הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2007019
הכנסת העשרים
יוזמים: חברי הכנסת דוד אמסלם
אורלי לוי אבקסיס
מיקי לוי
מאיר כהן
איציק שמולי
איילת נחמיאס ורבין
יעל כהן-פארן
יוסי יונה
שולי מועלם-רפאלי
______________________________________________
פ/3785/20
הצעת חוק מיזם לאומי לביטחון תזונתי בישראל, התשע"ז–2017
דברי הסבר
"הלוא פרס לרעב לחמך ועניים מרודים תביא בית כי תראה ערם וכסיתו ומבשרך לא תתעלם' (ישעיה נ"ח, ז').
ההגדרה המקובלת בעולם ובישראל לביטחון תזונתי היא "מצב בו לכל האנשים יש כל הזמן נגישות סדירה, פיזית וכלכלית, לכמות מספקת של מזון בריא ומזין, אשר מתאים להעדפותיהם וצורכיהם התזונתיים ומאפשר קיום חיים פעילים ובריאים" (פסגת המזון העולמית ברומא משנת 1996; הוועדה הבין-משרדית לבחינת אחריות המדינה לביטחון התזונתי של אזרחיה (איצקוביץ, 2008)).
ביטחון תזונתי הוא אחד הרכיבים החשובים ביותר בשמירה על תנאי החיים וכבודם, ברוחו ולשונו של חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. היעדר ביטחון תזונתי פוגע פגיעה אנושה בתחושת הצדק ובשוויון ויש לו השלכות חברתיות וכלכליות מרחיקות לכת. היעדר ביטחון תזונתי גורם לפגיעה בתפקוד, בהתפתחות תקינה של ילדים וביכולתן של משפחות לחיות ולהתנהל בכבוד. תזונה לקויה וחסרה פוגעת בבריאות הפיזית והנפשית, ביכולות הקוגניטיביות, בתפקוד החברתי ועוד.
לפיכך, אחד מתפקידיה של המדינה הוא לדאוג להבטחת הביטחון התזונתי של כלל תושביה. אלא שלמרבה הצער, תושבים רבים במדינת ישראל חווים רעב וביטחונם התזונתי לקוי.
על פי נתוני המוסד לביטוח לאומי משנת 2012, לא פחות מ-18.8% מתושבי ישראל חיים באי ביטחון תזונתי, מתוכם 8.6% באי ביטחון תזונתי ניכר. 243,000 (8.6%) משפחות, 747,000 (9.9%) נפשות, ו-285,000 (11.7%) ילדים חיים באי ביטחון תזונתי חמור. חרף הנתונים הקשים הללו, נמנעו ממשלות ישראל מלפעול באופן ממשי להבטחת הביטחון התזונתי, ולמעשה החברה הישראלית מסתמכת בתחום זה, כמעט באופן מוחלט, על המגזר השלישי לצורך מתן סיוע לנזקקים בתחום המזון.
בשנת 2011 נפל דבר בישראל, עת חוקקה הכנסת את חוק המועצה הארצית לביטחון תזונתי, התשע"א שמכוחו קמה המועצה. אחד מתפקידיה החשובים של המועצה הוא לייעץ לשר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים בדבר "תכנון מדיניות בתחום הביטחון התזונתי, ובכלל זה תכניות להבטחת ביטחון תזונתי לאוכלוסייה בטווח הקצר ובטווח הארוך" (סעיף 5(1) לחוק). ואכן, בחודש ינואר 2014 פרסמה המועצה, בראשות פרופ׳ דב צ׳רניחובסקי, תכנית לאומית מקיפה להבטחת ביטחון במזון לבתי אב בישראל (להלן – התכנית הלאומית). התוכנית הלאומית, שנערכה על יסוד עבודת מטה מקיפה ובהסתמך על מחקרים מן הארץ ומן העולם, כוללת עקרונות, קריטריונים ודרכי פעולה הנחוצים להבטחת הביטחון התזונתי בישראל באמצעות הקמת מיזם לאומי לביטחון תזונתי, המבוסס בעיקרו על הצלת מזון. הצלת מזון היא פתרון מנצח אשר לו תועלות לחברה, לסביבה ולכלכלה: תועלת סביבתית – בשימוש בעודפי מזון לטובת סיוע לנזקקים יש משום עידוד הקיימות, הפחתת כמויות הפסולת המוטמנת בקרקע ושמירה על איכות הסביבה; תועלת חברתית – באמצעות הצלת מזון ניתן יהיה להגדיל באופן ניכר את חלוקת המזון למשפחות נזקקות ולחולל שינוי משמעותי בפתרון בעיית אי-הביטחון התזונתי; תועלת כלכלית – עודפי המזון, משנוצרו, הם משאב שאינו מנוצל כיום עד תומו. בישראל מושמד מדי שנה מזון בשווי של 1.4 מיליארד שקלים חדשים. לפי הערכות, ניתן להציל מזון בשיעור גדול לפחות פי עשרה משיעור ההצלה הנוכחי, תוך שימוש במודל המיזם לביטחון תזונתי של התכנית הלאומית.
