הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2014672
הכנסת העשרים
יוזמת: חברת הכנסת מיכל רוזין
______________________________________________
פ/3987/20
הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – הארכת תקופת לידה והורות בתשלום), התשע"ז–2017
דברי הסבר
חוק עבודת נשים, התשי"ד–1954, שחוקק בשנת 1954, הקנה לאישה חופשת לידה שמכונה כיום– תקופת לידה והורות, בת שנים עשר שבועות, מהם – שישה שבועות או פחות לפני הלידה. בעקבות שורת הצעות חוק שהונחו בכנסת השבע-עשרה, ואישורן באופן חלקי, הוארכה תקופת הלידה וההורות לארבעה עשר שבועות, ובכנסת השמונה-עשרה הוארכה לעשרים ושישה שבועות. תנאים אלו חלים לגבי עובדת שלפני יציאתה לחופשת לידה עבדה שנים עשר חודשים לפחות אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה. אולם הזכאות המלאה לתשלום דמי לידה נותרה לגבי ארבעה עשר שבועות בלבד, ועובדת כאמור זכאית לוותר על יתרת תקופת הלידה וההורות שמעבר לארבעה עשר שבועות אלה. לגבי עובדת שלא השלימה תקופת עבודה כאמור, תקופת הלידה וההורות היא בת ארבעה עשר שבועות.
מטרת התיקון המוצע היא לצעוד צעד נוסף לקראת התאמת תקופת הלידה וההורות שבעדה ישולמו דמי לידה לתקופת הלידה וההורות שנקבעה על ידי המחוקק. לפיכך מוצע להאריך את תקופת מתן דמי הלידה מארבעה עשר שבועות לשישה עשר שבועות, וכן להאריך בשבוע נוסף את התקופה שבעדה ישולמו דמי לידה למי שילדה יותר מילד אחד. שינוי תקופת הלידה וההורות שבעדה ישולמו דמי לידה ושלא ניתן יהיה לוותר עליה היא הכרחית, מסיבות אלו:
ראשית, הכנסת נתנה דעתה לגבי אורך התקופה שבה חיוני כי ההורים או מי מהם יבלו עם תינוקם, אולם לא גיבתה זאת בתמיכה כספית לכל אורך התקופה. נוצר מצב בו הנטל הכלכלי של מימון תקופת הורות חיונית זאת נופל על שכמם של ההורים. מן הראוי כי המדינה תיתן להורים את היכולת לממש את זכאותם על ידי מתן תמיכה כספית בתקופה זאת. כל תקופה נוספת מהווה שיפור.
שנית, הורים רבים אינם יכולים להרשות לעצמם מבחינה כלכלית להאריך את תקופת הלידה וההורות בלי שיקבלו דמי לידה. קיום החופשה הארוכה יותר רק למי שיכולים לממן זאת, מגדילה את הפערים החברתיים. מוצע לפיכך לצמצם את הפער על ידי הוספת שבועיים נוספים בהם ישולמו דמי הלידה.
שלישית, העובדה כי בשנה הראשונה לחייו של התינוק תקופת ההורות חשובה, מבוססת על מחקרים רבים.
רביעית, משרד הבריאות ממליץ על הנקה בלעדית של תינוקות עד גיל חצי שנה, להמלצה זאת יש להעניק ביטוי כלכלי.
חמישית, לפי מחקר ה- OECD, מדינות רבות בעולם ובעיקר באירופה מאפשרות תקופת לידה והורות שאורכה שבעה עשר שבועות ולמעלה מזה ראוי כי מדינה מערבית ומתקדמת כמו ישראל תציב עצמה בשורה הראשונה בהתאם ולא בשורה האחרונה.
לבסוף, מדינת ישראל משקיעה משאבים רבים במימוש הזכות להורות לפני ההיריון, בין היתר על ידי מימון טיפולי הפרייה. מן הראוי שיוקדשו יותר משאבים גם למימוש הזכות להורות לאחר שהילד נולד, כלומר הזכות לגדלו.
