הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2010744
הכנסת העשרים
יוזמים: חברי הכנסת יחיאל חיליק בר עבדאללה אבו מערוף
מאיר כהן יוסף ג'בארין
איתן ברושי אכרם חסון
איתן כבל מיכל בירן
איציק שמולי מיקי רוזנטל
דוד ביטן איל בן ראובן
רוברט אילטוב יואל רזבוזוב
חמד עמאר יעקב מרגי
יואב קיש אלעזר שטרן
טלי פלוסקוב עמר בר-לב
יהודה גליק אורלי לוי אבקסיס
רועי פולקמן איימן עודה
זוהיר בהלול מסעוד גנאים
נאוה בוקר עבד אל חכים חאג' יחיא
ענת ברקו מיכאל מלכיאלי
______________________________________________
פ/3704/20
הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – מסירת מידע להורים החיים בנפרד), התשע"ז–2017
דברי הסבר
כיום, כאשר הורים בוחרים לגור בנפרד, מען הילד רשום אצל הורה אחד בלבד. הורה זה ימשיך לקבל את כל המידע, באופן אוטומטי וכברירת מחדל, בעוד ההורה האחר צריך לבקשו. על פי לשון החוק ההורה האחר יכול לבקש ולקבל את המידע רק מחלק מהגופים שעשוי שתהיה להם נגיעה לילד במהלך חייו. מטרתה של הצעת חוק זו היא לעגן את חובתם וזכותם של שני ההורים לקבל מידע על המתרחש בחיי ילדיהם ואת זכותו הבסיסית של הילד לקשר עם שני הוריו.
מאחר והמידע מגיע רק לכתובת אחת, חלה על ההורה המקבל (לרוב האם) חובת יידוע של ההורה האחר (לרוב האב) - אחריות לא הגיונית ולא סבירה שנופלת על כתפיה, במיוחד לאחר שההורים בחרו להיפרד זה מזו. אין כל סיבה שהאם תשמש כ"מזכירה" של האב ותהיה אחראית להעביר לו את המידע, ואין סיבה שהאב יהיה תלוי בנכונותה של האם לשתף ולהעביר לו את המידע הנוגע לילדו שלו, מה עוד שהאם יכולה, בתום לב, לשכוח לעדכן, ועל לא כלום נוצרה עילה לוויכוח מיותר בין ההורים, אשר לרוב יגיע גם לפתחו של הילד.
מצב בו המידע נשלח להורה אחד בלבד אינו משרת את טובת הילד. למידע הנמסר מן הגופים השונים חשיבות מכרעת לגידולו של הילד ולטיפול בו. מניעתו ממי מההורים מהווה פגיעה קשה ביכולתו של אותו הורה למלא את חובתו כלפי הילד. דואר רשמי המגיע בעניין הילד לרוב עוסק בעניינים חשובים ומהותיים – אם רישום ושיבוץ לגן או לבית הספר, אם זימון ליום ההכרות לקראת עליית הילד לכיתה א', אם מידע רשמי מבית הספר, אם בעניין טיפול רפואי, ואם צו גיוס ראשון. חובה ששני ההורים יקבלו מידע חשוב זה.
השארת הבחירה להורה האחר (לרוב האב), בהתאם ללשון החוק הנוכחי, האם לקבל או לא לקבל את המידע הנוגע לילד כוולונטרית לא רק שאינה משרתת את טובת הילד, אלא אף פוגעת באותם ילדים, שאחד מהוריהם אינו מעוניין, מסיבה זו או אחרת, להיות פעיל בחייהם. מחובתה ובאחריותה של המדינה להעביר גם להורה זה את כל המידע במסגרת חובתו ההורית, בדיוק כמו שהמדינה מעבירה מידע זה להורה האחר.
חשוב מכך, מעצם מתן הרשות להורה לקבל או לא לקבל את המידע, יחד עם היותו של ההליך לקבלת המידע הליך בירוקרטי הכרוך בהגשת בקשה כפי שמחייב כיום החוק, מאותתת המדינה להורה ש"מותר" להתחמק ולהשתמט מאחריותו ההורית לילדו. בכך משאירה המדינה את כל האחריות ההורית על הורה אחד בלבד. קבלת מידע לגבי הילד הינה זכות אך גם חובה הורית, ומחובתה של המדינה, בראייה של קשר ילד-הורה, לדאוג לכך שהמידע יגיע, באופן אוטומטי וכברירת מחדל, לשני הורי הילד.
כיום, שתי כתובות ההורים רשומות במרשם האוכלוסין, אך רק פרטי הורה אחד מועברים לכל הגופים כברירת מחדל ובאופן אוטומטי. מטרת הצעת חוק זו היא לדאוג לכך שפרטי שני ההורים ישלחו על ידי מרשם האוכלוסין לכל הגופים הרלוונטיים, כך שבאופן אוטומטי כל מסמך רשמי שיוצא להורה אחד, ייצא גם להורה האחר, מלבד לאותם הורים אשר בית המשפט שלל את זכותם זו המעוגנת בחוק הקיים בסעיף 18(ד) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות.
ההצעה מעגנת את החובה והזכות של שני ההורים לקבל מידע הנוגע לילדיהם הקטינים.
הצעת חוק זו נכתבה בסיוע של עמותת "הורות משותפת=טובת הילד".
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"ח בטבת התשע"ז – 16.1.17
תיקון סעיף 18 בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב–1962, בסעיף 18, במקום סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ב) גוף המנוי בתוספת ומחויב על פי הוראות כל דין למסור מידע בכתב להורה בעניין ילדו הקטין, ישלח את המידע גם לכתובת הנוספת למשלוח דואר לקטין כאמור בחוק עדכון כתובת, התשס"ה–2005."