חומר רקע
כ"ב חשוון, תשפ"ד
6
בנובמבר2023
לכבוד
ח"כ שמחה רוטמן
יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט
,שלום רב
:הנדון
הערות הסניגוריה הציבורית ל
הצעת
חוק קיום דיונים
בהיוועדות חזותית בהשתתפות
עצורים, אסירים וכלואים (הוראת שעה–
,)חרבות ברזל התשפ"ד-
2023
הסניגוריה הציבורית
מעבירה בזאת
את הערותיה
העקרוניות והפרטניות ל
הצעת
.החוק שבנדון
ייתכן ש הערות נוספות
יחודדו ו
יועלו בהמשך הדיונים ו.בהתאם להתפתחויות
אנו כמובן מכירים בצו השעה הביטחוני
ובצרכי המערכות הרלוונטיות
בעקבות
מלחמת"
חרבות
ברזל", ומכאן גם חשוב ל
ציין
כי הסניגוריה הציבורית הייתה שותפה פעילה ותורמת בדיונים
שהתקיימו עד כה,
.ואף הסכימה למרכיבים רבים בהצעת החוק
:בה בעת יש להזכיר מושכלות ראשונים
האפשרות לקיים דיונים משפטיים באמצעים טכנולוגיים
כרוכה בפגיעה חמורה בכלל הבסיסי לפיו אין דנים אדם בהליך הפלילי אלא בפניו.
הזכות לנוכחות
"מצויה בלב ליבו של ההליך הפלילי...
מניעת זכות זו מאדם להיות נוכח במקום בו נחרץ דינו ,פוגעת
פגיעה אנושה בכבודו כאדם"
(בש"פ
8823/07
פלוני נ 'מדינת ישראל). הסדר ה
שולל מהע
צור ,
הנאשם או האסיר את זכותו להיות נוכח בדיון ,
ומנגד
כופה עליו להשתתף בדיון באמצעי טכנולוגי,
פוגע קשות בזכותו החוקתית להליך הוגן ולהיוועצות עם עורך דין ,לא כל שכן כאשר מדובר ב
הליך
פלילי
שעניינו הגבלת
חירות האדם. השתתפות "וירטואלית"
בלבד
פוגעת באפשרות ליצור קשר
ישיר ובלתי אמצעי
עם
עורך הדין ועם בית המשפט, ו היא פוגעת באופן חריף גם בתחושת הצדק
ובמראית פני הצדק. דיונים המתקיימים באמצעות מכשירים טכנולוגיים מעוררים
קשיים ניכרים
גם
בכל הנוגע לניהול המשפט
, ולא אחת הם פוגעים ב
עצם ה .יכולת לקיים הליך תקין והוגן
אמירות אלו אינן מצויות
במישור התיאורטי בלבד, אלא מבטאות נכוחה את ה ניסיון הרב שכבר
ה
צטבר בשטח לגבי קיום דיונים בהיוועדות חזותית (הן ב מסגרת חקיקת החירום בתקופת משבר
הקורונה
והן
במסגרת "הסדר השגרה" הכפו
ף לדרישת
.)בקשה של העצור באמצעות סניגורו
מהדיווחים הרבים שהועברו על ידי הסניגורים המייצגים
לגבי דיונים אלה, הצטיירה
תמונה
מטרידה ביותר של פגיעה מתמשכת
בזכויות ה
עצורים ,הנאשמים
והאסירים ובתקינותם של
הדיונים המשפטיים
, ובכלל זה :
קשיים בכל הנוגע להבנה של העצור את
המתרחש בדיון (
קושי זה
מתעצם כשמדובר בעצור הנדרש למתורגמן או כשמדובר באדם עם מוגבלות)
;
קשיים ממשיים
באפשרות קיום השיחה בין הסניגורים ללקוחותיהם במהלך הדיון ולאחריו (
בהקשר זה דווח גם כי
בתי המשפט מוודאים במידה מועטה כי התאפשרה שיחה בין הסניגור לעצור)
;
סודיות ויחידות
השיחה אינן נשמרות באופן משביע רצון, וסניגורים רבים הלינו על העדר יכולת לתקשר עם העצור
באופן המאפשר שיחה פרטית וחסויה ;מידת הראייה של העצור את הנוכחים באולם היא מועטה
ומוגבלת, ו בית המשפט אינו מוודא במידה משביעת רצון כי העצור אכן
רואה ושומע את
הנוכחים
;בתחילת הדיון
;"תופעה רחבה ופסולה של העברת מיקרופון העצור למצב "השתק
בצד השיפורים
שנערכו לאורך הזמן , עדיין
התעוררו
.בחלק מהמקרים תקלות טכניות שמקשות על קיום הדיון
,על רקע דברים אלה
חשוב להדגיש כי ההסדר המוצע
מאפשר , ודומה כי גם הלכה למעשה מכוון
לכך, ש כלל דיוני העצורים והאסירים יתקיימו בדרך של
הי
וועדות חזותית
(ובנסיבות מסוימות אף
באמצעות ה)טלפון בלבד ,וללא התחשבות ברצון העצור/אסיר .
