הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2012250
הכנסת העשרים
יוזם: חבר הכנסת מיקי רוזנטל
______________________________________________
פ/4377/20
הצעת חוק לעידוד טוהר המידות במגזר הציבורי (תביעה נגזרת בשם גוף ציבורי), התשע"ז–2017
דברי הסבר
הצעת חוק זו מוגשת כחלק מהמאבק הציבורי לקידום טוהר המידות במגזר הציבורי. הצעת החוק מתמקדת בנקודת חולשה של הרשויות, מקום בו אמנם לגוף ציבורי ישנה עילת תביעה אזרחית כנגד גורם פרטי, שעשויה לחסוך לקופה הציבורית סכומי כסף משמעותיים, אולם הרשות אינה ממצה את זכויותיה מול הגוף הפרטי.
עשויות להיות מספר סיבות לכך שגוף ציבורי לא ממצה זכויותיו מול גוף פרטי. ראשית, הגוף הציבורי כלל לא מודע לקיומה של עילת תביעה כנגד גוף פרטי (למשל, אינו יודע שמופר כלפיו חוזה או שתמיכה שהוא מעניק אינה מנוצלת למטרות שלשמן היא הוענקה). שנית, לעתים הגוף הציבורי מודע או יכול לדעת על קיומה של עילת התביעה, אך בשל מחסור במשאבים אינו פונה לבית המשפט כדי למצות את זכויותיו. שלישית, ייתכן שהבחירה שלא לפעול למיצוי זכויות הגוף הציבורי נובעת משיקולים זרים של מקבל ההחלטה, ואינה עולה בקנה אחד עם טובת הגוף הציבורי.
כדי להתמודד עם כשל זה, מוצע בהצעת החוק מנגנון הנועד לעודד חשיפת תופעות בלתי רצויות של הוצאות כספי ציבור לשווא ומתן כלים בידי הציבור לקדם את חדילתן. הכלי העיקרי שמקימה הצעת החוק הוא יכולתו של כל אדם למצות את זכויותיו של הגוף הציבורי על ידי הגשת תביעה בשם הגוף הציבורי כנגד גוף הפרטי, בדרך דומה לתביעה נגזרת, וליהנות מתגמול כספי על השקעתו. כך תעודד הצעת החוק אכיפה מוגברת כנגד הפרת זכויותיהם של גופים ציבוריים.
מנגנון זה מתבסס על חוק אמריקאי פדראלי בארצות הברית: False Claims Act. החוק משתמש בפרקטיקה המכונה בשם Qui Tam, המקנה בידי גורמים פרטיים את הזכות לתבוע בשם המדינה ולקבל חלק מהסכום שנפסק. כתוצאה משימוש בחוק הושבו לממשלה הפדראלית בארה"ב בין השנים 1986 ועד 2015 מעל 33 מיליארד דולר (civil division, u.s. department of justice, Fraud Statistics -overview (2015)). מנגנון דומה נמצא בהליכי חקיקה גם בבריטניה.
המנגנון האמור הותאם במסגרת הצעת החוק לדין הישראלי, והוא שואב השראה בעיקר מההסדר הקבוע לגבי תביעות נגזרות בחוק החברות, התשנ"ט–1999 (להלן – חוק החברות), שכן הרציונאליים בין ההסדר המוצע ובין הליך תביעה נגזרת בחוק החברות, דומים הם: בעל זכות התביעה אינו תמיד בעל אינטרס הגשת התביעה, ולשם פתרון "כשל שוק" זה, מוקם מנגנון שמטרתו להגן על בעל המניות. אם מנגנון מעין זה מתאים לחברות פרטיות, קל וחומר שיש מקום לפיתוח מנגנון דומה ביחס לכספי ציבור, השייכים לכל אזרחי מדינת ישראל.
סעיף 1
סעיף זה מגדיר את מטרת החוק: חיסכון כספי ציבור ועידוד טוהר המידות ברשויות הציבוריות.
סעיף 2
סעיף זה מגדיר מספר הגדרות יסוד לצורך חוק זה. בין היתר, הוא מגדיר גוף ציבורי בהתבסס על הוראות חוק מבקר המדינה, התשי"ח–1958 (להלן – חוק מבקר המדינה). לפי הצעת החוק, התביעה הנגזרת היא המשך ישיר של הרציונל העולה מסעיף 9 לחוק מבקר המדינה, לפיו כל גוף המחזיק בכספי ציבור מוטל עליו עול הביקורת הציבורית.
כמו כן, הסעיף מגדיר את זהות הממונה על התביעות הנגזרות בכל גוף ציבורי, אשר מהווה גורם האמון על מערך התביעות הנגזרות ומען לפניה של המעוניין לתבוע בתביעה נגזרת (לפי סעיף 4 להצעת החוק). הסעיף קובע כי ברוב המקרים היועץ המשפטי לממשלה יהווה כתובת לפנייה, מתוקף תפקידו כמייצג רשויות המדינה בבתי המשפט. ואולם, כדי לשמור על עצמאות הגופים והפרדת הרשויות הנהוגה בישראל, בכנסת – הממונה יהיה היועץ המשפטי לכנסת, במשרד מבקר המדינה – מבקר המדינה, וברשויות המקומיות – ראש הרשות המקומית.
נוסף על כך, הסעיף מבהיר כיצד יוגדר חיסכון בכספי הגוף הציבורי, שעל בסיסו מחושב הגמול לתובע הפרטי לפי סעיף 18 להצעת החוק. לפי ההגדרה, יוגדר חיסכון ככל כסף או שווה כסף שהושבו לגוף הציבורי לפי חוק זה, או נפסקו לטובת הגוף הציבורי. כן יוגדר כחיסכון כל סכום כסף או שווה כסף שתכנן הגוף הציבורי להוציא בשל התקשרות מתמשכת בשנתיים שלאחר המעשה או פסק הדין שמנעו הוצאתם (למשל, החיסכון הכספי שקם מהפסקת חוזה לחמש שנים לאחר שנה מכניסתו לתוקף יוגדר רק כהוצאות שהיו משתלמות בשנתיים מיום סיום החוזה ולא במשך ארבע שנים מסיומו). הגדרה זו נובעת מתוך הכרה בהתערערות הקשר הסיבתי בין פעולת התובע הפרטי לבין חיסכון לאחר תקופה זו.
סעיף 3
סעיף זה קובע כי כל אדם רשאי להגיש תביעה נגזרת כל עוד הוא פועל לפי הוראות החוק. תביעה נגזרת מוגדרת כתובענה בכל עניין אזרחי המוגשת בשם גוף ציבורי.
סעיף 4
בדומה להסדר הקבוע בחוק החברות, השלב הראשון ההכרחי על מנת לקבל זכות לתבוע בשם המדינה, הוא הגשת דרישה בכתב לממונה כי ימצה את זכויות הגוף הציבורי. הרעיון בבסיס סעיף זה הוא כי ישנה עדיפות למיצוי הזכות האישית והישירה של הגוף הציבורי על פני פעולה בתביעה נגזרת. כדי שההחלטה בדבר מיצוי הזכות תהיה ממשית ומבוססת, הסעיף מחייב את הפונה להעביר את כל המידע המצוי ברשותו וכן קובע חובת גילוי של הפונה על הזיקה שלו לעילת התביעה.
סעיף 5
סעיף זה קובע את השלב השני בדרך להקמת זכות התביעה הנגזרת, והוא תגובת הממונה לדרישת מיצוי הזכויות. רק בהיעדר מוכנות של הגוף הציבורי לפעול בעצמו למיצוי זכויותיו תקום הזכות. קיימת לממונה בחירה בין שלוש חלופות לתגובה, ועל החלטתו להיות מנומקת: הודעה כי יבצע פעולה או יקבל החלטה שתשמיט לדעתו את עילת התביעה; הודעה כי הוא דוחה את בקשת הפונה למיצוי הזכויות של הגוף הציבורי על ידי המדינה; או הודעה כי יגיש תביעה כנגד הגוף הפרטי.
כנהוג במנהל הציבורי, זמן התגובה המוקצב לממונה הוא 45 ימים. עם זאת, בשל ההכרה במורכבותן של פניות מסוימות או נסיבות אחרות שעשויות לדרוש זמן בחינה ארוך יותר, יכול הממונה להודיע כי הוא מאריך את זמן התגובה שיינתן ב-30 ימים נוספים, ובהתאם יהיה עליו להסביר את הטעמים לארכה זו.
סעיף 6
סעיף זה מהווה שלב שלישי ואחרון בדרך להקמת זכות התביעה הנגזרת. פונה רשאי להגיש תביעה נגזרת בהתקיימות אחת מארבע נסיבות, בהתאם לתגובת הממונה: הראשונה, כאשר הפעולה או ההחלטה של הממונה לא השמיטה, לדעתו, את עילת התביעה; השנייה, כאשר הממונה דחה את בקשת הפונה, כלומר הודיע כי אינו מתכוון לנקוט בכל דרך על מנת להביא למיצוי הזכויות של הגוף הציבורי; השלישית, כשהממונה הודיע לפונה כי החליט להגיש תביעה, אך התביעה לא הוגשה בתוך 60 ימים מיום מסירת ההודעה; הרביעית והאחרונה, כאשר הממונה לא השיב לפנייה כלל במסגרת לוח הזמנים שנקבע בסעיף 5.
