הצעת חוק לדיון מוקדם
;מספר פנימי: 2014647
הכנסת העשרים
יוזמים: חברי הכנסת יפעת שאשא ביטון
טלי פלוסקוב
איילת נחמיאס ורבין
איציק שמולי
אורי מקלב
רועי פולקמן
מירב בן ארי
יעל גרמן
יגאל גואטה
עאידה תומא סלימאן
חנין זועבי
תמר זנדברג
אלעזר שטרן
איתן ברושי
איל בן ראובן
קארין אלהרר
מאיר כהן
עליזה לביא
מסעוד גנאים
יעקב מרגי
ניסן סלומינסקי
אכרם חסון
מיכאל מלכיאלי
אלי אלאלוף
דוד ביטן
מכלוף מיקי זוהר
יואב קיש
רוברט אילטוב
מנואל טרכטנברג
סתיו שפיר
______________________________________________
פ/4124/20
הצעת חוק ייצוג משפטי בעניינו של קטין (תיקוני חקיקה), התשע"ז–2017
דברי הסבר
חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך–1960 (להלן – חוק הנוער), נועד להגן על ילדים הנמצאים בנסיבות או במצבים המחייבים התערבות של רשויות המדינה בהיבט החוקי של המשמורת ההורית כדי להבטיח את טובתם של הילדים.
נכון להיום, נושא הייצוג המשפטי להורים וילדים בהליכי הוצאת ילדים ממשמורת בדיונים בבתי המשפט אינו מעוגן בחוק באופן מספק, ועל לקונה זו באה הצעת החוק לתת מענה.
הסיוע המשפטי במשרד המשפטים מעניק סיוע משפטי בנושאים אזרחיים למבקשים מעוטי יכולת ולאוכלוסיות מוחלשות, אשר אין ביכולתם להתמודד עם המערכת המשפטית. הסיוע המשפטי פועל מכוח חוק הסיוע המשפטי, התשל"ג–1973, כאשר מתן הסיוע המשפטי מותנה בעמידת מבקש הסיוע במבחנים הקבועים בחוק ובתקנות, קרי, מבחן הזכאות הכלכלית אשר בודק את הכנסותיו ואת שווי רכושו של מבקש הסיוע, ומבחן הסיכוי המשפטי.
הצעת חוק זו נועדה להסיר את מבחן ההכנסה, שכן היא רואה בהליכים המשפטיים בהתאם לחוק הנוער, מצב של "דיני נפשות", בדומה לנושאים של אימוץ, אשפוז כפוי וסחר בבני אדם, אשר בעניינם נקבע זה מכבר פטור ממבחני ההכנסה והסיכוי המשפטי ואף עוגנה זכות הייצוג בדין.
יש חשיבות עליונה לייצוג משפטי להורים ולייצוג משפטי עצמאי לקטינים בהליכים לפי חוק הנוער, משום שהליכים אלו ניצבים בלב ליבם של "דיני נפשות", וזאת לנוכח השלכות התערבות המדינה בתא המשפחתי, באוטונומיה ההורית והפוטנציאל הטמון בהליכים אלו לפגיעה בזכויות אדם בסיסיות של הקטין ומשפחתו.
חשיבות הייצוג המשפטי מתחדדת כאשר שמים לב לזהותן של המשפחות שעניינן נידון בבית המשפט לנוער, המתאפיינות ברמה סוציואקונומית נמוכה, וסובלות ממוחלשות ומהדרה חברתית, תרבותית, שפתית וכלכלית.
אוכלוסייה זו מתקשה להתנהל במרחב המשפטי, דבר המתבטא בקושי להמצאת המסמכים הדרושים להליך המשפטי המתנהל. במקרים רבים פונה עורך הדין המטפל בתיק לעובדת הסוציאלית המלווה את התיק מטעם שירותי הרווחה, לצורך קבלת מידע ומסמכים הנדרשים להליך הייצוג המשפטי.
בחינת זכאותם הכלכלית של ההורים לקבלת סיוע משפטי מותנת גם בהליכים בירוקרטיים מול הסיוע המשפטי, לרבות ריאיון עם נציגי הסיוע. בהרבה מקרים ההורים אינם מגיעים לראיון ובכך נחסמת דרכם להליך משפטי ראוי והוגן, כשחסרה להם מראש האפשרות להיות מיוצגים על ידי עורך דין.
ביחס לקטינים, אמנם החוק מסמיך את בתי המשפט למנות לקטין מייצג, אולם לא מעגן את הזכות של קטינים לייצוג עצמאי ומותיר את העניין לשיקול דעת בית המשפט, באופן שמייצר חוסר שוויון וחוסר אחידות בפרקטיקה.
בשנת 2010 נערך מחקר מדגמי במסגרת עבודת תזה באוניברסיטת תל אביב שבו עלה כי בתיקים שלא היה בהם ייצוג משפטי, בקשת שירותי הרווחה להוצאת הילד ממשמורת הוריו התקבלה במלואה ב-93% מהמקרים. אולם במקרים שההורים היו מיוצגים על ידי עורך דין התקבלה הבקשה במלואה ב-63% בלבד. בנוגע לדחיית הבקשה להוצאת הילד ממשמורת הוריו עלה כי ההחלטה על הוצאה ממשמורת נדחתה ב-2% מהתיקים שלא היה בהם ייצוג משפטי, לעומת 25% מהמקרים בהם היה להורים ייצוג משפטי.
מטרת הצעת חוק זו היא להשוות בין כל הורה וילד בפני החוק, כך שמעמד סוציו-אקונומי, חברתי ותרבותי לא יהווה מכשול לקבלת משפט צדק כאשר מדובר בהליכי הגנה על קטינים בסיכון. כל ילדי ישראל והוריהם שווים בפני החוק, וחובתנו להבטיח זאת בחקיקה כאשר אנו מבקשים לדון ולהכריע בגורלם בבית משפט.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ד באדר התשע"ז – 22.3.17
תיקון חוק הנוער (טיפול והשגחה) 1. בחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך–1960, בסעיף 8ג, במקום "רשאי, בכל עת, למנות לקטין" יבוא "ימנה לקטין", ובמקום "אם מצא כי הדבר דרוש לטובת הקטין ולשם שמירה על ענייניו" יבוא "זולת אם הקטין בחר להיות מיוצג על ידי עורך דין מטעמו".
תיקון חוק הסיוע המשפטי 2. בחוק הסיוע המשפטי, התשל"ב–1972, בתוספת, בסופה יבוא –
"11. להוריו של קטין בהליכים לפי סעיף 8ג לחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך–1952, זולת אם בחרו להיות מיוצגים על ידי עורך דין מטעמם."