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת (פ/241/19), ועל שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת (פ/1135/20), על ידי חברת הכנסת מיכל עזריה וקבוצת חברי הכנסת (פ/3359/20), ועל ידי חברת הכנסת מיכל רוזין וקבוצת חברי הכנסת (פ/3986/20).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ח' באדר התשע"ז – 6.3.17
תיקון סעיף 6 תיקון סעיף 6 1. 1. בחוק עבודת נשים, התשי"ד–1954 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 6 – בחוק עבודת נשים, התשי"ד–1954 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 6 – בחוק עבודת נשים, התשי"ד–1954 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 6 – בחוק עבודת נשים, התשי"ד–1954 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 6 –
(1) בסעיף קטן (ב) – (1) בסעיף קטן (ב) – (1) בסעיף קטן (ב) – (1) בסעיף קטן (ב) –
(א) בפסקה (2), במקום "מארבעה עשר שבועות" יבוא "משישה עשר שבועות"; (א) בפסקה (2), במקום "מארבעה עשר שבועות" יבוא "משישה עשר שבועות";
(ב) בפסקה (5), במקום "ארבעה עשר שבועות" יבוא "שישה עשר שבועות "; (ב) בפסקה (5), במקום "ארבעה עשר שבועות" יבוא "שישה עשר שבועות ";
(2) בסעיף קטן (ג), במקום "בשלושה שבועות" יבוא "בארבעה שבועות"; (2) בסעיף קטן (ג), במקום "בשלושה שבועות" יבוא "בארבעה שבועות"; (2) בסעיף קטן (ג), במקום "בשלושה שבועות" יבוא "בארבעה שבועות"; (2) בסעיף קטן (ג), במקום "בשלושה שבועות" יבוא "בארבעה שבועות";
(3) בסעיף קטן (ח)(1א), במקום "ארבעה עשר שבועות" יבוא "שישה עשר שבועות". (3) בסעיף קטן (ח)(1א), במקום "ארבעה עשר שבועות" יבוא "שישה עשר שבועות". (3) בסעיף קטן (ח)(1א), במקום "ארבעה עשר שבועות" יבוא "שישה עשר שבועות". (3) בסעיף קטן (ח)(1א), במקום "ארבעה עשר שבועות" יבוא "שישה עשר שבועות".
תיקון סעיף 7 תיקון סעיף 7 2. 2. בסעיף 7(ד)(1) לחוק העיקרי, בכל מקום, במקום "ארבעה עשר שבועות" יבוא "שישה עשר שבועות". בסעיף 7(ד)(1) לחוק העיקרי, בכל מקום, במקום "ארבעה עשר שבועות" יבוא "שישה עשר שבועות". בסעיף 7(ד)(1) לחוק העיקרי, בכל מקום, במקום "ארבעה עשר שבועות" יבוא "שישה עשר שבועות". בסעיף 7(ד)(1) לחוק העיקרי, בכל מקום, במקום "ארבעה עשר שבועות" יבוא "שישה עשר שבועות".
תיקון חוק הביטוח הלאומי תיקון חוק הביטוח הלאומי 3. 3. בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 – בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 – בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 – בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 –
(1) בסעיף 50(א) – (1) בסעיף 50(א) – (1) בסעיף 50(א) – (1) בסעיף 50(א) –
(א) בפסקה (1), במקום "14 שבועות" יבוא "16 שבועות"; (א) בפסקה (1), במקום "14 שבועות" יבוא "16 שבועות";
(ב) בפסקה (2), במקום "שבעה שבועות" יבוא "שמונה שבועות"; (ב) בפסקה (2), במקום "שבעה שבועות" יבוא "שמונה שבועות";
(2) בסעיף 51(א1) – (2) בסעיף 51(א1) – (2) בסעיף 51(א1) – (2) בסעיף 51(א1) –
(א) בפסקה (1), במקום "שלושה שבועות" יבוא "ארבעה שבועות";
(ב) בפסקה (2), במקום "שבועיים" יבוא "שלושה שבועות".
תחילה ותחולה תחילה ותחולה 4. 4. תחילתו של חוק זה ביום פרסומו, והוא יחול על עובדת או עובד שיצאו לתקופת לידה והורות ביום תחילתו של חוק זה ואילך. תחילתו של חוק זה ביום פרסומו, והוא יחול על עובדת או עובד שיצאו לתקופת לידה והורות ביום תחילתו של חוק זה ואילך. תחילתו של חוק זה ביום פרסומו, והוא יחול על עובדת או עובד שיצאו לתקופת לידה והורות ביום תחילתו של חוק זה ואילך. תחילתו של חוק זה ביום פרסומו, והוא יחול על עובדת או עובד שיצאו לתקופת לידה והורות ביום תחילתו של חוק זה ואילך.