הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2018619
הכנסת העשרים
יוזמים: חברי הכנסת איל בן ראובן
מרב מיכאלי
רועי פולקמן
יעקב פרי
יצחק וקנין
אכרם חסון
ענת ברקו
חיים ילין
יוסי יונה
יפעת שאשא ביטון
מנואל טרכטנברג
יואל חסון
______________________________________________
פ/4416/20
הצעת חוק התקשרויות משרד הביטחון עם תעשיות ביטחוניות, התשע"ז–2017
דברי הסבר
הסכם הסיוע האמריקני שנחתם לאחרונה עתיד להקשות באופן ניכר על התעשיות הביטחוניות הישראליות, בדגש על התעשיות הקטנות והבינוניות. הבעיה המרכזית נוגעת לביטול היכולת של משרד הביטחון להמרה שקלית מתקציב הסיוע, נתח תקציבי שמופנה כיום ברובו לתעשיות הביטחוניות הגדולות בישראל, שמעבירות חלק ניכר ממנו לתעשיות הקטנות והבינוניות. כמו כן, דרישתה של ארצות הברית לממש את כלל התקציב על אדמתה בקניית שירותן של החברות האמריקאיות. כתוצאה מכך המשק הביטחוני הישראלי עתיד להתמודד עם מספר משברים.
בראש ובראשונה צפוי משבר בקרב התעשיות הבינוניות והקטנות, כאשר חלק נכבד מהכנסותיהן קשורות בתקציב הסיוע האמריקני. כמו כן, מספר רב של תעשיות אלו ממוקמות כיום בפריפריה של מדינת ישראל. משכך, פגיעה בהן תהווה פגיעה רצינית בכלל תשתית התעסוקה באזור, שתעמיק את שיעורי האבטלה במדינה. נוסף על כך, קיים חשש שתעשיות ביטחוניות פרטיות יבחרו שלא להישאר בארץ, מהלך שיביא לפגיעה ב"קטר הטכנולוגי" וב"קטר הייצוא" של מדינת ישראל.
הצעת החוק זו נועדה למנוע ככל האפשר מצב של אי וודאות העלול להשפיע על התנופה והפיתוח של התעשיות הביטחוניות בארץ. תכלית ההצעה היא להורות כי בכל התקשרות בדרך של מכרז שמוציא משרד הביטחון לתעשיות הביטחוניות הגדולות, וביניהן בין היתר: רפאל, תע"ש, התעשייה האווירית ואלביט, תינתן עדיפות לתעשייה שבחוזה ההתקשרות תכלול התקשרות משנה עם עסק זעיר, קטן או בינוני בסכום השווה ל-20 אחוזים לפחות משווי העסקה או שווי ההתקשרות.
אם והתקבלו שתי הצעות או יותר מטעם תעשיות ביטחוניות גדולות בעלות תוצאה משוקללת זהה, תיבחר ההצעה המעניקה חלק גדול יותר משווי העסקה או שווי ההתקשרות להתקשרות המשנה. כמו כן, מוצע כי משרד הביטחון יבחן בכל התקשרות עם תעשייה ביטחונית גדולה שאינה בדרך של מכרז, אם אפשר לבצע חלק ממנה באמצעות התקשרות משנה עם עסק זעיר, קטן או בינוני, בלי שיהיה בכך כדי לפגוע במוצר, בעבודה או בשירות. מוצע לקבוע כי תחילתו של חוק זה יהיה ביום י"ז בתמוז התשע"ח (1 ביולי 2018) כדי לא לפגוע בהתקשרויות קיימות הנחוצות למערכת.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ג בתמוז התשע"ז - 17.7.17
הגדרות 1. בחוק זה –
"חוק חובת המכרזים" – חוק חובת המכרזים, התשנ"ב–1992;
"מכרז" – כמשמעותו בחוק חובת המכרזים;
"משרד הביטחון" – לרבות צבא ההגנה לישראל;
"עסק זעיר, קטן או בינוני" – כהגדרתו בחוק חובת המכרזים;
"תעשייה ביטחונית גדולה" – מפעל הכלול ברשימת מפעלי מערכת הביטחון כמשמעותה בסעיף 20 לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח–1998.
התקשרות בדרך של מכרז 2. (א) פרסם משרד הביטחון מכרז להתקשרות, ולאחר שקלול התוצאות קיבלו שתי הצעות או יותר מטעם תעשיות ביטחוניות גדולות תוצאה משוקללת זהה שהיא התוצאה הגבוהה ביותר, ובאחת ההצעות קיימת התקשרות משנה עם עסק זעיר, קטן או בינוני בסכום השווה ל-20 אחוזים לפחות משווי העסקה או שווי ההתקשרות, תיבחר ההצעה האמורה כזוכה במכרז.
(ב) התקבלו שתי הצעות או יותר מטעם תעשיות ביטחוניות גדולות בעלות תוצאה משוקללת זהה שהיא התוצאה הגבוהה ביותר לפי סעיף קטן (א), תבחר ההצעה המעניקה חלק גדול יותר משווי העסקה או שווי ההתקשרות להתקשרות המשנה.
התקשרות שלא בדרך של מכרז 3. משרד הביטחון יבחן בכל התקשרות עם תעשייה ביטחונית גדולה שאינה בדרך של מכרז, אם אפשר לבצע חלק ממנה באמצעות התקשרות משנה עם עסק זעיר, קטן או בינוני, בלי שיהיה בכך כדי לפגוע במוצר, בעבודה או בשירות.
ביצוע ותקנות 4. שר הביטחון ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.
תחילה ותחולה 5. תחילתו של חוק זה ביום י"ז בתמוז התשע"ח (1 ביולי 2018) (בסעיף זה – יום התחילה) והוא יחול על התקשרויות כתוצאה ממכרז שנערך לאחר יום התחילה ועל התקשרויות שלא כתוצאה ממכרז שנערכו לאחר יום התחילה.