סעיף 12א יבוא: (9) אחרי סעיף 12א יבוא: "שיפוי "שיפוי "שיפוי 12ב. אוצר המדינה ישפה את המוסד לביטוח לאומי לגבי כל סכום שהוצא בשל המענקים המשולמים לפי פרק ג'." אוצר המדינה ישפה את המוסד לביטוח לאומי לגבי כל סכום שהוצא בשל המענקים המשולמים לפי פרק ג'." אוצר המדינה ישפה את המוסד לביטוח לאומי לגבי כל סכום שהוצא בשל המענקים המשולמים לפי פרק ג'." תקציב לתמיכה במוסד ציבור שהכנסותיו פחתו 10. (א) יוקצה תקציב שלא יפחת מ־40 מיליון שקלים חדשים לחלוקה לפי הוראות סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985 (בסעיף זה – חוק יסודות התקציב), לצורך תמיכה במוסד ציבור כהגדרתו באותו סעיף, שהכנסותיו, לרבות מתרומות, פחתו בשל מצב הלחימה – חרבות ברזל והוא לא זכאי למענק לפי פרק שמיני 1 לחוק מס רכוש, כנוסחו בחוק זה; לא יראו בקבלת תמיכה כאמור משום כפל תמיכה, ובלבד שסך התמיכות במוסד הציבור בשנת 2023 לא יעלה על 90% מכלל עלות הפעולות של אותו מוסד בשנת 2023. (א) יוקצה תקציב שלא יפחת מ־40 מיליון שקלים חדשים לחלוקה לפי הוראות סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985 (בסעיף זה – חוק יסודות התקציב), לצורך תמיכה במוסד ציבור כהגדרתו באותו סעיף, שהכנסותיו, לרבות מתרומות, פחתו בשל מצב הלחימה – חרבות ברזל והוא לא זכאי למענק לפי פרק שמיני 1 לחוק מס רכוש, כנוסחו בחוק זה; לא יראו בקבלת תמיכה כאמור משום כפל תמיכה, ובלבד שסך התמיכות במוסד הציבור בשנת 2023 לא יעלה על 90% מכלל עלות הפעולות של אותו מוסד בשנת 2023. (א) יוקצה תקציב שלא יפחת מ־40 מיליון שקלים חדשים לחלוקה לפי הוראות סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985 (בסעיף זה – חוק יסודות התקציב), לצורך תמיכה במוסד ציבור כהגדרתו באותו סעיף, שהכנסותיו, לרבות מתרומות, פחתו בשל מצב הלחימה – חרבות ברזל והוא לא זכאי למענק לפי פרק שמיני 1 לחוק מס רכוש, כנוסחו בחוק זה; לא יראו בקבלת תמיכה כאמור משום כפל תמיכה, ובלבד שסך התמיכות במוסד הציבור בשנת 2023 לא יעלה על 90% מכלל עלות הפעולות של אותו מוסד בשנת 2023. (א) יוקצה תקציב שלא יפחת מ־40 מיליון שקלים חדשים לחלוקה לפי הוראות סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985 (בסעיף זה – חוק יסודות התקציב), לצורך תמיכה במוסד ציבור כהגדרתו באותו סעיף, שהכנסותיו, לרבות מתרומות, פחתו בשל מצב הלחימה – חרבות ברזל והוא לא זכאי למענק לפי פרק שמיני 1 לחוק מס רכוש, כנוסחו בחוק זה; לא יראו בקבלת תמיכה כאמור משום כפל תמיכה, ובלבד שסך התמיכות במוסד הציבור בשנת 2023 לא יעלה על 90% מכלל עלות הפעולות של אותו מוסד בשנת 2023. (א) יוקצה תקציב שלא יפחת מ־40 מיליון שקלים חדשים לחלוקה לפי הוראות סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985 (בסעיף זה – חוק יסודות התקציב), לצורך תמיכה במוסד ציבור כהגדרתו באותו סעיף, שהכנסותיו, לרבות מתרומות, פחתו בשל מצב הלחימה – חרבות ברזל והוא לא זכאי למענק לפי פרק שמיני 1 לחוק מס רכוש, כנוסחו בחוק זה; לא יראו בקבלת תמיכה כאמור משום כפל תמיכה, ובלבד שסך התמיכות במוסד הציבור בשנת 2023 לא יעלה על 90% מכלל עלות הפעולות של אותו מוסד בשנת 2023. (א) יוקצה תקציב שלא יפחת מ־40 מיליון שקלים חדשים לחלוקה לפי הוראות סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985 (בסעיף זה – חוק יסודות התקציב), לצורך תמיכה במוסד ציבור כהגדרתו באותו סעיף, שהכנסותיו, לרבות מתרומות, פחתו בשל מצב הלחימה – חרבות ברזל והוא לא זכאי למענק לפי פרק שמיני 1 לחוק מס רכוש, כנוסחו בחוק זה; לא יראו בקבלת תמיכה כאמור משום כפל תמיכה, ובלבד שסך התמיכות במוסד הציבור בשנת 2023 לא יעלה על 90% מכלל עלות הפעולות של אותו מוסד בשנת 2023. (א) יוקצה תקציב שלא יפחת מ־40 מיליון שקלים חדשים לחלוקה לפי הוראות סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985 (בסעיף זה – חוק יסודות התקציב), לצורך תמיכה במוסד ציבור כהגדרתו באותו סעיף, שהכנסותיו, לרבות מתרומות, פחתו בשל מצב הלחימה – חרבות ברזל והוא לא זכאי למענק לפי פרק שמיני 1 לחוק מס רכוש, כנוסחו בחוק זה; לא יראו בקבלת תמיכה כאמור משום כפל תמיכה, ובלבד שסך התמיכות במוסד הציבור בשנת 2023 לא יעלה על 90% מכלל עלות הפעולות של אותו מוסד בשנת 2023. (ב) משרד האוצר יפרסם מבחנים לחלוקת הסכום כאמור בסעיף קטן (א), לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, בתוך 30 ימים מיום תחילתו של חוק זה. (ב) משרד האוצר יפרסם מבחנים לחלוקת הסכום כאמור בסעיף קטן (א), לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, בתוך 30 ימים מיום תחילתו של חוק זה. (ב) משרד האוצר יפרסם מבחנים לחלוקת הסכום כאמור בסעיף קטן (א), לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, בתוך 30 ימים מיום תחילתו של חוק זה. (ב) משרד האוצר יפרסם מבחנים לחלוקת הסכום כאמור בסעיף קטן (א), לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, בתוך 30 ימים מיום תחילתו של חוק זה. (ב) משרד האוצר יפרסם מבחנים לחלוקת הסכום כאמור בסעיף קטן (א), לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, בתוך 30 ימים מיום תחילתו של חוק זה. (ב) משרד האוצר יפרסם מבחנים לחלוקת הסכום כאמור בסעיף קטן (א), לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, בתוך 30 ימים מיום תחילתו של חוק זה. (ב) משרד האוצר יפרסם מבחנים לחלוקת הסכום כאמור בסעיף קטן (א), לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, בתוך 30 ימים מיום תחילתו של חוק זה. (ג) שר האוצר, או מי מטעמו, ידווח לוועדת הכספים של הכנסת על יישום הוראות סעיף זה בתוך 60 ימים מיום תחילתו של חוק זה. (ג) שר האוצר, או מי מטעמו, ידווח לוועדת הכספים של הכנסת על יישום הוראות סעיף זה בתוך 60 ימים מיום תחילתו של חוק זה. (ג) שר האוצר, או מי מטעמו, ידווח לוועדת הכספים של הכנסת על יישום הוראות סעיף זה בתוך 60 ימים מיום תחילתו של חוק זה. (ג) שר האוצר, או מי מטעמו, ידווח לוועדת הכספים של הכנסת על יישום הוראות סעיף זה בתוך 60 ימים מיום תחילתו של חוק זה. (ג) שר האוצר, או מי מטעמו, ידווח לוועדת הכספים של הכנסת על יישום הוראות סעיף זה בתוך 60 ימים מיום תחילתו של חוק זה. (ג) שר האוצר, או מי מטעמו, ידווח לוועדת הכספים של הכנסת על יישום הוראות סעיף זה בתוך 60 ימים מיום תחילתו של חוק זה. (ג) שר האוצר, או מי מטעמו, ידווח לוועדת הכספים של הכנסת על יישום הוראות סעיף זה בתוך 60 ימים מיום תחילתו של חוק זה. בנימין נתניהו ראש הממשלה בצלאל סמוטריץ' שר האוצר יצחק הרצוג נשיא המדינה אמיר אוחנה יושב ראש הכנסת