הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2003706
הכנסת העשרים
יוזמים: חברי הכנסת בצלאל סמוטריץ'
יצחק וקנין
______________________________________________
פ/4099/20
הצעת חוק להסדרת המגורים בשטחי מרעה, התשע"ז–2017
דברי הסבר
מאז קום המדינה מהווה המרעה אחד הכלים האפקטיביים ביותר לשמירה על הקרקע, זאת לצד יתר יתרונותיו הסביבתיים והכלכליים
בשנים האחרונות גובר איום הפשיעה החקלאית והמגדלים נאלצים להתמודד עם פשיעה חקלאית הפוגעת בהם אנושות ומעמידה בסימן שאלה את הכדאיות הכלכלית של ניהול העדרים.
כחלק מההתמודדות עם נגע הפשיעה החקלאית וכדי להשגיח על שלמות העדרים, נדרשים הרועים ששטחי המרעה שלהם מרוחקים ממקום ישוב להתגורר בשטחי המרעה בסמוך לעדר. במרבית שטחי המרעה, דיני התכנון והבנייה לא מאפשרים הקמתם של מבני מגורים לרועים. כתוצאה מכך, הרועים נאלצים לבלות את שעות הלילה בהשגחה על שלמות עדריהם ללא כל מחסה. מציאות בלתי אפשרית זאת מביאה את מקצת הרועים להקים מבנים שאינם מאושרים ולהתגורר בהם לצורך השמירה על שלמות העדר. מצב הדברים מוביל להליכים משפטיים ולצעדי אכיפה קשים כלפי אותם רועים.
בהצעת חוק זו מוצע להסדיר את מגורי הרועים בשטחי מרעה, ולאפשר מתן ההיתרים למגורי הרועים ומשפחתם הגרעינית בשטחי רעייה, באותם המקומות שבהם הדבר נדרש בשל צורך בנוכחות מתמדת וצמודה של רועה בסמוך לעדר ובהתאם לקביעתו של שר החקלאות ופיתוח הכפר (להלן – אזור שמירה צמודה).
לפי המוצע, רשות המרעה במשרד החקלאות ופיתוח הכפר תהיה אחראית לאסדרת הקמת המבנים המותרים והשכרתם ותהיה רשאית להקים מבנה מגורים, באזורי שמירה צמודה לצורך מגוריו של הרועה ובני משפחתו הגרעינית, בכפוף לאישור הוועדה המקומית לתכנון ובנייה שיינתן בהתקיים התנאים המוצעים בסעיף 6 להצעת החוק, וזאת על אף האמור בכל דין.
הצעת החוק קובעת קריטריונים למתן ההיתר וכן הוראות בדבר המבנה וגודלו המקסימלי, תוך מזעור הפגיעה הסביבתית הכרוכה בהקמת התשתיות הנדרשות. כמו כן, מוצע לקבוע הוראות מעבר שנועדו לתת פתרון למצב הקיים ולהתמודד עם מבני מגורים קיימים שהוקמו זה מכבר לפני ג' בשבט התשע"ז (1 בינואר 2017), קביעת מועד זה נועדה למנוע הקמה של מבנים מרגע שהחל הליך החקיקה על הצעת חוק זו.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ד באדר התשע"ז – 22.3.17
פרק א': מטרות ופרשנות פרק א': מטרות ופרשנות פרק א': מטרות ופרשנות
מטרת החוק 1. מטרתו של חוק זה להסדיר את מגורי הרועים בשטחי מרעה, לצורך שמירה על מקרקעי הציבור, ובכלל זה על השטחים הפתוחים והיערות. מטרתו של חוק זה להסדיר את מגורי הרועים בשטחי מרעה, לצורך שמירה על מקרקעי הציבור, ובכלל זה על השטחים הפתוחים והיערות. מטרתו של חוק זה להסדיר את מגורי הרועים בשטחי מרעה, לצורך שמירה על מקרקעי הציבור, ובכלל זה על השטחים הפתוחים והיערות.