זכות התביעה שקמה לפונה היא בלעדית. ואולם, ככל שלא הגיש תביעה נגזרת תוך 45 יום, כל אדם וכן הגוף הציבורי יוכלו להגיש תביעה זו. הסעיף מאזן מחד גיסא את הרצון לתמרץ את הפונה כדי לעודד את הפנייה הראשונית ואת חשיפת העילה, ולאפשר כתיבת תביעה ברמה נאותה ללא לחצים חיצוניים (למנוע תופעת "מרוץ לתחתית"), ומאידך גיסא את החשיבות שביצירת מנגנון יעיל למיצוי ואכיפת זכויות. כך הפונה לא יתמהמה, וידע כי אם לא ינצל את זכותו, הזכות תעבור הלאה. יובהר, בעניין מסוים תקום זכות בלעדית להגשת תביעה נגזרת פעם אחת בלבד, לפונה שנרשם ראשון בפנקס באותו עניין לפי הוראות סעיף 6 להצעת חוק זו.
הסעיף מתיר הגשתה של תביעה נגזרת המתבססת על העובדות שביסוד הפניה המוקדמת לממונה בלבד, על מנת לוודא כי זכויות הגוף הציבורי לא יפגעו, וכי החלטת הממונה בדבר אופן הפעולה הנכון בנסיבות העניין תתקבל מתוך ראייה רחבה ומלאה של העובדות הרלוונטיות.
סעיף 7
בדומה לתביעה נגזרת לפי חוק החברות, אופיו המיוחד של כלי התביעה הנגזרת מחייב כי בקשה להגשת התביעה תאושר על ידי בית המשפט, וזאת על מנת להגן על זכויות כלל הנוגעים בדבר. כך, מוודא בית המשפט כי ינוהלו רק תביעות שמייצגות נאמנה את אינטרס הגוף הציבורי. הסעיף מבנה את שיקול דעתו של בית המשפט, על מנת להבטיח כי אינטרס הציבור יישמר. יצוין, כי משום שהצעת החוק נועדה לקדם את טובת הציבור על ידי הגנה על אינטרסים כלכליים של הציבור, יש להבטיח שאינטרס כלכלי לא יוגדר כחוסר תום לב שמונע הגשת תביעה נגזרת.
הסעיף מאפשר גמישות מסוימת לבית המשפט ביחס לאישור תביעה נגזרת גם כשזו מוגשת בטרם חלפו המועדים הקבועים בסעיפים 5 עד 6, במקרים מיוחדים ומוצדקים, על מנת לא לחסום תביעות ראויות שהגשתן במועד מוקדם יותר הן תנאי להצלחתן.
סעיף קטן (ג) קובע כי במקרים שבהם לא אושרה תביעה נגזרת מטעמים שאינם עקרוניים ואשר עשויים להשתנות, דחייה זו לא תחסום תובעים פרטיים אחרים מהגשת תביעה נגזרת. כמו כן, סעיף קטן (ד) מבהיר כי גם במקרים בהם הדחייה נבעה מטעמים מהותיים, אין דחייה זו חוסמת את הדרך של אדם אחר לפנות לממונה ולהקים לעצמו זכות לתבוע בתביעה נגזרת עצמאית, אם יעמוד בדרישות החוק.
סעיף 8
בשל העובדה כי אדם תובע זכות של גוף ציבורי, וכי אותו גורם ציבורי מושפע מתביעה זו, קובע סעיף זה כי הודעה על אישור תביעה נגזרת בשם גוף ציבורי תימסר לממונה על ידי מזכירות בית המשפט.
סעיף 9
סעיף זה קובע כיצד יש לנהוג כאשר מוגשת תביעה נגזרת בזמן שכבר מתנהלת במערכת בתי המשפט תביעה בנושא דומה מבחינה עובדתית או משפטית. לפי הסעיף, כשמוגשת תביעה כזו, בשלב הראשון, לבית המשפט סמכות שבשיקול דעת לדון בה בנפרד או להורות על העברתה לדיון בפורום השיפוטי שנקבע כי ידון בתביעה הקודמת, וזאת בהתחשב בנסיבות העניין. נסיבות שעשויות להשפיע על ההחלטה הן מידת הדמיון והחפיפה בין השתיים.
בשלב השני, הסעיף מעניק לבית המשפט שדן בשתי התביעות סמכויות רחבות. ככלל ברירת המחדל היא שזכותו של הפונה בעל הזכות הבלעדית לניהול התביעה הנגזרת היא הגוברת, תוך מחיקת התביעה האחרת. כלומר, פונה שפנייתו נרשמה ראשונה בפנקס התביעות הנגזרות, והגיש את התביעה הנגזרת בתוך 45 ימים מיום שקמה לו זכות התביעה הנגזרת, גובר. ואולם, לשם הגנה על האינטרס הציבורי, מוענקת לבית המשפט בכל שלב בניהול הדיון הסמכות לחרוג מברירת המחדל, ולא למחוק את התביעה הנוספת אלא להורות על צירופה, כולה או חלקה, לתביעת הפונה הראשון. בית המשפט רשאי לפעול כך אם שוכנע שהדבר דרוש כדי שעניינו של הגוף הציבורי ייוצג וינוהל בדרך הטובה והיעילה ביותר. כך למשל, מקום בו התביעה הנוספת עשויה להביא עמה ערך מוסף ייחודי לניהול התביעה ולהגשמת אינטרס הגוף הציבורי.
אפשרות נוספת היא בנסיבות בהן התביעה המאוחרת אינה מתחרה בתביעת פונה שהחזיק בזכות בלעדית בעת הגשתה, אלא בתביעה שהוגשה לאחר תום תקופת הבלעדיות. ברירת המחדל היא ניהול התביעה המוקדמת ומחיקת המאוחרת. גם כאן – כדי לשמור על אינטרס הציבור – ניתנת לבית המשפט סמכות שבשיקול דעת לאחד את התביעות ולדון בהן יחדיו. ואולם, בנסיבות אלו בית המשפט יכול למחוק אף את התביעה המוקדמת, שכן בנסיבות אלה לא ניתנה תקופת בלעדיות לתובע הפרטי, המאפשרת לעמול על תביעה נגזרת בנחת, וקיים חשש שתובעים פרטיים יפעלו להגשת תביעה במהרה, על חשבון איכותה. לשם כך נקבע מערך תמריצים אחר, שמעניק עדיפות לאיכות על פני מהירות, בנסיבות המתאימות לכך.
סעיף 10
סעיף זה מקנה לתובע פרטי את הזכות לבקש כי בית המשפט יורה לגוף הציבורי לגלות מסמכים הנוגעים להליך אישור התביעה הנגזרת. בית המשפט יאשר בקשה כזו רק אם שוכנע כי התובע הפרטי העמיד תשתית ראייתית ראשונית לגבי קיומם לכאורה של התנאים לאישור התביעה הנגזרת שנקבעו בסעיף 7 להצעת החוק. יובהר כי חלים בשלמותם דיני החיסיון על ההליך המקדמי, כשם שאלו חלים על כל הליך אזרחי.
סעיף 11
בעת הגשת תביעה אזרחית, נדרש תובע לשלם אגרה לבית המשפט, שלרוב מהווה אחוז מסוים מסכום התביעה. כידוע, גוף ציבורי מחזיק ומנהל סכומים גבוהים, ולכן יכולה לקום לו זכות תביעה ביחס לסכום גבוה בהרבה מאשר סכומים שמשלם התובע הממוצע. גביית אגרה באופן יחסי מסכום התביעה, עלולה למנוע מתובעים פוטנציאליים מלהשתמש במנגנון התביעה הנגזרת. כמו כן, משום שסכום הזכייה בתביעה ברובו חוזר לגוף הציבורי, מוצדק כי תובע פרטי בתביעה נגזרת לא ישלם את סכום האגרה בשלמותו, שכן אחרת מנגנון התביעה הנגזרת עלול להפוך לאות מתה.
לכן קובע הסעיף, בדומה לתביעה נגזרת בחוק החברות, כי בעת הגשת תביעה נגזרת ישלם התובע הפרטי רק חלק מאגרת בית המשפט, וכי אם תאושר התביעה הנגזרת, הגוף הציבורי הוא שישלים את יתרת האגרה, וכן ישיב לתובע הפרטי את האגרה ששילם. בנוסף, בניגוד לתביעה אזרחית רגילה אשר בית המשפט יימנע מלדון בה אם לא שולמה בה מלוא האגרה, אי תשלום יתרת אגרת בית המשפט על ידי הגוף הציבורי, לא יעכב את הדיון בתביעה הנגזרת. ההצדקה לכך היא שאין שליטה לתובע הפרטי על פעולות הגוף הציבורי, וכי ככל שהגוף הציבורי התנגד לקיום התביעה הנגזרת מלכתחילה, לא ראוי לאפשר לו להכשיל את התביעה לאחר שזו כבר אושרה, בעזרת מכשיר פרוצדוראלי.