עד כה, לא יצאה התכנית הלאומית מן הכח אל הפועל. הצעת החוק נועדה להפוך את התכנית הלאומית לנורמה חוקית מחייבת, על מנת שהתכנית תמומש, ולא תסוכל חלילה, משיקולים פוליטיים, בירוקרטיים או משיקולים אחרים.
הצעת החוק נסמכת כאמור על העקרונות והשיטה שנקבעו בתכנית הלאומית. הצעת החוק קובעת כי יינתן סיוע לסל המזון כך שכל תושב יוכל לצרוך באופן סדיר מזון הכולל את כל רכיבי התזונה הנדרשים להתפתחות תקינה ולבריאות האדם. הצעת החוק קובעת כי הסיוע לסל המזון יובטח לכל תושב ישראל, לפי קריטריונים אוניברסאליים. עוד קובעת ההצעה שהסיוע יינתן, ככל שהדבר ניתן, בבית הזכאי, תוך שמירה על כבוד האדם ולפי הקוד האתי. כמו כן, נקבע בהצעה שאיכות המזון שיחולק במסגרת הסיוע וטיבו של מזון זה יעמדו בסטנדרטים ראויים.
בהתאם להצעת החוק, הסיוע לסל המזון יבוצע על ידי הקמת מיזם לאומי לביטחון תזונתי, באמצעות שילוב בין גופים שונים מן המגזר הציבורי והחברה האזרחית. השר ימנה מנהלת לתיאום הפעלת המיזם, אשר בה נציגים של הגופים הבאים: הממשלה, המועצה, ארגוני הגג, נציגי תעשיית המזון והמשווקים. הממשלה תהיה אחראית על קביעת מדיניות, קביעת קריטריונים לזכאות ובדיקת הזכאות, בקרה ואכיפה, מימון ותקצוב; הרשויות המקומיות, באמצעות רכזי ביטחון תזונתי ייעודיים, יבדקו את העמידה בקריטריונים לזכאות; המועצה תבצע ייעוץ, מעקב והערכה; ארגוני הגג יהיו אחראים על ארגון וניהול המזון, איסוף עודפי מזון ותרומות מזון וביצוע רכש מזון, הפעלת עמותות המזון ובקרה על פעילות החלוקה שלהן. עמותות המזון יחלקו את המזון בהתאם לקריטריונים ולכללים שיקבעו; תעשיית המזון והמשווקים יתרמו עודפי מזון וכן ימכרו מזון בהנחה עבור המיזם.
המיזם מתבסס על הצלת עודפי מזון ומהווה הן פיתרון יעיל, הממנף את ההשקעה ומעניק סיוע למקסימום משפחות בתקציב נתון, והן פיתרון אשר מתמודד עם כשל השוק של עודפי המזון ושומר על הקיימות.
על מנת שהתכנית לא תסוכל מטעמים תקציביים צרים, מוצע לקבוע שהתקציב השנתי להשתתפות האוצר במתן הסיוע ייקבע במפורש ובנפרד בתחומי פעולה נפרדים, בחוק התקציב השנתי.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ג' בשבט התשע"ז – 30.1.17
מטרה 1. מטרתו של חוק זה להקנות ביטחון תזונתי לתושבי ישראל, לשם שמירה על כבוד האדם ועקרונות השוויון, הצדק וההגינות, ולהבטיח סל מזון בסיסי וראוי לכל תושב שיימצא זכאי לו. מטרתו של חוק זה להקנות ביטחון תזונתי לתושבי ישראל, לשם שמירה על כבוד האדם ועקרונות השוויון, הצדק וההגינות, ולהבטיח סל מזון בסיסי וראוי לכל תושב שיימצא זכאי לו.
