הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2013091
הכנסת העשרים
יוזמים: חברי הכנסת אכרם חסון
שלי יחימוביץ'
אורן אסף חזן
דוד ביטן
טלי פלוסקוב
מכלוף מיקי זוהר
יהודה גליק
איל בן ראובן
מרב מיכאלי
אראל מרגלית
יעל כהן-פארן
איתן ברושי
דב חנין
עבדאללה אבו מערוף
יוסי יונה
פ/4309/20
הצעת חוק אחריות לנזקים סביבתיים (קידוחי גז ונפט בים), התשע"ז–2017
דברי הסבר
מבוא בשנים האחרונות קרו מספר אסונות של דליפות מקידוחי נפט וגז, כאשר החמור בהם הוא האסון במפרץ מקסיקו בשנת 2010. גם בישראל קרה בשנת 2014 אסון כאמור שגרם להשלכות סביבתיות קשות, בעקבות דליפת נפט מצינור של קצא"א ליד צומת באר אורה. השלכות אלה חמורות עשרות מונים כאשר הן מתרחשות בסביבה הימית. כדי להתמודד עם אירועים מעין אלה, פותחה בארצות הברית ובאיחוד האירופי הסדרה ייחודית. חוק זה מטרתו להציב את ישראל בשורה אחת עם מדינות אלה, תוך קביעת משטר הטלת אחריות חמורה על נזקים סביבתיים בים וביבשה הסמוכה לה שנגרמים כתוצאה מפעילויות שונות הקשורות לקידוחי גז ונפט בסביבה הימית. בין היתר, החלת משטר אחריות מסוג זה תיצור הרתעה ותתמרץ את הבעלים לנקוט בצעדי מנע משמעותיים כדי למנוע אסונות מעין אלה או להיערך באופן המיטבי כדי להתמודד עם מקרה של דליפה.
סעיף 1 מטרת החוק היא להגן על הסביבה הימית, לרבות באזור הכלכלי הבלעדי, מפני השפעות פעילויות הנפט והגז, וזאת באמצעות אימוץ עיקרון הזהירות המונעת. המטרה היא ליצור לבעלי זכויות נפט לתמריץ לנקוט באמצעי בטיחות מרביים, על ידי הטלת משטר של אחריות חמורה והבטחת קיומו של מקור כספי לשיקום הנזקים.
סעיף 2 מוצע להגדיר מונחים שונים בחוק המוצע, ובהם המונחים המפורטים להלן.
"בעלים" – לצורך הטלת האחריות מוצע לקבוע הגדרה רחבה של בעלים שתכלול את מי שהוא בעלים או שהיה בעלים של זכות לחיפוש והפקה של נפט וגז לפי חוק הנפט, התשי"ב–1952 (להלן – חוק הנפט).
"השר" – לאור המטרות הסביבתיות העומדות בבסיס חוק זה, מוצע כי השר שיהיה אחראי על יישומו יהיה השר להגנת הסביבה.
"נזק סביבתי" – אחד החסרים העיקריים בחוק הישראלי הוא היעדר הגדרה של ראש נזק סביבתי, למרות ההשלכות החמורות של נזקים סביבתיים. מוצע, על כן, לקבוע הגדרה של "נזק סביבתי", שתכלול פגיעה ישירה או עקיפה בסביבה הטבעית ובמגוון הביולוגי, לרבות בבעלי חיים, בצמחייה, במערכות אקולוגיות, במשאבי הטבע, במי הים ובקרקעית הים.
ההגדרות הבאות הן בהתאם להגדרות בחוק הנפט: "היתר מוקדם", "חיפוש נפט", "הפקת נפט" וכן "זכות נפט".
שאר ההגדרות המופיעות בסעיף זה מדברות בעד עצמן ונעשה בהן שימוש בסעיפים השונים בחוק המוצע.
סעיף 3 בשל אופיים של משאבי הסביבה, שאין להם בעלים, יש לאפשר למגוון גורמים, ובהם גם הגופים הסביבתיים לתבוע פיצוי בגין גרימת נזק למשאבי הטבע במקרה של פגיעה כתוצאה מפעילות נפט וגז. מדובר במנגנון דומה לזה הקיים בסעיף 6 לחוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות), התשנ"ב–1992.
