הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2018303
הכנסת העשרים
יוזמים: חברי הכנסת נורית קורן
דוד ביטן
רועי פולקמן
יפעת שאשא ביטון
______________________________________________
פ/4320/20
הצעת חוק פתיחת קבר של קטין יוצא תימן, המזרח או הבלקן לצורך ביצוע בדיקה גנטית לקשרי משפחה, התשע"ז–2017
דברי הסבר
פרשת ילדי תימן, המזרח והבלקן היא פרשת חטיפתם והיעלמותם של אלפי פעוטות וילדים מקרב משפחות עולים חדשים מתימן, מזרח והבלקן, בשנים 1948 עד אמצע שנות ה-60 (מעדויות נוספות שעלו לאחרונה עולה כי הפרשה לכאורה התרחשה גם לאחר מכן, עד שנות ה-80).
שלוש ועדות שונות מונו בעבר על ידי המדינה במטרה לחקור את פרשת היעלמותם של ילדי תימן, מזרח והבלקן:
ועדת בהלול-מינקובסקי – ועדה בין-משרדית (משרד המשפטים ומשרד המשטרה) שהוקמה בשנת 1967 וסיימה את פעילותה בשנת 1968 ;
ועדת שלגי – ועדת בירור שהוקמה בספטמבר 1988 על פי חוק ועדות חקירה, התשכ"ט–1968, והגישה את מסקנותיה לאחר כשנה בשנת 1969;
ועדת החקירה הממלכתית כהן-קדמי – ועדת חקירה שהוקמה בינואר 1995 כשבראשה שופט בית המשפט העליון יהודה כהן. במחצית שנת 1999 פרש השופט כהן מטעמי בריאות מתפקידו ובמקומו מונה ביום 23 במרץ 1999 שופט בית המשפט העליון יעקב קדמי. הוועדה הגישה דוח ביניים בשנת 1997 ואת מסקנותיה בשנת 2001 . על חומרי החקירה הוטל חיסיון בהוראת ממשלה עד שנת 2017.
בהוראת הממשלה ובתמיכת הכנסת, חשף גנז המדינה לציבור את הפרוטוקולים והמסמכים של ועדות החקירה בחודש נובמבר 2016. אז התברר למשפחות כי בלא מעט מקרים יש מסמכים שלא ניתנו למשפחות מלכתחילה. כמו כן, התברר למשפחות כי יש סתירות ואי דיוקים בנתונים ובמסמכים עליהם הסתמכו בוועדות החקירה לשם קביעת מסקנותיהן.
על רקע זה הוקמה על ידי הכנסת בפברואר 2017 הוועדה המיוחדת לפרשת היעלמותם של ילדי תימן, מזרח והבלקן, שלה ניתנה הסמכות לדון, בין היתר, בפיקוח על פעילות הממשלה להגיע לחקר האמת בפרשה, מאגר DNA שעניינו התאמה בין קרובי משפחה בקשר לפרשה ואיתור קברים בהתאם לפרוטוקולים של הוועדות השונות שעסקו בכך.
בתוך כך התברר כי ועדות החקירה שחקרו בעבר את הפרשה הגיעו למסקנה כי מרבית הילדים הנעלמים נפטרו. ההודעה על מות ילדם הגיעה למשפחות בדרך כלל מספר ימים לאחר המוות הנטען. הרוב המכריע של המשפחות לא קיבלו לידיהן את הגופה ולא נכחו בלוויה, שלגבי חלק מהילדים נטען שכבר קוימה. בחלק מהמקרים קיבלה המשפחה ציון קבר. מהפרוטוקולים של ועדות החקירה ומעדויות שהובאו בפני הוועדה עולה כי במקרים רבים קיימות סתירות בין ציון הקבר שנמסר למשפחה לבין זהות המנוח או לחלופין, בין מועד פטירה של המנוח ובין מועד הפטירה שנמסר לגבי מי שקבור באותו קבר. לחלק מהמשפחות נמסרו תעודות פטירה וציון קבר אך נתונים רשמיים מאוחרים שהתגלו העלו כי ייתכן ובן משפחתם נמצא בין החיים לפי רשומות רשמיות של המדינה.
