הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2003358 הכנסת העשרים יוזמים: חברי הכנסת משה גפני איתן כבל דוד אמסלם רועי פולקמן רחל עזריה דב חנין ______________________________________________ פ/4357/20 הצעת חוק היציבות בניהול הים של ישראל, התשע"ז–2017 דברי הסבר כללי ניהול משאבי הטבע הימיים של ישראל סובל מהיעדר יציבות ומהיעדרו של תכנון מחייב ארוך טווח בסביבה הימית של ישראל. הצעת חוק זו נועדה לתת מענה מבחינה מבנית ומהותית למצב בלתי סביר זה. חוסר היציבות, לצד ריבוי הרגולטורים ובעלי העניין הפועלים בסביבה זו, מביא לכאוס שפוגע במערכת האקולוגית, בגורמים ממשלתיים ובגורמים פרטיים הפועלים בסביבה זו, כמו גם בציבור הישראלי בכללו. "נער הייתי בשירות הציבורי וגם זקנתי בו, וראיתי לא אחת ולא שתיים כמה אנרגיות מיותרות מתבזבזות לשווא במה שקרוי "מלחמות היהודים" על סמכויות, ויד איש ברעהו; שר לשר, בכיר לבכיר, רגולטור לרגולטור, ילחם על סמכותו, ודי לחכימא" (בג"ץ 437/15 התנועה לאיכות השלטון, אדם טבע ודין ואח' נ' ראש ממשלת ישראל ואח' מיום 27.3.2016). כך כתב המשנה לנשיאת בית המשפט העליון בדימוס, כב' השופט אליקים רובינשטיין, במסגרת פסק הדין בו נקבע שעל סעיף היציבות הרגולטורית שניסחה ממשלת ישראל במסגרת מתווה הגז, להיבחן בתהליכי חקיקה ראשית. הצעת חוק זו נועדה ליתן מענה לבעיית אי היציבות, ריבוי הסמכויות והיעדר תכנון מחייב ארוך טווח, וזאת במסגרת חקיקה ראשית כמצוות בית המשפט העליון בפסק דינו שלעיל. כפי שהבהיר כבוד השופט ג'ובראן בפסק הדין, בהתייחס לניסיון להסדיר סוגיות יסוד במשק הגז באופן פרטני: "ניסיון זה לא צלח והביא להבנה בקרב הגורמים המקצועיים כי אסדרתו האפקטיבית של משק הגז הטבעי חייבת להיעשות בגישת Top-down, קרי, תחילה יש לקבוע מדיניות כללית וסדורה, המגדירה יעדים וסדרי עדיפויות בין השיקולים והאינטרסים הרלבנטיים, ורק לאחר מכן יש לקבל את ההחלטות הפרטניות בכל אחד מהתחומים הרלבנטיים, בהתאם למדיניות הכללית...". בהתאם, המנגנונים המפורטים בהצעת החוק, ואשר ייסקרו להלן, מחילים בסביבה הימית של ישראל מערכת רגולטורית כללית וסדורה בדומה למקובל במדינות המערב, שעקרונות הבסיס שלה הם תכנון ארוך טווח ומתכלל, על ידי גורם מקצועי עצמאי, בהתאם לגישת ה-Ecosystem Based Management. מערכת זו, הכוללת התייחסות לכלל האינטרסים והשימושים בסביבה הימית, ומעגנת תהליכים של שיתוף ציבור ושקיפות, היא זו שתאפשר יציבות רגולטורית מהותית, שחיוניותה הובהרה בפסקה במתווה שנפסלה על ידי בג"ץ כאמור, והכל תוך הגנה על סביבה ימית בריאה ועל זכויותיו של הציבור במשאבים הימיים של ישראל. הסביבה הימית היא מערכת אקולוגית מורכבת וייחודית המהווה גם מקור חשוב למשאבים חיוניים למין האנושי. כיום, ישנם לחצים הולכים וגדלים על הסביבה הימית בדמות קידוחי נפט וגז, הקמת מתקני התפלה, הקמת תשתיות שונות כגון מתקני אנרגיה מתחדשת וכבלי תקשורת, וכן הלאה. התחרות העצומה על שטח ומשאבים והלחצים השונים טומנים בחובם סכנות רבות לסביבה הטבעית ולמרקם האקולוגי הרגיש. הסכנות משמעותיות אף יותר בים התיכון, ובמיוחד באגנו המזרחי, המהווה בורג מרכזי בתנועת הסחר העולמי ושינוע דלקים, אך שטחו קטן ביותר וכמעט סגור לחלוטין, דבר אשר משפיע על יכולת התחדשותו והתמודדותו עם זיהומים דוגמת אסון עברונה, המחיש את הסכנה האמיתית גם לזיהום הים האדום. לפיכך, תכליתה של הצעת החוק היא גם לתת כלים להתנהלות סביבתית ראויה אשר תוכל לצמצם ואף למנוע פגיעה עתידית בים האדום ובים התיכון. המערכת השלטונית והחקיקתית הקיימת ביחס לסביבה הימית היא ארכאית, מפוזרת, מסורבלת וחסרה ביותר. אין מספיק מידע נגיש בנוגע למצב הים ובנוגע להשפעות הסביבתיות של שימושים שונים, כמו גם בנוגע לסיכונים, תאונות, תקלות ודליפות בסביבה הימית, טרם התרחשות תקלה ולאחריה, ולא נעשים ניתוח של המקרים והסקת מסקנות לאורך זמן. יש משרדי ממשלה שונים וגופים שלטוניים רבים שעוסקים בנושא, באופן שיוצר ריב סמכויות משתק בנושאים מסוימים לצד נושאים אחרים שכלל אינם מטופלים, הפעילות השלטונית מתבצעת מכוח דברי חקיקה מפוזרים ונקודתיים המאופיינים בהסתכלות צרה על כל תחום בנפרד, וכן הלאה. מערכת זו אינה מציעה מענה מספק לניהול הסביבה הימית באופן שיאפשר מחד גיסא התמודדות עם הלחצים השונים ומאידך גיסא יגן על המערכת האקולוגית הימית ועל האפשרות של הדורות הבאים ליהנות מהסביבה הימית כמשאב סביבתי, כלכלי וחברתי-תרבותי. משכך, הפתרון המוצע בהצעת חוק זו הוא הקמת רשות ים עצמאית שתנהל באופן כולל, מתואם וארוך-טווח את כלל השימושים והאינטרסים בסביבה הימית, תוך התבססות על מדיניות ארוכת טווח כוללת ומסודרת ומידע מדעי מלא וזמין למקבלי ההחלטות ולציבור, איזון בין המגזרים השונים ובין צרכי ההווה והעתיד, טיפול בהשפעות הסביבתיות המצטברות של הפעילויות ושיתוף הציבור הרחב בהליך קבלת ההחלטות. פרק א': מטרות ועקרונות סעיף 1 הצרכים והלחצים השונים המופעלים על הסביבה הימית, אשר עומדים אל מול הרצון לשמור על מערכת אקולוגית ימית בריאה ויציבה, מצריכים מערכת מתאימה לניהול השימושים השונים בצורה מקיימת ומאוזנת, המבטיחה לדור הנוכחי ולדורות הבאים מענה לצרכים האנושיים, בד בבד עם שמירה על בריאות ויציבות המערכת האקולוגית. הניהול של משאבי הים צריך להיות מונחה על ידי עקרונות של קיימות, בריאות המערכות האקולוגיות, עיקרון הזהירות המונעת, הכרה בקשרי הגומלין בין היבשה והים, החלטות המתבססות על מידע מדעי איכותי והבנה משופרת של המערכות האקולוגיות בים ובחוף, ושיתוף הציבור בקבלת החלטות. כל העקרונות האמורים לעיל מהווים את הבסיס לגישה המנחה כיום את ניהול השימושים הימיים במרבית מדינות המערב – היא גישת ה-Eco-System Based Management (EBM). גישה זו, העומדת גם בבסיס הוראות הצעת חוק זו ולאורה יש לקוראן, היא גישה צופה פני-עתיד שמטרתה לשמר את כלל השירותים שהמערכת האקולוגית מציעה לאדם (דיג, התפלה, אנרגיה, ספנות, פנאי ונופש ועוד) על מנת שניתן יהיה ליהנות מהם לאורך דורות. הגישה מנהלת את כלל השימושים השונים ולוקחת בחשבון את המידע המדעי הטוב ביותר, המאפשר לקבל החלטות מדיניות בנוגע להמשך פיתוחו של שימוש זה או אחר, וכן היא מתחשבת בהשפעות המצטברות של כלל השימושים, כך שניתן לדעת מהו הנזק הפוטנציאלי הכולל כתוצאה מהשימוש האנושי במשאבי הים. הגישה הזו אומצה במדינות רבות בעולם, לרבות האיחוד האירופי ומדינות שונות החברות בו כגון אנגליה, נורבגיה ועוד, וכן בארצות הברית, שם אומצה הגישה הן ברמה הפדראלית והן על ידי מדינות שונות דוגמת מסצ'וסטס וקליפורניה. סעיף 2 סעיף זה מפרט את עקרונות הבסיס לאורם יש לבצע את הוראות חוק זה, וכן את הוראות כלל הדינים בספר החוקים הנוגעים לביצוע פעולות ושימושים בסביבה הימית, וזאת לשם יצירת ראייה אחידה של דרך הניהול של סביבה זו. העיקרון הראשון קובע למעשה כי הים הוא משאב טבע ציבורי "טהור", ששייך לציבור בכללותו – בניגוד למשאב הקרקע שחלקים נרחבים ממנו הם, על פי רוב, קניינו של אדם או גורם אחר. על כן, המדינה למעשה מחזיקה ופועלת בים כנאמן הציבור – קרי, בראש ובראשונה למען רווחת הציבור, ותוך שמירה על יכולתו של הים לספק את צרכי הדור הנוכחי וגם את צרכי הדורות הבאים, וכן תוך מתן נגישות לציבור לקיים פעילויות פנאי, נופש, חינוך, מדע ועוד. העיקרון השני מכיר בחשיבות של הים כחלק מהתרבות והמורשת של ישראל, למן הקמתה, ובחשיבותו לקיומה של ישראל, בעיקר עקב מצבה הגיאו-פוליטי אשר הופך אותה לתלויה ביבוא ויצוא של חומרי גלם, מזון וסחורות דרך הים. הים מספק לישראל כ-40% ממי השתייה שלה באמצעות מתקני התפלה; הדיג והחקלאות הימית משמשים כמקור למוצרי מזון טריים ולתעסוקה; מאגרי הגז, שהינם מקורות האנרגיה העתידיים של המדינה, ממוקמים בלב ים; הים והחופים מהווים מוקד משיכה לתיירות פנים וחוץ בישראל כל ימות השנה; וכן הלאה. כל השימושים הסביבתיים, החברתיים והכלכליים הללו מדגישים את חשיבות ניהולו של השטח באופן מושכל ומתוך ראייה משולבת אשר תאפשר לשמר אותו ואת משאביו לאורך שנים. העיקרון השלישי מעגן היבט נוסף של גישת ה-EBM, לפיו שימור היכולת של הדור הקיים ושל דורות העתיד ליהנות ממשאבי הים ולעשות בהם שימוש מושכל לצרכיהם, תלוי בשמירה על קיומן, תפקודן ובריאותן של המערכות האקולוגיות הימיות ומניעת ניצול יתר של הסביבה הימית. ההתחממות הגלובלית, שמצויה במרכז תשומת הלב הבינלאומית בשנים האחרונות, הינה בעלת השפעה דרמטית על הימים והאוקיינוסים, בין היתר בשל עליית מפלס פני הים, עלייה בטמפרטורת מי הים וכן עלייה בחומציות הים שעשויה להשפיע על מינים רבים. סכנות אלו צריכות להילקח בחשבון על ידי מדינת ישראל בבואה לנהל את השימושים השונים בסביבה הימית שלה, ולהתחשב בהשפעות שיש לפעילותה גם על המישור הבינלאומי. פרק ב': הגדרות סעיף 3 סעיף זה מגדיר את האזורים הימיים השונים וכן מונחים שגורים נוספים בתחום ניהול הסביבה הימית, אשר היו עד עתה בתחום האפור וניתנו לפרשנויות שונות. חשוב לציין כי בקביעת רוחב המדף היבשתי (Continental Shelf), שבו יש למדינת חוף זכות ריבונית בלעדית למחקר ומיצוי משאבי טבע, אומץ מהוראת סעיף 76 לאמנת הים. פרק ג': האזורים הימיים פרק זה מגדיר את האזורים השונים הכלולים בתחום הסביבה הימית, בהתבסס, בין היתר, על אמנת הים משנת 1982 (The United Nations Convention on the Law of the Sea), שישראל אמנם לא חתמה עליה, אך היא מקבלת את הוראותיה כמנהג בהתאם לכללי המשפט הבין-לאומי. סעיף 4 בשל מאפייניה הגיאוגרפיים, מורכבים מימיה הטריטוריאליים של מדינת ישראל משטחי ים בים התיכון ומשטחי ים בים סוף. על כן, מוצע לקבוע כי "מימי החופים של מדינת ישראל" הם מונח מסגרת לשטחים אלה גם יחד. המונח "מימי החופים" הוא המונח העברי המקובל למים טריטוריאליים (Territorial Sea) והוא נהוג במדינת ישראל עוד משנותיה המוקדמות. על כן, מוצע לשמר מונח זה גם במסגרת החוק המוצע. אמנת הים קובעת כי מימיה הטריטוריאליים של מדינת החוף (territorial waters) הם רצועת הים שמשתרעת עד למרחק של 12 מייל ימי מקווי הבסיס שלאורך חופיה (סעיף 3 לאמנה). מוצע לקלוט הגדרה זו בהקשר של מימיה הטריטוריאליים של מדינת ישראל בים התיכון ולהעמיד את רוחב רצועת הים שתיחשב למימי החופים של מדינת ישראל על המרחק המרבי של 12 מייל כאמור באמנת הים. ההגדרה מתייחסת גם למימי החופים של ישראל בים סוף. נוכח מאפייניו הגיאוגרפיים, שטח מימיה הטריטוריאליים של מדינת ישראל בים סוף נקבע בהסכם עם מדינת ירדן. מוצע לשקף את הוראות הסכם זה ואת הגבולות שנקבעו בו לגבי מימיה הטריטוריאליים של מדינת ישראל אל הגדרת מימי החופים של מדינת ישראל בים סוף. אשר למקטע מימי החופים במפרץ אילת שנמצא בסמוך למצרים – מדינת ישראל תחמה אזור זה באופן חד צדדי ובהתאם לכללי המשפט הבין-לאומי. מוצע, אם כן, לשקף בחוק המוצע את הפרקטיקה בהקשר זה. סעיף 5 מוצע לקלוט אל החוק המוצע את ההגדרה של "מים פנימיים" (internal waters) באמנת הים (סעיף 8) כך שהם יכללו את כל שטחי הים שבצד הפונה ליבשה של קווי הבסיס, כהגדרתם בחוק זה. סעיף 6 מוצע כי האזור הסמוך של מדינת ישראל יהא רצועת הים שמעבר למימי החופים של מדינת ישראל בים התיכון, המשתרעת עד למרחק של 24 מייל ימי מקווי הבסיס. בהקשר זה, מאמץ הסעיף המוצע את הוראת סעיף 33 לאמנת הים הדנה בדרך קביעתו של האזור הסמוך (Contiguous Zone). סעיף 7 המינוח "אזור כלכלי בלעדי" (Exclusive Economic Zone) לקוח מאמנת הים והחוק המוצע מוסיף ומבסס את הגדרותיו על מינוח זה. הסעיף מאמץ את הוראת סעיף 57 לאמנת הים העוסקת בקביעת רוחב האזור הכלכלי הבלעדי. בהצעת החוק נלקחה בחשבון האפשרות שעשויה להתקיים חפיפה בין האזור הכלכלי הבלעדי של מדינת ישראל בהתאם לאופן קביעתו המפורט בסעיף קטן (א), ובין אזורים שמדינות אחרות הסמוכות למדינת ישראל מכירות בהם כ"אזורים כלכליים בלעדיים". על כן, ובהשראת סעיף 74 לאמנת הים, מוצע לקבוע כי הגבול של האזור הכלכלי הבלעדי בתחום החופף אזור דומה של מדינה אחרת ייקבע בהסכם. יצוין כי למדינת ישראל יש הסכם רלוונטי אחד בהקשר זה – הוא ההסכם שנחתם ביום 17 בדצמבר 2010 בנושא חלוקת האזור הכלכלי הבלעדי בין ישראל לקפריסין. כמו כן, מוצע לקבוע כי כל עוד לא הושג הסכם כאמור בסעיף קטן (ב), קצה תחום האזור הכלכלי הבלעדי בתחום החופף ייקבע על פי כללי המשפט הבין-לאומי, בהתאם לפרקטיקה המקובלת בהקשר זה. פרק ד': רשות הים, תפקידה וסמכויותיה סימן א': רשות הים סעיף 8 כאמור, כיום סמכויות הניהול, הפיקוח והאכיפה בסביבה הימית והחופית מפוזרות בין מספר רב של גורמים שלטוניים, וביניהם: משרד האנרגיה, המשרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים ורשות הספנות והנמלים בתוכו, משרד הפנים, מינהל התכנון במשרד האוצר, משרד הביטחון, משרד הבריאות, רשות הטבע והגנים, חברות ממשלתיות דוגמת חברת נמלי ישראל ועוד. היעדר ראייה כוללת של צורכי המערכת ושל הדרכים לניהולה, להסדרתה ולפיקוח עליה, הנובע מפיזור הסמכויות כאמור, לצד השימושים הקיימים שרק צפויים להתרחב בשנים הקרובות, הביאה להידרדרות במצבו של הים התיכון, אשר עלולה להיות מואצת בשנים הקרובות בשל גורמים כגון ירידה בכמות הדגה ופגיעה בבתי גידול שמהווים סכנה לקריסת אוכלוסיית הדגה ולמחיקת ענף הדיג ולפגיעה תעסוקתית, שינויים אקלימיים המביאים להתחממות ועלייה במפלס הים, קריסת מצוקי החוף, הסכנה הסביבתית והבטיחותית בשל הפעילות הנרחבת להפקת גז ונפט ועוד. לפיכך, מוצע להקים רשות עצמאית לניהול הים, אשר תרכז את הסמכויות בתחום זה בידי גורם ממשלתי-מקצועי, שבידיו יהיו הכלים והיכולת לנהל את הסביבה הימית באופן שישמור על משאבי הטבע ועל השירותים שהמערכת האקולוגית מציעה, לאור חשיבותם להמשך קיומו של הדור הנוכחי והדורות הבאים. הרשות תהיה מופקדת, בין השאר, על תכנון מדיניות לאומית לתחום הסביבה הימית בהתבסס על הערכה מדעית מקיפה של מצב הסביבה הימית, ותיטול חלק בתכנון מרחבי של סביבה זו אשר יתבצע על ידי הוועדה לשמירת הסביבה החופית. כמו כן, הרשות תקבע הנחיות מפורטות למתן היתרים ורישיונות לפעולות שונות בסביבה הימית, אשר להן יהיו מחויבות הרשויות השונות אשר מעניקות כיום היתרים ורישיונות בשטח. עוד תסדיר הרשות את תחום המידע הימי את פרסומו במסגרת מרכז מידע ימי לאומי ותפעל להסרת החסמים הקיימים בנגישות למידע זה כיום. כמו כו, הרשות, בשיתוף גורמים נוספים, תפעל לאיתור שמורות טבע ימיות כמו גם אזורים וערכי טבע הדורשים הגנה מיוחדת, ותהווה גוף המתאם את כלל הפעילויות של גורמי האכיפה בים, לרבות באמצעות הסמכת פקחים נוספים לעיבוי מערך האכיפה. לרשות תהיה מועצה, המורכבת מפקידי ממשלה בכירים ומנציגי ציבור, וכן מנהל אשר יוענקו לו סמכויות לשם הגשמת אחריותו על תחום הסביבה הימית. מועצת הרשות ומנהל הרשות יהיו האורגנים הביצועיים של הרשות. סעיפים 9 ו-10 רשות הים תהא תאגיד, ובהיותה גוף שלטוני מובהק, תהווה גוף מבוקר לפי חוק מבקר המדינה, התשי"ח–1958 [נוסח משולב]. סעיף 11 סעיף זה מגדיר את התחום הגיאוגרפי עליו ממונה הרשות, הוא תחום הסביבה הימית הכולל את תחום הסביבה החופית, כהגדרתה בחוק שמירת הסביבה החופית, התשס"ד–2004 (להלן – חוק שמירת הסביבה החופית), ואת אזורי הים השונים, כפי שהוגדרו בפרק ג' לחוק המוצע. תקציבה של רשות הים ייקבע בחוק התקציב בסעיף תקציב נפרד על מנת להבטיח את קיומן של פעילויות הרשות. כמו כן, עובדי הרשות יהיו עובדי המדינה. סעיף 12 סעיף זה מפרט את התפקידים השונים המוטלים על הרשות, אותם היא יכולה לבצע באמצעות האורגנים השונים שלה, או באמצעות התקשרות עם גופים חיצוניים, כמפורט בסעיף הסמכויות. בהתאם להצעת החוק, הרשות תייעץ לרשויות ציבוריות בנושאים שבתחום סמכותה, תכין הערכת מצב כוללת לסביבה הימית שעל בסיסה יוכנו תוכנית מדיניות לאומית ותוכנית למרחב הים התיכון, תגבש ותפרסם הנחיות למתן היתרים ורישיונות לשימושים שונים בסביבה הימית, תכין תוכנית ניטור לאומית ותאתר שטחים וערכים מתאימים להכרזה כשמורות טבע, ערכי טבע מוגנים או אזורים ימיים מוגנים, תנחה ותנהל, על פי העניין, את האורגנים השונים שלה – הוועדה המדעית, מרכז המידע הימי הלאומי ומינהלת האכיפה, ולבסוף תפעל להגברת המודעות וחינוך הציבור לצורך בהגנה על הסביבה הימית. סעיף 13 מוצע להסמיך את הרשות לפעול בכל דרך חוקית לשם מילוי תפקידיה וקידום מטרות חוק זה, בין היתר באמצעות שכירת גופים או יועצים חיצוניים שיסייעו לה בביצוע תפקידיה, וקבלת עזבונות, תרומות, מתנות, מענקים ומילוות לשם מימון פעולותיה. סעיף 14 הרשות תגיש לשר, אחת לשנה, דין וחשבון על פעולותיה, וכן חייבת היא למסור, לו או למי שהוא הסמיך, מידע על פעולותיה, כל אימת שתידרש לעשות כן. סעיף 15 תקציב הרשות ייקבע בחוק התקציב בסעיף תקציבי נפרד כמשמעותו בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985; הממונה על סעיף תקציב זה, לעניין החוק האמור, יהיה מנהל הרשות. סימן ב': מועצת רשות הים סעיפים 16 עד 20 בסעיפים אלה מוצע ההרכב של מועצת הרשות, אחד משני האורגנים הביצועיים של הרשות, לצד מנהל הרשות. מוצע כי המועצה תורכב מרביתה מהמנהלים הכלליים – או נציגיהם הבכירים מקרב עובדי משרדיהם – של משרדי הממשלה השונים הפעילים בתחום הסביבה הימית: המשרד להגנת הסביבה, משרד האנרגיה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, משרד הבריאות, משרד הביטחון ומשרד התקשורת. לצידם מוצע למנות שלושה נציגים בכירים מגופי סמך או יחידות משרדיות רלוונטיות: רשות הטבע והגנים, רשות הספנות והנמלים במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים ומינהל התכנון במשרד האוצר. לבסוף, מוצע למנות שלושה נציגי ציבור, שניים מהם ימונו על פי הצעתם של ארגוני הסביבה המפורטים בתוספת לחוק ייצוג גופים ציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס"ג–2002 (להלן – חוק הייצוג), והשלישי ימונה על ידי השר להגנת הסביבה בהתייעצות עם שר האנרגיה. בראש המועצה יעמוד מנהל רשות הים, וכלל המינויים יפורסמו ברשומות. עוד מוצע לקבוע כי תקופת כהונתם של נציגי ציבור תהא ל-3 שנים, ואפשר יהיה לחזור ולמנותם לתקופות כהונה נוספות. כמו כן, מוצע לקבוע כללים ביחס לסיום כהונת נציג ציבור טרם תום כהונתו. סעיף 21 מוצע לקבוע ולהחיל איסור על חבר מועצה להימצא במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו לבין עניין אישי שלו או תפקיד אחר שלו. סעיף 22 מוצע כי תפקידי המועצה יהיו לאשר את תוכנית המדיניות הימית הלאומית, כמפורט בהצעת החוק, ולהעבירה לאישור הממשלה, וכן לאשר את מדיניות פרסום המידע הימי שתגובש על ידי הוועדה המדעית. פרט לתפקידים אלו, המועצה תייעץ לכל השרים המיוצגים במסגרתה, כמו גם לרשויות המקומיות, למוסדות התכנון ולרשות הים עצמה, בנושאים הנוגעים לביצוע החוק המוצע. כמו כן, מוצע לקבוע הוראות בנוגע למועדי ואופן כינוסה של מועצת הרשות, וכן להסמיכה לקבוע לעצמה את סדרי עבודתה ונוהלי דיוניה, ככל שאלה לא נקבעו בחוק המוצע. סימן ג': הוועדה המדעית סעיפים 23 עד 25 כאמור לעיל, אחד מהאדנים המרכזיים של גישת ה-EBM הוא הליך קבלת החלטות המבוסס על מידע ומדע, ודוגמאות לכך מצויות בחוקים של מדינות שונות בעולם – דוגמת החוק של מדינת מסצ'וסטס בארה"ב משנת 2008 (Massachusetts Oceans Act). על כן, מוצע להקים בתוך הרשות ועדה מדעית, אשר תאפשר לרכז עמדות שונות וידע מדעי המפוזר כיום בין גורמים שונים העוסקים בתחום הימי, כך שמידע זה ינחה את הליך קבלת ההחלטות של רשות הים ושאר מוסדות המדינה באשר לשימושים הימיים השונים. הוועדה תכלול הרכב מאוזן של נציגים מהממשלה, מהאקדמיה ומהציבור, על מנת לאפשר למגוון של דעות ועמדות להישמע, במיוחד מאחר שמדובר בשטח שהמידע עליו חסר ביותר. מוצע כי הוועדה תורכב מ-12 חברים: שלושה נציגי מוסדות להשכלה גבוהה בולטים בתחומם ובעלי התמחויות שונות בתחום הסביבה הימית, ומתוכן תבחר הוועדה בעצמה את יושב הראש. נוסף על נציגים אלה, תכלול הוועדה את ארבעת המדענים הראשיים של המשרד להגנת הסביבה, משרד האנרגיה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר ורשות הטבע והגנים, וכן את המנהלים של המכון לחקר ימים ואגמים לישראל, המכון הגיאולוגי הישראלי והמרכז למיפוי ישראל. כל אחד מהנציגים הממשלתיים יהיה רשאי למנות לעצמו מחליף בכיר מקרב עובדי משרדו. לבסוף, מוצע למנות שני נציגי ציבור, בעלי מומחיות אקדמית רלוונטית בתחום הסביבה הימית, על פי הצעתם של ארגוני הסביבה המפורטים בתוספת לחוק הייצוג. לטובת הגשמת עיקרון השקיפות, שמות חברי הוועדה יפורסמו ברשומות לעיון הציבור. כמו כן, על מנת למנוע הפרה של איזון הייצוג במועצה, אם נבצר מחבר מועצה למלא את תפקידו כנדרש, ימונה לו מחליף בעל כישורים דומים ובאותו האופן בו מונה חבר המועצה הנבצר. על מנת לשמור על דינמיות וכניסה של מידע חדש, הוועדה תהא רשאית לצרף לדיוניה מומחים נוספים, על פי הצורך ועל פי בקשת שלושה או יותר מהחברים בוועדה. כמו כן, תקופת כהונתה של הוועדה תהיה חמש שנים, וניתן לחזור ולמנותה לתקופות כהונה נוספות. סעיף 26 סמכויות הוועדה עוסקות במספר תחומים מרכזיים שניתן לסווגן כסמכויות ביצוע, פיקוח וייעוץ. יודגש כי כלל הסמכויות בחוק המוצע הן סמכויות שחובה על הוועדה למלא. בתחום סמכויות הביצוע, מוצע להסמיך את הועדה לבצע הערכת בסיס של המערכת האקולוגית כמפורט בחוק ולעדכנה מעת לעת, וכן לגבש ולאשר תוכנית ניטור מקיפה למימי החופים ולאזור הכלכלי הבלעדי, שתבוצע על ידי המכון לחקר ימים ואגמים לישראל, ולעדכנה מעת לעת על פי הצרכים העדכניים והמידע המדעי הזמין. עוד מוצע להסמיכה לגבש מדדים לאיכות הסביבה הימית (GES – Good Environmental Status), המסייעים לבחון את בריאותן של המערכות האקולוגיות ויעילותן של תכניות המדיניות והניהול השונות שמגובשות עבור הסביבה הימית. בתחום סמכויות הפיקוח, מוצע להסמיך את הוועדה להנחות ולפקח על פעילות מרכז המידע הימי הלאומי שיוקם במסגרת הרשות וירכז מידע ימי מכל הסוגים ומכלל גופי האיסוף העוסקים בתחום. בתחום הייעוץ, מוצע להסמיך את הוועדה להמליץ על פערי המידע הקיימים בתחום הסביבה הימית, כחלק מעבודתה על גיבוש הערכת הבסיס של המערכת האקולוגית, ועל הדרכים להשלמתם של פערים אלו בתוך מסגרת הזמנים הנדרשת בחוק המוצע. עוד מוצע להסמיך את הוועדה לגבש מדיניות פרסום למידע ימי אשר תחול על כלל הרשויות הציבוריות העוסקות באיסוף מידע זה בישראל. גורמים רבים פועלים בזירת איסוף ועיבוד המידע הימי, ולרוב אין ביניהם תיאום ושיתוף פעולה. למרבית הגופים אין כלל מדיניות מידע (Data Policy), וכל בקשה למידע נבחנת לגופה ואל מול האינטרסים שמבקש הגוף הספציפי להגשים. מצב זה מביא לקיומם של חסמים רבים בדרך לקבלת המידע הימי – ביטחוניים, מסחריים, אקדמיים וארגוניים. גיבוש מדיניות מידע כוללת שתחול על כלל הגופים הרלוונטיים, היא חיונית מאין כמוה על מנת לייצר תשתית מידע מספקת שתשמש כבסיס להליך קבלת ההחלטות לניהול הסביבה הימית. על כן, מוצע להסמיך את הוועדה לגבש מדיניות שכזו שתחול על כלל הגופים ותאושר על ידי מועצת הרשות. זאת, בדומה לנהוג במדינות המפותחות בעולם – דוגמת מרכזי המידע של ארצות הברית (NOAA NODC) ובריטניה (BODC). לבסוף, מוצע להסמיך את הוועדה להקים ועדות משנה לצורך ביצוע הסמכויות הנוגעות להכנת הערכת הבסיס של המערכת האקולוגית, גיבוש ואישור תוכנית ניטור, גיבוש מדיניות פרסום מידע ימי וגיבוש מדדים לאיכות הסביבה הימית. סמכות זו שואבת את השראתה מהמודל שהציגה בשנת 1997 הועדה הציבורית-מקצועית לקביעת הליכי תקינה להגנה על איכות הסביבה (ועדת מינגלגרין), אשר המליצה להקים תחת המשרד להגנת הסביבה ועדת היגוי שתרכז את הליכי התקינה הסביבתית השונים, ותחתיה להקים ועדות משנה שכל אחת תגבש הצעה לתקן מסוים. הן הוועדה והן ועדות המשנה יוכלו למנות יועצים מקצועיים בעלי מומחיות הרלוונטית לעניין לצורך ביצוע סמכויותיהן. סעיף 27 לאור נפח העבודה המשמעותי הצפוי במסגרת הוועדה המדעית, במיוחד בשנים הראשונות לכניסתו לתוקף של החוק המוצע, מוצע כי השר יתקין תקנות שיתייחסו לסוגיית השכר והחזר ההוצאות לחברי הוועדה שאינם עובדי מדינה. סימן ד': מנהל רשות הים סעיף 28 הקמת ועדה ציבורית לאיתור מועמדים היא פרקטיקה נהוגה ביחס לאיוש משרות בכירות בשירות המדינה, והיות ועסקינן בתפקיד בכיר החולש על גוף מורכב, מגזרים רבים ותקציב משלו, מוצע כי מנהל הרשות יאותר בהליך זה. לאחר שהוועדה תמליץ לשר על המועמד או המועמדים, השר יציע את המועמד לאישור הממשלה אשר תקבל את ההכרעה הסופית בנוגע למינוי. המנהל הוא האורגן הביצועי המרכזי של רשות הים, ותפקידו לנהל את כלל השימושים והאינטרסים בסביבה הימית בכפוף לתכניות שיוכנו על פי המוצע בחוק זה, ובראשן תוכנית המדיניות הימית הלאומית, וכן בכפוף להוראות מועצת הרשות והוראות הצעת החוק. מוצע כי תקופת הכהונה של המנהל תהא חמש שנים, וניתן יהיה להאריכה בשלוש שנים נוספות, עד לסך כולל של שמונה שנות כהונה בתפקיד זה. סעיפים 29 עד 31 מוצע לקבוע את הכשירות להתמנות למנהל הרשות, שמתייחסת לשני ממדים של השכלה רלוונטית לתחום עיסוקה של הרשות וניסיון ניהולי משמעותי במגזר הפרטי, הציבורי או השלישי. כמו כן, מוצע לקבוע את הכללים