סעיף 4 בסעיף זה מוצע להטיל אחריות על הבעלים בשל נזקים סביבתיים. הבעלים הוא הנהנה העיקרי מפעילות הפקת הגז והנפט. לפיכך, מן הצדק הוא להטיל עליו את האחריות לנזק סביבתי. האחריות המוטלת על פי חוק זה תואמת את העיקרון של הטלת האחריות על מונע הנזק הזול ביותר, שכן הבעלים הוא זה האחראי על פי חוק לפעול לתקינות מתקני הפעילות, ולכן, ככל שהוא דואג למלא אחר הוראות הדין, ביכולתו למנוע את הנזק. זאת ועוד, הטלת האחריות על הבעלים תחייבו להביא בחשבון את העלויות האפשרויות שיחולו עליו במקרה של נזק סביבתי. הפנמה של עלויות אלה תעודד השקעה במניעת נזק סביבתי מלכתחילה ובאמצעים לטיפול מהיר ויעיל בנזק כזה במידה ונגרם בכל זאת.
סעיף 5 בסעיף זה מוצע להטמיע את עקרון המזהם משלם באמצעות פירוט של רשימה, לא סגורה, של הוצאות שבשלן ניתן לחייב בפיצויים. בין היתר מוצע, כי אם לא ניתן להשיב המצב לקדמותו יישא הבעלים בעלויות חלופות שוות ערך למערכות שנפגעו. כמו כן, כחלק מהתמריץ לנקיטה באמצעי בטיחות מיטביים, מוצע להטיל פיצוי בגובה כפל טובת ההנאה או הרווח שהשיג בעל הזכות כתוצאה מכך שלא נקט באמצעי הזהירות המיטביים. מדובר בעקרון שאומץ בחקיקה הסביבתית ברחבי העולם: בשנת 1980 נחקק בארצות הברית החוק הפדרלי לטיפול במפגעים סביבתיים (CERCLA). מטרת החוק היתה להסדיר את אופן הסילוק של חומרים מזהמים מאתרי פסולת מסוכנת שננטשו או שהפעילות בהם הופסקה. נקבע כי החובה לשאת בעלויות הניקוי מוטלת על מי שיצר את המפגע. כמו כן, בשנת 2004 התקבלה באיחוד האירופי דירקטיבה שעוסקת באחריות לנזקים סביבתיים (ELD). העקרון המנחה של הדירקטיבה הוא "המזהם – משלם": מי שגרם במעשיו לנזק סביבתי – יישא בנטל הכספי של התוצאות. בקנדה, באופן דומה, החקיקה במרבית המחוזות מבוססת על עיקרון "המזהם משלם" תוך אימוץ של משטר האחריות החמורה.
בבג"ץ 6971/11 איתנית מוצרי בניה בע"מ נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 2 באפריל 2013) החילו שופטי בג"צ את עקרון 'המזהם משלם' על חברה שעתרה כנגד חוקיותו של החוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק, שחייב אותה לשאת בנטל הכלכלי של פינוי האסבסט שהיא ייצרה בתהליכי העבודה שלה.
סעיף 6 מוצע לקבוע כי במצב של נזק סביבתי שבו מעורבים ונמצאו חייבים מספר בני אדם ניתן יהיה לתבוע אותם יחד ולחוד.
סעיף 7 מוצע לקבוע כי הפיצוי שייפסק יועבר לקרן שהוקמה מכוח פקודת מניעת זיהום ים בשמן, שמטרתה ריכוז אמצעים כספיים ללחימה בזיהום מי-ים, למניעת זיהום מי-ים וחופים, לניקוים ולפיקוח עליהם.
סעיף 8 טיפול בנזק סביבתי הוא בעל השלכות כלכליות כבדות משקל. על כן, בסעיף זה מוצע כי כניסה לפעילויות המוגדרות בחוק זה, תותנה בהוכחת יכולת כלכלית לכיסוי החבות הפוטנציאלית שתיווצר כתוצאה מאירוע של נזק סביבתי (להבדיל מהיכולת הכלכלית אליה מתייחס חוק הנפט). חבות זו, תקבע על בסיס שיקוליו של השר להגנת הסביבה, אשר יביא בחשבון גם את אופי הפעילות המבוקשת, את היכולת לספק בטוחות, את גודל המאגר ואת רמת הסיכון היחסי של הקידוח.
סעיף 9 החוק המוצע נועד לייצר משטר של אחריות חמורה. משטר זה מאפשר הגנה לנתבע במקרים מצומצמים בלבד. מוצע לאפשר הגנה מעין זו רק במקרים של אירוע כתוצאה מתאונה או מאסון טבע, מעשה מלחמה או מעשה טרור. ככל שהנזק לא נגרם מסיבות אלו, כגון טעות אנוש, ההגנה לא תחול. כמו כן, מוצע עוד כי ההגנה לא תפטור את הבעלים מלנקוט מראש אמצעי זהירות מירביים או מטיפול באופן מידי ומיטבי באירוע של נזק סביבתי.
