הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2018017
הכנסת העשרים
יוזם: חבר הכנסת יוסי יונה
______________________________________________
פ/4361/20
הצעת חוק לקביעת מגבלות על חברה המבצעת הסדר (תיקוני חקיקה), התשע"ז–2017
דברי הסבר
חלק מהכספים המנוהלים על ידי חברות הביטוח של מבוטחים תושבי ישראל מושקעים כיום באגרות חוב של חברות מסחריות (אגרות חוב קונצרניות). הציפיה היא שההשקעה באגרות חוב תהיה השקעה סולידית בעלת סיכון נמוך, ולפיכך היא מתאימה להשקעה של כספי חברות הביטוח, שתפקידן לספק הגנה כלכלית למבוטח בעת קרות אירוע ביטוחי. כיום רוב השקעות הגופים המוסדיים באגרות חוב אינן באגרות חוב ממשלתיות כבעבר, אלא באגרות חוב קונצרניות, הנחשבות בטוחות פחות.
בשנים האחרונות אנו עדים לגל הולך וגובר של הסדרי חוב בין חברות הנמצאות בשליטת בעלי הון ונקלעות לקשיים ובין הנושים בעלי אגרות החוב שרובם גופים מוסדיים. הסכמים אלה כוללים לרוב "תספורות", שמשמעותן קיצוץ של עשרות אחוזים מהיקף החוב, אשר מתבצעות פעמים רבות כאשר חברות אחרות של בעל השליטה מתפקדות מצוין ומציגות רווחים גבוהים.
"תספורות" אלו פוגעות בראש ובראשונה באותם מבוטחים שכספם מנוהל על ידי הגופים המוסדיים. כיום לא קיימת כל מגבלה על בעל שליטה שלא עמד בהתחייבויותיו וביצע "תספורת" חוב, להמשיך ולגייס הון באמצעות הנפקת אגרות חוב של חברות שבבעלותו, והחברות אכן ממשיכות ועושות זאת באין מפריע. הגופים המוסדיים גם הם ממשיכים להשקיע את כספי המבוטחים באגרות חוב של בעלי שליטה שלא השיבו את חובותיהם בעבר, תוך הפקרה חסרת אחריות של כספי המבוטחים לידיהם של מנפיקי אגרות חוב שכבר ביצעו "תספורות" וגרמו להפסדים כבדים בעבר, בלי שלמבוטחים עצמם יש דרך אפקטיבית להשפיע על ההחלטות.
מטרת התיקון המוצע היא להטיל מעין "קלון כלכלי" על מנפיקי אג"ח שלא עמדו בהתחייבויותיהם, ולהגביל רכישת אג"ח שלהם על ידי הגופים המוסדיים, על מנת להגן על ציבור המבוטחים מפני מנפיקי אג"ח שלא עומדים בהתחייבויותיהם, וכדי להרתיע את מנפיקי האג"ח מביצוע "תספורות".
כדי להשיג מטרות אלה, מוצע לאסור על ועדת השקעות רכישת אג"ח של חברות שביצעו "תספורת" חוב באמצעות כספי ביטוח, מהרגע שלא עמדו בהתחייבות לפירעון, ובמקרה של הגעה להסדר חוב – במשך 10 שנים לאחר תחילת הסדר התספורת.
כדי שלא להכביד שלא לצורך על שוק ההון הישראלי, מוצע להקנות לממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון (להלן – הממונה) סמכות לאשר קניית אגרות חוב של לווים שלא עמדו במועדי הפירעון, אם לדעתו תנאי הסדר החוב אינם מצדיקים הטלת קלון כלכלי, בהתחשב בנסיבות. כאשר חברה נקלעת לקשיים עקב נסיבות חיצוניות שאינן קשורות להתנהלותה הישירה, כגון מלחמה, אסון טבע וכדומה, הרי שאין הצדקה להטיל קלון כלכלי, שכן היעדר היכולת לפרוע את החוב לא נבעה מהתנהלות כלכלית שאינה אחראית. בקשה מנומקת לקניית אגרות חוב כאמור תוגש על ידי המבטחת בלבד, וטרם אישורה על ידי הממונה תועמד להתייחסויות הציבור והנושים בהסדר החוב, שהיווה את הבסיס לאיסור האמור.