הגדרות 2. בחוק זה – בחוק זה – בחוק זה –
"אזור שמירה צמודה" – אזור שמירה צמודה שקבע השר לפי סעיף 3; "אזור שמירה צמודה" – אזור שמירה צמודה שקבע השר לפי סעיף 3; "אזור שמירה צמודה" – אזור שמירה צמודה שקבע השר לפי סעיף 3;
"הוועדה המקומית" – הוועדה המקומית לתכנון ובנייה כמשמעותה בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה–1965 (להלן – חוק התכנון והבניה); "הוועדה המקומית" – הוועדה המקומית לתכנון ובנייה כמשמעותה בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה–1965 (להלן – חוק התכנון והבניה); "הוועדה המקומית" – הוועדה המקומית לתכנון ובנייה כמשמעותה בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה–1965 (להלן – חוק התכנון והבניה);
"היתר רעייה" – היתר לרעיית בעלי חיים שניתן כדין; "היתר רעייה" – היתר לרעיית בעלי חיים שניתן כדין; "היתר רעייה" – היתר לרעיית בעלי חיים שניתן כדין;
"מבנה מגורים" – מבנה המשמש למגורי הרועה ובני משפחתו הגרעינית, ובלבד שהמבנה אינו צמוד דופן; "מבנה מגורים" – מבנה המשמש למגורי הרועה ובני משפחתו הגרעינית, ובלבד שהמבנה אינו צמוד דופן; "מבנה מגורים" – מבנה המשמש למגורי הרועה ובני משפחתו הגרעינית, ובלבד שהמבנה אינו צמוד דופן;
"מבנה צמוד דופן" – מבנה שהמרחק בינו לבין גבול היישוב הוא קילומטר אחד; "מבנה צמוד דופן" – מבנה שהמרחק בינו לבין גבול היישוב הוא קילומטר אחד; "מבנה צמוד דופן" – מבנה שהמרחק בינו לבין גבול היישוב הוא קילומטר אחד;
"משפחה גרעינית" – הרועה, אשתו וילדיהם הסמוכים על שולחנם; "משפחה גרעינית" – הרועה, אשתו וילדיהם הסמוכים על שולחנם; "משפחה גרעינית" – הרועה, אשתו וילדיהם הסמוכים על שולחנם;
"עדר" – בקר או צאן; "עדר" – בקר או צאן; "עדר" – בקר או צאן;
"רועה" – בעל היתר רעייה או אדם מטעמו המועסק על ידו ועוסק בפועל ברעיית העדר שלגביו ניתן ההיתר; "רועה" – בעל היתר רעייה או אדם מטעמו המועסק על ידו ועוסק בפועל ברעיית העדר שלגביו ניתן ההיתר; "רועה" – בעל היתר רעייה או אדם מטעמו המועסק על ידו ועוסק בפועל ברעיית העדר שלגביו ניתן ההיתר;
"רשות המרעה" – רשות המרעה במשרד החקלאות ופיתוח הכפר; "רשות המרעה" – רשות המרעה במשרד החקלאות ופיתוח הכפר; "רשות המרעה" – רשות המרעה במשרד החקלאות ופיתוח הכפר;
"שטח רעייה" – שטח שהוקצה למטרת רעייה וניתן לגביו היתר רעייה; "שטח רעייה" – שטח שהוקצה למטרת רעייה וניתן לגביו היתר רעייה; "שטח רעייה" – שטח שהוקצה למטרת רעייה וניתן לגביו היתר רעייה;
"תכנית" – כמשמעותה בחוק התכנון והבניה; "תכנית" – כמשמעותה בחוק התכנון והבניה; "תכנית" – כמשמעותה בחוק התכנון והבניה;
"השר" – שר החקלאות ופיתוח הכפר. "השר" – שר החקלאות ופיתוח הכפר. "השר" – שר החקלאות ופיתוח הכפר.