סעיף 10 זכויותיה הכלכליות של מדינת ישראל, לרבות אלה הנוגעות לניצול אוצרות טבע, חלות מעבר למימי החופין. זאת בהתאם לחוק השטחים התת-ימיים, התשי"ג–1953. בהתאם לכך, ובהינתן שמרבית הפעילות מתבצעת בשטחים אלו, מוצע לקבוע לצורך חוק זה במפורש, למען הסר ספק, תחולה גם על שטחים אלו.
סעיף 11 לאור מטרת החוק מוצע לקבוע כי הוא יחול מיידית על כל המבקש היתר מוקדם, רישיון או חזקה. לעומת זאת, על מנת לאפשר למי שהוא כבר בעל זכות נפט להיערך לתחולת הוראות החוק (מבחינה בטיחותית או אחרת), מוצע לקבוע כי על בעל זכות כאמור יחולו הוראות החוק לאחר שישה חודשים מיום היכנסו לתוקף ואילך.
סעיף 12 מוצע להבהיר כי הוראות החוק המוצע מוסיפות ואינן גורעות מהוראות כל דין אחר.
סעיף 13 מוצע לקבוע כי השר להגנת הסביבה ממונה על ביצוע החוק המוצע, ומוסמך להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"ח בסיוון התשע"ז – 12.6.17
מטרת החוק 1. מטרתו של חוק זה היא להגן ולשמור באופן המיטבי על הסביבה הימית במימי החופין ובאזור הכלכלי הבלעדי של מדינת ישראל מפני השלכות אפשריות של פעילות נפט המבוצעת בה, וכן למנוע את הנזקים הסביבתיים העלולים לקרות בסביבה הימית כתוצאה מפעילות נפט כאמור, זאת, בין היתר, באמצעות – מטרתו של חוק זה היא להגן ולשמור באופן המיטבי על הסביבה הימית במימי החופין ובאזור הכלכלי הבלעדי של מדינת ישראל מפני השלכות אפשריות של פעילות נפט המבוצעת בה, וכן למנוע את הנזקים הסביבתיים העלולים לקרות בסביבה הימית כתוצאה מפעילות נפט כאמור, זאת, בין היתר, באמצעות –
(1) יצירת תמריץ לבעל היתר מוקדם או זכות נפט המבצעים פעילות נפט בסביבה הימית לנקוט באמצעי הזהירות המיטביים בעת פעילותם בהתאם לעקרון הזהירות המונעת; (1) יצירת תמריץ לבעל היתר מוקדם או זכות נפט המבצעים פעילות נפט בסביבה הימית לנקוט באמצעי הזהירות המיטביים בעת פעילותם בהתאם לעקרון הזהירות המונעת;
(2) קביעת משטר המטיל אחריות חמורה על מי שגרם לנזק סביבתי בסביבה הימית; (2) קביעת משטר המטיל אחריות חמורה על מי שגרם לנזק סביבתי בסביבה הימית;
(3) הבטחת מקור כספי לתיקון הנזק שנגרם ולמתן שיפוי ופיצוי בגינו; (3) הבטחת מקור כספי לתיקון הנזק שנגרם ולמתן שיפוי ופיצוי בגינו;
והכל מתוך הכרה בחשיבות השמירה על משאבי הטבע ולמען הדורות הבאים. והכל מתוך הכרה בחשיבות השמירה על משאבי הטבע ולמען הדורות הבאים.
