הצעת חוק לדיון מוקדם

DOCX 4,562 תווים המסמך המקורי ↗
מספר פנימי: 2013020 הכנסת העשרים יוזמים: חברי הכנסת מיקי רוזנטל עפר שלח קארין אלהרר ______________________________________________ פ/3948/20 הצעת חוק החולה הנוטה למות (תיקון – מימון המתה מרצון במדינת חוץ), התשע"ז–2017 דברי הסבר חוק החולה הנוטה למות, התשס"ו–2005 (להלן – החוק), קובע את הקריטריונים להסדרת הטיפול הרפואי בחולה הנוטה למות. זאת, תוך איזון ראוי בין ערך קדושת החיים לבין ערך אוטונומיית הרצון של האדם והחשיבות של איכות החיים. כיום חולה הנוטה למות אשר איננו מעוניין עוד לסבול ממצבו, האפשרות היחידה העומדת בפניו היא הימנעות מטיפול רפואי. במצב זה חולים רבים סובלים וממתינים להפסקת הכאב ומעט מנוחה, בעוד החוק מחייב ומעודד את המטפלים לעשות מאמץ סביר לשכנע את המטופל הנוטה למות לקבל חמצן, מזון ונוזלים. מצב זה הוא בעייתי שכן העזרה היחידה שאפשר לתת לפי החוק לחולה הנוטה למות אשר בחר לסיים את חייו – היא לא לעזור לו. לפיכך, בתיקון זה מוצע לסייע לאותם חולים, במידה ואלה בוחרים להסדיר את סיום חייהם במדינת חוץ. מוצע לקבוע כי חולה הנוטה למות, אשר החליט על סיום חייו במדינה זרה בה פעולה זו מוכרת מכוח החוק באותה מדינה, והשלים את התהליכים הדרושים לשם ביצוע פעולה זו, יזכה למימון של מחצית מעלותה. ברחבי העולם נושא המתת החסד הוא נושא שנוי במחלוקת. באירופה, שלוש מדינות מתירות לרופאים לבצע המתת חסד אקטיבית – הולנד, בלגיה ולוקסמבורג. במדינות שונות, דוגמת בריטניה, לא נוקטים סנקציות פליליות כלפי מי שמסייע בהתאבדות. בשוויץ, סעיף 115 בחוק השוויצרי, מתיר לאדם לסייע לאדם אחר להתאבד, ובלבד שאינו עושה זאת ממניע אנוכי. בשנות ה-80 נקבע תקדים משפטי בשוויץ, המפרש את הסעיף האמור כרשות להפעיל ארגונים המסייעים בהמתה. כמו כן, במספר מדינות בארצות הברית מכיר החוק ב"מוות במרשם רופא", שמשמעותו היא כי רופא רשאי לרשום מרשם לחומר קטלני, ואולם על החולה לבצע בעצמו את ההמתה. בשנים האחרונות נושא המתת החסד צובר תהודה בשיח הציבורי ואף זוכה לסיקור תקשורתי. שיח זה מחדד את השאלה בדבר זכותו של כל אדם לקחת שליטה על חייו ועל מותו. באופן מצער, חולים במצב קשה שבוחרים לקחת אחריות ושליטה על מותם, בוחרים בדרכים קשות לסיים את חייהם מחוסר ברירה, לעיתים על מנת להקל על סבל המשפחה והחברים הקרובים. בשנת 2002 בני זוג מהשרון שגילם עלה על 70 שנים התאבדו יחד עקב מחלה סופנית. כמו כן, בשנת 2012 הרג ד"ר מרדכי שטלריד את בתו החולה במחלה סופנית ושם קץ לחייו. במקרים קשים אחרים, בוחרים בני משפחה לעזור למי מהם אשר סובל ממחלה קשה וסבל תמידי. מקרה של "רצח מתוך רחמנות" שנדון בבית המשפט בשנת 2009, עסק באדם שניסה להמית את אימו מתוך מרחמים. אותו אדם עזב את עבודתו תוך שהוא מקריב את בריאותו ופרנסתו במשך עשור כדי לטפל באימו הסיעודית. עדותו היתה קשה ותיארה את סבלה המתמשך של אימו ואת סבלו שלו, במשך השנים בהם הוא סעד אותה (4688/09 מדינת ישראל נ' שלמה ראב). בתקשורת פורסמו גם מספר מקרים שבהם אנשים בעלי יכולות כספיות הצליחו להגיע אל אחת המדינות בהן מותרת המתת החסד וקיבלו שם את הסיוע שלו נזקקו. המקרה של שדרן גלי צה"ל, עדי טלמור, שבחר לסיים את חייו בשוויץ ולווה על ידי מצלמות הטלוויזיה נתן לנושא פרסום פומבי, אך כמוהו ישנם מקרים רבים אחרים כמו סנדי בם, פרופסורית לפסיכולוגיה אשר מעט לפני שחלתה באלצהיימר החליטה לסיים את חייה בצורה מבוקרת במדינה המתירה המתת חסד. בין השנים 2000 עד 2010 עברו 13 ישראלים המתת חסד בשוויץ. בשנת 2011, 34 ישראלים נרשמו לתהליך המתת חסד בשוויץ, שעלותו (ללא טיסה, ולינה) מגיע לסכום של 4,000 יורו עבור ההליך, ו-7,000 יורו עבור נושא הלוויה בידי החברה. הארכת חייו של חולה אנוש, ובעיקר כזה הסובל ייסורים קשים, מעוררת בעיות רפואיות, רגשיות, מוסריות, חוקיות וכלכליות קשות. הבעיה נוגעת לא רק לחולה עצמו אלא גם למשפחתו ולמכריו. במצבים קשים אלו נתון גם הרופא המטפל בין הפטיש לסדן מבחינה מוסרית, ואין בידיו את הכלים לסייע, שכן חוסר החלטה, כמוה כהחלטה בעלת משמעות מעשית. אין בתיקון זה כל כוונה לאפשר המתת חסד במדינת ישראל או לעודד או לתמוך בסיוע לאדם בהתאבדות. כוונת התיקון היא לעזור ולתמוך בחולה הנוטה למות אשר עומד בתנאים הקפדניים במדינות המתירות המתת חסד בחוק, לעבור את הטיפול בעזרת מימון מחצית מעלות ההליך. כיום פרוצדורה זו מתאפשרת רק לבעלי אמצעים, אשר מסוגלים לממן את העלויות הכרוכות בטיפול. תיקון זה מטרתו היא להושיט עזרה חלקית עבור חולים במצב קשה, אשר נוטים למות וסובלים בכל יום שעובר, ואין בידם הממון לסיים את חייהם באופן חוקי במדינת חוץ המאפשרת זאת. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ח' באדר התשע"ז – 6.3.17 הוספת סעיף 19א 1. בחוק החולה הנוטה למות, התשס"ו–2005, אחרי סעיף 19 יבוא: בחוק החולה הנוטה למות, התשס"ו–2005, אחרי סעיף 19 יבוא: בחוק החולה הנוטה למות, התשס"ו–2005, אחרי סעיף 19 יבוא: "מימון המתה מרצון במדינת חוץ 19א. קבע רופא אחראי כי מטופל הוא חולה הנוטה למות לפי סעיף 8(א), והמטופל תיאם הליך לסיום חייו במדינה זרה – זכאי המטופל להשתתפות מאוצר המדינה בסכום השווה למחצית עלות הליך סיום חייו במדינה הזרה, שתשולם במועדים ובהתאם לדרך שיקבע השר."