חסם נוסף שעשוי למנוע מתובעים נגזרים פוטנציאליים להגיש תביעה נגזרת הן הוצאות ניהול המשפט הגבוהות. לכן, הסעיף קובע כי לבית המשפט סמכות שבשיקול דעת להורות לגוף הציבורי לשלם לתובע הפרטי סכומים לכיסוי הוצאותיו או לשלם ערבות.
סעיף 12
סעיף זה מסדיר את זכויות הגוף הציבורי שבשמו מתנהלת התביעה הנגזרת, והוא מבוסס על החוק האמריקני. ברי כי הפרטת זכות התביעה של הגוף הציבורי לא יכולה להותירו ללא כל השפעה על ההליך, שכן תוצאותיה עשויות להשפיע ישירות על הגוף הציבורי. הסעיף מעניק לגוף הציבורי מעמד מיוחד בתביעה הנגזרת בשני עניינים, במטרה להבטיח פיקוח על התובע הפרטי בניהולו את ההליך: ראשית, הגוף הציבורי רשאי לדרוש שהתובע הפרטי ימסור לידיו עותקים של כלל כתבי בי-הדין במסגרת ההליך המשפטי, כדי שיוכל לעקוב אחר התקדמות ההליך; שנית, הגוף הציבורי רשאי לבקש מבית המשפט להצטרף כצד לתביעה הנגזרת.
סעיפים 13 ו-14
סעיפים אלו מסדירים סיום של תביעה נגזרת בדרך של הסתלקות התובע הפרטי מתביעתו או הסדר פשרה. ההסדר בסעיף זה עוצב לאור ההסדר בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו–2006, בשל מאפיין משותף שתביעות אלו חולקות: היעדר זהות מלאה בין התובע שמנהל את התביעה לבין בעל זכות התביעה המקורית, כאשר השני מושפע מפעולות הראשון. בשני המקרים יכולים להיות לתובע הפרטי אינטרסים שנוגדים את האינטרסים של בעלי זכות התביעה האישית והישירה. לכן, עולה הצורך למעורבות מוגברת של החוק ובית המשפט באוטונומיה של הצדדים להליך, כדי שאלו לא יעשו יד אחת כנגד בעלי זכות התביעה האישית אותם הם למעשה מייצגים. פשרה והסתלקות על רקע כזה בהקשר של תביעה נגזרת יכולים לגרום לאכיפה חסרה של הנורמה, ולפגוע בזכויות של הגוף הציבורי שבשמו מתנהלת התביעה הנגזרת, ובכך בציבור עצמו. על כן, ההצעה מייבאת את ההסדר מחוק תובענות ייצוגיות, בשינויים המחויבים.
ראשית, הסעיפים קובעים כי בניגוד להליכים אזרחיים רגילים, בתביעה נגזרת הסתלקות או הגעה להסדר פשרה בין התובע הפרטי לנתבע טעונים אישור של בית המשפט. שנית, נקבע כי תובע פרטי לא יקבל דבר מהנתבע בקשר להסתלקותו או בקשר להסדר הפשרה, זאת משום שבתביעה הנגזרת הגמול לתובע הפרטי מוסדר באופן נפרד ונקבע על ידי סעיפי החוק ובית המשפט. האצלת הכוח לתובע ולנתבע לקבוע את הגמול של התובע הפרטי תייצר ניגוד עניינים מובהק, ואין לאפשר זאת.
שלישית, לפי ההסדר, בנוגע להסתלקות, על התובע הפרטי לצרף לבקשת האישור תצהירים והתחייבויות בהם יגלה את כל הפרטים המהותיים הנוגעים להסתלקות, וביחס להסדר פשרה חובה זו חלה על שני הצדדים. טופס התצהיר וההתחייבות מצורף בתוספת הראשונה. הצהרה שתתברר כשקרית צפויה לעונשים הקבועים בחוק בגין שבועת שקר, והתחייבות שתופר דינה כדין סירוב לציית לצו בית משפט לפי פקודת ביזיון בית משפט.
כמו כן, ביחס להסתלקות, על התובע הפרטי ליידע את הממונה על הבקשה ותוכנה, וזאת כדי שיוכל לפעול באחת משתי דרכים אפשריות: להתנגד להסתלקות או להיכנס בנעלי התובע הפרטי ולנהל את התביעה. לא פעל הממונה כאמור בתקופה הקבועה בהצעת החוק, רשאי כל אדם להגיש תביעה נגזרת בשם הגוף הציבורי.
ביחס להסדר פשרה, הסעיף מציע כי סמכות התובע הפרטי תגודר לסוגיות שעלו מכתב התביעה הנגזרת, אלא אם כן הממונה אישר לו לחרוג מגבולות אלו. מטרת הוראה זו היא להגן על האינטרסים של הגוף הציבורי ולהבטיח שהתובע הפרטי, שנכנס בנעליה, לא יתחייב בשמה לדברים שאינם קשורים לעובדות ולעילות התביעה.
כן ביחס להסדר פשרה, על התובע הפרטי ליידע את הממונה על הבקשה ותוכנה, וזאת כדי שיוכל לגבש את עמדתו על הסדר הפשרה ובמידת הצורך להגיש התנגדות. ההסדר יפורסם גם באמצעי פרסום נוסף וכן בפנקס התביעות הנגזרות, זאת בכדי לאפשר לכל אדם לגבש עמדתו על הבקשה, ובמידת הצורך להגיש התנגדותו המנומקת לה, מלווה בגילוי נאות, ובהתחייבות שהפרתה תהווה בזיון בית משפט. להתנגדות זו רשאים הצדדים להגיב. ההתנגדות היא אמצעי פיקוח נוסף שיבטיח כי החלטת בית המשפט לאשר את ההסדר נעשית מתוך הבנה רחבה של תוכנו והשלכותיו.
בית המשפט יאשר הסכם פשרה בהחלטה מנומקת רק אם השתכנע שהוא הוגן, סביר וראוי בהתחשב באינטרסים של הגוף הציבורי שבשמו מתנהלת התביעה הנגזרת. אם מצא בית המשפט כי ניתן לאשר את ההסדר בכפוף לשינויים מסוימים שייערכו בו, לשם הגנה על הגוף הציבורי שבשמו מתנהלת התביעה הנגזרת, או לשם אכיפת הדין או פיקוח על ביצוע ההסדר, רשאי הוא להתנות בכך את אישורו.
סעיף 15
אחת מדרכי הפעולה של הגוף הציבורי עת מקבל הוא פנייה לפי סעיף 4, היא לתבוע בעצמו על בסיס פניית הפונה. החליט הגוף הציבורי כאמור, סעיף זה מסדיר את זכותו של הפונה לבקש להצטרף כצד להליך כתובע משני. מודל זה מבוסס על ההסדר הקיים בחוק האמריקאי. ההצדקה לכך היא כפולה: ראשית הפונה הוא זה שהוביל לפתיחת ההליך, ולכן מובן שיש לאפשר לו להיות חלק ולעזור לטובת מיצוי הזכות של הגוף הציבורי ולהבטיח ניהול תקין של ההליך; שנית, מדובר בכספי ציבור, כך שלמעשה יש פגיעה עקיפה בכל אזרח ותושב ישראל.
הצטרפותו של התובע המשני תאושר רק אם מצא בית המשפט שהיא עשויה לתרום לניהול ההוגן והיעיל של ההליך. הרף לאישור הצטרפות התובע המשני נמוך מהרף לאישור בקשה להשתתפות בדיונים בתובענה ייצוגית, שהוגדר בחוק שיש לאשר רק אם מצא בית המשפט "כי הדבר דרוש לשם ניהולה היעיל וההוגן של התובענה הייצוגית".
סעיף 16
סעיף זה מאפשר לבית המשפט, לבקשת היועץ המשפטי לממשלה, הגוף הציבורי או התובע הפרטי, להשהות את התביעה, כדי שלא לפגוע בסיכוייה או בהליך פלילי מקביל שמנהלת המדינה, שבבסיסו אותן עובדות.
סעיף 17
סעיף זה מאפשר לבית המשפט לקבוע מי ישלם את ההוצאות במקרה של הפסד בתביעה נגזרת, התובע הפרטי או הגוף הציבורי. סעיף זה מטרתו כפולה: ראשית, הטלה באופן אוטומטי של הוצאות הנתבע על כתפי התובע הפרטי עלולה לשנות את מערך התמריצים של תובעים פוטנציאליים ותהפוך את החוק לאות מתה. שנית, החשש מפני האפשרות לשאת בנטל ההוצאות תתמרץ את התובע לנהל משפט בדרך ראויה. מן הראוי שככל שההפסד אינו בשל היות התביעה תביעת סרק, או תביעה בעלת סיכויים נמוכים שלא היה ראוי להגישה, או בשל התנהלות לקויה של התובע הפרטי, אין להטיל עליו את הוצאות ניהול ההליך, וזאת על מנת שלא לחסום תביעות ראויות.
