חומר רקע

א. רקע: מטרת התיקון המוצע הצעת החוק, כאמור, באה להתאים את המצב המשפטי בישראל לסטנדרטים בינלאומיים מקובלים, ובפרט בראי הסטנדרטים המקובלים באיחוד האירופי. על פי דברי ההסבר, התיקון בא להתאים את החוק לאתגרים העכשוויים בהגנה על מידע אישי במאגרי מידע במספר מישורים. במסגרת מהלך כולל זה, ) שיפור 1( :מוצגים שלושה יעדים מרכזיים יכולות הפיקוח והאכיפה של רשות הגנת הפרטיות להבטחת קיום הוראות החוק ) 2( ,הנוגעות לפרטיות במאגרי מידע צמצום היקף חובת הרישום החלה על מאגרי מידע באופן רחב, במטרה למקד פעילויות רגולטוריות במאגרים המציבים ) 3( איומים משמעותיים לפרטיות, וכן התאמת ההגדרות שבחוק להתפתחויות הטכנולוגיות והחברתיות שהתרחשו מאז שנחקק החוק להגנת הפרטיות בשנת 1.1981 אנו מברכים על הפתרונות והתיקונים המוצעים, אשר באים לייעל את מערך ההגנה על מידע אישי בישראל. במיוחד, ראוי לציין לשבח את הוספת האפשרות של עיצום כספי בגין הפרות, אשר נקבע באופן מידתי ביחס לפגיעה בפרטיות תוך התחשבות בשיקולים הרלוונטיים בתחום הפלילי והאזרחי, ובמובן רחב יותר את החיזוק של הרשות להגנת הפרטיות. כמו כן, אנו מברכים על מהלך החשיבה וההתאמה של הדין הישראלי לסטנדרטים המיוחסת והחשיבות האירופאים לשמירת מעמדה של ישראל כמדינה המבטיחה הגנה על מידע בהתאם לדין האירופי. משמעות העמידה של ישראל בקריטריונים האירופיים היא עצומה, הן לתדמיתה הבינלאומית של מדינת ישראל ולכלכלה שלה. כמו כן, היא משפיעה על יכולתה לשתף פעולה עם מדינות זרות בתחומי מדיניות, מסחר ועוד. בהתאם, יש יסוד סביר להניח כי תיקון החוק כפי שמוצע צפוי להיות בעל משקל משמעותי לחיוב מנקודת המבט של האיחוד האירופי בפרט, ושל הקהילה הבינלאומית בכלל. יחד עם זאת, חשוב לנו להפנות את תשומת לב הוועדה לשני נושאים אשר לגישתנו ראויים להתייחסות במסגרת תיקון זה. הנושא הראשון, הוא שיפור רמת האבטחה של מאגרי מידע המנוהלים על ידי גורמים ממשלתיים. הנושא השני, הוא הזכות להישכח, אשר יש לה חשיבות הצעת חוק הגנת הפרטיות- התייחסות מכון תכלית 2022-), התשפ"ב14 '(תיקון מס ,חברי וועדה נכבדים (להלן: "התיקון" או "הצעת החוק") קובעת מספר 2022-), התשפ"ב14 'הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס שינויים בולטים ביחס לשמירה על מידע והגנת הפרטיות, בהם שיפור מנגנוני האכיפה והפיקוח בתחום הגנת הפרטיות בישראל, באמצעות חיזוק הרשות להגנת הפרטיות ויחידת רשם מאגרי המידע. בנוסף, מטרת התיקון היא שמירה על מעמדה של מדינת ישראל כמדינה המבטיחה הגנה נאותה על מידע בעיני הקהילה הבינלאומית. אנו מברכים על הצעת החוק החשובה הזו וכן על התיקונים המועילים והמשמעותיים אשר צפויים לשפר את ההגנה על הפרטיות במחוזותינו, ולחזק את מעמדה של מדינת ישראל כמדינה המחויבת לשלטון החוק ולזכויות אדם. יחד עם זאת, יש שני נושאים בולטים אשר לא קיבלו התייחסות מספקת במסגרת הצעת החוק, שלראייתנו נדרשות להיכלל בדיון: ראשית, לגישתנו חשוב לחזק את מנגנוני האבטחה של מאגרי מידע במסגרת ההסדר המוצע. שנית, כחלק מן הרצון להבטיח את עמידתה של מדינת ישראל בדרישת התאימות של האיחוד האירופי, חשוב להכליל במסגרת התיקון גם את הזכות להישכח – שהיא זכות יסוד בעידן הדיגיטלי. 