להפסקת כהונתו של מנהל הרשות, והוראות לעניין מינוי ממלא מקום למנהל הרשות שהושעה. סעיף 32 כדי להקנות לרשות גמישות מסוימת בתפעול ולהבטיח את פעילותה היעילה, מוצע להעניק למנהל סמכות להתקשר בעסקאות, כפי שנהוג בחוקים החלים ביחס לרשויות דומות. פרק ה': תכנון הסביבה הימית סימן א': הערכת בסיס של מצב המערכת האקולוגית. סימן זה מפרט את החובה להכין הערכת בסיס של מצב המערכת האקולוגית, אשר לאורה יתבצע תכנון הסביבה הימית ותתאפשר קבלת החלטות על בסיס מידע מדעי איכותי, דבר המהווה כאמור את אחד מאדני גישת ה-EBM. סעיף 33 בסעיף זה מוצע כי בתוך שנה מיום התחילה של החוק המוצע, תאשר הוועדה המדעית הערכת בסיס ראשונה של מצב המערכת האקולוגית בסביבה הימית של ישראל, וזאת תוך פירוט רשימה פתוחה של נושאים אליהם תתייחס ההערכה. גם בסעיף זה מובהר כי יש להתייחס לכלל שירותי המערכת האקולוגית, לרבות השירותים החברתיים, התרבותיים והכלכליים. מאחר שמובן כי הערכת הבסיס הראשונה תיערך על בסיס מידע חלקי וחסר, אחד הנושאים החשובים אליהם יש להתייחס במסגרתה הינו זיהוי פערי המידע והצבעה על דרכים להשלמתם בהמשך. כמו כן, מוצע כי טיוטת הערכת הבסיס תועבר לגורמים הממשלתיים הרלוונטיים ותעמוד לעיון הציבור לפני השלמתה ופרסומה, על מנת לאפשר תיאום בין הגורמים השונים וכן על מנת ליתן הזדמנות למי שמעוניין לתרום ידע, להעיר, להאיר או להשיג על הערכת הבסיס המתגבשת, לעשות כן עוד בטרם תהפוך למוצר מוגמר. עוד מוצע כי בתוך שלוש שנים ממועד השלמת הערכת הבסיס הראשונה – פרק זמן במהלכו יצומצמו פערי המידע עליהם הצביעה הערכת הבסיס – ייערך העדכון הראשון שלה, ולאחר מכן היא תעודכן מעת לעת, בהתאם למידע חדש שייאסף, ולכל הפחות אחת לחמש שנים. לבסוף, מוצע להעניק לשר להגנת הסביבה את הסמכות לקבוע הוראות נוספות ומשלימות בעניין הערכת הבסיס בהתאם לצורך. סימן ב': תוכנית מדיניות ימית לאומית. אחד הכלים המרכזיים שנתונים בידי הרשות לשם ניהול אינטגרטיבי בר קיימא של הסביבה הימית של ישראל הוא הכנת תוכנית מדיניות ימית לאומית, שתאושר על ידי הממשלה, כמפורט בסימן זה. סעיף 34 בסעיף זה מוצע לקבוע כי הממשלה תאשר בתוך שנה וחצי מיום תחילת החוק תוכנית מדיניות ימית לאומית שתוכן על ידי הרשות, וכן מפורטים הנושאים שייכללו בתוכנית המדיניות הלאומית (כרשימה פתוחה). התוכנית תכלול היבטים של חזון המתייחסים למטרות ולסדרי העדיפות הלאומיים בשטח הסביבה הימית של ישראל מתוך ראייה ארוכת טווח לעשורים הקרובים, היבטים של אכיפה, שימוש ותכנון לרבות השיקולים השונים שיש לשקול בעת הכנת תוכנית המיתאר המרחבית לים, וכן מדדים שיאפשרו לרשות ולגופים השונים העוסקים בסביבה הימית לבחון האם התוכנית משיגה את המטרות והיעדים המוגדרים בה. תוכנית המדיניות הלאומית, כפי שעולה גם מפירוט הנושאים שייכללו בה, תהווה מסמך בסיס מחייב, אשר לאורו תפעלנה הרשויות השונות בתחום הסביבה הימית ואשר ינחה כל רשות ואדם המפעילים את סמכותם בתחום הסביבה הימית, מכוח חוק זה או מכוח כל דין. מאחר שיש חשיבות רבה לכך שתוכנית המדיניות הלאומית תהיה עדכנית ורלוונטית, מוצע כי היא תעודכן מעת לעת ולכל הפחות אחת לחמש שנים. עוד מוצע כי ככל שהעדכונים שיבוצעו בתוכנית יהיו מהותיים או ידרשו היערכות תקציבית מיוחדת, התוכנית תועבר שוב לאישור הממשלה. סעיף 35 לנוכח חשיבותה של תוכנית המדיניות הלאומית והשלכותיה על בעלי עניין רבים ועל הציבור הרחב, מוצע בסעיף זה לקבוע מנגנון יעיל שיבטיח שיתוף ציבור אמיתי בעת עריכת התוכנית. המנגנון, הדומה לזה שקיים באנגליה במסגרת ה-Marine and Coastal Access Act 2009, ואשר יונק גם ממנגנונים בחקיקה הישראלית כגון חוק אוויר נקי, התשס"ח–2008, מבטיח כי טיוטת התוכנית תוצג לעיון הציבור זמן מספק לפני הגשתה לאישור מועצת הרשות, ולאחר מכן לממשלה. כמו כן, מוצע בסעיף זה לחייב עריכת לפחות שני דיונים פומביים במחוזות שונים בארץ, וזאת מתוך הבנה כי חלק ניכר מבעלי העניין העלולים להיפגע או להיות מושפעים מתוכנית זו הם מקבוצות מוחלשות אשר גישתן לאמצעי תחבורה ולאמצעים אלקטרוניים הינה מוגבלת, ואולם יש חשיבות רבה ליתן לחבריהן את יומם בפני עורכי התוכנית. על מנת שלא להטיל עול לוגיסטי בלתי סביר על הרשות, מוצע כי מקום בו יתקבלו הערות טורדניות, קנטרניות או החוזרות על עצמן לתוכנית, אין היא מחויבת להתייחס אליהן. עם זאת, הרשות מחויבת לדון בכל ההערות שיתקבלו בכתב ובעל פה, ולתקן את התוכנית מקום שהדבר נדרש, ורק לאחר מכן ניתן יהיה לאשרה. סימן ג': תוכנית מיתאר ארצית למרחב הים התיכון סעיף 36 הסעיף מעגן ומפרט את החובה להכין תוכנית מיתאר ארצית (להלן – תמ"א) למרחב הים התיכון, לרבות שטח האזור הכלכלי הבלעדי. עורכת התמ"א תהיה הוועדה לשמירת הסביבה החופית (להלן – הולחוף), והמועצה הארצית תגישה לאישור הממשלה בתוך שנתיים מיום התחילה של החוק. הסעיף עוד מפרט את הנושאים שעל התמ"א לכלול, לרבות שימושים מותרים, מגבלות פיתוח, חובות סביבתיות כגון הכנת תסקיר וביצוע ניטורים, הכנת תכניות מפורטות מכוח התמ"א והיחס בינה לבין תכניות אחרות בכל רמות התכנון. סעיף 37 מרבית הוראות חוק התכנון והבנייה, מוחלות על הכנת התמ"א, ואולם, סעיף זה מפרט מספר הוראות ייחודיות שמטרתן להבטיח את קיום מטרות החוק, ובכלל זה לעניין שיתוף הרשות והוועדה המדעית בהליך הכנת התמ"א, מנגנון לשיתוף הציבור בהכנת התוכנית, החובה להתייחס להערכת הבסיס ולתוכנית המדיניות הימית הלאומית ובחינת הצורך בעדכון התמ"א בהתאם לעדכונים שיבוצעו במסמכים האחרים אשר יוכנו מכוח חוק זה, ובכל מקרה אחת לחמש שנים לפחות. פרק ו': מתן רישיונות והיתרים בסביבה הימית. סעיף 38 מוצע להגדיר מספר מונחים רלוונטיים לפרק זה, אשר לא קיימות עבורם הגדרות מחייבות בחקיקה ראשית, בהתבסס על תקינה קיימת ונורמות בין-לאומיות. כך, ההגדרה למונח "סקר אסטרטגי" מתבססת על Directive 2001/42/EC of the European Parliament and of the Council of 27 June 2001 וכן על פרוטוקול קייב Strategic Environmental Assessment משנת 2003. ההגדרה למונח "סקר סיכונים" מתבססת על תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תוכנית לניהול הבטיחות), התשע"ג–2013, וההגדרה למונח "סקר חלופות" מתבססת, בין היתר, על תקנות התכנון והבנייה (תסקירי השפעה על הסביבה), התשס"ג–2003 (להלן – תקנות התסקירים). סעיף 39 כחלק מהטמעת הראייה הניהולית הכוללת והאחידה לטווח-ארוך, נדרשת בקרה על רישוי השימושים השונים בסביבה הימית והתנאים שמוצבים לשם מימושם. על כן, מוצע כי הרשות תקבע הנחיות – בין אם כלליות לסוג מסוים של שימושים או פרטניות לשימוש מסוים – למתן היתרים, רישיונות, אישורים או תעודות (להלן ביחד – היתרים) לפי החיקוקים המנויים בתוספת הראשונה לחוק. הנחיות אלו יתייחסו לתנאים השונים שעל הרשויות להציב עבור מתן היתרים אלה, ככל שתנאים אלו נוגעים להגנה על המערכת האקולוגית ועל הסביבה הימית בכללותה. תנאים אלו יכולים לכלול, לדוגמה, חובה לבצע סקר חלופות או תסקיר השפעה על הסביבה, חובה לבצע ניטורים בלוחות זמנים מוגדרים, חובה לאפשר לציבור להביע את עמדתו טרם מתן ההיתר, וכיוצא בזאת. סמכותה של הרשות למתן ההנחיות תשתרע הן על הרשויות המעניקות היתרים בסביבה הימית לפי החיקוקים המנויים בתוספת הראשונה, והן על רשויות שסמכותן למתן היתרים בשטח הסביבה הימית לא נכללה בתוספת. כמו כן, הרשות תהא מוסמכת לקבוע כי תנאי למתן היתר מסוים יהיה אישור מראש של הרשות, ותנאי זה יחול גם ביחס להיתרי בנייה הניתנים בשטח תוכנית המתאר הארצית למרחב הים התיכון – אך רק עד לאישורה של תוכנית זו. ממועד אישורה, יחולו הוראות חוק התכנון והבנייה הנוגעות לעניין. סעיף 40 מוצע לקבוע רשימה לא סגורה של נושאים אליהם תשקול להתייחס הרשות בבואה לתת הנחיות לרשויות השונות. כך, בין היתר, מוצע כי הרשות תשקול את הצורך בביצועם של סקרים שונים (סקר אסטרטגי, סקר חלופות וסקר סיכונים), תשווה את הפעילות המבוקשת לנהוג במדינות אחרות בעולם, תבחן את הצורך בייעול תהליכי מתן רישיון – החשוב במיוחד מקום בו יותר מרשות אחת מעורבת בהוצאתו – וכן תתייחס לפעולות אשר יש לבצע בעת פקיעת ההיתר לרבות לעניין שיקום הסביבה הימית, חובות ניטור במסגרת ההיתר וקיום שימוע ציבורי טרם מתן ההיתר. בכל מקרה, על הרשות לפעול בהתאם למטרות ולעקרונות שנקבעו בתחילת חוק זה. סעיף 41 בנוסף לאמור לעיל, מוצע לייחד לרשות סמכות ספציפית להנחות את הרשויות לגבי הטלת חובת ביצוע תסקיר השפעה על הסביבה על הגורם המבקש, טרם מתן ההיתר. סמכות זו תחול בין תסקיר השפעה על הסביבה הנדרש על פי חוק התכנון והבנייה ותקנות התכנון והבנייה (תסקירי השפעה על הסביבה), התשס"ג – 2003, ובין אם הוא נדרש לעמדת הרשות על מנת לממש את מטרות החוק המוצע. סעיף 42 מוצע להסמיך את הרשות להמליץ, ככל שהיא מוצאת בכך צורך, לשרים השונים הממונים על הרשויות הנותנות היתרים לפי התוספת הראשונה, וכן לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, על פעולות חקיקה, התקנת תקנות או פרסום הוראות הנדרשות ביחס לשימושים הימיים השונים. כך לדוגמה, הרשות תוכל להמליץ כי ביחס לשימוש מסוים, תחול חובת ביצוע תסקיר השפעה על הסביבה שעד אותה עת לא חלה על השימוש האמור – והרשויות יידרשו לשקול המלצה זו. סעיף 43 מוצע לקבוע סייג כי במקרים חריגים בהם לא ניתן לעמוד בהנחיה שנתנה הרשות ביחס לשימוש או היתר מסוים, אזי אותם טעמים לאי-העמידה בהנחיות יירשמו, ולרשות תינתן האפשרות לשקול מתן הנחיה חלופית. סעיף 44 לצורך הגשמת עיקרון השקיפות, מוצע כי הנחיות הרשות יפורסמו באתר האינטרנט של מרכז המידע הימי הלאומי שיוקם לפי הוראות חוק זה. סעיף 45 במסגרת האסדרה הכוללת של הסביבה הימית, ובהתאם למגמה העולמית השואפת להימנע מנטל רגולטורי מיותר על הגורמים הנדרשים להיתרים ורישוי של הרשויות הציבוריות השונות, הרשות תפעל למיקסום היעילות הרגולטורית בסביבה הימית. יובהר כי על מגמת התייעלות זו, כפי שמובהר בלשון הסעיף, לחזק גם את יכולתו של הציבור לקחת חלק בתהליכי קבלת ההחלטות בסביבה הימית ועליה להיעשות מבלי לפגוע במטרות החוק המוצע. פרק ז': מידע ימי סימן א': מרכז מידע ימי לאומי סעיף 46 כיום, קיים בישראל מרכז מידע ימי מצומצם במכון לחקר ימים ואגמים, אך הוא אינו מעודכן, אינו מתוקצב וישנם קשיים וחסמים לקבלת המידע המצוי בו. המרכז הקיים לא עומד באף אמת מידה מקצועית ומקובלת כיום בעולם להנגשת מידע ימי לציבור – בצורה המאפשרת לו לקחת חלק בפיקוח על הנעשה בסביבה הימית. כך למשל, מדינות שונות בעולם, כגון ארצות הברית ואנגליה, הקימו מרכזי מידע מקיפים ומפורטים (NOAA-NODC ו-BODC, בהתאמה) המנגישים מידע ימי מסוגים שונים לציבור באמצעות ממשקי חיפוש נוחים למשתמש. מרבית המידע נגיש בצורה חופשית למשתמשים, וחלקו ניתן לאחר הגשת בקשה מסודרת. כמו כן, ניתן לעיין במדיניות המידע של המרכזים, המגדירה את הקריטריונים לגישה למידע. הקמת מרכז מידע ימי לאומי, בעל סמכויות ריכוז וקבלת מידע וכן תקציב פרטני, הוא חלק חיוני מאין כמוהו בניהול כולל ומושכל של הסביבה הימית. מרכז זה יספק בסיס מדעי מוצק להליכי קבלת ההחלטות באשר לניהול הסביבה הימית ושימושיה השונים, ויאפשר לציבור ולמקבלי ההחלטות לקבל תמונה ברורה של הנעשה והידוע בסביבה הימית. על כן, מוצע להקים מרכז מידע אשר ירכז את המידע הימי העדכני מגופי האיסוף בארץ ובעולם, וינגישו לציבור, למקבלי ההחלטות ולחוקרים. המרכז יוכפף לרשות הים עצמה והנחייתו המקצועית תתבצע על ידי הוועדה המדעית, כמפורט לעיל. מרכז המידע יגיש דוח שנתי על פעילותיו לוועדה המדעית. סעיף 47 מוצע לקבוע כי רשות הים וכלל האורגנים שלה, לרבות מרכז המידע הימי הלאומי, יהוו רשויות ציבוריות לפי חוק חופש המידע, התשנ"ח–1998, המחויבות להוראות החוק ולהנגשת המידע שבידן לציבור הרחב. סעיף 48 מרכז המידע ירכז מידע ונתונים מהארץ ומהעולם – העונים להגדרה "מידע ימי" המוצעת בחוק זה – וינגישו לציבור, לממשלה ולחוקרים באמצעות פלטפורמה ממוחשבת. נוסף על סמכות ריכוז המידע ופרסומו, למרכז תהא סמכות לדרוש לקבל מידע מרשויות ציבוריות אשר לא העבירו את המידע המצוי בידיהן, על אף שהן מחויבות לעשות כן. כמו כן, מרכז המידע יבצע בקרת איכות של הנתונים הנאספים, החיונית לשם הבטחת מידע איכותי, עדכני ונגיש למשתמשים. עוד מוצע לקבוע כי סמכויות המרכז לא יהיו ניתנות להאצלה, בשל החשיבות שבביצוען על ידי הגורם בעל המומחיות בתחום, וכן כי השר יהיה רשאי לקבוע הוראות לפעילותו של מרכז המידע. סימן ב': פרסום מידע ימי סעיף 49 עיקרון הנגישות הציבורית למידע הוא אחד מערכי היסוד של הדמוקרטיה ובסיס להגשמת זכויות אדם אחרות. מידע סביבתי הוא מידע ייחודי בנוף חופש המידע, בין היתר משום שפליטות חומרים רעילים ומסוכנים לסביבה מהווה גורם סיכון משמעותי לאיכות החיים ולבריאותם של תושבים רבים, הן במישור החשיפה היומיומית והן בעת חריגה משמעותית או מקרה חרום. כתוצאה מכך, למידע עצמו ישנה חשיבות של ממש לשם קבלת החלטות מושכלת של חלקים נרחבים מהציבור. בעוד שעל פי חוק חופש המידע, התשנ"ח–1998, ותקנות חופש המידע (העמדת מידע על איכות הסביבה לעיון הציבור), התשס"ט–2009, ברור כי מידע על חומרים שנפלטו או הוטלו לים ועשויים לזהם אותו או את הסביבה החופית, אמורים להיות נגישים לציבור, ישנם סוגים שונים של מידע ימי החיוני לצורך הבנה של מצב הסביבה הימית בפרט ומצב הסביבה הפיזית שלנו בכלל, שלא ברור לגורמים המחזיקים בו כי יש חשיבות לפרסמו לציבור, למקבלי ההחלטות ולחוקרים השונים, ועל כן הוא אינו נגיש. החסמים הקיימים כיום למידע ימי הם מגוונים: (1) חסמים ביטחוניים, כמו למשל בנוגע לנתוני זרמים בזמן אמת, מיקומם המדויק של קווי תקשורת, וצנרת גז ונפט, ומגבלות הקיימות באזורים מסוימים ובעומקים מסוימים על איכות המיפוי הבתימטרי של קרקעית הים אותו ניתן לקבל; (2) חסמים מסחריים המוטלים על מידע מסוים שהושג כתוצאה משיתוף פעולה בין גורמים שהקצו מימון מיוחד לאיסוף מידע מסוג מסוים, כמו נתוני מיפוי בתימטרי, מידע באשר להספק שאיבה/זרימה של גז או נפט באתר קידוח, דוגמאות קרקע מקידוחים ועוד; (3) חסמים אקדמיים ביחס לנתונים שאוספים חוקרים באקדמיה, אשר אינם מעוניינים לפרסמם טרם פרסום המחקר או המאמר המתבסס על אותם נתונים, כאשר לעתים מדובר בפרק זמן של שנים שבו מידע זה אינו נגיש; (4) חסמים ארגוניים בדמות אי-פרסום מידע גולמי, אשר לא מאפשר בחינה ביקורתית של מידע מעובד שמתפרסם, ובדמות מידע רב שנאסף בעבר ולא עבר מעולם סריקה למדיה דיגיטלית. מוצע לקבוע כי הוראות חוק חופש המידע, התשנ"ח–1998 יחולו גם על מידע ימי, בדגש על הסעיף בחוק חופש המידע אשר קובע חובת פרסום בדחיפה של מידע סביבתי. אף על פי כן, ובדומה לדברי חוק סביבתיים אחרים דוגמת חוק אוויר נקי, התשס"ח–2008, מידע ימי עדיין יהיה כפוף לשתי מגבלות מרכזיות בדמות מידע אשר עשוי לפגוע בביטחון המדינה ומידע אשר עלול לחשוף סוד מסחרי. בשני המקרים נדרש רף הוכחה גבוה, וכן נדרש להציג את המידע ככל שניתן בהשמטת הפרטים אשר עשויים לעלות כדי פגיעה ביטחונית או כלכלית, וזאת על מנת למנוע שימוש יתר בסעיפי פטור אלו באופן לא מידתי. סעיף 50 חוקרים באקדמיה אוספים נתונים רבים לצרכי עבודת המחקר, ולרוב אינם מעוניינים לפרסם או להעביר נתונים טרם פרסום המחקר או המאמר המתבסס על אותם נתונים, על מנת שלא לפגוע ברלוונטיות המדעית של המחקר. לעתים מדובר בפרק זמן של שנים עד שניתן להעביר את הנתונים והמידע, ובמקרים מסוימים הוא אף עשוי לאבד רלוונטיות. אי-פרסום המידע הרב המצוי בידי החוקרים במשך שנים רבות, יוצר פערים במידע הזמין למקבלי ההחלטות ומביא לעיתים לכפילויות במאמצי איסוף המידע. על כן, מוצע כי כל מידע ימי אשר המדינה תרמה, באופן מלא או חלקי, לאיסופו, ועל כן הוא מידע אשר מומן מכספי הציבור וצריך להיות נגיש לו, יהיה מחויב בפרסום במסגרת מרכז המידע. המגמה של עידוד שילוב מידע הנמצא בידי חוקרים, כחלק מהענקת תקציבים וקרנות מחקר על ידי גופים ציבוריים, כבר רווחת בעולם על ידי קרנות כגון NSF בארה"ב ו-NERC בבריטניה באמצעות הגדרת חובת הפרסום כתנאי לקבלת המימון, כפי שמוצע לקבוע גם בחוק זה. על מנת לוודא כי פרסום הנתונים לציבור לא יפגע בזכות הראשונים של החוקרים לעשות שימוש אקדמי בנתונים על מנת לפרסם ממצאים, מאמרים או עבודות מחקר, מוצע לקבוע חיסיון בן שנתיים בלבד על נתונים שנאספו באמצעות מימון מדינתי חלקי או מלא. החיסיון יחול מעת סיום מימון המחקר, מועד שבו מצויים הנתונים בידי החוקרים וממתינים לעיבודם. ניתן יהיה לחרוג מפרק הזמן שנקבע עבור תקופת החיסיון אך ורק מטעמים מיוחדים שיירשמו. לאחר תום תקופת החיסיון, המידע יועמד לרשות הציבור הרחב. כמו כן, מוצע להסמיך את השר להגנת הסביבה לקבוע הוראות בנוגע למקרים שבהם החיסיון לא יחול באופן מלא או חלקי, וזאת בשל אינטרס סביבתי או ציבורי שגובר על האינטרס הפרטי שבחיסיון המידע. בין היתר, השר יקבע הוראות בנוגע למקרים שבהם המידע יועבר לרשויות לצורך ביצוע פעולה חיונית, אך החיסיון ימשיך לחול עליו בהיבט של פרסום המידע לציבור הרחב. פרק ח': ניטור סעיף 51 מטרתה של תוכנית ניטור לאומית היא איסוף ארוך-טווח של מידע מדעי שעל בסיסו יתקבלו החלטות הנוגעות לניהול הסביבה הימית. לצורך כך, יש חשיבות רבה באיסוף המידע המדעי הטוב ביותר ולשמירה על רצף ארוך-טווח של איסוף מידע זה, על מנת שניתן יהיה ליצור תמונת מצב של הסביבה הימית, אותה ניתן להשוות לממצאים משנים קודמות, וכן לערכים ולמדדים מקצועיים המקובלים בעולם. לתוכנית ניטור יש גם משמעויות בריאותיות נרחבות בכך שהיא בודקת את רמות המזהמים במים, בחופים, בבשר דגים ובעלי חיים אחרים, מתריעה על פוטנציאל סכנה לציבור ומשמשת כבסיס להשוואה לתכניות ניטור מקומיות או תכניות המופעלות כחלק מתנאי היתר הזרמה או הטלה לים. כמו כן, המידע הנאסף חיוני לאכיפת החוקים הלאומיים בדבר מניעת זיהום ים וכן לעמידה בדרישות ואכיפת אמנות בינלאומיות עליהם חתומה מדינת ישראל, כגון אמנת ברצלונה (Convention for the Protection of the Marine Environment and the Coastal Region of the Mediterranean) (להלן – אמנת ברצלונה) ואמנת המגוון הביולוגי (Convention on Biological Diversity) (להלן – אמנת המגוון הביולוגי) וכן לעמידה בהמלצות האיחוד האירופי וה-OECD בנושאים אלה. תוכנית הניטור הלאומית הקיימת כיום ומבוצעת על ידי המכון לחקר ימים ואגמים לישראל (להלן – חיא"ל) אינה מעוגנת בחוק. עובדה זו הביאה לאי-תקצובה בעבר ולחוסר אחידות בפרמטרים המנוטרים לאורך השנים. עד לשנת 2012, הניטור התמקד בהיבטים כימיים ופיסיקליים, ובעיקר בניטור זיהומים שונים במימי החופים. הניטור לא התייחס כלל להיבטים של מגוון ביולוגי או מצבם של בתי הגידול השונים, וכלל לא בוצע ניטור ביחס לשטח האזור הכלכלי הבלעדי. כמו כן, דוחות הניטור התפרסמו בעיכוב של חודשים רבים וללא נגישות למידע הגולמי שנאסף אלא רק לדוחות שהופקו לפיו. לפיכך, מוצע לעגן בחוק זה את חובת רשות הים – באמצעות הוועדה המדעית – לגבש ולאשר תוכנית ניטור לאומית למימי החופים ולאזור הכלכלי הבלעדי של מדינת ישראל. תוכנית זו תעודכן מעת לעת על פי הצרכים והתקדמות השיטות המדעיות. סעיף 52 מוצע לקבוע כי תוכנית הניטור תתייחס, בין השאר, לניטור זיהום הים והחופים, כולל היבטים רלוונטיים לבריאות הציבור; ניטור אקולוגי ימי לרבות בתי גידול, מגוון מינים ופלישת מינים; ניטור תהליכים חופיים כגון הסעת חול ובליית המצוק החופי; ניטור השלכות של שינוי האקלים, כגון עליית מפלס פני הים, טמפרטורת המים וחומציות הים, וכן פרמטרים שהינם יעילים כאינדיקטורים לבריאות הסביבה הימית ולמצב המערכת האקולוגית, ועל פי סטנדרטים בינלאומיים מקובלים או מוצעים (כגון GES – Good Environmental Status). כמו כן, על התוכנית לכלול במפורש לוחות זמנים לביצוע, שיטות עבודה, דרכים לפיקוח ובקרה של הוועדה המדעית ושל הרשות על יישום התוכנית וכן הלאה – וזאת בשים לב לאזורי הים השונים המוגדרים בחוק זה. סעיף 53 מוצע לקבוע כי הגוף המנטר יהיה חיא"ל, בהיותו הגוף שמבצע בפועל את תוכנית הניטור החלקית הקיימת כיום ולאור המומחיות שפיתח בעניין זה. עוד מוצע כי לצורך ביצוע תפקידו, חיא"ל יהיה רשאי להסתייע בתכניות ניטור מקומיות או נקודתיות שמבוצעות על ידי הממשלה או על ידי גופים פרטיים (דוגמת חברת החשמל, מתקני התפלה ועוד), וזאת על מנת לייעל את הקצאת המשאבים לביצוע תוכנית הניטור. סעיף 54 היות ואיסוף וריכוז המידע הימי הינו משימה שלטונית-ממשלתית, עליה להיות מתוקצבת באופן קבוע, בניגוד למצב הקיים כיום. על כן, מוצע לקבוע כי תקציבה של תוכנית הניטור יוקצה מתוך תקבולי הקרן למניעת זיהום הים, כפי שנהוג כיום על ידי המשרד להגנת הסביבה ביחס לתוכנית הניטור החלקית הקיימת ומתוך תקציב הרשות שייקבע לפי הצעת חוק זו. סעיף 55 מוצע לקבוע כי דוח תוצאות תוכנית הניטור יוגש אחת לשנה ביחס למימי החופים ולכל הפחות אחת ל-5 שנים ביחס לאזור הכלכלי הבלעדי, בהתחשב בקצב התהליכים המתרחשים באזור זה, בעלויות הכלכליות של ביצוע ניטורים בו ובהיקף הפעילויות בו. כמו כן, הוועדה המדעית תבחן את הדו"חות המוגשים, ותמליץ במידת הצורך על ביצוע תיקונים והשלמות לניטור. בהתבסס על ממצאי הניטור השנתיים, הוועדה המדעית תקבע המלצות לפעולה בשטח הסביבה הימית, כגון שינוי במתן היתרי הזרמה לחומרים מסוימים לאור ריכוזם במים, מתן אישורי דיג בהתאם לממצאים אודות אוכלוסיית הדגה וכן הלאה. ההמלצות יועברו למנהל הרשות ולשר, אשר יהיו רשאים לפעול על פי המלצות אלה. סעיף 56 סעיף זה מציע לקבוע סייג לפיו חובת גיבוש וביצוע תוכנית הניטור השנתית לא תגרע מהחובה המוטלת לפי כל דין על בעלי רישיונות והיתרים לביצוע שימושים שונים בסביבה הימית, לבצע ניטורים שחובתם נגזרת מההיתר או הרישיון שבידם. עוד מוצע לקבוע כי תוצאות ניטורים שמבוצעים על פי היתר או רישיון שניתן, יועברו גם הם לוועדה המדעית, אשר תבחן אותם ותעביר במידת הצורך המלצות לפעולה לשר, כאמור לעיל. פרק ט': שמירת ערכי טבע, תרבות ומורשת. הגנה על אזורים רגישים ועל ערכי טבע מסוימים מהווה חלק בלתי נפרד משמירה על מערכת אקולוגית ימית בריאה. פרק זה מגדיר את הכלים השונים הנתונים בידי הרשויות ובידי גורמי שמירת הטבע בישראל על מנת לקדם את ההגנה על שטחים וערכים ימיים רגישים, כמו גם על אתרי מורשת תרבותית ימית. סעיף 57 בסעיף זה מוצעות מספר הגדרות ספציפיות לפרק זה, רובן מפנות לחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומים ואתרי הנצחה, התשנ"ח–1998 (להלן – חוק גנים לאומיים). ההגדרה החדשה בסעיף זה היא "אזור ימי מוגן", כלי חדש להגנה מידתית על ערכי טבע, המצוי בשימוש נרחב בחוקים שונים בעולם המבוססים על מודל ה-EBM. סעיף 58 כיום, יש מספר זעום של שמורות ימיות בים התיכון, המצויות בשטח מימי החופים בלבד, כשתהליך ההכרזה על שמורות נוספות מעוכב. בסעיף זה מוצע לעגן את החובה לקדם הכרזה על לפחות 10% משטח מימי החופים של מדינת ישראל בים התיכון כשמורות טבע עד שנת 2020, וזאת בהתאם ליעדים עליהם הוסכם במסגרת אמנת המגוון הביולוגי וכן במסגרת יעדי AICHI הנגזרים מאמנה זו, ואשר מהווים יעדי ביניים בלבד. בכל מקרה, על המדינה לפעול להכרזה על שמורות טבע במימי החופים של הים התיכון בכמות ובאיכות אשר יעלו בקנה אחד עם המקובל במדינות המפותחות בעולם ובהסכמים הבין-לאומיים המוזכרים לעיל. סעיף 59 בסעיף זה מוצע כי הרשות, בהתייעצות עם רשות הטבע והגנים, תאתר שטחים באזור הכלכלי הבלעדי (בו לא קיימות כיום שמורות טבע) המתאימים להיות מוכרזים כשמורת טבע, ועליהם יוחלו ההוראות הרלוונטיות של חוק גנים לאומיים, בדומה למשטר הקיים לגבי שמורות טבע בשטח מימי החופים. סעיף 60 סעיף זה עוסק בנושא של ערכי טבע מוגנים בכל שטח הסביבה הימית של ישראל. כך, מוצע כי כל ערך טבע שהוכרז כמוגן בשטח מימי החופים, תחול ההגנה המוקנית לו מכוח חוק גנים לאומיים בכל מקום בשטח הסביבה הימית בו מצוי אותו ערך מוגן. קרי, אם יש לדוגמה מין של דג המוכרז כערך טבע מוגן במימי החופים, מן הראוי שיהא מוגן גם כאשר הוא נמצא בשטח האזור הכלכלי הבלעדי, במיוחד כאשר לעיתים מדובר במרחק קטן ביותר אשר אינו מצדיק את שלילת ההגנה על אותו מין. כמו כן, מוצע להקנות לשר להגנת הסביבה את הסמכות להכריז על ערכי טבע מוגנים גם באזור הכלכלי הבלעדי – בדומה לסמכות הנתונה לו כיום ביחס לשטח מימי החופים לפי סעיף 33 לחוק גנים לאומיים. השר יקבע האם אותו ערך טבע יהיה מוגן בכל שטח הסביבה הימית או במיקום ספציפי, והוראות חוק גנים לאומיים יחולו עליו בשינויים המחויבים לעניין. סעיף 61 הכרזה על אזורים ימיים מוגנים (Marine Protected Areas) היא כלי המצוי בשימוש נרחב בעולם, המאפשר להגן בצורה מידתית על ערכי טבע תוך מתן אישור לפעילויות מסוימות ובלתי-מזיקות בשטח המוגן. הכרזה על אזורים מוגנים תאפשר להגן על סביבות שלמות של בתי גידול ואזורים בעלי חשיבות סביבתית מיוחדת, להבדיל מהגנה על ערך טבע זה או אחר. באופן זה, ניתן לייצר איזון בין הצורך בפיתוח וביצוע פעילויות בעלות אופי כלכלי – כגון קידוחים לאיתור וניצול משאבי טבע העשויים לגרום לזיהומים ודיג הפוגע במרקם האקולוגי הטבעי – ובין הצורך לשמור על שטחים מוגנים למחיית בעלי