הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2211647 הכנסת העשרים וחמש יוזם: חבר הכנסת אליהו רביבו ______________________________________________ פ/4129/25 הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון – חובת הפקדת ערובה בהגשת ערר לבית הדין לעררים), התשפ"ד–2023 דברי הסבר בין השנים 2014 ל-2020, נרשמה עלייה של מעל ל-1000% בכמות העררים המוגשים לבית הדין לעררים בנושאי הגירה ומשמורת, נתונים אלו הוצגו בוועדה לעובדים זרים ומבוססים על מחקר של פורום קהלת ושל המרכז למדיניות הגירה. תופעה זו הכוללת מאות הליכי סרק גורמת לעומס על בתי הדין לעררים, ולקניית זמן על ידי העוררים שנהנים בינתיים בשהייתם ובעבודתם הבלתי חוקית בישראל. נוסף על כך, סכום הוצאות המשפט הכולל שנפסק בהליכים אלו בשנים הנ''ל הוא מעל ל-8.5 מיליון שקלים חדשים, אך בפועל פחות מ-20% מסכום זה נגבה. עם זאת, על פי אותו מחקר עולה כי בתיקים המערבים זרים ומסתננים ישנם פחות מ-3% גבייה להוצאות הנפסקות בהליך. כמות העררים ההולכת וגוברת ביחד עם אוזלת היד של הרשויות בגביית ההוצאות הנדרשות הביאו למצב שבו שוהים בלתי חוקיים מנצלים את הרשות השופטת על מנת לקנות לעצמם זמן בישראל על חשבון משלם המיסים. מטרת הצעת חוק זו היא לקבוע חובת הפקדת ערובה לערר המוגש על הליכים בתחום ההגירה על מנת לצמצם את מספר הליכי הסרק המוגשים ולקבע יכולת גבייה להוצאות הנפסקות בהליך. לפיכך, מוצע לתקן את סעיף 13כד לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952, ולחייב את העורר לבית הדין לעררים להפקיד ערובה לתשלום הוצאות המשפט בסכום שייקבע בתקנות, באישור ועדה של הכנסת. עם זאת, מוצע לאפשר לבית הדין לשקול במקרים מיוחדים להורות על פטור ממתן ערובה או לשנות את סכומה כדי לאפשר גמישות במקרים מיוחדים שיצדיקו זאת. -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ו' בטבת התשפ"ד (18.12.2023) תיקון סעיף 13כד 1. בחוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952, בסעיף 13כד, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: בחוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952, בסעיף 13כד, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: "(ב1) (1) עם הגשת הערר יפקיד העורר ערובה לתשלום הוצאות המשפט בסכום שייקבע בתקנות באישור ועדה של הכנסת; בית הדין לא ידון בערר אלא אם כן הופקדה בעת הגשתו ערבות כאמור. (2) על אף האמור בפסקה (1), רשאי בית הדין לעררים להורות על פטור ממתן ערובה או על שינוי סכומה, מטעמים מיוחדים שיירשמו."