הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2008932 הכנסת העשרים יוזם: חבר הכנסת מיקי לוי ______________________________________________ פ/3508/20 הצעת חוק לקביעת מגבלות לעניין חברה המבצעת הסדר (תיקוני חקיקה), התשע"ז–2016 דברי הסבר רוב כספי הפנסיה, קופות הגמל וקרנות ההשתלמות של תושבי ישראל מושקעים כיום באגרות חוב של חברות מסחריות ("אג"ח קונצרניות"). הציפיה היא שההשקעה באגרות חוב תהיה השקעה סולידית בעלת סיכון נמוך, ולפיכך היא מתאימה להשקעה של כספי פנסיה וקופות גמל, שתפקידן להבטיח גב כלכלי וסוציאלי לעובד עם פרישתו לגמלאות. כיום רוב השקעות המוסדיים באגרות חוב אינן באגרות חוב ממשלתיות כבעבר, אלא באגרות חוב קונצרניות, הנחשבות בטוחות פחות. בשנים האחרונות אנו עדים לגל הולך וגובר של הסדרי חוב בין חברות הנמצאות בשליטת בעלי הון ונקלעות לקשיים, לבין הנושים בעלי אגרות החוב, שרובם גופים מוסדיים. הסכמים אלה כוללים לרוב "תספורות", שמשמעותן קיצוץ של עשרות אחוזים מהיקף החוב, אשר מתבצעות פעמים רבות כאשר חברות אחרות של בעל השליטה מתפקדות מצוין ומציגות רווחים גבוהים. "תספורות" אלו פוגעות בראש ובראשונה באותם חוסכים שכספם מנוהל על ידי הגופים המוסדיים, ונוגסות בחסכונות הפנסיה שהציבור הרחב מחויב על פי חוק להפריש ממשכורתו. כיום לא קיימת כל מגבלה על בעל שליטה שלא עמד בהתחייבויותיו וביצע "תספורת" חוב, להמשיך ולגייס הון באמצעות הנפקת אגרות חוב של חברות שבבעלותו, והחברות אכן ממשיכות ועושות זאת באין מפריע. הגופים המוסדיים גם הם ממשיכים להשקיע את כספי החוסכים באגרות חוב של בעלי שליטה שלא השיבו את חובותיהם בעבר, תוך הפקרה חסרת אחריות של כספי החוסכים לידיהם של מנפיקי אגרות חוב שכבר ביצעו "תספורות" וגרמו להפסדים כבדים בעבר, בלי שלחוסכים עצמם יש דרך אפקטיבית להשפיע על ההחלטות. מטרת התיקון המוצע היא להטיל מעין "קלון כלכלי" על מנפיקי אג"ח שלא עמדו בהתחייבויותיהם, ולהגביל רכישת אג"ח שלהם על ידי הגופים המוסדיים, על מנת להגן על ציבור חוסכי הפנסיה וקופות הגמל מפני מנפיקי אג"ח שלא עומדים בהתחייבויותיהם, וכדי להרתיע את מנפיקי האג"ח מביצוע "תספורות". מוצע לתקן את חוק החברות, התשנ"ט–1999, ולקבוע כי לא ניתן לבצע הסדרי חוב בין חברה למחזיקי אגרות החוב, שמשמעותם הפחתה של 20% ויותר בגובה החוב בלא העברת השליטה מבעל השליטה המכהן. כיום הסדרי חוב הפכו לפרקטיקה נוהגת, וברירת מחדל בכל פעם שחברה נקלעת למשבר ומחנק מזומנים. הנפגעים העיקריים מכך הם החוסכים מהציבור הרחב, שנדרשים לספוג הפסדים אלו. הצעה זו משלימה את התיקון בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה–2005 ומטרתה תמרוץ בעלי השליטה להזרים כסף לחברה לטובת נושיה והרתעתם מביצוע הסדרי חוב באמצעות הטלת סנקציה שמשמעותה ויתור על השליטה בחברה. כך, בעל שליטה שישקול שלא להזרים כסף לחברה ידע כי החלופה היא איבוד השליטה לטובת החברות המנהלות וציבור המשקיעים. בנוסף, על מנת להעניק ביטחון רב יותר לחוסכים, מוצע לקבוע כי במצבים בהם לבעל השליטה יש החזקות בחברות