הצעת חוק לקריאה הראשונה

רשומות הצעות חוק ה מ מ ש ל ה 2024 בינואר1 1698 כ' בטבת התשפ"ד עמוד 430 ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸2024-) (פיקדון לעובדים זרים), התשפ"ד24 'הנידמה למסהצעת חוק עובדים זרים (תיקון מס הצעות חוהצ- הלשממה קוח תועהועצהצע - הלשממה קוח תו430 :מתפרסמת בזה הצעת חוק מטעם הממשלה ,)) (פיקדון לעובדים זרים24 'הצעת חוק עובדים זרים (תיקון מס 2024-התשפ"ד 1.1.2024 ,, כ' בטבת התשפ"ד1698 - הצעות חוק הממשלה יא1 תיקון סעיף .1 - יא1 החוק העיקרי), בסעיף- (להלן1‏1991-בחוק עובדים זרים, התשנ"א ,על יסוד הוראות פרק ד' לחוק עובדים זרים כללי החוק), נקבעה בתקנות- ‏ (להלן1991-התשנ"א 2016-עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים), התשע"ו התקנות), חובתם של מעסיקי עובדים זרים בענפי- (להלן הבניין, הטכנולוגיה הייחודית, מוסדות הסיעוד, המלונאות והתעשייה, וכן חובתן של חברות סיעוד, להפקיד פיקדון חודשי בגין כל עובד זר המועסק על ידם, אל חשבון בנק ייעודי המנוהל על ידי רשות האוכלוסין וההגירה (להלן הרשות), בהתאם לתקנות עובדים זרים (פיקדון בחשבון- .2008-הבנק), התשס"ח הפיקדון מהווה הפרשה על חשבון המעסיק, נוסף על שכרו של העובד הזר, וסכום הפיקדון הוא סכום מרכיב הפיצויים ומרכיב תגמולי המעסיק שעליו לשלם בגין העסקת העובד הזר לפי דיני העבודה החלים בישראל. יא(ו) לחוק, אם נקבעו בהסכם1 כמו כן, בהתאם לסעיף ,קיבוצי או בצו הרחבה כמשמעותם בחוק הסכמים קיבוציים ‏, הוראות בדבר תשלומים סוציאליים שעל1957-התשי"ז המעסיק או העובד הזר לשלם לקרן פנסיה, לתוכנית חיסכון אחרת, לקופת תגמולים או לתשלום פיצויי פיטורים, אזי על המעסיק להעביר אל חשבון הפיקדון, ואליו בלבד, את התשלומים הסוציאליים שהוא חב בהם, הכול בשיעורים שנקבעו בהסכם הקיבוצי או בצו ההרחבה כאמור, והוראות ההסכם הקיבוצי או צו ההרחבה לעניין זה לא יחולו. יא(ד) לחוק, העובד הזר יהיה זכאי לקבל1 לפי סעיף את כספי הפיקדון ששולמו בעדו, בתוספת הרווחים שנצברו עליהם, ובניכוי עמלות חשבון הבנק ומס כדין, בתנאי שעזב את ישראל, שלא לצורך יציאה זמנית, עד תום התקופה שבה הורשה לשהות בישראל לפי הוראות חוק הכניסה חוק הכניסה לישראל).- (להלן1952-לישראל, התשי"ב יא(ז) לחוק, כי1 א) של סעיף3( כמו כן נקבע, בפסקה שר הפנים, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, מוסמך לקבוע הוראות בדבר סוגי מקרים ותנאים שבהתקיימם יהיה עובד זר רשאי לקבל חלק מכספי ,הפיקדון ביום עזיבתו את ישראל או במועד מאוחר מזה אף אם עזב את ישראל לאחר תום התקופה שבה הורשה - לשהות בה לפי הוראות חוק הכניסה לישראל (להלן התקופה המותרת לשהייה בישראל), ובלבד שעזב כאמור בטרם חלפו שישה חודשים מתום התקופה האמורה. עוד נקבע כי מכספים שעובד זר יקבל לפי הוראות פסקה זו ינוכו הוצאות הרחקה החלות על העובד הזר לפי הוראות הפרק הרביעי לחוק הכניסה לישראל ויועברו לאוצר המדינה. 8 לתקנות א) לחוק, נקבע בתקנה3()יא(ז1 מכוח סעיף הסדר שלפיו מבוצעים ניכויים מכספי הפיקדון בשל שיהוי בעזיבתו של העובד הזר את ישראל, ובכלל זה הוראות לעניין הפחתת תקופת השיהוי שתיזקף לחובתו של העובד ,הזר, אם יימצא כי הנסיבות מצדיקות זאת. הסדר הניכויים 8(א) לתקנות, קובע מנגנון ולפיו בשל שיהוי המעוגן בתקנה ביציאה מישראל של העובד הזר, מבוצע ניכוי בשיעור הולך וגדל מכספי הפיקדון של העובד הזר, בהתאם למשך תקופת השיהוי ביציאתו מישראל, כך שככל שהעובד הזר מוסיף לשהות בישראל שלא כדין, גדל שיעור הניכוי ;15% - מכספי הפיקדון שלו: מעל חודש ועד חודשיים ; מעל שלושה25% - מעל חודשיים ועד שלושה חודשים ; מעל ארבעה חודשים34% - חודשים ועד ארבעה חודשים ; ומעל חמישה חודשים ועד50% - ועד חמישה חודשים 6. כאשר העובד הזר שוהה בישראל5% - שישה חודשים שלא כדין מעל שישה חודשים, מבוצע ניכוי בשיעור של מכספי הפיקדון שלו.100% 8(ב) לתקנות, כי עובד זר יוכל לצד זאת, נקבע בתקנה להגיש