הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2011260
הכנסת העשרים
יוזם: חבר הכנסת אמיר אוחנה
______________________________________________ פ/4235/20
הצעת חוק שחרור על תנאי ממאסר (תיקון – שחרור אסיר שביצע רצח או ניסיון לרצח), התשע"ז–2017
דברי הסבר
בחוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס"א–2001 (להלן – החוק), הוסדר הליך של שחרור מוקדם של אסירים לאחר שריצו שני שלישים מהעונש שהטיל עליהם בית המשפט בגזר הדין.
בחוק מובהר כי השחרור המוקדם אינו בבחינת זכות קנויה לאסיר והוא מותנה בתנאים שונים. לאחר שחרורו של האסיר בשחרור מוקדם, הוא אינו בבחינת "אדם חופשי" לחלוטין, וממועד השחרור על תנאי ועד הגיע מועד השחרור על פי גזר הדין, מוטלים על האסיר המשוחרר תנאים שונים, וכן מעקב ופיקוח.
ישנם מקרים שבהם אסירים משוחררים בתנאים גם לאחר שריצו את מלוא תקופת מאסרם, וזאת על פי חוקים מסוימים, המתייחסים אך ורק לעברייני מין, שנתפסים בתיאוריה כעבריינים רצידיביסטיים שעלולים לחזור ולבצע עבירות מין גם לאחר שחרורם.
עם זאת, מחקרים מוכיחים כי אסירים שביצעו עבירות מין אינם עומדים בראש רשימת האסירים הרצידיביסטיים, וישנם סוגים נוספים של עבריינים – אסירים משוחררים – שקיים סיכון כי עם שחרורם, יחזרו ויבצעו פשע זהה או דומה לזה שכבר ביצעו (ראו אליאב ברמן ודרור ולק: רצידיביזם של אסירים פליליים משוחררי 2008, מח' מחקר ואסטרטגיה של שירות בתי הסוהר). כך למשל, בחוק שחרור על תנאי ממאסר ישנה התייחסות מחמירה לאסירים שמרצים עונשי מאסר בגין עבירות אלימות שביצעו כלפי בן משפחה.
ביום 29.6.15 שוחרר ממאסר, לאחר ריצוי מלוא תקופת המאסר, האסיר ישי שליסל, שביום 30.6.05 ביצע מספר ניסיונות לרצח במצעד הגאווה בירושלים, ובגין הרשעה בעבירות של ניסיון לרצח נגזרו עליו 10 שנות מאסר.
ביום 30.7.15 התקיים בירושלים מצעד גאווה נוסף, וישי שליסל, ששוחרר ממאסר חודש קודם לכן, הגיע למצעד, רצח את שירה בנקי ז"ל, וניסה לרצוח משתתפים נוספים.
בהכרעת הדין תפ"ח 44503-08-15 מדינת ישראל נ' ישי שליסל, שניתנה ביום 19.4.16, כתבה כבוד השופטת נאווה בן אור כך: "וההערה השנייה עניינה באבסורד המחייב, לטעמנו, מחשבה. הנאשם ריצה את מלוא עונשו מבלי שזכה לקבל חופשה ולו פעם אחת, בשל הערכת הגורמים המוסמכים את מסוכנותו הרבה. בנסיבות אלה, כשהשתחרר מן המאסר, לא היה בבחינת מי ששוחרר על תנאי לפי חוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס"א–2001, ולא ניתן היה להתנות את שחרורו בכל תנאי שהוא, לרבות, למשל, פיקוח מטעם שירות המבחן או השתתפותו בתכנית שיקומית שהוכנה בידי הרשות לשיקום האסיר, כפי שניתן לעשות ביחס לאסירים המשוחררים על תנאי לאחר שריצו שני שליש מתקופת מאסרם (ראו סעיף 13 לחוק האמור). בשונה מעברייני מין מורשעים, עליהם ניתן להטיל הגבלות ופיקוח מכוח חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו–2006, אין כיום חוק המאפשר הטלת פיקוח דומה על עבריין מורשע דוגמת הנאשם, שסיים לרצות את מלוא עונשו והסכנה הנובעת ממנו מובהקת. כך יוצא, כי דווקא עבריין אלים ומסוכן, שבשל מסוכנותו ריצה את מלוא עונשו ולא שוחרר על תנאי, אין אפשרות להטיל עליו מגבלה כלשהי עם שחרורו. הנאשם יצא, אפוא, לחופשי, מבלי שהוכנה עבורו תכנית שיקום, ומבלי שניתן היה עוד לפקח על תנועותיו".
על רקע דברים אלה של בית המשפט הנכבד, עולה הצורך לתקן את החוק כך שניתן יהיה להטיל פיקוח ומגבלות על אסירים שביצעו רצח או ניסיון לרצח ועולה בעת שחרורם לאחר ריצוי מלוא תקופת המאסר, שעדיין נשקפת מהם מסוכנות לציבור או לנפגע העבירה, בהתאם לחוות דעת מקצועית שהוכנה בכלא.
הצעה החוק נכתבה בסיוע "ארגון משפחות נרצחים ונרצחות".
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"ט באייר התשע"ז – 15.5.17
הוספת סעיף 11א 1. בחוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס"א–2001, אחרי סעיף 11 יבוא: בחוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס"א–2001, אחרי סעיף 11 יבוא: בחוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס"א–2001, אחרי סעיף 11 יבוא:
"שחרור אסיר הנושא מאסר בשל עבירת רצח או ניסיון לרצח הנשקפת ממנו מסוכנות גבוהה 11א. (א) ועדת שחרורים מיוחדת רשאית לדון ולהחליט על שחרור בתנאים של אסיר הנושא מאסר בשל עבירה לפי סעיפים 300, 300א או 305 לחוק העונשין, התשל"ז–1977 (להלן – חוק העונשין), גם אם האסיר ריצה את מלוא תקופת מאסרו, אם חוות הדעת שהגיש לה הצוות המקצועי תצביע על מידת סכנה גבוהה הנשקפת לציבור משחרור האסיר, לרבות סכנה לנפגע העבירה.
(ב) תקופת התנאי לפי סעיף זה לא תעלה על 3 שנים.
(ג) אסיר ששוחרר בתנאים בהתאם לסעיף זה והפר תנאי מן התנאים שנקבעו לו, דינו כדין מי שהפר צו שניתן על פי סעיף 287 לחוק העונשין."