נוספות, שמצבן שפיר והן מחלקות דיבידנדים – חלקו של בעל השליטה בדיבידנד ישועבד ישירות על מנת להחזיר את החוב לנושי האג"ח שלו. השעבוד יחול גם לטובת נושים שהחברה הגיעה עמם ל"הסדר חוב", כל עוד לא שולם להם החוב המקורי במלואו. ניתן לראות הסדר זה כסוג של "הרמת מסך" בין החזקותיו השונות של בעל השליטה, וכהרחבת ההסדר שבסעיף 6 לחוק החברות, שמטרתו למנוע התחמקות מתשלום חוב בתואנה של היעדר מקורות תשלום, בשעה שכיסי בעל השליטה מתמלאים מעסקיו של אחרים. הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת כרמל שאמה הכהן וקבוצת חברי הכנסת (פ/4134/18),על ידי חברי הכנסת כרמל שאמה-הכהן וקבוצת החברי הכנסת (פ/18/4215), על שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חבר הכנסת מאיר שטרית (פ/938/19), על ידי חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת (פ/211/19), על ידי חברת הכנסת מיכל בירן (פ/212/19) ועל ידי חבר הכנסת אמנון כהן (פ/864/19), ועל שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת מיקי לוי (פ/325/20; הוסרה מסדר היום בדיון מוקדם ביום ח' בחשוון התשע"ז (9 בנובמבר 2016); פ/3507/20). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ז בחשוון התשע"ז – 28.11.16 תיקון חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) 1. בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981 – בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981 – בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981 – בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981 – בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981 – (1) בסעיף 41ה, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: (1) בסעיף 41ה, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: (1) בסעיף 41ה, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: (1) בסעיף 41ה, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: (1) בסעיף 41ה, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: "(ב1) (1) בסעיף קטן זה – (1) בסעיף קטן זה – (1) בסעיף קטן זה – "הסדר" – כהגדרתו בסעיף 350 לחוק החברות; "הסדר" – כהגדרתו בסעיף 350 לחוק החברות; "הסדר" – כהגדרתו בסעיף 350 לחוק החברות; "קבוצת לווים" – הלווה, בעל שליטה בו, כל תאגיד שבשליטת אחד מהם וכן נושא משרה בכל אחד מהם או אחר הפועל בשמם, לרבות קרוביהם; "קבוצת לווים" – הלווה, בעל שליטה בו, כל תאגיד שבשליטת אחד מהם וכן נושא משרה בכל אחד מהם או אחר הפועל בשמם, לרבות קרוביהם; "קבוצת לווים" – הלווה, בעל שליטה בו, כל תאגיד שבשליטת אחד מהם וכן נושא משרה בכל אחד מהם או אחר הפועל בשמם, לרבות קרוביהם; "קרוב" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על הביטוח; "קרוב" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על הביטוח; "קרוב" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על הביטוח; "שליטה" – כהגדרתה בחוק ניירות ערך, התשכ"ח–1968. "שליטה" – כהגדרתה בחוק