לרשות בקשה בכתב להפחתת תקופת השיהוי ביציאה מישראל הנזקפת לחובתו במסגרת מנגנון הניכוי המתואר לעיל, ובה לשכנע את הממונה כהגדרתו בחוק מנהלת יחידת הפיקדונות ברשות) כי נבצר ממנו- (כיום לצאת מישראל במועד, או שהוא לא יצא במועד בתום לב ובשל טעות. :הסדר הפיקדון נועד להגשים כמה תכליות עיקריות ראשית, מתן נקודת פתיחה ראויה להתחלת חייהם של העובדים הזרים מחוץ לישראל לאחר יציאתם, הודות לקבלת הסכומים שהפקיד בעבורם המעסיק על חשבון ;תשלומים סוציאליים, ושנצברו בחשבונות הפיקדון שלהם שנית, יצירת תמריץ כלכלי חיובי לעובד הזר לצאת מישראל במועד, כדי להימנע מניכוי מכספי הפיקדון שנצברו לזכותו, מה שמביא למניעת השתקעותו בישראל שלא כדין; ושלישית, צמצום הפערים בעלויות ההעסקה של עובדים זרים לעומת עובדים ישראליים כדי להגן על תעסוקת אזרחי ישראל ותושביה בשוק העבודה בישראל. , הוגשו לבית המשפט העליון בשבתו2019 בשנת כבג"ץ כמה עתירות בידי עובדים זרים שמכספי הפיקדון שלהם בוצע ניכוי בהתאם לחוק ולתקנות. עתירות אלה )2023 ביולי12( נדונו במאוחד, וביום כ"ג בתמוז התשפ"ג 9642/19 ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון בבג"ץ )12.7.2023 ,מיכאיל צ'באנו נ' שר הפנים (פורסם באר"ש .167 '; התשפ"ד, עמ112 'ס"ח התשנ"א, עמ 1 ד ב ר י ה ס ב ר 431 הצעות חוהצ- הלשממה קוח תועהועצהצע - הלשממה קוח תו :אחרי סעיף קטן (ד) יבוא )1( עניין צ'באנו) בהרכב מורחב של שבעה שופטים.- (להלן בפסק הדין נקבע, בין השאר, כי מנגנון הניכוי שמכוחו ניתן לשלול מן העובד הזר תשלומים סוציאליים שהופקדו בעבורו, כאשר העובד הזר לא יוצא מישראל במועד, פוגע ,באופן בלתי מידתי בזכותו החוקתית של העובד הזר לקניין ועל כן יש להורות על בטלותו. עוד נקבע בפסק הדין בעניין צ'באנו כי אומנם תכלית מנגנון הניכוי ויצירת התמריץ לעובד הזר לצאת מישראל ,בתום תקופת שהייתו כדין בישראל, היא תכלית ראויה אך מדובר במנגנון חריג, הן בהשוואה למדינות אחרות והן בדין הישראלי. נוסף על כך, צוין בפסק הדין האמור כי ההסדר חושף את העובד לאפשרות שיאבד את כל התשלומים הסוציאליים שהופקדו בעבורו במשך כמה שנות עבודה בישראל, וזאת אך בשל שיהוי של חודשים מספר ביציאה מישראל. בהקשר זה צוין, לשם השוואה, מנגנון הניכויים החל לגבי עובדים זרים שהם מסתננים שנכנסו לישראל מכספי הפיקדון33% שלא כדין, אשר חושף לכל היותר לאפשרות של ניכוי בנסיבות דומות. על אף קביעתו כאמור כי יש להורות על בטלות מנגנון הניכוי, קבע בית המשפט בעניין צ'באנו כי תינתן לכנסת ולשרים הרלוונטיים שהות של שישה חודשים לגבש הסדר חלופי שייתן מענה לקשיים הקיימים בהסדר הנוכחי, שכן ביטול מנגנון הניכוי פוגע בהשגת התכלית הראויה של עידוד יציאת העובד הזר מישראל במועד, ובשים לב לכך שלא נפל פגם בעצם קיומו של מנגנון הניכוי, אלא בהוראותיו הנוגעות לחשיפת כלל כספי הפיקדון לניכוי. בתוך כך, קבע בית המשפט כי אם לא יגובש הסדר חלופי כאמור בתוך שישה חודשים, יבוטלו כמה סעיפים בחוק ובתקנות שבהם מעוגן הסדר הניכויים הקיים, והכספים שנוכו מכוחו יושבו לעובדים הזרים הזכאים להם. בעקבות פסק הדין בעניין צ'באנו, ובשים לב לקביעותיו של בית המשפט העליון בנוגע לתכליתו הראויה של מנגנון הניכוי מכספי הפיקדון, מצד אחד, ובנוגע לפגיעה הגלומה באובדן סך כל כספי הפיקדון בשל שהייה שלא ,כדין בישראל במשך תקופה של כמה חודשים, מצד שני מוצע לתקן את החוק ולעגן בו הסדר חלופי לניכוי מכספי מכספי הפיקדון ישולמו לעובד הזר25% הפיקדון, ולפיו בכפוף ליציאתו מישראל, וזאת גם במקרה של שיהוי ביציאה מישראל. הם ישולמו- מכספי הפיקדון הנותרים75%אשר ל־ לעובד בכפוף ליציאתו מישראל במועד, וככל שישתהה ,ביציאתו מישראל במשך תקופה של עד שנים עשר חודשים יבוצע ניכוי מכספי הפיקדון בשיעור עולה בהתאם למשך :השיהוי ביציאה תקופת השיהוי שיעור הניכוי מעל חודש ועד חודשיים5% מעל חודשיים ועד שלושה חודשים10% מעל שלושה חודשים ועד ארבעה חודשים15% מעל