הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2013426 הכנסת העשרים יוזמת: חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין ______________________________________________ פ/4003/20 הצעת חוק החברות (תיקון – ייצוג הולם לבני שני המינים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות), התשע"ז–2017 דברי הסבר על אף התקדמותן של נשים לאורך השנים בשוק התעסוקה והאקדמיה, והישגיהן המרשימים שאינם נופלים מאלו של הגברים ואף עולים עליהם, קיים תת-ייצוג בולט לנשים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות הנסחרות בבורסה. מטרת הצעת החוק היא השלמת חוליה חסרה של ייצוג הולם לנשים בחברות ציבוריות. התערבות זו נדרשת לאור המחסומים המסכלים קידום נשים לעמדות ניהול בישראל. ראשית, במגזרים רבים במשק הגישה לעמדות בכירות מבוססת במידה רבה על רשתות של קשרים חברתיים ומחויבויות הדדיות כגון קשרים המבוססים על השתייכות פוליטית, שירות צבאי משותף, ניסיון קודם בעבודה וקשרי משפחה. עד מחצית שנות התשעים הובילו קריטריונים אלו ליתרון יחסי של גברים על נשים בגישה לתפקידי ניהול. שנית, ניהול נתפס כעיסוק ה"מעדיף" את אורח החיים הגברי, בהיותו תובעני מאוד. בחברה שבה הטיפול במשפחה עדיין נתפס במידה רבה כתפקידה של האישה, קשה יותר לנשים להגיע לתפקידי ניהול. לאור כל זאת, יש צורך בהתערבות המחוקק, שתבטיח שוויון הזדמנויות אמיתי ומהותי לנשים בעמדות מפתח. כמו כן, מטרת הצעת חוק זו היא הרחבת ייצוגן של נשים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות הנסחרות בבורסה, הן מכוח עיקרון השוויון והן מתוך הכרה בחשיבותן ותרומתן של נשים בהשאת הרווחים של חברות מסחריות אלה. לצורך השוואה, נסתכל על תהליך חקיקה דומה שנעשה במסגרת חוק החברות הממשלתיות. בתיקון משנת 1993 לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975 (להלן – חוק החברות הממשלתיות), נקבע כי על חברות אלו לפעול לייצוג הולם של שני המינים כדלקמן: - בהרכב דירקטוריון של חברה ממשלתית יינתן ביטוי הולם לייצוגם של בני שני המינים. עד להשגת ביטוי הולם לייצוג כאמור, ימנו השרים, ככל שניתן בנסיבות העניין, דירקטורים בני המין שאינו מיוצג באופן הולם באותה עת בדירקטוריון החברה. החוק דורש כי בחברות אלו יינתן לשני המינים ייצוג הולם, אולם אינו קובע מהו שיעור הייצוג שייחשב כייצוג הולם. בהחלטת ממשלה מס' 1362 ממרס 2007 נקבע כי שיעור הייצוג הנדרש הוא 50%. כך, חובת הייצוג ההולם השפיעה באופן ניכר על שיעור ייצוג נשים בדירקטוריונים של החברות הממשלתיות. לעומת זאת, שיעור הנשים המכהנות בדירקטוריונים של חברות ציבוריות נמוך במידה משמעותית משיעורן בדירקטוריונים של חברות ממשלתיות וזאת לאור העובדה כי בישראל לא קיים חוק המחייב חברות ציבוריות לייצוג מגדרי הולם בהרכב הדירקטוריונים. בחברה ציבורית, הדירקטוריון אחראי להתוות את מדיניות החברה ולפקח על ביצוע תפקידי המנהל הכללי של החברה ופעולותיו. חברה רשאית לקבוע את מספר הדירקטורים ואת מספרם המרבי והמזערי. עם זאת, חברה ציבורית מחויבת למנות שני דירקטורים חיצוניים – דירקטורים שאינם נבחרים על ידי בעלי העניין בחברה אלא על ידי האספה הכללית של בעלי המניות בחברה. לאורך השנים נעשו מספר ניסיונות לקדם שוויון מגדרי בדירקטוריונים של חברות ציבוריות, אך אלו לא הצליחו להביא לשוויון המיוחל, הן בשל התנגדות והן בשל היותן לא חלקיות ולא שוויוניות בהגדרה. בשנת 2010 הונחה על שולחן הכנסת הצעה לתיקון החוק הדורשת כי בהרכב דירקטוריון של חברה ציבורית יינתן ביטוי הולם לייצוגם של בני שני המינים. הצעת