הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2013879 הכנסת העשרים יוזמים: חברי הכנסת דוד ביטן דוד אמסלם ______________________________________________ פ/4401/20 הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (שינוי הסדר החיוב האישי), התשע"ז–2017 דברי הסבר סעיפים 221 עד 226 בסימן ב' לפרק 11 לפקודת העיריות (להלן – הפקודה), עוסקים בסמכות משרד הפנים להטיל חיוב אישי על נושאי תפקידים ברשויות המקומיות – עובדים ונבחרי ציבור – בשל הוצאה כספית מקופת הרשות המקומית שלא כדין. סעיפים אלה הוחלו על מועצות מקומיות מכוח סעיף 34 לפקודת המועצות המקומיות, וקיימות הוראות דומות בסעיף 189(א) לצו המועצות המקומיות, התשי"א–1950, ובסעיף 84 לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי"ח–1958. התכלית שבבסיס הליכי החיוב האישי, כפי שהובהרה על ידי בית המשפט העליון בפסקי דין שונים, היא הפעלת סנקציה על אנשי ציבור כדי להרתיעם מהפרת האמון שניתן בהם (לדוגמה בג"צ 1065/89 גולני נ' שיש (ניתן ביום 2 בינואר 1991); בג"צ 2937/91 טרייסטר נ' שליטא (ניתן ביום 9 ביוני 1993)). ואולם, אל מול תכלית הרתעתית זו, קיים שיקול נוגד שחובה לשקלו, והוא החשש מפני הרתעת יתר של אנשי ציבור מפעילות נחוצה וראויה. האיזון בין שני שיקולים נוגדים אלה, הוא הבסיס להתנהלות תקינה של הרשות המקומית, וחיזוק אמון הציבור בשלטון הציבורי (נבחרי ציבור ונושאי משרה). כך לדוגמה, השיקולים ששקלה הוועדה לחיוב אישי במשרד הפנים (להלן – הוועדה לחיוב אישי) העניקו פרשנות רחבה ביותר ל"הוצאה שלא כדין מהקופה הציבורית", באופן שהביא, לעתים, לתוצאות שאינן מתיישבות עם איזון השיקולים הדרוש, כמתואר לעיל (כדוגמת החלטת הוועדה לחיוב אישי מיום 4.5.08, בעניינה של עיריית נהריה, כפי שנתפרסם בקובץ המלצות הוועדה לחיוב אישי והחלטות שר הפנים מיום 9.6.14). גם דוח מבקר המדינה על הביקורת בשלטון המקומי לשנת 2009, שפורסם בשנת 2010, מצא ליקויים רבים בהתנהלות משרד הפנים לצורך מימוש סמכותו בנושא, ועמד על פגיעה מתמשכת בנבדקים, באופן שעלה עד כדי פגיעה בתפקוד התקין של הרשות המקומית עצמה – ומכאן בציבור שבתחומה. בינואר 2016 פורסמו המלצות הצוות לבחינת דרכים לחיזוק שלטון החוק וטוהר המידות בשלטון המקומי, בראשותה של המשנה ליועמ"ש לממשלה (ייעוץ), (להלן – הצוות). בין המלצות הצוות, מנגנונים שונים ומודרניים של איזונים בין השיקולים הנוגדים כמתואר לעיל, והכל מתוך רצון בחיזוק החומות המגנות מפני שחיתות, הגברת האכיפה וביצור שלטון החוק וטוהר המידות השלטוני. המלצות הצוות אומצו על ידי היועץ המשפטי לממשלה (כתוארו דאז). בנסיבות אלו, בהן נוצרה מערכת חדשה ועדכנית לאיזון בין הצורך בהרתעת נושאי משרה מהפרת אמון, לבין החשש מהרתעת יתר, נראה כי אין מקום להותיר את ההסדר המיושן והפוגעני, של חיוב אישי, על כנו ויש לשנותו כך שיחול רק אם נעשה המעשה כאמור ביודעין מתוך כוונה לגרום נזק. יודגש כי בשלטון המרכזי אין הליכי חיוב אישי מעוגנים בחקיקה, כאשר פסיקת בית המשפט העליון אפשרה חיוב אישי של נבחר ציבור בשלטון המרכזי במקרים ייחודיים ביותר, שבהם ההוצאה היתה למטרות רווח אישי או פוליטי של נבחר הציבור (לדוגמה ע"א 4459/98 מדינת ישראל – משרד החקלאות נ' פלסטיין פוסט בע"מ (ניתן ביום 26 במרץ 2002)). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ט"ז בתמוז התשע"ז – 10.7.17 תיקון סעיף 221 1. בפקודת העיריות, בסעיף 221, במקום "את האדם" יבוא "עובד עירייה או חבר מועצה", ובמקום הסיפה החל במילים "וכן יחייב הממונה כל אדם" יבוא "אם נעשה המעשה כאמור ביודעין מתוך כוונה לגרום נזק, ובלבד שלא חלפו 7 שנים ממועד ביצוע המעשה, או שנתיים מתום כהונתו של חבר המועצה או מסיום עבודתו של עובד העיריה בעירייה, לפי המוקדם מביניהם; לעניין זה, "עובד עירייה" – כהגדרתו בסעיף 140ג לפקודה". בפקודת העיריות, בסעיף 221, במקום "את האדם" יבוא "עובד עירייה או חבר מועצה", ובמקום הסיפה החל במילים "וכן יחייב הממונה כל אדם" יבוא "אם נעשה המעשה כאמור ביודעין מתוך כוונה לגרום נזק, ובלבד שלא חלפו 7 שנים ממועד ביצוע המעשה, או שנתיים מתום כהונתו של חבר המועצה או מסיום עבודתו של עובד העיריה בעירייה, לפי המוקדם מביניהם; לעניין זה, "עובד עירייה" – כהגדרתו בסעיף 140ג לפקודה". תיקון פקודת המועצות המקומיות 2. 2. בפקודת המועצות המקומיות, בסעיף 33, בסופו יבוא "ויחול לעניין זה סעיף 221 לפקודת העיריות".