ארבעה חודשים ועד חמישה חודשים20% מעל חמישה חודשים ועד שישה חודשים30% מעל שישה חודשים ועד שבעה חודשים40% מעל שבעה חודשים ועד שמונה חודשים50% מעל שמונה חודשים ועד תשעה חודשים 60% מעל תשעה חודשים ועד עשרה חודשים70% מעל עשרה חודשים ועד אחד עשר חודשים 80% מעל אחד עשר חודשים ועד שנים עשר חודשים 90% השילוב בין הפחתת החלק של הכספים שממנו ניתן ), ובין הארכת תקופת100% (במקום75%לבצע ניכויים ל־ השהייה שלא כדין שבשלה אפשר לבצע ניכוי מלא מסך מכספי הפיקדון לשנים עשר חודשים (במקום שישה75% של חודשים), יוצר מנגנון ניכויים מאוזן, אשר מצד אחד מביא להגשמת התכלית של עידוד יציאת העובד הזר מישראל במועד, אשר הוכרה בפסק הדין האמור כתכלית ראויה, ומצד שני פוגע בעוצמה פחותה בקניינו של העובד הזר. כאן המקום לציין כי מנגנון הניכויים מכספי הפיקדון לחוק, שחל4יא1 של עובדים זרים מסתננים הקבוע בסעיף , בלבד מכספי הפיקדון, ושהוזכר בפסק הדין33%ביחס ל־ מכספי הפיקדון בלבד, כאשר33%נקבע מלכתחילה ביחס ל־ , לחוק1יא1 לפי הסדר הפיקדון המקורי שנקבע בסעיף הפיקדון היה מורכב מ"חלק העובד", המהווה ניכוי בשיעור משכרו של העובד, ומ"חלק המעסיק" המהווה הפרשה20% משכר העובד.16% על חשבון המעסיק בשיעור של בהצעת חוק למניעת הסתננות ולהבטחת יציאתם של מסתננים ועובדים זרים מישראל (תיקוני חקיקה והוראות ' (ראו הצ"ח הממשלה התשע"ה, עמ2014-שעה), התשע"ה 4 (בסעיף18 '), אשר בעקבותיה תוקן החוק בתיקון מס422 לחוק למניעת הסתננות ולהבטחת יציאתם של מסתננים ,)2014-מישראל (תיקוני חקיקה והוראות שעה), התשע"ה החלוקה המקורית בין שיעור כספי הפיקדון שניתן לנכות מהם בגין שהייה שלא כדין לבין שיעור הכספים כאמור 55%שלא ניתן לנכות מהם, הייתה כמפורט להלן: כ־ )36% מתוך20% - (כשיעורו של חלק העובד בסך ההפקדות (כשיעורו של חלק המעסיק45%שלא ניתן לנכות מהם, וכ־ ) שניתן לנכות מהם. עם36% מתוך16% - בסך ההפקדות זאת, כמפורט בדברי ההסבר להצעת החוק האמורה, הוצע במסגרתה להעלות את שיעור הכספים שאינו נתון לניכויים ד ב ר י ה ס ב ר הצעות חוהצ- הלשממה קוח תועהועצהצע - הלשממה קוח תו432 )  על אף האמור בסעיף קטן (ד), עזב העובד הזר את ישראל שלא לצורך1"(ד יציאה זמנית ממנה, לאחר תום התקופה שבה הורשה לשהות בה לפי הוראות :חוק הכניסה לישראל, יחולו הוראות אלה , נוספים, כדי להוסיף תשואה ולמנוע הפסדים10%ב־ בהעדר ריבית, מהכספים שמקורם בחלק העובד, אך לבסוף 6 מכספי הפיקדון שאינו נתון7% נקבע בחוק שיעור של מהכספים כאמור שניתן לנכות33% לניכויים ושיעור של הימנו, כמפורט לעיל. ) ניתן פסק2020 באפריל23( ביום כ"ט בניסן התש"ף אסתר צגיי2293/17 דינו של בית המשפט העליון בבג"ץ עניין- ) (להלן23.4.2020 ,גרסגהר נ' הכנסת (פורסם באר"ש גרסגהר) בהרכב מורחב של שבעה שופטים. פסק הדין בעניין גרסגהר ביטל את הניכוי שבוצע משכרו של העובד שהוא מסתנן) לפיקדון- לחוק (להלן2י1 מסתנן כהגדרתו בסעיף (חלק העובד), לאחר שנקבע כי הוא אינו חוקתי בשל פגיעתו הבלתי מידתית בזכות לקניין. לצד זאת, נדחתה העתירה בנוגע לסעד של ביטול מנגנון הניכוי בגין שהייה שלא כדין, תוך שנקבע כי "ככל שרכיב הניכוי המינהלי פוגע בזכות לקניין, הרי שפגיעה זו עומדת בתנאי פסקת ההגבלה, באשר היא נועדה לתכלית ראויה והיא מקיימת את כל שלושת מבחני המשנה של תנאי המידתיות", זאת ,)בין השאר בשל ביטול הניכוי משכר העובד (חלק העובד מבוצע כיום מהפרשות33% באופן שהניכוי בשיעור של עד ,המעסיק בלבד. אם כן, בעקבות פסק הדין בעניין גרסגהר כיום מקורם של כלל כספי הפיקדון של עובדים שהם מסתננים הוא בהפרשות המעסיק בלבד, כך שלא מבוצעים ניכויים משכרם של העובדים שהם מסתננים, והניכוי בגין שהייה שלא כדין מכספי הפיקדון שלהם מתאפשר רק מכספי הפיקדון שמקורם כאמור בהפרשות33%ביחס ל־ המעסיק, זאת בניגוד לתכלית המקורית של קביעת הניכוי מכספי הפיקדון בלבד, שנועדה למנוע ניכוי33%ביחס ל־ ,בגין שהייה שלא כדין מהכספים שמקורם בחלק