למעט מצבים חריגים וצרים
ביותר,
לא יתקיימו דיונים.באופן פרונטאלי
יתרה מכך – ו זאת בשונה מחקיקת החירום בתקופת הקורונה–
התזכיר הנוכחי אינו בא להסדיר
רק
את
קיום
דיוני
ה
עצורים ו
ה
אסירים ב דרך של
היוועדות חזותית
/קולית ללא הסכמת העצור ,
הנאשם או האסיר .
התזכיר גם
מבקש להסדיר את
הגבלת
עצם קיום הדיונים, ו ליבת ההסדר
המוצע נוגעת ל תעדוף
ש בין קיום הדיון
באמצעים טכנולוגיים לבין אי-קיומו בכלל.
מדובר בפגיעה
חריפה בזכויות העצורים, הנאשמים והאסירים – ובכלל זה בזכות הגישה לערכאות.
הסדר זה גם
עלול
להאריך באופן ניכר
את הימשכות ההליכים הפליליים בעניינם של עצורים ונאשמים רבים ,
וכן להביא
לכך שהליכים רבים המתועדפים
נמוך יחסית (כגון דיונים בוועדות השחרורים) כלל לא
.יישמעו ,כמו כן
המתווה המוצע אף צפוי ליצור כליאה עודפת ו בכך להגביר את הצפיפות הקשה
ממילא במתקני הכליאה.
,על רקע דברים אלה יש לברך על
כך שבעקבות הפצת תזכיר החוק להערות הציבור, שולבה
בהצעת
החוק הוראה מאזנת –
ולו במקצת–
בדמות סעיף "חיוניות המעצר"
. כפי שהסניגוריה ציינה
בדיונים המקדימים בהצעת החוק, לולא סעיף זה
היה ניצב סימן שאלה גדול מעל
מידתיות
ההסדר
הן ביחס לקיום
כלל
הדיונים בהיוועדות חזותית והן ביחס
ל הגבלת
עצם קיום הדיונים .
יחד עם
,זאת
לנוכח משמעויותיו והשלכותיו של ההסדר המוצע על זכויות העצורים, הנאשמים
והאסירים ועל תקינות ההליכים המשפטיים,
לדעתנו
יש לשקול לקבוע בהוראת השעה
סוגי דיונים
מסוימים ש בכל מקרה יהיה
חובה
לקיים באופן פרונטאלי, אלא אם העצור ביקש לקיימם
בהיוועדות חזותית (כך למשל,
דיון ראשון במעצר ימים ודיון מהותי
אחד לפחות ב הליך המעצר עד
תום הליכים.)
להלן יפורט הערות נוספות מטעם הסניגוריה הציבורית:
מנגנון ההכרזות שמכוחו מופעל הסדר החירום
1.