כמו כן, מוצע להקנות לממונה סמכות לקנוס גוף מוסדי או נושא משרה בו שהפרו את האיסור בשיעורים של פי 15 ופי ארבעה מהקנס הבסיסי הקבוע בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981, בהתאמה.
עוד מוצע לתקן את חוק החברות, התשנ"ט–1999 (להלן – חוק החברות), ולקבוע כי לא ניתן לבצע הסדרי חוב בין חברה למחזיקי אגרות החוב, שמשמעותם הפחתה של 20% ויותר בגובה החוב בלא העברת השליטה מבעל השליטה המכהן. כיום הסדרי חוב הפכו לפרקטיקה נוהגת, וברירת המחדל בכל פעם שחברה נקלעת למשבר ומחנק מזומנים. הנפגעים העיקריים מכך הם המבוטחים מהציבור הרחב, שנדרשים לספוג הפסדים אלו.
התיקון המוצע בחוק החברות נועד להשלים את התיקון המוצע בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981, ומטרתו היא לתמרץ את בעלי השליטה להזרים כסף לחברה לטובת נושיה ולהרתיעם מביצוע הסדרי חוב באמצעות הטלת סנקציה שמשמעותה ויתור על השליטה בחברה. כך, בעל שליטה שישקול שלא להזרים כסף לחברה ידע כי החלופה היא איבוד השליטה לטובת החברות המנהלות וציבור המשקיעים.
כמו כן, כדי להעניק ביטחון רב יותר למבוטחים, מוצע לקבוע כי במצבים בהם לבעל השליטה יש החזקות בחברות נוספות, שמצבן שפיר והן מחלקות דיבידנדים – חלקו של בעל השליטה בדיבידנד ישועבד ישירות על מנת להחזיר את החוב לנושי האג"ח שלו. השעבוד יחול גם לטובת נושים שהחברה הגיעה עמם ל"הסדר חוב", כל עוד לא שולם להם החוב המקורי במלואו. ניתן לראות הסדר זה כסוג של "הרמת מסך" בין החזקותיו השונות של בעל השליטה וכהרחבת ההסדר שבסעיף 6 לחוק החברות, שמטרתו למנוע התחמקות מתשלום חוב בתואנה של היעדר מקורות תשלום, בשעה שכיסי בעל השליטה מתמלאים מעסקיו של אחרים.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ט' בתמוז התשע"ז – 3.7.17
תיקון חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) 1. בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981 – בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981 – בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981 – בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981 – בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981 –
(1) בסעיף 41ה, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: (1) בסעיף 41ה, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: (1) בסעיף 41ה, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: (1) בסעיף 41ה, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: (1) בסעיף 41ה, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ב1) (1) בסעיף קטן זה – (1) בסעיף קטן זה – (1) בסעיף קטן זה –
"הסדר" – כהגדרתו בסעיף 350 לחוק החברות; "הסדר" – כהגדרתו בסעיף 350 לחוק החברות; "הסדר" – כהגדרתו בסעיף 350 לחוק החברות;
"קבוצת לווים" – הלווה, בעל שליטה בו, כל תאגיד שבשליטת אחד מהם וכן נושא משרה בכל אחד מהם או אחר הפועל בשמם, לרבות קרוביהם; "קבוצת לווים" – הלווה, בעל שליטה בו, כל תאגיד שבשליטת אחד מהם וכן נושא משרה בכל אחד מהם או אחר הפועל בשמם, לרבות קרוביהם; "קבוצת לווים" – הלווה, בעל שליטה בו, כל תאגיד שבשליטת אחד מהם וכן נושא משרה בכל אחד מהם או אחר הפועל בשמם, לרבות קרוביהם;
"שליטה" – כהגדרתה בחוק ניירות ערך. "שליטה" – כהגדרתה בחוק ניירות ערך. "שליטה" – כהגדרתה בחוק ניירות ערך. "שליטה" – כהגדרתה בחוק ניירות ערך.