העובד שהפקדתו בוטלה כאמור בעניין גרסגהר. עם זאת, קיימים הבדלים משמעותיים בין עובדים שהם מסתננים לבין עובדים זרים שנכנסו כדין לעבודה בישראל, אשר בעטיים אין מקום להחיל את מנגנון הניכויים שאושר בפסק הדין בעניין גרסגהר לגבי עובדים שהם מסתננים, גם לגבי כספי פיקדון של עובדים זרים שנכנסו כדין לישראל: ראשית, משך תקופת השיהוי ביציאה מישראל אשר ממנו נגזר שיעור הניכוי מכספי הפיקדון של עובד שהוא מסתנן (שישה חודשים) קצר יותר ממשך תקופת השיהוי לפי ההסדר החלופי המוצע ,בהצעת חוק זו לגבי עובד זר (שניים עשר חודשים); שנית ,עובד זר שנכנס לישראל כדין לצורך עבודה כדין בישראל מלכתחילה מיודע על אודות חובותיו וזכויותיו כעובד זר בישראל, ומקבל על עצמו את מערכת ההוראות והכללים החלים על עובד זר בישראל, לרבות הסבר על אודות הסדר הפיקדון ומנגנון הניכויים ממנו כתוצאה משהייה שלא כדין בישראל; ושלישית, מספר העובדים הזרים השוהים ומועסקים כדין בישראל כיום גבוה באופן ניכר ממספר המסתננים השוהים בישראל, וככלל אין מניעה ליציאתם של העובדים הזרים מישראל, בשונה מעובדים שהם מסתננים. לפיכך, הבטחת יציאתם של העובדים הזרים הרבים שכניסתם מותרת על ידי המדינה מדי שנה, מחייבת קביעת הסדר מרתיע יותר מפני שהייה בלתי חוקית בישראל בתום התקופה המותרת לשהייה בה. בשל האמור לעיל, אין הכרח להחיל על העובדים הזרים ועל העובדים כאמור שהם מסתננים הסדר אחיד וזהה לעניין ניכוי מכספי פיקדון, ובהתאם, כאמור, מוצע בהצעת חוק זו הסדר שונה לעניין ניכוי מכספי פיקדון של עובדים זרים שאינם מסתננים. בהקשר זה יוער כי בפסק הדין בעניין צ'באנו לא נקבע כי יש להשוות בין שני ההסדרים, אלא רק הוזכר הסדר הניכויים שאושר בעניין גרסגהר, ושיקול הדעת לקביעת הסדר חלופי לגבי עובדים זרים נותר בידי הממשלה והכנסת. כחלק מהסדר הניכוי המוצע בהצעת חוק זו, מוצע להסמיך את שר הפנים, בהסכמת שר האוצר ובהתייעצות עם שר העבודה, לקבוע בתקנות כי עובד זר יהיה זכאי מכספי הפיקדון גם אם עזב את ישראל לאחר75% ליתרת תקופה ארוכה משנים עשר חודשים אך לא יותר משמונה ,עשר חודשים מתום התקופה המותרת לשהייתו בישראל כפי שיקבע השר בתקנות. על פי המוצע, תקנות כאמור יכול שייקבעו לגבי כלל העובדים הזרים ויכול שייקבעו לסוגי ) לחוק כנוסחו המוצע).3()1יא(ד1 עובדים זרים (ראו סעיף כמו כן מוצע לעגן בחוק, במקום ההוראה הקיימת 8(ב) לתקנות, את האפשרות של העובד הזר כיום בתקנה לבקש להפחית את תקופת השיהוי ביציאה מישראל ,הנזקפת לחובתו במסגרת מנגנון הניכויים, ואף לבטלה )3()2יא(ד1 בהתקיים נסיבות מסוימות המפורטות בסעיף ) להצעת החוק) (להלן1(1 לחוק כנוסחו המוצע (ראו סעיף בקשה להפחתת תקופת שיהוי). העובד יוכל להגיש את- הבקשה האמורה עד שלוש שנים מתום התקופה המותרת ,8(ד) לתקנות לשהייתו בישראל, וכפי שכקבוע כיום בתקנה הגשת בקשה כאמור, כשלעצמה, לא תמנע את הרחקתו מישראל ולא תעכבה. נוסף על כך, מוצע לעגן בחוק מנגנון להגשה ובירור של השגות על החלטות בבקשות להפחתה כאמור, שיתבררו , לחוק1 לפני עובד משרד הפנים שהממונה כהגדרתו בסעיף ) לחוק כנוסחו המוצע).3יא(ד1 הסמיך לעניין זה (ראו סעיף ) להצעת החוק, האפשרות להגיש2(2 על פי המוצע בסעיף השגה כאמור תחול גם על עובד זר שהוא מסתנן. ד ב ר י ה ס ב ר 433 הצעות חוהצ- הלשממה קוח תועהועצהצע - הלשממה קוח תו מכספי הפיקדון בתוספת הרווחים25% העובד הזר יהיה זכאי לקבל )1( שנצברו עליהם, בניכוי דמי ניהול של הקרן או בניכוי עמלות בשל ניהול חשבון הבנק, לפי העניין, ובניכוי מס כדין על הרווחים בשל אותו חלק, עם ;עזיבתו את ישראל לעניין תום התקופה המותרת לשהיית עובד זר בישראל, יצוין כי באתר האינטרנט של הרשות קיים שירות מקוון, בעברית ובאנגלית, המאפשר לעובד הזר לבדוק ,בעצמו בכל עת את תוקף רישיון השהייה שלו בישראל ,וכי בתקופה זו מפתחת הרשות גם יישומון לטלפון נייד שיהיה נגיש בשפות נוספות שנפוצות בקרב עובדים זרים שמועסקים כדין בישראל, וגם הוא