סעיף 18
סעיף זה מהווה את החידוש הגדול שבהצעת החוק. הסדר זה הוא שמעודד את הציבור ליידע את הגוף הציבורי על עילת תביעה הקיימת לו, על ידי מתן תגמול סמלי ויחסי לסכום שהמידע או הפעולות הביאו לחסכונו, ואף מגדיל את הגמול ככל שהשקעתו בקידום סיום היחסים הבלתי תקינים גדלה.
לפי סעיף זה, פונה שהביא בפנייתו לפי חוק זה לחיסכון בכספי ציבור יקבל גמול של 5% מחיסכון זה, תובע משני 5% עד 15% ותובע פרטי יקבל בין 15% ל-25%. גמול זה מהווה תמריץ אמיתי לאדם המגלה על קיומם של יחסים בלתי תקינים בין גוף ציבורי לגוף פרטי להביא לסיום יחסים אלו. סיום יחסים בלתי תקינים הוא אינטרס חברתי ציבורי ראשון במעלה. הסעיף מבהיר כי במקרה שישנם יותר מתובע פרטי אחד או יותר מתובע משני אחד, הגמול המקסימאלי הכולל לכל אלו יחד נותר זהה, ומתחלק ביניהם לפי שיקול דעת בית המשפט, לפי מידת השקעתם ותרומתם לניהול התביעה.
התנהלות תקינה ושקופה במגזר הציבורי הוא אינטרס של הציבור, ובהצעת החוק מצטרף גם אינטרס כלכלי שיעודד תיקון ליקויים בשירות הציבורי ויביא לחיסכון כספי ציבור. יש לתגמל את מי שעוסק במלאכה לטובת הציבור כולו ומביא לצמצום בבזבוז כספים שלא כדין, וזאת בהתאם למידת השקעתו לתיקון הליקוי. יצוין כי בחוק האמריקאי אחוזי הגמול גבוהים יותר.
סעיף 20
סעיף זה מסדיר באופן כולל את פומביות התביעות הנגזרות בשם גופים ציבוריים. פומביות זו נדרשת בשל אופייה המיוחד של התביעה, משום שניהולה רלוונטי ומשפיע על גורמים רבים. אחראי על ניהול הפנקס הוא מנהל בתי המשפט, אשר אחראי גם על פנקס התובענות הייצוגיות, וכמו פנקס התובענות הייצוגיות גם פנקס התביעות הנגזרות יפורסם לעיניי כל באתר האינטרנט של הנהלת בתי המשפט. חשיפה פומבית זו תייצר הליך טוב יותר ושקול יותר, בו יוכלו להשתכלל אינטרסים שונים של הציבור. וכן היא תגביר את השוויון בין התובעים הפרטיים הפוטנציאלים השונים.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ט' בתמוז התשע"ז – 3.7.17
מטרת החוק 1. מטרתו של חוק זה להגן על הקופה הציבורית באמצעות עידוד חשיפת הוצאות בלתי תקינות של כספי ציבור, ומתן כלים בידי הציבור למניעת הוצאות אלה ולהשבת הכספים לקופה הציבורית. מטרתו של חוק זה להגן על הקופה הציבורית באמצעות עידוד חשיפת הוצאות בלתי תקינות של כספי ציבור, ומתן כלים בידי הציבור למניעת הוצאות אלה ולהשבת הכספים לקופה הציבורית.
הגדרות 2. בחוק זה – בחוק זה –
"אדם" – לרבות תאגיד כהגדרתו בחוק הפרשנות, התשמ"א–1981; "אדם" – לרבות תאגיד כהגדרתו בחוק הפרשנות, התשמ"א–1981;
"גוף ציבורי" – גוף המנוי בסעיף 9 לחוק מבקר המדינה [נוסח משולב], התשי"ח–1958 (בחוק זה – חוק מבקר המדינה), למעט גוף המנוי על הגופים המפורטים בסעיפים 9(8) ו- (9) לחוק מבקר המדינה; "גוף ציבורי" – גוף המנוי בסעיף 9 לחוק מבקר המדינה [נוסח משולב], התשי"ח–1958 (בחוק זה – חוק מבקר המדינה), למעט גוף המנוי על הגופים המפורטים בסעיפים 9(8) ו- (9) לחוק מבקר המדינה;
"חיסכון בכספי הגוף הציבורי" – כל אחד מאלה, ביחד או לחוד: "חיסכון בכספי הגוף הציבורי" – כל אחד מאלה, ביחד או לחוד:
(1) סך כל סכום הכסף או שווה הכסף שהושב לגוף הציבורי לפי חוק זה או לפי תובענה, לרבות פסיקת פיצויים לטובת הגוף הציבורי;
(2) סך כל סכום הכסף או שווה הכסף שנחסך לגוף הציבורי בשל ביטול התקשרות מתמשכת, שבשלה חדל הגוף הציבורי מתשלום סכום כסף או שווה כסף, בתקופה של 24 חודשים מיום ביטול ההתקשרות; לא יובא בחשבון כחיסכון סך סכום הכסף או שווה הכסף המוערך שיידרש לגוף הציבורי לשם התקשרות חלופית;
"ממונה" – אחד מאלה: "ממונה" – אחד מאלה:
(1) לגבי גוף ציבורי המנוי על הגופים המפורטים בסעיף 9(1) עד (3) ו- (5) עד (7) לחוק מבקר המדינה – היועץ המשפטי לממשלה;
(2) לגבי הכנסת – היועץ המשפטי לכנסת;
(3) לגבי משרד מבקר המדינה – מבקר המדינה;
(4) לגבי רשות מקומית – ראש הרשות המקומית;
"השר" – שר המשפטים; "השר" – שר המשפטים;
"תביעה נגזרת" – תובענה שהגיש אדם לפי חוק זה בשם גוף ציבורי בשל עילת תביעה שלו, בעניין אזרחי; "תביעה נגזרת" – תובענה שהגיש אדם לפי חוק זה בשם גוף ציבורי בשל עילת תביעה שלו, בעניין אזרחי;
"תובע משני" – מי שהצטרף להליך משפטי לפי הוראות סעיף 15 לחוק זה; "תובע משני" – מי שהצטרף להליך משפטי לפי הוראות סעיף 15 לחוק זה;
"תובע פרטי" – מי שהגיש תביעה בשם גוף ציבורי לפי הוראות סעיף 6 לחוק זה. "תובע פרטי" – מי שהגיש תביעה בשם גוף ציבורי לפי הוראות סעיף 6 לחוק זה.
הגשת תביעה נגזרת בשם גוף ציבורי 3. כל אדם רשאי להגיש תביעה נגזרת אם התקיימו הוראות חוק זה. כל אדם רשאי להגיש תביעה נגזרת אם התקיימו הוראות חוק זה.
פניה לממונה 4. (א) אדם המעוניין להגיש תביעה נגזרת יפנה לממונה בכתב בדרישה למצות את זכויות הגוף הציבורי (בחוק זה – הפונה). (א) אדם המעוניין להגיש תביעה נגזרת יפנה לממונה בכתב בדרישה למצות את זכויות הגוף הציבורי (בחוק זה – הפונה).
(ב) בפנייתו, יפרט הפונה את כל העובדות הידועות לו המקימות את עילת התביעה, הנימוקים להגשתה, כל הראיות המצויות ברשותו וכן כל זיקה שיש לו לעילת התביעה; היה הגוף הציבורי רשות מקומית, יעביר הפונה העתק מן הפניה גם ליועץ המשפטי לממשלה. (ב) בפנייתו, יפרט הפונה את כל העובדות הידועות לו המקימות את עילת התביעה, הנימוקים להגשתה, כל הראיות המצויות ברשותו וכן כל זיקה שיש לו לעילת התביעה; היה הגוף הציבורי רשות מקומית, יעביר הפונה העתק מן הפניה גם ליועץ המשפטי לממשלה.
תגובת הממונה 5. (א) פנה אדם לממונה לפי סעיף 4, רשאי הממונה לפעול באחת מאלה: (א) פנה אדם לממונה לפי סעיף 4, רשאי הממונה לפעול באחת מאלה:
(1) לבצע פעולה או לקבל החלטה אשר כתוצאה ממנה סבור הוא שנשמטת עילת התביעה;
(2) לדחות את בקשת הפונה;
(3) להחליט על הגשת תביעה על ידי הגוף הציבורי.
(ב) הממונה יודיע לפונה על הדרך שנקט כאמור בסעיף קטן (א) בתוך 45 ימים מיום קבלת הפנייה וינמק את החלטתו. (ב) הממונה יודיע לפונה על הדרך שנקט כאמור בסעיף קטן (א) בתוך 45 ימים מיום קבלת הפנייה וינמק את החלטתו.
(ג) הממונה רשאי להאריך את מועד ההודעה לפונה בשלושים ימים נוספים, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ובלבד שהודיע על כך לפונה בכתב. (ג) הממונה רשאי להאריך את מועד ההודעה לפונה בשלושים ימים נוספים, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ובלבד שהודיע על כך לפונה בכתב.