ניירות ערך, התשכ"ח–1968. "שליטה" – כהגדרתה בחוק ניירות ערך, התשכ"ח–1968. (2) ועדות השקעות לא יתירו בקביעת מדיניות ההשקעות השקעה בתעודות התחייבות של קבוצת לווים שביצעה עם נושיה הסדר, במשך כל תקופת הדחייה בתשלום החוב, וכן במשך 10 שנים מיום תחילת הסדר שלא כלל תשלום של מלוא החוב. (2) ועדות השקעות לא יתירו בקביעת מדיניות ההשקעות השקעה בתעודות התחייבות של קבוצת לווים שביצעה עם נושיה הסדר, במשך כל תקופת הדחייה בתשלום החוב, וכן במשך 10 שנים מיום תחילת הסדר שלא כלל תשלום של מלוא החוב. (2) ועדות השקעות לא יתירו בקביעת מדיניות ההשקעות השקעה בתעודות התחייבות של קבוצת לווים שביצעה עם נושיה הסדר, במשך כל תקופת הדחייה בתשלום החוב, וכן במשך 10 שנים מיום תחילת הסדר שלא כלל תשלום של מלוא החוב. (3) על אף האמור בפסקה (2), הממונה רשאי להתיר לחברה מנהלת לרכוש תעודות התחייבות כאמור, אם לדעתו תנאי ההסדר שבוצע אינם מצדיקים הטלת איסור כאמור, ואי פירעון החוב נבע מנסיבות חיצוניות, שלא ניתן היה לצפות אותן והן אינן תלויות בהתנהלות החברה; הממונה יתנה את ההיתר הניתן על ידו בתנאים הדרושים לדעתו לשם שמירה על עניינם של עמיתי קופות הגמל. (3) על אף האמור בפסקה (2), הממונה רשאי להתיר לחברה מנהלת לרכוש תעודות התחייבות כאמור, אם לדעתו תנאי ההסדר שבוצע אינם מצדיקים הטלת איסור כאמור, ואי פירעון החוב נבע מנסיבות חיצוניות, שלא ניתן היה לצפות אותן והן אינן תלויות בהתנהלות החברה; הממונה יתנה את ההיתר הניתן על ידו בתנאים הדרושים לדעתו לשם שמירה על עניינם של עמיתי קופות הגמל. (3) על אף האמור בפסקה (2), הממונה רשאי להתיר לחברה מנהלת לרכוש תעודות התחייבות כאמור, אם לדעתו תנאי ההסדר שבוצע אינם מצדיקים הטלת איסור כאמור, ואי פירעון החוב נבע מנסיבות חיצוניות, שלא ניתן היה לצפות אותן והן אינן תלויות בהתנהלות החברה; הממונה יתנה את ההיתר הניתן על ידו בתנאים הדרושים לדעתו לשם שמירה על עניינם של עמיתי קופות הגמל. (4) בקשה להיתר כאמור בפסקה (3) תוצג להתייחסויות הציבור ובעלי עניין נוספים טרם אישורה על ידי הממונה."; (4) בקשה להיתר כאמור בפסקה (3) תוצג להתייחסויות הציבור ובעלי עניין נוספים טרם אישורה על ידי הממונה."; (4) בקשה להיתר כאמור בפסקה (3) תוצג להתייחסויות הציבור ובעלי עניין נוספים טרם אישורה על ידי הממונה."; (2) בסעיף 92א, אחרי סעיף קטן (ד) יבוא: (2) בסעיף 92א, אחרי סעיף קטן (ד) יבוא: (2) בסעיף 92א, אחרי סעיף קטן (ד) יבוא: (2) בסעיף 92א, אחרי סעיף קטן (ד) יבוא: (2) בסעיף 92א, אחרי סעיף קטן (ד) יבוא: "(ה) היה למפקח יסוד סביר להניח כי חברה מנהלת רכשה תעודות התחייבות של קבוצת לווים שביצעה הסדר חוב, בניגוד להוראות סעיף 41ה(ב1), רשאי הוא להטיל על החברה המנהלת ועל נושא משרה בה עיצום כספי כמפורט להלן: "(ה) היה למפקח יסוד סביר להניח כי חברה מנהלת רכשה תעודות התחייבות של קבוצת לווים שביצעה הסדר חוב, בניגוד להוראות סעיף 41ה(ב1), רשאי הוא להטיל על החברה המנהלת ועל נושא משרה בה עיצום כספי כמפורט להלן: "(ה) היה למפקח יסוד סביר להניח כי