הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2013976
הכנסת העשרים
יוזמים: חברי הכנסת איתן ברושי מירב בן ארי
איל בן ראובן טלי פלוסקוב
יצחק וקנין אלי אלאלוף
עמר בר-לב איתן כבל
רויטל סויד אראל מרגלית
מנחם אליעזר מוזס אכרם חסון
יואב בן צור יפעת שאשא ביטון
אברהם נגוסה מרב מיכאלי
יחיאל חיליק בר איציק שמולי
עודד פורר אלעזר שטרן
מנואל טרכטנברג דוד ביטן
איילת נחמיאס ורבין נחמן שי
יעקב פרי יעקב מרגי
זוהיר בהלול אורן אסף חזן
יואל חסון ענת ברקו
מיכאל מלכיאלי אילן גילאון
נורית קורן משה גפני
יהודה גליק אברהם דיכטר
______________________________________________
פ/4056/20
הצעת חוק החקלאות, התשע"ז–2017
דברי הסבר
מעמדו הלאומי של ענף החקלאות, תפקידה ומרכזיותה של חקלאות בחייה של אומה ובחייו של אדם מתפרשים על מגוון רב של תחומים ומשימות בביטחון, בכלכלה, בחברה, בבריאות האדם ואיכות הסביבה.
תפקידה הבסיסי של החקלאות הוא היכולת לספק באופן סדיר וזמין תוצרת חקלאית מקומית איכותית לכלל תושבי מדינת ישראל, במחירים סבירים, ללא תלות באספקת התוצרת ממדינות זרות. כמו כן, לחקלאות תפקיד משמעותי בקיומם של מרחבים ירוקים בכל אזוריה של המדינה, מרחבים בעלי תועלות סביבתיות בהיבטים של רווחת הציבור ובריאותו, איכות הפנאי וההגנה על מקורות המים, הקרקע, החי והצומח.
לצד חשיבותה של החקלאות ונוכח מאפייניה הייחודים של מדינת ישראל, יש לחקלאות תפקיד לאומי מרכזי נוסף והוא היותה גורם חיוני בעיצוב גבולותיה של המדינה, בשל כך שמרחביה הפתוחים משמשים שומרי סף, המבטיחים את קיומם של גבולות המדינה.
לאור היותה של מדינת ישראל חלוצה בתחום חדשנות המחקר והפיתוח החקלאי ביחס ליתר מדינות העולם, יש לפעול לשימור ולקידום מעמדה של ישראל כמובילה ופורצת דרך, לפעול לצמיחה ולהפקת תועלות חיונית למשק הישראלי ולמיצוי הפוטנציאל הטמון בחקלאות, ואף להכיר בחסמים ובאתגרים שעשויים להופיע בשל תחרות עולמית הולכת וגוברת.
על אף חשיבותה של חקלאות למדינה ולחברה, טרם עוגן מעמדה בחקיקה. הסדרת ענף החקלאות תבטיח את יכולתה של המדינה למלא אחר המשימות והאתגרים המשתנים.
לפיכך, בהצעת חוק זו מוצע לעגן בחקיקה את מעמדה הלאומי של החקלאות, להבטיח אספקה זמינה של תוצרת חקלאית מקומית, איכותית ולקדם מחקר ופיתוח, וחדשנות חקלאית, להבטיח ביטחון תזונתי, להבטיח עצמאות למשק הישראלי ואת אי התלות בגורמים זרים, לעודד את השתתפותם של חקלאים בקידום חקלאות שתוצריה באיכות גבוהה, וכן להביא לפיזור האוכלוסייה ולחיזוק גבולותיה של מדינת ישראל. בנוסף, מוצע לקבוע כי חקלאי זכאי להבטחת זמינותם של אמצעי הייצור הדרושים לו לקיום הפעילות החקלאית בתחום עיסוקו, באופן ובהיקף שיבטיח את זכותו בקרקע החקלאית ואת יכולתו לקיים, באופן שוטף, את פעילותו החקלאית, ובכלל זה זכאות למכסת מים הדרושה לקיום הפעילות החקלאית, זכאות להעסקת עובדים בהיקף הדרוש וכן זכאות לביטוח במימון המדינה כנגד נזקי טבע. בנוסף, מוצע לחייב את החקלאים לעבד את הקרקע החקלאית שבחזקתם באופן יציב ומתמשך, בהתאם לתנאים המוצעים.
