הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2019013 הכנסת העשרים יוזמים: חברי הכנסת יואל חסון אכרם חסון נורית קורן מרב מיכאלי נחמן שי ______________________________________________ פ/4382/20 הצעת חוק הקמת יישוב עירוני חדש לאוכלוסייה הדרוזית, התשע"ז–2017 דברי הסבר מטרת הצעת החוק להקים יישוב עירוני עבור בני ובנות העדה הדרוזית על קרקע בבעלות המדינה במחוז הצפון, וזאת בכדי להקל על מצוקת הדיור הקשה המאפיינת את היישובים הדרוזים. הצעת החוק מוגשת בזאת לאור הצפי בגידול באוכלוסייה הדרוזית וחוסר היכולת של הממשלה לתת מענה באמצעות מהלכים תכנוניים ארוכי טווח. על אף שבשנתיים האחרונות אושרו שתי תכניות מתאר בדבר הוספת כ-6750 יחידות דיור ביישובים הדרוזים עספיא ודאלית אל כרמל (להלן – התכניות), קצב יישום התכניות איטי ומסובך מכיוון שמדובר בתכנון על קרקעות בבעלות פרטית. גופי התכנון מודעים לקושי בתכנון על קרקעות בבעלות פרטית ואף ציינו בהוראות התכניות כי הם צופים שאחוז מימוש התכניות יהיה נמוך (המידע לקוח מתוך דברי ההסבר לתכנית מספר 356-0144261 בדאלית אל כרמל, ותכנית מספר 356-0096750 בעספיא). למעשה, המצב בשטח כיום הוא שכעבור שנה וחצי מאישור התכנית האחרונה לא נבנתה אפילו יחידת דיור אחת ביישובים אלו. כיום, אוכלוסיית העדה הדרוזית מונה כ-139,000 נפשות, ולפי תחזית הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עד לשנת 2035 תגדל האוכלוסייה ל-185,000 נפשות (גידול של 46,000 נפשות). מכאן עולה שגם אם נצא מנקודת הנחה זהירה שתכניות המתאר החדשות תיושמנה במלואן, עד שנת 2035 הן תספקנה פתרונות דיור רק לחלק מבני ובנות העדה; וליתר דיוק - בעוד שהגידול הצפוי באוכלוסייה עד 2035 יעמוד על 46,000 נפשות, תכניות אלה תספקנה פתרונות דיור ל-28,000 נפשות לערך וזאת בהתאם לנתוני מספר הנפשות הממוצע במשק בית דרוזי. אזרחי מדינת ישראל בני העדה הדרוזית הם אזרחים שווי זכויות, ובשל כך זכאים לקבלת יחס הוגן ושוויוני מצד המדינה - גם בהיבט של הזכות לדיור. מעבר לכך, מערכת היחסים המיוחדת בין העדה הדרוזית למדינת ישראל נותנת משנה תוקף לחשיבות הטיפול בבעיית הדיור הקשה בקרב בני ובנות העדה. כמו כן, יש לציין את הצורך המהותי בחברה הדרוזית לקיים חיי קהילה מלוכדים ביישובים דרוזיים; רובם המוחלט של הדרוזים שואפים להמשיך ולהתגורר ביישובים דרוזיים קיימים או לעבור ליישובים דרוזים חדשים, ואינם מעוניינים לעבור לערים אחרות ברחבי הארץ (על פי "האוכלוסייה הדרוזית בישראל - לקט נתונים לרגל חג הנביא שועייב" שהפיקה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 2012). על המדינה לכבד זאת ולהציע פתרונות דיור שעולים בקנה אחד עם המאפיינים התרבותיים והקהילתיים של בני ובנות העדה, כפי שמוצע בהצעת חוק זאת. על כן, מובן כי הפתרון הנדרש למשבר הדיור בעדה הדרוזית הוא הקמת יישוב דרוזי חדש ומודרני על קרקע בבעלות המדינה וביוזמת הממשלה. יישוב כזה יספק פתרון ארוך טווח למשבר הדיור ההולך ומחריף בעדה הדרוזית, תוך שמירה על אורחות חייהם ותרבותם הייחודית. הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת השמונה-עשרה ועל שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת חמד עאמר וקבוצת חברי הכנסת (פ/1822/18; פ/4358/20). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ט"ז בתמוז התשע"ז - 10.7.17 הקמת יישוב עירוני 1. יוקם יישוב עירוני (בחוק זה – היישוב) על קרקע בבעלות המדינה במחוז הצפון, שייועד למגורים, לתעסוקה ולשירותים לאוכלוסייה הדרוזית. מיקום היישוב וגודלו 2. הממשלה תקבע את מיקום היישוב וגודלו בהתחשב בשיקולי תקציב, תשתית, סביבה, תעסוקה וחברה ולאחר שהובאו בפניה עמדת המועצה הארצית לתכנון ובנייה, וכן עמדות רשויות ציבוריות אחרות ככל שתמצא לנכון. תקציב להקמת היישוב ופיתוחו 3. (א) הממשלה תקצה את התקציב והמשאבים הדרושים לתכנון היישוב ולפיתוחו, ותעניק תמריצים והטבות למתיישבים בו, בהתאם למדיניות עידוד הפיתוח והצמיחה הנוהגת. (ב) התקציב הדרוש לביצוע הקמת היישוב ופיתוחו כאמור בסעיף קטן (א), ייקבע בתחום פעולה נפרד בתקציב משרד הבינוי והשיכון, בחוק התקציב השנתי; לעניין זה, "תחום פעולה" ו"חוק תקציב שנתי" – כמשמעותם בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985. הקמת מינהלה 4. הממשלה תקים מינהלה לשם יישום הוראות חוק זה וניהול היישוב עד לכינון עירייה ביישוב. תחילה 5. (א) תחילתו של חוק זה 90 ימים מיום פרסומו. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), החלטת ממשלה כאמור בסעיף 2 תתקבל בתוך שנה מיום פרסומו של חוק זה.