הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2211559
הכנסת העשרים וחמש
יוזם: חבר הכנסת משה פסל
______________________________________________
פ/4112/25
הצעת חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון – אובדן ימי עבודה בשל מצב מיוחד בעורף), התשפ"ד–2023
דברי הסבר
ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) פרצה מלחמת חרבות ברזל והוכרז על מצב מיוחד בעורף.
ממועד ההכרזה הוחלט, על ידי פיקוד העורף ומשרד החינוך כי מוסדות חינוך בישובים המפונים יישארו סגורים. גם בישובים אחרים שבהם לא ניתנה החלטה כאמור, מוסדות חינוך לא עבדו או עבדו באופן חלקי וזאת בהתאם להחלטת רשות מקומית או להחלטת מנהל המוסד החינוכי בלבד.
כמו כן, עם פרוץ המלחמה גויסו כוחות רבים למילואים, אנשי קבע או סדיר, כך שבבתים רבים נותר הורה אחד עם הילדים בבית.
בשל מצב זה, נשארו ילדים רבים בבית, והורה שבן זוגו גויס לשירות מילואים, נאלץ להישאר עימם בבית ולא לצאת לעבודה, דבר אשר פגע מאוד בשכרם של אותם עובדים.
מעסיקים רבים ניכו את ימי ההיעדרות האמורים של העובדים ממכסת ימי החופשה וכך משכורתם של עובדים רבים פחתה בצורה משמעותית.
חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו–2006, קבע כי עובד הנעדר מעבודתו עקב התקפה או מצב מיוחד בעורף יהיה זכאי לקבל תשלום על ימי העבודה שהפסיד. אולם התקופה הקובעת לתחולת הוראות אלו מתוך החוק החלה ב-12.06.06 והסתיימה בתום מלחמת לבנון השנייה ב-14.08.06 (למעט בתקופה שמיום 31.05.07-16.05.07). מאז, תושבי הדרום המפסידים ימי עבודה עקב הכרזות שונות על מצב מיוחד בעורף אינם זכאים לתשלום על כך מתוקף חוק ונאלצים להגיע להסדרים מיוחדים מול מעסיקיהם, או להפסיד ימי חופשה ומחלה. במקרה של מלחמת חרבות ברזל לא רק תושבי הדרום היו תחת אש אלא גם תושבים באזורים רבים בישראל. גם באזורים אלו לא התקיימו לימודים ועסקים רבים לא עבדו. לפיכך יש להרחיב את הוראת השעה האמורה ולתת את הפיצוי עבור אותם משפחות שקורסות בשל המשכורת המופחתת או בשל שהות של בן הזוג בשירות סדיר, קבע או מילואים.
מטרת הצעת החוק היא להרחיב את אחריות המדינה על אזרחיה הנמצאים תחת איום בטחוני.
לפיכך, מוצע לקבוע כי תושבים בכל אזור בארץ שבו הוכרז על מצב מיוחד בעורף או בעת התקפה לפי סעיף 9ד(א) לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א–1951, יקבלו תשלום על ימי עבודה שהפסידו עקב ההוראות שניתנו באותו אזור. כמו כן, במידה והרשויות מחליטות לסגור את מוסדות החינוך, יקבלו עובדים שנאלצו להישאר להשגיח על ילדיהם תשלום על ימי עבודה שהפסידו. כמו כן, עובדים שסבלו מפגיעה ברכוש ובנכס יקבלו תשלום על ימי עבודה שהפסידו עקב הטיפול בסידורים הנגזרים מכך.
הפגיעה הכלכלית באזורים המצויים תחת איום ביטחוני היא קשה במיוחד גם עבור המעסיקים, נוכח ההפסד הכפול שלהם – הפסד תפוקת העובד וכן תשלום שכר מלא בהעדרו של העובד. לכן מוצע שהמדינה תפצה את המעסיקים בשיעור הפיצוי שנקבע במלחמת לבנון השנייה העומד על 132.5% מהשכר ששולם לעובד עבור ימי ההיעדרות.
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת העשרים וארבע ועל שולחן הכנסת העשרים וחמש על ידי חבר הכנסת אורי מקלב וקבוצת חברי הכנסת (פ/2842/24; פ/1319/25).