1 תמצית עמדתנו לחוק הצבת רף אבטחה שכל מאגר יצטרך לעמוד בו, על מנת לשמור על 17 • אנו ממליצים להוסיף לסעיף המידע הרגיש של אזרחי ישראל מפני הסכנות הרבות הכרוכות באיגורו. כמו כן, צעד זה יסייע בעמידתה של ישראל בקריטריונים של האיחוד האירופי. • עוד אנו ממליצים כי הצעת חוק זו תעגן את הזכות להישכח, שכן היא עומדת בתכלית התיקון בכך שהיא נותנת מענה לאתגרים המודרניים של פגיעות בפרטיות. כמו כן, בהיעדר התייחסות לזכות להישכח מטרת ביצוע התאמות לתקנות האירופיות נפגעת בצורה משמעותית. א' חשון, התשפ״ד לכבוד : ועדת החוקה, חוק ומשפט 2023 אוקטובר16 בראשות חבר הכנסת שמחה רוטמן עצומה בתחום הגנת הפרטיות בעידן הדיגיטלי. ב. הקשיים בהיעדר מנגנוני אבטחה של מאגרי מידע על פי דין המידע האישי של אזרחי ישראל אשר מצוי בידי הממשלה נמצא במצב של אבטחה לקויה, ובסכנה הולכת וגוברת לחשיפה בידי גורמים עוינים או שימוש לרעה בו. הגנה נאותה על מאגרי המידע הינה חיונית, והיא הולכת בד בבד עם המטרות העומדות בבסיסו של המהלך הנוכחי. כמו כן, מדובר בנושא אשר עלה לא פעם במסגרת הביקורות המדינתיות על ניהול מערכות ביומטריות בישראל. למשל, דיווח הממונה על היישומים הביומטריים, רועי , כי קיימות בעיות 2022 פרידמן, בשנת הנוגעות לאופן ניהול המידע הביומטרי בישראל, ובפרט בהיבט של אבטחת חשוב לציין כי הדאגות שהועלו 2.מידע בדו"ח זה אינן חריגות, אלא מדובר בסוגיות חוזרות בדיווחיו של הממונה. דאגה מיוחדת העולה מן הדו"ח, נוגעת לרמת האבטחה של מאגרי מידע ביומטרי בישראל. מעבר לחששותיו של הממונה על היישומים הביומטריים, ראוי לציין גם את הביקורת המקיפה שביצע מבקר בנושא ניהול 2020 המדינה בשנת מאגרים ביומטריים בישראל ושימוש בין היתר, ציין מבקר 3.במידע הנאגר בהם המדינה כי נדרשת אסדרת המאגרים הביומטריים הממשלתיים בחקיקה וכן לוודא את עמידת המאגרים הביומטריים בעקרונות המדיניות הלאומית ליישומים ביומטריים ובקווים המנחים ליישומה. כפי שניתן לראות, מבקר המדינה מחזק את החששות שמופיעים בדיווחיו של הממונה על יישומים ביומטריים. בעוד כמות המידע שיש במאגרים הביומטריים רק גדל מאז שפורסמו מסקנות מבקר המדינה, קשה לומר שרמת ההגנה עליו השתפרה במקביל. החשש של אבטחת מידע בישראל אינו תיאורטי, הרי איננו זרים בישראל להשלכות מרחיקות הלכת של תקיפות סייבר על מאגרים בהם ישנו מידע אישי, כפי שקרה ביחס למתקפה על החשש איננו 4.חברת הביטוח שירביט רק מדליפת המידע הקיים, אלא ישנן סכנות נוספות אותן יש להביא בחשבון, למידע אישי 5.כגון זיוף, זיהוי מטעה ועוד יש חשיבות אדירה במובנים של הגנה על הפרטיות, ויש לזכור כי חשיבותה של הזכות לפרטיות, נובעת, בין היתר, מהעובדה שהיא בסיס חשוב להגנה על והיא 7 , והאוטונומיה שלו6,כבוד האדם מהווה דרישה בסיסית לרווחתו של אדם בנוסף, 8.