הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2019092 הכנסת העשרים יוזם: חבר הכנסת דוד ביטן ______________________________________________ פ/4378/20 הצעת חוק מגבלות על השעיית עובדים בטרם הגשת כתב אישום, התשע"ז–2017 דברי הסבר מוצע להסדיר את הליכי השעייתו של עובד שקיימת סמכות להשעותו מכוח הסכם קיבוצי, צו הרחבה או חוזה העבודה שלו וליצור עקרונות מנחים אחידים. לעניין זה, ההסדר המוצע אינו חל על עובד שחל עליו חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג–1963, שכן שם קיים הסדר השעיה מיוחד. בהתאם להסדר המוצע, עובד יושעה לתקופה העולה על 45 ימים רק בנסיבות שבהן הוגש נגדו כתב אישום, וגם אז, השעייתו תיבחן על ידי המעסיק תוך איזון בין הפררוגטיבה של המעסיק, מטרות ההשעיה וחזקת החפות העומדת לזכותו של העובד. עם זאת, על פי המוצע יהיה ניתן להשעות עובד רק בשל חקירה פלילית בהתאם לחריגים המפורטים בהצעה גם לתקופה העולה על 45 ימים. יודגש כי אין בחוק זה המכוון למעסיק כדי לפגוע בסמכותה של המשטרה לפנות לבית המשפט ולבקש את הרחקתו של העובד ממקום העבודה. במצב הקיים היום אין הסדרה להשעייתם של עובדים אשר החל בעניינם הליך מקדמי של חקירה פלילית או שהוגש בעניינם כתב אישום, למעט בקרב עובדי המדינה לפי האמור בחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג–1963, ודי בכך שמוקנית סמכות השעיה בהסכם קיבוצי, צו הרחבה או חוזה עבודה. בהתאם לסמכות המוקנית למעסיקים, עובדים רבים מושעים מעבודתם רק בעקבות הודעה למעסיק על פתיחה בחקירה פלילית בעניינו של עובד וההחלטה להשעות את העובדים עם היוודע על זימונם לחקירה או קיומה של חקירה פלילית בעניינם פוגעת בזכויות יסוד חוקתיות בסיסיות וכן בחזקת החפות באופן לא מידתי ולא סביר. במקרים רבים, עובד שנחקר במשטרה או שמתקיימת חקירה פלילית בעניינו לא מורחק ממקום עבודתו ומחצרי המעסיק ולא נאסר עליו המשך העיסוק בתפקידו. כמו כן, גורמי החקירה במשטרה או בגופי חקירה אחרים לא מטילים על העובד מגבלות כלשהן. במצב זה, למרות העובדה שהעובד נחקר במשטרה או שמתקיימת חקירה פלילית בעניינו, אין כל חשש כי העובד מהווה סכנה כלשהי לעובדים, למקום העבודה או לציבור ועל כן לא מתקיימת כלל תכלית ההשעיה בעניינו. בפסק הדין ע"ע 151/05 חיים טולדנו נ' עיריית נצרת עילית (ניתן ביום 26.2.07), נכתב כי "ההשעיה מכתימה את שמו של העובד ופוגעת בכבודו בקרב החברה הסובבת אותו. ההשעיה מבטאת הנחה של קיום אשמה בעובד ומטילה עליו סטיגמה חברתית". במקרים רבים העובדים אשר הושעו מעבודתם רק בגלל העובדה שזומנו לחקירה או כי מתקיימת בעניינם חקירה פלילית, מושעים לתקופות ארוכות ולעיתים עד אשר מסתיימת החקירה ובמקרים רבים כלל לא מוגש כתב אישום. בנסיבות הללו, הליכי ההשעיה המתקיימים בעניינם של עובדים והשעייתם כשלעצמה מהווים "כתם" ופגיעה חמורה בחזקת החפות המוקנית לכל אחד מהם ובזכויות יסוד חוקתיות לכבוד, לשם טוב, לחירות וצדק המוקנות להם והם נושאים אות קין של כתם ההשעיה תקופה ארוכה. בכך, נגרם נזק לתדמיתם ולמוניטין שצברו בעבודתם, וכן נזק נפשי המתווסף לנזק הכלכלי של אובדן השתכרות במהלך תקופת ההשעיה. הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת דוד ביטן (פ/4334/20). