הצעת חוק לדיון מוקדם

DOCX 5,020 תווים המסמך המקורי ↗
מספר פנימי: 2011752 הכנסת העשרים יוזמים: חברי הכנסת זהבה גלאון עיסאווי פריג' מיכל רוזין תמר זנדברג ______________________________________________ פ/3992/20 הצעת חוק עיגון עקרונות הדין הבין-לאומי בנושא גזל קרקעות בשטחים הכבושים, התשע"ז–2017 דברי הסבר הצעת חוק זו נועדה לעגן בחקיקה הישראלית את הסעיפים המרכזיים בנושא קרקעות מהדין הבין-לאומי החל על שטחי הגדה המערבית, וזאת במטרה להבטיח כי ישראל לא תעביר חוקים העומדים בניגוד בוטה לדין הבין-לאומי ובאופן שיסכן את מעמדה הבין-לאומי ואת המשך קיומה כמדינה דמוקרטית. שטחי הגדה המערבית אינם מהווים חלק מהשטח הריבוני של מדינת ישראל. השטח מנוהל על ידי המפקד הצבאי על פי דיני "התפיסה הלוחמתית", וכך גם ההתייחסות לשטח בפסיקה של בית המשפט העליון. במשך עשרות שנים, טוענת המדינה שהיא מקבלת עליה את הוראות תקנות האג, מכוח המשפט הבין-לאומי המנהגי, ואת החלקים ההומניטריים של אמנת ג'נבה הרביעית עליה היא חתומה ואותה היא אף אשררה. בפועל, זו השנה ה-50 שבה מנוהלים שטחי הגדה המערבית על ידי המפקד הצבאי ועל פי דיני "התפיסה הלוחמתית". הוראות הדין הבין-לאומי ההומניטרי מייחסות חשיבות רבה לקרקעות ולרכוש של האזרחים המוגנים תחת כיבוש, ומטילות סייגים חמורים על גזל אדמות או הפקעה שלהן. עם זאת, נראה כי למחוקק הישראלי בעת הזו אין דין ואין דיין. בתקופה האחרונה, ולאור יוזמות החקיקה המסוכנות המקודמות בכנסת ומכונות "חוק ההסדרה", ולאור הזלזול ביועצים המשפטיים לממשלה ולכנסת וההתכחשות לסמכותם, כמו גם לסמכותו של בית המשפט העליון – מתחייב עיגון מפורש בחקיקה הישראלית של יסודות משפטיים אלו. למרות שתקנות האג נחשבות לחלק מהדין הבין-לאומי המנהגי, ואף בית המשפט העליון קבע כי הן חלות על ישראל; ולמרות שאמנת ז'נבה הרביעית נחתמה על ידי ישראל ואף אושררה על ידה אין הדבר עוצר את המחוקק הישראלי מפני קידום חקיקה שכל מטרתה הכשרה בדיעבד של בנייה בלתי חוקית על קרקעות פלסטיניות פרטיות בשטחי הגדה המערבית. מדובר על חקיקה החותרת תחת עקרונות הצדק והמשפט, ולמעשה מעודדת פלישה וגזל של אדמות פלסטיניות בגדה על ידי יהודים. בכך הכנסת לא רק מכשירה גניבה אלא הופכת לאחראית על הגזל ולשותפה לפשע, דבר המעמיד אותה בסכנה אמתית מפני קיומם של הליכים שיפוטיים בטריבונאלים בין-לאומיים. חשוב לזכור כי הפקעה נרחבת של רכוש פרטי עשויה להוות הפרה חמורה של אמנת ג'נבה הרביעית ועל פי אמנת רומא לפשע מלחמה (סעיף 8(2)(a)(iv) לאמנה). סעיף 3 בהצעת החוק מעגן בחקיקה את העיקרון לפיו המפקד הצבאי הוא הגורם היחיד המוסמך לחוקק בשטח כבוש, בהתאם להוראות הדין הבין-לאומי. סעיף 4 להצעת החוק מעגן בחקיקה את סעיף 49 לאמנת ג'נבה הרביעית האוסר על עצם הקמתן של התנחלויות והוראות נוספות ביניהן איסור על הפקעת אדמות ועל פינוי מוגנים מביתם. סעיפים 5 עד 7 להצעת