הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2011822
הכנסת העשרים
יוזמת: חברת הכנסת תמר זנדברג
______________________________________________
פ/3735/20
הצעת חוק לתיקון פקודת הסמים המסוכנים (אי-הפללת צרכני קנבוס או שרף של קנבוס),
התשע"ז–2017
דברי הסבר
מטרת הצעת החוק היא למנוע רישום פלילי מיותר לציבור המשתמשים בקנבוס לשימוש עצמי בלבד שהם מעל גיל 21, ושאינם מבצעים יחד עם עבירה זו, עבירה נוספת מסוג עוון או פשע.
מוצע לקבוע כי החזקה או שימוש לצריכה עצמית של סם הקנבוס עד 15 גרם בלבד, לא ייחשבו לעבירה, למעט שימוש או החזקה לצריכה עצמית במקום ציבורי המנוי בחוק למניעת עישון במקומות ציבוריים. במקרה של שימוש או החזקה של סם הקנבוס במקום ציבורי, הדין יהיה קנס של 1,500 שקלים, כפי שקבוע היום בחוק למניעת עישון במקומות ציבוריים.
הקנבוס נמצא בשימוש מזה אלפי שנים. בדומה לאלכוהול הוא הוצע מחוץ לחוק בשנות ה-30 של המאה הקודמת בארה"ב ובניגוד לאלכוהול שחזר להיות חוקי ופופולרי, האיסור על השימוש בקנבוס התפשט ברחבי העולם ונמשך גם 80 שנה אחר כך. זאת למרות שהאלכוהול נחשב, על פי מחקרים רפואיים, לסם ממכר ומזיק יותר מקנבוס (Drug harms in the UK, by Nutt et al. The lancet 2010).
השימוש בקנבוס הוא חלק משגרת החיים של ישראלים רבים, כ-275 אלף ישראלים בוגרים משתמשים בו (קורין סאור, ירדן גזית, לגליזציה של מריחואנה – סקר דעת קהל, הניסיון של מדינות אחרות והערכת ההשפעה התקציבית, מכון ירושלים לחקר שווקים, ספטמבר 2013). בישראל, כמו בעולם, קנבוס הוא חלק מאורח חיים נורמטיבי של אנשים בוגרים ומתפקדים בחברה. אורח החיים הזה מונה כמעט 10% מהציבור הישראלי וייתכן שאף יותר.
כיום לא מתבצעת שום הפרדה בין סוגי הסמים וחומרת השפעתם בפקודת הסמים. כך נוצר המצב בו דין שימוש בסמים מסוג הרואין או קוקאין זהה לדין השימוש בקנבוס, מצב ההופך אזרחים נורמטיביים לעבריינים בעלי תיק פלילי.
נתונים אלו קוראים לשינוי המצב החקיקתי בהתאם למציאות היום-יומית. בשנים האחרונות אנו עדים ועדות למגמה הולכת וגוברת של מדיניות אי הפללה לצרכני קנבוס במדינות רבות בעולם. כבר ב-2011 דוח רשמי של האו"ם קרא לחשיבה מחודשת על מדיניות הסמים ועל הפללת משתמשי הסמים הקלים (דה-קרימינילזציה (אי הפללה) של השימוש בסמים, מרכז המחקר והמידע של הכנסת, אוגוסט 2011). מדינות רבות שינו את גישתן לנושא הפללת המשתמשים והמשתמשות. מדיניות אי הפללה זאת חסכה מיליונים למשלמי המסים באותן המדינות.
באפריל 2016 התכנסה העצרת הכללית של האו"ם לדיון מיוחד ונדיר מסוגו אשר נועד לקדם ולהתוות מדיניות בינלאומית בתחום הסמים. במסגרת העצרת אושרה הצהרת מדיניות בקונצנזוס ע"י כל המדינות החברות אשר מעידה על שינוי כיוון משמעותי בתחום זה מדגש על הפללה ואכיפה לדגש על טיפול, בריאות הציבור ומניעה כדרך הנכונה והאפקטיבית ביותר להתמודדות עם בעיית הסמים בעולם.
ממשלת ישראל מוציאה כיום כ-690 מיליון שקלים חדשים בשנה על מנת לאכוף את איסור השימוש בקנבוס, זאת למרות שבפועל עבירות הסמים שבהן נפתחו תיקים פליליים הן עבירות שימוש ואחזקה ורק מיעוטן (כ-16%) הן עבירות סחר, דבר אשר מצביע על סדר עדיפויות קלוקל של גורמי האכיפה (סאור וגזית, לגליזציה של מריחואנה).
מעבר לעובדה שהחרגת ענישה בשימוש בקנבוס תוביל לחסכון בתקציב המדינה, תאפשר השקעת משאבים בטיפול ושיקום נפגעי סמים, המשאבים יוקצו לחינוך והסברה ומאבק בגורמי הפשיעה במקום הפללה של אלפי אזרחים ואזרחיות נורמטיביים, ויותר מכל, החרגת הענישה תתאים למציאות שבה עשרות אלפי ישראלים וישראליות משתמשים בקנבוס כחלק משגרת חייהם.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ה בטבת התשע"ז – 23.1.17
תיקון סעיף 7 1. בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג–1973, בסעיף 7, בסופו יבוא:
"(ה) על אף האמור בסעיף קטן (ג), אדם שגילו מעל 21 שנים, שהחזיק או השתמש לצריכתו העצמית בלבד בסם מסוג קנבוס או שרף של קנבוס עד 15 גרם בלבד ולא עבר יחד עם עבירה זו עבירה נוספת מסוג פשע או עוון, לא ייחשבו ההחזקה והשימוש כעבירה; ואולם, אם עבר את העבירה במקום ציבורי כמשמעותו בחוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון, התשמ"ג–1983, דינו – קנס עד 1,500 שקלים חדשים."