חומר רקע
האגודה לזכויות האזרח
| )בישראל (ע"ר
جمعية حقوق المواطن في اسرائيل |
(ACRI)
The Association for Civil Rights in Israel
נחלת בנימין75
תל אביב6515417
|
شارع نحالت بينيامين75
تل ابيب
|
75 Nahalat Binyamin St. Tel Aviv
| טלפון
هاتف :
03-5608185
Phone:
| פקס
فاكس :
03-5608165
Fax:
www.acri.org.il | [email protected]
6 בנו במבר23
20
לכבוד
ח"כ שמחה רוטמן
ח
"כים
יו"ר ועדת חוקה
, חוק ומשפט
חברי ועדת חוקה, חוק ומשפטי
,שלום רב
:הנדון
הערות
להצעת חוק
קיום דיונים של עצורים, אסירים וכלואים בהיוועדות חזותית בעת חירום
(הוראת שעה– חרבות ברזל), התשפ"ד-
2023
1.
להלן הערותינו
להצעת
החוק שבנדון. הסדרה באמצעות חקיקה ראשית, שתייתר את הצורך בתקנות
.שעת חירום, מבורכת ,כמו כן ברור שבימים אלו קיים צורך
להימנע
מהסעת אסירים לבתי המשפט
תוך סיכון חייהם וחיי
המלווים
באיזורים מסוימים. עוד נבקש לציין, כי
בהצעת החוק הוכנסו שינויים
מבורכים משמעותיים
לעומת הנוסח של תזכיר החוק .לצד זאת
, ההסדרים שגובשו ב
הצעת
החוק
פוגעים באופן לא מידתי בזכויות חוקתיות, ובכלל
זה בזכות לחירות ו
להליך הוגן.
2.
נוכחותו הפיזית של החשוד או הנאשם בהליך הפלילי חיונית למימוש זכותו להליך הוגן המתחייב
מההגנה על הזכות לחירות
ולכבוד. שלילת זכותו של עצור או אסיר להיות נוכח בדיון בעניינו פוגעת
גם בזכותו להיוועץ עם עורך דינו משלא מתאפשרת תקשורת חופשית ביניהם. ואכן, החששות מפני
פגיעה בזכויותיו של העצור או האסיר התממשו הן בתקופת הקורונה כשהתקיימו דיונים בהיוועדות
חזותית והן כעניין שבשגרה במקרים שבהם כלואים מסכימים לקיים את הדיון בהיוועדות חזותית
מכוח סעיף
133
:א לחוק סדר הדין הפלילי כלואים מתקשים לשמוע ולהבין את המתרחש באולם
בית המשפט; לעיתים קרובות המערכות הטכנולוגיות אינן פועלות כראוי; האפשרות לנהל שיחה
חסויה עם האסיר במהלך הדיון מוגבלת מאד; ההליכים מסורבלים ואיטיים; כלואים חוששים
לדבר באופן גלוי בדיונים
בעניינם .
3.
הצעת החוק מאפשר
ת
לשלול באופן גורף כמעט את זכותם של חשודים, נאשמים ואסירים להשתתף
באופן פיזי בדיונים בעניינם .מ בלי להמעיט בסיכון הנשקף בימים אלו מהסעת כלואים ברחבי הארץ
לדיונים בבתי המשפט, ההסדר המוצע הינו גורף ו
פוגעני מדי.
4.
הקושי העקרוני בהצעת החוק הוא
שההסדר המוצע מ אפשר
ל
נתק א ת הקשר שבין המגבלות שיחולו
על אוכלוסיית הכלואים באשר להשתתפותם בדיונים משפטיים לבין ההגבלות שיחולו על
האוכלוסיה בכלל ועל בתי המשפט בפרט .
ההסדר המוצע
עלול לייצ
ר
מצב שבו מצד אחד מערכת בתי
המשפט פועלת במתכונת חלקית או רגילה והמשק
חוזר באופן חלקי ל
שגרה,
ואילו ההגבלה על
כלואים לממש את זכויות היסוד שלהם לנוכחות בדיונים בעניינם תיוותר על כנה . החרגה קיצונית כל
כך של
עצורים ואסירים
מההסדרים הכלליים שחלים על שאר האוכלוסייה היא בלתי סבירה
.ומאפשרת פגיעה מוגברת ובלתי מידתית בזכויותיה של אוכלוסייה זו
5.