הזכות להגיש תביעה נגזרת 6. (א) פונה רשאי להגיש תביעה נגזרת בהתבסס על העובדות שביסוד הפניה לפי סעיף 4, אם התקיים אחד מאלה: (א) פונה רשאי להגיש תביעה נגזרת בהתבסס על העובדות שביסוד הפניה לפי סעיף 4, אם התקיים אחד מאלה:
(1) הפעולה שננקטה או ההחלטה שנתקבלה לפי סעיף 5(א)(1) לא השמיטה, לדעתו, את עילת התביעה, כולה או חלקה;
(2) הממונה דחה את בקשת הפונה לפי סעיף 5(א)(2);
(3) הממונה הודיע לפונה כי החליט להגיש תביעה כאמור בסעיף 5(א)(3), אך התביעה לא הוגשה בתוך 60 ימים מיום מסירת ההודעה; הוגשה תביעה בידי המדינה הנוגעת רק לחלק מעילת התביעה, רשאי הפונה להגיש תביעה על יתר עילת התביעה;
(4) הממונה לא השיב לפנייה בהתאם להוראות סעיף 5.
(ב) התובע הפרטי ימסור לממונה העתק מהתביעה הנגזרת מיד עם הגשתה. (ב) התובע הפרטי ימסור לממונה העתק מהתביעה הנגזרת מיד עם הגשתה.
(ג) זכות תביעה בלעדית תעמוד לפונה לפי סעיף קטן (א), שפנייתו נרשמה ראשונה באותו עניין לפי סעיף 20(ב), למשך 45 ימים (בחוק זה – תקופת הבלעדיות), זולת אם לא אושרה תביעה נגזרת שהגיש בשל אי התקיימות סעיף 7(א)(1) עד (3). (ג) זכות תביעה בלעדית תעמוד לפונה לפי סעיף קטן (א), שפנייתו נרשמה ראשונה באותו עניין לפי סעיף 20(ב), למשך 45 ימים (בחוק זה – תקופת הבלעדיות), זולת אם לא אושרה תביעה נגזרת שהגיש בשל אי התקיימות סעיף 7(א)(1) עד (3).
(ד) לא הוגשה התביעה על ידי הפונה במשך תקופת הבלעדיות, רשאי כל אדם להגיש תביעה נגזרת בהתבסס על העובדות שביסוד הפנייה, ולנהלה. (ד) לא הוגשה התביעה על ידי הפונה במשך תקופת הבלעדיות, רשאי כל אדם להגיש תביעה נגזרת בהתבסס על העובדות שביסוד הפנייה, ולנהלה.
אישור תביעה נגזרת 7. תביעה נגזרת טעונה אישור בית המשפט והוא יאשרה אם שוכנע כי מתקיימים כל אלה: תביעה נגזרת טעונה אישור בית המשפט והוא יאשרה אם שוכנע כי מתקיימים כל אלה:
(1) התובע הפרטי עומד בדרישות חוק זה;
(2) לכאורה התביעה וניהולה הן לטובת הגוף הציבורי; היה היועץ המשפטי לממשלה ממונה על הגוף הציבורי, יראו את טובת המדינה כטובת הגוף הציבורי;
(3) התביעה אינה עוסקת בזוטי דברים;
(4) קיים יסוד סביר להניח כי התובע הפרטי פועל בתום לב וינהל את התביעה הנגזרת בדרך הולמת.
(ב) בית המשפט רשאי לאשר הגשת תביעה נגזרת המוגשת בטרם חלפו המועדים הקבועים בסעיפים 5 עד 6 אם מצא כי אי הגשת התביעה באותו מועד תגרום להתיישנותה או לפגיעה ממשית בסיכוייה. (ב) בית המשפט רשאי לאשר הגשת תביעה נגזרת המוגשת בטרם חלפו המועדים הקבועים בסעיפים 5 עד 6 אם מצא כי אי הגשת התביעה באותו מועד תגרום להתיישנותה או לפגיעה ממשית בסיכוייה.
(ג) לא אושרה תביעה נגזרת בשל אי התקיימות סעיף קטן (א)(1) עד (3), לא יהיה בכך כדי למנוע כל פנייה לממונה לפי סעיף 4. (ג) לא אושרה תביעה נגזרת בשל אי התקיימות סעיף קטן (א)(1) עד (3), לא יהיה בכך כדי למנוע כל פנייה לממונה לפי סעיף 4.
(ד) לא אושרה תביעה נגזרת בשל אי התקיימות סעיף קטן (א)(4), לא יהיה בכך כדי למנוע מאדם אחר להגיש בקשה לאישור תביעה נגזרת בהתבסס על העובדות שביסוד הפנייה ולנהלה. (ד) לא אושרה תביעה נגזרת בשל אי התקיימות סעיף קטן (א)(4), לא יהיה בכך כדי למנוע מאדם אחר להגיש בקשה לאישור תביעה נגזרת בהתבסס על העובדות שביסוד הפנייה ולנהלה.
החלטה בדבר אישור תביעה נגזרת 8. החלטת בית המשפט בדבר אישור תביעה נגזרת או בדבר דחייה של בקשה לאישור תימסר על ידי מזכירות בית המשפט לממונה; היה הגוף הציבורי רשות מקומית, מזכירות בית המשפט תעביר את ההחלטה גם ליועץ המשפטי לממשלה. החלטת בית המשפט בדבר אישור תביעה נגזרת או בדבר דחייה של בקשה לאישור תימסר על ידי מזכירות בית המשפט לממונה; היה הגוף הציבורי רשות מקומית, מזכירות בית המשפט תעביר את ההחלטה גם ליועץ המשפטי לממשלה.
תביעה מקבילה 9. (א) מצא בית המשפט שאליו הוגשה התביעה הנגזרת כי תלויה ועומדת תביעה קודמת, אשר מתעוררות בה שאלות משותפות של עובדה או משפט, הזהות או דומות בעיקרן לשאלות המתעוררות בתביעה הנגזרת שלפניו, רשאי בית המשפט, אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות העניין, להורות על העברת הדיון בה לבית המשפט שאליו הוגשה התביעה הקודמת, ואם נקבע השופט או המותב שידון בתביעה הקודמת – לאותו שופט או מותב. (א) מצא בית המשפט שאליו הוגשה התביעה הנגזרת כי תלויה ועומדת תביעה קודמת, אשר מתעוררות בה שאלות משותפות של עובדה או משפט, הזהות או דומות בעיקרן לשאלות המתעוררות בתביעה הנגזרת שלפניו, רשאי בית המשפט, אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות העניין, להורות על העברת הדיון בה לבית המשפט שאליו הוגשה התביעה הקודמת, ואם נקבע השופט או המותב שידון בתביעה הקודמת – לאותו שופט או מותב.
(ב) הוגשה תביעה נגזרת בידי פונה המחזיק בזכות בלעדית, והוגשו תביעות נוספות באותו עניין, ידון בית המשפט בתביעה הנגזרת של הפונה בעל הזכות הבלעדית ויורה על מחיקת התביעות האחרות; ואולם בית המשפט רשאי בכל שלב, לאחר ששמע את הצדדים, להורות על צירוף התביעות ולדון בהן יחדיו, או על מחיקת כל אחת מן התביעות הנוספות, כולן או חלקן, אם שוכנע שהדבר דרוש כדי שעניינו של הגוף הציבורי ייוצג וינוהל בדרך הטובה והיעילה ביותר. (ב) הוגשה תביעה נגזרת בידי פונה המחזיק בזכות בלעדית, והוגשו תביעות נוספות באותו עניין, ידון בית המשפט בתביעה הנגזרת של הפונה בעל הזכות הבלעדית ויורה על מחיקת התביעות האחרות; ואולם בית המשפט רשאי בכל שלב, לאחר ששמע את הצדדים, להורות על צירוף התביעות ולדון בהן יחדיו, או על מחיקת כל אחת מן התביעות הנוספות, כולן או חלקן, אם שוכנע שהדבר דרוש כדי שעניינו של הגוף הציבורי ייוצג וינוהל בדרך הטובה והיעילה ביותר.
(ג) הוגשה יותר מתביעה אחת לאחר תום תקופת הבלעדיות, ידון בית המשפט בתביעה הקודמת בזמן ויורה על מחיקת התביעות האחרות; ואולם רשאי בית המשפט בכל שלב, לאחר ששמע את הצדדים, להורות על צירוף התביעות ולדון בהן יחדיו, או על מחיקת כל אחת מן התביעות, כולן או חלקן, אם שוכנע שהדבר דרוש כדי שעניינו של הגוף הציבורי ייוצג וינוהל בדרך הטובה והיעילה ביותר ולאחר שנתן דעתו לשלב שבו הוגשו התביעות האחרות. (ג) הוגשה יותר מתביעה אחת לאחר תום תקופת הבלעדיות, ידון בית המשפט בתביעה הקודמת בזמן ויורה על מחיקת התביעות האחרות; ואולם רשאי בית המשפט בכל שלב, לאחר ששמע את הצדדים, להורות על צירוף התביעות ולדון בהן יחדיו, או על מחיקת כל אחת מן התביעות, כולן או חלקן, אם שוכנע שהדבר דרוש כדי שעניינו של הגוף הציבורי ייוצג וינוהל בדרך הטובה והיעילה ביותר ולאחר שנתן דעתו לשלב שבו הוגשו התביעות האחרות.