לנוכח הפגיעה הקשה בזכויות הכלואים הנגרמת הן כתוצאה מקיום הדיונים שלא בנוכחותם
והן מהגבלת עצם קיום הדיונים בעניינם , יש להבטיח כי מנגנון ההכרזות שמכוחו מופעל הסדר
החירום מחד יעוצב ויהודק ככל הניתן מבחינת עילותיו ותנאיו, ומאידך יאפשר גמישות בקיום
חלק מהדיונים בנוכחות העצורים, הנאשמים והאסירים, בהתאם להתפתחויות ולמצב החירום
.בשטח
2.
בראש ובראשונה, הסניג( "וריה הציבורית סבורה כי "הכרזה על דיונים בהיוועדות חזותית לפי
סעיף2(א) להצעת החוק )צריכה לכלול בחובה גם אפשרות מפורשת
להכרזה
חלקית
של השר
שלפיה ניתן לקיים
רק חלק מהדיונים שלא בנוכחות הכלואים
. י
צוין
כי אפשרות זו נכללה
.בתזכיר החוק המקורי ונשמטה ממנו
3.
מעבר לכך, הסניגוריה הציבורית" מסתייגת עקרונית מהאפשרות המוצעת של הכרזה על
דיונים בהיוועדות חזותית בשל קושי בליווי" (
סעיף2(ב) להצעת החוק .)ל
גישת,נו אם
בשטח
בי
ת המשפט
לא חל"מצב חירום מיוחד "
,לפי הודעת השר
או ש העצור
אינו
מוחזק בתחום
,שיפוט בו קימת הודעה כזו
הרי ש .אין מקום להגבלה כלשהי ההכרזה החלופית המוצעת
בהקשר זה למעשה מבקשת להוריד
את הרף המינימאלי הנדרש וכן לנתק את הקשר בין
התכלית לאמצעי: מניעת השינוע צריכה להיות קשורה באופן ישיר ומשמעותי יותר ל סיכון
הנובע מ מצב החירום
המיוחד, ובוודאי שלא לקשיים ארגוניים של שב"ס
)(או של כל גורם אחר .
ההסדר המוצע
כאמור אינו מאפשר רק לקיים דיונים
בהיוועדות אלא גם
להגביל
את עצם קיום
הדיונים
, ו מכאן לטעמנו הקשר המובהק להודעת השר בדבר"מצב חירום מיוחד " בבתי
המשפט
. להבנתנו, "מצב מיוחד בעורף" אשר
מוכרז על ידי הממשלה כלל
אינו
לוקח בחשבון
את ההשלכות שלענייננו
, ולכן אין די בו . עוד להבנתנו הוא אינו מונע חזרה לשגרה של המשק
ושל כלל הפעילויות, ו במצב דברים זה אין מקום להחיל הסדר מחמיר יותר
רק על עצורים ,
נאשמים ואסירים.
4.
"הידוק" העילות והתנאים ב מנגנון
ההכרזות –
בהקשר זה, יש לשקול לפרט את חוות הדעת
.והנתונים הנדרשים לשם ביסוס הסיכון הנשקל בידי השר המכריז
עוד יש לשקול ל
צמצם
את
ה
עילות של "סיכון
"ממשי)ו"קושי ממשי" (שספק אם בכלל יש הבדל ביניהם,
למשל באמצעות
שילוב
אלמנט הסתברותי ברמה גבוהה למימוש הסיכון
או באמצעות החמרת המונחים
ל"מניעה" וכיו"ב.
האפשרות לקיים דיוני מעצר באמצעות הטלפון בלבד [
סעיף11
להצעת החוק]
5.
,כנקודת מוצא עקרונית
הסניגוריה הציבורית מתנגדת לאפשרות לקיים דיונים באמצעות
הטלפון בלבד, ללא הסכמת העצור וסניגורו.
דיון באמצעות הטלפון בלבד לאו
דיון הוא , בייחוד
כאשר מדובר בהליכי מעצר שהם בעלי השלכה כה
משמעותית על חירותו של אדם.