(2) ועדת השקעות לא תתיר בקביעת מדיניות ההשקעות השקעה בתעודות התחייבות של קבוצת לווים שביצעה עם נושיה הסדר במשך כל תקופת הדחייה בתשלום החוב וכן במשך 10 שנים מיום תחילת הסדר שלא כלל תשלום של מלוא החוב. (2) ועדת השקעות לא תתיר בקביעת מדיניות ההשקעות השקעה בתעודות התחייבות של קבוצת לווים שביצעה עם נושיה הסדר במשך כל תקופת הדחייה בתשלום החוב וכן במשך 10 שנים מיום תחילת הסדר שלא כלל תשלום של מלוא החוב. (2) ועדת השקעות לא תתיר בקביעת מדיניות ההשקעות השקעה בתעודות התחייבות של קבוצת לווים שביצעה עם נושיה הסדר במשך כל תקופת הדחייה בתשלום החוב וכן במשך 10 שנים מיום תחילת הסדר שלא כלל תשלום של מלוא החוב. (2) ועדת השקעות לא תתיר בקביעת מדיניות ההשקעות השקעה בתעודות התחייבות של קבוצת לווים שביצעה עם נושיה הסדר במשך כל תקופת הדחייה בתשלום החוב וכן במשך 10 שנים מיום תחילת הסדר שלא כלל תשלום של מלוא החוב.
(3) על אף האמור בפסקה (2), הממונה רשאי להתיר למבטח לרכוש תעודות התחייבות כאמור, אם לדעתו תנאי ההסדר שבוצע אינם מצדיקים הטלת איסור כאמור, ואי פירעון החוב נבע מנסיבות חיצוניות, שלא ניתן היה לצפות אותן והן אינן תלויות בהתנהלות החברה; הממונה יתנה את ההיתר הניתן על ידו בתנאים הדרושים לדעתו לשם שמירה על עניינם של המבוטחים. (3) על אף האמור בפסקה (2), הממונה רשאי להתיר למבטח לרכוש תעודות התחייבות כאמור, אם לדעתו תנאי ההסדר שבוצע אינם מצדיקים הטלת איסור כאמור, ואי פירעון החוב נבע מנסיבות חיצוניות, שלא ניתן היה לצפות אותן והן אינן תלויות בהתנהלות החברה; הממונה יתנה את ההיתר הניתן על ידו בתנאים הדרושים לדעתו לשם שמירה על עניינם של המבוטחים. (3) על אף האמור בפסקה (2), הממונה רשאי להתיר למבטח לרכוש תעודות התחייבות כאמור, אם לדעתו תנאי ההסדר שבוצע אינם מצדיקים הטלת איסור כאמור, ואי פירעון החוב נבע מנסיבות חיצוניות, שלא ניתן היה לצפות אותן והן אינן תלויות בהתנהלות החברה; הממונה יתנה את ההיתר הניתן על ידו בתנאים הדרושים לדעתו לשם שמירה על עניינם של המבוטחים. (3) על אף האמור בפסקה (2), הממונה רשאי להתיר למבטח לרכוש תעודות התחייבות כאמור, אם לדעתו תנאי ההסדר שבוצע אינם מצדיקים הטלת איסור כאמור, ואי פירעון החוב נבע מנסיבות חיצוניות, שלא ניתן היה לצפות אותן והן אינן תלויות בהתנהלות החברה; הממונה יתנה את ההיתר הניתן על ידו בתנאים הדרושים לדעתו לשם שמירה על עניינם של המבוטחים.