הגדרות 2. בחוק זה – בחוק זה –
"ארגון גג" – ארגון שהוכר לפי סעיף 10; "ארגון גג" – ארגון שהוכר לפי סעיף 10;
"ביטחון תזונתי" – האפשרות לצרוך באופן סדיר מזון, הכולל את כל רכיבי התזונה הנדרשים להתפתחות תקינה ולבריאות האדם; "ביטחון תזונתי" – האפשרות לצרוך באופן סדיר מזון, הכולל את כל רכיבי התזונה הנדרשים להתפתחות תקינה ולבריאות האדם;
"הצלת מזון" – איסוף מזון שאינו משווק על ידי יצרן, ספק או קמעונאי בשל היותו מיועד להשמדה או פסול לשיווק בגלל אחת או יותר מהסיבות המפורטות בתוספת הראשונה, ובלבד שמדובר במזון תקין מבחינה בריאותית ותברואתית; "הצלת מזון" – איסוף מזון שאינו משווק על ידי יצרן, ספק או קמעונאי בשל היותו מיועד להשמדה או פסול לשיווק בגלל אחת או יותר מהסיבות המפורטות בתוספת הראשונה, ובלבד שמדובר במזון תקין מבחינה בריאותית ותברואתית;
"המועצה" – המועצה הארצית לביטחון תזונתי שהוקמה לפי סעיף 4 לחוק המועצה הארצית לביטחון תזונתי, התשע"א–2011; "המועצה" – המועצה הארצית לביטחון תזונתי שהוקמה לפי סעיף 4 לחוק המועצה הארצית לביטחון תזונתי, התשע"א–2011;
"חוק המזון" – חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו–2015; "חוק המזון" – חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו–2015;
"מזון" – כהגדרתו בחוק המזון; "מזון" – כהגדרתו בחוק המזון;
"סל מזון" – חבילת מזון לצריכה הולמת ומספקת לפי הוראות סעיף 6; "סל מזון" – חבילת מזון לצריכה הולמת ומספקת לפי הוראות סעיף 6;
"עמותת מזון" – עמותה העוסקת באופן שוטף וקבוע בחלוקת מזון ישירות לנזקקים ועיקר פעילותה בקהילה, שנבחרה על ידי ארגון גג לשם ביצוע חלוקת המזון בהתאם לתנאים המפורטים בחוק זה; "עמותת מזון" – עמותה העוסקת באופן שוטף וקבוע בחלוקת מזון ישירות לנזקקים ועיקר פעילותה בקהילה, שנבחרה על ידי ארגון גג לשם ביצוע חלוקת המזון בהתאם לתנאים המפורטים בחוק זה;
"תושב" – מי שהוא תושב לעניין חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, לרבות תושב ישראל באזור כהגדרתו בסעיף 378 לחוק האמור; "תושב" – מי שהוא תושב לעניין חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, לרבות תושב ישראל באזור כהגדרתו בסעיף 378 לחוק האמור;
"השר" – שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. "השר" – שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים.
סיוע בסל מזון
3. (א) לכל זכאי לסיוע בסל מזון לפי סעיף 6, יינתן סל מזון, ככל הניתן, בביתו, ובהתאם לכללים שיורה המנהל הכללי של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. (א) לכל זכאי לסיוע בסל מזון לפי סעיף 6, יינתן סל מזון, ככל הניתן, בביתו, ובהתאם לכללים שיורה המנהל הכללי של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים.
(ב) איכות המזון שיחולק במסגרת הסיוע וטיבו, יעמדו בסטנדרטים ראויים. (ב) איכות המזון שיחולק במסגרת הסיוע וטיבו, יעמדו בסטנדרטים ראויים.
(ג) הסיוע בסל מזון ינוהל ויתבצע במסגרת מערך סיוע ובאמצעות המינהלת שהוקמה לפי סעיף 4. (ג) הסיוע בסל מזון ינוהל ויתבצע במסגרת מערך סיוע ובאמצעות המינהלת שהוקמה לפי סעיף 4.