כדי להבטיח את עצמאות המשק הישראלי ואת אי התלות בגורמים זרים בכל הנוגע לאספקת המזון כתנאי לקיומו של ביטחון תזונתי, השר יקבע מנגנונים לעידוד השתתפותם של חקלאים בקידום החקלאות לשם הפקת תוצרת חקלאית באיכות גבוהה, תוך הקפדה על כללי איכות הסביבה ושמירה על המגוון הביולוגי, וכן יפעל לגיבוש מדדים לבחינת ביטחון תזונתי שמקורו בתוצרת חקלאית מקומית.
נוסף על כך, מוצע לקבוע, כי שר החקלאות יגבש תכנית ליישום הוראות החוק, לתקופה של 5 שנים שתוגש לאישור הממשלה וועדת הכלכלה של הכנסת (להלן – תכנית רב-שנתית), לשם תכנון ארוך טווח של קידום מחקר ופיתוח ומדיניות לחקלאות יציבה, ופיקוח על איכות התוצרת החקלאית מייצור מקומי, וזאת תוך הכרה בחשיבותה של חדשנות חקלאית כאסטרטגיה. התכנית הרב-שנתית הראשונה תוגש לאישור הממשלה בתוך ארבעה חודשים מיום תחילתו של החוק המוצע, ובתוך 30 ימים ממועד אישור התוכנית בממשלה, תובא התוכנית לאישור ועדת כלכלה של הכנסת. בנוסף, לקראת תום תקופת כל תכנית רב-שנתית יגבש השר תכנית לתקופה של 5 שנים נוספות, שתוגש לאישור הממשלה ותובא לאישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
השר ידווח לממשלה, אחת לשנה, אודות ממצאיו והמלצותיו, בנוגע לקידום המחקר והפיתוח החקלאי, אודות תהליכים ושינויים בחדשנות חקלאית בישראל, וכן יגיש דוח על ביטחון תזונתי בשנה הקודמת לשנת הגשת הדוח. בנוסף, השר ימליץ בדבר מדיניותו לכל רשות מוסמכת שתבקש זאת.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ב באדר התשע"ז - 20.3.17
פרק א': מטרות ופרשנות פרק א': מטרות ופרשנות
מטרות החוק 1. מטרות חוק זה הן להסדיר את מעמדו הלאומי של ענף החקלאות בישראל ולהבטיח את המשך ביסוסו והתפתחותו, לשם השגת יעדים אלה: מטרות חוק זה הן להסדיר את מעמדו הלאומי של ענף החקלאות בישראל ולהבטיח את המשך ביסוסו והתפתחותו, לשם השגת יעדים אלה:
(1) קידום ההתיישבות והמרחב הכפרי ככלי לשמירה על השטחים הפתוחים, חיזוק גבולותיה של מדינת ישראל, והקניית ביטחון לאזרחיה;
(2) הבטחת אספקה זמינה של תוצרת חקלאית מקומית איכותית לכלל תושבי מדינת ישראל, במחירים סבירים וללא הפליה;
(3) פיתוח מחקר חקלאי וקידום חדשנות חקלאית תוך ניצול תשתיות הידע, הכישורים, הקרקע ומשאבי האנוש הקיימים במדינה;
(4) העצמת הערך הכלכלי, החברתי והחינוכי של החקלאות ותרומתה לציבור בישראל, בדרך של עידוד, תמיכה ופיתוח החקלאות.