החוק פרטה את מספר הנשים בכל הרכב של דירקטוריון, ולמעשה העמידה מכסת מינימום של כ-40% לכל אחד מהמינים. ההצעה התבססה על החוק הנורבגי שהתקבל בשנת 2003. במרץ 2010 התקבלה החלטת ממשלה להתנגד להצעת החוק, החלטה שקיבלה תוקף בדיון ועדת השרים לענייני חקיקה. למרבה הצער ההחלטה לא נומקה. בחקיקה קיים סעיף בודד שמנסה לתת מענה מינימלי לחוסר השיוויון המגדרי בפורומים הללו. סעיף 239(ד) לחוק החברות, התשנ"ט–1999, שהתקבל בשנת 2011, מתמקד בדירקטורים חיצוניים וקובע כי "בחברה שבמועד מינוי דירקטור חיצוני כל חברי הדירקטוריון שלה הם בני מין אחד, יהיה הדירקטור החיצוני הממונה בן המין השני". העלייה בשיעור הנשים המכהנות בדירקטוריונים של חברות ממשלתיות לצד שיעורן הגדול יחסית של הדירקטוריות החיצוניות בקרב כלל הדירקטוריות, והעובדה שברוב החברות שבהן מכהנות דירקטוריות חיצוניות הן הנשים היחידות המכהנות בדירקטוריון, עשויים ללמד על ההשפעה של חקיקת הייצוג ההולם על מינוי נשים. נתונים אלו מצביעים על הצורך הקריטי בחקיקה המקדמת שוויון מגדרי על מנת לחולל שינוי של ממש במציאות הקיימת שיבטיח את ייצוגן ההולם של נשים בצמתי הכרעה והשפעה, לאור ובזכות רמתן וכישוריהן. נראה כי שיטת המכסות מוכיחה את עצמה כמאיצה את הגיוון המגדרי בדירקטוריונים ציבוריים ובמדינות בהן החקיקה מיושמת מספר שנים, הייצוג הנשי מתקרב ל-30% ובמקרים מסוימים אף ל-40%. אנו מאמינים כי על מדינת ישראל לזהות את הלך הרוח המתפתח בעולם ולהצטרף לתנועה וזוהי מטרתו של תיקון החוק המוצע. הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת חיים אורון וקבוצת חברי הכנסת (פ/1999/18) ועל ידי חברת הכנסת זהבה גלאון וקבוצת חברי הכנסת (פ/3238/18), על שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת (פ/612/19), על ידי חברת הכנסת זהבה גלאון וקבוצת חברי הכנסת (פ/1054/19) ועל ידי חברת הכנסת שלי יחימוביץ' וקבוצת חברי הכנסת (פ/1183/19). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ט"ז באדר התשע"ז - 14.3.17 תיקון סעיף 117 1. 1. בחוק החברות, התשנ"ט–1999 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 117, אחרי פסקה (2א) יבוא: בחוק החברות, התשנ"ט–1999 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 117, אחרי פסקה (2א) יבוא: בחוק החברות, התשנ"ט–1999 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 117, אחרי פסקה (2א) יבוא: בחוק החברות, התשנ"ט–1999 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 117, אחרי פסקה (2א) יבוא: בחוק החברות, התשנ"ט–1999 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 117, אחרי פסקה (2א) יבוא: בחוק החברות, התשנ"ט–1999 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 117, אחרי פסקה (2א) יבוא: בחוק החברות, התשנ"ט–1999 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 117, אחרי פסקה (2א) יבוא: בחוק החברות, התשנ"ט–1999 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 117, אחרי פסקה (2א) יבוא: בחוק החברות, התשנ"ט–1999 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 117, אחרי פסקה (2א) יבוא: בחוק החברות, התשנ"ט–1999 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 117, אחרי פסקה (2א) יבוא: בחוק החברות, התשנ"ט–1999 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 117, אחרי פסקה (2א) יבוא: "(2ב) לבחון אם מינוי מועמד לכהונת דירקטור מקיים את הוראות סעיף 219א וסעיף 239(ד);". "(2ב) לבחון אם מינוי מועמד לכהונת דירקטור מקיים את הוראות סעיף 219א וסעיף 