מינהלת המיזם לביטחון תזונתי 4. (א) שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, ימנה מינהלה שתפעל להבטיח סיוע בסל מזון לכל תושב ישראל בהתאם להוראות חוק זה; הרכבה של המנהלה יהיה כדלהלן: (א) שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, ימנה מינהלה שתפעל להבטיח סיוע בסל מזון לכל תושב ישראל בהתאם להוראות חוק זה; הרכבה של המנהלה יהיה כדלהלן:
(1) נציגי משרדי הממשלה במועצה;
(2) 3 נציגי רשויות מקומיות, שימונו לאחר התייעצות עם שר הפנים;
(3) 3 נציגי ארגוני גג, שתמנה המועצה;
(4) 3 נציגי עמותות מזון, שלפחות אחד מהם יהיה מקרב האוכלוסייה הערבית, שימנו נציגי ארגוני הגג;
(5) 3 נציגי תעשיית המזון, בהם נציג אחד שימונה בהסכמת מועצת הצמחים, נציג שני שימונה בהסכמת איגוד המזון ונציג שלישי שימונה בהסכמת איגוד רשתות שיווק המזון.
(ב) המינהלה תהיה אחראית על התיאום בין הגופים השותפים להפעלת מערך הסיוע ועל דיווח למועצה בדבר אופן יישומו של החוק. (ב) המינהלה תהיה אחראית על התיאום בין הגופים השותפים להפעלת מערך הסיוע ועל דיווח למועצה בדבר אופן יישומו של החוק.
תקציב 5. תקציב שנתי להשתתפות אוצר המדינה במתן סיוע בסל מזון ייקבע בתיאום בין השר ושר והאוצר, ויצוין בחוק התקציב בתחומי פעולה נפרדים, כמשמעותם בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985. תקציב שנתי להשתתפות אוצר המדינה במתן סיוע בסל מזון ייקבע בתיאום בין השר ושר והאוצר, ויצוין בחוק התקציב בתחומי פעולה נפרדים, כמשמעותם בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985.
הרכב סל המזון 6. השר, בהתייעצות עם המועצה, יקבע בצו את הרכב סל המזון הנדרש לצריכת תזונה הולמת מספקת; הרכב סל המזון שיקבע השר כאמור יכלול, בין היתר, את הרכיבים המפורטים בתוספת השנייה. השר, בהתייעצות עם המועצה, יקבע בצו את הרכב סל המזון הנדרש לצריכת תזונה הולמת מספקת; הרכב סל המזון שיקבע השר כאמור יכלול, בין היתר, את הרכיבים המפורטים בתוספת השנייה.
תנאי זכאות 7. השר, בהתייעצות עם המועצה, יקבע בצו תנאים לזכאות לסיוע בסל מזון; תנאים כאמור יכללו, בין היתר, את מאפייני הזכאים, את רמת הזכאות ואת סוגי הזכאות, לרבות לגבי זכאות בעין לסל מזון או לשווה ערך לסל מזון באמצעות תלושי מזון או בכל אמצעי אחר. השר, בהתייעצות עם המועצה, יקבע בצו תנאים לזכאות לסיוע בסל מזון; תנאים כאמור יכללו, בין היתר, את מאפייני הזכאים, את רמת הזכאות ואת סוגי הזכאות, לרבות לגבי זכאות בעין לסל מזון או לשווה ערך לסל מזון באמצעות תלושי מזון או בכל אמצעי אחר.
בקרה 8. המועצה תייעץ לשר בכל עניין הקשור במתן סיוע בסל המזון, והיא תעקוב אחר הפעלת הסיוע ותמסור לשר דין וחשבון שנתי אודות הפעלת הסיוע בשנה שקדמה לעריכתו. המועצה תייעץ לשר בכל עניין הקשור במתן סיוע בסל המזון, והיא תעקוב אחר הפעלת הסיוע ותמסור לשר דין וחשבון שנתי אודות הפעלת הסיוע בשנה שקדמה לעריכתו.
רכז ביטחון תזונתי ברשות המקומית 9. רשות מקומית תמנה רכז ביטחון תזונתי (להלן – הרכז) אחד לפחות, שהוא עובד המחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית, שתפקידיו – רשות מקומית תמנה רכז ביטחון תזונתי (להלן – הרכז) אחד לפחות, שהוא עובד המחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית, שתפקידיו –
(1) בחינת זכאותם, לפי סעיף 7, של תושבים לקבלת סיוע בסל המזון, וקביעת סוג ורמת זכאותם לפי אותו סעיף; (1) בחינת זכאותם, לפי סעיף 7, של תושבים לקבלת סיוע בסל המזון, וקביעת סוג ורמת זכאותם לפי אותו סעיף;
(2) פיקוח על מתן הסיוע לזכאים לסל מזון; (2) פיקוח על מתן הסיוע לזכאים לסל מזון;
(3) ניהול מערכת המידע הנחוצה לשם מתן הסיוע בסל מזון. (3) ניהול מערכת המידע הנחוצה לשם מתן הסיוע בסל מזון.