יאפשר לעובד הזר לערוך בדיקה דומה של תוקף רישיונו, ואף יתריע לפניו כאשר תוקף הרישיון עומד לפוג או שכבר פג. נוסף על כך, מוצע לעגן בחוק את ההוראה הקבועה ,8(ה) לתקנות כיום (לגבי עובד זר שאינו מסתנן) בתקנה ולפיה יראו מעסיק שהפקיד כספי פיקדון בעבור עובד זר לרבות בעבור עובד כאמור שהוא מסתנן, כמי שעמד בחובת הפקדת הפיקדון, אף אם נוכו כספים מכספי הפיקדון של אותו עובד בשל שהייה שלא כדין בישראל (ראו סעיף ) לחוק כנוסחו המוצע). זאת, כדי לתת למעסיק4()יא(ו1 ודאות לגבי מילוי חובתו החוקית לפי פרק ד' לחוק, גם בנסיבות של ניכוי מכספי הפיקדון (שהמעסיק הפקיד בעבורו) בנסיבות שאינן תלויות בו אלא בעובד שלא יצא מישראל במועד. לצורך ביצוע ההתאמות הנדרשות ליישום התיקון ,המוצע בהצעת חוק זו במערכת הממוחשבת של הרשות מוצע לקבוע כי החוק המוצע ייכנס לתוקף לאחר חודש מיום פרסומו, והוא יחול לעניין כספי פיקדון שהבקשה של העובד זר בעניינם, כלומר, הבקשה למשיכתם, הבקשה להפחתת תקופת שיהוי, או ההשגה של עובד זר בעניין ,החלטה בבקשה כאמור, הוגשה ביום התחילה או לאחריו וכן לעניין כספי פיקדון שהבקשה או ההשגה כאמור בעניינם הוגשה לפני יום התחילה, והייתה תלויה ועומדת ערב יום התחילה. )1( לפסקה 1 סעיף יא(ד) לחוק קובע את זכאותו של עובד זר1 סעיף לקבלת כספי הפיקדון שנצברו לזכותו, בתוספת הרווחים שנצברו עליהם, ובניכוי דמי ניהול של הקרן או בניכוי עמלות בשל ניהול חשבון הבנק, לפי העניין, ובניכוי מס כדין במועד, במקום ובתנאים שקבע שר הפנים, אך זאת רק אם העובד עזב את ישראל, שלא לצורך יציאה זמנית ממנה, עד תום התקופה המותרת לשהייתו בישראל. בעקבות פסק הדין בעניין צ'באנו, כאמור בחלק הכללי ) כנוסחו1יא(ד1 של דברי ההסבר, מוצע לעגן בחוק, בסעיף 8 המוצע, הסדר שיחליף את ההסדר הקבוע כיום בתקנה לתקנות, ולפיו עובד זר יהיה זכאי לכספי הפיקדון שנצברו בעבורו, גם אם הוא יצא מישראל לאחר תום התקופה המותרת לשהייתו בישראל. על פי המוצע, העובד הזר מסך כל הכספים שנצברו לזכותו25% יהיה זכאי לקבל בחשבון הפיקדון, בתוספת הרווחים, בניכוי דמי ניהול של ,הקרן או בניכוי עמלות בשל ניהול חשבון הבנק, לפי העניין , מכספי הפיקדון25% ובניכוי מס כדין על הרווחים בשל ובלבד שעזב את ישראל כאמור שלא לצורך יציאה זמנית )).1( ממנה (פסקה כמו כן, מוצע לקבוע כי את יתרת הכספים שנצברו ), יהיה העובד הזר זכאי75%( לזכותו בחשבון הפיקדון לקבל אם עזב את ישראל לא יאוחר משנים עשר חודשים מתום התקופה המותרת לשהייתו בישראל, וזאת בתוספת הרווחים ובניכוי הוצאות הרחקה, וכן ניכוי בגין שהייה שלא כדין בישראל בשיעור הולך וגדל שנקבע בתוספת ב' כנוסחה המוצע, בהתאם למשך השיהוי1 הראשונה )). הוראה2( ביציאה מישראל, ולבסוף ניכוי מס (פסקה דומה, בשיעורים שונים שמנוכים מכלל כספי הפיקדון ביחס לתקופות שיהוי שונות ועד שישה חודשים, מעוגנת 8(א) לתקנות. כיום בתקנה לצד זאת, מוצע להסמיך את שר הפנים, בהסכמת שר האוצר ובהתייעצות עם שר העבודה, לקבוע כי ההסדר האמור יחול גם לעניין עובדים זרים שעזבו את ישראל לאחר תקופה ארוכה יותר של שהייה שלא כדין, שיקבע השר כאמור, ושלא תעלה על שמונה עשר חודשים. כאמור לעיל, תקנות כאמור אפשר שייקבעו לעניין כלל העובדים הזרים ואפשר שייקבעו לעניין סוגי עובדים כאמור ,)). מאחר ששיעורי הניכוי בשל תקופת שיהוי3( (פסקה ב' כנוסחה המוצע, מתאימים1 הקבועים בתוספת הראשונה לתקופה מרבית של שנים עשר חודשים, הרי במקביל להארכת התקופה המרבית של שהייה שלא כדין בתקנות כאמור, יידרש שינוי התוספת האמורה (ראו דברי ההסבר להצעת החוק).3 לסעיף ) לחוק כנוסחו2יא(ד1 נוסף על כך, מוצע לעגן, בסעיף ,המוצע, את זכותו של העובד הזר לבקש מהממונה, בכתב בתוך שלוש שנים מתום התקופה המותרת לשהייתו בישראל, להפחית את תקופת השיהוי שתיזקף לחובתו. הממונה ייעתר לבקשה כאמור אם שוכנע כי נבצר מהעובד לעזוב את ישראל עד תום התקופה המותרת לשהייה בישראל, או שהעובד לא עזב את