חיים וצמחים ללא הפרעה הן בשטח מימי החופים והן בשטח האזור הכלכלי הבלעדי. מדינת ישראל התחייבה לשמר את הסביבה הטבעית הימית, על היבטיה השונים והמגוונים, במסגרת מספר אמנות בינלאומיות, כגון אמנת ברצלונה והאמנה למגוון ביולוגי, ובכלל זה התחייבה להכריז על אזורים מוגנים, לשמור על המגוון הביולוגי ולהימנע מזיהומים בים הפוגעים במינים החיים בו. אזור ימי מוגן נהנה ממידה פחותה של הגנה לעומת שמורת טבע, ואולם אסור לבצע בו פעולות מזיקות אלא בהתאם לתנאים המחמירים המפורטים בחוק, ובאישור הרשות. לפיכך, מוצע כי הרשות תכריז על אזורים ימיים מוגנים, לאחר התייעצות עם רשות הטבע והגנים, עם רשות העתיקות ועם הוועדה המדעית, וכן אם ההכרזה תואמת את התכניות אשר יוכנו מכוח חוק זה – וכל עוד לא הוכנו, אם ניתנה הזדמנות למשרדי הממשלה הרלוונטיים לחוות את דעתם בנושא. מבחינת ההגנות המוקנות לשטח, מעמדו יהיה כשל שמורת טבע למעט סעיפים ספציפיים מחוק גנים לאומיים, המפורטים בחוק המוצע, אשר לא יחולו. כמו כן, מוצע לאסור ביצוע פעילויות מזיקות או בעלות פוטנציאל מזיק, אלא אם כן המבקש הוכיח לרשות כי לא צפויה פגיעה או אם הוכיח שורה אחרת של תנאים המפורטים בחוק לעניין התועלת מביצוע הפעולה, היעדר חלופות וביצוע שיקום לאזור הנפגע או מתן שיפוי כנגד הפגיעה. סעיף 62 נוסף על האמור לעיל, מוצע לקבוע כי אם בוצעה פעולה בשטח האזור הימי המוגן – בין אם פעולה מותרת ובין אם פעולה אסורה – אשר הביאה לפגיעה בשטח, תוטל האחריות לשיקום הפגיעה על הגורם הפוגע, וככל שהוא לא יבצע את השיקום, תיכנס הרשות בנעליו ותחייבו בכפל הוצאותיה. סעיף 63 בסעיף זה מוצע לחייב את הגורמים העוסקים באיתור והכרזה על שמורות טבע ועל אזורים ימיים מוגנים בשטח הסביבה הימית לשקול את הפעלת סמכויותיהם לשם הכרזה על שטחים כאמור באופן שיוצר "רצף הגנתי" שמאפשר להגן באופן מהותי וכולל על ערכי הטבע שבמסגרתו, וזאת אם למשל: הרצף הזה תורם לשיפור או לשימור הסביבה הימית; המאפיינים ברצף מייצגים את מאפייני הסביבה הימית בישראל; או שהגנה מהותית על ערך אחר (למשל, אוכלוסיית צבי הים) מחייבת הכרזה של מספר שמורות ימיות וחופיות צמודות. כלי זה קיים במדינות שונות בעולם, ובפרט בחוק האנגלי – Marine and Coastal Access Act 2009. פרק י': מינהלת אכיפה ימית. במסגרת ביזור הסמכויות הבעייתי הקיים כיום, קיים גם פיצול רב של סמכויות אכיפה בין הגורמים השונים הפועלים בים התיכון. זוהי אחת הסיבות המרכזיות לכך שהאכיפה בתחום הסביבה הימית בישראל היא משנית ורחוקה מלהיות מספקת, וגם כאן דרוש שינוי מערכתי שיאפשר להעצים את משאבי האכיפה ולייעל את הפיקוח והאכיפה בסביבה הימית. סעיף 64 מוצע להקים מינהלת אכיפה ימית, שבה יהיו חברים נציגים מכלל הגופים בממשלה, בגופי הסמך וברשויות המקומיות העוסקים בפעילויות אכיפה בשטח הים. תפקידה של המינהלת יהיה ליצור תיעדוף, תיאום ושיתוף פעולה בקרב כלל גופי האכיפה בים התיכון. הנציגים אשר ימונו למינהלת יהיו בעלי ניסיון ומומחיות בתחום האכיפה הימית, על מנת לייעל את עבודתה ולהבטיח כי הליך קבלת ההחלטות יתבסס על ידע וניסיון מקצועי קיים ומוכח. נציג רשות הים יעמוד בראש המינהלת. סעיף 65 סמכות המינהלת משתרעת על תחום הסביבה הימית, ככל שהדבר נוגע לאכיפת החוקים המנויים בתוספת הראשונה לחוק זה וכן למימוש מטרות חוק זה. ביחס לתחום האמור, מוצע להסמיך את המינהלת להנחות את הגופים החברים בה בנוגע לאופן, מועד ודרך הפעלת סמכויות האכיפה המסורות בידם; לדרוש מהם מידע אודות פעילויות אכיפה שבוצעו על ידם; להמליץ לממשלה על תוספת משאבים נדרשים בתחום האכיפה בהיבטי כוח אדם ותקציב; ולקיים פעילויות הכשרה היכן שהן נחוצות לדעת המינהלת. סעיף 66 סעיף זה מפרט את תפקידיה של המינהלת שעיקרם קביעת יעדים וסדרי עדיפות למשימות האכיפה בתחום הסביבה הימית וכן מעקב אחר ביצוע פעולות האכיפה והעמידה ביעדים שייקבעו. בנוסף, המינהלת תפעל ליצור תיאום ולקדם שיתופי פעולה בין הגופים החברים על מנת לייעל את מערך האכיפה הקיים והשימוש במשאבים – לדוגמה, יציאה של מספר גופים לפעולות אכיפה משותפות, אכיפה של פעולות אסורות (כגון, דיג) על ידי גופי אכיפה אחרים שאינם ממונים על החיקוק האוסר את אותה פעולה (לדוגמה, אכיפת דיג באזור שאינו שמורת טבע על ידי פקחי רשות הטבע והגנים המצויים בשטח, בתיאום ובהנחיית פקחי משרד החקלאות האמונים על נושא זה). סעיף 67 בסעיף זה מוצע לקבוע מספר כללים מרכזיים לעניין סדרי עבודתה של המינהלת בדגש על מועדי כינוסה, המניין החוקי בישיבותיה, אופן קבלת החלטותיה וחובת פרסומן וכן הזמנת נציגים חיצוניים לישיבות המינהלת. סעיף 68 בסעיף זה מוצע לקבוע כי המינהלת תגיש דוח שנתי אודות פעילותה לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, אשר יפורסם גם לעיון הציבור. במסגרת הדוח, תוכל המינהלת להמליץ על צרכים כגון תוספת משאבים, שינויי חקיקה נדרשים ועוד, ככל שאלו צפו ועלו במסגרת עבודתה – והוועדה תדון בהמלצות אלה במסגרת הדיון הכולל בפעילות המינהלת. סעיף 69 מוצע להסמיך את השר להגנת הסביבה לקבוע תקנות בנוגע לסדרי פעילותה של המינהלת, ככל שהדבר נדרש. פרק י"א: הוראות שונות. סעיף 70 כחלק מכלי הפיקוח העומדים לרשות הכנסת והציבור, יידרש מנהל הרשות להגיש מדי שנה דוח שבו יפרט אודות ביצוע סמכויות הרשות בהתאם לחוק זה. סעיף 71 מוצע לעדכן את דרך מדידת הנקודות בחוף (או בסמוך אליו) מהם נמדדים התחומים הימיים השונים של מדינת ישראל. סעיף 1 לפקודת הפרשנות [נוסח חדש] קובע כי "מי החופים" יימדדו מ"נקודת שפל המים שבחוף". נקודה זו משמשת על כן, בהתאם למצב המשפטי הקיים, כנקודת המוצא שממנה יש למדוד את אזורי הים הסמוכים לחופיה של מדינת ישראל. עם זאת, על פי הצעת החוק, תיקבע נקודת המוצא בשיטה אחרת הידועה כשיטת "קווי הבסיס הישרים" (Straight Baselines) שעוגנה בסעיף 7 לאמנת הים. בהתאם לשיטה זו, יש לבחור נקודות מסוימות על גבי חופיה של מדינת החוף (או בסמוך עליהן) המשקפות, בין היתר, את מאפייניה הגיאוגרפיים של אותה מדינה ואת קו החוף שלה, על פי פרקטיקה קרטוגרפית וגיאודזית מקובלת. לאחר בחירת נקודות אלה יש למתוח ביניהן קווים ישרים אשר ישמשו בתורם כנקודת מוצא לצורך מדידת האזורים הימיים השונים. כל אזור ימי מוגדר, אפוא, על יסוד המרחק שהוא מצוי מאותם קווי בסיס ישרים. מוצע להסמיך את הממשלה לקבוע את הנקודות שמהן יימתחו הקווים הישרים, וזאת בהתחשב בהוראות המשפט הבין-לאומי בהקשר זה. סעיף 72 מוצע לקבוע סייג ולפיו הוראות החוק לא יגרעו מהזכויות והסמכויות הקיימות למדינת ישראל בכל אזורי הים מכוח המשפט הבינלאומי. היה וקיימת סתירה בין החוק המוצע לבין אמנה אותה אשררה ישראל או שישראל נוהגת לפיה, מוצע לקבוע כי הוראת האמנה תגבר על האמור בחוק זה. סעיף 73 על מנת להקל על שינוי התוספת, ככל שהדבר יידרש, מוצע להסמיך את השר להגנת הסביבה לשנות את התוספת באמצעות צוו ללא צורך בתיקון חקיקה ראשית. סעיף 74 מוצע לקבוע כי השר להגנת הסביבה יהיה השר הממונה על ביצועו של חוק זה, ופרט להוראות הספציפיות המוצעות בחוק המפרטות את סמכותו להתקין תקנות או לקבוע הוראות, מוצע לקבוע כי תהא לו סמכות כללית להתקין תקנות לשם ביצועו של החוק המוצע. פרק י"ב: תיקונים עקיפים. סעיף 75 מוצע לתקן את התוספת השנייה לחוק התכנון והבנייה, העוסקת בולחוף, על דרך הוספת נציג רשות הים, שימונה על ידי מנהל הרשות, למליאת הולחוף. כמו כן, לאור הוספת הנציג, יעמוד מספר חברי הולחוף על מספר זוגי של 18 חברים, ועל כן מוצע להוסיף סעיף המתייחס לשוויון בהצבעה, ומקנה ליושב ראש הולחוף קול מכריע במקרה שכזה. סעיף 76 מוצע לתקן את חוק שמירת הסביבה החופית, התשס"ד–2004 (להלן – חוק שמירת הסביבה החופית) על דרך הרחבת סמכות הולחוף עד קצה גבול האזור הכלכלי הבלעדי, כהגדרתו בחוק זה. תיקון זה נועד לפתור את המצב האבסורדי הקיים כיום, ואשר לפיו חוק שמירת הסביבה החופית, על מכלול העקרונות שהוא קובע והכלים היישומיים שהוא יוצר כדי להבטיח את שמירת הסביבה הימית מפני פגיעה וסיכונים, אינו תקף מעבר לתחום מימי החופים. כתוצאה מכך, לדוגמא, רק חלק קטן ביותר מחיפושי הנפט והגז להם נתנה המדינה רישיונות (אלו אשר מצויים בתחום מימי החופים), נעשו בפיקוח הולחוף, ואילו על חיפושים וקידוחים הסמוכים אליהם, שיכולים להימצא רק מעט עמוק יותר בים, אך ללא כל שוני מהותי מבחינת ההשפעה האפשרית על איכות המים, הדגה, הנוף, ושאר המשתנים הסביבתיים, אין כל פיקוח כזה. זהו מצב בלתי ראוי ובלתי רצוי, בלשון המעטה, במיוחד לאור העובדה שהליכי הפקה של גז ונפט בים כרוכים בסיכונים לא מבוטלים, שאף התממשו במקומות שונים בעולם בצורה של תאונות ותקלות שגרמו לנזקים סביבתיים וכלכליים אדירים. זאת ועוד, מובן שאין זה הגיוני שבאותו מקום בו מפעילה המדינה את כוחותיה וסמכויותיה מבחינה כלכלית (מתן רישיונות חיפוש והפקה, גבית מיסים, וכיוצא בזאת) היא נמנעת מלהפעיל את הסמכויות המסורות לה כדי למנוע פגיעה סביבתית וסיכונים פוטנציאליים, שהם תוצאה של אותה פעילות שהיא עצמה אישרה וממנה היא וגורמים פרטיים שונים מפיקים רווחים גדולים. על פי המשפט הבין-לאומי, כפי שהוא בא לידי ביטוי במיוחד באמנת הים, שמהווה חלק מהמשפט הבין-לאומי המחייב, למדינה הגובלת בים הפתוח יש זכויות גם מעבר לתחום המים הטריטוריאליים שלה, לרבות ובמיוחד כשמדובר בניצול אוצרות טבע, וזאת אף עד למרחק של מאתיים מייל ימי מהחוף. עיקרון זה בא לידי ביטוי בסעיף 1 לחוק השטחים התת ימיים, התשי"א–1951, אשר קובע כי "שטח מדינת ישראל יכלול את קרקע הים והתת-קרקע של השטחים התת-ימיים הסמוכים לחופי ישראל, והם מחוצה למים הטריטוריאליים, עד היכן שעומק המים שמעליהם מאפשר את ניצול אוצרות הטבע שבשטחים אלה". על סמך עיקרון זה, חילקה מדינת ישראל בשנים האחרונות רישיונות חיפוש, ואף הוכרזו מספר תגליות גדולות, במיוחד של גז טבעי, מחוץ לתחום מימי החופים. פעולות החיפוש וההפקה, לצד חשיבותן הכלכלית, הן פעולות שיש להן השפעה מהותית על הסביבה, ואשר אף יכולות לסכן אותה. לאור זאת, נודעת חשיבות רבה לכך שהעקרונות, הכללים והכלים היישומיים, שהמדינה יצרה בחוק שמירת הסביבה החופית, שהוא החוק הייעודי והעדכני שבא להגן על האינטרס הציבורי בתחומי החוף והים, יהיו תקפים באופן שווה הן בתחום המים הטריטוריאליים של המדינה והן בכל תחום שמעבר לו בו המדינה שולטת למעשה. על כן מוצע לתקן את החוק על דרך הרחבת סמכות הולחוף עד קצה גבול האזורים הימיים של מדינת ישראל, כהגדרתם בהצעת חוק זו. סעיף 77 מוצע לתקן את חוק העתיקות ולהבהיר כי הוא מוחל על כל הסביבה הימית של ישראל. סעיף 78 מוצע לתקן את חוק רשות העתיקות על מנת להבהיר את החלתו על כלל הסביבה הימית של ישראל, וכן על מנת להתאימו למנגנון ה"אזור הימי המוגן" המעוגן בהצעת חוק זו. פרק י"ג: תחילה והוראות מעבר סעיף 79 על מנת לאפשר זמן היערכות להקמת הרשות והאורגנים השונים שלה, וכן לגייס את בעלי התפקידים השונים ובראשם מנהל הרשות, מוצע לקבוע כי החוק ייכנס לתוקף חצי שנה לאחר מועד פרסומו. סעיף 80 לאור העובדה כי מוצע לקבוע לחוק זמן כניסה לתוקף של חצי שנה, המצטרף לזמן שנקבע להכנת התכניות שעתידות להנחות את ניהול השימושים השונים בסביבה הימית – שנה וחצי לתוכנית הלאומית ושנתיים עד להגשת תוכנית המיתאר למרחב הים התיכון לאישור הממשלה – מוצע לקבוע הוראת מעבר לפיה עד למועד כניסת החוק והתכניות לתוקף, הרשויות הציבוריות השונות הפועלות בסביבה הימית יהיו מחויבות לעשות כן בהתאם לרוח החוק ולעקרונות שנקבעו בתחילתו. סעיף 81 מתוך הבנה כי בסביבה הימית כפי שהיא מוסדרת כיום ישנם גורמים הפועלים בהסתמך על הבטחות שלטוניות שונות, מאפשר החוק לשר לקבוע קריטריונים לבחינת אפשרות הפיצוי לגורמים אשר הסתמכו על הבטחות אלו בתום לב ובאופן לגיטימי, ואשר השינוי יביא לפגיעה כלכלית של ממש בפעילותם. הצעת חוק זו נוסחה בסיוע "אדם טבע ודין – אגודה ישראלית להגנת הסביבה (ע"ר)" --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ט' בתמוז התשע"ז – 3.7.17 פרק א': מטרה ועקרונות פרק א': מטרה ועקרונות פרק א': מטרה ועקרונות מטרת החוק מטרת החוק היא להביא לניהול מיטבי וארוך טווח של הסביבה הימית בישראל, מתוך ראייה כוללת של הצורך בוודאות וביציבות בסביבה הימית, ובכלל זה של הצורך לשמר את משאבי הטבע הגלומים בה, את המערכות האקולוגיות ואת המגוון הביולוגי, ובהתבסס על המידע המדעי הטוב ביותר והכל בהתאם לעיקרון הזהירות המונעת, למען הציבור ולמען הדורות הבאים ובהתחשב בצורכיהם. מטרת החוק היא להביא לניהול מיטבי וארוך טווח של הסביבה הימית בישראל, מתוך ראייה כוללת של הצורך בוודאות וביציבות בסביבה הימית, ובכלל זה של הצורך לשמר את משאבי הטבע הגלומים בה, את המערכות האקולוגיות ואת המגוון הביולוגי, ובהתבסס על המידע המדעי הטוב ביותר והכל בהתאם לעיקרון הזהירות המונעת, למען הציבור ולמען הדורות הבאים ובהתחשב בצורכיהם. מטרת החוק היא להביא לניהול מיטבי וארוך טווח של הסביבה הימית בישראל, מתוך ראייה כוללת של הצורך בוודאות וביציבות בסביבה הימית, ובכלל זה של הצורך לשמר את משאבי הטבע הגלומים בה, את המערכות האקולוגיות ואת המגוון הביולוגי, ובהתבסס על המידע המדעי הטוב ביותר והכל בהתאם לעיקרון הזהירות המונעת, למען הציבור ולמען הדורות הבאים ובהתחשב בצורכיהם. עקרונות הבסיס של הגנת הסביבה הימית הוראות חוק זה ופעילויות בסביבה הימית מכוח חוק זה ומכוח כל דין אחר, יבוצעו בשים לב לעקרונות אלה: הוראות חוק זה ופעילויות בסביבה הימית מכוח חוק זה ומכוח כל דין אחר, יבוצעו בשים לב לעקרונות אלה: הוראות חוק זה ופעילויות בסביבה הימית מכוח חוק זה ומכוח כל דין אחר, יבוצעו בשים לב לעקרונות אלה: הים ומימי החופים של המדינה הם משאבים טבעיים ייחודיים ויקרי ערך, שהמדינה מחזיקה בנאמנות עבור הציבור; הים ומימי החופים של המדינה הם משאבים טבעיים ייחודיים ויקרי ערך, שהמדינה מחזיקה בנאמנות עבור הציבור; הים ומימי החופים של המדינה הם משאבים טבעיים ייחודיים ויקרי ערך, שהמדינה מחזיקה בנאמנות עבור הציבור; משאבי החופים ומשאבי הים של ישראל הם חלק מהתרבות ומהמורשת של ישראל, החיוניים לביטחונה הסביבתי, הכלכלי והחברתי; משאבי החופים ומשאבי הים של ישראל הם חלק מהתרבות ומהמורשת של ישראל, החיוניים לביטחונה הסביבתי, הכלכלי והחברתי; משאבי החופים ומשאבי הים של ישראל הם חלק מהתרבות ומהמורשת של ישראל, החיוניים לביטחונה הסביבתי, הכלכלי והחברתי; שימור משאבי הים של ישראל תלוי בקיומן ובקיימותן של מערכות אקולוגיות בריאות, יצרניות ועמידות, ובהיערכות לקראת שינויים ותמורות שיחולו כתוצאה מתהליכי שינוי אקלים. שימור משאבי הים של ישראל תלוי בקיומן ובקיימותן של מערכות אקולוגיות בריאות, יצרניות ועמידות, ובהיערכות לקראת שינויים ותמורות שיחולו כתוצאה מתהליכי שינוי אקלים. שימור משאבי הים של ישראל תלוי בקיומן ובקיימותן של מערכות אקולוגיות בריאות, יצרניות ועמידות, ובהיערכות לקראת שינויים ותמורות שיחולו כתוצאה מתהליכי שינוי אקלים. פרק ב': הגדרות פרק ב': הגדרות פרק ב': הגדרות הגדרות 3. "אמנת ברצלונה והפרוטוקולים לאמנת ברצלונה" – האמנה להגנה על הסביבה הימית ואזורי החוף של הים התיכון, שנחתמה בברצלונה ביום 10 ביוני 1995 והפרוטוקולים במסגרתה, ובלבד שמדינת ישראלה אשררה אותם; "אמנת ברצלונה והפרוטוקולים לאמנת ברצלונה" – האמנה להגנה על הסביבה הימית ואזורי החוף של הים התיכון, שנחתמה בברצלונה ביום 10 ביוני 1995 והפרוטוקולים במסגרתה, ובלבד שמדינת ישראלה אשררה אותם; "אמנת ברצלונה והפרוטוקולים לאמנת ברצלונה" – האמנה להגנה על הסביבה הימית ואזורי החוף של הים התיכון, שנחתמה בברצלונה ביום 10 ביוני 1995 והפרוטוקולים במסגרתה, ובלבד שמדינת ישראלה אשררה אותם; "גוף ציבורי" – כהגדרתו בחוק אזורים חופשיים לייצור בישראל, התשנ"ד–1994; "גוף ציבורי" – כהגדרתו בחוק אזורים חופשיים לייצור בישראל, התשנ"ד–1994; "גוף ציבורי" – כהגדרתו בחוק אזורים חופשיים לייצור בישראל, התשנ"ד–1994; "הערכת בסיס של מצב המערכת האקולוגית" – הליך הכולל איסוף מידע וניתוחו לצורך יצירת תמונת מצב עדכנית של המערכת האקולוגית, המשמשת כבסיס מדעי לקבלת החלטות לניהול הסביבה הימית, כמפורט בחוק זה; "הערכת בסיס של מצב המערכת האקולוגית" – הליך הכולל איסוף מידע וניתוחו לצורך יצירת תמונת מצב עדכנית של המערכת האקולוגית, המשמשת כבסיס מדעי לקבלת החלטות לניהול הסביבה הימית, כמפורט בחוק זה; "הערכת בסיס של מצב המערכת האקולוגית" – הליך הכולל איסוף מידע וניתוחו לצורך יצירת תמונת מצב עדכנית של המערכת האקולוגית, המשמשת כבסיס מדעי לקבלת החלטות לניהול הסביבה הימית, כמפורט בחוק זה; "המדף היבשתי" – קרקע הים התיכון שמעבר למימי החופים עד למרחק של 200 מיילים מקווי הבסיס; "המדף היבשתי" – קרקע הים התיכון שמעבר למימי החופים עד למרחק של 200 מיילים מקווי הבסיס; "המדף היבשתי" – קרקע הים התיכון שמעבר למימי החופים עד למרחק של 200 מיילים מקווי הבסיס; "הוועדה המדעית" – ועדה מקצועית-מדעית שמונתה כאמור בסעיף 23; "הוועדה המדעית" – ועדה מקצועית-מדעית שמונתה כאמור בסעיף 23; "הוועדה המדעית" – ועדה מקצועית-מדעית שמונתה כאמור בסעיף 23; "הוועדה לשמירת הסביבה החופית" – כמשמעותה בתוספת השנייה לחוק התכנון והבנייה; "הוועדה לשמירת הסביבה החופית" – כמשמעותה בתוספת השנייה לחוק התכנון והבנייה; "הוועדה לשמירת הסביבה החופית" – כמשמעותה בתוספת השנייה לחוק התכנון והבנייה; "המועצה" – מועצת רשות הים שהוקמה לפי סעיף 16; "המועצה" – מועצת רשות הים שהוקמה לפי סעיף 16; "המועצה" – מועצת רשות הים שהוקמה לפי סעיף 16; "המועצה הארצית לתכנון ולבניה" – כמשמעותה בחוק התכנון והבנייה; "המועצה הארצית לתכנון ולבניה" – כמשמעותה בחוק התכנון והבנייה; "המועצה הארצית לתכנון ולבניה" – כמשמעותה בחוק התכנון והבנייה; "חוק גנים לאומיים" – חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח–1998; "חוק גנים לאומיים" – חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח–1998; "חוק גנים לאומיים" – חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח–1998; "חוק המועצה להשכלה גבוהה" – חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–1958; "חוק המועצה להשכלה גבוהה" – חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–1958; "חוק המועצה להשכלה גבוהה" – חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–1958; "חוק התכנון והבנייה" – חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965; "חוק התכנון והבנייה" – חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965; "חוק התכנון והבנייה" – חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965; "חוק שירות המדינה (מינויים)" – חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט–1959; "חוק שירות המדינה (מינויים)" – חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט–1959; "חוק שירות המדינה (מינויים)" – חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט–1959; "מוסד להשכלה גבוהה" – כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה התשי"ח–1958; "מוסד להשכלה גבוהה" – כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה התשי"ח–1958; "מוסד להשכלה גבוהה" – כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה התשי"ח–1958; "מידע ימי" – כל מידע או נתון בתחום הסביבה הימית והשפעה של האדם עליה, לרבות מידע שנאסף באמצעים דיגיטליים או אנלוגיים, בדרך של מדידות, תצפיות או הרצת מודלים, מידע גולמי ומידע מעובד, ובכלל זה – "מידע ימי" – כל מידע או נתון בתחום הסביבה הימית והשפעה של האדם עליה, לרבות מידע שנאסף באמצעים דיגיטליים או אנלוגיים, בדרך של מדידות, תצפיות או הרצת מודלים, מידע גולמי ומידע מעובד, ובכלל זה – "מידע ימי" – כל מידע או נתון בתחום הסביבה הימית והשפעה של האדם עליה, לרבות מידע שנאסף באמצעים דיגיטליים או אנלוגיים, בדרך של מדידות, תצפיות או הרצת מודלים, מידע גולמי ומידע מעובד, ובכלל זה – נתונים פיסיקליים, כימיים, ביולוגיים וגיאולוגיים מהסביבה הימית, לרבות נתונים הנוגעים לאחד מאלה: נתונים פיסיקליים, כימיים, ביולוגיים וגיאולוגיים מהסביבה הימית, לרבות נתונים הנוגעים לאחד מאלה: רוחות, גלים וזרמים; טמפרטורה, מליחות וערכי הגבה של מי הים; מגוון ותפוצת המינים בגוף המים ובקרקעית הים; מיפוי בתימטרי; ריכוזי מזהמים ומתכות בעמודת המים, בסדימנט ובבעלי חיים ימיים; נתונים כלכליים הכוללים, בין היתר, את אלה: נתונים כלכליים הכוללים, בין היתר, את אלה: שלל דיג; חקלאות ימית; מקורות אנרגיה וזיכיונות לחיפוש והפקת גז או נפט; תיירות, ספורט ונופש; הערכות עלויות חיצוניות של שימושים ימיים; מידע על אתרי מורשת תרבותית ימית, עתיקות ואתרים ארכיאולוגים; מידע בדבר תאונות, תקלות ודליפות שאירעו בתחום מימי החופים של מדינת ישראל, המים הפנים, האזור הסמוך והאזור הכלכלי הבלעדי, או האזורים הימים כמשמעותם בפרק ג' לחוק זה, לרבות הנתונים הבאים: מידע בדבר תאונות, תקלות ודליפות שאירעו בתחום מימי החופים של מדינת ישראל, המים הפנים, האזור הסמוך והאזור הכלכלי הבלעדי, או האזורים הימים כמשמעותם בפרק ג' לחוק זה, לרבות הנתונים הבאים: (א) תאונות, תקלות ודליפות שאירעו במפעלים; (ב) תאונות, תקלות ודליפות בדרכי שינוע; (ג) מידע בנוגע למשמעות הסביבתית של התקלה; (ד) מידע בדבר דרך הטיפול בתקלה; "מייל ימי" – יחידת המייל הימי הבין-לאומי (Nautical Mile) שאורכה 1,852 מטרים; "מייל ימי" – יחידת המייל הימי הבין-לאומי (Nautical Mile) שאורכה 1,852 מטרים; "מייל ימי" – יחידת המייל הימי הבין-לאומי (Nautical Mile) שאורכה 1,852 מטרים; "מינהל התכנון" – מינהל התכנון במשרד האוצר; "מינהל התכנון" – מינהל התכנון במשרד האוצר; "מינהל התכנון" – מינהל התכנון במשרד האוצר; "מרכז המידע הימי הלאומי" – מרכז המידע שהוקם לפי סעיף 46; "מרכז המידע הימי הלאומי" – מרכז המידע שהוקם לפי סעיף 46; "מרכז המידע הימי הלאומי" – מרכז המידע שהוקם לפי סעיף 46; "קווי הבסיס" – הקווים הישרים הנמתחים בין הנקודות הגיאוגרפיות שעליהן החליטה הממשלה לפי סעיף 70; "קווי הבסיס" – הקווים הישרים הנמתחים בין הנקודות הגיאוגרפיות שעליהן החליטה הממשלה לפי סעיף 70; "קווי הבסיס" – הקווים הישרים הנמתחים בין הנקודות הגיאוגרפיות שעליהן החליטה הממשלה לפי סעיף 70; "קרקע הים" – לרבות תת-קרקע הים; "קרקע הים" – לרבות תת-קרקע הים; "קרקע הים" – לרבות תת-קרקע הים; "רשות שמורות הטבע והגנים הלאומיים" – כמשמעותה בחוק גנים לאומיים; "רשות שמורות הטבע והגנים הלאומיים" – כמשמעותה בחוק גנים לאומיים; "רשות שמורות הטבע והגנים הלאומיים" – כמשמעותה בחוק גנים לאומיים; "תוכנית מדיניות ימית לאומית" – תוכנית שאישרה הממשלה לפי סעיף 34; "תוכנית מדיניות ימית לאומית" – תוכנית שאישרה הממשלה לפי סעיף 34; "תוכנית מדיניות ימית לאומית" – תוכנית שאישרה הממשלה לפי סעיף 34; "תוכנית מיתאר ארצית" – כמשמעותה בחוק התכנון והבנייה; "תוכנית מיתאר ארצית" – כמשמעותה בחוק התכנון והבנייה; "תוכנית מיתאר ארצית" – כמשמעותה בחוק התכנון והבנייה; "תחום הסביבה הימית" – ממזרח, עד קצה גבול הסביבה החופית, כהגדרתה בחוק שמירת הסביבה החופית, וממערב, עד קצה גבול האזור הכלכלי הבלעדי של מדינת ישראל, כמשמעותו בסעיף 7; "תחום הסביבה הימית" – ממזרח, עד קצה גבול הסביבה החופית, כהגדרתה בחוק שמירת הסביבה החופית, וממערב, עד קצה גבול האזור הכלכלי הבלעדי של מדינת ישראל, כמשמעותו בסעיף 7; "תחום הסביבה הימית" – ממזרח, עד קצה גבול הסביבה החופית, כהגדרתה בחוק שמירת הסביבה החופית, וממערב, עד קצה גבול האזור הכלכלי הבלעדי של מדינת ישראל, כמשמעותו בסעיף 7; "תסקיר השפעה על הסביבה", "תסקיר" – כהגדרתו בחוק התכנון והבנייה. "תסקיר השפעה על הסביבה", "תסקיר" – כהגדרתו בחוק התכנון והבנייה. "תסקיר השפעה על הסביבה", "תסקיר" – כהגדרתו בחוק התכנון והבנייה. "השר" – השר להגנת הסביבה; "השר" – השר להגנת הסביבה; "השר" – השר להגנת הסביבה; פרק ג': האזורים הימיים פרק ג': האזורים הימיים פרק ג': האזורים הימיים מימי החופים של מדינת ישראל 4. מימי החופים של מדינת ישראל הם: מימי החופים של מדינת ישראל הם: מימי החופים של מדינת ישראל הם: (1) רצועת הים התיכון ברוחב של 12 מיילים ימיים מקווי הבסיס, לרבות קרקע הים באותה רצועה והמרחב האווירי שמעליה; (1) רצועת הים התיכון ברוחב של 12 מיילים ימיים מקווי הבסיס, לרבות קרקע הים באותה רצועה והמרחב האווירי שמעליה; (1) רצועת הים התיכון ברוחב של 12 מיילים ימיים מקווי הבסיס, לרבות קרקע הים באותה רצועה והמרחב האווירי שמעליה; (2) רצועת ים סוף הכוללת את רצועת הים שבין נקודת שפל המים הממוצע שבחוף, לבין הגבול הימי שבין מדינת ישראל לירדן כפי שנקבע בהסכם בין שתי המדינות מיום כ"ו בטבת התשנ"ו (18 בינואר 1996), וכן את רצועת הים, שמעבר לרצועה האמורה, הנמצאת בקרבת מצרים שנקבעה על פי כללי המשפט הבין-לאומי, ולרבות קרקע הים ברצועת ים סוף האמורה והמרחב האווירי שמעליהם. (2) רצועת ים סוף הכוללת את רצועת הים שבין נקודת שפל המים הממוצע