הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 567171
הכנסת העשרים
יוזמת: חברת הכנסת מירב בן ארי
______________________________________________
פ/3481/20
הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון – תפוסה מרבית במקומות בילוי ציבוריים), התשע"ז–2016
דברי הסבר
חוק רישוי עסקים מחייב כל אחד המעוניין לפתוח עסק, לעשות זאת ברישיון. עם הגשת בקשה לקבלת רישיון עסק, על מגיש הבקשה לעמוד בתנאים הנדרשים בחוק, בהם תנאים הנוגעים לבטיחות העובדים והמבקרים במקום.
האחריות לבטיחות העובדים והמבקרים במקום ציבורי מוטלת על מפעיל העסק, ואילו על המדינה מוטלת האחריות לקבוע את תנאי הסף, לפיהם העסק יחויב לפעול, וכן – האחריות לאכוף כללים אלה ולוודא שהם נשמרים בקפידה.
הצעת חוק זו באה להגדיר את מספר האנשים, אשר יכולים לשהות בו זמנית במקום בילוי. על פי ההצעה, בבואנו לקבוע את מספר השוהים המרבי, יש להתייחס למקום הנועד לשימוש הציבור, ולא לכלול "שטחי שירות", כגון: חדרי מטבח, חדרי שירותים וכיו"ב, זאת על מנת לאפשר רמת בטיחות הולמת. על כן, מוצע לקבוע את מספר המבקרים המרבי לפי 0.7 מ"ר לנפש, כפי שמקובל במדינות מפותחות רבות.
בהתאם לתקנות התכנון והבנייה מקדם התפוסה (שטח רצפה לנפש בחדר או בחלק מבניין) המקובל בישראל הוא מ"ר לאדם. בהשוואה ליתר המדינות בעולם, תקן הצפיפות המותרת בישראל (מקדם התפוסה האמור) מחמיר יותר ולעיתים אף גבוה פי שניים ויותר מהמקובל באותן מדינות. בהתאם לכך, הצפיפות המותרת במקומות בילוי במדינות אלה גבוהה יותר מאשר בישראל. באנגליה, בניו זילנד ובסקטולנד מקדם התפוסה עומד על 0.5 מ"ר לאדם (דהיינו פי שניים עד שלושה מכמות המבלים המותרת בישראל למ"ר), ואילו בארה"ב הוא נע בין 0.46-0.65 מ"ר לאדם, בהתאם לגודל המבנה.
לסיכום, מקדם התפוסה הקיים היום בישראל מחמיר בהשוואה לזה הקיים במדינות אחרות. כלומר, מספר המבלים המקסימלי במקומות בילוי ברחבי העולם גבוה לעיתים אף פי שניים או שלושה מאשר בישראל.
למען הסר ספק, בקביעת מספר אנשים, לא יובאו בחשבון אנשי שירות, בהם מלצרים, ברמנים, מנקים, טבחים, מאבטחים. הכוונה להגביל מספר "מבלים" בלבד.
מספר זה של אנשים יירשם ברישיון העסק, והוא יהיה מספר מקסימאלי של אנשים היכולים לשהות בו זמנית במקום. הפרת תנאי זה מתנאי הרישיון ייחשב להפרת תנאי הרישיון, על כל המשתמע מכך.
רמת הענישה בגין הפרת תנאי הרישיון כאמור חייבת להיות מחמירה, וזאת כדי להדגיש את החשיבות בשמירה על בטיחות השוהים במקום. לכן מוצע, כי מי שיפר תנאי זה של הרישיון בפעם הראשונה – עונשו יהיה קנס; על הפרה שנייה של התנאי יוטל גם קנס כאמור על הפרה ראשונה ועסקו ייסגר לתקופה של עד 30 ימים; על הפרה שלישית – יוטל קנס ורישיון העסק יישלל.
הצעת החוק באה להסדיר את מספר המבקרים המותר במקומות הבילוי בהתאם לסטנדרטים הקבועים במדינות המערב לצד זאת היא מבקשת החמרה בענישה, עד כדי שלילת רישיון מהמפר המוּעד, אשר מטרתה להרתיע מביצוע ההפרות.
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת אלכס מילר וקבוצת חברי הכנסת (פ/2295/18).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ' בחשוון התשע"ז - 21.11.16
הוספת סעיף 2ט 1. בחוק רישוי עסקים, התשכ"ח–1968 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 2ח יבוא: בחוק רישוי עסקים, התשכ"ח–1968 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 2ח יבוא: בחוק רישוי עסקים, התשכ"ח–1968 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 2ח יבוא: בחוק רישוי עסקים, התשכ"ח–1968 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 2ח יבוא: בחוק רישוי עסקים, התשכ"ח–1968 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 2ח יבוא:
"תפוסה מרבית במקומות בילוי ציבוריים "תפוסה מרבית במקומות בילוי ציבוריים "תפוסה מרבית במקומות בילוי ציבוריים 2ט. (א) בסעיף זה –
"מבקר" – מי שאינו עובד במקום בילוי ציבורי;
"מקום בילוי ציבורי" – מקום המיועד לספק שירותי הסעדה, בילוי ופנאי, לרבות אולם שמחות, גן אירועים, מסעדה, עסק למכירת אלכוהול, דיסקוטק;
"שטח המקום המיועד לשימוש הציבור" – למעט אזורי שירות, ובכלל זה מטבח וחדרי שירותים.
