הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2006330
הכנסת העשרים
יוזמים: חברי הכנסת סתיו שפיר
אורי מקלב
רויטל סויד
טלי פלוסקוב
שרן השכל
מרב מיכאלי
קארין אלהרר
יוסי יונה
מיקי רוזנטל
עמר בר-לב
יואל חסון
נחמן שי
ציפי לבני
עבדאללה אבו מערוף
דב חנין
יעל גרמן
מיכל רוזין
מיקי לוי
עליזה לביא
___________________________________________ פ/3475/20
הצעת חוק חופש המידע (תיקון – הפחתת סכום האגרה בהגשת עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים), התשע"ז–2016
דברי הסבר
מטרתו של חוק חופש המידע, כידוע, הוא לעגן בחקיקה את הזכות לקבל מידע. ואכן, הזכות לקבל מידע מרשויות ציבוריות היא אחת מזכויות היסוד במשטר דמוקרטי. היא מהווה תנאי בסיסי להגשמתו של חופש הביטוי ולמימוש זכויותיו הפוליטיות והאחרות של אדם בכל תחומי החיים. נגישות רבה יותר למידע תסייע לקידומם של ערכים חברתיים ובהם שוויון, שלטון החוק וכיבוד זכויות האדם. כמו כן, חשיפת המידע תאפשר בקרה טובה יותר של הציבור על מעשי השלטון.
בינואר 2014 החליטה שרת המשפטים לערוך רפורמה באגרות הבקשות שמוגשות לרשויות המינהליות לפי חוק חופש המידע. לשם קידום היתרונות הטמונים בהגברת השקיפות, הוחלט על הפחתת אגרת הבקשה לכדי 20 שקלים חדשים בלבד. ואולם, חרף חובתן למסור מידע, וחרף האמירה הברורה שעמדה בבסיס הפחתת האגרה, רשויות רבות מערימות קשיים על מבקש המידע, בכך שמסרבות הן להעביר את המידע המבוקש, כולו או חלקו, ואם מחליטות הן שכן למסור את המידע המבוקש, פעמים רבות נוטות הן להעבירו באיחור רב, מעבר למועדים הקבועים בחוק.
ואכן, במציאות הנוכחית, פעמים רבות רשויות מינהליות מסרבות למסור מידע, וזאת ללא טעם או הצדקה, והמידע נמסר רק לאחר הגשת עתירה מינהלית בעניין, כשבפועל לא היה כל שינוי בנסיבות. דא עקא, האגרה בעת הגשת עתירה מינהלית לקבלת מידע הינה גבוהה מאוד: לפי סעיף 20 לתוספת לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007, אגרה על הגשת עתירה מינהלית עומדת על סך של 1,955 שקלים חדשים, כמעט פי 100 מעלות הגשת בקשה.
לאגרה הגבוהה יש להוסיף את עלויות הייצוג המשפטי. בהיעדר פסיקת הוצאות הולמת, העותר נאלץ לשלם מכיסו סכום משמעותי, המרתיע מהגשת עתירות לפי החוק ומהווה חסם עבור הציבור מקבלת מידע. מצב זה מסכל את הגשמת התכלית שבסיס חוק חופש המידע ומקשה על הגשמת האינטרס הציבורי שטמון בשקיפות המידע.
על כן, הצעת החוק מבקשת להנמיך משוכה זו, ולקבוע כי אגרה על הגשת עתירה מינהלית בנוגע לחוק חופש מידע תהיה נמוכה בצורה משמעותית מהאגרה הקיימת, וזאת כדי להנגיש את הליך קבלת המידע לציבור, ולמנוע חסמים ביורוקרטים בדרך להגשמת הזכות לקבל מידע. מוצע לקבוע כי האגרה תעמוד על עשירית מעלות האגרה להגשת עתירה מינהלית. אגרות בסכומים דומים ניתן למצוא במרבית ההליכים שניתן לפתוח בבתי הדין לעבודה, ומטרתן גישור על פערי הכוחות בין הצדדים.
הצעת חוק זו תגביר את השקיפות ברשויות הציבוריות בישראל. תיקון זה יוביל בתקווה לשינוי רחב יותר, במסגרתו הרשויות השונות לא יקלו ראש עת בוחנות הן את בקשת חופש המידע, והן תסרבנה לבקשה רק לאחר שמצאו כי יש טעם והצדקה חוקית חזקים לסירוב. כך אף מרבית העתירות המינהליות בנוגע לסירוב הרשות לבקשת חופש המידע יתמעטו, מה שיפחית את העומס על בתי המשפט.
יש לזכור כי המידע המצוי בידי רשויות הציבור שייך לציבור, ולציבור בלבד, וכי ישנה חשיבות רבה למימוש זכות הציבור לקבלת המידע שבידיהן.
הצעת חוק זו נוסחה בסיוע התנועה למען איכות השלטון בישראל, ע"ר.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ' בחשוון התשע"ז – 21.11.16
תיקון סעיף 17 1. בחוק חופש המידע, התשנ"ח–1998, בסעיף 17 אחרי סעיף קטן (ה) יבוא:
"(ו) על הגשת עתירה מינהלית כאמור בסעיף קטן (א) תיגבה אגרה שגובהה עשירית מהאגרה הקבועה להגשת עתירה מינהלית לפי תקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז–2007."
תחילה ותחולה 2. תחילתו של חוק זה שישים ימים מיום פרסומו, והוא יחול על עתירות מנהליות לפי חוק חופש המידע שהוגשו ביום התחילה ואילך.