הגדרות 2. בחוק זה – בחוק זה –
"אזור כלכלי בלעדי" – השטחים התת-ימיים כמשמעותם בחוק השטחים התת-ימיים, התשי"ג–1953; "אזור כלכלי בלעדי" – השטחים התת-ימיים כמשמעותם בחוק השטחים התת-ימיים, התשי"ג–1953;
"בעלים" – בעל היתר מוקדם או בעל זכות נפט, לרבות בעל היתר מוקדם או בעל זכות נפט שזכותו פקעה, ובלבד שערבון או ערבות שנתן לפי סעיף 57(ג) לחוק הנפט עומדים בתקפם; "בעלים" – בעל היתר מוקדם או בעל זכות נפט, לרבות בעל היתר מוקדם או בעל זכות נפט שזכותו פקעה, ובלבד שערבון או ערבות שנתן לפי סעיף 57(ג) לחוק הנפט עומדים בתקפם;
"נפט", "היתר מוקדם", "זכות נפט", "חיפוש נפט" ו"הפקת נפט" – כהגדרתם בחוק הנפט; "נפט", "היתר מוקדם", "זכות נפט", "חיפוש נפט" ו"הפקת נפט" – כהגדרתם בחוק הנפט;
"חוק הנפט" – חוק הנפט, התשי"ב–1952; "חוק הנפט" – חוק הנפט, התשי"ב–1952;
"מיתקן" – צינור או כל מיתקן נייח, מקובע או נייד, או שילוב של מספר מיתקנים כאמור המחוברים זה לזה, או מבנים אחרים שמשמשים לפעילות נפט; "מיתקן" – צינור או כל מיתקן נייח, מקובע או נייד, או שילוב של מספר מיתקנים כאמור המחוברים זה לזה, או מבנים אחרים שמשמשים לפעילות נפט;
"נזק סביבתי" – מפגע סביבתי כהגדרתו בחוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות), התשנ"ב–1992, וכן פגיעה ישירה או עקיפה בסביבה הימית ובמגוון הביולוגי בים, לרבות בבעלי חיים, בצמחייה, במערכות אקולוגיות, במשאבי הטבע, במי הים ובקרקעית הים, שנגרמו כתוצאה מפליטת חומר או אנרגיה ממיתקן שאינה כדין, או כתוצאה מפעילות נפט, והכל – בין אם המפגע או הפגיעה כאמור התרחשו במהלך פעילות הנפט של הבעלים או לאחר סיומה; "נזק סביבתי" – מפגע סביבתי כהגדרתו בחוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות), התשנ"ב–1992, וכן פגיעה ישירה או עקיפה בסביבה הימית ובמגוון הביולוגי בים, לרבות בבעלי חיים, בצמחייה, במערכות אקולוגיות, במשאבי הטבע, במי הים ובקרקעית הים, שנגרמו כתוצאה מפליטת חומר או אנרגיה ממיתקן שאינה כדין, או כתוצאה מפעילות נפט, והכל – בין אם המפגע או הפגיעה כאמור התרחשו במהלך פעילות הנפט של הבעלים או לאחר סיומה;
"סביבה ימית" – מימי החופין והאזור הכלכלי הבלעדי לרבות תחום של קילומטר אחד מקו החוף, כהגדרתו בחוק שמירת הסביבה החופית, התשס"ד–2004, לכיוון היבשה; "סביבה ימית" – מימי החופין והאזור הכלכלי הבלעדי לרבות תחום של קילומטר אחד מקו החוף, כהגדרתו בחוק שמירת הסביבה החופית, התשס"ד–2004, לכיוון היבשה;
"פעילות נפט" – כלל הפעולות הקשורות לחיפוש נפט או להפקת נפט במיתקן, לרבות בנייה, תפעול ופירוק של ציוד; "פעילות נפט" – כלל הפעולות הקשורות לחיפוש נפט או להפקת נפט במיתקן, לרבות בנייה, תפעול ופירוק של ציוד;
"קווי צינורות" – כמשמעותם בסעיף 35 לחוק הנפט; "קווי צינורות" – כמשמעותם בסעיף 35 לחוק הנפט;
"השר" – השר להגנת הסביבה. "השר" – השר להגנת הסביבה.
זכאות להגשת תובענה על נזק סביבתי 3. (א) רשאי להגיש תובענה בשל נזק סביבתי אחד מאלה: (א) רשאי להגיש תובענה בשל נזק סביבתי אחד מאלה:
(1) השר או מי מטעמו;
(2) הגופים המנויים בתוספת;
(3) מי שנפגע או עומד להיפגע מהנזק הסביבתי.
(ב) מי שזכאי להגיש תובענה בשל נזק סביבתי לפי סעיף קטן (א)(2) או (3) יודיע לשר על כוונתו לעשות כן, ולא יגיש תובענה כאמור אלא לאחר שחלפו 90 ימים מהיום שהודיע לשר על כוונתו כאמור ובלבד שהשר או מי מטעמו לא הגיש תובענה בתוך המועד האמור. (ב) מי שזכאי להגיש תובענה בשל נזק סביבתי לפי סעיף קטן (א)(2) או (3) יודיע לשר על כוונתו לעשות כן, ולא יגיש תובענה כאמור אלא לאחר שחלפו 90 ימים מהיום שהודיע לשר על כוונתו כאמור ובלבד שהשר או מי מטעמו לא הגיש תובענה בתוך המועד האמור.