ולמימוש שאר החירויות שלו בעידן הנוכחי למידע אישי ישנו ערך כלכלי רב, אשר שחקנים שונים, דוגמת חברות פרטיות, יכולים לנצל בקלות. בהתאם, ישנה חשיבות רבה כי תהיה הגנה מרבית ומיטבית על המידע של אזרחי ישראל, אותו הם לעיתים מחויבים למסור למדינה על פי חוק. הצעת החוק דנן כוללת דגשים רבים לגבי תכיפות התופעה של הפרות הדין ופגיעה אך היא אינה מתמודדת - במאגרי מידע עם קושי זה של רמת האבטחה של מאגרי מידע. ראוי כי תהיה גם כן התייחסות לאבטחה של מאגרי המידע המוחזקים על ידי גורמים ממשלתיים, שכן, כפי שנראה, גורמים ממשלתיים רלוונטיים הביעו חששות אודות מצב האבטחה של המאגרים האלו, ומציאות זאת משאירה מידע אישי רב של אזרחי ישראל חשוף לדליפות ופגיעות. בהצעת החוק הנוכחי, לחוק סעיף קטן 17 מוצע כי יתווסף לסעיף (ב) לפיו השר יהיה רשאי לקבוע בתקנות הוראות לעניין אבטחת מידע לרבות הגנה לדעתנו, טוב 9.פיזית ולוגית על המאגר תהיה אם החוק עצמו יציב רף מינימלי, לכל הפחות, לאמצעי הגנה הטכנולוגיים של מאגרי המידע, שכן הענקת הסמכות להתקין תקנות אינה ממלאת את חובתה של הכנסת להבטיח רף אבטחה מספק. אנו מציעים לשקול הוספת מנגנון האבטחה הקבוע בתקנות האירופאיות סעיף 10.לבעלי שליטה, באמצעות הצפנה לתקנות קובע כי בעל השליטה יישם 32 אמצעים טכנולוגיים וארגוניים מתאימים להבטיח רמת אבטחה אשר מותאמת כמו כן, על פי החלטת 11.לסכנה הכרוכה המועצה של האיחוד האירופי משנת , הצפנה היא כלי דרוש להבטיח 2020 ,זכויות אדם, חירויות יסוד ושלטון החוק וכן להבטיח הגנה על ממשלות, תעשיות 12.והחברה כולה לסיכום נקודה זו, נראה כי החששות אשר הועלו על ידי הממונה על היישומים הביומטריים, כמו גם מבקר המדינה, טרם קיבלו מענה מוסדי, או חקיקתי. נראה כי גם יוזמת החקיקה הנוכחית לא מבקשת להתמודד עמם. אנו מציעים כי יוגדרו סטנדרטים להגנה על מאגרי מידע, על מנת לצמצם את החשיפה להפרות לא רק מהפן של אכיפה ופיקוח רגולטוריים, אלא גם מהפן הטכנולוגי, במטרה לחזק בפרט, 13.את ההגנה על מאגרי המידע (ב) המוצע, 17 אנו מציעים כי בסעיף לפני המילים "השר רשאי", החוק יקבע כי "מאגרי מידע יהיו מאובטחים באמצעות הצפנה", או לכל הפחות למאגרים עם מידע בעל רגישות מיוחדת כפי שמוגדר 2 לחוק, וכי השר יקבע בתקנות7 בסעיף את פרטי מנגנון האבטחה והוראות אחרות הנוגעות לו. ג. הזכות להישכח אנו נמצאים בשיאו של העידן הדיגיטלי, אשר שינה מקצה אל קצה את האופן בו אנו מתקשרים האחד עם השני, ואת האופן בו חברות ופרטים מסדירות יחסים ודינמיקה במגוון תחומים – כלכלה, משפט, רפואה, קהילה ואפילו רומנטיקה. בעולם חדש ומופלא זה, בו ישנה חשיבות הולכת וגוברת עבור הממד הדיגיטלי בחייו של אדם, נוצר שרטוט מחדש של זכויות בסיסיות, דוגמת הזכות לפרטיות, וישנן אף זכויות חדשות שהתהוו להן כצורך של המציאות הנוכחית. זכות אשר הפכה ליסודית בעידן הנוכחי זכות זו מאפשרת 14.