שבחוף, לבין הגבול הימי שבין מדינת ישראל לירדן כפי שנקבע בהסכם בין שתי המדינות מיום כ"ו בטבת התשנ"ו (18 בינואר 1996), וכן את רצועת הים, שמעבר לרצועה האמורה, הנמצאת בקרבת מצרים שנקבעה על פי כללי המשפט הבין-לאומי, ולרבות קרקע הים ברצועת ים סוף האמורה והמרחב האווירי שמעליהם. (2) רצועת ים סוף הכוללת את רצועת הים שבין נקודת שפל המים הממוצע שבחוף, לבין הגבול הימי שבין מדינת ישראל לירדן כפי שנקבע בהסכם בין שתי המדינות מיום כ"ו בטבת התשנ"ו (18 בינואר 1996), וכן את רצועת הים, שמעבר לרצועה האמורה, הנמצאת בקרבת מצרים שנקבעה על פי כללי המשפט הבין-לאומי, ולרבות קרקע הים ברצועת ים סוף האמורה והמרחב האווירי שמעליהם. המים הפנימיים 5. המים הפנימיים של מדינת ישראל הם המים בשטח שמקווי הבסיס לכיוון היבשה, לרבות קרקע הים שמתחתיהם והמרחב האווירי שמעליהם. המים הפנימיים של מדינת ישראל הם המים בשטח שמקווי הבסיס לכיוון היבשה, לרבות קרקע הים שמתחתיהם והמרחב האווירי שמעליהם. המים הפנימיים של מדינת ישראל הם המים בשטח שמקווי הבסיס לכיוון היבשה, לרבות קרקע הים שמתחתיהם והמרחב האווירי שמעליהם. האזור הסמוך 6. האזור הסמוך של מדינת ישראל הוא רצועת הים התיכון שמעבר למימי החופים עד למרחק של 24 מיילים ימיים מקווי הבסיס. האזור הסמוך של מדינת ישראל הוא רצועת הים התיכון שמעבר למימי החופים עד למרחק של 24 מיילים ימיים מקווי הבסיס. האזור הסמוך של מדינת ישראל הוא רצועת הים התיכון שמעבר למימי החופים עד למרחק של 24 מיילים ימיים מקווי הבסיס. האזור הכלכלי הבלעדי 7. האזור הכלכלי הבלעדי של מדינת ישראל הוא רצועת הים התיכון שמעבר למימי החופים עד למרחק של 200 מיילים ימיים מקווי הבסיס, לרבות קרקע הים באותה רצועה, ואולם, אם חפף האזור הכלכלי הבלעדי של מדינת ישראל אזור כלכלי בלעדי של מדינה אחרת, ייקבע קצה תחום האזור הכלכלי הבלעדי של מדינת ישראל בשטח החופף בין האזורים, בהסכם עם אותה מדינה, וכל עוד לא הושג הסכם כאמור – לפי כללי המשפט הבין-לאומי. האזור הכלכלי הבלעדי של מדינת ישראל הוא רצועת הים התיכון שמעבר למימי החופים עד למרחק של 200 מיילים ימיים מקווי הבסיס, לרבות קרקע הים באותה רצועה, ואולם, אם חפף האזור הכלכלי הבלעדי של מדינת ישראל אזור כלכלי בלעדי של מדינה אחרת, ייקבע קצה תחום האזור הכלכלי הבלעדי של מדינת ישראל בשטח החופף בין האזורים, בהסכם עם אותה מדינה, וכל עוד לא הושג הסכם כאמור – לפי כללי המשפט הבין-לאומי. האזור הכלכלי הבלעדי של מדינת ישראל הוא רצועת הים התיכון שמעבר למימי החופים עד למרחק של 200 מיילים ימיים מקווי הבסיס, לרבות קרקע הים באותה רצועה, ואולם, אם חפף האזור הכלכלי הבלעדי של מדינת ישראל אזור כלכלי בלעדי של מדינה אחרת, ייקבע קצה תחום האזור הכלכלי הבלעדי של מדינת ישראל בשטח החופף בין האזורים, בהסכם עם אותה מדינה, וכל עוד לא הושג הסכם כאמור – לפי כללי המשפט הבין-לאומי. פרק ד': רשות הים, תפקידה וסמכויותיה פרק ד': רשות הים, תפקידה וסמכויותיה פרק ד': רשות הים, תפקידה וסמכויותיה סימן א': רשות הים סימן א': רשות הים סימן א': רשות הים הקמת רשות הים 8. מוקמת בזאת רשות הים (להלן – הרשות) שתהיה מופקדת על ניהול תחום הסביבה הימית, ושתפעל בהתאם לסמכויותיה בתחום הסביבה הימית לפי הוראות חוק זה ולפי כל דין אחר. מוקמת בזאת רשות הים (להלן – הרשות) שתהיה מופקדת על ניהול תחום הסביבה הימית, ושתפעל בהתאם לסמכויותיה בתחום הסביבה הימית לפי הוראות חוק זה ולפי כל דין אחר. מוקמת בזאת רשות הים (להלן – הרשות) שתהיה מופקדת על ניהול תחום הסביבה הימית, ושתפעל בהתאם לסמכויותיה בתחום הסביבה הימית לפי הוראות חוק זה ולפי כל דין אחר. הרשות – תאגיד 9. רשות הים היא תאגיד. רשות הים היא תאגיד. רשות הים היא תאגיד. הרשות – גוף מבוקר 10. הרשות היא גוף מבוקר כמשמעותו בסעיף 9(2) לחוק מבקר המדינה, התשי"ח–1958 [נוסח משולב]. הרשות היא גוף מבוקר כמשמעותו בסעיף 9(2) לחוק מבקר המדינה, התשי"ח–1958 [נוסח משולב]. הרשות היא גוף מבוקר כמשמעותו בסעיף 9(2) לחוק מבקר המדינה, התשי"ח–1958 [נוסח משולב]. תחום סמכותה של רשות הים 11. סמכותה של הרשות משתרעת על תחום הסביבה הימית. סמכותה של הרשות משתרעת על תחום הסביבה הימית. סמכותה של הרשות משתרעת על תחום הסביבה הימית. תפקידי הרשות 12. תפקידיה של הרשות הם לנהל את מגוון השימושים, של המגזר הפרטי ושל המגזר הציבורי, בתחום הסביבה הימית, לרבות יצירת נתיבי שיט, ייצור אנרגיה, הפקת גז, שימור טבע וכיוצא באלה, תוך קידום ההגנה על המערכות האקולוגיות הימיות, ובכלל זה – תפקידיה של הרשות הם לנהל את מגוון השימושים, של המגזר הפרטי ושל המגזר הציבורי, בתחום הסביבה הימית, לרבות יצירת נתיבי שיט, ייצור אנרגיה, הפקת גז, שימור טבע וכיוצא באלה, תוך קידום ההגנה על המערכות האקולוגיות הימיות, ובכלל זה – תפקידיה של הרשות הם לנהל את מגוון השימושים, של המגזר הפרטי ושל המגזר הציבורי, בתחום הסביבה הימית, לרבות יצירת נתיבי שיט, ייצור אנרגיה, הפקת גז, שימור טבע וכיוצא באלה, תוך קידום ההגנה על המערכות האקולוגיות הימיות, ובכלל זה – (1) לייעץ לגופים הציבוריים בנושאים שבתחום סמכותה ומקצועיותה; (1) לייעץ לגופים הציבוריים בנושאים שבתחום סמכותה ומקצועיותה; (1) לייעץ לגופים הציבוריים בנושאים שבתחום סמכותה ומקצועיותה; (2) להכין תוכנית מדיניות ימית לאומית, על פי הוראות חוק זה, ולעדכנה מעת לעת; (2) להכין תוכנית מדיניות ימית לאומית, על פי הוראות חוק זה, ולעדכנה מעת לעת; (2) להכין תוכנית מדיניות ימית לאומית, על פי הוראות חוק זה, ולעדכנה מעת לעת; (3) לגבש ולפרסם הנחיות בדבר תנאים למתן היתרים, רישיונות אישורים ותעודות לכל מבנה, שימוש או פעולה באזורים הכפופים לתוכנית הלאומית; (3) לגבש ולפרסם הנחיות בדבר תנאים למתן היתרים, רישיונות אישורים ותעודות לכל מבנה, שימוש או פעולה באזורים הכפופים לתוכנית הלאומית; (3) לגבש ולפרסם הנחיות בדבר תנאים למתן היתרים, רישיונות אישורים ותעודות לכל מבנה, שימוש או פעולה באזורים הכפופים לתוכנית הלאומית; (4) להכין הערכת מצב כוללת של תחום הסביבה הימית, על פי הוראות חוק זה, ולעדכנה מעת לעת; (4) להכין הערכת מצב כוללת של תחום הסביבה הימית, על פי הוראות חוק זה, ולעדכנה מעת לעת; (4) להכין הערכת מצב כוללת של תחום הסביבה הימית, על פי הוראות חוק זה, ולעדכנה מעת לעת; (5) להכין תוכנית ניטור לאומית לסביבה הימית, על פי הוראות חוק זה, ולעדכנה מעת לעת; (5) להכין תוכנית ניטור לאומית לסביבה הימית, על פי הוראות חוק זה, ולעדכנה מעת לעת; (5) להכין תוכנית ניטור לאומית לסביבה הימית, על פי הוראות חוק זה, ולעדכנה מעת לעת; (6) לנהל את מרכז המידע הימי הלאומי שיוקם על פי הוראות חוק זה; (6) לנהל את מרכז המידע הימי הלאומי שיוקם על פי הוראות חוק זה; (6) לנהל את מרכז המידע הימי הלאומי שיוקם על פי הוראות חוק זה; (7) לנהל את מינהלת האכיפה הימית שתוקם על פי הוראות חוק זה; (7) לנהל את מינהלת האכיפה הימית שתוקם על פי הוראות חוק זה; (7) לנהל את מינהלת האכיפה הימית שתוקם על פי הוראות חוק זה; (8) להורות לוועדה המדעית לבחון נושאים מקצועיים שונים הקשורים בעבודתה כאמור או במילוי סמכויותיה של הרשות; (8) להורות לוועדה המדעית לבחון נושאים מקצועיים שונים הקשורים בעבודתה כאמור או במילוי סמכויותיה של הרשות; (8) להורות לוועדה המדעית לבחון נושאים מקצועיים שונים הקשורים בעבודתה כאמור או במילוי סמכויותיה של הרשות; (9) לאתר, בשיתוף פעולה עם הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים ועם הוועדה המדעית, שטחים וערכי טבע לצורך הקמת שמורות ימיות; (9) לאתר, בשיתוף פעולה עם הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים ועם הוועדה המדעית, שטחים וערכי טבע לצורך הקמת שמורות ימיות; (9) לאתר, בשיתוף פעולה עם הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים ועם הוועדה המדעית, שטחים וערכי טבע לצורך הקמת שמורות ימיות; (10) להכריז על אזורים ימיים מוגנים לפי הוראות חוק זה ולפעול לשימורם והגנתם; (10) להכריז על אזורים ימיים מוגנים לפי הוראות חוק זה ולפעול לשימורם והגנתם; (10) להכריז על אזורים ימיים מוגנים לפי הוראות חוק זה ולפעול לשימורם והגנתם; (11) לפעול לחינוך ולהגברת המודעות לעניין הצורך בהגנה על הסביבה הימית. (11) לפעול לחינוך ולהגברת המודעות לעניין הצורך בהגנה על הסביבה הימית. (11) לפעול לחינוך ולהגברת המודעות לעניין הצורך בהגנה על הסביבה הימית. סמכויות הרשות 13. הרשות מוסמכת לעשות, בהתאם לכל דין, כל פעולה הדרושה למילוי תפקידיה המפורטים בסעיף 12 ואשר יש בה כדי לקדם את מטרות חוק זה, לרבות התקשרות עם גופים חיצוניים לצורך ביצוע תפקידיה, הסתייעות ביועצים חיצוניים בשכר, קבלת תרומות, עזבונות, מתנות ומענקים, וקבלת מילוות בכפוף לאישור השר ושר האוצר וכיוצא בזאת. הרשות מוסמכת לעשות, בהתאם לכל דין, כל פעולה הדרושה למילוי תפקידיה המפורטים בסעיף 12 ואשר יש בה כדי לקדם את מטרות חוק זה, לרבות התקשרות עם גופים חיצוניים לצורך ביצוע תפקידיה, הסתייעות ביועצים חיצוניים בשכר, קבלת תרומות, עזבונות, מתנות ומענקים, וקבלת מילוות בכפוף לאישור השר ושר האוצר וכיוצא בזאת. הרשות מוסמכת לעשות, בהתאם לכל דין, כל פעולה הדרושה למילוי תפקידיה המפורטים בסעיף 12 ואשר יש בה כדי לקדם את מטרות חוק זה, לרבות התקשרות עם גופים חיצוניים לצורך ביצוע תפקידיה, הסתייעות ביועצים חיצוניים בשכר, קבלת תרומות, עזבונות, מתנות ומענקים, וקבלת מילוות בכפוף לאישור השר ושר האוצר וכיוצא בזאת. דוח לשר 14. הרשות תגיש לשר, אחת לשנה, דין וחשבון על פעולותיה, וכן חייבת היא למסור, לו או למי שהוא הסמיך, מידע על פעולותיה, כל אימת שתידרש לעשות כן. הרשות תגיש לשר, אחת לשנה, דין וחשבון על פעולותיה, וכן חייבת היא למסור, לו או למי שהוא הסמיך, מידע על פעולותיה, כל אימת שתידרש לעשות כן. הרשות תגיש לשר, אחת לשנה, דין וחשבון על פעולותיה, וכן חייבת היא למסור, לו או למי שהוא הסמיך, מידע על פעולותיה, כל אימת שתידרש לעשות כן. תקציב הרשות 15. (א) תקציב הרשות ייקבע בחוק התקציב בסעיף תקציבי נפרד כמשמעותו בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985; הממונה על סעיף תקציב זה, לעניין החוק האמור, יהיה מנהל הרשות. (א) תקציב הרשות ייקבע בחוק התקציב בסעיף תקציבי נפרד כמשמעותו בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985; הממונה על סעיף תקציב זה, לעניין החוק האמור, יהיה מנהל הרשות. (א) תקציב הרשות ייקבע בחוק התקציב בסעיף תקציבי נפרד כמשמעותו בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985; הממונה על סעיף תקציב זה, לעניין החוק האמור, יהיה מנהל הרשות. (ב) הרשות תערוך, לכל שנת כספים, הצעת תקציב המראה את אומדן הכנסותיה והוצאותיה; המועצה תאשר את התקציב השנתי של הרשות ותגישו לשר לשם אישורו ובכפוף לאישור של שר האוצר. (ב) הרשות תערוך, לכל שנת כספים, הצעת תקציב המראה את אומדן הכנסותיה והוצאותיה; המועצה תאשר את התקציב השנתי של הרשות ותגישו לשר לשם אישורו ובכפוף לאישור של שר האוצר. (ב) הרשות תערוך, לכל שנת כספים, הצעת תקציב המראה את אומדן הכנסותיה והוצאותיה; המועצה תאשר את התקציב השנתי של הרשות ותגישו לשר לשם אישורו ובכפוף לאישור של שר האוצר. (ג) התקציב שאושר כאמור בסעיף קטן (ב), יהיה תקציב הרשות לאותה שנת כספים; לא ישולם סכום מכספי הרשות אלא על פי תקציב זה ולא תתחייב הרשות בשום התחייבות אלא לפיו. (ג) התקציב שאושר כאמור בסעיף קטן (ב), יהיה תקציב הרשות לאותה שנת כספים; לא ישולם סכום מכספי הרשות אלא על פי תקציב זה ולא תתחייב הרשות בשום התחייבות אלא לפיו. (ג) התקציב שאושר כאמור בסעיף קטן (ב), יהיה תקציב הרשות לאותה שנת כספים; לא ישולם סכום מכספי הרשות אלא על פי תקציב זה ולא תתחייב הרשות בשום התחייבות אלא לפיו. סימן ב': מועצת רשות הים סימן ב': מועצת רשות הים סימן ב': מועצת רשות הים מועצת רשות הים 16. (א) לרשות תהיה מועצה (להלן – המועצה או מועצת הרשות), וזה הרכבה: (א) לרשות תהיה מועצה (להלן – המועצה או מועצת הרשות), וזה הרכבה: (א) לרשות תהיה מועצה (להלן – המועצה או מועצת הרשות), וזה הרכבה: (1) מנהל הרשות שמונה לפי סעיף 28, והוא יהיה יושב ראש המועצה; (1) מנהל הרשות שמונה לפי סעיף 28, והוא יהיה יושב ראש המועצה; (2) המנהל הכללי של המשרד להגנת הסביבה; (2) המנהל הכללי של המשרד להגנת הסביבה; (3) המנהל הכללי של משרד האנרגיה; (3) המנהל הכללי של משרד האנרגיה; (4) המנהל הכללי של משרד החקלאות ופיתוח הכפר; (4) המנהל הכללי של משרד החקלאות ופיתוח הכפר; (5) המנהל הכללי של משרד הבריאות; (5) המנהל הכללי של משרד הבריאות; (6) המנהל הכללי של משרד התקשורת; (6) המנהל הכללי של משרד התקשורת; (7) המנהל הכללי של משרד הביטחון; (7) המנהל הכללי של משרד הביטחון; (8) המנהל הכללי של רשות הטבע והגנים; (8) המנהל הכללי של רשות הטבע והגנים; (9) מנהל מינהל התכנון; (9) מנהל מינהל התכנון; (10) המנהל הכללי של רשות הספנות והנמלים כמשמעותה בחוק רשות הספנות והנמלים, התשס"ד–2004; (10) המנהל הכללי של רשות הספנות והנמלים כמשמעותה בחוק רשות הספנות והנמלים, התשס"ד–2004; (11) נציג ציבור, בעל מומחיות רלוונטית בתחום הסביבה הימית, שימנה השר, בהתייעצות עם שר האנרגיה; (11) נציג ציבור, בעל מומחיות רלוונטית בתחום הסביבה הימית, שימנה השר, בהתייעצות עם שר האנרגיה; (12) שני נציגי ציבור שימנה השר לפי רשימה שיגישו לו הגופים המפורטים בתוספת לחוק ייצוג גופים ציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס"ג–2002 (בחוק זה – הגופים הציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה); (12) שני נציגי ציבור שימנה השר לפי רשימה שיגישו לו הגופים המפורטים בתוספת לחוק ייצוג גופים ציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס"ג–2002 (בחוק זה – הגופים הציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה); (13) נציגי הרשויות המקומיות שלהן שטח הכלול בתחום הסביבה הימית שימנה שר הפנים. (13) נציגי הרשויות המקומיות שלהן שטח הכלול בתחום הסביבה הימית שימנה שר הפנים. (ב) כל אחד מהמנויים בפסקאות (2) עד (10) בסעיף קטן (א) רשאי למנות נציג מטעמו שיהיה חבר מועצת הרשות במקומו, ובלבד שהוא עובד משרדו בדרגת סגן מנהל כללי ומעלה. (ב) כל אחד מהמנויים בפסקאות (2) עד (10) בסעיף קטן (א) רשאי למנות נציג מטעמו שיהיה חבר מועצת הרשות במקומו, ובלבד שהוא עובד משרדו בדרגת סגן מנהל כללי ומעלה. (ב) כל אחד מהמנויים בפסקאות (2) עד (10) בסעיף קטן (א) רשאי למנות נציג מטעמו שיהיה חבר מועצת הרשות במקומו, ובלבד שהוא עובד משרדו בדרגת סגן מנהל כללי ומעלה. מילוי מקומו של חבר מועצה שנעדר 17. חבר המועצה שנבצר ממנו למלא את תפקידו תקופה מסוימת משום שהוא נעדר או נטול יכולת לפעול מחמת מחלה או מחמת סיבה אחרת, רשאי מי שמינה אותו למנות במקומו אדם אחר לאותה תקופה, ובלבד שממלא המקום יתמנה בדרך ובתנאים שנתמנה חבר המועצה שקדם לו. חבר המועצה שנבצר ממנו למלא את תפקידו תקופה מסוימת משום שהוא נעדר או נטול יכולת לפעול מחמת מחלה או מחמת סיבה אחרת, רשאי מי שמינה אותו למנות במקומו אדם אחר לאותה תקופה, ובלבד שממלא המקום יתמנה בדרך ובתנאים שנתמנה חבר המועצה שקדם לו. חבר המועצה שנבצר ממנו למלא את תפקידו תקופה מסוימת משום שהוא נעדר או נטול יכולת לפעול מחמת מחלה או מחמת סיבה אחרת, רשאי מי שמינה אותו למנות במקומו אדם אחר לאותה תקופה, ובלבד שממלא המקום יתמנה בדרך ובתנאים שנתמנה חבר המועצה שקדם לו. סייגים למינוי חבר מועצה 18. לא יתמנה נציג ציבור כחבר המועצה – לא יתמנה נציג ציבור כחבר המועצה – לא יתמנה נציג ציבור כחבר המועצה – (1) מי שהורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר המועצה; (1) מי שהורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר המועצה; (2) מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כאמור לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו; ואולם לא יראו ניגוד עניינים כאמור, אם עצם מינויו של בעל תפקיד למועצה נובע מתפקידו; לעניין זה, "עניין אישי" – כהגדרתו בסעיף 21. (2) מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כאמור לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו; ואולם לא יראו ניגוד עניינים כאמור, אם עצם מינויו של בעל תפקיד למועצה נובע מתפקידו; לעניין זה, "עניין אישי" – כהגדרתו בסעיף 21. פרסום ברשומות של חברי המועצה 19. הודעה על מינוי חברי המועצה תפורסם ברשומות. הודעה על מינוי חברי המועצה תפורסם ברשומות. הודעה על מינוי חברי המועצה תפורסם ברשומות. נציגי הציבור במועצת רשות הים 20. (א) נציגי הציבור יתמנו לתקופה של שלוש שנים, ואפשר לחזור ולמנותם, ובלבד שלא יכהנו יותר משלוש תקופות כהונה רצופות. (א) נציגי הציבור יתמנו לתקופה של שלוש שנים, ואפשר לחזור ולמנותם, ובלבד שלא יכהנו יותר משלוש תקופות כהונה רצופות. (א) נציגי הציבור יתמנו לתקופה של שלוש שנים, ואפשר לחזור ולמנותם, ובלבד שלא יכהנו יותר משלוש תקופות כהונה רצופות. (ב) נציג ציבור יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, בהתקיים אחד מאלה: (ב) נציג ציבור יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, בהתקיים אחד מאלה: (ב) נציג ציבור יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, בהתקיים אחד מאלה: התפטר במסירת כתב התפטרות לשר; התפטר במסירת כתב התפטרות לשר; נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו, והשר החליט להעבירו מכהונתו בהודעה בכתב; נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו, והשר החליט להעבירו מכהונתו בהודעה בכתב; הורשע בעבירה שלדעת השר, מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי לכהן כחבר במועצת רשות הים; הורשע בעבירה שלדעת השר, מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי לכהן כחבר במועצת רשות הים; השר קבע כי חדל להתקיים לגביו תנאי מתנאי הכשירות למינויו; השר קבע כי חדל להתקיים לגביו תנאי מתנאי הכשירות למינויו; הוא נתמנה כעובד המדינה; הוא נתמנה כעובד המדינה; השר קבע, בהתייעצות עם מועצת הרשות, כי הוא אינו ממלא את תפקידו כראוי. השר קבע, בהתייעצות עם מועצת הרשות, כי הוא אינו ממלא את תפקידו כראוי. איסור ניגוד עניינים 21. (א) חבר המועצה יימנע מהשתתפות ומהצבעה בישיבות אם הנושא עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו ובין עניין אישי שלו או תפקיד אחר שלו; חבר המועצה שידוע לו כי הוא קשור או עשוי להיות קשור, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי בן משפחתו או על ידי תאגיד שהוא או בן משפחתו הם בעלי עניין בו, בעניין העומד לדיון במועצת רשות הים, יודיע על כך בכתב ליושב ראש המועצה מיד לאחר שנודע לו שהעניין עומד לדיון, ולא יהיה נוכח בדיוני המועצה באותו עניין, ולא ישתתף בהחלטה המתייחסת לעניין האמור או הקשורה עמו; בסעיף קטן זה, "בן משפחה" ו"בעל עניין" – כהגדרתם בחוק ניירות ערך, התשכ"ח–1968. (א) חבר המועצה יימנע מהשתתפות ומהצבעה בישיבות אם הנושא עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו ובין עניין אישי שלו או תפקיד אחר שלו; חבר המועצה שידוע לו כי הוא קשור או עשוי להיות קשור, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי בן משפחתו או על ידי תאגיד שהוא או בן משפחתו הם בעלי עניין בו, בעניין העומד לדיון במועצת רשות הים, יודיע על כך בכתב ליושב ראש המועצה מיד לאחר שנודע לו שהעניין עומד לדיון, ולא יהיה נוכח בדיוני המועצה באותו עניין, ולא ישתתף בהחלטה המתייחסת לעניין האמור או הקשורה עמו; בסעיף קטן זה, "בן משפחה" ו"בעל עניין" – כהגדרתם בחוק ניירות ערך, התשכ"ח–1968. (א) חבר המועצה יימנע מהשתתפות ומהצבעה בישיבות אם הנושא עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו ובין עניין אישי שלו או תפקיד אחר שלו; חבר המועצה שידוע לו כי הוא קשור או עשוי להיות קשור, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי בן משפחתו או על ידי תאגיד שהוא או בן משפחתו הם בעלי עניין בו, בעניין העומד לדיון במועצת רשות הים, יודיע על כך בכתב ליושב ראש המועצה מיד לאחר שנודע לו שהעניין עומד לדיון, ולא יהיה נוכח בדיוני המועצה באותו עניין, ולא ישתתף בהחלטה המתייחסת לעניין האמור או הקשורה עמו; בסעיף קטן זה, "בן משפחה" ו"בעל עניין" – כהגדרתם בחוק ניירות ערך, התשכ"ח–1968. (ב) התברר לחבר המועצה כי נושא הנדון בישיבה או המטופל על ידו עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך בכתב ליושב ראש המועצה. (ב) התברר לחבר המועצה כי נושא הנדון בישיבה או המטופל על ידו עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך בכתב ליושב ראש המועצה. (ב) התברר לחבר המועצה כי נושא הנדון בישיבה או המטופל על ידו עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך בכתב ליושב ראש המועצה. (ג) בחוק זה – (ג) בחוק זה – (ג) בחוק זה – "עניין אישי" – לרבות עניין אישי של קרובו או עניין של גוף שחבר המועצה או קרובו מנהלים או עובדים אחראים בו, או עניין של גוף שיש לכל אחד מהם חלק בהון המניות שלו, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות הצבעה; "עניין אישי" – לרבות עניין אישי של קרובו או עניין של גוף שחבר המועצה או קרובו מנהלים או עובדים אחראים בו, או עניין של גוף שיש לכל אחד מהם חלק בהון המניות שלו, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות הצבעה; "עניין אישי" – לרבות עניין אישי של קרובו או עניין של גוף שחבר המועצה או קרובו מנהלים או עובדים אחראים בו, או עניין של גוף שיש לכל אחד מהם חלק בהון המניות שלו, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות הצבעה; "קרוב" – בן זוג, הורה, בן, בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד, דודה, חותן, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה, נכד או נכדה, לרבות חורג או מאומץ, וכן אדם אחר הסמוך על שולחנו של חבר המועצה. "קרוב" – בן זוג, הורה, בן, בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד, דודה, חותן, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה, נכד או נכדה, לרבות חורג או מאומץ, וכן אדם אחר הסמוך על שולחנו של חבר המועצה. "קרוב" – בן זוג, הורה, בן, בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד, דודה, חותן, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה, נכד או נכדה, לרבות חורג או מאומץ, וכן אדם אחר הסמוך על שולחנו של חבר המועצה. תפקידי מועצת רשות הים, סמכויותיה וסדרי עבודתה 22. (א) המועצה, מבלי לגרוע משאר תפקידיה – (א) המועצה, מבלי לגרוע משאר תפקידיה – (א) המועצה, מבלי לגרוע משאר תפקידיה – תאשר את תוכנית המדיניות הימית הלאומית ותעבירה לאישור הממשלה כאמור בסעיף 34; תאשר את תוכנית המדיניות הימית הלאומית ותעבירה לאישור הממשלה כאמור בסעיף 34; תאשר את מדיניות פרסום המידע שהציעה הוועדה המדעית לפי הוראות חוק זה כאמור בסעיף 26; תאשר את מדיניות פרסום המידע שהציעה הוועדה המדעית לפי הוראות חוק זה כאמור בסעיף 26; תייעץ לשר, ולכל השרים המיוצגים במועצה, בתחום סמכותם בכל הנוגע לביצועו של חוק זה; תייעץ לשר, ולכל השרים המיוצגים במועצה, בתחום סמכותם בכל הנוגע לביצועו של חוק זה; תייעץ למוסדות התכנון ולרשויות המקומיות, בתחום סמכותם בכל הנוגע לביצועו של חוק זה; תייעץ למוסדות התכנון ולרשויות המקומיות, בתחום סמכותם בכל הנוגע לביצועו של חוק זה; תייעץ לרשות בעניינים שבתחום תפקידיה. תייעץ לרשות בעניינים שבתחום תפקידיה. (ב) מועצת הרשות תקיים ישיבה אחת לחודשיים, לפחות; חמישה חברי המועצה, וביניהם מנהל הרשות, יהיו מניין חוקי בישיבותיה של המועצה. (ב) מועצת הרשות תקיים ישיבה אחת לחודשיים, לפחות; חמישה חברי המועצה, וביניהם מנהל הרשות, יהיו מניין חוקי בישיבותיה של המועצה. (ב) מועצת הרשות תקיים ישיבה אחת לחודשיים, לפחות; חמישה חברי המועצה, וביניהם מנהל הרשות, יהיו מניין חוקי בישיבותיה של המועצה. (ג) מועצת הרשות תקבע לעצמה את סדרי עבודתה ונוהלי דיוניה, ככל שלא נקבעו בהוראות לפי חוק זה. (ג) מועצת הרשות תקבע לעצמה את סדרי עבודתה ונוהלי דיוניה, ככל שלא נקבעו בהוראות לפי חוק זה. (ג) מועצת הרשות תקבע לעצמה את סדרי עבודתה ונוהלי דיוניה, ככל שלא נקבעו בהוראות לפי חוק זה. (ד) החלטות מועצת הרשות יתקבלו ברוב דעות של החברים הנוכחים המצביעים והמשתתפים באותה ישיבה הצבעה; היו הדעות שקולות – יכריע היושב ראש. (ד) החלטות מועצת הרשות יתקבלו ברוב דעות של החברים הנוכחים המצביעים והמשתתפים באותה ישיבה הצבעה; היו הדעות שקולות – יכריע היושב ראש. (ד) החלטות מועצת הרשות יתקבלו ברוב דעות של החברים הנוכחים המצביעים והמשתתפים באותה ישיבה הצבעה; היו הדעות שקולות – יכריע היושב ראש. סימן ג': הוועדה המדעית סימן ג': הוועדה המדעית סימן ג': הוועדה המדעית הקמת הוועדה המדעית 23. לצד הרשות תקום ועדה מקצועית-מדעית (בחוק זה – הוועדה המדעית), בת 12 