ישראל במועד כאמור בתום לב ובשל טעות שלו, או שמתקיימות נסיבות שבשלהן ,לא יהיה זה צודק לזקוף לחובת העובד את תקופת השיהוי כולה או חלקה. בהתאם לכך, אם העובד הזר הרים את נטל השכנוע כאמור, יוכל הממונה להחליט על הפחתת תקופת השיהוי שתיזקף לחובתו, ואף על ביטולה (הפחתת כל התקופה). ואולם מוצע לקבוע במפורש כי אין בעצם הגשת בקשה כאמור כדי למנוע את הרחקתו של העובד הזר או ד ב ר י ה ס ב ר הצעות חוהצ- הלשממה קוח תועהועצהצע - הלשממה קוח תו434 עזב העובד הזר את ישראל לא יאוחר משנים עשר חודשים מתום )2( ,התקופה שבה הורשה לשהות בה לפי הוראות חוק הכניסה לישראל ), ליתרת כספי1( יהיה זכאי, נוסף על חלק מכספי הפיקדון האמור בפסקה :הפיקדון בתוספת הרווחים שנצברו עליהם ובניכויים כמפורט להלן הוצאות ההרחקה החלות עליו לפי הפרק הרביעי לחוק הכניסה (א) ;לישראל סכום השווה למכפלת הסכום שנותר לאחר הניכוי לפי פסקת (ב) 'משנה (א) בשיעור הניכוי החל לגבי העובד הזר, המפורט בטור ב ב', בהתאם לתקופה שחלפה מתום התקופה1 בתוספת הראשונה שבה הורשה העובד הזר לשהות בישראל לפי הוראות חוק הכניסה ,) תקופת השיהוי- לישראל עד מועד עזיבתו את ישראל (בסעיף זה ;'ב1 המפורטת בטור א' לתוספת הראשונה ,)מס כדין על הסכום הנותר לאחר הניכוי לפי פסקת משנה (ב (ג) ;)2()לפי סעיף קטן (ה ), שר הפנים, בהסכמת שר האוצר ובהתייעצות2( על אף האמור בפסקה )3( עם השר, רשאי לקבוע בתקנות, דרך כלל או לסוגי עובדים זרים, כי עובד ), גם אם עזב את2( זר יהיה זכאי ליתרת כספי הפיקדון כאמור בפסקה חודשים מתום התקופה שבה הורשה לשהות בה12ישראל לאחר יותר מ־ לפי הוראות חוק הכניסה לישראל, ובלבד שעזב בטרם חלפה תקופה אחרת חודשים מתום התקופה שבה18 שקבע שר הפנים כאמור, שלא תעלה על הורשה לשהות בישראל לפי הוראות חוק הכניסה לישראל. )2(ד ,), מצא הממונה, לפי בקשה של עובד זר1על אף האמור בסעיף קטן (ד )1( כי נבצר ממנו לעזוב את ישראל עד תום התקופה שבה הורשה לשהות בה לפי הוראות חוק הכניסה לישראל, כי בתום לב ובשל טעות של העובד הזר הוא לא עזב את ישראל עד תום התקופה האמורה, או כי בנסיבות העניין לא יהיה זה צודק לזקוף לחובתו את תקופת השיהוי, כולה או חלקה, רשאי הממונה להחליט על הפחתת תקופת השיהוי שתיזקף לחובתו לעניין סעיף )(ב).2()1קטן (ד לעכבה. את הבקשה להפחתת תקופת השיהוי שתיזקף לחובתו רשאי העובד הזר להגיש בעת הגשת הבקשה לתשלום כספי הפיקדון, או לאחר שהגיש בקשה לתשלום כספי פיקדון וקיבל מהרשות "הוראת תשלום" שבה נקבע ניכוי בשל שיהוי ביציאה מישראל. ,8(ב) עד (ד) לתקנות הוראה דומה קבועה כיום בתקנה בשינוי התקופה להפעלת סמכות הממונה שעומדת כיום 8(ב) לתקנות). חודשים (ראו תקנה18 על ) לחוק כנוסחו המוצע, מוצע לעגן את3יא(ד1 בסעיף זכותו של עובד זר הרואה את עצמו נפגע מהחלטה לדחות בקשה להפחתת תקופת שיהוי, כולה או חלקה, להגיש השגה בכתב על ההחלטה לעובד משרד הפנים שהממונה הסמיך לעניין סעיף זה. ההשגה תוגש1 כהגדרתו בסעיף באמצעות דואר אלקטרוני. ההחלטה בהשגה תהיה מנומקת ותינתן בכתב, והיא תתקבל לאחר דיון והכרעה על פי טענות וראיות שהגיש העובד הזר לממונה בכתב. ומוצע ,להבהיר, כפי שמובהר לגבי בקשה להפחתת תקופת שיהוי כי אין בהגשת ההשגה כדי למנוע את הרחקתו של העובד הזר או לעכבה. )2( לפסקה כדי לתת למעסיק ודאות לגבי מילוי חובתו החוקית לפי פרק ד' לחוק, גם בנסיבות של ניכוי מכספי הפיקדון בנסיבות שאינן תלויות בו אלא בעובד, שלא יצא מישראל במועד ובשל כך בוצע ניכוי מכספי הפיקדון שהמעסיק )יא(ו1 ) של סעיף4( הפקיד בעבורו, מוצע לקבוע, בפסקה לחוק כנוסחה המוצע, כי מעסיק שהעביר לקרן או לחשבון יא(ו) לחוק, ייחשב1 הבנק, לפי העניין, תשלומים לפי סעיף למי שעמד בחובת הפקדת הפיקדון, אף אם בוצע ניכוי מן ד ב ר י ה ס ב ר 435 הצעות חוהצ- הלשממה קוח תועהועצהצע - הלשממה קוח תו ) לגבי עובד זר, אם חלפו1( הממונה לא יפעיל את סמכותו לפי פסקה )2( מעל שלוש שנים מתום התקופה שבה