פרק ב': היתר למבנה באזורים בהם דרושה שמירה צמודה פרק ב': היתר למבנה באזורים בהם דרושה שמירה צמודה פרק ב': היתר למבנה באזורים בהם דרושה שמירה צמודה
קביעת אזור שמירה צמודה 3. השר יקבע בצו, לאחר התייעצות עם המפקח הכללי של משטרת ישראל, אזורים שבהם יש צורך בנוכחות מתמדת וצמודה של רועה בסמוך לעדר, מחמת מאפייניהם, לרבות הסיכון שקיים בהם לאדם ולרכוש או בשל ריחוקם מנקודות יישוב. השר יקבע בצו, לאחר התייעצות עם המפקח הכללי של משטרת ישראל, אזורים שבהם יש צורך בנוכחות מתמדת וצמודה של רועה בסמוך לעדר, מחמת מאפייניהם, לרבות הסיכון שקיים בהם לאדם ולרכוש או בשל ריחוקם מנקודות יישוב. השר יקבע בצו, לאחר התייעצות עם המפקח הכללי של משטרת ישראל, אזורים שבהם יש צורך בנוכחות מתמדת וצמודה של רועה בסמוך לעדר, מחמת מאפייניהם, לרבות הסיכון שקיים בהם לאדם ולרכוש או בשל ריחוקם מנקודות יישוב.
בקשה להקמת מבנה מגורים לרועה באזור שמירה צמודה 4. (א) רועה רשאי להגיש לרשות המרעה בקשה להקים מבנה מגורים בשטח רעייה הממוקם באזור שמירה צמודה.
(ב) רשות המרעה תעביר בקשה שקיבלה לפי סעיף קטן (א) לאישור הוועדה המקומית, לאחר שבדקה ואישרה כי התקיימו התנאים האמורים בסעיף 5.
(ג) על אף האמור בכל דין או תכנית, הוועדה המקומית תאשר בקשה להקמת מבנה מגורים לרועה בהתקיים התנאים האמורים בסעיף 6. (א) רועה רשאי להגיש לרשות המרעה בקשה להקים מבנה מגורים בשטח רעייה הממוקם באזור שמירה צמודה.
(ב) רשות המרעה תעביר בקשה שקיבלה לפי סעיף קטן (א) לאישור הוועדה המקומית, לאחר שבדקה ואישרה כי התקיימו התנאים האמורים בסעיף 5.
(ג) על אף האמור בכל דין או תכנית, הוועדה המקומית תאשר בקשה להקמת מבנה מגורים לרועה בהתקיים התנאים האמורים בסעיף 6. (א) רועה רשאי להגיש לרשות המרעה בקשה להקים מבנה מגורים בשטח רעייה הממוקם באזור שמירה צמודה.
(ב) רשות המרעה תעביר בקשה שקיבלה לפי סעיף קטן (א) לאישור הוועדה המקומית, לאחר שבדקה ואישרה כי התקיימו התנאים האמורים בסעיף 5.
(ג) על אף האמור בכל דין או תכנית, הוועדה המקומית תאשר בקשה להקמת מבנה מגורים לרועה בהתקיים התנאים האמורים בסעיף 6.
הקמת מבנה מגורים לרועה באזור שמירה צמודה 5. על אף האמור בכל דין או תכנית, רשות המרעה רשאית להקים מבנה מגורים באזור שמירה צמודה לצורך מגוריו של הרועה ובני משפחתו הגרעינית, ובלבד שמתקיימים כל אלה: על אף האמור בכל דין או תכנית, רשות המרעה רשאית להקים מבנה מגורים באזור שמירה צמודה לצורך מגוריו של הרועה ובני משפחתו הגרעינית, ובלבד שמתקיימים כל אלה: על אף האמור בכל דין או תכנית, רשות המרעה רשאית להקים מבנה מגורים באזור שמירה צמודה לצורך מגוריו של הרועה ובני משפחתו הגרעינית, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
(1) ברשותו של הרועה עדר המונה לפחות 200 ראש צאן או בקר; (1) ברשותו של הרועה עדר המונה לפחות 200 ראש צאן או בקר;
(2) השטח שלגביו ניתן היתר רעייה לרעייה ארוכת טווח לא יפחת מ- 2,000 דונם לרעיית צאן או 10,000 דונם לרעיית בקר; (2) השטח שלגביו ניתן היתר רעייה לרעייה ארוכת טווח לא יפחת מ- 2,000 דונם לרעיית צאן או 10,000 דונם לרעיית בקר;
(3) הרועה רועה את העדר בשטח רעייה במשך כל השנה; (3) הרועה רועה את העדר בשטח רעייה במשך כל השנה;
(4) הרועה מנהל תיקי מס הכנסה ומס ערך מוסף תקינים; (4) הרועה מנהל תיקי מס הכנסה ומס ערך מוסף תקינים;
(5) הרועה מחזיק באישור חיסון וסימון עדכני העומד בדרישות השירותים הווטרינרים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר; (5) הרועה מחזיק באישור חיסון וסימון עדכני העומד בדרישות השירותים הווטרינרים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר;
(6) נערך חוזה להקניית זכויות במקרקעין בין הרועה לבין רשות מקרקעי ישראל. (6) נערך חוזה להקניית זכויות במקרקעין בין הרועה לבין רשות מקרקעי ישראל.