,בנוסף
הצעת החוק לא מגביל
ה
רק את אופן ההשתתפות בדיון אלא חמור מכך, את עצם קיומו של
הדיון
ומשכך מדובר בהצעת
חוק מוקשית שמגבילה את זכות הגישה של כלואים ל
ערכאות . על פי
| )האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר
جمعية حقوق المواطن في اسرائيل |
(ACRI)
The Association for Civil Rights in Israel
2
ההסדר הקבוע ב
הצעת החוק, קיומם של דיונים יהיה תלוי במספר עמדות ה-
VC
הפנויות בשב"ס
(סעיף4
)(ב) להצעה .משמעות הדבר היא
, כי בפועל רבים מהדיונים שניתן היה לקיים על פי הודע
ו ת
שר המשפט
ים ומנהל בתי המשפט
בדבר מצב חירום מיוחד בבתי המשפט, לא יתקיימו כלל בשל
מגבלות טכניות של שב"ס והמשטרה (הגבלת מספר עמדות ה-
VC
.)
ל הלן:עיקר הערותינו
סעיף2
)(ב–
הימנעות
מהבאת אסירים ועצורים לדיונים בשל קושי ניכר של שב"ס או המשטרה
6.
מדובר בסעיף בעייתי
ביותר ובלתי מידתי
. הס עיף קובע כי
השר לביטחון לאומי ר
שאי לה חיל את
ההכרזה גם על דיונים שמתקיימים בבתי משפט באיזורים שעליהם לא חלה הודעת שר המשפטים על
מצב חירום מיוחד או בעניינם של כלואים שמוחזקים בבתי
סוהר
.מחוץ לאיזורים אלה זאת כאשר
"קיים
קושי ניכר ולל
ות עצורים או אסירים
,לדיוני בבתי משפט כאמור בשל פעילות משטרת ישראל
או שירות בתי הסוהר".
7.
,על פי דברי ההסבר
תכליתו של סעיף זה אינ
ה
להתמודד עם הסיכון הנשקף מעצם הוצאתם של
הכלואים לליווי לבתי המשפט אלא עם עומס המשימות המוטלות על המשטרה והשב"ס בעקבות
.המלחמה משמעות הדבר, כי שב"ס יוכל להימנע מהבאת עצורים ואסירים לדיונים אף ביישובים
שבהם קיימת חזרה מלאה או חלקית לשגרה וזאת ללא קשר לסיכון ביטחוני .
8.
קשיים תפעול
יים וארגוניים של שב"ס או המשטרה אינם יכולים
לשמש עילה
לפגיעה חמור
ה
כל
ב כך.זכויות יסוד של הכלואים
כלל הרשויות הציבוריות בישראל מתמודדות בימים אלו עם "קשיים
ניכרים" במילוי המשימות המוטלות עליהם
ו הן עסוקות בפעילות נרחבת שנוגעת למלחמה ולמצב
החירום
, וכך גם שב"ס והמשטרה .
משמעות הדבר, כי הכרזה לפי סעיף זה
תתאפשר באופן א וטומטי
כמעט כל עוד
מתקיימת הלחימה .
9.
רשות ציבורית אינה יכולה להתנער ממימוש תפקידה בחוק ומהבטחת זכויות היסוד של הנתונים
במשמורתה בשל .עומס התפקידים המוטלים עליה
בדומה לכלל הרשוי
ות ש עסוקות בימים אלו
במציאת פתרונות יצירתיים כדי
לעמוד בתפקיד
ן ולהבטיח את אספקת השירותים שבהם ה
ן מחויב
ות,
על ש
ב"ס והמשטרה לפעול באופן דומה ולגייס את התקציבים וכח האדם הדר
וש כדי למ לא את
תפקידם .
ויתור על זכויות הכלואים
אינו יכול לשמש פתרון ל
קשי .ים של המשטרה ושב"ס
10
.
לאור האמור לעיל, יש לבטל לגמרי .סעיף זה
תנאים להפעלת
מנגנון ההכרז
ה
(סעיף2)
11
.
הצורך לאפשר מנגנון מהיר
להטלת הגבלות
על נוכחות בדיונים משפטיים
נוכח מצב החירום
הוא
,מובן
אלא ש
נוכח הפגיעה הקשה והנרחבת בזכויות הכלוא
ים יש ל קבוע מנגנוני פיקוח וביקורת
קפדניים הרבה יותר על הליך ההכרזה .
12
. יש להגביל את שיקול הדעת המסור לשרים ולקבוע פרוצדורה מפורטת של קבלת החלטו ת: יש לקבוע
כי
גם
הכרזה )עצמה (ולא רק ההארכות
תהיה טעונה אישור של ועדת החוקה ,חוק ומשפט של
הכנסת ;
יש לקבוע כי הכנסת רשאית לבטל
את ההכרזה בכל רגע.
| )האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר
جمعية حقوق المواطن في اسرائيل |
(ACRI)
The Association for Civil Rights in Israel
3
13
.