פעילות ארגוני הגג 10. (א) השר, בתיאום עם המועצה רשאי להכיר בארגון שמתקיימים בו כל אלה כארגון גג לעניין חוק זה: (א) השר, בתיאום עם המועצה רשאי להכיר בארגון שמתקיימים בו כל אלה כארגון גג לעניין חוק זה:
(1) הארגון הוא מוסד ללא כוונת רווח, כהגדרתו בסעיף 1 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975;
(2) הארגון פועל חמש שנים לפחות באיסוף והצלת מזון או ברכש, אחסון, מיון, אריזה וחלוקה של מזון;
(3) הארגון פועל באמצעות 30 עמותות מזון לפחות, באופן שוויוני ובפריסה ארצית;
(4) הארגון הוא בעל תשתיות לוגיסטיות וניהוליות מתאימות, הכוללות צוות מקצועי של 50 עובדים ומתנדבים לפחות, מרכזים לוגיסטיים, אמצעי שינוע ותפעול, מערכות מידע וצוותי בקרה ופיקוח.
(ב) ארגוני גג יהיו אחראים על איסוף מזון, הצלת מזון, רכש מזון וחלוקת המזון באמצעות עמותות המזון, והכל תוך הקפדה על טיב המוצרים, איכותם, ערכם התזונתי ומחירם. (ב) ארגוני גג יהיו אחראים על איסוף מזון, הצלת מזון, רכש מזון וחלוקת המזון באמצעות עמותות המזון, והכל תוך הקפדה על טיב המוצרים, איכותם, ערכם התזונתי ומחירם.
רכש מזון
11. ארגוני הגג ירכשו מספקי מזון את המזון הנדרש לסל המזון ולרכיבי המזון הנדרשים בו, בשים לב לכמות המזון הנדרשת ולמקורות חלופיים להשגתו. ארגוני הגג ירכשו מספקי מזון את המזון הנדרש לסל המזון ולרכיבי המזון הנדרשים בו, בשים לב לכמות המזון הנדרשת ולמקורות חלופיים להשגתו.
פעילות עמותות המזון 12. עמותות המזון – עמותות המזון –
(א) יהיו אחראיות על אספקת סל המזון למי שנקבע כי הוא זכאי לכך לפי סעיף 9,בהתאם להנחיות ארגוני הגג; (א) יהיו אחראיות על אספקת סל המזון למי שנקבע כי הוא זכאי לכך לפי סעיף 9,בהתאם להנחיות ארגוני הגג;
(ב) ינהלו רישום ותיעוד מדויקים ומלאים של המזון שחולק לזכאים; (ב) ינהלו רישום ותיעוד מדויקים ומלאים של המזון שחולק לזכאים;
(ג) ימסרו מדי שנה למועצה ולארגוני הגג דין וחשבון מלא בדבר פעילותן, לרבות נתונים מלאים בדבר סלי המזון שחילקו בשנה החולפת. (ג) ימסרו מדי שנה למועצה ולארגוני הגג דין וחשבון מלא בדבר פעילותן, לרבות נתונים מלאים בדבר סלי המזון שחילקו בשנה החולפת.
הפסקת פעילות עמותת מזון במערך הסיוע 13. (א) ארגוני הגג, בתיאום עם הרשויות המקומיות, יפקחו באופן שוטף על תקינות פעילותן של עמותות המזון ובכלל זה, על עמידתן בתנאים הקבועים בתוספת השלישית, מידת התאמתן למערך הסיוע ועמידתן בדרישות לפי כל דין. (א) ארגוני הגג, בתיאום עם הרשויות המקומיות, יפקחו באופן שוטף על תקינות פעילותן של עמותות המזון ובכלל זה, על עמידתן בתנאים הקבועים בתוספת השלישית, מידת התאמתן למערך הסיוע ועמידתן בדרישות לפי כל דין.