הורשה לשהות בישראל לפי הוראות חוק הכניסה לישראל עד המועד שבו התקבלה בקשתו במשרדי הממונה. ) כשלעצמה לא תמנע את1( הגשת בקשה של עובד זר לפי פסקה )3( הרחקתו מישראל ולא תעכב הרחקה כאמור. )3(ד עובד זר הרואה את עצמו נפגע מהחלטה לדחות בקשה להפחתת )1( ), כולה או חלקה, רשאי2תקופת השיהוי שתיזקף לחובתו לפי סעיף קטן (ד הסמיך1 להגיש השגה לעובד משרד הפנים שהממונה כהגדרתו בסעיף לעניין סעיף קטן זה; החלטה בהשגה תהיה מנומקת ותינתן בכתב, ויחולו ).3()2לעניין הגשת ההשגה הוראות סעיף קטן (ד ההשגה תוגש בכתב באמצעות דואר אלקטרוני, לכתובת שתפורסם )2( באתר האינטרנט של רשות האוכלוסין וההגירה. העובד המוסמך להחליט בהשגה רשאי לדון ולהכריע בה על פי )3( ;"טענות וראיות שיגיש העובד הזר בכתב. :) יבוא3( בסעיף קטן (ו), אחרי פסקה )2( )  יראו מעסיק שהעביר לקרן או לחשבון הבנק, לפי העניין, תשלומים כאמור4(" בסעיף זה, כמי שעמד בחובתו כאמור בסעיף זה, אף אם נוכו מתשלומים אלה ;".4יא1 ) או בסעיף1סכומים כאמור בסעיף קטן (ד - )בסעיף קטן (ז )3( ;" חודשים12), במקום "משישה חודשים" יבוא "מ־2( בפסקה (א) תימחק.- )א3( פסקה (ב) 4יא1 תיקון סעיף .2 - לחוק העיקרי4יא1 בסעיף ;")2יא(ד) עד (ד1 יא(ד)" יבוא "בסעיף1 בסעיף קטן (א), ברישה, במקום "בסעיף )1( הכספים שנצברו בחשבון הפיקדון של העובד הזר או העובד שהוא מסתנן בגין שהייה שלא כדין בישראל. כאמור, הוראה 8(ה) לתקנות. דומה קבועה היום לגבי עובדים זרים בתקנה )3( לפסקה ) לחוק מסמיך את שר הפנים, בהסכמת2()יא(ז1 סעיף שר האוצר ובאישור הוועדה, לקבוע בתקנות הוראות בדבר השימוש בכספים שלא הוצאו על ידי העובדים הזרים מהקרן או מחשבון הבנק, בתוך תקופה שתיקבע כאמור ושלא תפחת, לגבי כל עובד זר, משישה חודשים מיום תום תקופת אשרת העובד הזר שניתנה לו או לגביו, למטרת רווחתם של עובדים זרים בישראל כפי שיקבע שר הפנים כאמור. לנוכח פסק הדין בעניין צ'באנו, ועיגון המנגנון ) להצעת1(1 החלופי לניכוי מכספי הפיקדון כאמור בסעיף החוק, כך שתקופת השהייה שלא כדין שבהתאם לה מבוצעים הניכויים מתפרשת על פני שנים עשר חודשים (והשר אף מוסמך, כאמור, להאריכה עד שמונה עשר חודשים), מוצע לתקן בהתאם את סעיף קטן (ז) של סעיף יא לחוק.1 ,יא(ז) לחוק, מוסמך שר הפנים1 א) בסעיף3( לפי פסקה בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה הרווחה : הוועדה), לקבוע כלהלן- והבריאות של הכנסת (להלן א)  סוגי מקרים ותנאים שבהתקיימם יהיה עובד זר3(" רשאי לקבל חלק מכספי הפיקדון ביום עזיבתו את ישראל או במועד מאוחר מזה, הכול כפי שיקבע שר הפנים, אף אם עזב את ישראל לאחר תום התקופה שבה הורשה לשהות בה לפי הוראות חוק הכניסה לישראל, ובלבד שעזב כאמור ;בטרם חלפו שישה חודשים מתום התקופה האמורה מכספים שעובד זר יקבל לפי הוראות פסקה זו ינוכו הוצאות הרחקה החלות על העובד הזר לפי הוראות הפרק הרביעי לחוק הכניסה לישראל ויועברו לאוצר המדינה;". מוצע למחוק פסקה זו לנוכח פסק הדין בעניין צ'באנו מכספי הפיקדון25% ועיגון זכאותו של עובד זר לקבלת שנצברו בעבורו, אם יצא מישראל שלא לצורך יציאה ) כנוסחו המוצע לעיל.1זמנית, בסעיף קטן (ד לחוק מעוגנת זכאותו של עובד זר4יא1 בסעיף 2 סעיף זכאות שונה מזו- שהוא מסתנן, לכספי פיקדון יא(ד) לחוק לגבי עובד זר שנכנס לישראל1 שנקבעה בסעיף ד ב ר י ה ס ב ר הצעות חוהצ- הלשממה קוח תועהועצהצע - הלשממה קוח תו436 בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא "על החלטת הממונה לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות )2( )".3יא(ד1 סעיף 8א תיקון סעיף .3 - 8א לחוק העיקרי בסעיף ;"ב' והתוספת1 בכותרת השוליים, אחרי "התוספת" יבוא "הראשונה )1( :האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא )2( "(ב)  שר הפנים רשאי, באופן האמור בסעיף קטן (א), לשנות את התוספת ב', ובלבד שתקופת השיהוי המרבית שיקבע בטור א' לאותה1 הראשונה תוספת לא תעלה על שנים עשר