הגדרות 2. בחוק זה – בחוק זה –
"אמצעי יצור" – קרקע חקלאית, מים, עבודה, הון וביטוח כנגד נזקי טבע; "אמצעי יצור" – קרקע חקלאית, מים, עבודה, הון וביטוח כנגד נזקי טבע;
"ביטחון תזונתי" – האפשרות לצרוך באופן סדיר ובכמות מספקת מזון מגוון מתוצרת חקלאית מקומית הכולל את כל רכיבי התזונה הנדרשים להתפתחות תקינה ובריאות האדם; "ביטחון תזונתי" – האפשרות לצרוך באופן סדיר ובכמות מספקת מזון מגוון מתוצרת חקלאית מקומית הכולל את כל רכיבי התזונה הנדרשים להתפתחות תקינה ובריאות האדם;
"חקלאות" – טיפוח האדמה לצורך הפקת יבול, עיבוד קרקע, זריעת זרעים, שתילת שתילים, טיפוחם, גידולם, איסוף היבולים לרבות גידול צמחי נוי, גידול עצי פרי, וכן גידול של עופות, מקנה ודגים למטרת עסקים; "חקלאות" – טיפוח האדמה לצורך הפקת יבול, עיבוד קרקע, זריעת זרעים, שתילת שתילים, טיפוחם, גידולם, איסוף היבולים לרבות גידול צמחי נוי, גידול עצי פרי, וכן גידול של עופות, מקנה ודגים למטרת עסקים;
"חקלאי" – מי שעוסק בפעילות חקלאית או מי שהוא בעל זכויות בקרקע חקלאית; "חקלאי" – מי שעוסק בפעילות חקלאית או מי שהוא בעל זכויות בקרקע חקלאית;
"מחקר ופיתוח" – פעילות שיטתית ומקורית המיועדת להוסיף ידע מדעי חדשני או טכנולוגי לפיתוח ענף החקלאות או להביא ידע זה לכלל יישום; "מחקר ופיתוח" – פעילות שיטתית ומקורית המיועדת להוסיף ידע מדעי חדשני או טכנולוגי לפיתוח ענף החקלאות או להביא ידע זה לכלל יישום;
"המשרד" – משרד החקלאות ופיתוח הכפר; "המשרד" – משרד החקלאות ופיתוח הכפר;
"עיבוד תעשייתי" – פעולה או שינוי שבוצעו בתוצרת חקלאית הגורמים לשינוי מהותי בתוצרת החקלאית; "עיבוד תעשייתי" – פעולה או שינוי שבוצעו בתוצרת חקלאית הגורמים לשינוי מהותי בתוצרת החקלאית;
"פעילות חקלאית" – פעילות שמטרתה הבאת תוצרת חקלאית מוכנה וזמינה לשימוש על ידי הצרכן, לרבות עיבוד חקלאי, עיבוד חקלאי ראשוני, אחסון ואריזה, שיווק, ולמעט עיבוד תעשייתי; "פעילות חקלאית" – פעילות שמטרתה הבאת תוצרת חקלאית מוכנה וזמינה לשימוש על ידי הצרכן, לרבות עיבוד חקלאי, עיבוד חקלאי ראשוני, אחסון ואריזה, שיווק, ולמעט עיבוד תעשייתי;
"קרקע חקלאית" – כהגדרתה בחוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים), התשכ"ז–1967; "קרקע חקלאית" – כהגדרתה בחוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים), התשכ"ז–1967;
"תוצרת חקלאית" – מוצר שהופק באמצעות פעילות חקלאית; "תוצרת חקלאית" – מוצר שהופק באמצעות פעילות חקלאית;
"השר" – שר החקלאות ופיתוח הכפר. "השר" – שר החקלאות ופיתוח הכפר.
פרק ב': הסדרת החקלאות פרק ב': הסדרת החקלאות
הסדרת החקלאות
3. הסדרת החקלאות, ובכלל זה מעורבותה של המדינה בהסדרת פעולות והעמדת אמצעי ייצור, תכנון, תקצוב ופיקוח בתחום החקלאות, תיעשה באופן שיהלום את מעמדה ומקומה של החקלאות בישראל כערך וכאתגר לאומי, יבטיח את יציבות החקלאות והתעשייה החקלאית, וכן את כושר התחרות שלהן, בכל עת, אל מול חקלאות או תעשייה חקלאית מחוץ לישראל. הסדרת החקלאות, ובכלל זה מעורבותה של המדינה בהסדרת פעולות והעמדת אמצעי ייצור, תכנון, תקצוב ופיקוח בתחום החקלאות, תיעשה באופן שיהלום את מעמדה ומקומה של החקלאות בישראל כערך וכאתגר לאומי, יבטיח את יציבות החקלאות והתעשייה החקלאית, וכן את כושר התחרות שלהן, בכל עת, אל מול חקלאות או תעשייה חקלאית מחוץ לישראל.