(ג) השר, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לשנות את התוספת. (ג) השר, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לשנות את התוספת.
אחריות הבעלים בגין נזקים סביבתיים 4. (א) הבעלים אחראי לכל נזק סביבתי שנגרם בסביבה הימית כתוצאה מפעילות נפט בשטח זכות הנפט, בין אם במהלך הפעילות או לאחר סיומה, ולעניין זה אין נפקא מינה אם היתה או לא היתה התרשלות מצידו. (א) הבעלים אחראי לכל נזק סביבתי שנגרם בסביבה הימית כתוצאה מפעילות נפט בשטח זכות הנפט, בין אם במהלך הפעילות או לאחר סיומה, ולעניין זה אין נפקא מינה אם היתה או לא היתה התרשלות מצידו.
(ב) האחריות המנויה בסעיף קטן (א) אינה ניתנה להעברה בחוזה או בכל דרך אחרת. (ב) האחריות המנויה בסעיף קטן (א) אינה ניתנה להעברה בחוזה או בכל דרך אחרת.
(ג) בתובענה בשל נזק סביבתי כאמור בסעיף קטן
(א), יהיה חייב הבעלים בפיצוי כאמור בסעיף 5. (ג) בתובענה בשל נזק סביבתי כאמור בסעיף קטן
(א), יהיה חייב הבעלים בפיצוי כאמור בסעיף 5.
(ד) אין באמור בסעיף קטן (א) כדי לגרוע מאחריות הבעלים לפי הוראות כל דין. (ד) אין באמור בסעיף קטן (א) כדי לגרוע מאחריות הבעלים לפי הוראות כל דין.
פסיקת פיצויים 5. (א) בקביעת גובה הפיצוי, בתובענה שהוגשה בשל נזק סביבתי, רשאי בית המשפט להביא בחשבון, בין היתר, את כל אלה: (א) בקביעת גובה הפיצוי, בתובענה שהוגשה בשל נזק סביבתי, רשאי בית המשפט להביא בחשבון, בין היתר, את כל אלה:
(1) הערכת הנזק הסביבתי שנגרם, מניעת החמרת הנזק וצמצומו;
(2) ניקוי הסביבה הימית והסביבה החופית וכן כל אשר זוהם בשל הנזק הסביבתי שנגרם;
(3) ניטור הסביבה הימית עד למועד שיקום הנזק;
(4) שיקום הסביבה הימית והשבת המצב לקדמותו ולחלופין, ככל שהנזק לא ניתן לשיקום – מימון חלופה שוות ערך לשיקום כאמור;
(5) ירידת ערך משאבי הטבע בעקבות הנזק הסביבתי שנגרם ועד לשיקום הסביבה הימית כאמור בפסקה (4).
(ב) בתובענה שהוגשה על נזק סביבתי לפי סעיף קטן (א), והוכח בה כי הבעלים לא נקט באמצעי הזהירות המיטביים כדי למנוע נזק סביבתי מפעילות נפט שביצע, יחויב הבעלים בפיצויים בשיעור כפל טובת ההנאה או הרווח שהושגו כתוצאה מאי נקיטת אמצעי הזהירות כאמור, וזאת נוסף על כל פיצוי שפסק בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א). (ב) בתובענה שהוגשה על נזק סביבתי לפי סעיף קטן (א), והוכח בה כי הבעלים לא נקט באמצעי הזהירות המיטביים כדי למנוע נזק סביבתי מפעילות נפט שביצע, יחויב הבעלים בפיצויים בשיעור כפל טובת ההנאה או הרווח שהושגו כתוצאה מאי נקיטת אמצעי הזהירות כאמור, וזאת נוסף על כל פיצוי שפסק בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א).
נזק סביבתי שבו מעורבים מספר בני אדם 6. שני בני אדם או יותר, שנמצאו חייבים לפי הוראות חוק זה, יהיו חבים יחד על אותו נזק סביבתי שנגרם וניתן יהיה לתבוע אותם בשלו יחד ולחוד. שני בני אדם או יותר, שנמצאו חייבים לפי הוראות חוק זה, יהיו חבים יחד על אותו נזק סביבתי שנגרם וניתן יהיה לתבוע אותם בשלו יחד ולחוד.