(ב) מצא ארגון גג כי עמותת מזון אינה מקיימת את התנאים הקבועים בתוספת השלישית במלואם, או שאינה ממלאת את חובותיה ותפקידיה כראוי או שאינה מקיימת את הוראות חוק זה והוראות כל דין אחר – ארגון הגג, לאחר התייעצות עם הרשות המקומית הנוגעת לעניין, יורה על הפסקת פעילותן של עמותת המזון במערך הסיוע. (ב) מצא ארגון גג כי עמותת מזון אינה מקיימת את התנאים הקבועים בתוספת השלישית במלואם, או שאינה ממלאת את חובותיה ותפקידיה כראוי או שאינה מקיימת את הוראות חוק זה והוראות כל דין אחר – ארגון הגג, לאחר התייעצות עם הרשות המקומית הנוגעת לעניין, יורה על הפסקת פעילותן של עמותת המזון במערך הסיוע.
השגה 14. עמותת מזון שרואה את עצמה נפגעת מהוראת ארגון הגג כאמור בסעיף 13, רשאית להשיג על ההוראה בפני ועדה שתמנה המועצה, מבין חבריה. עמותת מזון שרואה את עצמה נפגעת מהוראת ארגון הגג כאמור בסעיף 13, רשאית להשיג על ההוראה בפני ועדה שתמנה המועצה, מבין חבריה.
שמירת דינים 15. הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל דין ולא לגרוע מהן. הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל דין ולא לגרוע מהן.
ביצוע ותקנות 16. (א) השר מממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו. (א) השר מממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו.
(ב) השר, באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספות לחוק זה, ובכלל זה להרחיבן או לגרוע מהן. (ב) השר, באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספות לחוק זה, ובכלל זה להרחיבן או לגרוע מהן.
תחילה 17. תחילתו של חוק זה ב-1 לחודש שלאחר תום שישים ימים מיום פרסומו של החוק. תחילתו של חוק זה ב-1 לחודש שלאחר תום שישים ימים מיום פרסומו של החוק.
תוספת ראשונה תוספת ראשונה
(סעיף 2) (סעיף 2)
(1) תאריך התפוגה המוטבע על המוצר קצר מתקופת המינימום המוגדרת לשיווק לנקודות המכירה, כתוצאה ממדיניות הספק או ממדיניות רשת השיווק, או קצר מתקופת המינימום המוגדרת להצבה על המדפים ברשתות השיווק במסגרת המדיניות של אותן רשתות, ובתנאי שהתקופה שבין תאריך התפוגה למועד החלוקה עולה על שלושה ימים; (1) תאריך התפוגה המוטבע על המוצר קצר מתקופת המינימום המוגדרת לשיווק לנקודות המכירה, כתוצאה ממדיניות הספק או ממדיניות רשת השיווק, או קצר מתקופת המינימום המוגדרת להצבה על המדפים ברשתות השיווק במסגרת המדיניות של אותן רשתות, ובתנאי שהתקופה שבין תאריך התפוגה למועד החלוקה עולה על שלושה ימים;
(2) האריזה של המוצר פגומה, באופן שאין בו כדי לפגוע במוצר גם לאחר החלוקה; (2) האריזה של המוצר פגומה, באופן שאין בו כדי לפגוע במוצר גם לאחר החלוקה;
(3) המוצר היה חלק ממארז שהשתתף במבצע שתוקפו הסתיים; (3) המוצר היה חלק ממארז שהשתתף במבצע שתוקפו הסתיים;
(4) מערכת בקרת האיכות של מפעל היצרן פסלה את המוצר, על אף שהוא תקין לצריכה, בשל פגמים קלים בצבע, במרקם או בצורה של המוצר; (4) מערכת בקרת האיכות של מפעל היצרן פסלה את המוצר, על אף שהוא תקין לצריכה, בשל פגמים קלים בצבע, במרקם או בצורה של המוצר;
(5) ירקות ופירות שאינם נקטפים או נאספים משדות הגידול, עקב אי־כדאיות כלכלית; (5) ירקות ופירות שאינם נקטפים או נאספים משדות הגידול, עקב אי־כדאיות כלכלית;
(6) ייצור כמות מוצרים העולה על המכסה המותרת לפי כללי משרד החקלאות, בנוגע למוצרים שלגביהם קיימות מכסות; (6) ייצור כמות מוצרים העולה על המכסה המותרת לפי כללי משרד החקלאות, בנוגע למוצרים שלגביהם קיימות מכסות;
(7) מוצרים בעלי תוקף ארוך שלא זכו להצלחה בשוק המסחרי, מסיבות של טעם קהל הצרכנים; (7) מוצרים בעלי תוקף ארוך שלא זכו להצלחה בשוק המסחרי, מסיבות של טעם קהל הצרכנים;
(8) מזון שחלף התאריך האחרון המומלץ לשימוש בו ואשר ניתן לגביו היתר לשימוש ארגונים לחלוקת מזון כאמור בסעיף 162 לחוק המזון. (8) מזון שחלף התאריך האחרון המומלץ לשימוש בו ואשר ניתן לגביו היתר לשימוש ארגונים לחלוקת מזון כאמור בסעיף 162 לחוק המזון.