פרק ג': ביטחון תזונתי פרק ג': ביטחון תזונתי
ביטחון תזונתי 4. בלי לגרוע מהוראות חוק המועצה הארצית לביטחון תזונתי, התשע"א–2011, כל אדם זכאי לביטחון תזונתי. בלי לגרוע מהוראות חוק המועצה הארצית לביטחון תזונתי, התשע"א–2011, כל אדם זכאי לביטחון תזונתי.
הבטחת יציבות תשתיות ומשאבים 5. הסדרת החקלאות תיעשה, בין היתר, באופן שיבטיח יציבות בתשתיות ובשאר המשאבים הדרושים לקיומה של אספקת מזון מתוצרת חקלאית מקומית באופן סדיר וזמין שתאפשר ביטחון תזונתי. הסדרת החקלאות תיעשה, בין היתר, באופן שיבטיח יציבות בתשתיות ובשאר המשאבים הדרושים לקיומה של אספקת מזון מתוצרת חקלאית מקומית באופן סדיר וזמין שתאפשר ביטחון תזונתי.
הבטחת איכות המזון ובטיחותו 6. השר יקבע מדיניות להבטחת איכות המזון ובטיחותו שתהווה תנאי לאספקת מזון, לרבות תקני איכות נהלי פיקוח ובקרה. השר יקבע מדיניות להבטחת איכות המזון ובטיחותו שתהווה תנאי לאספקת מזון, לרבות תקני איכות נהלי פיקוח ובקרה.
פרק ד': העשייה החקלאית פרק ד': העשייה החקלאית
זמינות אמצעי ייצור 7. חקלאי זכאי להבטחת זמינותם של אמצעי הייצור הדרושים לו לקיום הפעילות החקלאית בתחום עיסוקו, באופן ובהיקף שיבטיחו את זכותו בקרקע החקלאית ואת יכולתו לקיים, באופן שוטף, את פעילותו החקלאית, ובכלל זה – חקלאי זכאי להבטחת זמינותם של אמצעי הייצור הדרושים לו לקיום הפעילות החקלאית בתחום עיסוקו, באופן ובהיקף שיבטיחו את זכותו בקרקע החקלאית ואת יכולתו לקיים, באופן שוטף, את פעילותו החקלאית, ובכלל זה –
(1) זכאות למכסת המים הדרושה לקיום הפעילות החקלאית שבתחום עיסוקו של החקלאי, בכמות ובתעריפים שיוסדרו ברישיון; (1) זכאות למכסת המים הדרושה לקיום הפעילות החקלאית שבתחום עיסוקו של החקלאי, בכמות ובתעריפים שיוסדרו ברישיון;
(2) זכאות להעסקת עובדים, לרבות עובדים זרים, בהיקף הדרוש לקיום הפעילות החקלאית; (2) זכאות להעסקת עובדים, לרבות עובדים זרים, בהיקף הדרוש לקיום הפעילות החקלאית;
(3) זכאות לביטוח במימון המדינה כנגד פגיעה בהכנסות שנובעת מנזקי טבע, כך שתובטח לחקלאי יציבות כלכלית. (3) זכאות לביטוח במימון המדינה כנגד פגיעה בהכנסות שנובעת מנזקי טבע, כך שתובטח לחקלאי יציבות כלכלית.
