הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2010734 הכנסת העשרים יוזמים: חברי הכנסת זהבה גלאון משה גפני מיקי רוזנטל מיקי לוי ______________________________________________ פ/3886/20 הצעת חוק מתן היתר שליטה לתאגיד זר (תיקוני חקיקה), התשע"ז–2017 דברי הסבר מכירת חברת ביטוח או חברה מנהלת (להלן – גוף מוסדי) המנהלות כספי חוסכים ישראלים לתאגיד זר היא בעלת השלכות כבדות משקל על המבוטחים והחוסכים בגוף המוסדי. כיום, כאשר הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון (להלן – הממונה) נדרש לאשר או לדחות מתן היתר שליטה לתאגיד, דין תאגיד זר הוא כדין תאגיד ישראלי. מכירת גרעין שליטה בגוף מוסדי לתאגיד זר טומנת בחובה סיכונים פוטנציאליים רבים, ובהם התערבות המדינה הזרה בהשקעות התאגיד לצרכים פוליטיים או אחרים, יכולת מוגבלת של הממונה לפקח ולאכוף את הדין הישראלי על התאגיד הזר או על בעל השליטה, פגיעה בכספי המבוטחים או החוסכים כתוצאה מנורמות עסקיות הנהוגות במדינה הזרה והשונות מהותית הנהוגות בישראל, ואף לחוסר יציבות פוליטי וכלכלי במדינה הזרה שעשויים לסכן באופן משמעותי את כספי החיסכון של אזרחי ישראל. כל אלה מחייבים את הממונה לקחת שיקולים אלו בחשבון בבואו לתת היתר שליטה לתאגיד זר. כיום, כאשר ברשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון (להלן – רשות שוק הון) מתקבלת בקשה לקבלת היתר שליטה בגוף מוסדי, רשות שוק ההון מבצעת חקירה מעמיקה על הגוף המבקש כדי לוודא שתיוותר הגנה על כספי המבוטחים והחוסכים ולהבטיח את אמון הציבור. החקירה כוללת בדיקה של אמינות, יושרה וניגוד עניינים של מבקש היתר השליטה, כאשר נבחנת כל חוליה בשרשרת השליטה עד לאדם האחרון שמחזיק בגוף המבקש את היתר השליטה. עוד בודקת רשות שוק ההון עברו הפלילי של מבקש השליטה, חקירות שהתקיימו כנגדו, מידע מרשויות פיקוח במדינות זרות, ניגודי עניינים עם עסקים אחרים, עסקים במדינות אויב וניסיונו העסקי של מבקש ההיתר, לרבות בחינה של חברות שהיו בבעלותו שנקלעו לחדלות פירעון. רשות שוק ההון בודקת גם את החוסן הפיננסי של מבקש היתר השליטה, כדי לוודא שהוא בעל הון עצמי נטו של לפחות פי 2.5 מחלקו בהון העצמי של הגוף המוסדי. לא ייתכן שהממונה יוכל לתת היתר שליטה לתאגיד זר מבלי להתייחס להקשר המדינתי בו התאגיד פועל, ולסיכונים שמקרין ההקשר המדינתי הזה על פעולת התאגיד הזר וכתוצאה מכך גם על כספי המבוטחים והחוסכים שהם אזרחים ישראלים שחוסכים בין השאר לפנסיה במשך כל שנות עבודתם תוך הסתמכות שזו תשולם להם עם הגיעם לגיל פרישה. לפיכך, מוצע שבעת שהממונה ישקול בקשה של תאגיד זר לקבלת היתר שליטה בגוף מוסדי, הוא יביא בחשבון שיקולים הנוגעים לאסדרה הנהוגה במדינה שבה התאגד התאגיד הזר, לרבות יכולת הפיקוח והאכיפה של הממונה על בעל שליטה במדינה הזרה ובכלל זה הסיוע שהוא יקבל מגוף האסדרה שמפקח על התאגיד הזר, וכן רמת היציבות הפוליטית והכלכלית במדינה הזרה. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ד בשבט התשע"ז – 20.2.17 תיקון חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) 1. בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ''א–1981, בסעיף 32, אחרי סעיף קטן (ב1) יבוא: בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ''א–1981, בסעיף 32, אחרי סעיף קטן (ב1) יבוא: "(ב1א) במתן היתר שליטה לתאגיד זר לפי סעיף זה יביא בחשבון הממונה שיקולים אלה: "(ב1א) במתן היתר שליטה לתאגיד זר לפי סעיף זה יביא בחשבון הממונה שיקולים אלה: (1) האסדרה הנהוגה במדינה שבה התאגד התאגיד הזר בסעיף קטן זה – המדינה הזרה); (2) יכולת הפיקוח והאכיפה של הממונה על בעל שליטה במדינה הזרה ובכלל זה הסיוע שהוא יקבל מגוף האסדרה שמפקח על התאגיד הזר; (3) רמת היציבות הפוליטית והכלכלית במדינה הזרה; לעניין זה, "תאגיד זר" – תאגיד שהתאגד מחוץ לישראל ושהשליטה בו היא בידי מי שאינו תושב ישראל; לעניין זה לא יראו כהחזקת ניירות ערך או רכישתם יחד עם אחרים – החזקה עם תושב ישראל." לעניין זה, "תאגיד זר" – תאגיד שהתאגד מחוץ לישראל ושהשליטה בו היא בידי מי שאינו תושב ישראל; לעניין זה לא יראו כהחזקת ניירות ערך או רכישתם יחד עם אחרים – החזקה עם תושב ישראל." תיקון חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) 2. בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס''ה–2005, בסעיף 9, אחרי סעיף קטן (ב1) יבוא: בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס''ה–2005, בסעיף 9, אחרי סעיף קטן (ב1) יבוא: "(ב2) במתן היתר שליטה לחברה מנהלת שהיא תאגיד זר לפי סעיף זה יביא בחשבון הממונה שיקולים אלה: "(ב2) במתן היתר שליטה לחברה מנהלת שהיא תאגיד זר לפי סעיף זה יביא בחשבון הממונה שיקולים אלה: (1) האסדרה הנהוגה במדינה שבה התאגד התאגיד הזר (בסעיף קטן זה – המדינה הזרה); (2) יכולת הפיקוח והאכיפה של הממונה על בעל שליטה במדינה הזרה ובכלל זה הסיוע שהוא יקבל מגוף האסדרה שמפקח על התאגיד הזר; (3) רמת היציבות הפוליטית והכלכלית במדינה הזרה; לעניין זה, "חברה מנהלת שהיא תאגיד זר" – תאגיד שהתאגד מחוץ לישראל ושהשליטה בו היא בידי מי שאינו תושב ישראל; לעניין זה לא יראו כהחזקת ניירות ערך או רכישתם יחד עם אחרים – החזקה עם תושב ישראל.". לעניין זה, "חברה מנהלת שהיא תאגיד זר" – תאגיד שהתאגד מחוץ לישראל ושהשליטה בו היא בידי מי שאינו תושב ישראל; לעניין זה לא יראו כהחזקת ניירות ערך או רכישתם יחד עם אחרים – החזקה עם תושב ישראל.".