הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2005815
הכנסת העשרים
יוזמים: חברי הכנסת יעל כהן-פארן
יוסי יונה
איציק שמולי
איל בן ראובן
מיקי לוי
אוסאמה סעדי
אכרם חסון
יהודה גליק
נחמן שי
איתן ברושי
תמר זנדברג
דב חנין
אילן גילאון
עפר שלח
נורית קורן
שרן השכל
מיקי רוזנטל
מיכל רוזין
עבדאללה אבו מערוף
יעל גרמן
איילת נחמיאס ורבין
רויטל סויד
חיים ילין
מיכל בירן
יואל חסון
רועי פולקמן
______________________________________________
פ/3710/20
הצעת חוק להגנת חיית הבר (תיקון – סחר, העברה או החזקה בחיית בר מטופחת או מזיקה), התשע"ז–2017
דברי הסבר
הסחר בחיות בר הופך יצורים חיים וחופשיים לאובייקטים המשמשים להנאת האדם – בין אם כחיות בר מטופחות הסובלות מתנאי כליאה או מחיה שאינם הולמים את צרכיהם ואורח חייהם הטבעי ובין אם כחומרי גלם בתור מוצרי צריכה כארנקים, נעליים, חליפות ומוצרי עור ופרווה אחרים. הסחר מתבצע תוך גרימת סבל רב לבעלי חיים ויצירת איום על הישרדותם כמין. דבר זה נכון גם לגבי חיות בר מזיקות ומטופחות, המוחזקות ללא פיקוח על רווחתם או על תנאי החזקתם. הסחר בחיות כאמור, פוגע באופן ישיר במינים שונים בשל קצב הריבוי האיטי של מיני חיות בר וצמחים.
כלומר, ניצולם אינו יכול להיות בר קיימא גם אם מדובר בסחר במינים שגודלו בשבי, כי גידול זה כרוך בלקיחת פריטים מהטבע. בנוסף, במקרים רבים במקומות המשמשים לכאורה לגידול מינים בשבי, מוחזקים ונסחרים גם פריטים שנלקחו מהטבע. מעבר לסוגיית הכחדת המין הניצוד, סחר בחיות בר מהווה אחד מהגורמים להופעת מינים פולשים ולפגיעה במערכות האקולוגיות המקומיות וכן מעלה שאלות אתיות קשות על יחס אדם למינים אחרים.
היקף הסחר הבלתי חוקי בחיות בר הוא בין הגדולים בעולם, יחד עם סחר בסמים, בני אדם ונשק. שוויו מוערך בכ-19 מיליארד דולרים לשנה, אולם בשונה מהסחר בסמים ובנשק, לא ניתן לייצר את ההיצע עבור הביקוש שמניע את הסחר בחיות בר, והתוצאה היא שהסחר הלא חוקי מהווה את אחד הגורמים העיקריים להכחדת מינים של חיות בר ושל צמחים.
הסחר בחיות בר מוסדר באמנה בדבר סחר בינלאומי במינים של צמחי וחיות בר הנמצאים בסכנת הכחדה (להלן – "אמנת CITES", או "אמנת סייטס"), שאומצה על ידי אומות העולם למנוע סחר בלתי חוקי.
האמנה מסדירה סחר במינים באמצעות שלושה נספחים. נספח I מונה מינים הנמצאים בסכנה ממשית של הכחדה ולכן אוסר על כל סחר בהם (למעט מספר חריגים ובתנאים מחמירים, כגון, אם מדובר במין שלא נלקח מהטבע, אלא גודל בשבי). נספח II מונה מינים שעלולים להגיע לכדי סכנת הכחדה. סחר בהם מותר בהתקיים תנאים מסיומים וטעון היתר ייצוא אבל לא היתר ייבוא (אלא אם החוק המקומי דורש זאת). נספח III מונה את המינים המוגנים במדינה אשר חוששת להכחדתם ולכן מבקשת את שיתוף הפעולה של מדינות אחרות למנוע את הסחר במינים אלה. סחר במיני נספח III מחייב היתר ייצוא.
