הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2009004
הכנסת העשרים
יוזמים: חברי הכנסת יעל גרמן
מאיר כהן
יעקב פרי
תמר זנדברג
עבדאללה אבו מערוף
אוסאמה סעדי
עאידה תומא סלימאן
חיים ילין
רויטל סויד
אחמד טיבי
יואב בן צור
יגאל גואטה
יצחק וקנין
איילת נחמיאס ורבין
עיסאווי פריג'
איל בן ראובן
שולי מועלם-רפאלי
אלי אלאלוף
איציק שמולי
עמר בר-לב
קארין אלהרר
אורלי לוי אבקסיס
מיכל רוזין
מיקי לוי
איתן ברושי
______________________________________________
פ/3560/20
הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – איסור הפליה על רקע מעמד חברתי-כלכלי), התשע"ז–2016
דברי הסבר
מוצע לעגן בחוק זכויות החולה, התשנ"ו–1996, איסור הפליה מחמת מעמד חברתי-כלכלי במתן שירותים רפואיים, וזאת נוסף על איסור ההפליה הקיים כיום מטעמים אחרים, כגון דת, לאום ומין, וכפי שכבר נחקק במדינות אחרות, דוגמת אסטוניה, ליטא, סלובקיה, פורטוגל וקפריסין.
ההצעה טומנת בחובה ערך דקלרטיבי, כפי שהיטיב לתאר אך לאחרונה נשיא המדינה, מר רובי ריבלין, בוועידת ישראל לרפואה לשנת 2016 (16 באוגוסט 2016): "בריאות היא צורך חיוני, היא זכותו הבסיסית של האדם - כל אדם (...) אסור שיהיה הבדל בין חולה לחולה, בין עני לבין עשיר. המחלה אינה מבחינה בין אדם לאדם וגם הרפואה - אסור שתבחין." אמירת הנשיא מייצגת קונצנזוס רחב בחברה הישראלית. הרוב המוחלט בציבור מתנגד להפליה בין חולים על רקע חברתי-כלכלי ומצדד בשוויון במתן שירותי בריאות, כפי שעולה מסקרים שנערכו בשנים האחרונות (ר' סקר מכון כהן (אוניברסיטת תל-אביב) וסקר מטעם המחלקה למדיניות ציבורית של אוניברסיטת חיפה).
חשוב להבהיר, ההצעה לאסור הפליה מחמת מעמד חברתי-כלכלי, אינה באה לשלול את הזכות לפנות לרפואה פרטית, המאפשרת בחירת מטפל או שירותים שאינם כלולים בסל הבריאות תמורת תשלום, אלא מטרתה להבטיח שתשלום כאמור עבור רפואה פרטית לא ישמש עילה להעדפה במתן שירותים הכלולים בסל הציבורי כמו הקדמת תור לטיפול, וזאת בהתאם לחוות דעת היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין "מניעת רפואה פרטית בבתי חולים ממשלתיים" (מיום 14 בפברואר 2002) ולבג"צ 2114/12 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' ממשלת ישראל.
קיומם של רפואה פרטית וביטוחים נוספים, במקביל לרפואה ציבורית, יצר נורמה של שתי רמות טיפול ונגישות שונה לפי תשלום, ולא לפי הצורך הרפואי. המצב שנוצר עשוי לגרום לבלבול בקרב מטפלים, שמא מותרת הפליה בין אדם לאדם לפי מעמדו החברתי-כלכלי. ואולם, לא רק חינוך רופאים לערכים נפגע אנושות. התופעה פוגעת באמון הציבור במערכת הרפואה, המצטיירת כמערכת המתעדפת תשלום על פני צורך קליני לקדימות בקביעת תור.
נוכח האמור, קיים צורך לאסור על הפליה מחמת מעמד חברתי-כלכלי ולקבוע כי מתן קדימות בטיפול רפואי, כמו גם בחירת סוג הטיפול ואופן הטיפול, ייעשו בהתאם לשיקולים רפואיים בלבד, ולא לפי יכולת התשלום של המטופל.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"ב בכסלו התשע"ז – 12.12.16
תיקון סעיף 4 1. בחוק זכויות החולה, התשנ"ו–1996 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 4 – בחוק זכויות החולה, התשנ"ו–1996 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 4 –
(1) בסעיף קטן (א), אחרי "נטיה מינית" יבוא "מעמד חברתי-כלכלי"; (1) בסעיף קטן (א), אחרי "נטיה מינית" יבוא "מעמד חברתי-כלכלי";
(2) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: (2) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ג) מתן קדימות בטיפול רפואי, ובחירת סוג הטיפול הרפואי ואופן הטיפול הרפואי ייעשו בהתאם לשיקולים רפואיים בלבד."
תיקון סעיף 28 2. בסעיף 28(א) לחוק העיקרי, אחרי "נטיה מינית" יבוא "מעמד חברתי-כלכלי". בסעיף 28(א) לחוק העיקרי, אחרי "נטיה מינית" יבוא "מעמד חברתי-כלכלי".