(ב) מספר המבקרים המרבי הרשאים להיכנס ולהימצא במקום בילוי ציבורי (להלן – התפוסה המרבית) יצוין ברישיון או בהיתר הזמני ויהווה תנאי מתנאי הרישיון או ההיתר הזמני, לפי העניין.
(ג) התפוסה המרבית תקבע ברישיון או בהיתר זמני לפי חוק זה, כמספר המתקבל מהכפלת שטח המקום המועד לשימוש הציבור ב-0.7."
תיקון סעיף 14 2. בסעיף 14(א) לחוק העיקרי, אחרי "(בסעיף זה – חוק העונשין)" יבוא "או אם לא קיים תנאי כאמור בסעיף 2ט, דינו – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין". בסעיף 14(א) לחוק העיקרי, אחרי "(בסעיף זה – חוק העונשין)" יבוא "או אם לא קיים תנאי כאמור בסעיף 2ט, דינו – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין". בסעיף 14(א) לחוק העיקרי, אחרי "(בסעיף זה – חוק העונשין)" יבוא "או אם לא קיים תנאי כאמור בסעיף 2ט, דינו – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין". בסעיף 14(א) לחוק העיקרי, אחרי "(בסעיף זה – חוק העונשין)" יבוא "או אם לא קיים תנאי כאמור בסעיף 2ט, דינו – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין". בסעיף 14(א) לחוק העיקרי, אחרי "(בסעיף זה – חוק העונשין)" יבוא "או אם לא קיים תנאי כאמור בסעיף 2ט, דינו – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין".
תיקון סעיף 16 3. בסעיף 16 לחוק העיקרי, אחרי פסקה (3) יבוא: בסעיף 16 לחוק העיקרי, אחרי פסקה (3) יבוא: בסעיף 16 לחוק העיקרי, אחרי פסקה (3) יבוא: בסעיף 16 לחוק העיקרי, אחרי פסקה (3) יבוא: בסעיף 16 לחוק העיקרי, אחרי פסקה (3) יבוא:
"(4) היתה הרשעה בעבירה שעניינה אי קיום הוראת סעיף 2ט, ובחמש השנים שקדמו למועד ביצוע העבירה כבר הורשע אותו אדם בעבירה כאמור, יצווה בית המשפט על הפסקת העיסוק בעסק לתקופה שאינה עולה על 30 ימים; "(4) היתה הרשעה בעבירה שעניינה אי קיום הוראת סעיף 2ט, ובחמש השנים שקדמו למועד ביצוע העבירה כבר הורשע אותו אדם בעבירה כאמור, יצווה בית המשפט על הפסקת העיסוק בעסק לתקופה שאינה עולה על 30 ימים; "(4) היתה הרשעה בעבירה שעניינה אי קיום הוראת סעיף 2ט, ובחמש השנים שקדמו למועד ביצוע העבירה כבר הורשע אותו אדם בעבירה כאמור, יצווה בית המשפט על הפסקת העיסוק בעסק לתקופה שאינה עולה על 30 ימים; "(4) היתה הרשעה בעבירה שעניינה אי קיום הוראת סעיף 2ט, ובחמש השנים שקדמו למועד ביצוע העבירה כבר הורשע אותו אדם בעבירה כאמור, יצווה בית המשפט על הפסקת העיסוק בעסק לתקופה שאינה עולה על 30 ימים; "(4) היתה הרשעה בעבירה שעניינה אי קיום הוראת סעיף 2ט, ובחמש השנים שקדמו למועד ביצוע העבירה כבר הורשע אותו אדם בעבירה כאמור, יצווה בית המשפט על הפסקת העיסוק בעסק לתקופה שאינה עולה על 30 ימים;
(5) היתה הרשעה בעבירה שעניינה אי קיום הוראת סעיף 2ט, ובחמש השנים שקדמו למועד ביצוע העבירה הורשע ונקבע עונשו לפי פסקה (4), יצווה בית המשפט על הפסקת העיסוק בעסק לחלוטין." (5) היתה הרשעה בעבירה שעניינה אי קיום הוראת סעיף 2ט, ובחמש השנים שקדמו למועד ביצוע העבירה הורשע ונקבע עונשו לפי פסקה (4), יצווה בית המשפט על הפסקת העיסוק בעסק לחלוטין." (5) היתה הרשעה בעבירה שעניינה אי קיום הוראת סעיף 2ט, ובחמש השנים שקדמו למועד ביצוע העבירה הורשע ונקבע עונשו לפי פסקה (4), יצווה בית המשפט על הפסקת העיסוק בעסק לחלוטין." (5) היתה הרשעה בעבירה שעניינה אי קיום הוראת סעיף 2ט, ובחמש השנים שקדמו למועד ביצוע העבירה הורשע ונקבע עונשו לפי פסקה (4), יצווה בית המשפט על הפסקת העיסוק בעסק לחלוטין." (5) היתה הרשעה בעבירה שעניינה אי קיום הוראת סעיף 2ט, ובחמש השנים שקדמו למועד ביצוע העבירה הורשע ונקבע עונשו לפי פסקה (4), יצווה בית המשפט על הפסקת העיסוק בעסק לחלוטין."