ישראל חברה באמנת סייטס ולשם קיום מחויבויותיה על פי האמנה, בשנת 1990 חוקקה תיקון לחוק הגנת חיית הבר, התשט"ו–1955, שהקים מערכת רגולטורית למתן היתרי סחר. מאחר והאמנה מאפשרת למדינות החברות בה להחמיר על הוראותיה, ישראל קבעה מדיניות מחמירה בנוגע לייבוא ולייצוא חי וצומח מן הבר.
אולם, למרות המדיניות המחמירה של ישראל בעניין הסחר בחיות בר, עיון בדוחות של אמנת סייטס על הסחר בישראל מצביע על הפרת המדיניות הזו ועל הפרת הוראות האמנה בכלל. התוצאה של הפרת הוראות האמנה הוא למעשה קיום סחר בלתי חוקי בחיות בר בישראל. הסחר בחיות בר גורם למעורבות של ישראל בתופעות כגון הכחדת מיני בעלי חיים, גרימת סבל רב לחיות הבר הנסחרות בלכידה, בהחזקה, בהובלה, ובתנאי ההחזקה שלהם, חשיפת ישראל למינים פולשים עקב ייבוא של מיני בעלי חיים וצמחים זרים, דבר שמסכן גם את הטבע וגם בני אדם.
לאור ממצאי הדוחות של אמנת סייטס המצביעים על סחר בניגוד למדיניות של ישראל ובניגוד להוראות האמנה, ובהעדר הצדקה להבחין בין חיות הבר השונות, הצעת חוק זו מבקשת לבטל את ההבחנה בין חיות בר לבין חיות בר מטופחות וחיות בר מזיקות ולהחיל על כל חיות הבר באופן שווה את איסור הסחר אלא בהיתר. כמו כן, מוצע כי היתר כאמור לא יינתן אלא למטרות מדעיות, לרבייה, לשמירת האיזון בטבע ולמניעת נזקים לחקלאות ולמעט למטרות ניסויים בבעלי חיים.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ה בטבת התשע"ז – 23.1.17
תיקון סעיף 8 1. בחוק להגנת חיית הבר, התשט"ו–1955 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 8 – בחוק להגנת חיית הבר, התשט"ו–1955 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 8 –
(1) בכל מקום, המילים "שאינה מזיק ואינה חיית בר מטופחת" – יימחקו; (1) בכל מקום, המילים "שאינה מזיק ואינה חיית בר מטופחת" – יימחקו;
(2) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: (2) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:
"(ד) היתר לפי סעיף קטן (א), לא יינתן אלא למטרות מדעיות, לרבייה, לשמירת האיזון בטבע ולמניעת נזקים לחקלאות; לעניין זה, "מטרות מדעיות" – למעט למטרות ניסויים בבעלי חיים, כהגדרתם בחוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים), התשנ"ד–1994."
תחילה 2. תחילתו של חוק זה שלושה חודשים מיום פרסומו (בחוק זה – יום התחילה). תחילתו של חוק זה שלושה חודשים מיום פרסומו (בחוק זה – יום התחילה).
הוראות מעבר 3. (א) מי שערב יום התחילה, התקשר בהסכם שעניינו סחר או העברה של חיית בר שהיא מזיק או חיית בר מטופחת, כהגדרתה בסעיף 1 לחוק העיקרי, והסחר בחיה כאמור או העברתה נעשו אחרי יום התחילה, יראו אותו כמי שיש בידו היתר לפי סעיף 8 לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה. (א) מי שערב יום התחילה, התקשר בהסכם שעניינו סחר או העברה של חיית בר שהיא מזיק או חיית בר מטופחת, כהגדרתה בסעיף 1 לחוק העיקרי, והסחר בחיה כאמור או העברתה נעשו אחרי יום התחילה, יראו אותו כמי שיש בידו היתר לפי סעיף 8 לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה.
(ב) מי שערב יום התחילה החזיק חיית בר מזיקה או מטופחת, יראו אותו כמי שיש בידו היתר כאמור בסעיף 8 לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, אף אם החזקת חיה כאמור אינה למטרות המפורטות בסעיף האמור. (ב) מי שערב יום התחילה החזיק חיית בר מזיקה או מטופחת, יראו אותו כמי שיש בידו היתר כאמור בסעיף 8 לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, אף אם החזקת חיה כאמור אינה למטרות המפורטות בסעיף האמור.