חודשים; ואולם, קבע שר הפנים בתקנות לפי ), כי עובד זר יהיה זכאי ליתרת כספי הפיקדון כאמור בו גם אם עזב3()1יא(ד1 סעיף חודשים, כפי שקבע, ישנה בהתאם12 את ישראל לאחר תקופת שיהוי העולה על "ב', באופן האמור בסעיף קטן (א).1 לכך את התוספת הראשונה הוספת תוספת 'ב1 ראשונה .4 :א' לחוק העיקרי יבוא1 אחרי התוספת הראשונה 'ב1 "תוספת ראשונה )))(ב2()1יא(ד1 (סעיף 'טור א תקופת השיהוי 'טור ב שיעור הניכוי מעל חודש עד חודשיים5% מעל חודשיים עד שלושה חודשים10% מעל שלושה חודשים עד ארבעה חודשים15% מעל ארבעה חודשים עד חמישה חודשים20% מעל חמישה חודשים עד שישה חודשים30% מעל שישה חודשים עד שבעה חודשים40% מעל שבעה חודשים עד שמונה חודשים50% מעל שמונה חודשים עד תשעה חודשים 60% מעל תשעה חודשים עד עשרה חודשים70% מעל עשרה חודשים עד אחד עשר חודשים 80% מעל אחד עשר חודשים עד שנים עשר חודשים"90% כדין, וכן מעוגן בו מנגנון הניכויים שחל על מסתנן שעזב את ישראל לאחר תום התקופה לשהייה בישראל החלה לחוק. בהתאם לכך, מוצע לתקן2י1 לגביו, כהגדרתה בסעיף האמור כך שיובהר כי ההסדר בעניין זכאות4י1 את סעיף )1יא(ד1 לכספי פיקדון והניכויים מכספים אלה לפי סעיף המוצע לא יחול על מסתנן, וכן לא יחולו עליו הוראות סעיף ) המוצע בעניין בקשה להפחתת תקופת השיהוי2יא(ד1 שתיזקף לחובתו. לצד זאת, מוצע לאפשר למסתנן להגיש השגה על החלטת ממונה בבקשתו להפחתת תקופת השיהוי שתיזקף ) המוצע.3יא(ד1 לחובתו, לפי סעיף 8א לחוק מסמיך את שר הפנים, בהסכמת סעיף סעיפים שר האוצר, לאחר התייעצות עם שר העבודה 4 ו־3 ובאישור הוועדה, לשנות בצו את התוספת השנייה לחוק, שבה נקבעו שיעורי הניכוי מכספי פיקדון לחוק3 של מסתנן בגין שיהוי ביציאה מישראל. בסעיף המוצע, מוצע להסמיך את שר הפנים לשנות, באותו ד ב ר י ה ס ב ר 437 הצעות חוהצ- הלשממה קוח תועהועצהצע - הלשממה קוח תו תחילה ותחולה .5 תחילתו של חוק זה חודש מיום פרסומו והוא יחול לעניין כספי פיקדון שהבקשה של עובד זר למשיכתם, הבקשה של עובד זר להפחתת תקופת השיהוי שתיזקף לחובתו בקשר אליהם, או השגה של עובד זר בעניין החלטה בבקשה כאמור, הוגשה ביום התחילה או לאחריו, או שהוגשה לפני יום התחילה וערב יום התחילה טרם ניתנה בה החלטה. ב' כנוסחה המוצע בסעיף1 אופן, את התוספת הראשונה ב'), ובה קבועים1 תוספת ראשונה- לחוק המוצע (להלן4 שיעורי הניכוי מכספי הפיקדון בגין שיהוי ביציאה מישראל לתקופה שאינה עולה על שנים עשר חודשים. שר הפנים ב', בתנאי1 יוכל לשנות כאמור את התוספת הראשונה שתקופת השיהוי המרבית שתיקבע בטור א' לאותה תוספת לא תעלה על שנים עשר חודשים. ואולם, אם יקבע שר ) כנוסחו המוצע בסעיף3()1יא(ד1 הפנים בתקנות לפי סעיף ) להצעת החוק, כי עובד זר יהיה זכאי ליתרה בשיעור1(1 מכספי הפיקדון גם אם עזב את ישראל לאחר תקופת75% , חודשים18 חודשים ואינה עולה על12 שיהוי העולה על ,'ב1 ישנה שר הפנים בהתאם לכך את התוספת הראשונה גם זאת בהסכמת שר האוצר, לאחר התייעצות עם שר העבודה ובאישור הוועדה. ב' ייקבעו שיעורי הניכוי מן הסכום1 בתוספת ראשונה מכספי הפיקדון, שהעובד הזר יהיה זכאי לקבל75% המהווה אם עזב את ישראל לא יאוחר משנים עשר חודשים מתום התקופה המותרת לשהייה בישראל, כאשר שיעור הניכוי גדל בהתאם להתארכות משך השיהוי ביציאתו של העובד ב'.1 הזר מישראל, כמפורט בטור א' שבתוספת הראשונה לצורך ביצוע ההתאמות הנדרשות ליישום החוק 5 סעיף המוצע במערכת הממוחשבת של הרשות, מוצע לקבוע כי הוא ייכנס לתוקף חודש לאחר יום פרסומו. על פי המוצע, החוק יחול לעניין כספי פיקדון שהבקשה של עובד זר למשיכתם או להפחתת תקופת השיהוי שתיזקף לחובתו בקשר אליהם, או שהשגה של עובד זר בעניין החלטה בבקשה כאמור, הוגשה ביום התחילה או לאחריו, וכן יחול לעניין בקשה או השגה כאמור שהוגשה לפני יום התחילה והחלטת הרשות בה ניתנה ביום התחילה או לאחריו. ד ב ר י ה ס ב ר סודר במח' רשומות, משרד המשפטים, והודפס במדפיס הממשלתי ISSN 0334-7014 שקלים חדשים468. המחיר