חברים, כמפורט להלן: לצד הרשות תקום ועדה מקצועית-מדעית (בחוק זה – הוועדה המדעית), בת 12 חברים, כמפורט להלן: לצד הרשות תקום ועדה מקצועית-מדעית (בחוק זה – הוועדה המדעית), בת 12 חברים, כמפורט להלן: שלושה נציגי מוסדות להשכלה גבוהה בעלי התמחויות שונות בתחום הסביבה הימית ומובילים בתחומם; הנציגים לפי פסקה זו ימונו על ידי שר האנרגיה, בהתייעצות עם השר; הוועדה המדעית תבחר את יושב הראש מבין שלושת הנציגים הללו; שלושה נציגי מוסדות להשכלה גבוהה בעלי התמחויות שונות בתחום הסביבה הימית ומובילים בתחומם; הנציגים לפי פסקה זו ימונו על ידי שר האנרגיה, בהתייעצות עם השר; הוועדה המדעית תבחר את יושב הראש מבין שלושת הנציגים הללו; המדענים הראשיים של המשרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, משרד האנרגיה והרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים; המדענים הראשיים של המשרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, משרד האנרגיה והרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים; מנהל המכון לחקר ימים ואגמים לישראל; מנהל המכון לחקר ימים ואגמים לישראל; מנהל המכון הגיאולוגי הישראלי במשרד האנרגיה; מנהל המכון הגיאולוגי הישראלי במשרד האנרגיה; מנהל המרכז למיפוי ישראל; מנהל המרכז למיפוי ישראל; שני נציגים, בעלי מומחיות אקדמית רלוונטית בנושא תחום הסביבה הימית, שימנה השר מתוך רשימת מועמדים שיגישו לו הגופים הציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה בהתאם לחוק ייצוג גופים ציבוריים שעניינם בחוק ייצוג גופים ציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס"ג–2002. שני נציגים, בעלי מומחיות אקדמית רלוונטית בנושא תחום הסביבה הימית, שימנה השר מתוך רשימת מועמדים שיגישו לו הגופים הציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה בהתאם לחוק ייצוג גופים ציבוריים שעניינם בחוק ייצוג גופים ציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס"ג–2002. (ב) כל אחד מהחברים המנויים בסעיף קטן (א)(2) עד (5), רשאי למנות נציג מטעמו שיהיה חבר הוועדה המדעית במקומו, ובלבד שהוא עובד משרדו. (ב) כל אחד מהחברים המנויים בסעיף קטן (א)(2) עד (5), רשאי למנות נציג מטעמו שיהיה חבר הוועדה המדעית במקומו, ובלבד שהוא עובד משרדו. (ב) כל אחד מהחברים המנויים בסעיף קטן (א)(2) עד (5), רשאי למנות נציג מטעמו שיהיה חבר הוועדה המדעית במקומו, ובלבד שהוא עובד משרדו. (ג) תקופת כהונתם של חברי הוועדה המדעית תהא חמש שנים, ואפשר לחזור ולמנותם, ובלבד שלא יכהנו יותר משתי תקופות כהונה רצופות. (ג) תקופת כהונתם של חברי הוועדה המדעית תהא חמש שנים, ואפשר לחזור ולמנותם, ובלבד שלא יכהנו יותר משתי תקופות כהונה רצופות. (ג) תקופת כהונתם של חברי הוועדה המדעית תהא חמש שנים, ואפשר לחזור ולמנותם, ובלבד שלא יכהנו יותר משתי תקופות כהונה רצופות. (ד) החלטות הוועדה המדעית יתקבלו ברוב דעות של החברים הנוכחים והמשתתפים באותה הצבעה; היו קולות חברי הועדה שקולים, יכריע היושב ראש. (ד) החלטות הוועדה המדעית יתקבלו ברוב דעות של החברים הנוכחים והמשתתפים באותה הצבעה; היו קולות חברי הועדה שקולים, יכריע היושב ראש. (ד) החלטות הוועדה המדעית יתקבלו ברוב דעות של החברים הנוכחים והמשתתפים באותה הצבעה; היו קולות חברי הועדה שקולים, יכריע היושב ראש. (ה) הוועדה המדעית תהא רשאית לצרף לדיוניה מומחים, על פי בקשת שלושה או יותר מחבריה. (ה) הוועדה המדעית תהא רשאית לצרף לדיוניה מומחים, על פי בקשת שלושה או יותר מחבריה. (ה) הוועדה המדעית תהא רשאית לצרף לדיוניה מומחים, על פי בקשת שלושה או יותר מחבריה. פרסום ברשומות של חברי הוועדה המדעית 24. הודעה על מינוי חברי הוועדה המדעית תפורסם ברשומות. הודעה על מינוי חברי הוועדה המדעית תפורסם ברשומות. הודעה על מינוי חברי הוועדה המדעית תפורסם ברשומות. מילוי מקומו של חבר ועדה שנעדר 25. חבר הוועדה המדעית שנבצר ממנו למלא את תפקידו תקופה מסוימת משום שהוא נעדר או נטול יכולת לפעול מחמת מחלה או מחמת סיבה אחרת, רשאי מי שמינה אותו למנות במקומו אדם אחר לאותה תקופה, ובלבד שממלא המקום יתמנה בדרך ובתנאים שנתמנה חבר הוועדה שקדם לו. חבר הוועדה המדעית שנבצר ממנו למלא את תפקידו תקופה מסוימת משום שהוא נעדר או נטול יכולת לפעול מחמת מחלה או מחמת סיבה אחרת, רשאי מי שמינה אותו למנות במקומו אדם אחר לאותה תקופה, ובלבד שממלא המקום יתמנה בדרך ובתנאים שנתמנה חבר הוועדה שקדם לו. חבר הוועדה המדעית שנבצר ממנו למלא את תפקידו תקופה מסוימת משום שהוא נעדר או נטול יכולת לפעול מחמת מחלה או מחמת סיבה אחרת, רשאי מי שמינה אותו למנות במקומו אדם אחר לאותה תקופה, ובלבד שממלא המקום יתמנה בדרך ובתנאים שנתמנה חבר הוועדה שקדם לו. סמכויות הוועדה המדעית 26. ואלה סמכויות הוועדה המדעית: ואלה סמכויות הוועדה המדעית: ואלה סמכויות הוועדה המדעית: לבצע הערכת בסיס של מצב המערכת האקולוגית לפי הוראות חוק זה ולעדכנה מעת לעת על פי המידע העדכני הקיים ובהתאם להוראות חוק זה; לבצע הערכת בסיס של מצב המערכת האקולוגית לפי הוראות חוק זה ולעדכנה מעת לעת על פי המידע העדכני הקיים ובהתאם להוראות חוק זה; להמליץ למנהל הרשות על פערי מידע שהשלמתם נדרשת כבסיס לקבלת החלטות בנוגע לניהול תחום הסביבה הימית, וכן להמליץ על הדרכים להשלמת פערים אלה; להמליץ למנהל הרשות על פערי מידע שהשלמתם נדרשת כבסיס לקבלת החלטות בנוגע לניהול תחום הסביבה הימית, וכן להמליץ על הדרכים להשלמת פערים אלה; לאשר תוכנית ניטור לאומית למימי החופים ולאזור הכלכלי הבלעדי, לפי הוראות חוק זה, וכן להורות על עדכונה מעת לעת על פי צרכים והתקדמות השיטות המדעיות, לבחון את דוחות הניטור השנתיים ולגבש על בסיסם המלצות לפעולה; לאשר תוכנית ניטור לאומית למימי החופים ולאזור הכלכלי הבלעדי, לפי הוראות חוק זה, וכן להורות על עדכונה מעת לעת על פי צרכים והתקדמות השיטות המדעיות, לבחון את דוחות הניטור השנתיים ולגבש על בסיסם המלצות לפעולה; לפקח ולהנחות מקצועית את פעילות מרכז המידע הימי הלאומי; לפקח ולהנחות מקצועית את פעילות מרכז המידע הימי הלאומי; להמליץ לרשות על מדיניות פרסום והנגשת מידע ימי כהגדרתו בחוק זה, אשר תחול על כלל הגופים הציבוריים העוסקים באיסוף מידע מסוג זה במדינת ישראל, ובשים לב, בין השאר, למדיניות הנהוגה בעניין זה במדינות מפותחות בעולם; להמליץ לרשות על מדיניות פרסום והנגשת מידע ימי כהגדרתו בחוק זה, אשר תחול על כלל הגופים הציבוריים העוסקים באיסוף מידע מסוג זה במדינת ישראל, ובשים לב, בין השאר, למדיניות הנהוגה בעניין זה במדינות מפותחות בעולם; לקבוע מדדים לאיכות הסביבה הימית בהתאם לערכים מקבילים הנהוגים בקרב המדינות המפותחות בעולם ולהמלצות ולהנחיות שפרסמו ארגונים בין-לאומיים בעניין זה; לקבוע מדדים לאיכות הסביבה הימית בהתאם לערכים מקבילים הנהוגים בקרב המדינות המפותחות בעולם ולהמלצות ולהנחיות שפרסמו ארגונים בין-לאומיים בעניין זה; למלא כל תפקיד אחר שיוטל עליה על פי חוק. למלא כל תפקיד אחר שיוטל עליה על פי חוק. (ב) סמכויות הוועדה המדעית לפי סעיף קטן (א) הן סמכויות חובה. (ב) סמכויות הוועדה המדעית לפי סעיף קטן (א) הן סמכויות חובה. (ב) סמכויות הוועדה המדעית לפי סעיף קטן (א) הן סמכויות חובה. (ג) לצורך ביצוע סמכויותיה לפי סעיף קטן (א)(1), (3), (5) ו-(6), תמנה הוועדה מבין חבריה ועדות משנה (להלן – ועדות המשנה), ורשאית היא למנות ועדות נוספות לעניינים מסוימים ולקבוע להן את סמכויותיהן ותפקידיהן. (ג) לצורך ביצוע סמכויותיה לפי סעיף קטן (א)(1), (3), (5) ו-(6), תמנה הוועדה מבין חבריה ועדות משנה (להלן – ועדות המשנה), ורשאית היא למנות ועדות נוספות לעניינים מסוימים ולקבוע להן את סמכויותיהן ותפקידיהן. (ג) לצורך ביצוע סמכויותיה לפי סעיף קטן (א)(1), (3), (5) ו-(6), תמנה הוועדה מבין חבריה ועדות משנה (להלן – ועדות המשנה), ורשאית היא למנות ועדות נוספות לעניינים מסוימים ולקבוע להן את סמכויותיהן ותפקידיהן. (ד) הוועדה רשאית למנות לצורך ביצוע סמכויותיה, בין בעצמה ובין באמצעות ועדות המשנה, יועצים מקצועיים. (ד) הוועדה רשאית למנות לצורך ביצוע סמכויותיה, בין בעצמה ובין באמצעות ועדות המשנה, יועצים מקצועיים. (ד) הוועדה רשאית למנות לצורך ביצוע סמכויותיה, בין בעצמה ובין באמצעות ועדות המשנה, יועצים מקצועיים. הוצאות 27. השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע תקנות בדבר תשלום גמול והחזר הוצאות לחברי המועצה האמורים בסעיף 16(א)(11) ו-(12) שהם נציגי ציבור שיש להם עניין בתחומי פעילות הרשות, וכן לחברי הוועדה המדעית אם אינם עובדי מדינה. השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע תקנות בדבר תשלום גמול והחזר הוצאות לחברי המועצה האמורים בסעיף 16(א)(11) ו-(12) שהם נציגי ציבור שיש להם עניין בתחומי פעילות הרשות, וכן לחברי הוועדה המדעית אם אינם עובדי מדינה. השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע תקנות בדבר תשלום גמול והחזר הוצאות לחברי המועצה האמורים בסעיף 16(א)(11) ו-(12) שהם נציגי ציבור שיש להם עניין בתחומי פעילות הרשות, וכן לחברי הוועדה המדעית אם אינם עובדי מדינה. סימן ד': מנהל הרשות סימן ד': מנהל הרשות סימן ד': מנהל הרשות מנהל הרשות 28. (א) הממשלה, על פי הצעת השר, תמנה את מנהל הרשות (להלן – המנהל); המנהל יהיה עובד המדינה שימונה לפי הכללים הנהוגים בשירות המדינה לגבי משרות שהמינוי להן מתבצע בהליך של ועדה לאיתור מועמדים. (א) הממשלה, על פי הצעת השר, תמנה את מנהל הרשות (להלן – המנהל); המנהל יהיה עובד המדינה שימונה לפי הכללים הנהוגים בשירות המדינה לגבי משרות שהמינוי להן מתבצע בהליך של ועדה לאיתור מועמדים. (א) הממשלה, על פי הצעת השר, תמנה את מנהל הרשות (להלן – המנהל); המנהל יהיה עובד המדינה שימונה לפי הכללים הנהוגים בשירות המדינה לגבי משרות שהמינוי להן מתבצע בהליך של ועדה לאיתור מועמדים. (ב) המנהל ינהל את הרשות בהתאם לקווי הפעולה והנחיות המועצה, יהא אחראי לביצוע החלטות המועצה, יפעל על פי תוכנית המדיניות הימית הלאומית שתאשר הממשלה וימלא כל תפקיד אחר שהמועצה תטיל עליו. (ב) המנהל ינהל את הרשות בהתאם לקווי הפעולה והנחיות המועצה, יהא אחראי לביצוע החלטות המועצה, יפעל על פי תוכנית המדיניות הימית הלאומית שתאשר הממשלה וימלא כל תפקיד אחר שהמועצה תטיל עליו. (ב) המנהל ינהל את הרשות בהתאם לקווי הפעולה והנחיות המועצה, יהא אחראי לביצוע החלטות המועצה, יפעל על פי תוכנית המדיניות הימית הלאומית שתאשר הממשלה וימלא כל תפקיד אחר שהמועצה תטיל עליו. (ג) תקופת הכהונה של המנהל תהא חמש שנים, אך רשאית הממשלה, על פי הצעת השר, להאריך את כהונתו לתקופת כהונה נוספת אחת של שלוש שנים. (ג) תקופת הכהונה של המנהל תהא חמש שנים, אך רשאית הממשלה, על פי הצעת השר, להאריך את כהונתו לתקופת כהונה נוספת אחת של שלוש שנים. (ג) תקופת הכהונה של המנהל תהא חמש שנים, אך רשאית הממשלה, על פי הצעת השר, להאריך את כהונתו לתקופת כהונה נוספת אחת של שלוש שנים. כשירות 29. כשיר להתמנות כמנהל הרשות אזרח ישראלי ותושב ישראל שמתקיימים בו שניים אלה: כשיר להתמנות כמנהל הרשות אזרח ישראלי ותושב ישראל שמתקיימים בו שניים אלה: כשיר להתמנות כמנהל הרשות אזרח ישראלי ותושב ישראל שמתקיימים בו שניים אלה: (1) הוא בעל תואר אקדמי בתחום עיסוקה של הרשות, מאת מוסד מוכר, כמשמעותו בסעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה; (1) הוא בעל תואר אקדמי בתחום עיסוקה של הרשות, מאת מוסד מוכר, כמשמעותו בסעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה; (1) הוא בעל תואר אקדמי בתחום עיסוקה של הרשות, מאת מוסד מוכר, כמשמעותו בסעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה; (2) הוא בעל ניסיון מצטבר של חמש שנים בתפקיד ניהולי בכיר, בתאגיד בעל היקף עסקים משמעותי, או בתפקיד בכיר בשירות הציבורי או במלכ"ר, כהגדרתו בסעיף 1 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975. (2) הוא בעל ניסיון מצטבר של חמש שנים בתפקיד ניהולי בכיר, בתאגיד בעל היקף עסקים משמעותי, או בתפקיד בכיר בשירות הציבורי או במלכ"ר, כהגדרתו בסעיף 1 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975. (2) הוא בעל ניסיון מצטבר של חמש שנים בתפקיד ניהולי בכיר, בתאגיד בעל היקף עסקים משמעותי, או בתפקיד בכיר בשירות הציבורי או במלכ"ר, כהגדרתו בסעיף 1 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975. פקיעת כהונת המנהל 30. (א) תקופת כהונתו של המנהל תפקע באחד מאלה: (א) תקופת כהונתו של המנהל תפקע באחד מאלה: (א) תקופת כהונתו של המנהל תפקע באחד מאלה: (1) הוא התפטר בהודעה בכתב לשר; ההודעה תימסר לשר באמצעות המועצה; (1) הוא התפטר בהודעה בכתב לשר; ההודעה תימסר לשר באמצעות המועצה; (2) השר, לאחר התייעצות עם המועצה, קבע כי נבצר מהמנהל, דרך קבע, למלא את תפקידו והחליט בהחלטה מנומקת להעבירו מכהונתו; (2) השר, לאחר התייעצות עם המועצה, קבע כי נבצר מהמנהל, דרך קבע, למלא את תפקידו והחליט בהחלטה מנומקת להעבירו מכהונתו; (3) הוא הורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כמנהל. (3) הוא הורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כמנהל. (ב) התפטר המנהל, תיפסק כהונתו בתום 30 ימים מיום מסירת כתב ההתפטרות לשר, זולת אם הסכים השר כי ההתפטרות תיכנס לתוקפה במועד מוקדם מזה. (ב) התפטר המנהל, תיפסק כהונתו בתום 30 ימים מיום מסירת כתב ההתפטרות לשר, זולת אם הסכים השר כי ההתפטרות תיכנס לתוקפה במועד מוקדם מזה. (ב) התפטר המנהל, תיפסק כהונתו בתום 30 ימים מיום מסירת כתב ההתפטרות לשר, זולת אם הסכים השר כי ההתפטרות תיכנס לתוקפה במועד מוקדם מזה. (ג) הממשלה לא תפסיק את כהונתו של מנהל הרשות לפי סעיף (א)(2) אלא לאחר שנתנה לו הזדמנות לערור על החלטתה לפני ועדת השירות לפי סעיף 7 לחוק שירות המדינה (מינויים); ועדת השירות תדון בערר לאחר קבלת חוות דעת מנציג שירות המדינה. (ג) הממשלה לא תפסיק את כהונתו של מנהל הרשות לפי סעיף (א)(2) אלא לאחר שנתנה לו הזדמנות לערור על החלטתה לפני ועדת השירות לפי סעיף 7 לחוק שירות המדינה (מינויים); ועדת השירות תדון בערר לאחר קבלת חוות דעת מנציג שירות המדינה. (ג) הממשלה לא תפסיק את כהונתו של מנהל הרשות לפי סעיף (א)(2) אלא לאחר שנתנה לו הזדמנות לערור על החלטתה לפני ועדת השירות לפי סעיף 7 לחוק שירות המדינה (מינויים); ועדת השירות תדון בערר לאחר קבלת חוות דעת מנציג שירות המדינה. (ד) הוגש כתב אישום נגד המנהל בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כמנהל הרשות, רשאי השר להשעותו מכהונתו עד למתן פסק דין סופי בעניינו, וימונה לו ממלא מקום לתקופת ההשעיה לפי הוראות סעיף 31; לא יושעה המנהל אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה. (ד) הוגש כתב אישום נגד המנהל בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כמנהל הרשות, רשאי השר להשעותו מכהונתו עד למתן פסק דין סופי בעניינו, וימונה לו ממלא מקום לתקופת ההשעיה לפי הוראות סעיף 31; לא יושעה המנהל אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה. (ד) הוגש כתב אישום נגד המנהל בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כמנהל הרשות, רשאי השר להשעותו מכהונתו עד למתן פסק דין סופי בעניינו, וימונה לו ממלא מקום לתקופת ההשעיה לפי הוראות סעיף 31; לא יושעה המנהל אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה. ממלא מקום למנהל הרשות שהושעה 31. השעתה הממשלה את מנהל הרשות לפי סעיף 30(ד), ימנה לו השר, בדרך האמורה בסעיף 28, ממלא מקום שמתקיימים בו תנאי הכשירות הנדרשים לפי סעיף 29, לתקופה שלא תעלה על שנה אחת; לממלא המקום יהיו כל הסמכויות של מנהל הרשות לפי חוק זה ולפי כל דין אחר. השעתה הממשלה את מנהל הרשות לפי סעיף 30(ד), ימנה לו השר, בדרך האמורה בסעיף 28, ממלא מקום שמתקיימים בו תנאי הכשירות הנדרשים לפי סעיף 29, לתקופה שלא תעלה על שנה אחת; לממלא המקום יהיו כל הסמכויות של מנהל הרשות לפי חוק זה ולפי כל דין אחר. השעתה הממשלה את מנהל הרשות לפי סעיף 30(ד), ימנה לו השר, בדרך האמורה בסעיף 28, ממלא מקום שמתקיימים בו תנאי הכשירות הנדרשים לפי סעיף 29, לתקופה שלא תעלה על שנה אחת; לממלא המקום יהיו כל הסמכויות של מנהל הרשות לפי חוק זה ולפי כל דין אחר. התקשרות בעסקאות 32. לצורך ביצוע תפקידי הרשות, רשאי מנהל הרשות, יחד עם חשב הרשות, לייצג את הממשלה בעסקאות כאמור בסעיפים 4 ו-5 לחוק נכסי המדינה, התשי"א–1951, למעט עסקאות במקרקעין, ולחתום בשם המדינה על מסמכים הנוגעים לעסקאות כאמור. לצורך ביצוע תפקידי הרשות, רשאי מנהל הרשות, יחד עם חשב הרשות, לייצג את הממשלה בעסקאות כאמור בסעיפים 4 ו-5 לחוק נכסי המדינה, התשי"א–1951, למעט עסקאות במקרקעין, ולחתום בשם המדינה על מסמכים הנוגעים לעסקאות כאמור. לצורך ביצוע תפקידי הרשות, רשאי מנהל הרשות, יחד עם חשב הרשות, לייצג את הממשלה בעסקאות כאמור בסעיפים 4 ו-5 לחוק נכסי המדינה, התשי"א–1951, למעט עסקאות במקרקעין, ולחתום בשם המדינה על מסמכים הנוגעים לעסקאות כאמור. פרק ה': מדיניות ותכנון הסביבה הימית פרק ה': מדיניות ותכנון הסביבה הימית פרק ה': מדיניות ותכנון הסביבה הימית סימן א': הערכת בסיס של מצב המערכת האקולוגית סימן א': הערכת בסיס של מצב המערכת האקולוגית סימן א': הערכת בסיס של מצב המערכת האקולוגית ביצוע הערכת בסיס 33. בתוך שנה מיום התחילה, תכין הוועדה המדעית הערכת בסיס של מצב המערכת האקולוגית, אשר תספק תמונה מפורטת ככל הניתן של הסביבה הימית, ותשמש כלי לקבלת החלטות בהתאם לכל דין; הערכת הבסיס כאמור תובא לאישורה של המועצה ותכלול בה את כל אלה: בתוך שנה מיום התחילה, תכין הוועדה המדעית הערכת בסיס של מצב המערכת האקולוגית, אשר תספק תמונה מפורטת ככל הניתן של הסביבה הימית, ותשמש כלי לקבלת החלטות בהתאם לכל דין; הערכת הבסיס כאמור תובא לאישורה של המועצה ותכלול בה את כל אלה: בתוך שנה מיום התחילה, תכין הוועדה המדעית הערכת בסיס של מצב המערכת האקולוגית, אשר תספק תמונה מפורטת ככל הניתן של הסביבה הימית, ותשמש כלי לקבלת החלטות בהתאם לכל דין; הערכת הבסיס כאמור תובא לאישורה של המועצה ותכלול בה את כל אלה: איסוף וריכוז מידע ימי; איסוף וריכוז מידע ימי; זיהוי תהליכים עיקריים ויחסי גומלין במערכת האקולוגית; זיהוי תהליכים עיקריים ויחסי גומלין במערכת האקולוגית; הגדרת אזורים בעלי רגישות או חשיבות מיוחדת; הגדרת אזורים בעלי רגישות או חשיבות מיוחדת; אפיון שירותי המערכת האקולוגית, שוויים והתנאים להמשך קיומם; אפיון שירותי המערכת האקולוגית, שוויים והתנאים להמשך קיומם; תיאור השימושים בסביבה הימית ובסביבה החופית, לרבות הערכה כלכלית-חברתית של שימושים אלה; תיאור השימושים בסביבה הימית ובסביבה החופית, לרבות הערכה כלכלית-חברתית של שימושים אלה; זיהוי פערי המידע והדרכים להשלמתם בתוך 3 שנים מעת השלמת הערכת הבסיס הראשונה; זיהוי פערי המידע והדרכים להשלמתם בתוך 3 שנים מעת השלמת הערכת הבסיס הראשונה; (7) השימושים השונים הקיימים והעתידיים בים וההשפעות הצפויות שלהם על תחום הסביבה הימית והחופית, לרבות סכנות עתידיות ותרחישים הנובעים משימושים אלה וההתמודדות עמם; (7) השימושים השונים הקיימים והעתידיים בים וההשפעות הצפויות שלהם על תחום הסביבה הימית והחופית, לרבות סכנות עתידיות ותרחישים הנובעים משימושים אלה וההתמודדות עמם; (8) בחינת אכיפתם של הכללים והדינים החלים על תחום הסביבה הימית והסביבה החופית; (8) בחינת אכיפתם של הכללים והדינים החלים על תחום הסביבה הימית והסביבה החופית; (9) כל עניין נוסף שדרוש לדעת הוועדה המדעית לשם השלמת תמונת המצב של הסביבה הימית. (9) כל עניין נוסף שדרוש לדעת הוועדה המדעית לשם השלמת תמונת המצב של הסביבה הימית. הוועדה המדעית תפרסם שלושה חודשים לפחות לפני מועד אישור הערכת הבסיס, כאמור בסעיף קטן (א), את טיוטת הערכת הבסיס לעיון הגורמים המקצועיים העוסקים בתחום מקרב משרדי הממשלה והרשויות, וכן תעמידה באמצעים אלקטרוניים לעיון הציבור, ותקצוב פרק זמן של שישים יום לפחות להגשת הערות בכתב לטיוטה; הוועדה תשקול את ההערות שהתקבלו טרם אישור הערכת הבסיס. הוועדה המדעית תפרסם שלושה חודשים לפחות לפני מועד אישור הערכת הבסיס, כאמור בסעיף קטן (א), את טיוטת הערכת הבסיס לעיון הגורמים המקצועיים העוסקים בתחום מקרב משרדי הממשלה והרשויות, וכן תעמידה באמצעים אלקטרוניים לעיון הציבור, ותקצוב פרק זמן של שישים יום לפחות להגשת הערות בכתב לטיוטה; הוועדה תשקול את ההערות שהתקבלו טרם אישור הערכת הבסיס. הוועדה המדעית תפרסם שלושה חודשים לפחות לפני מועד אישור הערכת הבסיס, כאמור בסעיף קטן (א), את טיוטת הערכת הבסיס לעיון הגורמים המקצועיים העוסקים בתחום מקרב משרדי הממשלה והרשויות, וכן תעמידה באמצעים אלקטרוניים לעיון הציבור, ותקצוב פרק זמן של שישים יום לפחות להגשת הערות בכתב לטיוטה; הוועדה תשקול את ההערות שהתקבלו טרם אישור הערכת הבסיס. בתוך שלוש שנים מיום שאושרה הערכת הבסיס הראשונה (בסעיף קטן זה – יום האישור), תעדכן את הערכת הבסיס ותשלים את פערי המידע שנקבעו לפי פסקה (6); החל מתום שלוש שנים מיום האישור, תעדכן הוועדה המדעית את הערכת הבסיס מעת לעת, לפחות אחת לחמש שנים. בתוך שלוש שנים מיום שאושרה הערכת הבסיס הראשונה (בסעיף קטן זה – יום האישור), תעדכן את הערכת הבסיס ותשלים את פערי המידע שנקבעו לפי פסקה (6); החל מתום שלוש שנים מיום האישור, תעדכן הוועדה המדעית את הערכת הבסיס מעת לעת, לפחות אחת לחמש שנים. בתוך שלוש שנים מיום שאושרה הערכת הבסיס הראשונה (בסעיף קטן זה – יום האישור), תעדכן את הערכת הבסיס ותשלים את פערי המידע שנקבעו לפי פסקה (6); החל מתום שלוש שנים מיום האישור, תעדכן הוועדה המדעית את הערכת הבסיס מעת לעת, לפחות אחת לחמש שנים. השר רשאי לקבוע הוראות לעניין ביצוע הערכת הבסיס. השר רשאי לקבוע הוראות לעניין ביצוע הערכת הבסיס. השר רשאי לקבוע הוראות לעניין ביצוע הערכת הבסיס. סימן ב': תוכנית מדיניות ימית לאומית סימן ב': תוכנית מדיניות ימית לאומית סימן ב': תוכנית מדיניות ימית לאומית חובת הכנת תוכנית מדיניות ימית לאומית 34. בתוך 18 חודשים מיום כניסתו לתוקף של חוק זה, תאשר הממשלה תוכנית מדיניות ימית לאומית שהוכנה על ידי הרשות ואושרה על ידי מועצת הרשות ואשר מטרתה קידום הוראות ומטרות חוק זה, והיא תכלול, בין היתר, את כל אלה: בתוך 18 חודשים מיום כניסתו לתוקף של חוק זה, תאשר הממשלה תוכנית מדיניות ימית לאומית שהוכנה על ידי הרשות ואושרה על ידי מועצת הרשות ואשר מטרתה קידום הוראות ומטרות חוק זה, והיא תכלול, בין היתר, את כל אלה: בתוך 18 חודשים מיום כניסתו לתוקף של חוק זה, תאשר הממשלה תוכנית מדיניות ימית לאומית שהוכנה על ידי הרשות ואושרה על ידי מועצת הרשות ואשר מטרתה קידום הוראות ומטרות חוק זה, והיא תכלול, בין היתר, את כל אלה: מטרות כלליות בשימור הסביבה הימית והחופית בהתאם לצרכים הקיימים ומתוך ראייה ארוכת טווח; מטרות כלליות בשימור הסביבה הימית והחופית בהתאם לצרכים הקיימים ומתוך ראייה ארוכת טווח; שיקולים סביבתיים, חברתיים וכלכליים שיש לשקול בעת הכנת תוכנית המיתאר למרחב הים התיכון כאמור בסימן ג' לפרק זה; שיקולים סביבתיים, חברתיים וכלכליים שיש לשקול בעת הכנת תוכנית המיתאר למרחב הים התיכון כאמור בסימן ג' לפרק זה; דרכי התמודדות עם סכנות הצפויות להתרחש בסביבה הימית ובסביבה החופית; דרכי התמודדות עם סכנות הצפויות להתרחש בסביבה הימית ובסביבה החופית; המאפיינים לקביעת השימושים המותרים בסביבה הימית ובסביבה החופית וכן המגבלות והתנאים שיחולו על שימושים כאמור; המאפיינים לקביעת השימושים המותרים בסביבה הימית ובסביבה החופית וכן המגבלות והתנאים שיחולו על שימושים כאמור; הגדרת היעדים בנושא אכיפת הכללים והדינים החלים בתחום הסביבה הימית והחופית; הגדרת היעדים בנושא אכיפת הכללים והדינים החלים בתחום הסביבה הימית והחופית; (6) מדדים לבחינת ביצוע תוכנית המדיניות הימית הלאומית והעמידה במטרות וביעדים שהוגדרו במסגרתה. (6) מדדים לבחינת ביצוע תוכנית המדיניות הימית הלאומית והעמידה במטרות וביעדים שהוגדרו במסגרתה. הרשות תעדכן את תוכנית המדיניות הימית הלאומית מעת לעת על פי המידע המדעי העדכני והטוב ביותר; ביקשה הרשות לערוך בתוכנית המדיניות שינוי מהותי או שינוי הדורש היערכות תקציבית מחודשת ליישומה, תביא את השינוי כאמור לאישור הממשלה. הרשות תעדכן את תוכנית המדיניות הימית הלאומית מעת לעת על פי המידע המדעי העדכני והטוב ביותר; ביקשה הרשות לערוך בתוכנית המדיניות שינוי מהותי או שינוי הדורש היערכות תקציבית מחודשת ליישומה, תביא את השינוי כאמור לאישור הממשלה. הרשות תעדכן את תוכנית המדיניות הימית הלאומית מעת לעת על פי המידע המדעי העדכני והטוב ביותר; ביקשה הרשות לערוך בתוכנית המדיניות שינוי מהותי או שינוי הדורש היערכות תקציבית מחודשת ליישומה, תביא את השינוי כאמור לאישור הממשלה. שיתוף הציבור 35. (א) הרשות תפרסם שלושה חודשים לפחות לפני מועד העברת תוכנית המדיניות לאישור המועצה, כאמור בסעיף קטן (א), את טיוטת התוכנית לעיון הגורמים המקצועיים