בקשה לגילוי מסמכים 10. תובע פרטי רשאי לבקש מבית המשפט, לפני הגשת הבקשה לאישור התביעה או לאחר הגשתה, כי יורה לגוף הציבורי לגלות מסמכים הנוגעים להליך אישור התביעה הנגזרת. תובע פרטי רשאי לבקש מבית המשפט, לפני הגשת הבקשה לאישור התביעה או לאחר הגשתה, כי יורה לגוף הציבורי לגלות מסמכים הנוגעים להליך אישור התביעה הנגזרת.
בית המשפט רשאי לאשר בקשה כאמור בסעיף קטן (א) אם שוכנע כי התובע הפרטי העמיד תשתית ראייתית ראשונית לגבי קיומם לכאורה של התנאים לאישור התביעה הנגזרת המנויים בסעיף 7. בית המשפט רשאי לאשר בקשה כאמור בסעיף קטן (א) אם שוכנע כי התובע הפרטי העמיד תשתית ראייתית ראשונית לגבי קיומם לכאורה של התנאים לאישור התביעה הנגזרת המנויים בסעיף 7.
אגרה והוצאות 11. בעת הגשת בקשה לאישור תביעה נגזרת, ישלם התובע הפרטי רק חלק מאגרת בית המשפט, בשיעור שיקבע השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. בעת הגשת בקשה לאישור תביעה נגזרת, ישלם התובע הפרטי רק חלק מאגרת בית המשפט, בשיעור שיקבע השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.
(ב) אישר בית המשפט תביעה נגזרת, ישיב הגוף הציבורי לתובע הפרטי את האגרה ששילם וישלם את יתרת אגרת בית המשפט בשל התביעה הנגזרת באופן ובשיעור שיקבע השר, ועל אף האמור בכל דין, אי תשלום יתרת אגרת בית המשפט לא יעכב את הדיון בתביעה; בכל שלב, רשאי בית המשפט – (ב) אישר בית המשפט תביעה נגזרת, ישיב הגוף הציבורי לתובע הפרטי את האגרה ששילם וישלם את יתרת אגרת בית המשפט בשל התביעה הנגזרת באופן ובשיעור שיקבע השר, ועל אף האמור בכל דין, אי תשלום יתרת אגרת בית המשפט לא יעכב את הדיון בתביעה; בכל שלב, רשאי בית המשפט –
(1) להורות לגוף הציבורי לשלם לתובע הפרטי סכומים שיקבע לכיסוי הוצאותיו;
(2) להטיל על הגוף הציבורי להפקיד ערובה לכיסוי הוצאות הנתבע.
זכויות הגוף הציבורי בתביעה נגזרת 12. אושרה תביעה נגזרת, רשאי הממונה לדרוש כי התובע הפרטי ימסור לידיו עותקים של כלל כתבי בי-הדין במסגרת ההליך המשפטי. אושרה תביעה נגזרת, רשאי הממונה לדרוש כי התובע הפרטי ימסור לידיו עותקים של כלל כתבי בי-הדין במסגרת ההליך המשפטי.
לבקשת הממונה, בית המשפט רשאי לצרף כצד לתביעה הנגזרת את הגוף הציבורי, אם מצא כי יש טעמים טובים לאישור בקשתו. לבקשת הממונה, בית המשפט רשאי לצרף כצד לתביעה הנגזרת את הגוף הציבורי, אם מצא כי יש טעמים טובים לאישור בקשתו.
בקשה לאישור הסתלקות 13. (א) תובע פרטי לא יסתלק מבקשה לאישור תביעה נגזרת או מתביעה נגזרת (בחוק זה – הסתלקות), אלא באישור בית המשפט ולפי הוראות סעיף זה. (א) תובע פרטי לא יסתלק מבקשה לאישור תביעה נגזרת או מתביעה נגזרת (בחוק זה – הסתלקות), אלא באישור בית המשפט ולפי הוראות סעיף זה.
(ב) תובע פרטי או כל אדם אחר לא יקבל, במישרין או בעקיפין, טובת הנאה מהנתבע או מאדם אחר בקשר להסתלקות כאמור בסעיף קטן (א); לא יראו בהסכמת הנתבע להימנע מדרישה לפסיקת הוצאות משפט לזכותו כמתן טובת הנאה. (ב) תובע פרטי או כל אדם אחר לא יקבל, במישרין או בעקיפין, טובת הנאה מהנתבע או מאדם אחר בקשר להסתלקות כאמור בסעיף קטן (א); לא יראו בהסכמת הנתבע להימנע מדרישה לפסיקת הוצאות משפט לזכותו כמתן טובת הנאה.
(ג) בקשה לאישור הסתלקות תוגש לבית המשפט בצירוף תצהיר והתחייבות מטעם התובע הפרטי, כמפורט בתוספת הראשונה, אשר בהם יגלו הצדדים, בגילוי נאות, את כל הפרטים המהותיים הנוגעים להסתלקות. (ג) בקשה לאישור הסתלקות תוגש לבית המשפט בצירוף תצהיר והתחייבות מטעם התובע הפרטי, כמפורט בתוספת הראשונה, אשר בהם יגלו הצדדים, בגילוי נאות, את כל הפרטים המהותיים הנוגעים להסתלקות.
(ד) הפרת התחייבות כאמור בסעיף קטן (ג) יראו בה כסירוב לציית לצו בית משפט לפי סעיף 6 לפקודת ביזיון בית משפט. (ד) הפרת התחייבות כאמור בסעיף קטן (ג) יראו בה כסירוב לציית לצו בית משפט לפי סעיף 6 לפקודת ביזיון בית משפט.
(ה) התובע הפרטי יעביר לממונה הודעה על בקשה לאישור הסתלקות, בצירוף כל המסמכים הרלוונטיים. היה הגוף הציבורי רשות מקומית, תועבר הבקשה גם ליועץ המשפטי לממשלה. (ה) התובע הפרטי יעביר לממונה הודעה על בקשה לאישור הסתלקות, בצירוף כל המסמכים הרלוונטיים. היה הגוף הציבורי רשות מקומית, תועבר הבקשה גם ליועץ המשפטי לממשלה.
(ו) כל אדם רשאי להגיש התנגדות מנומקת לבקשה לאישור ההסתלקות, כמפורט להלן: (ו) כל אדם רשאי להגיש התנגדות מנומקת לבקשה לאישור ההסתלקות, כמפורט להלן:
(1) התנגדות תוגש בצירוף תצהיר והתחייבות כמפורט בתוספת הראשונה, אשר בו יגלה המתנגד, בגילוי נאות, את כל הפרטים המהותיים הנוגעים להתנגדות;
(2) הוגשה התנגדות, רשאי התובע הפרטי להגיש תגובה להתנגדות בתוך המועד שיקבע בית המשפט;
(3) קיבל בית המשפט את טענות ההתנגדות, כולן או חלקן, רשאי הוא לפסוק גמול לאדם שהגיש את ההתנגדות; בהחלטתו אם לפסוק גמול כאמור ישקול בית המשפט את התועלת שהביאה ההתנגדות לגוף הציבורי.
בקשה לאישור הסדר פשרה 14. (א) תובע פרטי לא יעשה הסכם ליישוב הסכסוך מושא התביעה הנגזרת או הבקשה לאישור התביעה הנגזרת (בחוק זה – הסדר פשרה), אלא באישור בית המשפט ולפי הוראות סעיף זה. (א) תובע פרטי לא יעשה הסכם ליישוב הסכסוך מושא התביעה הנגזרת או הבקשה לאישור התביעה הנגזרת (בחוק זה – הסדר פשרה), אלא באישור בית המשפט ולפי הוראות סעיף זה.
(ב) תובע פרטי או כל אדם אחר לא יקבל, במישרין או בעקיפין, טובת הנאה מהנתבע או מאדם אחר בקשר להסדר פשרה כאמור בסעיף קטן (א). (ב) תובע פרטי או כל אדם אחר לא יקבל, במישרין או בעקיפין, טובת הנאה מהנתבע או מאדם אחר בקשר להסדר פשרה כאמור בסעיף קטן (א).
(ג) בקשה לאישור הסדר פשרה תוגש לבית המשפט בצירוף תצהירים והתחייבויות מטעם באי כוח הצדדים, כמפורט בתוספת הראשונה, אשר בהם יגלו הצדדים, בגילוי נאות, את כל הפרטים המהותיים הנוגעים להסדר הפשרה. (ג) בקשה לאישור הסדר פשרה תוגש לבית המשפט בצירוף תצהירים והתחייבויות מטעם באי כוח הצדדים, כמפורט בתוספת הראשונה, אשר בהם יגלו הצדדים, בגילוי נאות, את כל הפרטים המהותיים הנוגעים להסדר הפשרה.