239(ד);". "(2ב) לבחון אם מינוי מועמד לכהונת דירקטור מקיים את הוראות סעיף 219א וסעיף 239(ד);". "(2ב) לבחון אם מינוי מועמד לכהונת דירקטור מקיים את הוראות סעיף 219א וסעיף 239(ד);". "(2ב) לבחון אם מינוי מועמד לכהונת דירקטור מקיים את הוראות סעיף 219א וסעיף 239(ד);". "(2ב) לבחון אם מינוי מועמד לכהונת דירקטור מקיים את הוראות סעיף 219א וסעיף 239(ד);". "(2ב) לבחון אם מינוי מועמד לכהונת דירקטור מקיים את הוראות סעיף 219א וסעיף 239(ד);". "(2ב) לבחון אם מינוי מועמד לכהונת דירקטור מקיים את הוראות סעיף 219א וסעיף 239(ד);". "(2ב) לבחון אם מינוי מועמד לכהונת דירקטור מקיים את הוראות סעיף 219א וסעיף 239(ד);". "(2ב) לבחון אם מינוי מועמד לכהונת דירקטור מקיים את הוראות סעיף 219א וסעיף 239(ד);". "(2ב) לבחון אם מינוי מועמד לכהונת דירקטור מקיים את הוראות סעיף 219א וסעיף 239(ד);". הוספת סעיף 219א 2. 2. אחרי סעיף 219 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 219 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 219 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 219 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 219 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 219 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 219 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 219 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 219 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 219 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 219 לחוק העיקרי יבוא: "ייצוג הולם לבני שני המינים "ייצוג הולם לבני שני המינים "ייצוג הולם לבני שני המינים "ייצוג הולם לבני שני המינים "ייצוג הולם לבני שני המינים "ייצוג הולם לבני שני המינים 219א. 219א. (א) בהרכב דירקטוריון של חברה ציבורית יינתן ביטוי הולם לייצוגם של בני שני המינים, כמפורט להלן: (א) בהרכב דירקטוריון של חברה ציבורית יינתן ביטוי הולם לייצוגם של בני שני המינים, כמפורט להלן: (א) בהרכב דירקטוריון של חברה ציבורית יינתן ביטוי הולם לייצוגם של בני שני המינים, כמפורט להלן: (1) בהחלפה הראשונה של דירקטוריון ממועד כניסתו של החוק לתוקף לפחות 20% ממנו יהיו נשים; (2) בהחלפה השנייה של דירקטוריון ממועד כניסתו של החוק לתוקף לפחות 33% ממנו יהיו נשים; (3) בהחלפה השלישית של הדירקטוריון ממועד כניסתו של החוק לתוקף לפחות 45% ממנו יהיו נשים; (4) תוך 10 שנים ממועד כניסתו של החוק לתוקף, לפחות 45% מהדירקטוריון יהיו נשים. (ב) ועדת הביקורת תבדוק אם מינוי המועמד לכהונת דירקטור עולה בקנה אחד עם האמור בסעיף קטן (א) ובסעיף 239(ד), ותאשר בחתימת יושב ראש הוועדה את מינוי המועמד, כתנאי לכניסת המינוי לתוקף. (ב) ועדת הביקורת תבדוק אם מינוי המועמד לכהונת דירקטור עולה בקנה אחד עם האמור בסעיף קטן (א) ובסעיף 239(ד), ותאשר בחתימת יושב ראש הוועדה את מינוי המועמד, כתנאי לכניסת המינוי לתוקף. (ב) ועדת הביקורת תבדוק אם מינוי המועמד לכהונת דירקטור עולה בקנה אחד עם האמור בסעיף קטן (א) ובסעיף 239(ד), ותאשר בחתימת יושב ראש הוועדה את מינוי המועמד, כתנאי לכניסת המינוי לתוקף. (ג) הדירקטוריון ידווח לרשות לניירות ערך אחת לשנה על מספר הנשים המכהנות כחברות דירקטוריון ועל מספר הדירקטורים שמונו בשנה החולפת, בחלוקה לפי מין הדירקטור." (ג) הדירקטוריון ידווח לרשות לניירות ערך אחת לשנה על מספר הנשים המכהנות כחברות דירקטוריון ועל מספר הדירקטורים שמונו בשנה החולפת, בחלוקה לפי מין הדירקטור." (ג) הדירקטוריון ידווח לרשות לניירות ערך אחת לשנה על מספר הנשים המכהנות כחברות דירקטוריון ועל מספר הדירקטורים שמונו בשנה החולפת, בחלוקה לפי מין הדירקטור." תיקון סעיף 363א תיקון סעיף 363א 3. 