הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2015601 הכנסת העשרים יוזמת: חברת הכנסת תמר זנדברג ______________________________________________ פ/4253/20 הצעת חוק לתיקון פקודת הסמים המסוכנים (החזקה או שימוש לצריכה עצמית של סם מסוג קנבוס או שרף של קנבוס), התשע"ז–2017 דברי הסבר מטרת הצעת החוק היא למנוע רישום פלילי מיותר לציבור המשתמשים בקנבוס לשימוש עצמי בלבד שהם מעל גיל 21, ושאינם מבצעים יחד עם עבירה זו, עבירה נוספת מסוג עוון או פשע (כגון גניבה, או נהיגה תחת השפעה). מוצע לקבוע כי עבירה של החזקה או שימוש לצריכה עצמית של סם הקנבוס קנס, היא עבירת קנס ששיעורה 300 שקלים חדשים על עבירה של החזקה או שימוש עצמי, ו-1,500 שקלים חדשים על שימוש או החזקה לצריכה עצמית במקום ציבורי המנוי בחוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון, התשמ"ג–1983. הקנבוס נמצא בשימוש מזה אלפי שנים. בדומה לאלכוהול הוא הוצע מחוץ לחוק בשנות ה-30 של המאה הקודמת בארה"ב ובניגוד לאלכוהול שחזר להיות חוקי ופופולרי, האיסור על השימוש בקנבוס התפשט ברחבי העולם ונמשך גם 80 שנים אחר כך. זאת למרות שהאלכוהול נחשב, על פי מחקרים רפואיים, לסם ממכר ומזיק יותר מקנבוס (Drug harms in the UK, by Nutt et al. The lancet 2010). השימוש בקנבוס הוא חלק משגרת החיים של ישראלים רבים, כ-275 אלף ישראלים בוגרים משתמשים בו (קורין סאור, ירדן גזית, לגליזציה של מריחואנה – סקר דעת קהל, הניסיון של מדינות אחרות והערכת ההשפעה התקציבית, מכון ירושלים לחקר שווקים, ספטמבר 2013). בישראל, כמו בעולם, קנבוס הוא חלק מאורח חיים נורמטיבי של אנשים בוגרים ומתפקדים בחברה. אורח החיים הזה מונה כמעט 10% מהציבור הישראלי וייתכן שאף יותר. כיום לא מתבצעת הפרדה בין סוגי הסמים וחומרת השפעתם בפקודת הסמים. כך נוצר המצב בו דין שימוש בסמים מסוג הרואין או קוקאין זהה לדין השימוש בקנבוס, מצב ההופך אזרחים נורמטיביים לעבריינים בעלי תיק פלילי. נתונים אלו קוראים לשינוי המצב החקיקתי בהתאם למציאות היום-יומית. בשנים האחרונות יש מגמה הולכת וגוברת של מדיניות אי הפללה לצרכני קנבוס במדינות רבות בעולם. כבר בשנת 2011 דוח רשמי של האו"ם קרא לחשיבה מחודשת על מדיניות הסמים ועל הפללת משתמשי הסמים הקלים (דה-קרימינילזציה (אי הפללה) של השימוש בסמים, מרכז המחקר והמידע של הכנסת, אוגוסט 2011). מדינות רבות שינו את גישתן לנושא הפללת המשתמשים והמשתמשות. מדיניות אי הפללה זאת חסכה מיליונים למשלמי המסים באותן המדינות. באפריל 2016 התכנסה העצרת הכללית של האו"ם לדיון מיוחד ונדיר מסוגו אשר נועד לקדם ולהתוות מדיניות בינלאומית בתחום הסמים. במסגרת העצרת אושרה הצהרת מדיניות בקונצנזוס ע"י כל המדינות החברות אשר מעידה על שינוי כיוון משמעותי בתחום זה מדגש על הפללה ואכיפה לדגש על טיפול, בריאות הציבור ומניעה כדרך הנכונה והאפקטיבית ביותר להתמודדות עם בעיית הסמים בעולם. ממשלת ישראל מוציאה כיום כ-690 מיליון שקלים חדשים בשנה על מנת לאכוף את איסור השימוש בקנבוס, זאת למרות שבפועל עבירות הסמים שבהן נפתחו תיקים פליליים הן עבירות שימוש ואחזקה ורק מיעוטן (כ-16%) הן עבירות סחר, דבר אשר מצביע על סדר עדיפויות לקוי של גורמי האכיפה (סאור וגזית, לגליזציה של מריחואנה). הצעת חוק זו נועדה למנוע את הפיכתם של אנשים בוגרים ונורמטיביים, שמלאו להם 21, לעבריינים בעיני החוק. הצעת החוק תאפשר את המשך חייהם הרגילים והמקצועיים ואת תרומתם לחברה, ותמנע את הפגיעה הצפויה להם כתוצאה מרישום פלילי. תועלת נוספת שתצמח מהצעת החוק היא חסכון כלכלי של סכומים עצומים המושקעים באכיפת החוק, והקלה על העומס הרב ממילא שיש על מערכת המשפט, אשר נאלצת לטפל באלפי תיקים פליליים בגין שימוש והחזקה של קנבוס לשימוש עצמי מדי שנה. את הסכומים שיחסכו ניתן יהיה להפנות לטיפול במכורים לסמים קשים, לחינוך ולהסברה. הצעת חוק בנושא דומה הונחה על שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת ינון מגל וקבוצת חברי הכנסת (פ/1814/20), ועל ידי חברת הכנסת תמר זנדברג (פ/3735/20). הצעת חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים על ידי חברי הכנסת שרן השכל ודב חנין (פ/3020/20; הוסרה מסדר היום ביום י' באדר התשע"ז (8 במרס 2017)), על ידי חברת הכנסת שרן השכל וקבוצת חברי הכנסת (פ/3701/20), ועל ידי חברת הכנסת תמר זנדברג (פ/3703/20; הוסרה מסדר היום ביום י' באדר התשע"ז (8 במרס 2017)). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ו באייר התשע"ז – 22.5.17 תיקון סעיף 7 1. בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג–1973, בסעיף 7, אחרי סעיף קטן (ד) יבוא: "(ה) על אף האמור בסעיף קטן (ג), אדם שגילו מעל 21 שנים, שהחזיק או השתמש לצריכתו העצמית בלבד בסם מסוג קנבוס או שרף של קנבוס ולא עבר יחד עם עבירה זו עבירה נוספת מסוג פשע או עוון, דינו – קנס 300 שקלים חדשים; ואולם, אם עבר את העבירה במקום ציבורי כמשמעותו בחוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון, התשמ"ג–1983, דינו – קנס 1,500 שקלים חדשים. (ו) על אף האמור בסעיף 221 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982, עבירה על הוראת סעיף קטן (ה) היא עבירת קנס, ששיעורה 300 שקלים חדשים או 1,500 שקלים חדשים בהתאם לקבוע בסעיף קטן (ה)."