6.
על פי ההסדר ,המוצע ניתן יהיה
לכפות על העצור דיונים באמצעות הטלפון במקר
ים
של
"בהעדר מכשיר טכנולוגי זמין ל
היוועדות חזותית"
"וכן במקרים של "מניעה טכנית(
מונח זה
אף הורחב לעומת הנוסח בתזכיר שהיה "מניעה טכנית
בלתי צפויה.)"
,לטעמנו הסדר בעייתי
זה מקל מדי על קיום דיו
ני מעצר
באמצעות הטלפון, נעדר תמריצים
להצטיידות ולארגון
אמצעי
י לה
וועדות חזותית,
ותוצאתו
המסתברת תהיה ריבוי דיונים טלפוניים
(למרות
ש לפי דברי
ההסבר כוונת המנסחים היא שאפשרות זו תישמר)למקרים חריגים ביותר.
7.
,יתרה מכך ההסבר
ש להבנתנו ניתן
לצורך באפשרות זו נוגע ל
מצבים בהם
עצורים שוהים
בתחנות המשטרה
)(תופעה פסולה כשלעצמה ,
בכל מקרה הוא אינו מצדיק את הרחבת ההסדר
למגוון סוגים של הליכי מעצר , ולא רק הארכת מעצר
לצרכי חקירה (
זאת למשל גם
ב דיון ראשון
ב
מעצרים עד תום הליכים ,ב
הארכת מעצר באין הכרעת דין או גזר דין ועוד .)
8.
,כמו כן ,ככל שיוחלט להותיר את האפשרות האמורה על כנה הסניגוריה
הציבורית מציעה
לקצוב את מועדי הארכת המעצר בסיטואציה של שימוש בטלפון
(למשל24/48
שעות, עם
אפשרות לתקופה ארוכה יותר באישור בי
ת המשפט
.)מטעמים מיוחדים
התעדוף הנמוך שניתן לקיום דיונים בהליכי אסירים, ובפרט בוועדות השחרורים [
סעיף4
()(א4
)
להצעת החוק]
9.
הסניגוריה הציבורית מוטרדת מאד מהתעדוף הנמוך שניתן לקיום דיונים בהליכי אסירים
בהשוואה ליתר סוגי ההליכים , אשר מעורר את החשש הכבד שהלכה למעשה מרבית הדיונים
.הללו בכלל לא יתקיימו (או יתקיימו במועד מאוחר מאד) בתקופת החירום
10
.
התעדוף הנמוך הוא מטריד במיוחד
לעניין הדיונים בוועדות השחרורים , שכן הוא
עלול לה וביל
ל כך שאסירים שהיו משתחררים
על-תנא י ,אלמלא מצב החירום ,לא ישוחררו. לגבי קבוצה זו
הטענה החוזרת ונשנית שלפיה מדובר ב"פריבילגיה" ולא בזכות מוקנית, היא בעייתית
.ומוקשית, וזאת בלשון המעטה ,יתרה מכך
אי-
מתן ההזדמנות לבקש שחרור מוקדם במועד
היא פגיעה בזכות,היסוד להליך הוגן
.שהיא חלק מזכותו החוקתית של האסיר לכבוד הדבר
יביא לא רק
לשלילת חירות מיותרת , אלא.להחרפת הצפיפות במתקני הכליאה
לעניין זה
הסניגוריה מתריעה כי
מצוקת הכליאה האדירה שממילא ה
י יתה קיימת לפני פרוץ
המלחמה,
.כעת אף החריפה והתעצמה כבר עתה מספר הכלואים נסק למעל18
אלף ,
ועל פי
הדיווחים מהשטח
התופעה הפסולה של הלנת עצורים בתחנות המשטרה בתנאי מחייה לא
ראויים
הפכה לרוחבית ו
שגרתית ,. בנוסף
לאחרונה אושר בכנסת
תיקון חקיקה המסמיך את
מנהלי בתי הסוהר לצו
פ ף תאי עצורים ואסירים בניגוד להוראות הדין בדבר שטח המחייה
ולהלין אותם שלא
על מיטה, אלא על מזרן שעל הרצפה.
