הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2015699 הכנסת העשרים יוזמים: חברי הכנסת מירב בן ארי אלי אלאלוף יפעת שאשא ביטון טלי פלוסקוב רחל עזריה שולי מועלם-רפאלי זהבה גלאון רועי פולקמן איילת נחמיאס ורבין ______________________________________________ פ/4095/20 הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – ניכוי להורה עצמאי) (הוראת שעה), התשע"ז–2017 דברי הסבר חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב–1972, קובע כי ילד או אישה תושבי ישראל, שיש בידם פסק דין למזונות, והם אינם מקבלים את התשלום מהחייב במזונות, זכאים לדמי מזונות מהמוסד לביטוח לאומי, ובלבד שהחייב היה תושב ישראל ביום מתן פסק הדין למזונות, או שהיה תושב ישראל ב-24 חודשים לפחות מתוך 48 החודשים שקדמו ליום מתן פסק הדין. תשלום דמי המזונות בעד ילדים תלוי בהכנסת ההורה שבמשמורתו נמצא הקטין בהתאם לקריטריונים הקבועים בחוק הבטחת הכנסה. כתוצאה מכך דמי המזונות מקוזזים בהתאם להכנסתה של האם. מבחן ההכנסה המחמיר המוטל על האם לא הגיוני, לא צודק ולא יעיל. עקב הגירושים, האישה נדרשת גם לכלכל את עצמה וגם להשלים את כלכלת הילדים ועל כן אין מקום לקנוס אותה בשל חוסר העמידה של האב במחויבויותיו כלפי ילדיו. מבחן ההכנסות המחמיר של האם אינו צודק, מפני שהוא פוגע בזכאות הילדים לתמיכת המדינה. הוא מעמיד את האם בבחירה לא הוגנת בין רצונה לממש את חובת התשלום שהוטלה על האב בפסק הדין למזונות ובין מימוש הפוטנציאל הכלכלי-יצרני שלה. מבחן ההכנסה המחמיר המוטל על האם אינו יעיל, כי הוא מהווה תמריץ שלילי ליציאה לעבודה. קיזוז דמי המזונות עם היציאה לעבודה משמעותו יציאה לעבודה בעבור חלק מן המשכורת. לכך מתווספים שיקולים מרתיעים כגון הוצאות על שמרטפות, הוצאות נלוות לעבודה ואיבוד הזכויות הסוציאליות הניתנות למי שזכאי להן בשל גובה הכנסתו. בתנאים של יכולת השתכרות נמוכה בשוק עבודה חסר יציבות, האם מעדיפה להישאר בבית ולהבטיח לילדיה דמי מזונות נמוכים אך קבועים, במקום למצות את פוטנציאל ההשתכרות שלה. יתר על כן, היות ודמי המזונות אינם יכולים להספיק להבטיח קורת גג ופת לחם, אימהות יוצאות לעבוד בעבודה לא מוצהרת השוללת מהן את זכויותיהן הסוציאליות המגיעות להן על פי חוק, ומונעות מהן צבירת זכויות פנסיוניות. מטרת התיקון המוצע לסייע להורים העצמאים ולהגשים את תכלית חוק המזונות (הבטחת תשלום) שהיא הבטחת תשלום מזונות לילדים כשהחייב נמנע מלשלמם בכלל או במועד, על ידי הגדלת סכומי ההכנסה שאינם מובאים בחשבון לפי חוק הבטחת הכנסה. התיקון המוצע בחוק מביא בחשבון כי דמי המזונות של המוסד לביטוח לאומי הם שירות תיווך בפועל בין האב לילדיו, תיווך החיוני במיוחד במקרים של אלימות במשפחה בהם כל פנייה ישירה של האם להוצאה לפועל לצורך גביית המזונות מעמידה את הילדים והאם בסכנה ממשית. המוסד לביטוח לאומי מעביר את תשלום דמי המזונות באופן סדיר וגובה את אשר העביר מן האב בשלב מאוחר יותר. בהתאם לנתוני המוסד לביטוח הלאומי, מצליח המוסד לגבות כמחצית מתקציב דמי המזונות. בטווח הארוך מאז חקיקת החוק ועד היום, גבה המוסד לביטוח לאומי רק שליש מתקציב דמי המזונות, והיתר, שנקרא "החוב האבוד" ממומן על ידי משרד האוצר. מטרת הצעת החוק היא להקטין משמעותית את הקיזוז של הקצבה כך שעד משכורת של כ-3,200 ₪ לא תקוזז הקצבה בכלל, וממשכורת של 3,200 ₪ ועד השכר הממוצע המשק יעמוד הקיזוז על 25% בלבד. ההוראה מוצעת כהוראת שעה לשנים 2018 ו-2019. הקטנת הקיזוז תאפשר לילדים לקבל את הסכום כמעט במלואו של פסק הדין למזונות שנקבע עבורם בבית המשפט, ובכך תעודד נשים לצאת לשוק העבודה. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ד באדר התשע"ז – 22.3.17 הוראת שעה 1. בתקופה שמיום י"ד בטבת התשע"ח (1 בינואר 2018) ועד יום ג' בטבת התש"פ (31 בדצמבר 2019) (בחוק זה – תקופת הוראת השעה), יקראו את חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א–1980‏ כך: בתקופה שמיום י"ד בטבת התשע"ח (1 בינואר 2018) ועד יום ג' בטבת התש"פ (31 בדצמבר 2019) (בחוק זה – תקופת הוראת השעה), יקראו את חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א–1980‏ כך: (1) בסעיף 12(א), בפסקה (2), בסופה יבוא "ולעניין הורה עצמאי – סכום כמפורט להלן, לפי העניין (בפרק זה – סכום הניכוי להורה עצמאי): (1) בסעיף 12(א), בפסקה (2), בסופה יבוא "ולעניין הורה עצמאי – סכום כמפורט להלן, לפי העניין (בפרק זה – סכום הניכוי להורה עצמאי): (א) לעניין חלק ההכנסה מתגמול וכן מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1) ו-(2) לפקודה (בפסקה זו – הכנסה מתגמול ומעבודה) עד ל-33.81% מהשכר הממוצע – סכום השווה ל-100% מההכנסה מתגמול ומעבודה לאחר שנוכה ממנה הסכום האמור בפסקה (1); (ב) לעניין חלק ההכנסה מתגמול ומעבודה העולה על 33.81% מהשכר הממוצע – סכום השווה ל-75% מההכנסה מתגמול ומעבודה;"; (2) בסעיף 12א(א), בפסקה (2), בסופה יבוא "ולעניין הורה עצמאי – סכום הניכוי להורה עצמאי". (2) בסעיף 12א(א), בפסקה (2), בסופה יבוא "ולעניין הורה עצמאי – סכום הניכוי להורה עצמאי". (3) בסעיף 12ב(א), בפסקה (2), בסופה יבוא "ולעניין הורה עצמאי – סכום הניכוי להורה עצמאי". (3) בסעיף 12ב(א), בפסקה (2), בסופה יבוא "ולעניין הורה עצמאי – סכום הניכוי להורה עצמאי". תחילה 2. תחילתו של חוק זה ביום י"ד בטבת התשע"ח (1 בינואר 2018). תחילתו של חוק זה ביום י"ד בטבת התשע"ח (1 בינואר 2018).