כך, מצאו את עצמן משפחות רבות מתמודדות, מעבר לכאב, עם סימני שאלה משמעותיים לגבי זהות האדם הקבור תחת ציון קבר שנמסר להם שבו קבור קרוב משפחתם.
כדי לסייע בפתרון בעיה זו, מוצע כי בהליך מיוחד שייוחד לבני משפחות של קטינים שנעלמו בנסיבות האמורות, ניתן יהיה להגיש בקשה מיוחדת לפתיחת קבר, הוצאת גופה וביצוע בדיקה גנטית לקשרי משפחה.
את הבקשה יוכלו להגיש קרובי משפחה בעלי קרבת דם שמאפשרת אימות גנטי, כלומר, הורים, אחים וילדי אחים.
בקשה לפי הצעת חוק זו תוכל להיות מוגשת על ידי קרוב משפחה לגבי כל קטין שקיים לגביו רישום במרשם האוכלוסין או קיימת תעודת פטירה הקובעת שנפטר בין השנים 1948 עד 1970 וכן לגבי קטין שהודעה על מותו נמסרה למשפחתו על ידי מוסד רפואי או גוף ציבורי אחר.
כמו כן, יוכלו להגיש בקשה כאמור קרובי משפחה של כל מנוח שדוחות של אחת מהוועדות הציבוריות התייחסו אליו כמי שנפטר.
בקשה תוגש לבית המשפט לענייני משפחה וזה, אם מצא, במסמכים שהונחו בפניו כי קיים ספק ממשי בדבר זהותה של הגופה הקבורה בקבר לגביו מוגשת הבקשה – יהיה רשאי להורות, בצו, על פתיחת הקבר, הוצאת הגופה וביצוע בדיקה גנטית לקשרי משפחה.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ה בסיוון התשע"ז – 19.6.17
מטרה 1. מטרתו של חוק זה לאפשר את חקר האמת לגבי מותם ומקום קבורתם של קטינים יוצאי תימן, המזרח והבלקן אשר הודעה על מותם נמסרה בשנים 1948 עד 1970 לבני משפחותיהם מבלי שהתאפשר להם לזהותם ולהביא אותם לקבורה. מטרתו של חוק זה לאפשר את חקר האמת לגבי מותם ומקום קבורתם של קטינים יוצאי תימן, המזרח והבלקן אשר הודעה על מותם נמסרה בשנים 1948 עד 1970 לבני משפחותיהם מבלי שהתאפשר להם לזהותם ולהביא אותם לקבורה.
הגדרות 2. בחוק זה – בחוק זה –
"בדיקה גנטית לקשרי משפחה" – בדיקה גנטית לקשרי משפחה כמשמעותה בחוק מידע גנטי, שנועדה לקביעת ממצאים בדבר קשרי משפחה בין מנוח ובין קרובו; "בדיקה גנטית לקשרי משפחה" – בדיקה גנטית לקשרי משפחה כמשמעותה בחוק מידע גנטי, שנועדה לקביעת ממצאים בדבר קשרי משפחה בין מנוח ובין קרובו;
"בית המשפט" – בית המשפט לענייני משפחה; "בית המשפט" – בית המשפט לענייני משפחה;
"ועדה ציבורית שפעלה בעניין היעלמות ילדי תימן, המזרח והבלקן" – אחת מאלה: "ועדה ציבורית שפעלה בעניין היעלמות ילדי תימן, המזרח והבלקן" – אחת מאלה:
(1) ועדת בהלול-מינקובסקי – הוועדה הבין-משרדית שהוקמה בשנת 1967;
(2) ועדת שלגי – ועדת הבירור שהוקמה בספטמבר 1988 מכוח חוק ועדות חקירה, התשכ"ט–1968;
(3) ועדת החקירה הממלכתית בעניין פרשת היעלמותם של ילדים מבין עולי תימן בשנים 1954 עד 1948 (ועדת כהן-קדמי), שהוקמה בינואר 1995;
"חוק מידע גנטי" – חוק מידע גנטי, התשס"א–2000; "חוק מידע גנטי" – חוק מידע גנטי, התשס"א–2000;
"מנוח" – אחד מאלה: "מנוח" – אחד מאלה:
(1) קטין אשר קיים רישום במרשם האוכלוסין או קיימת תעודת פטירה הקובע כי נפטר בשנים 1948 עד 1970;
(2) קטין בן למשפחה יוצאת תימן, המזרח או הבלקן, אשר הודעה על מותו נמסרה למשפחתו על ידי מוסד רפואי או גוף ציבורי אחר בשנים 1948 עד 1970;
(3) קטין אשר שמו מופיע בדוח של ועדה ציבורית שפעלה בעניין היעלמות ילדי תימן, המזרח והבלקן;
"קרוב" – הורהו של המנוח, אחיו או אחותו וכן ילדיהם של האחים. "קרוב" – הורהו של המנוח, אחיו או אחותו וכן ילדיהם של האחים.