הסדר זה כבר מיושם בשטח מכוח
הכרזת השר לביטחון לאומי, ועל פי הנתונים שנמסרו על ידי שב"ס למעלה מ-
2,000
כלואים
הולנו שלא על מיטות קבועות וכ-
6,800
כלואים (כ-
37%
מכלל הכלואים) מוחזקים בשטח
מחייה שאפילו לא עומד ב"פעימה הראשונה", כ
לומר פחות מ-3
.מ"ר לכלוא
,על כן הסניגוריה הציבורית סבורה שיש להעלות בתעדוף את ,ועדות השחרורים הדחופות
למשל מקום בו האסיר נמצא בסמוך או לאחר תקופת ה-
2/3
.
11
. בנוסף לכך ,דווקא בימים אלה בהם זכויות האסירים נפגעות בכל המישורים ובעוצמה רבה ,
קיים קושי מיוחד בהגבלת זכותם ל
נגישו
ת לבית המשפט בהגשת עתירות .
בתקופת החירום חלו
שינויים רבים המביאים לפגיעה קשה בזכויות ה
אסירים , מרעים את מצבם עוד יותר ומגבירים
את מצוקתם
, לרבות –
;מניעת ביקורים וחופשות; צמצום פעילויות חינוך, טיפול ושיקום
צמצום שעות התאווררות מחוץ לתאים (עד כדי סגירתם בתא23
שעות ביממה) וכן הנגישות
;לטלפון
מניעת כניסת מומחים והוצאה לראיונות בקהילות טיפוליות ;
.ועוד לכן
אנו סבורים
שיש מקום לתעדוף גבוה יותר
עתירות אסירים דחופות .
גיבוש רשימות העצורים והאסירים שהדיון יתקיים בעניינם [
סעיף4(ב) ל
הצעת החוק ]
12
.
אין חולק
כנקודת מוצא בסיסית ועקרונית כי
גיבוש רשימות הדיונים צריכה להיות בסמכות
הבלעדית של הנשיאים והשופטים
. עם זאת, ההסדר ב
נוסח ו הנוכחי מעורר את החשש להפקעת
סמכותו הבלעדית
של בית המשפט בקביעת הדיונים, ומנגד להענקת כוח רב מדי(
עד כדי מתן
""זכות וטו דה-פקטו ) לשירות בתי הסוהר בשאלת עצם קיום הדיונים המשפטיים (אף אם לא
זו הייתה כוונת המנסחים). חשש זה אושש למשל בתקופת הקורונה לגבי מנגנון דומה שנקבע
.לגבי התעדוף שבין דיונים פרונטאליים לבין דיונים בהיוועדות חזותית
13
. ב פרט אנו רואים בעייתיות מיוחדת
במרכיב שלפיו שירות בתי הסוה ר יעביר להנהלת בתי
" המשפט מידע בדבר"מספר האסירים והעצורים שיוכלו להשתתף בדיונים. אנו מציעים להסיר
תיבה זו ולציין
שהמידע שיימסר על ידי שב"ס יהיה בדבר מספר עמדות ההיוועדות החזותית
.הזמינות בלבד
14
.
עוד יצוין בהקשר זה כי
מכיוון שנוצר מצב בו כמות עמדות ה היוועדות החזותית ששב״ס מעמיד
לרשות בתי המשפט מגבילה את אפשרות קיום הדיונים, נדרש כינון של מנגנון ביקורת הדוק
.על פעולותיו של שב״ס להרחבת כמות העמדות ולעמידה בצרכים של הרשות השופטת
תחולת תקנות ההיוועדות החזותית על הסדר החירום
15
.