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ט' בתמוז התשע"ז – 3.7.17 מטרת החוק 1. חוק זה מטרתו לאזן בין רצונו של המעסיק להשעות עובד ממקום עבודתו בשל עבירה חמורה שהוא חשוד בביצועה ובין חזקת החפות העומדת לזכותו של העובד, ההגנה על כבודו, חירותו, שמו הטוב ופרטיותו. חוק זה מטרתו לאזן בין רצונו של המעסיק להשעות עובד ממקום עבודתו בשל עבירה חמורה שהוא חשוד בביצועה ובין חזקת החפות העומדת לזכותו של העובד, ההגנה על כבודו, חירותו, שמו הטוב ופרטיותו. הגדרות 2. בחוק זה – בחוק זה – "השעיה" – התליית יחסי העבודה מקום בו קבועה אפשרות זו בהסכם קיבוצי, צו הרחבה או חוזה עבודה; "השעיה" – התליית יחסי העבודה מקום בו קבועה אפשרות זו בהסכם קיבוצי, צו הרחבה או חוזה עבודה; "עובד בגוף ציבורי" – למעט עובד שחל עליו חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג–1963. "עובד בגוף ציבורי" – למעט עובד שחל עליו חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג–1963. השעיית עובד בשל הליכים פליליים 3. (א) על אף האמור בכל הסכם קיבוצי, צו הרחבה או חוזה עבודה החלים על עובד, לא יושעה עובד בגוף ציבורי (להלן – עובד) בשל חקירה פלילית נגדו, בטרם הוגש כתב אישום, אלא לתקופה שאינה עולה על 45 ימים. (א) על אף האמור בכל הסכם קיבוצי, צו הרחבה או חוזה עבודה החלים על עובד, לא יושעה עובד בגוף ציבורי (להלן – עובד) בשל חקירה פלילית נגדו, בטרם הוגש כתב אישום, אלא לתקופה שאינה עולה על 45 ימים. (ב) הוגש כתב אישום נגד עובד, רשאי מעסיק או גורם מוסמך מטעמו להשעות את העובד מעבודתו אם סבר כי מפאת חומרת האישומים המיוחסים לו בכתב האישום אין הוא ראוי להמשיך לשמש בתפקידו במקום העבודה. (ב) הוגש כתב אישום נגד עובד, רשאי מעסיק או גורם מוסמך מטעמו להשעות את העובד מעבודתו אם סבר כי מפאת חומרת האישומים המיוחסים לו בכתב האישום אין הוא ראוי להמשיך לשמש בתפקידו במקום העבודה. (ג) מעסיק לא ישעה עובד כאמור בסעיף קטן (ב) אלא לאחר שהוצגו בפני העובד הטעמים להשעייתו וניתנה לעובד הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין ההשעיה. (ג) מעסיק לא ישעה עובד כאמור בסעיף קטן (ב) אלא לאחר שהוצגו בפני העובד הטעמים להשעייתו וניתנה לעובד הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין ההשעיה. (ד) בעת בחינת החלטה על השעיה כאמור, ישקול המעסיק, בין היתר, את השיקולים הבאים: (ד) בעת בחינת החלטה על השעיה כאמור, ישקול המעסיק, בין היתר, את השיקולים הבאים: (1) העבירות המיוחסות לעובד בכתב האישום, נסיבותיהן, היקפן והתמשכותן; (2) מספר העבירות המיוחסות לעובד בכתב האישום; (3) הזיקה בין האישומים המיוחסים לעובד בכתב האישום ובין סמכויותיו ותפקידיו כעובד במקום העבודה; (4) פרק הזמן שחלף מהמועד שבו בוצעו העבירות המיוחסות לעובד בכתב האישום; (5) האפשרות שהעובד יחזור לעבודתו בתום תקופת ההשעיה; (6) חלופות להשעיית העובד, לרבות האפשרות להעביר את העובד למשרה או לעבודה אחרת במקום העבודה. השעיית עובד בזמן חקירה פלילית במקרים חריגים 4. (א) על אף האמור בסעיף 3(א), מעסיק ראשי להשעות עובד שמתנהלת נגדו חקירה פלילית, אף בטרם הוגש נגדו כתב אישום, אף לתקופה העולה על 45 ימים, במקרים חריגים ובנסיבות של חשד לביצוע עבירה מסוג פשע שהיא עבירת מין, עבירת אלימות, עבירת גניבה או עבירה של פגיעה בביטחון המדינה, וכן עבירות הקשורות במישרין לתפקידו במקום העבודה; על השעיה כאמור יחולו הוראות סעיף 3(ג) ו-(ד), בשינויים המחויבים. (א) על אף האמור בסעיף 