חברה מנהלת רכשה תעודות התחייבות של קבוצת לווים שביצעה הסדר חוב, בניגוד להוראות סעיף 41ה(ב1), רשאי הוא להטיל על החברה המנהלת ועל נושא משרה בה עיצום כספי כמפורט להלן: "(ה) היה למפקח יסוד סביר להניח כי חברה מנהלת רכשה תעודות התחייבות של קבוצת לווים שביצעה הסדר חוב, בניגוד להוראות סעיף 41ה(ב1), רשאי הוא להטיל על החברה המנהלת ועל נושא משרה בה עיצום כספי כמפורט להלן: (1) לגבי חברה מנהלת – בשיעור פי 15 מהסכום הבסיסי; (1) לגבי חברה מנהלת – בשיעור פי 15 מהסכום הבסיסי; (1) לגבי חברה מנהלת – בשיעור פי 15 מהסכום הבסיסי; (2) לגבי נושא משרה – בשיעור פי ארבעה מהסכום הבסיסי." (2) לגבי נושא משרה – בשיעור פי ארבעה מהסכום הבסיסי." (2) לגבי נושא משרה – בשיעור פי ארבעה מהסכום הבסיסי." תיקון חוק החברות 2. בחוק החברות, התשנ"ט–1999 – בחוק החברות, התשנ"ט–1999 – בחוק החברות, התשנ"ט–1999 – בחוק החברות, התשנ"ט–1999 – בחוק החברות, התשנ"ט–1999 – (1) אחרי סעיף 307 יבוא: (1) אחרי סעיף 307 יבוא: (1) אחרי סעיף 307 יבוא: (1) אחרי סעיף 307 יבוא: (1) אחרי סעיף 307 יבוא: "שעבוד לטובת נושים "שעבוד לטובת נושים "שעבוד לטובת נושים 307א. (א) קיבל בעל מניות שהוא בעל שליטה בחברה חדלת פרעון דיבידנד, חלקו בדיבידנד ישועבד לטובת הנושים של החברה שבשליטתו. (ב) סעיף קטן (א) יחול גם כלפי נושים של חברה אחרת שבשליטתו של אותו בעל מניות. (ג) אין להתנות על ההוראות לפי סעיף זה."; (2) בסעיף 350(א), האמור בו יסומן "(1)" ואחריו יבוא: (2) בסעיף 350(א), האמור בו יסומן "(1)" ואחריו יבוא: (2) בסעיף 350(א), האמור בו יסומן "(1)" ואחריו יבוא: (2) בסעיף 350(א), האמור בו יסומן "(1)" ואחריו יבוא: (2) בסעיף 350(א), האמור בו יסומן "(1)" ואחריו יבוא: "(2) בית המשפט לא יאשר כינוס אסיפה של נושים או בעלי מניות לצורך אישור הסדר, שמשמעותו הפחתה של 20% ויותר מגובה החוב שישולם; "(2) בית המשפט לא יאשר כינוס אסיפה של נושים או בעלי מניות לצורך אישור הסדר, שמשמעותו הפחתה של 20% ויותר מגובה החוב שישולם; "(2) בית המשפט לא יאשר כינוס אסיפה של נושים או בעלי מניות לצורך אישור הסדר, שמשמעותו הפחתה של 20% ויותר מגובה החוב שישולם; "(2) בית המשפט לא יאשר כינוס אסיפה של נושים או בעלי מניות לצורך אישור הסדר, שמשמעותו הפחתה של 20% ויותר מגובה החוב שישולם; (3) על אף האמור בפסקה (2), רשאי בית המשפט לאשר כינוס אסיפה לצורך אישור הסדר כאמור בפסקה (2), אם במסגרת ההסדר תועבר השליטה בחברה המנפיקה מבעל השליטה לנושיה." (3) על אף האמור בפסקה (2), רשאי בית המשפט לאשר כינוס אסיפה לצורך אישור הסדר כאמור בפסקה (2), אם במסגרת ההסדר תועבר השליטה בחברה המנפיקה מבעל השליטה לנושיה." (3) על אף האמור בפסקה (2), רשאי בית המשפט לאשר כינוס אסיפה לצורך אישור הסדר כאמור בפסקה (2), אם במסגרת ההסדר תועבר השליטה בחברה המנפיקה מבעל השליטה לנושיה." (3) על אף האמור בפסקה (2), רשאי בית המשפט לאשר כינוס אסיפה לצורך אישור הסדר כאמור בפסקה (2), אם במסגרת ההסדר תועבר השליטה בחברה המנפיקה מבעל השליטה לנושיה."