,בנוסף
יש לקבוע כי
לצורך ההכרזה והארכותיה
נדרשת
חוות דעת מפורטת
הכוללת התייחסות
;לסיכונים הטמונים בשינוע אסירים ביחס לבתי הסוהר השונים ברחבי הארץ נתונים בנוגע ל
מספר
עמדות ה-
VC
הקיימות בשב"ס וב
משטרה ביחס להיקף הדיונים המתנהלים ; חלופות שנשקלו כדי
לאפשר
דיונים פרונ
טאליים .
14
. בנ וסף, יש לקבוע כי
ה יקף ההכרזה תלוי באופן ישיר
ב
מצב הביטחוני השורר במקומות שונים בארץ
ובהתאם להנחיות פיקוד העורף .
אכן, נסיעה של אזרחים בכלל והסעה של אסירים ועצורים בפרט
בכבישי הארץ אינה בטוחה בימים אלו. אלא שלא כך הדבר בכל רחבי המדינה וישנם איזורים רבים
שבהם למרות
שחל בהם מצב חירום מ
יוחד מתקיימת גם כיום פעילות שגרתית של עסקים, בתי ספר
וכיו"ב . משכך, הטענה באשר לקיומו של סיכון משמעותי לחיי האסירים והעצורים בעת הוצאתם
לדיונים בעניינם אינה חלה על כל הארץ
ויש להבטיח כי מנגנון ההכרזה יהיה
כפוף
ישירות למצב
הביטחוני המשתנה באיזורים שו
נים בארץ ב
התאם למדיניות פיקוד העורף .
אפשרות לקיים
דיוני מעצרים באמצעות הטלפון בלבד (
סעיף11
להצע)ה
15
.
קיום דיון פלילי כשהעצור או האסיר
"משתתפים" בו באמצעות הטלפון בל בד אינו מאפשר השתתפות
מינימאלית
הנדרשת
בהכרח בדיונים הנוגעים לשל
ילת חירותו של אדם .
שימוש בטלפון בנסיבות
כאלה ,אינו מאפשר לעצור להבין את המתרחש בדיון
אין לו אפשרות לדעת מי מדבר
ואין לשופט כל
.אפשרות להתרשם ממנו או ממצבו
16
. ס עיף11
קובע כי
"בהעדר מכשיר טכנולוגי זמין להיוועדות חזותית" או
" כאשר קיימת"מניעה טכנית ,
ניתן יהיה לקיים דיני מעצרים ב .טלפון שלא בהסכמת העצור או סנגורו
17
. ה סדר זה פותח פתח
רחב ביותר ל קיום דיונים באמצעות הטלפון משהוא קובע מבחני סף נרחבים
ביותר .
די בכך שלשב"ס אין מספיק עמדות היוועדות חזותית
זמינות , דבר שמתקיים ,באופן שגרתי
כדי לאפשר
שימוש בטלפון . וכן
די בכך שב
תחנות המשטרה, שבהן מו לנים בתקופה האחרונה עצורים
רבים בחוסר סמ
כות ותוך הפרת זכויותיהם,
אין עמדותVC
בכלל ,
כדי
לאפשר שימוש בטלפון .
18
. ל
מרות של טעמנו מדובר בהסדר
פסול מכל וכ ,ל אין בסעיף זה אפילו ערובות מינימאליות שיבטיחו כי
השימוש בטלפון יישמר למקרים חריגים וספורים
ביו
תר.
החרגת דיונים מסו
ימים מההכרז
ה (קיומם ב)היוועדות חזותית בהסכמה בלבד :
19
.
יש להחריג מתחולת החוק דיונים מסוימים שבהם נוכחותו
של הכלוא חיונית ביותר
ואין לאפשר את
קיום הדיון בהעדרו . כך באשר לדיונים שנקבע לגביהם כיום בחוק כי לא ניתן לקיימם בהיוועדות
חזותית אף בהסכמת ה חשוד/נאשם (סעיף133ב לחוק סדר הדין הפלילי
וסעיף16
)ג לחוק המעצרים
וכך גם באשר לדיונים
בעניינם של כלואים קטינים .
יש לקבוע כי דיונים אלה יכול ויתקיימו בהיוועדות
.חזותית בהסכמת החשוד/נאשם בלבד
,בברכה
אן סוצ'יו, עו"ד