3. בסעיף 363א(ב) לחוק העיקרי, אחרי פסקה (13) יבוא: בסעיף 363א(ב) לחוק העיקרי, אחרי פסקה (13) יבוא: בסעיף 363א(ב) לחוק העיקרי, אחרי פסקה (13) יבוא: בסעיף 363א(ב) לחוק העיקרי, אחרי פסקה (13) יבוא: בסעיף 363א(ב) לחוק העיקרי, אחרי פסקה (13) יבוא: בסעיף 363א(ב) לחוק העיקרי, אחרי פסקה (13) יבוא: בסעיף 363א(ב) לחוק העיקרי, אחרי פסקה (13) יבוא: בסעיף 363א(ב) לחוק העיקרי, אחרי פסקה (13) יבוא: בסעיף 363א(ב) לחוק העיקרי, אחרי פסקה (13) יבוא: בסעיף 363א(ב) לחוק העיקרי, אחרי פסקה (13) יבוא: בסעיף 363א(ב) לחוק העיקרי, אחרי פסקה (13) יבוא: "(14) בחברה לא ניתן ביטוי הולם לבני שני המינים בדירקטוריון, בניגוד להוראות סעיף 219א." "(14) בחברה לא ניתן ביטוי הולם לבני שני המינים בדירקטוריון, בניגוד להוראות סעיף 219א." "(14) בחברה לא ניתן ביטוי הולם לבני שני המינים בדירקטוריון, בניגוד להוראות סעיף 219א." "(14) בחברה לא ניתן ביטוי הולם לבני שני המינים בדירקטוריון, בניגוד להוראות סעיף 219א." "(14) בחברה לא ניתן ביטוי הולם לבני שני המינים בדירקטוריון, בניגוד להוראות סעיף 219א." "(14) בחברה לא ניתן ביטוי הולם לבני שני המינים בדירקטוריון, בניגוד להוראות סעיף 219א." "(14) בחברה לא ניתן ביטוי הולם לבני שני המינים בדירקטוריון, בניגוד להוראות סעיף 219א." "(14) בחברה לא ניתן ביטוי הולם לבני שני המינים בדירקטוריון, בניגוד להוראות סעיף 219א." "(14) בחברה לא ניתן ביטוי הולם לבני שני המינים בדירקטוריון, בניגוד להוראות סעיף 219א." "(14) בחברה לא ניתן ביטוי הולם לבני שני המינים בדירקטוריון, בניגוד להוראות סעיף 219א." "(14) בחברה לא ניתן ביטוי הולם לבני שני המינים בדירקטוריון, בניגוד להוראות סעיף 219א." תחילה ותחולה תחילה ותחולה 4. 4. תחילתו של חוק זה ביום פרסומו, והוא יחול על חברה ציבורית שקמה לאחר יום התחילה, ובתום שלוש שנים מיום התחילה על כל חברה ציבורית. תחילתו של חוק זה ביום פרסומו, והוא יחול על חברה ציבורית שקמה לאחר יום התחילה, ובתום שלוש שנים מיום התחילה על כל חברה ציבורית. תחילתו של חוק זה ביום פרסומו, והוא יחול על חברה ציבורית שקמה לאחר יום התחילה, ובתום שלוש שנים מיום התחילה על כל חברה ציבורית. תחילתו של חוק זה ביום פרסומו, והוא יחול על חברה ציבורית שקמה לאחר יום התחילה, ובתום שלוש שנים מיום התחילה על כל חברה ציבורית. תחילתו של חוק זה ביום פרסומו, והוא יחול על חברה ציבורית שקמה לאחר יום התחילה, ובתום שלוש שנים מיום התחילה על כל חברה ציבורית. תחילתו של חוק זה ביום פרסומו, והוא יחול על חברה ציבורית שקמה לאחר יום התחילה, ובתום שלוש שנים מיום התחילה על כל חברה ציבורית. תחילתו של חוק זה ביום פרסומו, והוא יחול על חברה ציבורית שקמה לאחר יום התחילה, ובתום שלוש שנים מיום התחילה על כל חברה ציבורית. תחילתו של חוק זה ביום פרסומו, והוא יחול על חברה ציבורית שקמה לאחר יום התחילה, ובתום שלוש שנים מיום התחילה על כל חברה ציבורית. תחילתו של חוק זה ביום פרסומו, והוא יחול על חברה ציבורית שקמה לאחר יום התחילה, ובתום שלוש שנים מיום התחילה על כל חברה ציבורית. תחילתו של חוק זה ביום פרסומו, והוא יחול על חברה ציבורית שקמה לאחר יום התחילה, ובתום שלוש שנים מיום התחילה על כל חברה ציבורית. תחילתו של חוק זה ביום פרסומו, והוא יחול על חברה ציבורית שקמה לאחר יום התחילה, ובתום שלוש שנים מיום התחילה על כל חברה ציבורית.