עיבוד קרקע חקלאית לשם פעילות חקלאית 8. חקלאי יעבד את הקרקע החקלאית שהוא מחזיק לשם קיום פעילותו החקלאית באופן יציב ומתמשך; הפסקה בעיבוד הקרקע מהטעמים המפורטים להלן, לא תיחשב הפרת החובה לעבד: חקלאי יעבד את הקרקע החקלאית שהוא מחזיק לשם קיום פעילותו החקלאית באופן יציב ומתמשך; הפסקה בעיבוד הקרקע מהטעמים המפורטים להלן, לא תיחשב הפרת החובה לעבד:
(1) הפסקה לתקופה רצופה שאינה עולה על 5 שנים; (1) הפסקה לתקופה רצופה שאינה עולה על 5 שנים;
(2) הפסקה מטעמים מיוחדים שקבע השר. (2) הפסקה מטעמים מיוחדים שקבע השר.
זכאות להתקשר בהסדר 9. חקלאי זכאי להתקשר בהסכמים עם חקלאים לתיאום וויסות העיבוד, הייצור או השיווק של תוצרת חקלאית, להבטחת יציבות הענף ואספקה סדירה של תוצרת חקלאית. חקלאי זכאי להתקשר בהסכמים עם חקלאים לתיאום וויסות העיבוד, הייצור או השיווק של תוצרת חקלאית, להבטחת יציבות הענף ואספקה סדירה של תוצרת חקלאית.
שימוש באמצעי ייצור 10. שימוש באמצעי ייצור יעשה בדרך שתבטיח שמירה על משאבי הטבע והקפדה על כללי איכות סביבה, לרבות שמירה על איכות הקרקע והמים. שימוש באמצעי ייצור יעשה בדרך שתבטיח שמירה על משאבי הטבע והקפדה על כללי איכות סביבה, לרבות שמירה על איכות הקרקע והמים.
מנגנונים לעידוד השתתפות החקלאים 11. השר יקבע מנגנונים לעידוד השתתפותם של חקלאים בקידום החקלאות לשם הפקת תוצרת באיכות גבוהה, המיוצרת תוך הקפדה על עקרונות של שמירה על איכות הסביבה ועל המגוון הביולוגי. השר יקבע מנגנונים לעידוד השתתפותם של חקלאים בקידום החקלאות לשם הפקת תוצרת באיכות גבוהה, המיוצרת תוך הקפדה על עקרונות של שמירה על איכות הסביבה ועל המגוון הביולוגי.
יעילות והמשכיות במערך הייצור החקלאי 12. הסדרת החקלאות ומעורבות המדינה בהסדרת אמצעי הייצור, במישרין או בעקיפין, תעשה בדרך שתבטיח יציבות, יעילות והמשכיות במערך הייצור החקלאי המקומי. הסדרת החקלאות ומעורבות המדינה בהסדרת אמצעי הייצור, במישרין או בעקיפין, תעשה בדרך שתבטיח יציבות, יעילות והמשכיות במערך הייצור החקלאי המקומי.
פרק ה': מחקר ופיתוח חקלאי פרק ה': מחקר ופיתוח חקלאי
קידום מחקר ופיתוח 13. השר, באישור הממשלה יפעל לעידוד, לקידום, לתמיכה ולסיוע במחקר ופיתוח החקלאות, וכן לפיתוח תשתיות הנדרשות לחקלאות, לרבות באמצעות מתן הטבות, מענקים, הלוואות, פטורים והנחות. השר, באישור הממשלה יפעל לעידוד, לקידום, לתמיכה ולסיוע במחקר ופיתוח החקלאות, וכן לפיתוח תשתיות הנדרשות לחקלאות, לרבות באמצעות מתן הטבות, מענקים, הלוואות, פטורים והנחות.
המלצות לרשות מוסמכת 14 השר רשאי להמליץ לכל רשות מוסמכת בדבר מתן הטבות העשויות לסייע בקידום חדשנות חקלאית. השר רשאי להמליץ לכל רשות מוסמכת בדבר מתן הטבות העשויות לסייע בקידום חדשנות חקלאית.
