הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2011179
הכנסת העשרים
יוזמות: חברות הכנסת מירב בן ארי
עאידה תומא סלימאן
רחל עזריה
______________________________________________
פ/3801/20
הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון – מבחנים למתן שירות בתיקי מעמד אישי בעניינים הנוגעים לקטין), התשע"ז–2017
דברי הסבר
עד לסוף שנת 2015, מדיניות האגף לסיוע המשפטי ביחס להענקת סיוע משפטי בתביעות למזונות ילדים ומשמורת בחנה את מצבו הכלכלי של הקטין ולא של ההורה שהגיש את הבקשה. בעקבות עתירה שהוגשה לבג"ץ בטענה כי מדיניות הסיוע המשפטי מפלה גברים (בג"צ 8176/13 פלוני נ' יחידת הסיוע משפטי מחוז תל אביב) הודיע האגף לסיוע משפטי כי החל מיום 27.10.2015, הוא משנה את מדיניותו כך שבהליכי מעמד אישי הנוגעים לזכויות קטין, תיבחן הזכאות הכלכלית של ההורה הפונה לסיוע המשפטי ללא קשר לשאלת המשמורת, למעט במקרים חריגים. באפריל 2016 פרסם האגף לסיוע משפטי הנחיות למקרים החריגים. נקודת המוצא של הנחיות אלו היא שבמקום שיש חשש לפגיעה של ממש בטובתו של קטין, יינתן לקטין סיוע משפטי באמצעות ההורה המבקש, כך שהקטין הוא הלקוח ולא ההורה המבקש. ההנחיות מורכבות מרשימה סגורה ומצומצמת אשר מותירה את רוב הקטינים מחוץ לגדר הזכאות.
הקשחת תנאי הזכאות לסיוע משפטי בתביעות הנוגעות לענייני קטינים ובפרט בתביעות מזונות ילדים וכתוצאה מכך צמצום האוכלוסייה הזכאית לסיוע משפטי מובילה לפגיעה בילדים ובזכויותיהם.
ההיגיון בבסיס המדיניות שנהגה עד דצמבר 2015 בסיוע המשפטי נשען על ההכרה בזכותו העצמאית של הקטין למזונות כפי שנקבעה בשורה ארוכה של הלכות משפטיות (ראו למשל בע"א 404/70 עברון נ' עברון, פ"ד כה(1) 373, 378 (1971)).
תשלום דמי מזונות הוא כלי חשוב לצמצום עוני של ילדים אחרי פרידת הורים. העברת קו הזכאות בשכר של כ-6,250 שקלים חדשים של ההורה מגיש הבקשה, נשים ברובם המוחלט של המקרים, תוך ניתוק השאלה למי נתונה המשמורת על הילדים, משאירה נשים רבות אשר מגדלות את ילדיהן ומרוויחות שכר נמוך (ביחס לעלות משק בית בישראל) מחוץ למעגל הזכאיות לייצוג בתביעת מזונות בשם ילדיהן.
לאור הייחודיות של תביעות בענייני מעמד אישי הנוגעות לקטינים והחשש הרב לפגיעה בזכויות קטינים, ברווחתם הנפשית והכלכלית מוצע לקבוע תנאי זכאות שונים לקבלת שירות עבור תביעות המערבות ענייני קטינים ובפרט תביעות מזונות באופן שאינו מפלה על בסיס מגדרי מחד, אינו פוגע בזכויות קטינים מאידך ואינו מערער שלא לצורך את מרקם היחסים בין הקטין להוריו.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ג' בשבט התשע"ז – 30.1.17
תיקון התוספת 1. בחוק הסיוע המשפטי, התשל"ב–1972, בתוספת, אחרי פרט 9 יבוא: בחוק הסיוע המשפטי, התשל"ב–1972, בתוספת, אחרי פרט 9 יבוא: בחוק הסיוע המשפטי, התשל"ב–1972, בתוספת, אחרי פרט 9 יבוא:
"(10) בתיקי מעמד אישי בעניינים הנוגעים לקטין לרבות מזונות, אחזקת הקטין, הסדרי ראיה למי שמתקיים לגביו אחד מאלה: "(10) בתיקי מעמד אישי בעניינים הנוגעים לקטין לרבות מזונות, אחזקת הקטין, הסדרי ראיה למי שמתקיים לגביו אחד מאלה: "(10) בתיקי מעמד אישי בעניינים הנוגעים לקטין לרבות מזונות, אחזקת הקטין, הסדרי ראיה למי שמתקיים לגביו אחד מאלה:
(א) למבקש אין רכוש הניתן למימוש או שבשלו יוכל ליטול הלוואה ומתקיים לגביו אחד מאלה: (א) למבקש אין רכוש הניתן למימוש או שבשלו יוכל ליטול הלוואה ומתקיים לגביו אחד מאלה:
(1) אם המבקש הוא יחיד או משפחה של שלוש נפשות לכל היותר – גובה הכנסות המבקש הוא עד 80% מהשכר הממוצע במשק;
(2) אם המבקש היא משפחה של ארבע נפשות או יותר – תיווסף להכנסה המרבית הכנסה נוספת של 6% לכל נפש נוספת החל ברביעית;
לעניין זה – לעניין זה –
(1) נכס המשותף למבקש ובן זוגו או קופת גמל לקצבה כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה–2005 לא יראו בו רכוש הניתן למימוש;
ׁ(2) היה רכושו של המבקש רכב, אשר מצוי בחזקתו של בן זוג של המבקש, או רכב אשר שוויו אינו עולה על פי שישה מהשכר הממוצע במשק ומצוי בשימושו של המבקש – לא יראו ברכב רכוש הניתן למימוש;
(ב) ניתנה החלטה שיפוטית המצביעה על קיומה של אלימות או שניתן אישור על ידי מנהל המחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית או העובד הסוציאלי המטפל במניעת אלימות במשפחה, המעיד שהמבקש מטופל בשירותי הרווחה על רקע אלימות מצד בן זוגו או שהמבקשת שוהה במקלט לנשים מוכות, כהגדרתו בסעיף 7(ג)(5) לחוק עבודת נשים, התשי"ד–1954; (ב) ניתנה החלטה שיפוטית המצביעה על קיומה של אלימות או שניתן אישור על ידי מנהל המחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית או העובד הסוציאלי המטפל במניעת אלימות במשפחה, המעיד שהמבקש מטופל בשירותי הרווחה על רקע אלימות מצד בן זוגו או שהמבקשת שוהה במקלט לנשים מוכות, כהגדרתו בסעיף 7(ג)(5) לחוק עבודת נשים, התשי"ד–1954;
(ג) המבקש הוא צד בהליך בתובענה למזונות קטין; (ג) המבקש הוא צד בהליך בתובענה למזונות קטין;
לעניין פרט זה, "בן זוג" – לרבות ידוע בציבור ובן זוג לשעבר." לעניין פרט זה, "בן זוג" – לרבות ידוע בציבור ובן זוג לשעבר." לעניין פרט זה, "בן זוג" – לרבות ידוע בציבור ובן זוג לשעבר."