3(א), מעסיק ראשי להשעות עובד שמתנהלת נגדו חקירה פלילית, אף בטרם הוגש נגדו כתב אישום, אף לתקופה העולה על 45 ימים, במקרים חריגים ובנסיבות של חשד לביצוע עבירה מסוג פשע שהיא עבירת מין, עבירת אלימות, עבירת גניבה או עבירה של פגיעה בביטחון המדינה, וכן עבירות הקשורות במישרין לתפקידו במקום העבודה; על השעיה כאמור יחולו הוראות סעיף 3(ג) ו-(ד), בשינויים המחויבים. (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א) ועל אף האמור בסעיף 3(א), מעסיק ישעה עובד אשר במסגרת עבודתו אחראי על קטין או חסר ישע, ונפתחה נגדו חקירה פלילית בנסיבות של חשד לביצוע עבירת מין או עבירת אלימות חמורה בקטין או בחסר ישע אשר עליו הוא אחראי או היה אחראי במסגרת עבודתו, אלא אם כן שוכנע המעסיק כי קיימים טעמים חריגים מיוחדים אשר יפורטו בכתב, המצדיקים שלא להשעותו, או לחלופין, מצדיקים את הפסקת השעייתו. (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א) ועל אף האמור בסעיף 3(א), מעסיק ישעה עובד אשר במסגרת עבודתו אחראי על קטין או חסר ישע, ונפתחה נגדו חקירה פלילית בנסיבות של חשד לביצוע עבירת מין או עבירת אלימות חמורה בקטין או בחסר ישע אשר עליו הוא אחראי או היה אחראי במסגרת עבודתו, אלא אם כן שוכנע המעסיק כי קיימים טעמים חריגים מיוחדים אשר יפורטו בכתב, המצדיקים שלא להשעותו, או לחלופין, מצדיקים את הפסקת השעייתו. (ג) בסעיף זה – (ג) בסעיף זה – "אחראי על קטין או חסר ישע" ו"חסר ישע" – כהגדרתם בסעיף 368א לחוק העונשין, התשל"ז–1977; "אחראי על קטין או חסר ישע" ו"חסר ישע" – כהגדרתם בסעיף 368א לחוק העונשין, התשל"ז–1977; "עבירת מין או אלימות חמורה" – עבירה לפי סעיפים 203ב, 298, 300, 305, 329, 333, 335, 345, 346, 347, 347א, 348, 351, 368ב, 368ג, ו-377א לחוק העונשין, התשל"ז–1977. "עבירת מין או אלימות חמורה" – עבירה לפי סעיפים 203ב, 298, 300, 305, 329, 333, 335, 345, 346, 347, 347א, 348, 351, 368ב, 368ג, ו-377א לחוק העונשין, התשל"ז–1977. זכויותיו הסוציאליות של עובד מושעה 5. הושעה עובד, יחולו לגביו ההסדרים הסוציאליים החלים עליו לפי כל דין, צו ההרחבה, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה החלים עליו. הושעה עובד, יחולו לגביו ההסדרים הסוציאליים החלים עליו לפי כל דין, צו ההרחבה, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה החלים עליו. התגברות 6. הוראות חוק זה גוברות על כל הוראה סותרת אחרת הקבועה בהסכם קיבוצי, צו הרחבה או חוזה עבודה. הוראות חוק זה גוברות על כל הוראה סותרת אחרת הקבועה בהסכם קיבוצי, צו הרחבה או חוזה עבודה. סמכות המשטרה להרחיק עובד 7. אין בחוק זה כדי לגרוע מסמכות המשטרה לפנות לבית המשפט בכדי לבקש את הרחקתו של העובד ממקום העבודה. אין בחוק זה כדי לגרוע מסמכות המשטרה לפנות לבית המשפט בכדי לבקש את הרחקתו של העובד ממקום העבודה. תחולה 8. הוראות חוק זה יחולו על עובד שההחלטה על השעייתו התקבלה לאחר יום פרסומו של חוק זה וכן על עובד שההחלטה על השעייתו התקבלה לפני יום פרסומו של חוק זה, ובלבד שהתקבלה החלטה על חידוש השעייתו או הארכתה לאחר יום פרסומו של חוק זה. הוראות חוק זה יחולו על עובד שההחלטה על השעייתו התקבלה לאחר יום פרסומו של חוק זה וכן על עובד שההחלטה על השעייתו התקבלה לפני יום פרסומו של חוק זה, ובלבד שהתקבלה החלטה על חידוש השעייתו או הארכתה לאחר יום פרסומו של חוק זה.