היא הזכות להישכח לאדם להתאושש מטעויות עבר, ובמובן רחב יותר לכתוב בעצמו את סיפור חייו, בעידן בו גורמים מדינתיים ומסחריים ממהרים לאסוף מידע נרחב אודותיו ולייצר פרופיל דיגיטלי שלו. זכות זו, אשר צברה תאוצה והשפעה ברחבי העולם, עדיין לא עוגנה בדין הישראלי, ומכאן הצורך בבחינה מעמיקה של התאמתה לשיטת המשפט הישראלית ולערכים אותם היא מבקשת לקדם. הצורך בזכות להישכח נובע מהאופי של העידן הדיגיטלי בו אנו מצויים – כאשר מידע אישי של כולנו כבר לא מנוהל רק על ידינו, ועל ידי השלטון, אלא על ידי חברות פרטיות אשר פועלות מתוך אינטרסים כלכליים ומבלי שהן מחויבות בנורמות של מנהל תקין, או בהגנה על זכויות אדם ובעיקר הזכות לפרטיות. הפקרת הזירה של הרשתות החברתיות לחברות פרטיות, במשך שנים רבות בהן לא הייתה כלל אסדרה בתחום, הובילה לבעיות ברמה החברתית (הגברת הפילוג החברתי והקיטוב, פגיעה בלגיטימיות של בחירות ועוד) ופגיעה בפרט ברמה הפרסונלית (יצירה או החמרה של דיכאון, פגיעה בדימוי עצמי ועוד). במילים אחרות, היכולת של חברות ובפרט רשתות חברתיות לקדם את האינטרסים הישירים שלהן גרם לכשל שוק ולגירעון דמוקרטי אשר העצימו נזקים חברתיים שחשוב למנוע אותם, או לכל הפחות לצמצם אותם. נפגעת אשר העיקרית האוכלוסייה מהמצב הנוכחי, היא ילדים ובני נוער אשר מבלים את מרבית זמנם ברשתות 15,חברתיות ובפלטפורמות תוכן דיגיטליות מבלי שהם יהיו מודעים תמיד לעקבות הדיגיטליים שנשארות אחריהם שנים קדימה ולמעשה, כל עוד הזכות להישכח לא תעוגן בישראל, לנצח. למשל, ילד אשר סבל מבריונות בבית הספר, לא יוכל באמת להמשיך קדימה ולהתאושש מהטראומה כל עוד יהיה תיעוד והדהוד של הפגיעה בו ברחבי האינטרנט. בדומה, ילד אשר מעלה לרשתות החברתיות סרטון , יכול 12 שנתפס בעיניו כמבודח בגיל לגלות שהדבר יפגע בו בהמשך הדרך – במיונים לצבא, באיתור עבודה, או בביסוס קריירה ומוניטין מקצועיים. יש אוכלוסיות נוספות אשר חשוב להגן עליהן, דוגמת עבריינים משוקמים אשר שילמו את חובם לחברה, ואשר מנסים להתחיל מחדש, אך לא מסוגלים לעשות זאת בשל אזכור של חטאי העבר שלהם (גם אם עברו עשרות שנים מאז). במישור העולמי, זכות זו צברה תאוצה מרשימה מאוד בשנים האחרונות. למשל, הוגשו יותר 2018-2014 בין השנים משתי מיליון בקשות מחיקה. במקביל, הפלטפורמות הגדולות שבקשות אלו רלוונטיות להן (למשל מנועי חיפוש מידע כמו גוגל), פתחו בנהלים מסודרים בנושא, והקימו טופס תלונה מסודר המאפשר בחינה של כל טענה בהליך סדור ומשמעותי. הזכות להישכח מעוגנת בדרכים רבות במדינות בכל רחבי הגלובוס. בין אם הזכות הוכרה כחלק מן הפסיקה של המדינה או בחקיקה, כאשר ישנה תחולה אחרת של הזכות במדינות שונות. כך, ההיקף של הזכות משתנה בין המדינות וכן האופן שבו הזכות מעוגנת – האם בחקיקה או בפסיקה. כאמור לעיל, הזכות להישכח טרם עוגנה בספר החוקים הישראלי, אך ישנם מקרים בהם ניתן להשיג בפועל את התוצאה של מימוש זכות זו – כלומר להוביל למחיקה האמצעי המרכזי 16.של מידע אישי פוגעני ביותר, דרכו מקודמת היום מחיקה של מידע אישי מפלטפורמות תוכן דיגיטליות, אולם, מדובר 17.