הוראות לעניין מבנה מגורים בשטח הרעייה 6. (א) מבנה מגורים לרועה יהיה בגודל שקבע השר, בהתחשב בגודל המשפחה הגרעינית; כל עוד לא התקין השר תקנות כאמור, מבנה המגורים יהיה בגודל של 100 מטר רבוע למשפחה בת חמש נפשות, ובתוספת של 15 מטר רבוע לכל נפש נוספת. (א) מבנה מגורים לרועה יהיה בגודל שקבע השר, בהתחשב בגודל המשפחה הגרעינית; כל עוד לא התקין השר תקנות כאמור, מבנה המגורים יהיה בגודל של 100 מטר רבוע למשפחה בת חמש נפשות, ובתוספת של 15 מטר רבוע לכל נפש נוספת. (א) מבנה מגורים לרועה יהיה בגודל שקבע השר, בהתחשב בגודל המשפחה הגרעינית; כל עוד לא התקין השר תקנות כאמור, מבנה המגורים יהיה בגודל של 100 מטר רבוע למשפחה בת חמש נפשות, ובתוספת של 15 מטר רבוע לכל נפש נוספת.
(ב) מבנה מגורים בשטח הרעייה לא יהיה צמוד דופן, יוקם באופן שישתלב ככל שניתן בנוף ולא יפגע בסביבה במידה העולה על הנדרש. (ב) מבנה מגורים בשטח הרעייה לא יהיה צמוד דופן, יוקם באופן שישתלב ככל שניתן בנוף ולא יפגע בסביבה במידה העולה על הנדרש. (ב) מבנה מגורים בשטח הרעייה לא יהיה צמוד דופן, יוקם באופן שישתלב ככל שניתן בנוף ולא יפגע בסביבה במידה העולה על הנדרש.
(ג) רשות המרעה לא תבצע עבודות פיתוח ותשתית למבנה מגורים בשטח רעייה אלא במידה הנדרשת לשם הקמת המבנה. (ג) רשות המרעה לא תבצע עבודות פיתוח ותשתית למבנה מגורים בשטח רעייה אלא במידה הנדרשת לשם הקמת המבנה. (ג) רשות המרעה לא תבצע עבודות פיתוח ותשתית למבנה מגורים בשטח רעייה אלא במידה הנדרשת לשם הקמת המבנה.
