הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2015110 הכנסת העשרים יוזמים: חברי הכנסת עליזה לביא שולי מועלם-רפאלי יעל כהן-פארן יפעת שאשא ביטון יואל רזבוזוב חיים ילין קארין אלהרר מאיר כהן איל בן ראובן ______________________________________________ פ/4064/20 הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון – הארכת תקופת ההתיישנות בעבירת משמעת של הטרדה מינית או התנכלות), התשע"ז–2017 דברי הסבר הצעת חוק זו נועדה להאריך את תקופת ההתיישנות שבה ניתן להעמיד חייל לדין משמעתי בעבירות של הטרדה מינית או התנכלות, משלוש שנים לשבע שנים, בדומה לתקופת ההתיישנות האזרחית המקובלת והקבועה בחוקים אחרים. הטרדה מינית בכלל, ובמקום עבודה ושירות בפרט, היא תופעה רחבת היקף, חוצה מגזרים ומעמדות, ומשכך דורשת מענה מקיף ויסודי מכלל הרשויות. בדברי ההסבר לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח–1998, נכתב: '"הטרדה מינית היא פגיעה בכבוד האדם, בחירותו, בפרטיותו, ובזכותו לשוויון. היא פוגעת בכבודו העצמי ובכבודו החברתי של המוטרד. היא משפילה ומבזה את אנושיותו, בין השאר, על ידי התייחסות אל האדם כאל אובייקט מיני לשימושו של המטריד". בנוסף, חומרתה היתרה של עבירת ההטרדה המינית היא לא רק בפגיעה המינית, כי אם בפגיעה הכלכלית. זאת באשר יש בה כדי לפגוע ביכולתו של העובד לפעול ולהתקדם כפי יכולתו ורצונו במקום העבודה. סדר הכוחות של צבא ההגנה לישראל מונה מאות אלפי חיילים בשירות סדיר, קבע ומילואים. משכך, בהיות אחד ה'מעסיקים' המשמעותיים במדינה, עליו להיות מחויב ליצירת סביבה מכבדת ובטוחה עבור משרתיו. מנתונים שפורסמו באתר Ynet, עולה כי במהלך שנת 2015 נחקרו במצ"ח כ-100 תלונות בגין הטרדה מינית, פיזית או מילולית, וברי כי נתון זה אינו משקף את היקף התופעה לאשורה, בהיותה סובלת מתת-דיווח. בבסיס הצעת החוק שנועדה להאריך את תקופת ההתיישנות בעבירת המשמעת, הנפגעות והנפגעים ניצבים בפני קושי משמעותי להיחשף, להתלונן, לצאת למאבק בתחום מקום השירות, להיחשף בשנית לטראומה ולהתגונן מפני התופעה של הדרה ובידוד ('השתקה חברתית'). הקושי מתעצם במקום בו המטריד נמצא במעמד בכיר מזה של המוטרדת ובדינמיקה המיוחדת הקיימת במקום כמו הצבא, שהינו ארגון היררכי המתאפיין בפערי כוחות ומעמדות בהם קיים פוטנציאל מיוחד לניצול ופגיעה, בין היתר על רקע מיני. קיומו של הליך משמעתי בצה"ל נותן מענה לנפגעת, ללא פניה להליכים משפטיים, מסורבלים וארוכים הדורשים משאבים כספיים ונפשיים. ניסיונם של מרכזי הסיוע בליווי פונות מלמד כי, על פי רוב, הן מעוניינות שהפגיעה תפסק וכי יוכלו להמשיך ולעבוד במקום עבודתן או שירותן. משכך, ההליך המשמעתי מאפשר, במקרים רבים, מענה מיטבי לצרכים אלו. אלא שבשל מורכבותן של עבירות מין וההשלכות הקשות שלהן על הנפגעות, הדיווח אודותיהן עשוי להתרחש בחלוף שנים רבות בשל גורמים רבים, כגון רגשות בושה, האשמה עצמית, פחד ומנגנוני הדחקה. כמו כן, האופי המיוחד של השירות בצבא מתאפיין לעיתים קרובות בהיעדרות ממושכת מן הבית, ריחוק ממעגלי תמיכה (חברים, משפחה), הצבה בבסיס מבודד, אופק קידומי בשירות והעדר יכולת 'להתפטר', לכידות יחידתית ונורמות דיווח. לכל אלה השפעה מכרעת על תחושת הנפגעת כי יש ביכולתה להתמודד עם הדיווח על הפגיעה, על כל הנגזר מכך. הדברים מקבלים משנה תוקף ביחס לחיילות בשרות חובה, שכן מדובר בנערות צעירות אשר אך עזבו את ביתן והמסגרות המוכרות להן, אל סביבה לא מוכרת, תובענית והיררכית. פעמים רבות, כאשר הן נתקלות בגילוי של הטרדה מינית, אין הן מבינות או מעכלות את אשר ארע או שאין להן את תעצומות הנפש ומעגלי התמיכה המאפשרים להן לדווח על הפגיעה. פעמים רבות, רק אחרי שישתחררו מהצבא ויחזרו לחיים האזרחיים, יוכלו להתמודד עם הפגיעה ולקבל החלטה שהן רוצות להתלונן נגד הפוגע. במצב דברים כמתואר, נראה כי תקופת ההתיישנות הקבועה כיום בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו–1955, היא בלתי סבירה ביחס לקשיים ולמשוכות העומדות בפני הנפגעת טרם תבשיל בה ההחלטה על הגשת תלונה בגין ההטרדה שחוותה והיא מונעת ממנה, הלכה למעשה, לקבל מענה בהליך משמעתי בשל תקופת ההתיישנות הנקובה בחוק. משכך, נדרשת תקופת התיישנות ארוכה דיה, כפי שמוצע בהצעה, אשר תאפשר את 'ההבשלה' הנפשית הנדרשת. הצעת החוק נוסחה בסיוע איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ב באדר התשע"ז – 20.3.17 תיקון סעיף 170 1. בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו–1955, בסעיף 170, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא: "(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין עבירות של הטרדה מינית או התנכלות לפי חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח–1998, לא יובא חייל לדין משמעתי אם עברו שבע שנים מיום ביצוע העבירה."