העוסקים בתחום מקרב משרדי הממשלה והרשויות, וכן תעמידה באמצעים אלקטרוניים לעיון הציבור, ותקצוב פרק זמן של שישים יום לפחות להגשת הערות בכתב לתוכנית; הרשות תשקול את ההערות שהתקבלו טרם אישור תוכנית המדיניות כאמור. (א) הרשות תפרסם שלושה חודשים לפחות לפני מועד העברת תוכנית המדיניות לאישור המועצה, כאמור בסעיף קטן (א), את טיוטת התוכנית לעיון הגורמים המקצועיים העוסקים בתחום מקרב משרדי הממשלה והרשויות, וכן תעמידה באמצעים אלקטרוניים לעיון הציבור, ותקצוב פרק זמן של שישים יום לפחות להגשת הערות בכתב לתוכנית; הרשות תשקול את ההערות שהתקבלו טרם אישור תוכנית המדיניות כאמור. (א) הרשות תפרסם שלושה חודשים לפחות לפני מועד העברת תוכנית המדיניות לאישור המועצה, כאמור בסעיף קטן (א), את טיוטת התוכנית לעיון הגורמים המקצועיים העוסקים בתחום מקרב משרדי הממשלה והרשויות, וכן תעמידה באמצעים אלקטרוניים לעיון הציבור, ותקצוב פרק זמן של שישים יום לפחות להגשת הערות בכתב לתוכנית; הרשות תשקול את ההערות שהתקבלו טרם אישור תוכנית המדיניות כאמור. (ב) כל אדם רשאי להגיש לרשות הערות לעניין טיוטת תוכנית המדיניות הימית הלאומית בתוך שישים ימים ממועד פרסום התוכנית לפי סעיף קטן (א); הזמנה להגשת הערות הציבור כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ובשני עיתונים נפוצים כמשמעותם בחוק התכנון והבנייה (בחוק זה – עיתון נפוץ). (ב) כל אדם רשאי להגיש לרשות הערות לעניין טיוטת תוכנית המדיניות הימית הלאומית בתוך שישים ימים ממועד פרסום התוכנית לפי סעיף קטן (א); הזמנה להגשת הערות הציבור כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ובשני עיתונים נפוצים כמשמעותם בחוק התכנון והבנייה (בחוק זה – עיתון נפוץ). (ב) כל אדם רשאי להגיש לרשות הערות לעניין טיוטת תוכנית המדיניות הימית הלאומית בתוך שישים ימים ממועד פרסום התוכנית לפי סעיף קטן (א); הזמנה להגשת הערות הציבור כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ובשני עיתונים נפוצים כמשמעותם בחוק התכנון והבנייה (בחוק זה – עיתון נפוץ). (ג) במסגרת פרק הזמן האמור בסעיף קטן (א), תערוך הרשות לכל הפחות שני דיונים פומביים, בשני מחוזות שונים בארץ; בדיונים כאמור תוצג התוכנית הלאומית והציבור יוזמן להשמיע בעל-פה את הערותיו לתוכנית. (ג) במסגרת פרק הזמן האמור בסעיף קטן (א), תערוך הרשות לכל הפחות שני דיונים פומביים, בשני מחוזות שונים בארץ; בדיונים כאמור תוצג התוכנית הלאומית והציבור יוזמן להשמיע בעל-פה את הערותיו לתוכנית. (ג) במסגרת פרק הזמן האמור בסעיף קטן (א), תערוך הרשות לכל הפחות שני דיונים פומביים, בשני מחוזות שונים בארץ; בדיונים כאמור תוצג התוכנית הלאומית והציבור יוזמן להשמיע בעל-פה את הערותיו לתוכנית. (ד) הרשות לא תביא את התוכנית הלאומית לאישור המועצה אלא לאחר שחלף המועד להגשת הערות לפי סעיף קטן (ב) וכן קיום הדיונים הפומביים לפי סעיף קטן (ג), ולאחר שדנה בהערות שהוגשו בכתב ובעל פה כאמור בסעיפים האמורים; הרשות רשאית לערוך שינויים בתוכנית הלאומית בהתחשב בהערות שהוגשו לה, וכן רשאית היא שלא לדון בהערה שהוגשה לה אם מצאה כי יש בה חזרה על הערות שהוגשו קודם לכן, שהיא בלתי מנומקת או שהיא נראית על פניה טורדנית או קנטרנית. (ד) הרשות לא תביא את התוכנית הלאומית לאישור המועצה אלא לאחר שחלף המועד להגשת הערות לפי סעיף קטן (ב) וכן קיום הדיונים הפומביים לפי סעיף קטן (ג), ולאחר שדנה בהערות שהוגשו בכתב ובעל פה כאמור בסעיפים האמורים; הרשות רשאית לערוך שינויים בתוכנית הלאומית בהתחשב בהערות שהוגשו לה, וכן רשאית היא שלא לדון בהערה שהוגשה לה אם מצאה כי יש בה חזרה על הערות שהוגשו קודם לכן, שהיא בלתי מנומקת או שהיא נראית על פניה טורדנית או קנטרנית. (ד) הרשות לא תביא את התוכנית הלאומית לאישור המועצה אלא לאחר שחלף המועד להגשת הערות לפי סעיף קטן (ב) וכן קיום הדיונים הפומביים לפי סעיף קטן (ג), ולאחר שדנה בהערות שהוגשו בכתב ובעל פה כאמור בסעיפים האמורים; הרשות רשאית לערוך שינויים בתוכנית הלאומית בהתחשב בהערות שהוגשו לה, וכן רשאית היא שלא לדון בהערה שהוגשה לה אם מצאה כי יש בה חזרה על הערות שהוגשו קודם לכן, שהיא בלתי מנומקת או שהיא נראית על פניה טורדנית או קנטרנית. (ה) השר רשאי לקבוע הוראות נוספות בדבר ניהול ההליך לפי סעיף זה, סדרי הגשת הערות והדיון בהן. (ה) השר רשאי לקבוע הוראות נוספות בדבר ניהול ההליך לפי סעיף זה, סדרי הגשת הערות והדיון בהן. (ה) השר רשאי לקבוע הוראות נוספות בדבר ניהול ההליך לפי סעיף זה, סדרי הגשת הערות והדיון בהן. סימן ג': תוכנית מיתאר ארצית למרחב הים התיכון סימן ג': תוכנית מיתאר ארצית למרחב הים התיכון סימן ג': תוכנית מיתאר ארצית למרחב הים התיכון חובת הכנת תוכנית מיתאר ארצית 36. (א) בתוך שנתיים מיום כניסתו לתוקף של חוק זה, תביא המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, לאישור הממשלה, תוכנית מיתאר ארצית, שתכין הוועדה לשמירת הסביבה החופית (בסימן זה – הוועדה) שתחול על שטח מימי החופים ועל שטח האזור הכלכלי הבלעדי של מדינת ישראל (להלן – תוכנית המיתאר הארצית). (א) בתוך שנתיים מיום כניסתו לתוקף של חוק זה, תביא המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, לאישור הממשלה, תוכנית מיתאר ארצית, שתכין הוועדה לשמירת הסביבה החופית (בסימן זה – הוועדה) שתחול על שטח מימי החופים ועל שטח האזור הכלכלי הבלעדי של מדינת ישראל (להלן – תוכנית המיתאר הארצית). (א) בתוך שנתיים מיום כניסתו לתוקף של חוק זה, תביא המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, לאישור הממשלה, תוכנית מיתאר ארצית, שתכין הוועדה לשמירת הסביבה החופית (בסימן זה – הוועדה) שתחול על שטח מימי החופים ועל שטח האזור הכלכלי הבלעדי של מדינת ישראל (להלן – תוכנית המיתאר הארצית). (ב) תוכנית המיתאר הארצית תכלול הוראות הנוגעות, בין השאר, לנושאים אלה: (ב) תוכנית המיתאר הארצית תכלול הוראות הנוגעות, בין השאר, לנושאים אלה: (ב) תוכנית המיתאר הארצית תכלול הוראות הנוגעות, בין השאר, לנושאים אלה: מגבלות פיתוח בשטח תוכנית המיתאר הארצית; לעניין זה, "פיתוח" – כל שינוי במרחב הימי שנועד לאפשר פעילות כלשהי, לרבות הקמת תשתיות, עלייה בשיעור השימוש הקיים וכיוצא באלה; מגבלות פיתוח בשטח תוכנית המיתאר הארצית; לעניין זה, "פיתוח" – כל שינוי במרחב הימי שנועד לאפשר פעילות כלשהי, לרבות הקמת תשתיות, עלייה בשיעור השימוש הקיים וכיוצא באלה; חובות ניטור ופיקוח לשימושים שונים, כולם או חלקם, בשטח תוכנית המיתאר הארצית; חובות ניטור ופיקוח לשימושים שונים, כולם או חלקם, בשטח תוכנית המיתאר הארצית; הוראות בנוגע לתוכן תוכניות מפורטות בתחום תוכנית המיתאר הארצית והוצאת היתרים מכוחן, ואופן יישום חובת ביצוע תסקיר ביחס לשימושים שונים, כולם או חלקם, בתחום הסביבה הימית. הוראות בנוגע לתוכן תוכניות מפורטות בתחום תוכנית המיתאר הארצית והוצאת היתרים מכוחן, ואופן יישום חובת ביצוע תסקיר ביחס לשימושים שונים, כולם או חלקם, בתחום הסביבה הימית. הוראות בדבר הכנת תוכנית המיתאר הארצית 37. (א) הוראות חוק התכנון והבנייה יחולו על תוכנית המיתאר הארצית לפי פרק זה, ככל שלא שונו בהוראות חוק זה. (א) הוראות חוק התכנון והבנייה יחולו על תוכנית המיתאר הארצית לפי פרק זה, ככל שלא שונו בהוראות חוק זה. (א) הוראות חוק התכנון והבנייה יחולו על תוכנית המיתאר הארצית לפי פרק זה, ככל שלא שונו בהוראות חוק זה. (ב) הערכת הבסיס והתוכנית הלאומית שיוכנו מכוח חוק זה, ישמשו בסיס להכנת תוכנית המיתאר הארצית. (ב) הערכת הבסיס והתוכנית הלאומית שיוכנו מכוח חוק זה, ישמשו בסיס להכנת תוכנית המיתאר הארצית. (ב) הערכת הבסיס והתוכנית הלאומית שיוכנו מכוח חוק זה, ישמשו בסיס להכנת תוכנית המיתאר הארצית. (ג) טרם אישור תוכנית המיתאר הארצית, תפרסם הוועדה את טיוטת התוכנית באתר האינטרנט של משרד האוצר ובאתר האינטרנט של מינהל התכנון, וכן תפורסם בשני עיתונים יומיים נפוצים הזמנה לציבור להגיש את הערותיו בכתב לתוכנית כאמור, בתוך שישים ימים. (ג) טרם אישור תוכנית המיתאר הארצית, תפרסם הוועדה את טיוטת התוכנית באתר האינטרנט של משרד האוצר ובאתר האינטרנט של מינהל התכנון, וכן תפורסם בשני עיתונים יומיים נפוצים הזמנה לציבור להגיש את הערותיו בכתב לתוכנית כאמור, בתוך שישים ימים. (ג) טרם אישור תוכנית המיתאר הארצית, תפרסם הוועדה את טיוטת התוכנית באתר האינטרנט של משרד האוצר ובאתר האינטרנט של מינהל התכנון, וכן תפורסם בשני עיתונים יומיים נפוצים הזמנה לציבור להגיש את הערותיו בכתב לתוכנית כאמור, בתוך שישים ימים. (ד) הוועדה תהא רשאית לדון בהערות שהוגשו לה כאמור בסעיף קטן (ג) בפומבי. (ד) הוועדה תהא רשאית לדון בהערות שהוגשו לה כאמור בסעיף קטן (ג) בפומבי. (ד) הוועדה תהא רשאית לדון בהערות שהוגשו לה כאמור בסעיף קטן (ג) בפומבי. (ה) הוועדה רשאית להתייעץ עם הוועדה המדעית בכל עניין שתמצא לנכון הנוגע להכנת תוכנית המיתאר הארצית. (ה) הוועדה רשאית להתייעץ עם הוועדה המדעית בכל עניין שתמצא לנכון הנוגע להכנת תוכנית המיתאר הארצית. (ה) הוועדה רשאית להתייעץ עם הוועדה המדעית בכל עניין שתמצא לנכון הנוגע להכנת תוכנית המיתאר הארצית. (ו) הוועדה תבחן מעת לעת, ולפחות אחת לחמש שנים, את הצורך בעדכון תוכנית המיתאר הארצית וכן תבחן את הצורך בעדכון התוכנית כאמור לאחר שנערכו שינויים בהערכת הבסיס או בתוכנית הלאומית שאושרו לפי הוראות חוק זה; עדכון תוכנית המיתאר הארצית יתבצע בהתאם להוראות לפי פרק זה. (ו) הוועדה תבחן מעת לעת, ולפחות אחת לחמש שנים, את הצורך בעדכון תוכנית המיתאר הארצית וכן תבחן את הצורך בעדכון התוכנית כאמור לאחר שנערכו שינויים בהערכת הבסיס או בתוכנית הלאומית שאושרו לפי הוראות חוק זה; עדכון תוכנית המיתאר הארצית יתבצע בהתאם להוראות לפי פרק זה. (ו) הוועדה תבחן מעת לעת, ולפחות אחת לחמש שנים, את הצורך בעדכון תוכנית המיתאר הארצית וכן תבחן את הצורך בעדכון התוכנית כאמור לאחר שנערכו שינויים בהערכת הבסיס או בתוכנית הלאומית שאושרו לפי הוראות חוק זה; עדכון תוכנית המיתאר הארצית יתבצע בהתאם להוראות לפי פרק זה. פרק ו': מתן רישיונות והיתרים בתחום הסביבה הימית פרק ו': מתן רישיונות והיתרים בתחום הסביבה הימית פרק ו': מתן רישיונות והיתרים בתחום הסביבה הימית הגדרות 38. בפרק זה – בפרק זה – בפרק זה – "היתר" – היתר, רישיון, אישור או תעודה שנותן גוף ציבורי והנדרש לצורך ביצוע פעולה לפי כל דין; "היתר" – היתר, רישיון, אישור או תעודה שנותן גוף ציבורי והנדרש לצורך ביצוע פעולה לפי כל דין; "היתר" – היתר, רישיון, אישור או תעודה שנותן גוף ציבורי והנדרש לצורך ביצוע פעולה לפי כל דין; "סקר אסטרטגי" – סקירת כלל ההשפעות הסביבתיות, הבריאותיות והחברתיות של פעילות מסוימת או של סוג פעילות מסוים, אשר בהתבסס עליה נקבעת מדיניות לביצוע אותה פעילות וכן נקבעות תכניות לפיתוח בר קיימא של פעילות זו; "סקר אסטרטגי" – סקירת כלל ההשפעות הסביבתיות, הבריאותיות והחברתיות של פעילות מסוימת או של סוג פעילות מסוים, אשר בהתבסס עליה נקבעת מדיניות לביצוע אותה פעילות וכן נקבעות תכניות לפיתוח בר קיימא של פעילות זו; "סקר אסטרטגי" – סקירת כלל ההשפעות הסביבתיות, הבריאותיות והחברתיות של פעילות מסוימת או של סוג פעילות מסוים, אשר בהתבסס עליה נקבעת מדיניות לביצוע אותה פעילות וכן נקבעות תכניות לפיתוח בר קיימא של פעילות זו; "סקר חלופות" – בחינת דרכים אחרות לביצוע פעולה שהתבקשה במסגרת בקשה להיתר, או ביצוע אותה פעילות במיקום אחר מהמיקום שהתבקש בבקשה להיתר, ובכלל זה בחינת ההשלכות הסביבתיות שלהן, בחינת חלופות טכנולוגיות לביצוע הפעולה המבוקשת וניתוח עלויות מול תועלות של כל אחת מהחלופות, לרבות עלויות ותועלות סביבתיות; "סקר חלופות" – בחינת דרכים אחרות לביצוע פעולה שהתבקשה במסגרת בקשה להיתר, או ביצוע אותה פעילות במיקום אחר מהמיקום שהתבקש בבקשה להיתר, ובכלל זה בחינת ההשלכות הסביבתיות שלהן, בחינת חלופות טכנולוגיות לביצוע הפעולה המבוקשת וניתוח עלויות מול תועלות של כל אחת מהחלופות, לרבות עלויות ותועלות סביבתיות; "סקר חלופות" – בחינת דרכים אחרות לביצוע פעולה שהתבקשה במסגרת בקשה להיתר, או ביצוע אותה פעילות במיקום אחר מהמיקום שהתבקש בבקשה להיתר, ובכלל זה בחינת ההשלכות הסביבתיות שלהן, בחינת חלופות טכנולוגיות לביצוע הפעולה המבוקשת וניתוח עלויות מול תועלות של כל אחת מהחלופות, לרבות עלויות ותועלות סביבתיות; "סקר סיכונים" – הערכת מהותם ושיעורם של גורמי סיכון לאדם או לסביבה ובחינת אמצעים לבקרה על סיכונים אלה ולמיזעורם. "סקר סיכונים" – הערכת מהותם ושיעורם של גורמי סיכון לאדם או לסביבה ובחינת אמצעים לבקרה על סיכונים אלה ולמיזעורם. "סקר סיכונים" – הערכת מהותם ושיעורם של גורמי סיכון לאדם או לסביבה ובחינת אמצעים לבקרה על סיכונים אלה ולמיזעורם. סמכות למתן הנחיות 39. הרשות תנחה את הגופים הציבוריים המוסמכים לתת היתרים לפעולות המפורטות בחיקוקים המנויים בתוספת, באשר לתנאים שעליהם לכלול בהיתרים לפעולות כאמור בשטח התוכנית הלאומית ככל שאלו נוגעים למימוש מטרות ועקרונות חוק זה, לרבות לעניין השפעותיהן הצפויות של פעולות כאמור על המערכת האקולוגית ועל שימושים אחרים, קיימים ועתידיים, בתחום סביבה הימית. הרשות תנחה את הגופים הציבוריים המוסמכים לתת היתרים לפעולות המפורטות בחיקוקים המנויים בתוספת, באשר לתנאים שעליהם לכלול בהיתרים לפעולות כאמור בשטח התוכנית הלאומית ככל שאלו נוגעים למימוש מטרות ועקרונות חוק זה, לרבות לעניין השפעותיהן הצפויות של פעולות כאמור על המערכת האקולוגית ועל שימושים אחרים, קיימים ועתידיים, בתחום סביבה הימית. הרשות תנחה את הגופים הציבוריים המוסמכים לתת היתרים לפעולות המפורטות בחיקוקים המנויים בתוספת, באשר לתנאים שעליהם לכלול בהיתרים לפעולות כאמור בשטח התוכנית הלאומית ככל שאלו נוגעים למימוש מטרות ועקרונות חוק זה, לרבות לעניין השפעותיהן הצפויות של פעולות כאמור על המערכת האקולוגית ועל שימושים אחרים, קיימים ועתידיים, בתחום סביבה הימית. הרשות רשאית לתת הנחיות כאמור בסעיף קטן (א), גם לגבי פעולות בשטח התוכנית הלאומית אשר אינן כלולות בחיקוקים המנויים בתוספת ואשר לצורך ביצוען נדרש היתר. הרשות רשאית לתת הנחיות כאמור בסעיף קטן (א), גם לגבי פעולות בשטח התוכנית הלאומית אשר אינן כלולות בחיקוקים המנויים בתוספת ואשר לצורך ביצוען נדרש היתר. הרשות רשאית לתת הנחיות כאמור בסעיף קטן (א), גם לגבי פעולות בשטח התוכנית הלאומית אשר אינן כלולות בחיקוקים המנויים בתוספת ואשר לצורך ביצוען נדרש היתר. הרשות מוסמכת לקבוע כי תנאי למתן היתר מסוים יהיה קבלת אישורה מראש, ואולם הוראה זו לא תחול על היתרי בנייה בתחום תוכנית המיתאר הארצית למרחב הים התיכון, לאחר אישורה. הרשות מוסמכת לקבוע כי תנאי למתן היתר מסוים יהיה קבלת אישורה מראש, ואולם הוראה זו לא תחול על היתרי בנייה בתחום תוכנית המיתאר הארצית למרחב הים התיכון, לאחר אישורה. הרשות מוסמכת לקבוע כי תנאי למתן היתר מסוים יהיה קבלת אישורה מראש, ואולם הוראה זו לא תחול על היתרי בנייה בתחום תוכנית המיתאר הארצית למרחב הים התיכון, לאחר אישורה. שיקולים למתן הנחיות 40. בעת מתן ההנחיות לגופים הציבוריים, תפעל הרשות לפי מטרות ועקרונות חוק זה ותביא בחשבון, בין היתר, את השיקולים הבאים: בעת מתן ההנחיות לגופים הציבוריים, תפעל הרשות לפי מטרות ועקרונות חוק זה ותביא בחשבון, בין היתר, את השיקולים הבאים: בעת מתן ההנחיות לגופים הציבוריים, תפעל הרשות לפי מטרות ועקרונות חוק זה ותביא בחשבון, בין היתר, את השיקולים הבאים: (1) הצורך בביצוע סקר אסטרטגי, סקר סיכונים או סקר חלופות, כולם או חלקם, או כל בדיקה אחרת, טרם מתן היתר; (1) הצורך בביצוע סקר אסטרטגי, סקר סיכונים או סקר חלופות, כולם או חלקם, או כל בדיקה אחרת, טרם מתן היתר; (1) הצורך בביצוע סקר אסטרטגי, סקר סיכונים או סקר חלופות, כולם או חלקם, או כל בדיקה אחרת, טרם מתן היתר; (2) התאמת הפעולה נשוא ההיתר לפעולות הנהוגות בקרב המדינות המפותחות בעולם בתחום הסביבה הימית; (2) התאמת הפעולה נשוא ההיתר לפעולות הנהוגות בקרב המדינות המפותחות בעולם בתחום הסביבה הימית; (2) התאמת הפעולה נשוא ההיתר לפעולות הנהוגות בקרב המדינות המפותחות בעולם בתחום הסביבה הימית; (3) הצורך בייעול הליכי מתן רישיונות או היתרים לפעולה מסוימת, או לסוגי פעולות אשר נדרשים מספר רישיונות או היתרים טרם ביצוען; (3) הצורך בייעול הליכי מתן רישיונות או היתרים לפעולה מסוימת, או לסוגי פעולות אשר נדרשים מספר רישיונות או היתרים טרם ביצוען; (3) הצורך בייעול הליכי מתן רישיונות או היתרים לפעולה מסוימת, או לסוגי פעולות אשר נדרשים מספר רישיונות או היתרים טרם ביצוען; (4) הצורך בקביעת הוראות בנוגע לסגירת מתקן או מבנה שהוקמו לצורך פעולה מסוימת, הסרתו, סילוק זיהום שנותר בעקבות הפעלתו או הקמתו, הפסקת הפגיעה בסביבה הימית עם פקיעת ההיתר ונקיטת אמצעים לשיקומה במידת הצורך; (4) הצורך בקביעת הוראות בנוגע לסגירת מתקן או מבנה שהוקמו לצורך פעולה מסוימת, הסרתו, סילוק זיהום שנותר בעקבות הפעלתו או הקמתו, הפסקת הפגיעה בסביבה הימית עם פקיעת ההיתר ונקיטת אמצעים לשיקומה במידת הצורך; (4) הצורך בקביעת הוראות בנוגע לסגירת מתקן או מבנה שהוקמו לצורך פעולה מסוימת, הסרתו, סילוק זיהום שנותר בעקבות הפעלתו או הקמתו, הפסקת הפגיעה בסביבה הימית עם פקיעת ההיתר ונקיטת אמצעים לשיקומה במידת הצורך; (5) הצורך בקביעת חובות ניטור בקשר לפעולה נשוא ההיתר; (5) הצורך בקביעת חובות ניטור בקשר לפעולה נשוא ההיתר; (5) הצורך בקביעת חובות ניטור בקשר לפעולה נשוא ההיתר; (6) הצורך בקביעת הוראות בעניין שיתוף הציבור בהליך הוצאת ההיתר. (6) הצורך בקביעת הוראות בעניין שיתוף הציבור בהליך הוצאת ההיתר. (6) הצורך בקביעת הוראות בעניין שיתוף הציבור בהליך הוצאת ההיתר. הנחיות בנושא תסקירי השפעה על הסביבה 41. הרשות מוסמכת להנחות את הגופים הציבוריים לבצע תסקירי השפעה על הסביבה, טרם מתן היתרים, נוסף על תסקירים כאמור הנדרשים לפי כל דין אם התסקיר נדרש לעמדת הרשות לצורך מימוש מטרותיו של חוק זה. הרשות מוסמכת להנחות את הגופים הציבוריים לבצע תסקירי השפעה על הסביבה, טרם מתן היתרים, נוסף על תסקירים כאמור הנדרשים לפי כל דין אם התסקיר נדרש לעמדת הרשות לצורך מימוש מטרותיו של חוק זה. הרשות מוסמכת להנחות את הגופים הציבוריים לבצע תסקירי השפעה על הסביבה, טרם מתן היתרים, נוסף על תסקירים כאמור הנדרשים לפי כל דין אם התסקיר נדרש לעמדת הרשות לצורך מימוש מטרותיו של חוק זה. המלצות להפעלת סמכויות 42. הרשות מוסמכת להמליץ לשרים הרלוונטיים הממונים על הגופים הציבוריים, וכן לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, על תיקוני חקיקה, התקנת תקנות ופרסום הוראות, הקשורים לפעולות ולשימושים שחוק זה חל עליהם, לרבות בהתייחס לשיקולים כאמור בסעיף 40. הרשות מוסמכת להמליץ לשרים הרלוונטיים הממונים על הגופים הציבוריים, וכן לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, על תיקוני חקיקה, התקנת תקנות ופרסום הוראות, הקשורים לפעולות ולשימושים שחוק זה חל עליהם, לרבות בהתייחס לשיקולים כאמור בסעיף 40. הרשות מוסמכת להמליץ לשרים הרלוונטיים הממונים על הגופים הציבוריים, וכן לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, על תיקוני חקיקה, התקנת תקנות ופרסום הוראות, הקשורים לפעולות ולשימושים שחוק זה חל עליהם, לרבות בהתייחס לשיקולים כאמור בסעיף 40. סמכות הרשות לסטות מהנחיות 43. ראתה הרשות כי מתקיימות נסיבות חריגות שאינן מאפשרות עמידה בהנחיה שקבעה לפי סעיפים 39 עד 41, רשאית היא לקבוע נוהל חלופי לאותה הנחיה. ראתה הרשות כי מתקיימות נסיבות חריגות שאינן מאפשרות עמידה בהנחיה שקבעה לפי סעיפים 39 עד 41, רשאית היא לקבוע נוהל חלופי לאותה הנחיה. ראתה הרשות כי מתקיימות נסיבות חריגות שאינן מאפשרות עמידה בהנחיה שקבעה לפי סעיפים 39 עד 41, רשאית היא לקבוע נוהל חלופי לאותה הנחיה. פרסום ההנחיות 44. הנחיות הרשות יפורסמו באתר מרכז המידע הימי הלאומי כאמור בסעיף 46. הנחיות הרשות יפורסמו באתר מרכז המידע הימי הלאומי כאמור בסעיף 46. הנחיות הרשות יפורסמו באתר מרכז המידע הימי הלאומי כאמור בסעיף 46. יעילות רגולטורית 45. הרשות תפעיל את סמכויותיה, באופן שיביא לייעול הליכי האסדרה והרישוי בסביבה הימית, והכל בהתאם למטרות חוק זה, לרבות באמצעות: הרשות תפעיל את סמכויותיה, באופן שיביא לייעול הליכי האסדרה והרישוי בסביבה הימית, והכל בהתאם למטרות חוק זה, לרבות באמצעות: הרשות תפעיל את סמכויותיה, באופן שיביא לייעול הליכי האסדרה והרישוי בסביבה הימית, והכל בהתאם למטרות חוק זה, לרבות באמצעות: (1) מתן הנחיות או המלצות כאמור בסעיפים 41 ו-42 לשם ייעול הליכי מתן היתר לפעולה מסוימת או מסוג מסוים כמכלול, לרבות תוך תיאום ושילוב הליכי מתן היתר טוריים או מקבילים בגופים ציבוריים שונים; (1) מתן הנחיות או המלצות כאמור בסעיפים 41 ו-42 לשם ייעול הליכי מתן היתר לפעולה מסוימת או מסוג מסוים כמכלול, לרבות תוך תיאום ושילוב הליכי מתן היתר טוריים או מקבילים בגופים ציבוריים שונים; (1) מתן הנחיות או המלצות כאמור בסעיפים 41 ו-42 לשם ייעול הליכי מתן היתר לפעולה מסוימת או מסוג מסוים כמכלול, לרבות תוך תיאום ושילוב הליכי מתן היתר טוריים או מקבילים בגופים ציבוריים שונים; (2) מתן הנחיות או המלצות כאמור בסעיפים 41 ו-42 לצמצום לוחות הזמנים למתן היתר כאמור, והכל בלי לפגוע בחובת הגוף הציבורי לקיים שיתוף ציבור מלא כאמור בחוק זה ומכוח כל דין במסגרת ההליך. (2) מתן הנחיות או המלצות כאמור בסעיפים 41 ו-42 לצמצום לוחות הזמנים למתן היתר כאמור, והכל בלי לפגוע בחובת הגוף הציבורי לקיים שיתוף ציבור מלא כאמור בחוק זה ומכוח כל דין במסגרת ההליך. (2) מתן הנחיות או המלצות כאמור בסעיפים 41 ו-42 לצמצום לוחות הזמנים למתן היתר כאמור, והכל בלי לפגוע בחובת הגוף הציבורי לקיים שיתוף ציבור מלא כאמור בחוק זה ומכוח כל דין במסגרת ההליך. פרק ז': מידע ימי פרק ז': מידע ימי פרק ז': מידע ימי סימן א': מרכז מידע ימי לאומי סימן א': מרכז מידע ימי לאומי סימן א': מרכז מידע ימי לאומי הקמת מרכז מידע ימי לאומי 46. יוקם ברשות מרכז מידע ימי לאומי (להלן – מרכז המידע) אשר יאגד מידע עדכני ואמין מהארץ ומרחבי העולם בתחום הסביבה הימית של ישראל, ויעמידו לרשות הציבור הרחב, הממשלה וחוקרים ממוסדות להשכלה גבוהה. יוקם ברשות מרכז מידע ימי לאומי (להלן – מרכז המידע) אשר יאגד מידע עדכני ואמין מהארץ ומרחבי העולם בתחום הסביבה הימית של ישראל, ויעמידו לרשות הציבור הרחב, הממשלה וחוקרים ממוסדות להשכלה גבוהה. יוקם ברשות מרכז מידע ימי לאומי (להלן – מרכז המידע) אשר יאגד מידע עדכני ואמין מהארץ ומרחבי העולם בתחום הסביבה הימית של ישראל, ויעמידו לרשות הציבור הרחב, הממשלה וחוקרים ממוסדות להשכלה גבוהה. מרכז המידע יהיה כפוף לרשות, והנחייתו המקצועית תבוצע על ידי הוועדה המדעית כאמור בסעיף 26(א)(4); מרכז המידע יגיש, אחת לשנה, דוח לוועדה המדעית אשר יכלול עדכון בדבר ביצוע סמכויותיו לפי חוק זה. מרכז המידע יהיה כפוף לרשות, והנחייתו המקצועית תבוצע על ידי הוועדה המדעית כאמור בסעיף 26(א)(4); מרכז המידע יגיש, אחת לשנה, דוח לוועדה המדעית אשר יכלול עדכון בדבר ביצוע סמכויותיו לפי חוק זה. מרכז המידע יהיה כפוף לרשות, והנחייתו המקצועית תבוצע על ידי הוועדה המדעית כאמור בסעיף 26(א)(4); מרכז המידע יגיש, אחת לשנה, דוח לוועדה המדעית אשר יכלול עדכון בדבר ביצוע סמכויותיו לפי חוק זה. הדוח כאמור בסעיף קטן (ב) יפורסם לעיון הציבור באתר מרכז המידע הימי הלאומי, כמשמעותו בחוק זה. הדוח כאמור בסעיף קטן (ב) יפורסם לעיון הציבור באתר מרכז המידע הימי הלאומי, כמשמעותו בחוק זה. הדוח כאמור בסעיף קטן (ב) יפורסם לעיון הציבור באתר מרכז המידע הימי הלאומי, כמשמעותו בחוק זה. תחולת חוק חופש המידע 47. רשות הים, לרבות מרכז המידע ושאר האורגנים של הרשות, מהווה רשות ציבורית כהגדרתה בחוק חופש המידע, התשנ"ח–1998 (להלן – חוק חופש המידע). רשות הים, לרבות מרכז המידע ושאר האורגנים של הרשות, מהווה רשות ציבורית כהגדרתה בחוק חופש המידע, התשנ"ח–1998 (להלן – חוק חופש המידע). רשות הים, לרבות מרכז המידע ושאר האורגנים של הרשות, מהווה רשות ציבורית כהגדרתה בחוק חופש המידע, התשנ"ח–1998 (להלן – חוק חופש המידע). סמכויות מרכז המידע 48. (א) ואלו סמכויות מרכז המידע: ואלו סמכויות מרכז המידע: (1) ריכוז מידע ימי כהגדרתו בחוק זה, הנאסף על ידי כלל הגופים הציבוריים העוסקות בתחום, לרבות הסמכות לפנות לכל אחת מרשויות אלה ולדרוש קבלת מידע שלא פורסם, בהתאם למדיניות המידע שתיקבע על ידי המועצה; (1) ריכוז מידע ימי כהגדרתו בחוק זה, הנאסף על ידי כלל הגופים הציבוריים העוסקות בתחום, לרבות הסמכות לפנות לכל אחת מרשויות אלה ולדרוש קבלת מידע שלא פורסם, בהתאם למדיניות המידע שתיקבע על ידי המועצה; (2) ביצוע בקרת איכות של המידע, לרבות על ידי ביצוע הפעולות הבאות: (2) ביצוע בקרת איכות של המידע, לרבות על ידי ביצוע הפעולות הבאות: (א) איסוף נתונים הכוללים פרטים על תוכן המידע שנאסף, מקור המידע, מקום וזמן איסוף המידע ושיטת האיסוף או הדיגום שבה הושג המידע; (ב) סיווג איכות ואמינות המידע על פי עמידה בתקנים בין-לאומיים, אם אלה קיימים, או על פי השיטות המדעיות המקובלות בתחום; (3) בניית מערכת ממוחשבת להצגת המידע לציבור הרחב, לממשלה ולחוקרים ממוסדות להשכלה גבוהה ותחזוקתה. (3) בניית מערכת ממוחשבת להצגת המידע לציבור הרחב, לממשלה ולחוקרים ממוסדות להשכלה גבוהה ותחזוקתה. (ב) השר רשאי לקבוע הוראות לסדרי פעולתו של מרכז המידע. (ב) השר רשאי לקבוע הוראות לסדרי פעולתו של מרכז המידע. (ב) השר רשאי לקבוע הוראות לסדרי פעולתו של מרכז המידע. סימן ב': פרסום מידע ימי סימן ב': פרסום מידע ימי סימן ב': פרסום מידע ימי העמדת מידע ימי לעיון הציבור 49. (א) הוראות חוק חופש המידע יחולו על מידע ימי כהגדרתו בחוק זה, למעט החריגים המפורטים להלן; בסעיף זה, "הממונה" – מי שמנהל רשות הים מינהו לכך לפי סעיף 3 לחוק חופש המידע. (א) הוראות חוק חופש המידע יחולו על מידע ימי כהגדרתו בחוק זה, למעט החריגים המפורטים להלן; בסעיף זה, "הממונה" – מי שמנהל רשות הים מינהו לכך לפי סעיף 3 לחוק חופש המידע. (א) הוראות חוק חופש המידע יחולו על מידע ימי כהגדרתו בחוק זה, למעט החריגים המפורטים להלן; בסעיף זה, "הממונה" – מי שמנהל רשות הים מינהו לכך לפי סעיף 3 לחוק חופש המידע. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יפרסם הממונה מידע המתקיים בו אחד מאלה: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יפרסם הממונה מידע המתקיים בו אחד מאלה: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יפרסם הממונה מידע המתקיים בו אחד מאלה: (1) גילוי מידע העלול לפגוע בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה, בביטחון הציבור או בביטחונו או בשלומו של אדם, ושר הביטחון, שר החוץ או השר לביטחון פנים, לפי העניין, או מי שהוסמך לכך על ידו, אישר בחתימת ידו כי יש בגילוי פגיעה כאמור; (2) המידע הוא סוד מסחרי ופרסומו עלול לפגוע פגיעה ממשית בערכו; השר יקבע נהלים לעניין סוד מסחרי לפי סעיף זה בשים לב, בין היתר, למידת הפגיעה הצפויה מגילוי המידע, לאפשרות להגיע למידע בדרכים אחרות ולעניין הציבורי שבגילויו. פרסום מידע שנאסף במימון המדינה 50. מידע ימי אשר נאסף, נוצר או הושג באמצעות מחקר, סקר או ניטור שמימונו הגיע מתקציב המדינה, באופן מלא או חלקי, מחויב בפרסום במסגרת מרכז המידע, בכפוף לתנאים האמורים בסעיף 49. מידע ימי אשר נאסף, נוצר או הושג באמצעות מחקר, סקר או ניטור שמימונו הגיע מתקציב המדינה, באופן מלא או חלקי, מחויב בפרסום במסגרת מרכז המידע, בכפוף לתנאים האמורים בסעיף 49. מידע ימי אשר נאסף, נוצר או הושג באמצעות מחקר, סקר או ניטור שמימונו הגיע מתקציב המדינה, באופן מלא או חלקי, מחויב בפרסום במסגרת מרכז המידע, בכפוף לתנאים האמורים בסעיף 49. חובת פרסום המידע תהווה תנאי להתקשרות של המדינה בחוזים למימון פעולות מחקר, סקר או ניטור הנוגעים למידע ימי, וזאת בהתאם להמלצות הוועדה המדעית, כפי שיאושרו על ידי השר. חובת פרסום המידע תהווה תנאי להתקשרות של המדינה בחוזים למימון פעולות מחקר, סקר או ניטור הנוגעים למידע ימי, וזאת בהתאם להמלצות הוועדה המדעית, כפי שיאושרו על ידי השר. חובת פרסום המידע תהווה תנאי להתקשרות של המדינה בחוזים למימון פעולות מחקר, סקר או ניטור הנוגעים למידע ימי, וזאת בהתאם להמלצות הוועדה המדעית, כפי שיאושרו על ידי השר. על אף האמור בסעיף קטן (א), חוקרי מוסדות להשכלה גבוהה בתחומים הרלוונטיים שעבודתם מומנה, באופן מלא או חלקי, על ידי המדינה, יהיו זכאים לחיסיון על הנתונים עד לפרסומם במסגרת כתב עת מדעי או עבודת מחקר בלבד (להלן – תקופת החיסיון); תקופת החיסיון תעמוד על פרק זמן של שנתיים ממועד סיום מימון המחקר, או יותר מטעמים מיוחדים שיירשמו, ולאחריה המידע יועמד לעיון הציבור לפי הוראות חוק זה. על אף האמור בסעיף קטן (א), חוקרי מוסדות להשכלה גבוהה בתחומים הרלוונטיים שעבודתם מומנה, באופן מלא או חלקי, על ידי המדינה, יהיו זכאים לחיסיון על הנתונים עד לפרסומם במסגרת כתב עת מדעי או עבודת מחקר בלבד (להלן – תקופת החיסיון); תקופת החיסיון תעמוד על פרק זמן של שנתיים ממועד סיום מימון המחקר, או יותר מטעמים מיוחדים שיירשמו, ולאחריה המידע יועמד לעיון הציבור לפי הוראות חוק זה. על אף האמור בסעיף קטן (א), חוקרי מוסדות להשכלה גבוהה בתחומים הרלוונטיים שעבודתם מומנה, באופן מלא או חלקי, על ידי המדינה, יהיו זכאים לחיסיון על הנתונים עד לפרסומם במסגרת כתב עת מדעי או עבודת מחקר בלבד (להלן – תקופת החיסיון); תקופת החיסיון תעמוד על פרק זמן של שנתיים ממועד סיום מימון המחקר, או יותר מטעמים מיוחדים שיירשמו, ולאחריה המידע יועמד לעיון הציבור לפי הוראות חוק זה. על אף האמור בסעיף קטן (ג), השר יקבע הוראות בדבר מקרים בהם בשל עניין סביבתי או ציבורי, הוראות סעיף קטן (ג) לא יחולו, כולן או חלקן, לרבות מקרים שבהם מידע שעדיין נתון תחת חיסיון יועבר לרשות רלוונטית לצורך ביצוע פעולה חיונית או נדרשת. על אף האמור בסעיף קטן (ג), השר יקבע הוראות בדבר מקרים בהם בשל עניין סביבתי או ציבורי, הוראות סעיף קטן (ג) לא יחולו, כולן או חלקן, לרבות מקרים שבהם מידע שעדיין נתון תחת חיסיון יועבר לרשות רלוונטית לצורך ביצוע פעולה חיונית או נדרשת. על אף האמור בסעיף קטן (ג), השר יקבע הוראות בדבר מקרים בהם בשל עניין סביבתי או ציבורי, הוראות סעיף קטן (ג) לא יחולו, כולן או חלקן, לרבות מקרים שבהם מידע שעדיין נתון תחת חיסיון יועבר לרשות רלוונטית לצורך ביצוע פעולה חיונית או נדרשת. פרק ח': ניטור פרק ח': ניטור פרק ח': ניטור הכנת תוכנית ניטור לאומית 51. בתוך שנה מיום כניסתו לתוקף של חוק זה תאשר הוועדה המדעית תוכנית ניטור לאומית (להלן – תוכנית הניטור או התוכנית) למימי החופים ולאזור הכלכלי הבלעדי של מדינת ישראל. בתוך שנה מיום כניסתו לתוקף של חוק זה תאשר הוועדה המדעית תוכנית ניטור לאומית (להלן – תוכנית הניטור או התוכנית) למימי החופים ולאזור הכלכלי הבלעדי של מדינת ישראל. בתוך שנה מיום כניסתו לתוקף של חוק זה תאשר הוועדה המדעית תוכנית ניטור לאומית (להלן – תוכנית הניטור או התוכנית) למימי החופים ולאזור הכלכלי הבלעדי של מדינת ישראל. תוכנית הניטור תעודכן מעת לעת בהתאם להחלטתה של הוועדה המדעית, ועל פי צרכים והתקדמות השיטות המדעיות. תוכנית הניטור תעודכן מעת לעת בהתאם להחלטתה של הוועדה המדעית, ועל פי צרכים והתקדמות השיטות המדעיות. תוכנית הניטור תעודכן מעת לעת בהתאם להחלטתה של הוועדה המדעית, ועל פי צרכים והתקדמות השיטות המדעיות. מטרות ויעדים בתוכנית הניטור 52. תוכנית הניטור תתייחס, בין השאר, לצורך בהגשמת מטרות אלה: תוכנית הניטור תתייחס, בין השאר, לצורך בהגשמת מטרות אלה: תוכנית הניטור תתייחס, בין השאר, לצורך בהגשמת מטרות אלה: איתור מקורות זיהום של מימי החופים, הערכת תחומי השפעתם וחשיבותם היחסית; איתור מקורות זיהום של מימי החופים, הערכת תחומי השפעתם וחשיבותם היחסית; קביעת התפוצה של חומרים מזהמים ברחבי מימי החופים, זיהוי מגמות של שינויים לאורך זמן, לרבות שינויי אקלים, והתרעה על תופעות חריגות; קביעת התפוצה של חומרים מזהמים ברחבי מימי החופים, זיהוי מגמות של שינויים לאורך זמן, לרבות שינויי אקלים, והתרעה על תופעות חריגות; יצירת בסיס להערכת הסיכון הצפוי לבריאות הציבור והנזקים האקולוגיים הצפויים כתוצאה מזיהום מימי החופים; יצירת בסיס להערכת הסיכון הצפוי לבריאות הציבור והנזקים האקולוגיים הצפויים כתוצאה מזיהום מימי החופים; יצירת בסיס להערכת הממצאים של תכניות ניטור מקומיות; יצירת בסיס להערכת הממצאים של תכניות ניטור מקומיות; מעקב אחר שינויים במגוון המינים ומצב בתי הגידול; מעקב אחר שינויים במגוון המינים ומצב בתי הגידול; הערכת מצב בריאותה של המערכת האקולוגית בהתאם לערכים הנהוגים בהסכמים בין-לאומיים ובקרב המדינות המפותחות בעולם; הערכת מצב בריאותה של המערכת האקולוגית בהתאם לערכים הנהוגים בהסכמים בין-לאומיים ובקרב המדינות המפותחות בעולם; הגדלת בסיס הידע המדעי הקיים בנוגע לאזור הכלכלי הבלעדי ביחס למצוין בפסקאות (1) עד (6). הגדלת בסיס הידע המדעי הקיים בנוגע לאזור הכלכלי הבלעדי ביחס למצוין בפסקאות (1) עד (6). תוכנית הניטור תקבע, בשים לב לאזורי הים השונים כהגדרתם בחוק זה, ערכים לניטור, בהתאם למטרות המנויות בסעיף קטן (א), לוחות זמנים לביצוע, שיטות עבודה, דרכי פיקוח ובקרה על יישום התוכנית וכל עניין נוסף שהוועדה המדעית רואה לנכון לקבוע לשם מימושה היעיל של תוכנית זו. תוכנית הניטור תקבע, בשים לב לאזורי הים השונים כהגדרתם בחוק זה, ערכים לניטור, בהתאם למטרות המנויות בסעיף קטן (א), לוחות זמנים לביצוע, שיטות עבודה, דרכי פיקוח ובקרה על יישום התוכנית וכל עניין נוסף שהוועדה המדעית רואה לנכון לקבוע לשם מימושה היעיל של תוכנית זו. תוכנית הניטור תקבע, בשים לב לאזורי הים השונים כהגדרתם בחוק זה, ערכים לניטור, בהתאם למטרות המנויות בסעיף קטן (א), לוחות זמנים לביצוע, שיטות עבודה, דרכי פיקוח ובקרה על יישום התוכנית וכל עניין נוסף שהוועדה המדעית רואה לנכון לקבוע לשם מימושה היעיל של תוכנית זו. הגוף המבצע 53. תוכנית הניטור תבוצע על ידי החברה הממשלתית לחקר ימים ואגמים לישראל, אשר תהא רשאית להסתייע לצורך כך בנתוני תכניות ניטור מקומיות ונקודתיות המבוצעות על ידי גורמים פרטיים או ממשלתיים בסביבה הימית. תוכנית הניטור תבוצע על ידי החברה הממשלתית לחקר ימים ואגמים לישראל, אשר תהא רשאית להסתייע לצורך כך בנתוני תכניות ניטור מקומיות ונקודתיות המבוצעות על ידי גורמים פרטיים או ממשלתיים בסביבה הימית. תוכנית הניטור תבוצע על ידי החברה הממשלתית לחקר ימים ואגמים לישראל, אשר תהא רשאית להסתייע לצורך כך בנתוני תכניות ניטור מקומיות ונקודתיות המבוצעות על ידי גורמים פרטיים או ממשלתיים בסביבה הימית. תקציב 54. ההוצאות השנתיות של ביצוע תוכנית הניטור ימומנו מתקבולי הקרן למניעת זיהום הים שהוקמה לפי פקודת מניעת זיהום מי-ים בשמן [נוסח חדש], התש"ם–1980, נוסף על תקציב ייעודי שיילקח מתוך תקציב הרשות הכללי כאמור בסעיף 11 לחוק זה. ההוצאות השנתיות של ביצוע תוכנית הניטור ימומנו מתקבולי הקרן למניעת זיהום הים שהוקמה לפי פקודת מניעת זיהום מי-ים בשמן [נוסח חדש], התש"ם–1980, נוסף על תקציב ייעודי שיילקח מתוך תקציב הרשות הכללי כאמור בסעיף 11 לחוק זה. ההוצאות השנתיות של ביצוע תוכנית הניטור ימומנו מתקבולי הקרן למניעת זיהום הים שהוקמה לפי פקודת מניעת זיהום מי-ים בשמן [נוסח חדש], התש"ם–1980, נוסף על תקציב ייעודי שיילקח מתוך תקציב הרשות הכללי כאמור בסעיף 11 לחוק זה. הגשת דוח ניטור שנתי 55. תוצאות ביצוע תוכנית הניטור במימי החופים יוגשו מדי שנה לוועדה המדעית, ותוצאות ביצוע תוכנית הניטור באזור הכלכלי הבלעדי יוגשו לכל הפחות אחת לחמש שנים; הוועדה המדעית רשאית להורות על ביצוע תיקונים והשלמות נדרשים, ולקבוע המלצות לפעולה, בהתבסס על תוצאות הניטור, שיועברו למנהל הרשות ולשר. תוצאות ביצוע תוכנית הניטור במימי החופים יוגשו מדי שנה לוועדה המדעית, ותוצאות ביצוע תוכנית הניטור באזור הכלכלי הבלעדי יוגשו לכל הפחות אחת לחמש שנים; הוועדה המדעית רשאית להורות על ביצוע תיקונים והשלמות נדרשים, ולקבוע המלצות לפעולה, בהתבסס על תוצאות הניטור, שיועברו למנהל הרשות ולשר. תוצאות ביצוע תוכנית הניטור במימי החופים יוגשו מדי שנה לוועדה המדעית, ותוצאות ביצוע תוכנית הניטור באזור הכלכלי הבלעדי יוגשו לכל הפחות אחת לחמש שנים; הוועדה המדעית רשאית להורות על ביצוע תיקונים והשלמות נדרשים, ולקבוע המלצות לפעולה, בהתבסס על תוצאות הניטור, שיועברו למנהל הרשות ולשר. תוכניות ניטור מקומיות 56. אין באמור בפרק זה כדי לגרוע מחובות המוטלות לפי כל דין על כל בעל היתר, רישיון, אישור או תעודה לכל מבנה, שימוש או פעולה בתחום הסביבה הימית לבצע ניטורים שחויב בהם. אין באמור בפרק זה כדי לגרוע מחובות המוטלות לפי כל דין על כל בעל היתר, רישיון, אישור או תעודה לכל מבנה, שימוש או פעולה בתחום הסביבה הימית לבצע ניטורים שחויב בהם. אין באמור בפרק זה כדי לגרוע מחובות המוטלות לפי כל דין על כל בעל היתר, רישיון, אישור או תעודה לכל מבנה, שימוש או פעולה בתחום הסביבה הימית לבצע ניטורים שחויב בהם. תוצאות ניטורים כאמור בסעיף קטן (א) יוגשו גם לוועדה המדעית אשר תהא מוסמכת לבחון אותם ולקבוע המלצות לפעולה שיועברו לשר. תוצאות ניטורים כאמור בסעיף קטן (א) יוגשו גם לוועדה המדעית אשר תהא מוסמכת לבחון אותם ולקבוע המלצות לפעולה שיועברו לשר. תוצאות ניטורים כאמור בסעיף קטן (א) יוגשו גם לוועדה המדעית אשר תהא מוסמכת לבחון אותם ולקבוע המלצות לפעולה שיועברו לשר. פרק ט': שמירת ערכי טבע, תרבות ומורשת פרק ט': שמירת ערכי טבע, תרבות ומורשת פרק ט': שמירת ערכי טבע, תרבות ומורשת הגדרות 57. בפרק זה – בפרק זה – בפרק זה – "אזור ימי מוגן" – שטח בים התיכון שבו נשמרים חי, צומח, דומם או קרקע, שיש בהם עניין מדעי, חינוכי או ארכיאולוגי, מפני איסוף, פגיעה ושינויים בלתי רצויים במראם, בהרכבם הביולוגי או במהלך התפתחותם; "אזור ימי מוגן" – שטח בים התיכון שבו נשמרים חי, צומח, דומם או קרקע, שיש בהם עניין מדעי, חינוכי או ארכיאולוגי, מפני איסוף, פגיעה ושינויים בלתי רצויים במראם, בהרכבם הביולוגי או במהלך התפתחותם; "אזור ימי מוגן" – שטח בים התיכון שבו נשמרים חי, צומח, דומם או קרקע, שיש בהם עניין מדעי, חינוכי או ארכיאולוגי, מפני איסוף, פגיעה ושינויים בלתי רצויים במראם, בהרכבם הביולוגי או במהלך התפתחותם; "אתרי מורשת תרבותית ימיים" – אתר עתיקות כמשמעותו בחוק העתיקות הנמצא בשטח הסביבה הימית כהגדרתה בחוק זה; "אתרי מורשת תרבותית ימיים" – אתר עתיקות כמשמעותו בחוק העתיקות הנמצא בשטח הסביבה הימית כהגדרתה בחוק זה; "אתרי מורשת תרבותית ימיים" – אתר עתיקות כמשמעותו בחוק העתיקות הנמצא בשטח הסביבה הימית כהגדרתה בחוק זה; "ערך טבע מוגן" – כהגדרתו בחוק גנים לאומיים; "ערך טבע מוגן" – כהגדרתו בחוק גנים לאומיים; "ערך טבע מוגן" – כהגדרתו בחוק גנים לאומיים; "רשות העתיקות" – כהגדרתה בחוק רשות העתיקות, התשמ"ט–1989; "רשות העתיקות" – כהגדרתה בחוק רשות העתיקות, התשמ"ט–1989; "רשות העתיקות" – כהגדרתה בחוק רשות העתיקות, התשמ"ט–1989; "שמורת טבע" – כהגדרתה בחוק גנים לאומיים. "שמורת טבע" – כהגדרתה בחוק גנים לאומיים. "שמורת טבע" – כהגדרתה בחוק גנים לאומיים. יעדי הכרזה במימי החופים 58. שר הפנים, בהתייעצות עם השר ועם הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים, ובהתאם לסמכותו על פי חוק גנים לאומיים, יפעל עד לשנת 2020 להכרזה על שמורות טבע בשטח מימי החופים של מדינת ישראל בים התיכון בהתאם ליעדים המקובלים בהסכמים בין-לאומיים ובמדינות המפותחות בעולם, ובשיעור אשר לא יפחת מ-10% מכלל שטח הסביבה הימית של ישראל . שר הפנים, בהתייעצות עם השר ועם הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים, ובהתאם לסמכותו על פי חוק גנים לאומיים, יפעל עד לשנת 2020 להכרזה על שמורות טבע בשטח מימי החופים של מדינת ישראל בים התיכון בהתאם ליעדים המקובלים בהסכמים בין-לאומיים ובמדינות המפותחות בעולם, ובשיעור אשר לא יפחת מ-10% מכלל שטח הסביבה הימית של ישראל . שר הפנים, בהתייעצות עם השר ועם הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים, ובהתאם לסמכותו על פי חוק גנים לאומיים, יפעל עד לשנת 2020 להכרזה על שמורות טבע בשטח מימי החופים של מדינת ישראל בים התיכון בהתאם ליעדים המקובלים בהסכמים בין-לאומיים ובמדינות המפותחות בעולם, ובשיעור אשר לא יפחת מ-10% מכלל שטח הסביבה הימית של ישראל . הכרזה על שמורת טבע באזור הכלכלי הבלעדי 59. הרשות, בשיתוף עם הרשות לשמירת הטבע והגנים ועם הוועדה המדעית, תאתר שטחים באזור הכלכלי הבלעדי המתאימים להכרזה כשמורות טבע. הרשות, בשיתוף עם הרשות לשמירת הטבע והגנים ועם הוועדה המדעית, תאתר שטחים באזור הכלכלי הבלעדי המתאימים להכרזה כשמורות טבע. הרשות, בשיתוף עם הרשות לשמירת הטבע והגנים ועם הוועדה המדעית, תאתר שטחים באזור הכלכלי הבלעדי המתאימים להכרזה כשמורות טבע. הוראות חוק גנים לאומיים והתקנות לפיו, לרבות הוראות בדבר הכרזה, תכנון, הקמה, ניהול, תחזוקה, הפעלה וטיפוח שמורות טבע, יחולו על שמורת טבע שאותרה והוכרזה לפי חוק זה, בשינויים המחויבים. הוראות חוק גנים לאומיים והתקנות לפיו, לרבות הוראות בדבר הכרזה, תכנון, הקמה, ניהול, תחזוקה, הפעלה וטיפוח שמורות טבע, יחולו על שמורת טבע שאותרה והוכרזה לפי חוק זה, בשינויים המחויבים. הוראות חוק גנים לאומיים והתקנות לפיו, לרבות הוראות בדבר הכרזה, תכנון, הקמה, ניהול, תחזוקה, הפעלה וטיפוח שמורות טבע, יחולו על שמורת טבע שאותרה והוכרזה לפי חוק זה, בשינויים המחויבים. הכרזה על ערך טבע מוגן באזור הכלכלי הבלעדי 60. השר רשאי, לאחר התייעצות עם הרשות ועם הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים, להכריז על ערך טבע באזור הכלכלי הבלעדי, אם לדעתו יש ערך בשמירתו או יש סכנה להכחדתו, כעל ערך טבע מוגן, בין בכל שטח הסביבה הימית ובין באזור פלוני או במקום פלוני; הכרזה על ערך טבע מוגן תפורסם ברשומות. השר רשאי, לאחר התייעצות עם הרשות ועם הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים, להכריז על ערך טבע באזור הכלכלי הבלעדי, אם לדעתו יש ערך בשמירתו או יש סכנה להכחדתו, כעל ערך טבע מוגן, בין בכל שטח הסביבה הימית ובין באזור פלוני או במקום פלוני; הכרזה על ערך טבע מוגן תפורסם ברשומות. השר רשאי, לאחר התייעצות עם הרשות ועם הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים, להכריז על ערך טבע באזור הכלכלי הבלעדי, אם לדעתו יש ערך בשמירתו או יש סכנה להכחדתו, כעל ערך טבע מוגן, בין בכל שטח הסביבה הימית ובין באזור פלוני או במקום פלוני; הכרזה על ערך טבע מוגן תפורסם ברשומות. הוראות חוק גנים לאומיים והתקנות לפיו יחולו על ערך טבע מוגן שאותר והוכרז לפי חוק זה, בשינויים המחויבים. הוראות חוק גנים לאומיים והתקנות לפיו יחולו על ערך טבע מוגן שאותר והוכרז לפי חוק זה, בשינויים המחויבים. הוראות חוק גנים לאומיים והתקנות לפיו יחולו על ערך טבע מוגן שאותר והוכרז לפי חוק זה, בשינויים המחויבים. הכריז השר לפי הסמכות המסורה לו בסעיף 33 לחוק גנים לאומיים על ערך טבע מוגן במימי החופים, וכל עוד לא צוין אחרת בהכרזתו, תחול ההגנה על אותו ערך טבע בכל תחום הסביבה הימית, כהגדרתה בחוק זה. הכריז השר לפי הסמכות המסורה לו בסעיף 33 לחוק גנים לאומיים על ערך טבע מוגן במימי החופים, וכל עוד לא צוין אחרת בהכרזתו, תחול ההגנה על אותו ערך טבע בכל תחום הסביבה הימית, כהגדרתה בחוק זה. הכריז השר לפי הסמכות המסורה לו בסעיף 33 לחוק גנים לאומיים על ערך טבע מוגן במימי החופים, וכל עוד לא צוין אחרת בהכרזתו, תחול ההגנה על אותו ערך טבע בכל תחום הסביבה הימית, כהגדרתה בחוק זה. הכרזה על אזור ימי מוגן 61. הרשות, בהתייעצות עם הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים, עם רשות העתיקות או עם הוועדה המדעית, לפי העניין, רשאית להכריז על שטח באזור מימי החופים ובאזור הכלכלי הבלעדי כאזור ימי מוגן. הרשות, בהתייעצות עם הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים, עם רשות העתיקות או עם הוועדה המדעית, לפי העניין, רשאית להכריז על שטח באזור מימי החופים ובאזור הכלכלי הבלעדי כאזור ימי מוגן. הרשות, בהתייעצות עם הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים, עם רשות העתיקות או עם הוועדה המדעית, לפי העניין, רשאית להכריז על שטח באזור מימי החופים ובאזור הכלכלי הבלעדי כאזור ימי מוגן. לא תכריז הרשות על אזור ימי מוגן לפי סעיף קטן (א) אלא אם כן מתקיימים התנאים המפורטים להלן: לא תכריז הרשות על אזור ימי מוגן לפי סעיף קטן (א) אלא אם כן מתקיימים התנאים המפורטים להלן: לא תכריז הרשות על אזור ימי מוגן לפי סעיף קטן (א) אלא אם כן מתקיימים התנאים המפורטים להלן: ההכרזה תואמת את התוכנית הלאומית ואת תוכנית המיתאר הארצית למרחב הים התיכון; ההכרזה תואמת את התוכנית הלאומית ואת תוכנית המיתאר הארצית למרחב הים התיכון; בטרם אישור התכניות כאמור בפסקה (1), ניתנה הזדמנות לשר הפנים, שר התחבורה והבטיחות בדרכים ושר האנרגיה לחוות דעתם בדבר התאמתו של השטח לשמש כאזור ימי מוגן, ובלבד שחוות הדעת הוגשה תוך שישים ימים מיום שהובא לידיעת המשרדים הכוונה להכריז כאמור. בטרם אישור התכניות כאמור בפסקה (1), ניתנה הזדמנות לשר הפנים, שר התחבורה והבטיחות בדרכים ושר האנרגיה לחוות דעתם בדבר התאמתו של השטח לשמש כאזור ימי מוגן, ובלבד שחוות הדעת הוגשה תוך שישים ימים מיום שהובא לידיעת המשרדים הכוונה להכריז כאמור. הכרזה על שטח כאזור ימי מוגן טעונה פרסום ברשומות. הכרזה על שטח כאזור ימי מוגן טעונה פרסום ברשומות. הכרזה על שטח כאזור ימי מוגן טעונה פרסום ברשומות. אזור ימי מוגן שהוכרז לפי חוק זה, יראו אותו כשמורת טבע לעניין חוק גנים לאומיים, והוראות החוק האמור והתקנות לפיו החלות לעניין שמורת טבע יחולו לגביו, בשינוים המחויבים, לרבות הוראות סעיף 30(ד) וההוראות לעניין עונשין, פיקוח ואכיפה שבחוק האמור ולמעט סעיפים 22 עד 29, 30(א) עד (ג), 31, 32, 36ב, ו-55(ב) לחוק האמור. אזור ימי מוגן שהוכרז לפי חוק זה, יראו אותו כשמורת טבע לעניין חוק גנים לאומיים, והוראות החוק האמור והתקנות לפיו החלות לעניין שמורת טבע יחולו לגביו, בשינוים המחויבים, לרבות הוראות סעיף 30(ד) וההוראות לעניין עונשין, פיקוח ואכיפה שבחוק האמור ולמעט סעיפים 22 עד 29, 30(א) עד (ג), 31, 32, 36ב, ו-55(ב) לחוק האמור. אזור ימי מוגן שהוכרז לפי חוק זה, יראו אותו כשמורת טבע לעניין חוק גנים לאומיים, והוראות החוק האמור והתקנות לפיו החלות לעניין שמורת טבע יחולו לגביו, בשינוים המחויבים, לרבות הוראות סעיף 30(ד) וההוראות לעניין עונשין, פיקוח ואכיפה שבחוק האמור ולמעט סעיפים 22 עד 29, 30(א) עד (ג), 31, 32, 36ב, ו-55(ב) לחוק האמור. נוסף על האמור בסעיף קטן (ד), לא יבוצעו בשטח אזור ימי מוגן שהוכרז לפי חוק זה, פעולות מזיקות או הצפויות להזיק, אלא אם כן המבקש לבצען הוכיח לרשות כי אין בהן כדי לפגוע באזור המוגן או בערכי הטבע המצויים בו, ואם לא היה בידו להוכיח כאמור, הוכיח לרשות כי מתקיימים כל אלה: נוסף על האמור בסעיף קטן (ד), לא יבוצעו בשטח אזור ימי מוגן שהוכרז לפי חוק זה, פעולות מזיקות או הצפויות להזיק, אלא אם כן המבקש לבצען הוכיח לרשות כי אין בהן כדי לפגוע באזור המוגן או בערכי הטבע המצויים בו, ואם לא היה בידו להוכיח כאמור, הוכיח לרשות כי מתקיימים כל אלה: נוסף על האמור בסעיף קטן (ד), לא יבוצעו בשטח אזור ימי מוגן שהוכרז לפי חוק זה, פעולות מזיקות או הצפויות להזיק, אלא אם כן המבקש לבצען הוכיח לרשות כי אין בהן כדי לפגוע באזור המוגן או בערכי הטבע המצויים בו, ואם לא היה בידו להוכיח כאמור, הוכיח לרשות כי מתקיימים כל אלה: אין אמצעי אחר שפגיעתו פחותה לשם השגת מטרות הפעולה המבוקשת; אין אמצעי אחר שפגיעתו פחותה לשם השגת מטרות הפעולה המבוקשת; התועלת הציבורית מביצוע הפעולה גוברת על הנזק הצפוי לסביבה; התועלת הציבורית מביצוע הפעולה גוברת על הנזק הצפוי לסביבה; קיימים אמצעים שניתן לנקוט בהם לצורך שיפור מצב הסביבה, במידה השווה לכל הפחות למידת הפגיעה הצפויה בשל הפעולה המבוקשת, לרבות באמצעות שיפוי כספי, והכל בהתאם להוראות הרשות בעניין; קיימים אמצעים שניתן לנקוט בהם לצורך שיפור מצב הסביבה, במידה השווה לכל הפחות למידת הפגיעה הצפויה בשל הפעולה המבוקשת, לרבות באמצעות שיפוי כספי, והכל בהתאם להוראות הרשות בעניין; הרשות הבטיחה כי יהיו בידיה האמצעים הנדרשים לשם שיקום או תיקון כל פגיעה שתיגרם לאזור הימי המוגן כתוצאה מפעילות המבקש, וזאת בין היתר באמצעות דרישה להפקדת ערבות, ביטוח, אגרות חוב, כתב אשראי, והכל בשיעורים ובתנאים שייקבעו על ידי הרשות בהתאם לסוג הפעולה המבוקשת. הרשות הבטיחה כי יהיו בידיה האמצעים הנדרשים לשם שיקום או תיקון כל פגיעה שתיגרם לאזור הימי המוגן כתוצאה מפעילות המבקש, וזאת בין היתר באמצעות דרישה להפקדת ערבות, ביטוח, אגרות חוב, כתב אשראי, והכל בשיעורים ובתנאים שייקבעו על ידי הרשות בהתאם לסוג הפעולה המבוקשת. חל חוק העתיקות, התשל"ח–1978 (להלן – חוק העתיקות) על שטח שהוכרז כאזור ימי מוגן, תיעשה כל פעולה לפי החוק האמור בהתייעצות בין הרשות ובין רשות העתיקות כמשמעותה בחוק רשות העתיקות. חל חוק העתיקות, התשל"ח–1978 (להלן – חוק העתיקות) על שטח שהוכרז כאזור ימי מוגן, תיעשה כל פעולה לפי החוק האמור בהתייעצות בין הרשות ובין רשות העתיקות כמשמעותה בחוק רשות העתיקות. חל חוק העתיקות, התשל"ח–1978 (להלן – חוק העתיקות) על שטח שהוכרז כאזור ימי מוגן, תיעשה כל פעולה לפי החוק האמור בהתייעצות בין הרשות ובין רשות העתיקות כמשמעותה בחוק רשות העתיקות. מנהל הרשות רשאי לבטל או לשנות הכרזה על אזור ימי מוגן; ביטול או שינוי כאמור טעונים פרסום ברשומות. מנהל הרשות רשאי לבטל או לשנות הכרזה על אזור ימי מוגן; ביטול או שינוי כאמור טעונים פרסום ברשומות. מנהל הרשות רשאי לבטל או לשנות הכרזה על אזור ימי מוגן; ביטול