(ד) תובע פרטי רשאי להסכים להסדר פשרה רק ביחס לעילות המפורטות בכתב התביעה הנגזרת, אולם בהסכמת הממונה רשאי תובע פרטי לכלול בהסדר פשרה גם סוגיות שאינן מפורטות בכתב התביעה הנגזרת. (ד) תובע פרטי רשאי להסכים להסדר פשרה רק ביחס לעילות המפורטות בכתב התביעה הנגזרת, אולם בהסכמת הממונה רשאי תובע פרטי לכלול בהסדר פשרה גם סוגיות שאינן מפורטות בכתב התביעה הנגזרת.
(ה) התובע הפרטי יעביר לממונה הודעה על בקשה לאישור הסדר פשרה, בצירוף כל המסמכים הרלוונטיים. היה הגוף הציבורי רשות מקומית, תועבר הבקשה גם ליועץ המשפטי לממשלה. (ה) התובע הפרטי יעביר לממונה הודעה על בקשה לאישור הסדר פשרה, בצירוף כל המסמכים הרלוונטיים. היה הגוף הציבורי רשות מקומית, תועבר הבקשה גם ליועץ המשפטי לממשלה.
(ו) הוגשה לבית המשפט בקשה לאישור הסדר פשרה ולא מצא בית המשפט טעם לדחותה על הסף, יורה על פרסום הודעה לציבור הרחב בדבר הגשת הבקשה ועל פרטי הסדר הפשרה. (ו) הוגשה לבית המשפט בקשה לאישור הסדר פשרה ולא מצא בית המשפט טעם לדחותה על הסף, יורה על פרסום הודעה לציבור הרחב בדבר הגשת הבקשה ועל פרטי הסדר הפשרה.
(ז) כל אדם רשאי להגיש התנגדות מנומקת לבקשה לאישור הסדר הפשרה, כמפורט להלן: (ז) כל אדם רשאי להגיש התנגדות מנומקת לבקשה לאישור הסדר הפשרה, כמפורט להלן:
(1) התנגדות תוגש בצירוף תצהיר והתחייבות כמפורט בתוספת הראשונה, אשר בו יגלה המתנגד, בגילוי נאות, את כל הפרטים המהותיים הנוגעים להתנגדות.;
(2) הוגשה התנגדות, רשאי התובע הפרטי להגיש תגובה להתנגדות בתוך המועד שיקבע בית המשפט;
(3) קיבל בית המשפט את טענות ההתנגדות, כולן או חלקן, רשאי הוא לפסוק גמול לאדם שהגיש את ההתנגדות; בהחלטתו אם לפסוק גמול כאמור ישקול בית המשפט את התועלת שהביאה ההתנגדות לגוף הציבורי.
(ח) בית המשפט יאשר הסדר פשרה בהחלטה מנומקת לאחר שהשתכנע שההסדר הוגן, סביר וראוי בהתחשב בעניינו של הגוף הציבורי, וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין. (ח) בית המשפט יאשר הסדר פשרה בהחלטה מנומקת לאחר שהשתכנע שההסדר הוגן, סביר וראוי בהתחשב בעניינו של הגוף הציבורי, וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין.
(ט) מצא בית המשפט כי יש צורך לקבוע בהסדר הפשרה תנאים מסוימים, אשר נראים לו דרושים לשם הגנה על ענינו של הגוף הציבורי עליו חל ההסדר, לשם הבטחת אכיפת הדין או לשם פיקוח על ביצוע ההסדר, יודיע לצדדים להסדר הפשרה כי מתן אישורו להסדר הפשרה מותנה בהסכמתם לאותם תנאים. (ט) מצא בית המשפט כי יש צורך לקבוע בהסדר הפשרה תנאים מסוימים, אשר נראים לו דרושים לשם הגנה על ענינו של הגוף הציבורי עליו חל ההסדר, לשם הבטחת אכיפת הדין או לשם פיקוח על ביצוע ההסדר, יודיע לצדדים להסדר הפשרה כי מתן אישורו להסדר הפשרה מותנה בהסכמתם לאותם תנאים.
(י) הפרת התחייבות שניתנה בגילוי נאות כאמור סעיפים קטנים (ג) ו-(ז)(1) יראו בה כסירוב לציית לצו בית משפט לפי סעיף 6 לפקודת בזיון בית משפט. (י) הפרת התחייבות שניתנה בגילוי נאות כאמור סעיפים קטנים (ג) ו-(ז)(1) יראו בה כסירוב לציית לצו בית משפט לפי סעיף 6 לפקודת בזיון בית משפט.
תובע משני כצד בהליך המנוהל על ידי הגוף הציבורי 15. (א) הגיש הגוף הציבורי תביעה לפי סעיף 5(3) לחוק זה, רשאי אדם שפעל לפי הוראות סעיף 4 להגיש בקשה להצטרף כצד להליך בכפוף להוראות סעיף זה. (א) הגיש הגוף הציבורי תביעה לפי סעיף 5(3) לחוק זה, רשאי אדם שפעל לפי הוראות סעיף 4 להגיש בקשה להצטרף כצד להליך בכפוף להוראות סעיף זה.
(ב) בית המשפט יאשר את הבקשה אם מצא כי השתתפות המבקש לא תפגע בניהול ההוגן והיעיל של ההליך. (ב) בית המשפט יאשר את הבקשה אם מצא כי השתתפות המבקש לא תפגע בניהול ההוגן והיעיל של ההליך.
(ג) נעתר בית המשפט לבקשה כאמור, רשאי הוא לתת הוראות בדבר אופן השתתפותו של התובע המשני. (ג) נעתר בית המשפט לבקשה כאמור, רשאי הוא לתת הוראות בדבר אופן השתתפותו של התובע המשני.
(ד) בקשה לפי סעיף זה פטורה מאגרה. (ד) בקשה לפי סעיף זה פטורה מאגרה.
השהיית התביעה 16. בית המשפט רשאי, לבקשת היועץ המשפטי לממשלה, הגוף הציבורי או התובע הפרטי, להשהות את התביעה לתקופה שלא עולה על 90 ימים, ולהאריך ולחזור ולהאריך את תקופת ההשהיה לתקופות נוספות שלא יעלו על 60 ימים כל אחת, אם שוכנע שניהולה באותה העת יפגע בהליך פלילי שמנהלת המדינה שבבסיסו אותן העובדות, או אם דיון בה באותו מועד עלול לפגוע בסיכוייה. בית המשפט רשאי, לבקשת היועץ המשפטי לממשלה, הגוף הציבורי או התובע הפרטי, להשהות את התביעה לתקופה שלא עולה על 90 ימים, ולהאריך ולחזור ולהאריך את תקופת ההשהיה לתקופות נוספות שלא יעלו על 60 ימים כל אחת, אם שוכנע שניהולה באותה העת יפגע בהליך פלילי שמנהלת המדינה שבבסיסו אותן העובדות, או אם דיון בה באותו מועד עלול לפגוע בסיכוייה.
הוצאות בתביעה נגזרת 17. פסק בית המשפט בתביעה הנגזרת, ופסק הוצאות לטובת הנתבע, ישלם הגוף הציבורי את ההוצאות שנפסקו כאמור, אלא אם כן קבע בית המשפט מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי ההוצאות כולן או חלקן ישולמו בידי התובע הפרטי, בשים לב לפסק הדין וליתר נסיבות העניין. פסק בית המשפט בתביעה הנגזרת, ופסק הוצאות לטובת הנתבע, ישלם הגוף הציבורי את ההוצאות שנפסקו כאמור, אלא אם כן קבע בית המשפט מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי ההוצאות כולן או חלקן ישולמו בידי התובע הפרטי, בשים לב לפסק הדין וליתר נסיבות העניין.
גמול לפונה, לתובע משני ולתובע פרטי 18. (א) פנה אדם לממונה לפי סעיף 4, ובחר הממונה לבצע פעולה או לקבל החלטה אשר כתוצאה ממנה נשמטת עילת התביעה או בחר לנהל את התביעה, כך שלא קמה לפונה זכות לתביעה נגזרת, ואלו הובילו לחיסכון כספי הגוף הציבורי, יקבל הפונה גמול של 5% מהחיסכון בכספי הגוף הציבורי. (א) פנה אדם לממונה לפי סעיף 4, ובחר הממונה לבצע פעולה או לקבל החלטה אשר כתוצאה ממנה נשמטת עילת התביעה או בחר לנהל את התביעה, כך שלא קמה לפונה זכות לתביעה נגזרת, ואלו הובילו לחיסכון כספי הגוף הציבורי, יקבל הפונה גמול של 5% מהחיסכון בכספי הגוף הציבורי.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), תובע משני שהצטרף כצד להליך לפי סעיף 15 לחוק זה, יקבל גמול של 5% עד 15% מהחיסכון בכספי הגוף הציבורי, לפי שיקול דעת בית המשפט. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), תובע משני שהצטרף כצד להליך לפי סעיף 15 לחוק זה, יקבל גמול של 5% עד 15% מהחיסכון בכספי הגוף הציבורי, לפי שיקול דעת בית המשפט.