פרק ו': דיווח וסמכויות ביצוע פרק ו': דיווח וסמכויות ביצוע
דיווח לממשלה 15. (א) השר ידווח לממשלה, אחת לשנה – (א) השר ידווח לממשלה, אחת לשנה –
(1) על ממצאיו והמלצותיו בנוגע לקידום המחקר והפיתוח החקלאי;
(2) אודות תהליכים ושינויים בחדשנות חקלאית בישראל ומחוצה לה, לרבות תכניות לקידום טכנולוגיה חקלאית, שמטרתה להבטיח את מעמדה של ישראל בקדמת הפיתוח החקלאי העולמי ואת קיומה של חקלאות בת קיימא;
(3) על ביטחון תזונתי בשנה הקודמת לשנת הגשת הדוח; דוח כאמור יוגש בתוך 120 הימים מתחילת השנה.
(ב) דיווחי השר כאמור בסעיף זה, יפורסמו באתר משרד החקלאות ופיתוח הכפר. (ב) דיווחי השר כאמור בסעיף זה, יפורסמו באתר משרד החקלאות ופיתוח הכפר.
גיבוש תכנית
רב-שנתית 16. (א) לשם מימוש מטרות החוק יגבש השר תכנית ליישום הוראות חוק זה במהלך תקופה של 5 שנים (להלן – תכנית רב-שנתית); תכנית רב-שנתית תוגש לאישור הממשלה; התכנית הרב-שנתית הראשונה תוגש לאישור הממשלה, בתוך ארבעה חודשים מיום תחילתו של חוק זה. (א) לשם מימוש מטרות החוק יגבש השר תכנית ליישום הוראות חוק זה במהלך תקופה של 5 שנים (להלן – תכנית רב-שנתית); תכנית רב-שנתית תוגש לאישור הממשלה; התכנית הרב-שנתית הראשונה תוגש לאישור הממשלה, בתוך ארבעה חודשים מיום תחילתו של חוק זה.
(ב) בתוך 30 ימים ממועד אישור התוכנית בממשלה כאמור בסעיף קטן (א), תובא התוכנית לאישור ועדת כלכלה של הכנסת. (ב) בתוך 30 ימים ממועד אישור התוכנית בממשלה כאמור בסעיף קטן (א), תובא התוכנית לאישור ועדת כלכלה של הכנסת.
(ג) לקראת תום תקופת כל תכנית רב-שנתית, יגבש השר תכנית לתקופה של 5 שנים נוספות, ויחולו עליה הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב). (ג) לקראת תום תקופת כל תכנית רב-שנתית, יגבש השר תכנית לתקופה של 5 שנים נוספות, ויחולו עליה הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב).
קידום מדיניות 17. השר יפעל לקידום מטרות החוק בהתאם לתכנית רב-שנתית שאושרה, ויפעל, בין היתר – השר יפעל לקידום מטרות החוק בהתאם לתכנית רב-שנתית שאושרה, ויפעל, בין היתר –
(1) לגיבוש מדדים לבחינת ביטחון תזונתי שמקורו מתוצרת חקלאית; (1) לגיבוש מדדים לבחינת ביטחון תזונתי שמקורו מתוצרת חקלאית;
(2) לפרסום דוח על הערך הכלכלי המוסף של החקלאות, בשנה הקודמת לשנת הפרסום; הדוח האמור, יפורסם באתר משרד החקלאות ופיתוח הכפר, במהלך 180 הימים שלאחר תחילת השנה העוקבת; (2) לפרסום דוח על הערך הכלכלי המוסף של החקלאות, בשנה הקודמת לשנת הפרסום; הדוח האמור, יפורסם באתר משרד החקלאות ופיתוח הכפר, במהלך 180 הימים שלאחר תחילת השנה העוקבת;
(3) להמליץ לכל רשות מוסמכת בתחומים שבסמכותה, בדבר מדיניות המשרד, לרבות מתן חוות דעת על החלטות ופעולות אחרות שהן בעלות השפעה על החקלאות. (3) להמליץ לכל רשות מוסמכת בתחומים שבסמכותה, בדבר מדיניות המשרד, לרבות מתן חוות דעת על החלטות ופעולות אחרות שהן בעלות השפעה על החקלאות.
ביצוע ותקנות 18. השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו. השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.