צו לפתיחת קבר, הוצאת גופה מקברה וביצוע בדיקה גנטית לקשרי משפחה 3. (א) על אף האמור בכל דין, בית המשפט רשאי להורות, בצו, על פתיחת קבר והוצאת גופה של מנוח מקברה לצורך עריכת בדיקה גנטית לקשרי משפחה בהתקיים כל אלה: (א) על אף האמור בכל דין, בית המשפט רשאי להורות, בצו, על פתיחת קבר והוצאת גופה של מנוח מקברה לצורך עריכת בדיקה גנטית לקשרי משפחה בהתקיים כל אלה:
(1) הבקשה למתן הצו הוגשה על ידי קרובו של המנוח שחלקת הקבר המיועדת לפתיחה מיוחסת אליו;
(2) בית המשפט מצא, בהתאם למסמכים שהונחו בפניו, כי קיים ספק ממשי בדבר זהותה של הגופה הקבורה בקבר שלגביו הוגשה הבקשה.
(ב) בבואו לתת צו לפי סעיף קטן (א), ישקול בית המשפט, בין היתר, את ההשפעה שעשויה להיות לפתיחת הקבר והוצאת הגופה כאמור בסעיף קטן (א) על נפטרים אחרים הקבורים באותה חלקה או בסמיכות למנוח ואת הפגיעה שעשויה להיגרם לבני המשפחה של אותם נפטרים. (ב) בבואו לתת צו לפי סעיף קטן (א), ישקול בית המשפט, בין היתר, את ההשפעה שעשויה להיות לפתיחת הקבר והוצאת הגופה כאמור בסעיף קטן (א) על נפטרים אחרים הקבורים באותה חלקה או בסמיכות למנוח ואת הפגיעה שעשויה להיגרם לבני המשפחה של אותם נפטרים.
(ג) לצו כאמור בסעיף קטן (א) יצורפו פרטי המכונים הגנטיים והמעבדות לבדיקה גנטית שהוכרו לפי סעיף 28ז(ב) לחוק מידע גנטי. (ג) לצו כאמור בסעיף קטן (א) יצורפו פרטי המכונים הגנטיים והמעבדות לבדיקה גנטית שהוכרו לפי סעיף 28ז(ב) לחוק מידע גנטי.
הגשת בקשה לפתיחת קבר, הוצאת גופה מקברה וביצוע בדיקה גנטית לקשרי משפחה 4. לבקשה לפתיחת קבר, הוצאת גופה מקברה ועריכת בדיקה גנטית לקשרי משפחה לפי חוק זה, יצורפו מסמכים התומכים בקיומו של ספק בדבר זהותה של הגופה הקבורה בקבר שלגביו הוגשה הבקשה; לעניין זה, "מסמכים" – לרבות תצהיר. לבקשה לפתיחת קבר, הוצאת גופה מקברה ועריכת בדיקה גנטית לקשרי משפחה לפי חוק זה, יצורפו מסמכים התומכים בקיומו של ספק בדבר זהותה של הגופה הקבורה בקבר שלגביו הוגשה הבקשה; לעניין זה, "מסמכים" – לרבות תצהיר.
תחולת הוראות מחוק מידע גנטי 5. על בקשה לעריכת בדיקה גנטית לקשרי משפחה לפי חוק זה יחול פרק ה'1 לחוק מידע גנטי. על בקשה לעריכת בדיקה גנטית לקשרי משפחה לפי חוק זה יחול פרק ה'1 לחוק מידע גנטי.