הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2018477
הכנסת העשרים
יוזם: חבר הכנסת אורן אסף חזן
______________________________________________
פ/4349/20
הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (שלילת ביקורים מאסירים ביטחוניים המשתייכים לארגון טרור המחזיק בשבויים ישראליים), התשע"ז–2017
דברי הסבר
מדינת ישראל מתמודדת עם ארגוני טרור המאיימים לפגוע באזרחיה בכל מקום וזמן. בשל היותה דמוקרטיה מתקדמת המחויבת לחוקים ולאמנות זכויות אדם בין-לאומיות שארגוני הטרור אינם מחויבים להם, נוצר מצב בלתי נסבל שארגוני הטרור, כאסטרטגיה, חוטפים ומחזיקים אזרחים ישראלים מבלי להתחשב בתנאיהם ומבלי לאפשר לבקרם, מה שמאוד פוגע במורל ובחוסן הלאומי של מדינת ישראל. מנגד, מדינת ישראל כן מאפשרת ביקורים לאסירים ביטחוניים החברים בארגוני טרור. הצעת החוק נועדה לתת מענה לחוסר ההלימה בין התנאים בהם מדינת ישראל מחזיקה את הטרוריסטים שפוגעים בה, ובין התנאים שבהם ארגוני הטרור מחזיקים את החטופים הישראלים: שאהין אל סעיד, אברה מנגיסטו, הדר גולדין ואורון שאול.
הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת אריה אלדד (פ/2904/17).
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת דני דנון וקבוצת חברי הכנסת (פ/735/18), ועל ידי חבר הכנסת אריה אלדד (פ/2396/18; פ/683/18).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ב' בתמוז התשע"ז – 26.6.17
הוספת סעיף 45ג 1. בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב–1971 (להלן – הפקודה), אחרי סעיף 45ב יבוא: בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב–1971 (להלן – הפקודה), אחרי סעיף 45ב יבוא: בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב–1971 (להלן – הפקודה), אחרי סעיף 45ב יבוא: בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב–1971 (להלן – הפקודה), אחרי סעיף 45ב יבוא: בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב–1971 (להלן – הפקודה), אחרי סעיף 45ב יבוא: בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב–1971 (להלן – הפקודה), אחרי סעיף 45ב יבוא:
"הגבלת ביקור לאסיר בטחוני "הגבלת ביקור לאסיר בטחוני "הגבלת ביקור לאסיר בטחוני 45ג. (א) החזיק ארגון טרור או ארגון טרור מוכרז אזרח ישראלי חטוף או שבוי ברשותו, ומנע ממנו ביקור של נציג ממשלת ישראל, ארגון הומניטרי מוסכם או בן משפחה, לא יהיה זכאי אסיר ביטחוני החבר באותו ארגון טרור או מזדהה עמו לביקורים, לרבות ביקור עורך דין או נציג ארגון הצלב האדום הבין-לאומי, ואולם רשאי השר, לאחר התייעצות עם שר הביטחון, להתיר ביקורים כאמור במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שיירשמו. (א) החזיק ארגון טרור או ארגון טרור מוכרז אזרח ישראלי חטוף או שבוי ברשותו, ומנע ממנו ביקור של נציג ממשלת ישראל, ארגון הומניטרי מוסכם או בן משפחה, לא יהיה זכאי אסיר ביטחוני החבר באותו ארגון טרור או מזדהה עמו לביקורים, לרבות ביקור עורך דין או נציג ארגון הצלב האדום הבין-לאומי, ואולם רשאי השר, לאחר התייעצות עם שר הביטחון, להתיר ביקורים כאמור במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שיירשמו.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), נציג של ארגון הצלב האדום הבין-לאומי יהיה רשאי לבקר אסיר ביטחוני כאמור באותו סעיף קטן, רק אם יתאפשר ביקור של קרוב משפחה של האזרח הישראלי המוחזק בידי ארגון הטרור, של נציג מטעם המשפחה או של נציג ארגון הומניטרי מוסכם. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), נציג של ארגון הצלב האדום הבין-לאומי יהיה רשאי לבקר אסיר ביטחוני כאמור באותו סעיף קטן, רק אם יתאפשר ביקור של קרוב משפחה של האזרח הישראלי המוחזק בידי ארגון הטרור, של נציג מטעם המשפחה או של נציג ארגון הומניטרי מוסכם.
(ג) בסעיף זה – (ג) בסעיף זה –
"אזרח ישראלי" – כמשמעותו בחוק האזרחות, התשי"ב–1952; "אזרח ישראלי" – כמשמעותו בחוק האזרחות, התשי"ב–1952;
"אסיר ביטחוני" – נאשם או מורשע, בעבירה מעבירות אלה: "אסיר ביטחוני" – נאשם או מורשע, בעבירה מעבירות אלה:
(1) עבירה המנויה בסעיף 35(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו–1996;
(2) עבירה לפי סעיף 107, 300, 305, 330, 454, 456 או 497 לחוק העונשין, התשל"ז–1977, שבוצעה בנסיבות שיש בהן פגיעה בביטחון המדינה או זיקה לפעילות טרור;
"ארגון טרור", "ארגון טרור מוכרז" – כהגדרתם בחוק המאבק בטרור, התשע"ו–2016." "ארגון טרור", "ארגון טרור מוכרז" – כהגדרתם בחוק המאבק בטרור, התשע"ו–2016."