הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2014669 הכנסת העשרים יוזמת: חברת הכנסת קסניה סבטלובה ______________________________________________ פ/3956/20 הצעת חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (תיקון – הגדלת מלאי הדירות בדיור הציבורי), התשע"ז–2017 דברי הסבר "סיוע בדיור לנזקקים הזכאים לכך הוא מרכיב מהותי במימוש זכותם הבסיסית של האוכלוסיות החלשות בחברה לחיים בכבוד" (דוח מבקר המדינה 65ג, התשע"ה). בעשורים הראשונים להקמתה, מדינת ישראל בנתה מאות אלפי דירות ציבוריות כפתרון למצוקת הדיור של העולים. בסוף שנות השישים מספר הדירות בדיור הציבורי הגיע לכ-206 אלף – אז כ-23 אחוז ממלאי הדירות במדינה. לאורך השנים, כתוצאה מהמדיניות הממשלתית, התדלדל מלאי הדירות הציבוריות וכיום הוא עומד על 60 אלף דירות בלבד, פחות מ-3% בלבד מסך כלל הדירות במדינה ובין השיעורים הנמוכים ביותר ב-OECD. מלאי מוגבל של דיור ציבורי גרם לכך שהתור לקבלת דירה למי שנמצא זכאי לכך, התארך עד כדי כך שיש זכאים לדיור ציבורי שממתינים למעלה מ-18 שנים לקבלת דירה. במקביל למגמת הדילול במספר הדירות בדיור הציבורי, עלה מספר הזכאים לסיוע בשכר דירה, וסיוע זה הפך בעשור האחרון לכלי התמיכה היחיד הרלוונטי עבור משפחות מתקשות. נכון להיום, יש כ-150 אלף זכאים לסיוע בשכר דירה, הכוללים, בין היתר, עולים חדשים, קשישים, נכים ומשפחות חד-הוריות. מדובר בשליש ממשקי הבית ששוכרים דירה בישראל. ללא שום דיון ציבורי, ישראל עברה ממודל של תמיכה בקבוצות מוחלשות באמצעות דיור ציבורי למודל של סבסוד שכר דירה בשוק הפרטי. התנערות הממשלה מבניית דירות ציבוריות ומנגד הרחבת הסבסוד הממשלתי לשכירות פרטית, תרמה לעלייה הכללית בדמי השכירות, בין היתר על רקע מצוקת ההיצע בדיור. עליית מחירי השכירות מטילה נטל כבד במיוחד על שוכרי הדירות שאינם בעלי מסוגלות כלכלית לרכוש דירה ואינם זכאים לסיוע בשכר דירה. למעשה, הנהנים העיקריים ממדיניות הסיוע בשכר הדירה הם בעלי הבתים בשוק הפרטי. מצב זה מעודד משקי בית נוספים להשקיע בנדל"ן, שתורם אף הוא לעלייה הכללית של המחירים, הן בשוק השכירות והן בשוק רכישת הדירות. חמור מכך, המעבר למודל של סיוע בדיור באמצעות שוק השכירות הפרטי, הרע את זכויות ציבור הזכאים, שאינם נהנים מהגנה בחוק ומצויים בחוסר יציבות מתמדת. זכאים רבים נעים ונדים מדירה לדירה, ונאלצים לעקור את ילדיהם מבית ספר אחד למשנהו, מעיר אחת לאחרת, תוך פגיעה באפשרויות התעסוקה ורשתות הביטחון. מצב זה מביא זכאים רבים ובייחוד אמהות חד-הוריות למצוא בלית ברירה פתרונות נחותים וקיצוניים, כגון מגורים עם קרובי משפחה, מגורים ברחוב וכן פלישה לדירות קיימות, תוך סיכון שלומן ושלום ילדיהן. הצעת חוק זו נועדה לממש את חזון משרד הבינוי והשיכון בדבר "דירה נאותה במחיר סביר לכל משפחה", וזאת באמצעות מניעת המשך העברת תקציבי הדיור הציבורי למנגנון הסיוע בשכר הדירה, ובמקום זאת קביעת תקצוב נאות למלאי הדירות הציבוריות. מוצע כי משרד הבינוי והשיכון יתגבר את התקציבים שמועברים לקרן באמצעות מנגנון התאמה ("מאצ'ינג") כך שעל כל שקל שיופקד בקרן לדיור ציבורי, יעביר משרד הבינוי שקל מתקציבו. כמו כן, מוצע להצמיד את מספר הדירות המוקצות לדיור ציבורי למספר הזכאים לסיוע בשכר דירה, וזאת כדי לוודא שמנגנון הסיוע בשכר דירה לא יהווה תחליף לדירות ציבוריות, עם כל ההשלכות השליליות הנובעות מכך האמורות לעיל. מוצע, כי המספר המינימלי של הזכאים לסיוע בשכר דירה יהיה מספר הזכאים לסיוע בשכר דירה כיום, שעומד, כאמור, על כ-150,000 זכאים. הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים על ידי חברת הכנסת סתיו שפיר וקבוצת חברי הכנסת (פ/3758/20). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ח' באדר התשע"ז - 6.3.17 הוספת סעיף 1א1 1. בחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, התשנ"ח–1998, אחרי סעיף 1א יבוא: בחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, התשנ"ח–1998, אחרי סעיף 1א יבוא: בחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, התשנ"ח–1998, אחרי סעיף 1א יבוא: בחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, התשנ"ח–1998, אחרי סעיף 1א יבוא: בחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, התשנ"ח–1998, אחרי סעיף 1א יבוא: "הגבלת מלאי הדירות בדיור הציבורי "הגבלת מלאי הדירות בדיור הציבורי "הגבלת מלאי הדירות בדיור הציבורי 1א1. (א) משרד הבינוי והשיכון יממן מתקציבו הגדלת מלאי הדירות הציבוריות בכל שנה, הגדלת המלאי תמומן מסכום זהה שהמשרד יקצה לסכום המופקד בקרן לדיור ציבורי שהוקמה לפי סעיף 10 לחוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), התשנ"ט–1998. (ב) מספר הדירות שבמלאי הדירות הציבוריות לא יפחת ממספר הזכאים לסיוע בשכר הדירה ביום ג' בטבת התשע"ז (1 בינואר 2017); לעניין זה, "זכאים לסיוע בשכר דירה" – מי שזכאי לסיוע בשכר דירה בהתאם לכללים של משרד הבינוי והשיכון." תחילה 2. תחילתו של חוק זה שנה מיום פרסומו. תחילתו של חוק זה שנה מיום פרסומו. תחילתו של חוק זה שנה מיום פרסומו. תחילתו של חוק זה שנה מיום פרסומו. תחילתו של חוק זה שנה מיום פרסומו.