(4) בקשה להיתר כאמור בפסקה (3) תוצג להתייחסויות הציבור ובעלי עניין נוספים טרם אישורה על ידי הממונה."; (4) בקשה להיתר כאמור בפסקה (3) תוצג להתייחסויות הציבור ובעלי עניין נוספים טרם אישורה על ידי הממונה."; (4) בקשה להיתר כאמור בפסקה (3) תוצג להתייחסויות הציבור ובעלי עניין נוספים טרם אישורה על ידי הממונה."; (4) בקשה להיתר כאמור בפסקה (3) תוצג להתייחסויות הציבור ובעלי עניין נוספים טרם אישורה על ידי הממונה.";
(2) בסעיף 92א, אחרי סעיף קטן (ד) יבוא: (2) בסעיף 92א, אחרי סעיף קטן (ד) יבוא: (2) בסעיף 92א, אחרי סעיף קטן (ד) יבוא: (2) בסעיף 92א, אחרי סעיף קטן (ד) יבוא: (2) בסעיף 92א, אחרי סעיף קטן (ד) יבוא: (2) בסעיף 92א, אחרי סעיף קטן (ד) יבוא:
"(ה) היה למפקח יסוד סביר להניח כי חברה מנהלת רכשה תעודות התחייבות של קבוצת לווים שביצעה הסדר חוב, בניגוד להוראות סעיף 41ה(ב1), רשאי הוא להטיל על החברה המנהלת ועל נושא משרה בה עיצום כספי כמפורט להלן: "(ה) היה למפקח יסוד סביר להניח כי חברה מנהלת רכשה תעודות התחייבות של קבוצת לווים שביצעה הסדר חוב, בניגוד להוראות סעיף 41ה(ב1), רשאי הוא להטיל על החברה המנהלת ועל נושא משרה בה עיצום כספי כמפורט להלן: "(ה) היה למפקח יסוד סביר להניח כי חברה מנהלת רכשה תעודות התחייבות של קבוצת לווים שביצעה הסדר חוב, בניגוד להוראות סעיף 41ה(ב1), רשאי הוא להטיל על החברה המנהלת ועל נושא משרה בה עיצום כספי כמפורט להלן: "(ה) היה למפקח יסוד סביר להניח כי חברה מנהלת רכשה תעודות התחייבות של קבוצת לווים שביצעה הסדר חוב, בניגוד להוראות סעיף 41ה(ב1), רשאי הוא להטיל על החברה המנהלת ועל נושא משרה בה עיצום כספי כמפורט להלן: "(ה) היה למפקח יסוד סביר להניח כי חברה מנהלת רכשה תעודות התחייבות של קבוצת לווים שביצעה הסדר חוב, בניגוד להוראות סעיף 41ה(ב1), רשאי הוא להטיל על החברה המנהלת ועל נושא משרה בה עיצום כספי כמפורט להלן:
(1) לגבי מבטח – בשיעור של פי 15 מהסכום הבסיסי; (1) לגבי מבטח – בשיעור של פי 15 מהסכום הבסיסי; (1) לגבי מבטח – בשיעור של פי 15 מהסכום הבסיסי; (1) לגבי מבטח – בשיעור של פי 15 מהסכום הבסיסי;
(2) לגבי נושא משרה – בשיעור של פי ארבעה מהסכום הבסיסי." (2) לגבי נושא משרה – בשיעור של פי ארבעה מהסכום הבסיסי." (2) לגבי נושא משרה – בשיעור של פי ארבעה מהסכום הבסיסי." (2) לגבי נושא משרה – בשיעור של פי ארבעה מהסכום הבסיסי."