הצעת החוק מבקשת להחיל רק
חלק מסוים
מתקנות )סדר הדין הפלילי (היוועדות חזותית
(הוראת שעה), התשפ"ב-
2022
, בהן מוסדרים כיום
ההיבטים הטכנולוגיים ו
הלוגיסטיים
הנוגעים לעמדות ההיוועדות החזותית במתקני הכליאה ובאולמות בתי המשפט , וכן היבטים
דיוניים נוספים
)(וחשובים הנוגעים ל אופן קיום הדיונים
בדרך של היוועדות .
16
.
אנו סבורים שכנקודת מוצא עקרונית כי
תקנות אלו
צריכות לחול
גם על הסדר החירום
, ולו
ב
שינויים המחויבים ,ו כי בכל מקרה נדרש להחיל סטנדרט מינימאלי הן במישור הטכנולוגי
והן במישור
הלוגיסטי
(ברוח סעיפים2 ו-3
)לתקנות ההיוועדות החזותית .בעניינ
נ ,ו
להגבל ה
ה
משמעותית של
תחולת התקנות
השלכות קשות ביותר שכן
על פי ההסדר המוצע אפילו
במקרים בהם כן
יישמעו
הדיונים בעניינם של עצורים, נאשמים ואסירים
בדרך של היוועדות
חזותית ,עלולה
להיגרם
פגיעה בזכויות
יהם ובתקינות ההליכים המשפטיים
(כפי שתואר בפתח
)המסמך .כמובן ש
לע ניין זה
ניתן לשקול
התאמות בהתאם לצרכים שיוצפו על ידי שב"ס, וכן
.לשקול החרגה רחבה יותר של תחנות המשטרה
17
. מעבר להחלת התקנות במישור הטכנולוגי והלוגיסטי (בהתאמות ובשינויים המחויבים)
, הרי
שיש ל
בחון גם את שאלת תחולתן של
הוראות נוספות
בתקנות העוסקות ב מישור הדיוני (כך
למשל, סעיפים4
)(א-
,)(ג4
,)(ח5(א), ו-6
.)לתקנות ההיוועדות החזותית
הערות
נוספות הנוגעות להסדרים בדבר הליכי אסירים
18
. השתתפות אסיר ב דיון בעתירה נגד היחידה לשחרור ממאסרים קצרים או נגד ועדת
השחרורים ובדיון בעתירת אסיר [סעי
פים
19-18
ל
הצעת החוק ]
– הנ וסח המוצע לגבי סעיפים
אלה בתיבות "אם נדרשת
נוכחותו של אסיר בדיון" / "שנדרשת בו נוכחותו של אסיר"
מעורר
לטעמנו קשיים מהותיים ומעשיים .
,במישור המהותי הסניגוריה הציבורית
סבורה כי כל
דיון
בעתירה כאמור צריך להתקיים בנוכחותו של האסיר, ו בפרט תחת משטר של הוראת שעה
המסדירה את
השתתפות ו ,באמצעות מכשיר טכנולוגי. כפי שנהוג כיום בפרקטיקה מזה שנים
עתירות
אלו
נשמעות ומתבררות בנוכחות העותר וסניגורו גם יחד. במצב חירום שבו מוחלות
מגבלות רבות על אוכלוסיית האסירים ונפגעות רבות מזכויותיהם, יש חשיבות בשימור
האפשרות לברר כראוי עתיר ות שיימצאו מצדיקות בירור שכזה, ולכן לא ניתן לברר עתירות
אלה בלא נוכחות או השתתפות של האסיר עצמו. אף מן המבחינה המעשית, הדיון בעתירות
כרוך פעמים רבות בשאלות אינפורמטיביות העולות תוך כדי דיון, בהצעות או הערות של בית
המשפט שהאסיר צריך להתייחס אליהן או לשקול א ותן, או בצורך של הסניגור לברר פרטים
או מידע עם האסיר תוך כדי הדיון. קיום דיון בלא נוכחות או השתתפות של האסיר אינו אפשרי
.בהיבט המעשי, המקצועי והאתי
מעבר לכך, הנוסח הנוכחי יחייב את בית המשפט
להליך
מקדים של סלקציה כדי לקבוע באיזו עתירה נדרשת נוכחות ובאיזו עת
ירה לא נדרשת נוכחות ,
.וכלל לא ברור כיצד הסדר זה ייושם הלכה למעשה
19
. דיוני ועדת שחרורים במצב חירום מיוחד – ב סעיף33
()(ב2) ל הצעת
החוק ,לדעתנו א ין מקום
להגביל את הסעיף רק
ל בקשה"ראשונה "לשחרור על-
תנאי של אסיר שנשא שני שלישים
מתקופת המאסר שעליו לשאת, או דיון שדחייתו תביא לכך שלא יהיה ניתן לקיימו לפני
שהאסיר נשא שני שלישים מתקופת המאסר שעליו לשאת.
