הצעת חוק לדיון מוקדם

DOCX 3,623 תווים המסמך המקורי ↗
מספר פנימי: 2015334 הכנסת העשרים יוזם: חבר הכנסת יעקב אשר ______________________________________________ פ/4107/20 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הארכת חופשת לידה בתמורה לשכר מינימום), התשע"ז–2017 דברי הסבר חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 קובע כי מבוטחת זכאית לתקופת לידה והורות בתשלום בעד פרק זמן של ארבעה עשר שבועות, או בעד פרק זמן של שבעה שבועות אם שולמו בעדה דמי ביטוח בעד תקופה קצרה יותר טרם הלידה, הכול כמפורט בחוק. מסקירה משווה שנערכה בשנת 2006 על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת ("הסדרי חופשת לידה ותשלומים ליולדת – סקירה משווה" 14 באוגוסט 2006) עולה כי תקופת הלידה וההורות בישראל קצרה בהרבה בהשוואה למדינות שנבדקו באותה סקירה, כך שיש צורך בהארכה משמעותית של תקופת הלידה וההורות. לפיכך מוצע להאריך את תקופת הלידה וההורות בתשלום בארבעה שבועות למי שזכאית כיום לתשלום בעד 14 שבועות, ובשני שבועות למי שזכאית היום לתשלום בעד 7 שבועות. תקופת הארכה זו היא משמעותית יחסית ויש בכוחה לעשות רפורמה משמעותית בתקופת ההורות והלידה. עם זאת כדי שהצעת החוק תהיה ישימה מבחינה תקציבית מוצע כי גובה דמי הלידה בעד התקופה הנוספת לא יעלה על גובה שכר המינימום כהגדרתו בחוק שכר מינימום, התשמ"ז–1987. מבדיקת אומדן עלות של הצעת החוק שנערכה על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת (הצעת חוק הביטוח הלאומי, תיקון: הארכת חופשת לידה בתמורה לשכר מינימום- אומדן עלות) עולה כי עלות הצעת החוק הינה כ-94 מיליון שקלים בשבוע בלבד, עלות הצעת החוק נמוכה בהתחשב בכך שהגבלת גמלת הלידה בתקופת תוספת חופשת הלידה עד לגובה שכר מינימום מונעת ניצול חלק גדול של התקציב על ידי מספר קטן של נשים המקבלות גמלה גבוהה בהתאם לשכרן, שהן בדרך כלל נשים מהמעמד הגבוה המשתכרות שכר גבוה. הניצול התקציבי של הצעת החוק יהיה שוויוני לכלל הנשים ללא הבדלי שכר, כשהמדינה תשתתף על ידי תשלום גמלה עד לגובה שכר מינימום לאימהות המעוניינות להאריך את חופשת הלידה והמוכנות לשם כך להקריב משכרן לשם מטרה זו. הצעת החוק מבקשת לעודד נשים לצאת למעגל העבודה ולצמצם את מספר הנשים אשר עוזבות את עבודתן בשל קשיים במציאת סידור לתינוק בגיל כה קטן ובפרט לעודד נשים הנמנות על בני המעמד ביניים והנמוך המשתכרות שכר נמוך כך שלעיתים רבות הן לא רואות תמורה כלכלית משמעותית המצדיקה חזרה לעבודה כשבמקביל הן נאלצות להשאיר את תינוקם בתשלום במסגרת עם השגחה. מעבר לעידוד הכלכלי והתרומה למעגל העבודה, נמצא כי יש קשר בין האם ובין הילוד שנבנה ומתבסס בחודשים הראשונים לחייו של התינוק ומאציל על יכולות ההתפתחות של הילד לשנים רבות. בנוסף ידוע כי קיימת חשיבות להנקה אשר תורמת לחיזוק המערכת החיסונית של התינוק בחודשים אלה. הארכת תקופת הלידה וההורות תאפשר לאם להיות קרובה לתינוקה ולהניקו. הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת יעקב אשר וקבוצת חברי הכנסת (פ/3320/20). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ד באדר התשע"ז – 22.3.17 תיקון סעיף 50 1. בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 50 – בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 50 – (1) בסעיף קטן (א) – (1) בסעיף קטן (א) – בפסקה (1), במקום "14 שבועות" יבוא "18 שבועות"; בפסקה (2), במקום "7 שבועות" יבוא "9 שבועות"; (2) אחרי סעיף קטן (א) יבוא: (2) אחרי סעיף קטן (א) יבוא: "(א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), גובה דמי הלידה שישולמו בעד ארבעת השבועות האחרונים לתקופה המנויה בפסקה (1) של אותו סעיף קטן ובעד שני השבועות האחרונים לתקופה המנויה בפסקה (2) של אותו סעיף קטן, לא יעלה על שכר המינימום כהגדרתו בחוק שכר מינימום". תיקון סעיף 53 2. בסעיף 53(א) לחוק העיקרי, בסופו יבוא "ובלבד שגובה דמי הלידה שמשולמים לפי הוראות סעיף 50(א1) לא יעלה על שכר המינימום כהגדרתו בחוק שכר מינימום". בסעיף 53(א) לחוק העיקרי, בסופו יבוא "ובלבד שגובה דמי הלידה שמשולמים לפי הוראות סעיף 50(א1) לא יעלה על שכר המינימום כהגדרתו בחוק שכר מינימום".