או שינוי כאמור טעונים פרסום ברשומות. פגיעה באזור ימי מוגן 62. נעשתה פעולה בשטח אזור ימי מוגן שהוכרז לפי חוק זה, בין בהיתר על פי כל דין ובין שלא בהיתר, אשר פגעה באזור המוגן או באחד מערכי הטבע המוגנים בתחומו, באחריות הגורם הפוגע לפעול להחזרת המצב לקדמותו ככל שהדבר ניתן. נעשתה פעולה בשטח אזור ימי מוגן שהוכרז לפי חוק זה, בין בהיתר על פי כל דין ובין שלא בהיתר, אשר פגעה באזור המוגן או באחד מערכי הטבע המוגנים בתחומו, באחריות הגורם הפוגע לפעול להחזרת המצב לקדמותו ככל שהדבר ניתן. נעשתה פעולה בשטח אזור ימי מוגן שהוכרז לפי חוק זה, בין בהיתר על פי כל דין ובין שלא בהיתר, אשר פגעה באזור המוגן או באחד מערכי הטבע המוגנים בתחומו, באחריות הגורם הפוגע לפעול להחזרת המצב לקדמותו ככל שהדבר ניתן. לא פעל הגורם הפוגע לתיקון הפגיעה, רשאית הרשות לפעול במקומו ולחייבו בכפל הוצאותיה. לא פעל הגורם הפוגע לתיקון הפגיעה, רשאית הרשות לפעול במקומו ולחייבו בכפל הוצאותיה. לא פעל הגורם הפוגע לתיקון הפגיעה, רשאית הרשות לפעול במקומו ולחייבו בכפל הוצאותיה. יצירת רצף הגנתי 63. בעת בחינת האתרים המתאימים להכרזה כשמורת טבע או כאזור ימי מוגן (בסעיף זה – האזורים המוגנים), הגופים המנויים בסעיפים 57, 59(א) ו-60(א) ישקלו, בין היתר, את הצורך ביצירת רצף של אזורים מוגנים, בין אם רצף של שמורות טבע, של אזורים ימיים מוגנים או של שמורות ואזורים ימיים מוגנים, אם יש בו כדי – בעת בחינת האתרים המתאימים להכרזה כשמורת טבע או כאזור ימי מוגן (בסעיף זה – האזורים המוגנים), הגופים המנויים בסעיפים 57, 59(א) ו-60(א) ישקלו, בין היתר, את הצורך ביצירת רצף של אזורים מוגנים, בין אם רצף של שמורות טבע, של אזורים ימיים מוגנים או של שמורות ואזורים ימיים מוגנים, אם יש בו כדי – בעת בחינת האתרים המתאימים להכרזה כשמורת טבע או כאזור ימי מוגן (בסעיף זה – האזורים המוגנים), הגופים המנויים בסעיפים 57, 59(א) ו-60(א) ישקלו, בין היתר, את הצורך ביצירת רצף של אזורים מוגנים, בין אם רצף של שמורות טבע, של אזורים ימיים מוגנים או של שמורות ואזורים ימיים מוגנים, אם יש בו כדי – (1) לתרום לשיפור או לשימור הסביבה הימית; (1) לתרום לשיפור או לשימור הסביבה הימית; (1) לתרום לשיפור או לשימור הסביבה הימית; (2) לייצג את מאפייני הסביבה הימית בישראל; (2) לייצג את מאפייני הסביבה הימית בישראל; (2) לייצג את מאפייני הסביבה הימית בישראל; (3) להגן מהותית על ערכי טבע אחרים, אשר לשם הגנה עליהם נדרשת הכרזה על מספר אזורים מוגנים צמודים. (3) להגן מהותית על ערכי טבע אחרים, אשר לשם הגנה עליהם נדרשת הכרזה על מספר אזורים מוגנים צמודים. פרק י': מינהלת אכיפה ימית פרק י': מינהלת אכיפה ימית פרק י': מינהלת אכיפה ימית הקמת מינהלת אכיפה 64. הרשות תקים מינהלת אכיפה ימית (להלן – המינהלת או מינהלת האכיפה), ואלה חבריה: הרשות תקים מינהלת אכיפה ימית (להלן – המינהלת או מינהלת האכיפה), ואלה חבריה: הרשות תקים מינהלת אכיפה ימית (להלן – המינהלת או מינהלת האכיפה), ואלה חבריה: נציג רשות הים, שימנה מנהל הרשות, והוא יהיה היושב ראש, וכן רשאי הוא לבחור, באישור המינהלת, ממלא מקום קבוע מבין חברי המינהלת; נציג רשות הים, שימנה מנהל הרשות, והוא יהיה היושב ראש, וכן רשאי הוא לבחור, באישור המינהלת, ממלא מקום קבוע מבין חברי המינהלת; נציג שימנה השר להגנת הסביבה מבין עובדי משרדו; נציג שימנה השר להגנת הסביבה מבין עובדי משרדו; נציג שתמנה הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים מבין עובדי הרשות; נציג שתמנה הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים מבין עובדי הרשות; נציג שימנה שר החקלאות ופיתוח הכפר מבין עובדי משרדו; נציג שימנה שר החקלאות ופיתוח הכפר מבין עובדי משרדו; נציג שתמנה משטרת ישראל; נציג שתמנה משטרת ישראל; שלושה נציגי רשויות מקומיות, שלהן שטח הכלול בתחום הסביבה הימית כהגדרתה בחוק זה, שימנה שר הפנים אחת ל-5 שנים וסמוך ככל הניתן לאחר מועד עריכת הבחירות לרשויות המקומיות; שלושה נציגי רשויות מקומיות, שלהן שטח הכלול בתחום הסביבה הימית כהגדרתה בחוק זה, שימנה שר הפנים אחת ל-5 שנים וסמוך ככל הניתן לאחר מועד עריכת הבחירות לרשויות המקומיות; נציג שתמנה רשות הספנות והנמלים במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים מבין עובדי הרשות; נציג שתמנה רשות הספנות והנמלים במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים מבין עובדי הרשות; נציג שימנה שר האנרגיה מבין עובדי משרדו; נציג שימנה שר האנרגיה מבין עובדי משרדו; נציג שתמנה היחידה הארצית לפיקוח על הבנייה במשרד האוצר מבין עובדי היחידה; נציג שתמנה היחידה הארצית לפיקוח על הבנייה במשרד האוצר מבין עובדי היחידה; נציג שתמנה רשות העתיקות מבין עובדי הרשות; נציג שתמנה רשות העתיקות מבין עובדי הרשות; נציג שימנה שר הביטחון מבין עובדי משרדו. נציג שימנה שר הביטחון מבין עובדי משרדו. הגורמים המפורטים בסעיף קטן (א) אשר ימונו למינהלת, יהיו בעלי ניסיון ומומחיות בתחומי האכיפה הימית שבסמכות הגוף שאותו הם מייצגים. הגורמים המפורטים בסעיף קטן (א) אשר ימונו למינהלת, יהיו בעלי ניסיון ומומחיות בתחומי האכיפה הימית שבסמכות הגוף שאותו הם מייצגים. הגורמים המפורטים בסעיף קטן (א) אשר ימונו למינהלת, יהיו בעלי ניסיון ומומחיות בתחומי האכיפה הימית שבסמכות הגוף שאותו הם מייצגים. מינוי חברי המינהלת יפורסם ברשומות. מינוי חברי המינהלת יפורסם ברשומות. מינוי חברי המינהלת יפורסם ברשומות. חבר המינהלת שנבצר ממנו למלא את תפקידו תקופה מסוימת משום שהוא נעדר או נטול יכולת לפעול מחמת מחלה או מחמת סיבה אחרת, רשאי מי שמינה אותו למנות במקומו אדם אחר לאותה תקופה, ובלבד שממלא המקום יתמנה בדרך ובתנאים שנתמנה חבר המינהלת שקדם לו. חבר המינהלת שנבצר ממנו למלא את תפקידו תקופה מסוימת משום שהוא נעדר או נטול יכולת לפעול מחמת מחלה או מחמת סיבה אחרת, רשאי מי שמינה אותו למנות במקומו אדם אחר לאותה תקופה, ובלבד שממלא המקום יתמנה בדרך ובתנאים שנתמנה חבר המינהלת שקדם לו. חבר המינהלת שנבצר ממנו למלא את תפקידו תקופה מסוימת משום שהוא נעדר או נטול יכולת לפעול מחמת מחלה או מחמת סיבה אחרת, רשאי מי שמינה אותו למנות במקומו אדם אחר לאותה תקופה, ובלבד שממלא המקום יתמנה בדרך ובתנאים שנתמנה חבר המינהלת שקדם לו. סמכויות מינהלת האכיפה 65. המינהלת תהיה רשאי לפעול בהתאם לסמכויותיה כאמור בסעיף זה, בתחום הסביבה הימית ובעניינים הנוגעים לקיום הוראות חוק זה ולמימוש מטרותיו. המינהלת תהיה רשאי לפעול בהתאם לסמכויותיה כאמור בסעיף זה, בתחום הסביבה הימית ובעניינים הנוגעים לקיום הוראות חוק זה ולמימוש מטרותיו. המינהלת תהיה רשאי לפעול בהתאם לסמכויותיה כאמור בסעיף זה, בתחום הסביבה הימית ובעניינים הנוגעים לקיום הוראות חוק זה ולמימוש מטרותיו. בסמכותה של המינהלת – בסמכותה של המינהלת – בסמכותה של המינהלת – להנחות את הגופים החברים במינהלת, אשר להם סמכות אכיפה בתחום הסביבה הימית, וכן את הגופים הממונים על אכיפת החיקוקים המנויים בתוספת הראשונה לחוק, בכל הנוגע לאופן, מועד ודרך הפעלת סמכויות האכיפה המסורות להם; להנחות את הגופים החברים במינהלת, אשר להם סמכות אכיפה בתחום הסביבה הימית, וכן את הגופים הממונים על אכיפת החיקוקים המנויים בתוספת הראשונה לחוק, בכל הנוגע לאופן, מועד ודרך הפעלת סמכויות האכיפה המסורות להם; להקים ועדות משנה לצורך ביצוע תפקידיה המפורטים בסעיף 66 ולקבוע את סדרי עבודתן; להקים ועדות משנה לצורך ביצוע תפקידיה המפורטים בסעיף 66 ולקבוע את סדרי עבודתן; להורות לכל אחד מהגופים החברים במינהלת למסור לה מידע אודות פעולות אכיפה שביצע בתחום הסביבה הימית; להורות לכל אחד מהגופים החברים במינהלת למסור לה מידע אודות פעולות אכיפה שביצע בתחום הסביבה הימית; להמליץ לממשלה על צרכים בתחום האכיפה הימית, לרבות לעניין תוספת תקני כוח אדם, תוספת משאבים, תוספת תקציב וכיוצא בזאת; להמליץ לממשלה על צרכים בתחום האכיפה הימית, לרבות לעניין תוספת תקני כוח אדם, תוספת משאבים, תוספת תקציב וכיוצא בזאת; לקיים פעולות הכשרה הנחוצות לפי שיקול דעתה של המינהלת. לקיים פעולות הכשרה הנחוצות לפי שיקול דעתה של המינהלת. תפקידי מינהלת האכיפה 66. תפקידיה של מינהלת האכיפה הם: תפקידיה של מינהלת האכיפה הם: תפקידיה של מינהלת האכיפה הם: קביעת יעדים וסדרי עדיפויות למשימות אכיפה בתחום הסביבה הימית, בהתאם לסמכויות החוקיות המוענקות לעניין זה לגופים החברים במינהלת בחוקים המנויים בתוספת הראשונה ועל פי כל דין; קביעת יעדים וסדרי עדיפויות למשימות אכיפה בתחום הסביבה הימית, בהתאם לסמכויות החוקיות המוענקות לעניין זה לגופים החברים במינהלת בחוקים המנויים בתוספת הראשונה ועל פי כל דין; קביעת יעדים וסדרי עדיפויות למשימות אכיפה בתחום הסביבה הימית, בהתאם לסמכויות החוקיות המוענקות לעניין זה לגופים החברים במינהלת בחוקים המנויים בתוספת הראשונה ועל פי כל דין; מעקב אחר ביצוע פעולות אכיפה ימית של הגופים החברים במינהלת ועמידה ביעדים שייקבעו כאמור בפסקה (1); מעקב אחר ביצוע פעולות אכיפה ימית של הגופים החברים במינהלת ועמידה ביעדים שייקבעו כאמור בפסקה (1); מעקב אחר ביצוע פעולות אכיפה ימית של הגופים החברים במינהלת ועמידה ביעדים שייקבעו כאמור בפסקה (1); יצירת תיאום וקידום שיתופי פעולה בין הגופים החברים במינהלת לטובת ביצוע פעולות אכיפה, לרבות באמצעות הקצאה הדדית של סמכויות ומשאבי אכיפה. יצירת תיאום וקידום שיתופי פעולה בין הגופים החברים במינהלת לטובת ביצוע פעולות אכיפה, לרבות באמצעות הקצאה הדדית של סמכויות ומשאבי אכיפה. יצירת תיאום וקידום שיתופי פעולה בין הגופים החברים במינהלת לטובת ביצוע פעולות אכיפה, לרבות באמצעות הקצאה הדדית של סמכויות ומשאבי אכיפה. סדרי עבודתה של מינהלת האכיפה 67. מינהלת האכיפה תתכנס אחת לשלושה חודשים לפחות, ואחת לשנה יציגו הגופים החברים במינהלת בפניה דין וחשבון אודות פעולות האכיפה שביצעו בתחום הסביבה הימית, בהתאם לסמכויות החוקיות הנתונות להם; הדין וחשבון שיימסר על ידי הגופים החברים יפורסם באתר מרכז המידע הימי הלאומי, כמשמעותו בחוק זה. מינהלת האכיפה תתכנס אחת לשלושה חודשים לפחות, ואחת לשנה יציגו הגופים החברים במינהלת בפניה דין וחשבון אודות פעולות האכיפה שביצעו בתחום הסביבה הימית, בהתאם לסמכויות החוקיות הנתונות להם; הדין וחשבון שיימסר על ידי הגופים החברים יפורסם באתר מרכז המידע הימי הלאומי, כמשמעותו בחוק זה. מינהלת האכיפה תתכנס אחת לשלושה חודשים לפחות, ואחת לשנה יציגו הגופים החברים במינהלת בפניה דין וחשבון אודות פעולות האכיפה שביצעו בתחום הסביבה הימית, בהתאם לסמכויות החוקיות הנתונות להם; הדין וחשבון שיימסר על ידי הגופים החברים יפורסם באתר מרכז המידע הימי הלאומי, כמשמעותו בחוק זה. המניין החוקי של ישיבות מינהלת האכיפה הוא שבעה חברים, ובהם היושב ראש, ובהיעדרו – ממלא מקומו. המניין החוקי של ישיבות מינהלת האכיפה הוא שבעה חברים, ובהם היושב ראש, ובהיעדרו – ממלא מקומו. המניין החוקי של ישיבות מינהלת האכיפה הוא שבעה חברים, ובהם היושב ראש, ובהיעדרו – ממלא מקומו. החלטות מינהלת האכיפה יתקבלו ברוב דעות של המשתתפים בהצבעה; היו הדעות שקולות, תכריע דעת יושב הראש, ובהיעדרו – ממלא מקומו. החלטות מינהלת האכיפה יתקבלו ברוב דעות של המשתתפים בהצבעה; היו הדעות שקולות, תכריע דעת יושב הראש, ובהיעדרו – ממלא מקומו. החלטות מינהלת האכיפה יתקבלו ברוב דעות של המשתתפים בהצבעה; היו הדעות שקולות, תכריע דעת יושב הראש, ובהיעדרו – ממלא מקומו. החלטות מינהלת האכיפה יפורסמו באתר מרכז המידע הימי הלאומי, כמשמעותו בחוק זה. החלטות מינהלת האכיפה יפורסמו באתר מרכז המידע הימי הלאומי, כמשמעותו בחוק זה. החלטות מינהלת האכיפה יפורסמו באתר מרכז המידע הימי הלאומי, כמשמעותו בחוק זה. בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), תתכנס מינהלת האכיפה, אם דרש זאת שליש מחברי המינהלת ותדון בנושאים שנדרשה לדון בהם. בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), תתכנס מינהלת האכיפה, אם דרש זאת שליש מחברי המינהלת ותדון בנושאים שנדרשה לדון בהם. בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), תתכנס מינהלת האכיפה, אם דרש זאת שליש מחברי המינהלת ותדון בנושאים שנדרשה לדון בהם. מינהלת האכיפה, וכן ועדות המשנה שבסמכותה להקים, רשאיות להזמין לדיוניהן גם מי שאינו חבר בהן. מינהלת האכיפה, וכן ועדות המשנה שבסמכותה להקים, רשאיות להזמין לדיוניהן גם מי שאינו חבר בהן. מינהלת האכיפה, וכן ועדות המשנה שבסמכותה להקים, רשאיות להזמין לדיוניהן גם מי שאינו חבר בהן. מינהלת האכיפה תקבע לעצמה את סדרי עבודתה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה. מינהלת האכיפה תקבע לעצמה את סדרי עבודתה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה. מינהלת האכיפה תקבע לעצמה את סדרי עבודתה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה. דוח שנתי 68. מינהלת האכיפה תמסור, אחת לשנה, דין וחשבון לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת על ביצוע תפקידיה לפי חוק זה; הדין וחשבון יפורסם לעיון הציבור באתר מרכז המידע הימי הלאומי, כמשמעותו בחוק זה. מינהלת האכיפה תמסור, אחת לשנה, דין וחשבון לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת על ביצוע תפקידיה לפי חוק זה; הדין וחשבון יפורסם לעיון הציבור באתר מרכז המידע הימי הלאומי, כמשמעותו בחוק זה. מינהלת האכיפה תמסור, אחת לשנה, דין וחשבון לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת על ביצוע תפקידיה לפי חוק זה; הדין וחשבון יפורסם לעיון הציבור באתר מרכז המידע הימי הלאומי, כמשמעותו בחוק זה. במסגרת הדין וחשבון שתמסור המינהלת כאמור בסעיף קטן (א), היא רשאית להמליץ על צרכים, המלצות לשינויי חקיקה ועוד, ככל שאלו עולים מעבודתה השוטפת. במסגרת הדין וחשבון שתמסור המינהלת כאמור בסעיף קטן (א), היא רשאית להמליץ על צרכים, המלצות לשינויי חקיקה ועוד, ככל שאלו עולים מעבודתה השוטפת. במסגרת הדין וחשבון שתמסור המינהלת כאמור בסעיף קטן (א), היא רשאית להמליץ על צרכים, המלצות לשינויי חקיקה ועוד, ככל שאלו עולים מעבודתה השוטפת. תקנות 69. השר רשאי להתקין תקנות להסדרת פעילותה של המינהלת. השר רשאי להתקין תקנות להסדרת פעילותה של המינהלת. השר רשאי להתקין תקנות להסדרת פעילותה של המינהלת. פרק י"א: הוראות שונות פרק י"א: הוראות שונות פרק י"א: הוראות שונות חובת דיווח 70. אחת לשנה, ימסור מנהל הרשות דיווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת על מילוי חובותיה של הרשות לפי חוק זה. אחת לשנה, ימסור מנהל הרשות דיווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת על מילוי חובותיה של הרשות לפי חוק זה. אחת לשנה, ימסור מנהל הרשות דיווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת על מילוי חובותיה של הרשות לפי חוק זה. קביעת הנקודות הגיאוגרפיות והודעה על קצה תחום האזורים הימיים 71. הממשלה תקבע בהחלטתה את הנקודות הגיאוגרפיות בקו החוף או בסמוך אליו שישמשו לצורך קביעת קווי הבסיס שמהם נמדדים האזורים הימיים, ורשאית היא להודיע בהחלטתה על קצה תחום האזורים הימיים, כולם או חלקם. הממשלה תקבע בהחלטתה את הנקודות הגיאוגרפיות בקו החוף או בסמוך אליו שישמשו לצורך קביעת קווי הבסיס שמהם נמדדים האזורים הימיים, ורשאית היא להודיע בהחלטתה על קצה תחום האזורים הימיים, כולם או חלקם. הממשלה תקבע בהחלטתה את הנקודות הגיאוגרפיות בקו החוף או בסמוך אליו שישמשו לצורך קביעת קווי הבסיס שמהם נמדדים האזורים הימיים, ורשאית היא להודיע בהחלטתה על קצה תחום האזורים הימיים, כולם או חלקם. שמירת המשפט הבין-לאומי 72. אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהזכויות ומהסמכויות של מדינת ישראל בשטחי הים מכוח המשפט הבין-לאומי. אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהזכויות ומהסמכויות של מדינת ישראל בשטחי הים מכוח המשפט הבין-לאומי. אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהזכויות ומהסמכויות של מדינת ישראל בשטחי הים מכוח המשפט הבין-לאומי. קיימת סתירה בין הוראה מההוראות לפי חוק זה לבין הוראה מהוראות אמנה בין-לאומית שמדינת ישראל אישררה או נוהגת על פיה – תחול הוראת אותה אמנה. קיימת סתירה בין הוראה מההוראות לפי חוק זה לבין הוראה מהוראות אמנה בין-לאומית שמדינת ישראל אישררה או נוהגת על פיה – תחול הוראת אותה אמנה. קיימת סתירה בין הוראה מההוראות לפי חוק זה לבין הוראה מהוראות אמנה בין-לאומית שמדינת ישראל אישררה או נוהגת על פיה – תחול הוראת אותה אמנה. שינוי התוספת 73. השר רשאי לשנות בצו את התוספת. השר רשאי לשנות בצו את התוספת. השר רשאי לשנות בצו את התוספת. ביצוע ותקנות 74. השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו. השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו. השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו. פרק י"ב: תיקונים עקיפים פרק י"ב: תיקונים עקיפים פרק י"ב: תיקונים עקיפים תיקון חוק התכנון והבנייה – 75. בתוספת השנייה לחוק התכנון והבנייה, בסעיף 3 – בתוספת השנייה לחוק התכנון והבנייה, בסעיף 3 – בתוספת השנייה לחוק התכנון והבנייה, בסעיף 3 – בסעיף קטן (א), אחרי פסקה (14) יבוא: בסעיף קטן (א), אחרי פסקה (14) יבוא: "(15) נציג שימנה מנהל רשות הים כמשמעותה בחוק היציבות בניהול הים של ישראל, התשע"ז–2017;" אחרי סעיף קטן (ד) יבוא: אחרי סעיף קטן (ד) יבוא: "(ה) היו קולות חברי הוועדה שקולים, יהא ליושב ראש הועדה קול מכריע." תיקון חוק שמירת הסביבה החופית – 76. בחוק שמירת הסביבה החופית, בסעיף 2, בהגדרה "סביבה חופית", בחוק שמירת הסביבה החופית, בסעיף 2, בהגדרה "סביבה חופית", בחוק שמירת הסביבה החופית, בסעיף 2, בהגדרה "סביבה חופית", במקום הקטע החל במילים "או מקו החוף של ים סוף" עד המילים "מימי החופין" יימחקו ובמקומם יבוא "עד קצה האזור הכלכלי הבלעדי של מדינת ישראל כהגדרתו בסעיף 7 לחוק היציבות בניהול הים של ישראל, התשע"ז–2017, ולעניין ים סוף מקו החוף לכיוון הים עד סוף מימי החופין". במקום הקטע החל במילים "או מקו החוף של ים סוף" עד המילים "מימי החופין" יימחקו ובמקומם יבוא "עד קצה האזור הכלכלי הבלעדי של מדינת ישראל כהגדרתו בסעיף 7 לחוק היציבות בניהול הים של ישראל, התשע"ז–2017, ולעניין ים סוף מקו החוף לכיוון הים עד סוף מימי החופין". תיקון חוק העתיקות – 77. בחוק העתיקות, בסעיף 2(א), בחוק העתיקות, בסעיף 2(א), בחוק העתיקות, בסעיף 2(א), אחרי "בישראל" יבוא "לרבות באזורים הימיים כמשמעותם בסעיפים 4 עד 8 לחוק היציבות בניהול הים של ישראל, התשע"ז–2017". אחרי "בישראל" יבוא "לרבות באזורים הימיים כמשמעותם בסעיפים 4 עד 8 לחוק היציבות בניהול הים של ישראל, התשע"ז–2017". תיקון חוק רשות העתיקות – 78. בחוק רשות העתיקות, בסעיף 5 – בחוק רשות העתיקות, בסעיף 5 – בחוק רשות העתיקות, בסעיף 5 – (1) בסעיף קטן 5(א), אחרי "בישראל" יבוא "לרבות באזורים הימיים כמשמעותם בסעיפים 4 עד 8 לחוק היציבות בניהול הים של ישראל, התשע"ז–2017." (1) בסעיף קטן 5(א), אחרי "בישראל" יבוא "לרבות באזורים הימיים כמשמעותם בסעיפים 4 עד 8 לחוק היציבות בניהול הים של ישראל, התשע"ז–2017." (2) בסעיף קטן 5(ג) המילה "או" תימחק, ואחרי "שמורת טבע" יבוא "אזור ימי מוגן, ואחרי "בתיאום עם הרשות" יבוא "ורשות הים כמשמעותה בסעיף 9 לחוק היציבות בניהול הים של ישראל, התשע"ז–2017." (2) בסעיף קטן 5(ג) המילה "או" תימחק, ואחרי "שמורת טבע" יבוא "אזור ימי מוגן, ואחרי "בתיאום עם הרשות" יבוא "ורשות הים כמשמעותה בסעיף 9 לחוק היציבות בניהול הים של ישראל, התשע"ז–2017." פרק י"ג : תחילה והוראות מעבר פרק י"ג : תחילה והוראות מעבר פרק י"ג : תחילה והוראות מעבר תחילה 79. בכפוף להוראות סעיפים 32, 33, 35 ו-49, תחילתו של חוק זה חצי שנה מיום פרסומו. בכפוף להוראות סעיפים 32, 33, 35 ו-49, תחילתו של חוק זה חצי שנה מיום פרסומו. בכפוף להוראות סעיפים 32, 33, 35 ו-49, תחילתו של חוק זה חצי שנה מיום פרסומו. הוראת מעבר 80. עד למועד כניסתו של חוק זה והתכניות מכוחו לתוקף, הרשויות הציבוריות הפועלות בסביבה הימית יעשו כן בהתאם לרוח חוק זה ולעקרונותיו. עד למועד כניסתו של חוק זה והתכניות מכוחו לתוקף, הרשויות הציבוריות הפועלות בסביבה הימית יעשו כן בהתאם לרוח חוק זה ולעקרונותיו. עד למועד כניסתו של חוק זה והתכניות מכוחו לתוקף, הרשויות הציבוריות הפועלות בסביבה הימית יעשו כן בהתאם לרוח חוק זה ולעקרונותיו. הסתמכות 81. השר ישקול קביעת קריטריונים לבחינת הצורך בפיצוי ושיעורו עבור בעל רישיון לפעילות כלשהי בתחום הסביבה הימית אשר ייפגע בשל ההסדרים שיאומצו בהתאם לחוק זה, בין היתר בשים לב לשיקולים הבאים: מידת ההסתמכות הסבירה של בעל הרישיון; שיעור הפגיעה הכלכלית בבעל הרישיון בגין הסתמכות זו; תום ליבו של בעל הרישיון. השר ישקול קביעת קריטריונים לבחינת הצורך בפיצוי ושיעורו עבור בעל רישיון לפעילות כלשהי בתחום הסביבה הימית אשר ייפגע בשל ההסדרים שיאומצו בהתאם לחוק זה, בין היתר בשים לב לשיקולים הבאים: מידת ההסתמכות הסבירה של בעל הרישיון; שיעור הפגיעה הכלכלית בבעל הרישיון בגין הסתמכות זו; תום ליבו של בעל הרישיון. השר ישקול קביעת קריטריונים לבחינת הצורך בפיצוי ושיעורו עבור בעל רישיון לפעילות כלשהי בתחום הסביבה הימית אשר ייפגע בשל ההסדרים שיאומצו בהתאם לחוק זה, בין היתר בשים לב לשיקולים הבאים: מידת ההסתמכות הסבירה של בעל הרישיון; שיעור הפגיעה הכלכלית בבעל הרישיון בגין הסתמכות זו; תום ליבו של בעל הרישיון. תוספת תוספת תוספת (סעיפים 38, 63, 64) (סעיפים 38, 63, 64) (סעיפים 38, 63, 64) 1. חוק מניעת זיהום ים ממקורות יבשתיים, התשמ"ח–1988 והתקנות לפיו; 1. חוק מניעת זיהום ים ממקורות יבשתיים, התשמ"ח–1988 והתקנות לפיו; 1. חוק מניעת זיהום ים ממקורות יבשתיים, התשמ"ח–1988 והתקנות לפיו; 2. חוק מניעת זיהום הים (הטלת פסולת), התשמ"ג–1983 והתקנות לפיו; 2. חוק מניעת זיהום הים (הטלת פסולת), התשמ"ג–1983 והתקנות לפיו; 2. חוק מניעת זיהום הים (הטלת פסולת), התשמ"ג–1983 והתקנות לפיו; 3. פקודת הדיג 1937 והתקנות לפיה; 3. פקודת הדיג 1937 והתקנות לפיה; 3. פקודת הדיג 1937 והתקנות לפיה; 4. פקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל"א–1971 והתקנות לפיה; 4. פקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל"א–1971 והתקנות לפיה; 4. פקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל"א–1971 והתקנות לפיה; 5. חוק ספנות חופית (היתר לכלי שיט זר), התשס"ו–2005 והתקנות לפיו; 5. חוק ספנות חופית (היתר לכלי שיט זר), התשס"ו–2005 והתקנות לפיו; 5. חוק ספנות חופית (היתר לכלי שיט זר), התשס"ו–2005 והתקנות לפיו; 6. חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965 והתקנות לפיו; 6. חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965 והתקנות לפיו; 6. חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965 והתקנות לפיו; 7. חוק שמירת הסביבה החופית, התשס"ד–2004; 7. חוק שמירת הסביבה החופית, התשס"ד–2004; 7. חוק שמירת הסביבה החופית, התשס"ד–2004; 8. חוק הנפט, התשי"ב–1952 והתקנות לפיו; 8. חוק הנפט, התשי"ב–1952 והתקנות לפיו; 8. חוק הנפט, התשי"ב–1952 והתקנות לפיו; 9. חוק משק הגז הטבעי, התשס"ב–2002; 9. חוק משק הגז הטבעי, התשס"ב–2002; 9. חוק משק הגז הטבעי, התשס"ב–2002; 10. חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח–1998 והתקנות לפיו; 10. חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח–1998 והתקנות לפיו; 10. חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח–1998 והתקנות לפיו; 11. חוק להגנת חיית הבר, התשט"ו–1955 והתקנות לפיו; 11. חוק להגנת חיית הבר, התשט"ו–1955 והתקנות לפיו; 11. חוק להגנת חיית הבר, התשט"ו–1955 והתקנות לפיו; 12. חוק רישוי עסקים, התשכ"ח–1968, התקנות והצווים לפיו; 12. חוק רישוי עסקים, התשכ"ח–1968, התקנות והצווים לפיו; 12. חוק רישוי עסקים, התשכ"ח–1968, התקנות והצווים לפיו; 13. חוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג–1993 והתקנות לפיו; 13. חוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג–1993 והתקנות לפיו; 13. חוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג–1993 והתקנות לפיו; 14. חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב–1982 והתקנות לפיו; 14. חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב–1982 והתקנות לפיו; 14. חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב–1982 והתקנות לפיו; 15. פקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל"ט–1979; 15. פקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל"ט–1979; 15. פקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל"ט–1979; 16. חוק רשות התעופה האזרחית, התשס"ה–2005; 16. חוק רשות התעופה האזרחית, התשס"ה–2005; 16. חוק רשות התעופה האזרחית, התשס"ה–2005;