,אם התיק מוכן לדיון ובשל לדיון
והאסיר כבר נמצא
בשליש או סמוך לו– אין
.לא משנה אם זו בקשה ראשונה או שניה
,לטעמנו
השיקול העיקרי בהקשר של התיעדוף אמור להיות מידת הבשלות
של התיק, המבטאת סיכוי
,ממשי לשחרור מוקדם כהגשמה של תכלית החוק והמטרה העיקרית בקיום דיונים אלה
במיוחד על רקע מצוקת הכליאה. בהקשר זה, אין הבדל בין מי שעניינו נדון לראשונה לבין מי
שעניינו נדון כבר בעבר, ולעיתים קרובות דווקא ההיפך הוא הנכון: מי שעניינו נדון ב שנית או
בשלישית לעיתים ״בשל״ יותר לשחרור מוקדם לאחר שננקטו לגביו צעדים מתקנים שהומלצו
על ידי הוועדה בעבר או שופרו תכניות השיקום שלו וכד׳. לכן, אנו סבורים שתנאי זה אינו
.רלוונטי לתיעדוף ונבקש שהדברים ייבחנו שוב
ב סעיף33(ד) להצעת החוק,
אנחנו מתנגדים לתוספת המתייחסת לחוות דעת של גורמי
,הביטחון
שמשמעותה שלילת
שיקול הדעת של הוועדה. גם חוו
ות דעת ממין אלה ןה בגדר
המלצה, ויש בה
ן
דרגות שונות ומגוונות.'של סיכון שניתן לבחון לפי תנאי שחרור וכד
מנגנון הדיווח לכנסת [סעיף41
]להצעת החוק
20
. אין צורך להכביר מילים על חשיבותו
של מנגנון הדיווח לוועדת חוקה, חוק ומשפט שהוא נדבך
,קריטי בפיקוח הפרלמנטארי אחר אופן יישום הוראת השעה והשלכותיה על זכויות העצורים
הנאשמים והאסירים ו על .תקינות ההליכים המשפטיים
21
.
:לעניין זה, הסניגוריה הציבורית מציעה להוסיף את המרכיבים הבאים למנגנון הדיווח
א.
יש
" להוסיף ברישא של הסעיף גם
פילוח לפי מקומות מעצר ומאסר "
–
פילוח זה נכלל
התזכיר(וקיים גם בחקיקת הקורונה
), ומשום מה הושמט ממנו . מדובר בפילוח חשוב
ביותר.לשם איתור פערים וקשיים ברמת מתקן מסוים
ב.
יש להוסיף רכיבי
דיווח המתייחס
ים ל מספר
ה דיונים שהתקיימו מתחנות
המשטרה ,
בפילוחים הרלוונטיים, ולרבות ה
שימוש בטלפון
.בלבד
ג.
יש להוסיף רכיבי
דיווח על מספר עמדות ההיוועדות החזותית בשב"ס , מתוך מטרה לעקוב
אחר מהלכי ההצטיידות בעמדות חדשות.
ב
כבוד רב וב
ברכה,
עו"ד ישי שרון
מנהל
מחלקה
)(חקיקה, תכנון ומדיניות
הסניגוריה
הציבורית הארצית