הוא דיני לשון הרע במסגרת משפטית חסרה, וכזו אשר לא מייצרת וודאות לגבי היקף ההגנה שאדם זכאי לו והדרכים בהם הוא רשאי לפעול כאשר הוא מרגיש כאילו הוא נפגע. כמו כן, גם הוצעו בעבר תיקונים לחוק שבנדון אשר כללו את הזכות להישכח, אך הן טרם נחקקו בפועל. בשנים האחרונות, עלו התייחסויות לזכות להישכח בפסיקה הישראלית. ההכרה התפתחה בפסיקה הישראלית ביחס למגוון ביטויים שונים, הזוכים להגנות חוקתיות שונות, לרבות ביטוי פוליטי בעניין , 19 ביטוי אומנותי בעניין בכרי18,מרעאנה ביטוי אקדמי 20,ביטוי עיתונאי בעניין וגנר ועוד. באופן טבעי, בכל 21בעניין פלוני הקשר נעשה ניתוח שונה ביחס להיקף ועוצמת הצורך להגן על הזכות להישכח, אם בכלל. אמנם, בעוד בתי המשפט יכולים לקדם את ההכרה בזכות, עקב בצד אגודל, אלו תלויים בתביעות או בעתירות אשר מוגשות בפניהם. בהתאם, ישנו קושי בפיתוח תיאורטי מקיף של הזכות. זאת, להבדיל מפיתוח שיפוטי של זכויות חוקתיות אחרות מכוח חוקי היסוד בישראל. להבדיל מחוקי היסוד, אשר העניקו לבית המשפט בסיס מספק לפיתוח, נראה כי החקיקה הקיימת בתחום הפרטיות ודיני לשון הרע לא מאפשרת פיתוח דומה ביחס לזכות להישכח. למרות העובדה שהזכות להישכח קיבלה התייחסות בפסיקה, ולהבדיל מהמקרה של חוקי היסוד במדינת ישראל, בית המשפט העליון לא לקח על עצמו עד 3 היום את משימת הפיתוח התאורטי של הזכות להישכח, אם בשל העדר בסיס חקיקתי מספק לשם כך, אם מטעמי זהירות שיפוטית ואם מטעמי כבוד כלפי המחוקק. הזכות להישכח דורשת לאזן בין מספר זכויות אדם וערכים חברתיים נוספים, ביניהם הזכות לחופש הביטוי, ונגזרותיה חופש הציבור לדעת והזכות לחופש המידע, הזכות לשם טוב, הזכות לפרטיות והשוק החופשי. לכל מדינה נקודת איזון שונה אשר צריכה לשקף את ערכי היסוד שלה והעדפותיה. ההסדר באיחוד האירופי, למשל, מעניק כלל עדיפות לחופש הביטוי כאשר הדבר נדרש למשל לשם ציות לחוק או במידה וישנו אינטרס ציבורי בפרסום המידע. בישראל, לעומת זאת, לא נעשה איזון מסודר וברור בין השיקולים השונים, ואין היררכיה ברורה בינם, מה שפוגע באופן ממשי ביכולת לבסס ודאות משפטית בנושא. במקום להמשיך בפיתוח של הזכות דרך בתי המשפט, ראוי לדון בצורה שיטתית בזכות הכרה שמצדיקות בנסיבות להישכח וביצירת מסגרות לאיזון הערכים המתנגשים. למשל, יש מקום להכיר בזכות להישכח ביחס לפרסומים פוגעניים נגד קטינים, ובנוסף ניתן לשקול להכיר בזכות גם ביחס לעבריינים מורשעים שעבירתם נמחקה מהמרשם הפלילי (על מנת לאפשר להם סיכוי אמיתי להשתלב בחזרה בחברה). על המחוקק להגדיר את גבולות הגזרה של הזכות, את המקרים בהם היא תקבל עדיפות על שיקולים אחרים, וגם לייצר מנגנון יעיל אשר יאפשר את מימושה בפועל. למעשה, גם המקורות של המשפט הישראלי מחייבים קליטה של הזכות להישכח, בכדי לקדם ערכי יסוד ביהדות (ובדתות אחרות) – ערך התשובה והתיקון. כדברי הרב קוק, בספר אורות התשובה, "דַּ וְקָ א מִ תּ וֹךְ הַ תְּ שׁ וּבָה הָ אֲמִ תִּ ית הַ טְּ הוֹרָ ה צְ רִ יכִים לָשׁ וּב אֶל הָ עוֹלָם וְאֶל הַ חַ יִּים, וּבָזֶה מְ שׁ ִ יבִ ים אֶ ת הַ קְּ דֻ שּ ׁ ָ ה עַ ל מְ כוֹנָהּ וּמַ מְ לִיכִים הווה אומר, 22."