תיקון חוק החברות 2. בחוק החברות, התשנ"ט–1999 – בחוק החברות, התשנ"ט–1999 – בחוק החברות, התשנ"ט–1999 – בחוק החברות, התשנ"ט–1999 – בחוק החברות, התשנ"ט–1999 – בחוק החברות, התשנ"ט–1999 –
(1) אחרי סעיף 307 יבוא: (1) אחרי סעיף 307 יבוא: (1) אחרי סעיף 307 יבוא: (1) אחרי סעיף 307 יבוא: (1) אחרי סעיף 307 יבוא: (1) אחרי סעיף 307 יבוא:
"שעבוד לטובת נושים "שעבוד לטובת נושים "שעבוד לטובת נושים 307א. (א) קיבל בעל מניות שהוא בעל שליטה בחברה חדלת פרעון דיבידנד, חלקו בדיבידנד ישועבד לטובת הנושים של החברה שבשליטתו. (א) קיבל בעל מניות שהוא בעל שליטה בחברה חדלת פרעון דיבידנד, חלקו בדיבידנד ישועבד לטובת הנושים של החברה שבשליטתו.
(ב) סעיף קטן (א) יחול גם כלפי נושים של חברה אחרת שבשליטתו של אותו בעל מניות. (ב) סעיף קטן (א) יחול גם כלפי נושים של חברה אחרת שבשליטתו של אותו בעל מניות.
(ג) אין להתנות על ההוראות לפי סעיף זה."; (ג) אין להתנות על ההוראות לפי סעיף זה.";
(2) בסעיף 350(א), האמור בו יסומן כפסקה "(1)" ואחריה יבוא: (2) בסעיף 350(א), האמור בו יסומן כפסקה "(1)" ואחריה יבוא: (2) בסעיף 350(א), האמור בו יסומן כפסקה "(1)" ואחריה יבוא: (2) בסעיף 350(א), האמור בו יסומן כפסקה "(1)" ואחריה יבוא: (2) בסעיף 350(א), האמור בו יסומן כפסקה "(1)" ואחריה יבוא: (2) בסעיף 350(א), האמור בו יסומן כפסקה "(1)" ואחריה יבוא:
"(2) בית המשפט לא יאשר כינוס אסיפה של נושים או בעלי מניות לצורך אישור הסדר, שמשמעותו הפחתה של 20% ויותר מגובה החוב שישולם; "(2) בית המשפט לא יאשר כינוס אסיפה של נושים או בעלי מניות לצורך אישור הסדר, שמשמעותו הפחתה של 20% ויותר מגובה החוב שישולם; "(2) בית המשפט לא יאשר כינוס אסיפה של נושים או בעלי מניות לצורך אישור הסדר, שמשמעותו הפחתה של 20% ויותר מגובה החוב שישולם; "(2) בית המשפט לא יאשר כינוס אסיפה של נושים או בעלי מניות לצורך אישור הסדר, שמשמעותו הפחתה של 20% ויותר מגובה החוב שישולם; "(2) בית המשפט לא יאשר כינוס אסיפה של נושים או בעלי מניות לצורך אישור הסדר, שמשמעותו הפחתה של 20% ויותר מגובה החוב שישולם;
(3) על אף האמור בפסקה (2), רשאי בית המשפט לאשר כינוס אסיפה לצורך אישור הסדר כאמור בפסקה (2), אם במסגרת ההסדר תועבר השליטה בחברה המנפיקה מבעל השליטה לנושיה." (3) על אף האמור בפסקה (2), רשאי בית המשפט לאשר כינוס אסיפה לצורך אישור הסדר כאמור בפסקה (2), אם במסגרת ההסדר תועבר השליטה בחברה המנפיקה מבעל השליטה לנושיה." (3) על אף האמור בפסקה (2), רשאי בית המשפט לאשר כינוס אסיפה לצורך אישור הסדר כאמור בפסקה (2), אם במסגרת ההסדר תועבר השליטה בחברה המנפיקה מבעל השליטה לנושיה." (3) על אף האמור בפסקה (2), רשאי בית המשפט לאשר כינוס אסיפה לצורך אישור הסדר כאמור בפסקה (2), אם במסגרת ההסדר תועבר השליטה בחברה המנפיקה מבעל השליטה לנושיה." (3) על אף האמור בפסקה (2), רשאי בית המשפט לאשר כינוס אסיפה לצורך אישור הסדר כאמור בפסקה (2), אם במסגרת ההסדר תועבר השליטה בחברה המנפיקה מבעל השליטה לנושיה."