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"א בכסלו התשפ"ד (04.12.2023)
הוספת פרק ב'2 1. בחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו–2006, אחרי סעיף 18ז יבוא: בחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו–2006, אחרי סעיף 18ז יבוא: בחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו–2006, אחרי סעיף 18ז יבוא: בחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו–2006, אחרי סעיף 18ז יבוא: בחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו–2006, אחרי סעיף 18ז יבוא: בחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו–2006, אחרי סעיף 18ז יבוא:
"פרק ב'2: תשלום שכר לעובדים "פרק ב'2: תשלום שכר לעובדים "פרק ב'2: תשלום שכר לעובדים "פרק ב'2: תשלום שכר לעובדים "פרק ב'2: תשלום שכר לעובדים "פרק ב'2: תשלום שכר לעובדים
חובת תשלום שכר חובת תשלום שכר חובת תשלום שכר 18ח. (א) עובד שנעדר מהעבודה או לא ביצע את העבודה מחמת הוראה שניתנה בשעת התקפה או בעת מצב מיוחד בעורף לפי סעיף 9ד לחוק התגוננות האזרחית, ישלם לו מעסיקו במועד לתשלום שכר העבודה בהתאם להוראות חוק הגנת השכר, התשי"ח–1958, שכר בעד תקופת ההיעדרות או אי-ביצוע העבודה. (א) עובד שנעדר מהעבודה או לא ביצע את העבודה מחמת הוראה שניתנה בשעת התקפה או בעת מצב מיוחד בעורף לפי סעיף 9ד לחוק התגוננות האזרחית, ישלם לו מעסיקו במועד לתשלום שכר העבודה בהתאם להוראות חוק הגנת השכר, התשי"ח–1958, שכר בעד תקופת ההיעדרות או אי-ביצוע העבודה.
(ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על קבלן כוח אדם או שירות, בהתאם למקום העבודה של עובד קבלן כוח האדם או עובד קבלן השירות לפי מקום העבודה של המעסיק בפועל או המזמין, או בהתאם למקום מגורי העובד. (ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על קבלן כוח אדם או שירות, בהתאם למקום העבודה של עובד קבלן כוח האדם או עובד קבלן השירות לפי מקום העבודה של המעסיק בפועל או המזמין, או בהתאם למקום מגורי העובד.
(ג) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על עובד שנעדר מעבודתו לצורך השגחה על ילדו, הנמצא עמו, עקב סגירת מוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד מחמת הוראה כאמור בסעיף קטן (א) או הוראה שניתנה בשל שעת ההתקפה או המצב המיוחד בעורף על ידי ראש הרשות המקומית, או עקב הוראה של השר האחראי שניתנה בשעת התקפה או בעת מצב מיוחד בעורף אשר מכוחה מחויב העובד לשהות במוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד, ובלבד שבתקופת היעדרותו של העובד התקיים אחד מאלה: (ג) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על עובד שנעדר מעבודתו לצורך השגחה על ילדו, הנמצא עמו, עקב סגירת מוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד מחמת הוראה כאמור בסעיף קטן (א) או הוראה שניתנה בשל שעת ההתקפה או המצב המיוחד בעורף על ידי ראש הרשות המקומית, או עקב הוראה של השר האחראי שניתנה בשעת התקפה או בעת מצב מיוחד בעורף אשר מכוחה מחויב העובד לשהות במוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד, ובלבד שבתקופת היעדרותו של העובד התקיים אחד מאלה:
(1) הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית של העובד או שהעובד הוא הורה יחיד של הילד;
(2) בן זוגו של העובד הוא עובד או עובד עצמאי, ולא נעדר מעבודתו, מעסקו או מעיסוקו במשלח ידו, לצורך השגחה על הילד, ואם בן הזוג אינו עובד או עובד עצמאי – נבצר ממנו להשגיח על הילד;
(3) בן זוגו של העובד משרת בשירות מילואים או בשירות קבע.
(ד) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על עובד שנעדר מעבודתו לצורך טיפול בנזק שנגרם לנכס, כהגדרתם בפרק השמיני לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א–1961, כתוצאה משעת ההתקפה או מהמצב המיוחד בעורף. (ד) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על עובד שנעדר מעבודתו לצורך טיפול בנזק שנגרם לנכס, כהגדרתם בפרק השמיני לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א–1961, כתוצאה משעת ההתקפה או מהמצב המיוחד בעורף.
פיצוי למעסיק פיצוי למעסיק פיצוי למעסיק 18ט. מעסיק ששילם לעובדו שכר בתקופת היעדרותו מעבודה או אי ביצוע עבודה לפי סעיף 18ח, יהיה זכאי לפיצוי מאוצר המדינה בשיעור של 132.5% מהשכר ששילם, לפי מספר ימי ההיעדרות או אי ביצוע העבודה של העובדים בפועל. מעסיק ששילם לעובדו שכר בתקופת היעדרותו מעבודה או אי ביצוע עבודה לפי סעיף 18ח, יהיה זכאי לפיצוי מאוצר המדינה בשיעור של 132.5% מהשכר ששילם, לפי מספר ימי ההיעדרות או אי ביצוע העבודה של העובדים בפועל.
עדיפות עדיפות עדיפות 18י. הוראות פרק זה יחולו על אף האמור בכל דין. הוראות פרק זה יחולו על אף האמור בכל דין.
תחולה תחולה תחולה 18יא. הוראות פרק זה לא יחולו על מי שנקרא לשירות עבודה לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז–1967." הוראות פרק זה לא יחולו על מי שנקרא לשירות עבודה לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז–1967."