(ד) הרועה יחתום, כתנאי למתן היתר, על התחייבות לפינוי המבנה ולהשבתו לרשות המרעה עם פקיעתו של היתר הרעייה או עם ההחלטה שלא לחדשו, ויפקיד את הערבויות הנדרשות, כפי שקבע השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת. (ד) הרועה יחתום, כתנאי למתן היתר, על התחייבות לפינוי המבנה ולהשבתו לרשות המרעה עם פקיעתו של היתר הרעייה או עם ההחלטה שלא לחדשו, ויפקיד את הערבויות הנדרשות, כפי שקבע השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת. (ד) הרועה יחתום, כתנאי למתן היתר, על התחייבות לפינוי המבנה ולהשבתו לרשות המרעה עם פקיעתו של היתר הרעייה או עם ההחלטה שלא לחדשו, ויפקיד את הערבויות הנדרשות, כפי שקבע השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
תיקון חוק בתי משפט לעניינים מנהליים 7. בחוק בתי משפט לעניינים מנהליים התש"ס–2000, בתוספת הראשונה, בפרט 10, בפרט משנה (ב), אחרי פסקה (8) יבוא: בחוק בתי משפט לעניינים מנהליים התש"ס–2000, בתוספת הראשונה, בפרט 10, בפרט משנה (ב), אחרי פסקה (8) יבוא: בחוק בתי משפט לעניינים מנהליים התש"ס–2000, בתוספת הראשונה, בפרט 10, בפרט משנה (ב), אחרי פסקה (8) יבוא:
"(9) חוק להסדרת המגורים בשטחי מרעה, התשע"ז–2017." "(9) חוק להסדרת המגורים בשטחי מרעה, התשע"ז–2017."
הוראות מעבר להסדרת מבנים קיימים 8. (א) הוועדה תעניק לבקשת רועה היתר למבנה מגורים הממוקם באזור שמירה צמודה, שהוקם לפני יום תחילתו של חוק זה, עד ליום ג' בטבת התשע"ז (1 בינואר 2017) (להלן – המועד הקובע), ובלבד שמתקיימים כל אלה: הוועדה תעניק לבקשת רועה היתר למבנה מגורים הממוקם באזור שמירה צמודה, שהוקם לפני יום תחילתו של חוק זה, עד ליום ג' בטבת התשע"ז (1 בינואר 2017) (להלן – המועד הקובע), ובלבד שמתקיימים כל אלה:
(1) הרועה עומד בתנאים האמורים בסעיף 5;
(2) גודל המבנה אינו חורג בגודלו ביותר מ-25% מהגודל המרבי שקבע השר; היה המבנה חורג מעבר ל25% מהגודל המרבי, יבצע הרועה התאמות בניה כך שיעמוד בגודל המרבי;
(3) המבנה משמש במועד הקובע למגורי משפחתו הגרעינית של המגדל;
(4) המבנה אינו צמוד דופן ליישוב;
(5) הרועה חתם על התחייבות לפינוי המבנה ולהשבת המצב בשטח לקדמותו על חשבונו הוא עם פקיעתו של היתר הרעיה או עם ההחלטה שלא לחדשו, והפקיד את הערבויות הנדרשות לשם כך כפי שקבע השר, לפי סעיף 6(ד).
(ב) החל ביום תחילתו של חוק זה, יעוכבו לתקופה של שנתיים הליכי אכיפה ופיקוח המתנהלים לגבי מבנים קיימים, ובכלל זה הליכים משפטיים תלויים ועומדים, ובלבד שמתקיימות הוראות חוק זה באותם מבנים. החל ביום תחילתו של חוק זה, יעוכבו לתקופה של שנתיים הליכי אכיפה ופיקוח המתנהלים לגבי מבנים קיימים, ובכלל זה הליכים משפטיים תלויים ועומדים, ובלבד שמתקיימות הוראות חוק זה באותם מבנים.
תקנות ראשונות 9. (א) תקנות ראשונות לפי סעיף 6(א) יותקנו בתוך שלושה חודשים מיום פרסומו של חוק זה.
(ב) תקנות ראשונות לפי סעיף 6(ד) יובאו לאישור ועדת הכלכלה של הכנסת בתוך שלושה חודשים מיום פרסומו של חוק זה. (א) תקנות ראשונות לפי סעיף 6(א) יותקנו בתוך שלושה חודשים מיום פרסומו של חוק זה.
(ב) תקנות ראשונות לפי סעיף 6(ד) יובאו לאישור ועדת הכלכלה של הכנסת בתוך שלושה חודשים מיום פרסומו של חוק זה. (א) תקנות ראשונות לפי סעיף 6(א) יותקנו בתוך שלושה חודשים מיום פרסומו של חוק זה.
(ב) תקנות ראשונות לפי סעיף 6(ד) יובאו לאישור ועדת הכלכלה של הכנסת בתוך שלושה חודשים מיום פרסומו של חוק זה.