החוק מעגנים סעיפים רלוונטיים מתקנות האג העוסקים בקרקעות. סעיף 8 להצעת החוק קובע כי ניתן יהיה להטיל חיוב כספי אישי על בעל תפקיד ציבורי אשר השתמש בכספי ציבור או הורה על שימושם לצורך פעולה העומדת בניגוד לאחד מסעיפי חוק זה. סעיף זה חשוב במיוחד לאור מדיניות העלמת העין במקרה הטוב, ושיתוף הפעולה הישיר של הממשלה, שרים בממשלה ורשויות מקומיות בהקמה, תחזוקה והגנה על מאחזים בלתי חוקיים המפרים בעצם קיומם כל אחד מסעיפי חוק זה, ואת מחויבויות ישראל על פי הדין הבין-לאומי . עוד לפני עליית המדרגה מהעת האחרונה, הפכו הגזל וההשתלטות על קרקעות בגדה המערבית לפשע ממוסד, כאשר משרדי ממשלה, רשויות ציבוריות ומועצות אזוריות בגדה מפירים בבוטות וביודעין את החוק, תוך זלזול, בין השאר, בעלות הכלכלית הבלתי נתפסת של מעשיהם. לא די כי כספי הציבור משמשים לצורך עבירה על החוק, אלא שהתוצאה היא פעמים רבות עלות של מיליוני שקלים לתיקון הנזק. במצב עניינים שכזה נכון להטיל אחריות ישירה וחיוב כספי אישי על עובד הציבור. הצעת חוק זו נדרשת בימים אלו כדי להדגיש את מה שאמור להיות מובן מאליו במדינת חוק מתוקנת. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ט"ז באדר התשע"ז - 14.3.17 מטרה 1. חוק זה מטרתו לעגן את מחויבויותיה המשפטיות והמוסריות של מדינת ישראל כלפי הפלסטינים בשטחים הכבושים בתחום הקרקעות ובאופן העולה בקנה אחד עם המשפט הבין-לאומי. הגדרות 2. בחוק זה – "אמנת ג'נבה הרביעית" – האמנה בדבר הגנת אזרחים בימי מלחמה; "תקנות האג" – האמנה בדבר הדינים והמנהגים של מלחמה ביבשה לרבות תקנות בקשר לדיני ומנהגי המלחמה ביבשה (האג 1907). קביעת הוראות בעניין קרקעות בשטח כבוש 3. בשטח כבוש המוחזק בידי הצבא, הגורם היחיד המוסמך לחוקק ולקבוע בו הוראות הוא המפקד הצבאי של אותו שטח, והכל בכפוף לאמנת ג'נבה הרביעית ותקנות האג. עיגון סעיף 49 לאמנת ז'נבה הרביעית בדבר איסור על העברת אוכלוסייה אזרחית לשטח כבוש, איסור על הפקעת אדמות ועל פינוי מוגנים מביתם 4. לסעיף 49 לאמנת ג'נבה הרביעית יהיה תוקף של חוק והוא תחול על אף האמור בכל דין. עיגון תקנה 46 לתקנות האג בדבר איסור על החרמה של רכוש פרטי 5. לתקנה 46 בתקנות האג יהיה תוקף של חוק והיא תחול על אף האמור בכל דין. עיגון תקנה 47 לתקנות האג בדבר איסור ביזה 6. לתקנה 47 בתקנות האג יהיה תוקף של חוק והיא תחול על אף האמור בכל דין. עיגון תקנה 55 לתקנות האג בדבר ניהול נכסים בשטח כבוש 7. לתקנה 55 בתקנות האג יהיה תוקף של חוק והיא תחול על אף האמור בכל דין. חיוב בהוצאות 8. השתמש בעל תפקיד בכספי ציבור לשם פעולה העומדת בניגוד לאחד מסעיפי חוק זה, או הורה על השימוש בהם לשם פעולה כאמור, רשאי בית משפט להורות על חיובו בתשלום ההוצאות הדרושות להשבת המצב לקדמותו. ביצוע 9. שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה, בכפוף להוראות הדין הבין-לאומי והפרשנות המקובלת בעולם.