אֶ ת הַ שּ ׁ ְ כִינָה בָּעוֹלָם חשיבותה של התשובה בחיים הציבוריים נובעת, בין היתר, מהיותה תמריץ לאדם להמשיך בחייו הקהילתיים. בהתאם, כפי שלימדנו הרמב"ם, כאשר "הַ פּ וֹשׁ ֵ עַ שׁ ֶ פָּ שׁ ַ ע בִּ רְ צוֹנוֹ יָּבוֹא לְבֵית הַ כְּנֶסֶ ת לְהִ תְ פַּ לֵּל ראוי לשאוב השראה 23."ֹ מְ קַ בְּ לִין אוֹתו- מהיחס לתשובה ולאפשרות להשתקם בהתאם לגישת חכמי ישראל. מערכת האיזונים המוצעת במשפט העברי ביחס לשיקום עבריין, דומה להסדר האירופי התופס את הזכות להישכח בתור זכות יחסית – שיש לאזנה מול אינטרסים נוספים. בבסיסה של מסורת ישראל, ממש כמו בדיני האיחוד האירופי בנושא הזכות להישכח, עומד הרצון לפתוח "דף חדש" ולעבור הלאה. על רקע האמור, לעמדתנו, בשלה העת לעגן את הזכות להישכח. בפרט מתבקש עיגון של הזכות כחלק מן התיקון הנוכחי שכן היא נותנת מענה לקושי שמועלה - כבר בדברי ההסבר: "מרגע שבוצעה ההפרה (כגון שדלף מידע ממאגר) כמעט כמו כן, 24."בלתי אפשרי לתקן את נזקיה מטרת התיקון היא, כאמור, להתאים את החוק לאתגרים העכשוויים של שמירה על פרטיות. אולם, בהיעדר התייחסות לזכות להישכח, התיקון מתעלם מקושי משמעותי החזרת - של שמירת מידע בעידן הדיגיטלי המצב לקדמותו. עיגונה של הזכות להישכח בתיקון תאפשר מנגנון לתיקון מה - לאחר העוול של הפרת הפרטיות שלא נעשה רק דרך אכיפה ופיקוח. כמו כן, מן הראוי לציין כי בנוסף למטרה חשובה זו, הזכות להישכח מופיעה בתקנות האירופיות בדבר הגנת המידע, ולכן נכון כי תיקון אשר מתאים את הדין הישראלי לסטנדרטים אלו ישלב גם זכות זו. ללא התייחסות זו, היעד החשוב של הבטחת עמידתה של ישראל בתנאים האירופאיים עלול להיפגע באופן משמעותי. בהתאם, ישנה חשיבות לקידום הזכות התיקון במסגרת בישראל להישכח הנוכחי. בפרט, אנו מציעים לעגן הסדרים של הזכות להישכח ביחס לשלוש קבוצות: א) זכות רחבה לתוכן שפורסם בנוגע לאדם שהיה בעת הפרסום קטין; ב) זכות להישכח צרה לאדם שפורסם לגביו מידע בהיותו בגיר; ג) זכות להישכח העולה בקנה אחד עם חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, ביחס לעבריינים מורשעים שעבירתם נמחקה מהמרשם הפלילי. אנו מציעים כי זכויות אלו יקבלו עיגון בפרק חדש ונפרד בחוק, לאור העובדה שהוא עוסק ביחסים שבין פלטפורמות תוכן דיגיטליות למשתמשים (כלומר, אכיפה ישירה ולא, למשל, הליך מנהלי). לחלופין, ולכל הפחות, אנו מציעים כי הזכות תעוגן בשלב ראשון בפרק ב' לחוק ביחס למאגרי מידע. ד. סיכום שמירה על מידע והזכות לפרטיות הינם נושאים קריטיים בעידן הדיגיטלי. משכך, אנו מברכים על ההצעה דנן הכוללת שינויים חיוביים שצפויים לייעל ולטייב את מערך שמירת המידע ולהתאים אותו לאתגרים המודרניים. אולם, כפי שהראנו, נעדרת התייחסות לשני היבטים. ראשית, אבטחה של מאגרי המידע חייבת להיות חלק מהשיח של שמירה על מידע, ולא תוספת, ועל כן רצוי שהיא תיכלל בלשון החוק. שנית, חשוב להכליל בתיקון זה התייחסות לזכות להישכח שהפכה להיות זכות יסוד בעידן הנוכחי. התייחסות לנושאים אלו תטיב את מנגנוני ההגנה על פרטיות ותסייע להבטיח את עמידתה של מדינת ישראל בקריטריונים של התקנות האירופאיות. לרשותכם