ייעוד הפיצוי 7. פיצויים שייפסקו לפי חוק זה ישולמו לקרן שהוקמה לפי סעיף 13 לפקודת מניעת זיהום מי ים בשמן [נוסח חדש], התש"ם–1980. פיצויים שייפסקו לפי חוק זה ישולמו לקרן שהוקמה לפי סעיף 13 לפקודת מניעת זיהום מי ים בשמן [נוסח חדש], התש"ם–1980.
הוכחת יכולת כלכלית 8. (א) מתן היתר מוקדם או זכות נפט, יותנו באישור השר כי הוכחה יכולתו הכלכלית של הבעלים לכיסוי חבות עתידית מכוח חוק זה. (א) מתן היתר מוקדם או זכות נפט, יותנו באישור השר כי הוכחה יכולתו הכלכלית של הבעלים לכיסוי חבות עתידית מכוח חוק זה.
(ב) בבואו לשקול בקשה לאישור לפי סעיף קטן (א), יביא השר בחשבון, בין היתר, שיקולים אלה: (ב) בבואו לשקול בקשה לאישור לפי סעיף קטן (א), יביא השר בחשבון, בין היתר, שיקולים אלה:
(1) אופי פעילות הנפט המתוכננת;
(2) יכולת הבעלים לספק בטוחות ולבטח את פעילותו;
(3) התנהגות הבעלים בעבר לעניין שמירה על הסביבה ושמירה על בטיחות הציבור ובטיחות עובדיו;
(4) מאגר הנפט;
(5) רמת הסיכון של פעילות הנפט המתוכננת.
(ג) החליט השר לסרב ליתן אישור כאמור בסעיף קטן (א), לא יחליט בבקשה אלא לאחר שנתן למגיש הבקשה הזדמנות לטעון את טענותיו. (ג) החליט השר לסרב ליתן אישור כאמור בסעיף קטן (א), לא יחליט בבקשה אלא לאחר שנתן למגיש הבקשה הזדמנות לטעון את טענותיו.
הגנה 9. (א) בתובענה לפי חוק זה לא תהא הגנה לבעלים, אלא אם כן הנזק הסביבתי נגרם עקב אירוע שהוא אחד מאלה, ואלה בלבד: (א) בתובענה לפי חוק זה לא תהא הגנה לבעלים, אלא אם כן הנזק הסביבתי נגרם עקב אירוע שהוא אחד מאלה, ואלה בלבד:
(1) תאונה או אסון טבע, שאדם סביר לא יכול היה לראותם מראש ואי אפשר היה למנוע את תוצאותיהם אף בזהירות סבירה;
(2) מעשה מלחמה או מעשה טרור.
(ב) אין באמור בסעיף קטן (א) כדי לפטור את הבעלים מאחריות, אם הוכח כי לא נקט באמצעי הזהירות המיטביים או לא פעל באופן מיידי ומיטבי לטיפול באירוע ולמזעור הנזקים הסביבתיים שנגרמו בעקבותיו. (ב) אין באמור בסעיף קטן (א) כדי לפטור את הבעלים מאחריות, אם הוכח כי לא נקט באמצעי הזהירות המיטביים או לא פעל באופן מיידי ומיטבי לטיפול באירוע ולמזעור הנזקים הסביבתיים שנגרמו בעקבותיו.
תחולה טריטוריאלית 10. הוראות חוק זה יחולו גם על השטח הכלכלי הבלעדי של מדינת ישראל. הוראות חוק זה יחולו גם על השטח הכלכלי הבלעדי של מדינת ישראל.
הוראת מעבר 11. מי שהיה בידו היתר מוקדם או זכות נפט ערב פרסומו של חוק זה, יחולו עליו הוראות חוק זה לאחר שישה חודשים מיום פרסומו של חוק זה ואילך. מי שהיה בידו היתר מוקדם או זכות נפט ערב פרסומו של חוק זה, יחולו עליו הוראות חוק זה לאחר שישה חודשים מיום פרסומו של חוק זה ואילך.
שמירת דינים 12. הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל חיקוק אחר. הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל חיקוק אחר.
תקנות 13. השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו. השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.
תוספת תוספת
(סעיף 6) (סעיף 6)
1. המועצה לגנים לאומיים, שמורות טבע ואתרים לאומיים;
2. החברה להגנת הטבע;
3. אדם טבע ודין – אגודה ישראלית להגנת הסביבה;
4. חיים וסביבה - ארגון הגג לשוחרי איכות הסביבה;
5. צלול – עמותה לאיכות הסביבה.