תוספת שניה תוספת שניה
(סעיף 6) (סעיף 6)
הרכיבים שייכללו בסלי המזון: הרכיבים שייכללו בסלי המזון:
(1) מוצרים עשירים בחלבונים: טחינה, שימורי דגים, קטניות (עדשים, חומוס, שעועית, אפונה וכיוצא באלה); (1) מוצרים עשירים בחלבונים: טחינה, שימורי דגים, קטניות (עדשים, חומוס, שעועית, אפונה וכיוצא באלה);
(2) דגנים: פסטה, בורגול, קוסקוס, אורז, שיבולת שועל; (2) דגנים: פסטה, בורגול, קוסקוס, אורז, שיבולת שועל;
(3) חלבון מלא כמקור לחומצות האמינו החיוניות: שילוב בין קטניות ודגנים (אורז ועדשים, בורגול ושעועית וכיוצא באלה); (3) חלבון מלא כמקור לחומצות האמינו החיוניות: שילוב בין קטניות ודגנים (אורז ועדשים, בורגול ושעועית וכיוצא באלה);
(4) מוצרים עשירים בפחמימות: קמח, אורז, פסטה, גריסים, שיבולת שועל, סלטים; (4) מוצרים עשירים בפחמימות: קמח, אורז, פסטה, גריסים, שיבולת שועל, סלטים;
(5) מוצרים יבשים: דגני בוקר, חטיפי אנרגיה, אבקות מרק, ממרחים, שתייה חמה; (5) מוצרים יבשים: דגני בוקר, חטיפי אנרגיה, אבקות מרק, ממרחים, שתייה חמה;
(6) מוצרים עשירים בשומנים: שמן, שימורי דגים, שימורי זיתים; (6) מוצרים עשירים בשומנים: שמן, שימורי דגים, שימורי זיתים;
(7) מוצרים עשירים בויטמינים: פירות וירקות, מוצרי חלב (חלב, מעדנים, גבינות); (7) מוצרים עשירים בויטמינים: פירות וירקות, מוצרי חלב (חלב, מעדנים, גבינות);
(8) מוצרים המותאמים לצורכי המשפחה: רסק פירות ('גרבר׳) עם ויטמינים לתינוקות, שיבולת שועל ומוצרים ללא סוכר עבור קשישים; (8) מוצרים המותאמים לצורכי המשפחה: רסק פירות ('גרבר׳) עם ויטמינים לתינוקות, שיבולת שועל ומוצרים ללא סוכר עבור קשישים;
(9) מוצרים נוספים: שתייה חמה, ממרחי שוקולד/ריבה, חטיפים ועוגות; (9) מוצרים נוספים: שתייה חמה, ממרחי שוקולד/ריבה, חטיפים ועוגות;
(10) מוצרים לחגים: יין תירוש, דבש, עוגת דבש, מצות וכיוצא באלה. (10) מוצרים לחגים: יין תירוש, דבש, עוגת דבש, מצות וכיוצא באלה.