לעמוד להמשיך נשמח ולהרחיב בעל פה על הנקודות המועלות בחוות דעת זו. 4 5 תַּ כְ לִ ית– המכון למדיניות ישראלית (ע״ר) הוא מכון חשיבה ציוני מוכוון מדיניות, המבקש להביא לשינוי המציאות בישראל באמצעות הכוונה וסיוע למערכי קבלת ההחלטות הפוליטיים והבירוקרטים ליישום מדיניות מושכלת ואפקטיבית, המחזקת את מהותה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ברוח מגילת העצמאות. לצורך מימוש יעדיו, מפעיל המכון מארג של שלושה כלים, אשר שילובם מקנה ערך מוסף ייחודי בתחום המדיניות בישראל. מחקר עומק מוכוון מדיניות, המתקיים בשיתוף פעולה עם אקדמאים ואנשי פרקטיקה מובילים מהארץ ומהעולם; פעילות תשתיתית שתכליתה תרגום והנגשה של המדיניות המופקת בידי המכון ישירות למקבלי ההחלטות הרלוונטיים ליישומה, וכן הטמעת מערך תמיכה היקפי המבקש לייצר שותפות שיח, על בסיס התוכן, עם מגזרים נוספים בישראל, כגון ארגוני חברה אזרחית, התקשורת, המגזר הפרטי והציבור הכללי הרחב. ד"ר טל מימרן ראש תוכנית "אמנה חברתית לעידן הדיגיטלי" במכון תַּ כְלִית, חוקר ומרצה בתחומי המשפט הבינלאומי והסייבר עדן פרבר חוקרת מכון תַּ כְלִית. .420 ', בעמhttps://fs.knesset.gov.il//24/law/24_ls1_615961.pdf :, אוחזר מתוך420 ,1496 ,2022-), התשפ"ב14 ' הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס1 ci_bg_2060443.pdf (knesset._25 ,1313 , סימוכין18.05.22 ,, הממונה על היישומים הביומטריים במערך הסייבר הלאומי12 ’ מס- דו"ח הממונה על היישומים הביומטריים2 .)gov.il ., היבטים בהסדרת השימוש במאגרים ביומטריים04.05.2020 ,ב70 מבקר המדינה, היבטים בהסדרת השימוש במאגרים ביומטריים, דוח שנתי3 Tal Mimran and Yuval Shany, Israel, Cyberattacks and International Law, Lawfare (Dec. 30, 2020), at https://www.lawfareblog.com/israel-cyberattacks- 4 .and-international-law Biometric Authentication Benefits and Risks, Identity Management Institute, at https://identitymanagementinstitute.org/biometric- : ר' למשל5 ./authentication-benefits-and-risks .)Beizaras and Levickas v. Lithuania, App. No. 41288/15 Eur. Ct. H.R. ¶117. (2020 6 .)Reklos and Davourlis v. Greece, App. No. 1234/05 Eur. Ct. H.R, ¶38 (2009 7 UN Human Rights Committee (HRC), CCPR General Comment No. 16: Article 17 (Right to Privacy), The Right to Respect of Privacy, Family, ר' לדוגמה8 . להרחבהHome and Correspondence, and Protection of Honour and Reputation, 8 April 1988, ¶11, https://www.refworld.org/docid/453883f922.html .83 ), עמוד2023( בנושא, ראו: מיכאל בירנהק, פרטיות חוקתית .433 ' שם, בעמ9 . /https://gdpr-info.eu/art-32-gdpr : לתקנות האירופאיות בדבר הגנת המידע, מתוך32 ' ראו ס10 .)1(32 שם, סעיף11 Council of the European Union, Council Resolution on Encryption 12863/20, Brussels, 24.11.2020, retrieved from: https://data.consilium.europa.eu/ 12 .doc/document/ST-13084-2020-REV-1/en/pdf . דוגמת קיצון הוא נטישת מאגרי מידע ביומטרייםNew Evidence that Biometric Data Systems Imperil Afghans | Human Rights Watch (hrw.org), 30/03/22 , : ראו13 פרסם כי ממשלות מערביות השאירו באפגנ�יHuman Rights Watch , ארגון2022שנוהלו על ידי מדינות מערב, בהם ארצות הברית, באפגניסטן, והשארתם לידי הטליבאן. במר ץ סטן מאגרי מידע אשר נשמר בהם מידע ביומטרי של אלפי אזרחים אפגניים ועכשיו נמצאים בידי הטליבאן. מצב זה מסכן אנשים המיוחסים לממשלה הקודמת, משפטנים ושופטים, הבהיר כי חלה על הממשלות ה�מHuman Rights Watchעובדי ציבור ונשים, מאחר ולטליבאן היסטוריה של שימוש במידע ביומטרי על מנת לעקוב ואף להוציא להורג. הדו"ח ש ל עורבות בסכסוך, כמו גם ארגונים הבינלאומיים וחברות, חובה שלא ליצור מאגרי מידע מבלי לאבטח אותם כראוי. דוגמה זו, אף שהיא רחוקה שנות אור ממצבנו בישראל, מדגישה בכל זאת את הצורך בחשיבה לטווח ארוך בעת פיתוח וניהול מאגר ביומטרי, ומעידה על הסכנות של גישה למידע ביומטרי בידיים הלא נכונות. לתקנות האירופאיות בדבר הגנת מידע המהווה מסגרת נורמטיבית מחייבת את מדינות האיחוד האירופי והמוזכרת לעיל.17 הזכות להישכח מעוגנת כיום, למשל, בפרק14 .2021- ראו למשל: הצעת חוק למניעת ביצוע עבירות באמצעות פרסום באינטרנט (הסרת תוכן), התשפ"ב15 . לדוגמה, חוק הגנת הפרטיות מכיר בזכותו של אדם לפנות לכל מי שבבעלותו ומסדיר מאגר מידע על פי המפרט שנקבע בחוק, ולתקן כל מידע כוזב ושגוי הקשור בו16 שאול נ' חברת1239/19 נציין כי הפסיקה בישראל הגדירה מכוח איסור לשון הרע איסור על שיתוף מידע מעוול, לצד אפשרות של מחיקת מידע מעוול ממנועי חיפוש. ר': רע"א17 ). בעיה נוספת מבחינת המארג החוקי בישראל נוגעת לזכות למחיקת מידע שלא22.6.2015 סביר נ' עו"ד בר נוי (נבו44711-11-14 )); ע"א (מחוזי ת"א8.1.2020 ניידלי בע"מ (נבו ).2019( 411 קורן ״בין שתי זירות: אכיפת זכויות יוצרים באינטרנט״ משפטים מח-זיו וניבה אלקין-הועלה באופן אקטיבי על ידי מושא המידע. להרחבה, ר': שרון בר ).28.2.2021( ארז- לפסק הדין של השופטת ברק4 ' נ' מראענה פס24- ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה1156/21 א"ב18 .)23.11.2022 לפסק הדין של השופט עמית (נבו96 ' מוחמד בכרי נ' ניסים מגנאג'י, פס1726/21 ע"א19 .)06.01.2021 עו"ד גיא וגנר נ' ידיעות אחרונות בע"מ (נבו4195-08-20 )יפו- ת"א (מחוזי תל אביב20 . לפסק דינה של השופטת ברק ארז25 '), פס06.10.2022 (פלונית נ' פלוני), (נבו2855/20 רע"א21 המהלך שמבוטא בדבריו של הרב קוק מנכיח כבר בשלב זה את מעמדה וחשיבותה של התשובה בחיים הציבוריים – כאשר זו מבטאת את התמריץ שהיא נותנת לאדם, כחלק22 מהיותו בקהילה, להגיע לתשובה כדי להמשיך בחייו הקהילתיים. לא בכדי הרב קוק משווה לתשובה מעמד של אבן יסוד של מארג החיים הציבוריים של אדם, שכן היא מאפיין אינטג י ).1924( רלי של סובייקט בחברה, ומוטב להרחיב כמה שניתן את הדרכים להשיגה. ראו הרב קוק, אורות התשובה רמב"ם, אגרות השמד, ט"ז.23 .421 ', בעמ1 ראו לעיל ה"ש24