(ג) תובע פרטי שהגיש תביעה נגזרת לפי הוראות חוק זה או עותר שניהל עתירה או עתירה מנהלית, וההליך הביא לחיסכון בכספי הגוף הציבורי, יקבל גמול של 15% עד 25% מהחיסכון בכספי הגוף הציבורי, לפי שיקול דעת בית המשפט. (ג) תובע פרטי שהגיש תביעה נגזרת לפי הוראות חוק זה או עותר שניהל עתירה או עתירה מנהלית, וההליך הביא לחיסכון בכספי הגוף הציבורי, יקבל גמול של 15% עד 25% מהחיסכון בכספי הגוף הציבורי, לפי שיקול דעת בית המשפט.
(ד) הגמול לתובע ישולם על ידי הגוף הציבורי. (ד) הגמול לתובע ישולם על ידי הגוף הציבורי.
(ה) אישר בית המשפט יותר מתובע פרטי אחד לפי סעיף 9 או יותר מתובע משני אחד, יקבע בית המשפט לפי שיקול דעתו את החלק היחסי של כל אחד מהתובעים מהגמול הקבוע בהוראות סעיף זה. (ה) אישר בית המשפט יותר מתובע פרטי אחד לפי סעיף 9 או יותר מתובע משני אחד, יקבע בית המשפט לפי שיקול דעתו את החלק היחסי של כל אחד מהתובעים מהגמול הקבוע בהוראות סעיף זה.
שכר טרחה 19. (א) בית המשפט יקבע את שכר הטרחה של עורך הדין שייצג את התובע הפרטי, תובע המשנה או מגיש ההתנגדות בתביעה הנגזרת; עורך הדין לא יקבל שכר טרחה בסכום העולה על הסכום שקבע בית המשפט. (א) בית המשפט יקבע את שכר הטרחה של עורך הדין שייצג את התובע הפרטי, תובע המשנה או מגיש ההתנגדות בתביעה הנגזרת; עורך הדין לא יקבל שכר טרחה בסכום העולה על הסכום שקבע בית המשפט.
(ב) שכר הטרחה ישולם על ידי הגוף הציבורי אלא אם כן קבע בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי על התובע הפרטי, תובע המשנה או מגיש ההתנגדות לשלם את שכר הטרחה. (ב) שכר הטרחה ישולם על ידי הגוף הציבורי אלא אם כן קבע בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי על התובע הפרטי, תובע המשנה או מגיש ההתנגדות לשלם את שכר הטרחה.
פנקס תביעות נגזרות בשם גוף ציבורי 20. מנהל בתי המשפט ינהל פנקס תביעות נגזרות (בחוק זה – הפנקס) שבו יירשמו הודעות שנמסרו לו לפי סעיף זה; הפנקס וכן המסמכים שנמסרו למנהל בתי המשפט יחד עם ההודעות כאמור, יהיו פתוחים לעיון הציבור באתר האינטרנט של הנהלת בתי המשפט. מנהל בתי המשפט ינהל פנקס תביעות נגזרות (בחוק זה – הפנקס) שבו יירשמו הודעות שנמסרו לו לפי סעיף זה; הפנקס וכן המסמכים שנמסרו למנהל בתי המשפט יחד עם ההודעות כאמור, יהיו פתוחים לעיון הציבור באתר האינטרנט של הנהלת בתי המשפט.
אלה יעבירו למנהל בתי המשפט את המסמכים שלהלן לצורך רישומם בפנקס: אלה יעבירו למנהל בתי המשפט את המסמכים שלהלן לצורך רישומם בפנקס:
(1) הפונה יעביר הודעה בדבר פנייה לפי סעיף 4;
(2) הממונה יעביר העתק מהחלטה לפי סעיף 5;
(3) התובע הפרטי יעביר העתק מהתביעה הנגזרת לפי סעיף 7, ומבקשות לפי סעיפים 13(ג) ו-14(ג); לעניין סעיף 14(ג), יצורף גם הסדר הפשרה, על נספחיו;
(4) מזכירות בית המשפט תעביר העתק מהחלטה לפי סעיפים 8, 13(ו) ו-14(ח) עד (ט);
(5) מי שהגיש התנגדות לפי סעיפים 13(ז) ו-14(ז) יעביר העתק מההתנגדות.
(ג) השר יקבע הוראות לביצוע סעיף זה, לרבות לעניין פרטי הרישום בפנקס, סדר העיון בו והפרטים שיש לכלול בהודעות המוגשות למנהל בתי המשפט. (ג) השר יקבע הוראות לביצוע סעיף זה, לרבות לעניין פרטי הרישום בפנקס, סדר העיון בו והפרטים שיש לכלול בהודעות המוגשות למנהל בתי המשפט.
(ד) מנהל בתי המשפט יחל בניהול הפנקס בתוך שישה חודשים מיום פרסומו של חוק זה; השר יפרסם, ברשומות וכן בעיתון יומי בעל תפוצה רחבה היוצא לאור בישראל, הודעה בדבר מועד תחילת ניהול הפנקס. (ד) מנהל בתי המשפט יחל בניהול הפנקס בתוך שישה חודשים מיום פרסומו של חוק זה; השר יפרסם, ברשומות וכן בעיתון יומי בעל תפוצה רחבה היוצא לאור בישראל, הודעה בדבר מועד תחילת ניהול הפנקס.
ביצוע ותקנות 21. השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו ולתקן, בצו, את התוספת הראשונה." השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו ולתקן, בצו, את התוספת הראשונה."
תוספת ראשונה
(סעיפים 13(ג), 13(ז), 14(ג) ו-14(ז)(1))
טופס הסתלקות או הסדר פשרה בתביעות נגזרות בשם גוף ציבורי
פרטי התיק:
מספר התיק:___/___/________; שם ההליך: ___________________________;
פרטי המצהיר/ה והמתחייב/ת:
שם פרטי:___________; שם משפחה: ___________;
מס ת.ז:_____________;
כתובת:__________________________________________; מיקוד_____________:;
טלפון בית:________-___; טלפון נייד: _____________; פקס:_________-____;
כתובת דוא"ל_____________ @ ____________________ :.
בשם המבקש:
שם התאגיד: _________________________; מ.ח: _______________________.
מעמד המבקש/ת (להקיף): תובע/ת פרטי/ת / נתבע/ת / מתנגד/ת
הצהרה
הצהרת היעדר קבלת או מתן טובת הנאה או הבטחה לקבל או לתת טובת הנאה:
הצהרת התובע/ת הפרטי/ת: הנני מצהיר/ה כי לא קיבלתי ולא הובטחה לי טובת הנאה כדי שאסכים להסתלק מן התביעה הנגזרת או כדי שאחתום על הסדר הפשרה, וכי לא נתתי, לא אתן וגם לא התחייבתי לתת טובת הנאה לאיש בכדי להביא להסדר הפשרה.
הצהרת הנתבע/ת: הנני מצהיר/ה כי לא קיבלתי ולא הובטחה לי טובת הנאה כדי שאסכים להסדר הפשרה, וכי לא נתתי ולא התחייבתי לתת טובת הנאה לאיש בכדי להביא להסדר הפשרה או להסתלקות התובע/ת הפרטי/ת, אלא לפי התחייבותי בהסדר הפשרה.
הצהרת המתנגד/ת: הנני מצהיר/ה כי לא קיבלתי, ולא הובטחה לי טובת הנאה כדי שאגיש התנגדות להסתלקות או להסדר הפשרה, וכי לא קיבלתי ולא הובטח לי שאקבל טובת הנאה בעד הסתלקות מההתנגדות שהגשתי.
עונשין בשל תצהיר שקר:
הנני מודע/ת לכך, כי אם הצהרתי בדבר היעדר קבלת או מתן טובת הנאה או היעדר הבטחה לקבל או לתת טובת הנאה תתברר כשקרית, יראו בהצהרתי זו כשבועת שקר, שמהווה עבירה פלילית לפי חוק העונשין, התשל"ז–1977.
התחייבות
התחייבות שלא לקבל או לתת טובת הנאה:
הנני מתחייב/ת שלא אקבל ולא אתן טובת הנאה בעתיד ביחס להסתלקות מהתביעה הנגזרת או להסדר הפשרה או להגשת ההתנגדות או להסתלקות מההתנגדות.
סנקציות בגין הפרת ההתחייבות:
הנני מודע/ת לכך כי הפרת התחייבותי זו דינה כדין סירוב לציית לצו בית משפט לפי סעיף 6 לפקודת ביזיון בית משפט.
הצהרה והתחייבות:
אני החתום/מה מטה: ___ ________נושא/ת ת"ז מס':_____________ מצהיר/ה ומתחייב/ת כאמור.
תאריך:_______________________ חתימה: ___________________________
אישור עו"ד:
אני הח"מ_______________________ עו"ד מס' רשיון____________________ מאשר/ת בזה כי ביום____________ הופיע/ ה בפני מר/גב' ___________________ שזיהה/תה עצמו/ה ע"י ת.ז. __________________ ולאחר שהזהרתיו/ה כי עליו/ה להצהיר את האמת ולהתחייב כאמור, אחרת יהיה / תהיה צפוי/ה לעונשים הקבועים בחוק, אישר/ה את נכונות הצהרתו והתחייבותו /ה לעיל וחתם/ה עליה בנוכחותי.
חתימה וחותמת העו"ד _____________