הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2010949
הכנסת העשרים
יוזמת: חברת הכנסת סתיו שפיר
______________________________________________
פ/3656/20
הצעת חוק שקיפות מחירי תוצרת חקלאית צמחית, התשע"ז–2017
דברי הסבר
תוצרת חקלאית מתאפיינת בחיי מדף קצרים ומושפעת מתנאי אקלים משתנים ודרישות שוק תקופתיות. אופיו של המוצר מאפשר למשווקים השונים לבצע ויסות של ההיצע והביקוש תוך השפעה ישירה על מחירי הקניה מהיצרן ועל המחירים לצרכן. התנהלות זו מורידה את המחיר שמקבל היצרן ומעלה את המחיר לצרכן הסופי.
מטרת תיקון זה היא לחשוף את מחירה של התוצרת החקלאית לספק או לעוסק המוכר את התוצרת וכן את מחירה של התוצרת החקלאית לצרכן הסופי. זאת על מנת לשקף לצרכן את רווחי השיווק של הספק או העוסק (רשתות הקמעונאיות) על התוצרת הצמחית. פרסום נתון זה יעניק לצרכן את הכלים הדרושים לו לצורך קבלת החלטה מושכלת אם והיכן לרכוש תוצרת חקלאית צמחית.
בנוסף, בבסיס הצעת החוק עומדת ההנחה כי חובת הפרסום תייצר גורם הרתעה אפקטיבי מול המצב הקיים כיום ברשתות הקמעונאיות, בו נמכרת תוצרת צמחית בפערי תיווך העומדים על עשרות ואף מאות אחוזים לצרכנים, ללא ידיעתם. ההנחה היא כי רשתות השיווק אשר יהיו מחויבות לפרסם את מחיר הקנייה מהיצרן יימנעו מלהציע סחורה במחירים מופקעים שיש בהם כדי להכתיב את ההיצע והביקוש וכתוצאה מכך את רמת המחירים הגבוהה לצרכן והנמוכה ליצרן.
יצוין כי הצרכן שנדרש לשלם מחירים מופקעים כתוצאה מכשל שוק זה, ניזוק הן בכיסו והן בבריאותו, מאחר שבשל מחירם הגבוה הוא נמנע מצריכת פירות וירקות בכמות מספקת.
הצעה זו עולה כמענה בהתחשב במכלול ההחלטות והנתונים שנחשפו בדיוני ועדת המחירים מיום ה-9 במאי 2016. הוועדה דנה באפשרות להחלת פיקוח מחירים על פערי התיווך בפירות וירקות, כחלק מהליך הצעת חוק מטעם משרד החקלאות ופיתוח הכפר. הוועדה החליטה לחייב את רשתות השיווק למסור את רווחיהן מפירות וירקות למפקח על המחירים.
הצעת חוק זו נועדה להקל על החלק של החלת הפיקוח, בהתאם לשיקולי יעילות והפחתת עומס רגולטורי, ומוצע בה לאפשר שקיפות ולהעביר את הכוח לצרכן.
הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת עודד פורר וקבוצת חברי הכנסת (פ/3421/20).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"א בטבת התשע"ז – 9.1.17
הגדרות בחוק זה –
"המחיר הכולל" – כהגדרתו בסעיף 17א לחוק הגנת הצרכן;
"חוק הגנת הצרכן" – חוק הגנת הצרכן, התשמ"א–1981;
"יצרן" – חקלאי או מגדל של תוצרת חקלאית צמחית;
"ספק" ו"חנות" – כהגדרתם בחוק קידום התחרות בענף המזון, התשע"ד–2014 (להלן – חוק התחרות בענף המזון);
"עוסק" –קמעונאי כהגדרתו בחוק קידום התחרות בענף המזון המחזיק בחמש חנויות לפחות, ומוכר דרך עיסוקו תוצרת חקלאית צמחית אשר מקורה ביצרן;
"צרכן" – כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן;
"תוצרת חקלאית צמחית" – פירות וירקות;
"השר" – שר החקלאות ופיתוח הכפר.
פרסום המחיר הכולל והרווח בלי לגרוע מכל חובה אחרת שבדין, עוסק יפרסם במקום המכירה, נוסף על מחירה הכולל של התוצרת החקלאית הצמחית לצרכן, באופן בולט וברור, את המחיר, ואם מדובר בתפזורת הכוללת מספר סיווגי מחיר של אותה תוצרת חקלאית – את כל המחירים, שהיצרן מכר את התוצרת החקלאית הצמחית לספק או לעוסק.
ביצוע ותקנות השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו, ובכלל זה לעניין אופן פרסום המחיר לפי סעיף 2.
תחילה תחילתו של חוק זה 30 יום מיום פרסומו (להלן – יום התחילה).
הוראת שעה בתקופה של שנתיים מיום התחילה, יחולו הוראות חוק זה על תוצרת חקלאית צמחית המפורטת בתוספת בלבד; השרים רשאים להאריך, בצו, את התקופה האמורה וכן לשנות את התוספת.
תוספת
(סעיף 5)
ירקות: עגבנייה, מלפפון, פלפל, בצל, כרוב, חציל, מלון, אבטיח, קישוא, תפוח-אדמה, בטטה, כרובית, ברוקולי;
פירות: אפרסק, נקטרינה, בננה, תפוח-עץ, אגס, אבוקדו, ענבים, תפוז, אשכולית, פומלה, תותים, אפרסמון, קיווי, שזיף.