הצעת חוק לקריאה הראשונה

רשומות הצעות חוק ה כ נ ס ת 2017 במאי22 709 כ"ו באייר התשע"ז עמוד ) (מתן הודעה בדבר הכוונה להגיש35 'הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (תיקון מס 184 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 2017–תביעה נגד צד שלישי כתנאי להגשתה), התשע"ז 186 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .2017–) (מתן דרכון לעולה), התשע"ז9 'הצעת חוק הדרכונים (תיקון מס 184 :מתפרסמת בזה הצעת חוק של חברי הכנסת מטעם ועדת הכספים של הכנסת ) (מתן הודעה בדבר הכוונה35 'הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (תיקון מס *‏2017–להגיש תביעה נגד צד שלישי כתנאי להגשתה), התשע"ז א108 הוספת סעיף.1 (להלן – החוק העיקרי), אחרי1‏1981–בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א : יבוא108 סעיף "מתן הודעה בדבר הכוונה להגיש תביעה נגד צד שלישי א108 בסעיף זה, "תביעה" – תביעה לפיצוי או לשיפוי, בקשר (א) לתגמולי ביטוח ששילם מבטח למבוטח מבטח לא יגיש תביעה נגד צד שלישי שאינו מבטח אלא (ב) ימים לפחות לפני הגשת30 ,לאחר ששלח לו הודעה בכתב התביעה, על כוונתו להגישה הודעה כאמור בסעיף קטן (ב) תכלול את שם המבטח (ג) ודרכי ההתקשרות עמו, וכן פירוט של עילת התביעה, ויצורפו לה המסמכים המהותיים הנוגעים לתביעה שבכוונת המבטח " להגיש בקרות אירוע ביטוחי המקנה זכות למבוטח לקבל ממבטחו תגמול מעורבים לעתים צדדים נוספים שביחס אליהם קמה למבטח זכות תביעה בפני מבטח שקמה לו זכות תביעה כאמור כלפי צד שלישי עומדת האפשרות לפעול בכמה דרכים, ובין היתר להגיש תביעה נגד הצד השלישי ואולם, הגשת תביעה כאמור בלי ליידע את הצד השלישי בדבר הכוונה להגיש את התביעה עשויה לסכל את האפשרות להסדיר את המחלוקת בין המבטח לצד השלישי מחוץ לכותלי בית המשפט, לדוגמה באמצעות גיבוש הסדר פשרה עם המבטח, תשלום סכום הכסף שהמבטח דורש מהצד השלישי, או פנייה אל המבטח בניסיון להוכיח לו כי אין לצד השלישי אשמה בנזק שנגרם למבוטח ולכן הוא אינו חייב להיענות לדרישת המבטח לשלם לו את סכום הכסף שהוא דורש ממנו לפיכך, במטרה לצמצם את מספר התביעות נגד צדדים שלישיים ולאפשר את פתרון המחלוקת בין המבטח ובין הצד השלישי במשא ומתן, מוצע בהצעת החוק המתפרסמת בזה לקבוע כי מבטח שברצונו להגיש תביעה נגד צד שלישי לפיצוי או לשיפוי, בקשר לתגמולי ביטוח ששילם למבוטח, יהיה חייב לשלוח לצד השלישי 30 הודעה בכתב על כוונתו להגיש נגדו תביעה כאמור ימים לפחות לפני הגשת התביעה, כתנאי להגשתה הודעה כאמור תכלול את שם המבטח ודרכי ההתקשרות עמו ופירוט של עילת התביעה, ויצורפו לה המסמכים המהותיים הנוגעים לתביעה כמו כן, מוצע לקבוע שהוראות התיקון המוצע יחולו על הודעות לצד שלישי שיישלחו ועל תביעות שיוגשו לבית המשפט מיום תחילתו של התיקון ואילך בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה – השלישית תוסיף ועדת הכספים של הכנסת (להלן הוועדה) ותבחן אם שליחת ההודעה לצד השלישי כאמור תהיה תנאי סף להגשת תביעה נגדו ואת פרק הזמן המזערי לשליחתה כמו כן תדון הוועדה בתחולת ההסדר המוצע )2016 בינואר20( ); הועברה לוועדה ביום י' בשבט התשע"ו563545 : (מספר פנימי1162/20/הצעת חוק מס' פ * .427 '; התשע"ז, עמ208 'ס"ח התשמ"א, עמ 1 ד ב ר י ה ס ב ר 22.5.2017 ,, כ"ו באייר התשע"ז709 – הצעות חוק הכנסת 185 תחולה .2 לחוק זה, יחולו על הודעה כמשמעותה1 א לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף108 הוראות סעיף בסעיף האמור שנשלחה ביום פרסומו של חוק זה ואילך ועל תביעה כהגדרתה באותו סעיף שהוגשה לבית המשפט ביום פרסומו של חוק זה ואילך .2 לחוק זה, יחולו על הודעה כמשמעותה1 א לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף108 הוראות סעיף בסעיף האמור שנשלחה ביום פרסומו של חוק זה ואילך ועל תביעה כהגדרתה באותו סעיף שהוגשה לבית המשפט ביום פרסומו של חוק זה ואילך תחולה על מקרה שבו דבר קיומו של צד שלישי נודע למבטח תוך כדי ניהול ההליך המשפטי ולא בטרם הגשת התביעה ובסוגיית ההשפעה של שליחת ההודעה על ידי המבטח על מרוץ תקופת ההתיישנות של עילת התביעה יוזמים: חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני ד ב ר י ה ס ב ר 22.5.2017 ,, כ"ו באייר התשע"ז709 – הצעות חוק הכנסת 186 :מתפרסמת בזה הצעת חוק של חברי הכנסת מטעם ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת *‏2017–) (מתן דרכון לעולה), התשע"ז9 'הצעת חוק הדרכונים (תיקון מס 4 תיקון סעיף.1 "(א), אחרי "תעודת מעבר4 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף1‏1952–בחוק הדרכונים, התשי"ב ")(ב6 יבוא "בכפוף להוראות סעיף 6 תיקון סעיף.2 : לחוק העיקרי, האמור בו יסומן "(א)", ואחריו יבוא6 בסעיף על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יסרב השר ליתן דרכון למי שקיבל את אזרחותו לפי "(ב) (בסעיף זה – עולה), בשל כך בלבד שטרם השתקע2‏1952– לחוק האזרחות, התשי"ב2 סעיף " ימים מיום שהוקנתה לו אזרחות ישראלית30 בישראל; דרכון כאמור יינתן לעולה בתוך , מקנה לשר1952– לחוק הדרכונים, התשי"ב6 סעיף הפנים שיקול דעת רחב לסרב לתת דרכון או תעודת מעבר או להאריך את תוקפם מכוח סמכות זו, בניגוד למצב הנוהג במדינות רבות בעולם, אזרחים עולים בישראל ,אינם מקבלים דרכון בעת קבלת האזרחות הישראלית בשל כך שטרם השתקעו בישראל, ובדרך כלל בשנה הראשונה לעלייתם ארצה הם מקבלים תעודת מעבר בלבד תעודת מעבר, להבדיל מדרכון, כרוכה בהגבלות רבות בעבור המחזיק בה למשל, בעל דרכון ישראלי יכול להיכנס לכל מדינה בעולם אשר לישראל יש עמה הסכמי אשרות ללא אשרה, ואילו המחזיק בתעודת מעבר צריך להצטייד באשרה עם כניסתו לכל מדינה בעולם, ללא תלות בהסכמי אשרות – שירות אשר עולה כסף וגוזל זמן פי רוב תעודת המעבר תקפה זמן קצר יותר-כמו כן, על מדרכון, ולכן מחזיקי תעודת המעבר נאלצים לחדשה שוב ושוב הדבר מקשה מאוד על עולים המבקשים לשמור על קשר עם בני משפחותיהם אשר נשארו בחוץ לארץ לפיכך, בהצעת החוק המתפרסמת בזה מוצע לקבוע כי שר הפנים לא יוכל לסרב לבקשתו של עולה לקבל דרכון רק בשל כך שטרם השתקע בישראל לעניין זה יובהר כי אין בתיקון המוצע כדי לגרוע מסמכותו של שר הפנים לסרב לתת דרכון לעולה מטעמים אחרים, כגון חשש לשימוש לרעה בדרכון )2017 במרס8( ); הועברה לוועדה ביום י' באדר התשע"ז2013512 : (מספר פנימי3830/20/הצעת חוק מס' פ * .436 '; התשע"ז, עמ260 'ס"ח התשי"ב, עמ 1 .146 'ס"ח התשי"ב, עמ 2 יוזמים: חברי הכנסת עודד פורר, יוליה מלינובסקי סודר והודפס במחלקת הדפוס והפרסומים של הכנסת ISSN 0334-3030 שקלים חדשים1.62 המחיר ד ב ר י ה ס ב ר 22.5.2017 ,, כ"ו באייר התשע"ז709 – הצעות חוק הכנסת