תוספת שלישית תוספת שלישית
(סעיף 12) (סעיף 12)
קריטריונים לבחירת עמותות מזון: קריטריונים לבחירת עמותות מזון:
(1) עמותה רשומה או מלכ״ר; (1) עמותה רשומה או מלכ״ר;
(2) עמותה הפועלת שנתיים ברציפות (אלא אם אין עמותה נוספת במקום פעילותה); (2) עמותה הפועלת שנתיים ברציפות (אלא אם אין עמותה נוספת במקום פעילותה);
(3) המצאת מסמכים ואישורים פורמליים לארגון הגג על ידי העמותה, אחת לשנה, כמפורט להלן: (3) המצאת מסמכים ואישורים פורמליים לארגון הגג על ידי העמותה, אחת לשנה, כמפורט להלן:
(א) אישור ניהול תקין מרשם העמותות;
(ב) דוח כספי מבוקר אחרון;
(ג) תקציב עמותה מאושר;
(ד) אישור ניהול ספרים ממס הכנסה;
(ה) פירוט חמשת מקבלי השכר הגבוה בעמותה;
(ו) אישור האגף לשירותים חברתיים של הרשות המקומית;
(ז) אישור על מספר הנתמכים ע"י העמותה, חתום על ידי רואה חשבון או עורך דין;
(ח) תקנון העמותה;
(ט) אישור על פי סעיף 46א לפקודת מס הכנסה לעניין תרומות – יהווה יתרון;
(4) חתימה על הסכם לשיתוף פעולה עם ארגון גג; (4) חתימה על הסכם לשיתוף פעולה עם ארגון גג;
(5) יכולת לספק את הסיוע בתדירות של אחת לשבוע (יתרון ליכולת חלוקה בתדירות של פעמיים בשבוע); (5) יכולת לספק את הסיוע בתדירות של אחת לשבוע (יתרון ליכולת חלוקה בתדירות של פעמיים בשבוע);
(6) חלוקת מזון כתחום פעילות עיקרי: סיוע רציף לכמות שלא תפחת מ־100 משפחות, או נכונות ויכולת להרחבת הסיוע ל־100 משפחות, בהתאם לצורכי הרשות המקומית); (6) חלוקת מזון כתחום פעילות עיקרי: סיוע רציף לכמות שלא תפחת מ־100 משפחות, או נכונות ויכולת להרחבת הסיוע ל־100 משפחות, בהתאם לצורכי הרשות המקומית);
(7) מתן הצהרה בכתב בדבר מחוייבות לשוויון ולהקפדה על פתיחות לכל מגזר; (7) מתן הצהרה בכתב בדבר מחוייבות לשוויון ולהקפדה על פתיחות לכל מגזר;
(8) היעדר זיקה מפלגתית של העמותה, לרבות זיקה לנבחר ציבור; (8) היעדר זיקה מפלגתית של העמותה, לרבות זיקה לנבחר ציבור;
(9) עמידה בתנאים לעניין הפיקוח על המזון, לפי סימן ב' לפרק ז' לחוק המזון, לרבות לעניין רישום, הובלה, אחסנה, חלוקה וכן עמידה במגבלות תוקף המוצרים והרכב הסל לפי חוק זה; (9) עמידה בתנאים לעניין הפיקוח על המזון, לפי סימן ב' לפרק ז' לחוק המזון, לרבות לעניין רישום, הובלה, אחסנה, חלוקה וכן עמידה במגבלות תוקף המוצרים והרכב הסל לפי חוק זה;
(10) שמירה על כבוד הנזקקים: שמירה על הקוד האתי; שמירה על חיסיון המידע וצנעת הפרט; חלוקת מזון, תוך שמירה על כבוד האדם, לבתי הנתמכים בסיוע מתנדבים; (10) שמירה על כבוד הנזקקים: שמירה על הקוד האתי; שמירה על חיסיון המידע וצנעת הפרט; חלוקת מזון, תוך שמירה על כבוד האדם, לבתי הנתמכים בסיוע מתנדבים;
(11) שקיפות מלאה ועבודה בשיתוף פעולה מול האגף לשירותים חברתיים ברשות המקומית על מנת להעניק סיוע למופנים על ידי האגף, כמו גם למנוע כפל בסיוע; (11) שקיפות מלאה ועבודה בשיתוף פעולה מול האגף לשירותים חברתיים ברשות המקומית על מנת להעניק סיוע למופנים על ידי האגף, כמו גם למנוע כפל בסיוע;
(12) שיתוף פעולה עם עמותות נוספות הפועלות ביישוב במסגרת המיזם לצורך מניעת תחרות ולשם איגום משאבים לוגיסטיים; (12) שיתוף פעולה עם עמותות נוספות הפועלות ביישוב במסגרת המיזם לצורך מניעת תחרות ולשם איגום משאבים לוגיסטיים;
(13) יכולת לגייס מזון ממקורות נוספים על ארגוני הגג. (13) יכולת לגייס מזון ממקורות נוספים על ארגוני הגג.